סוסיתא (אתר ארכאולוגי) – הבדלי גרסאות

**סוסיתא** (יישוב לשעבר)
**Ίππου**
	תצלום אוויר של סוסיתא, 28 באפריל 2017
טריטוריה	ארץ ישראל
תאריך ייסוד	המאה ה־2 לפנה"ס
על שם	סוס הבית
סיבת נטישה	חורבן העיר ברעידת אדמה
תאריך נטישה	749
קואורדינטות	32°46′44″N 35°39′34″E / 32.77888889°N 35.65944444°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הגליל העליון רגילה) סוסיתא

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:21, 9 ביולי 2020

סוסיתא הוא אתר ארכאולוגי הנמצא על גבעה במורדות רמת הגולן, כ־2 ק"מ מזרחית לכנרת. במקום שכנה העיר סוסיתא אשר הוקמה על כל שטח רמת ההר ונוסדה כעיר מדינה (פוליס) ככל הנראה באמצע המאה ה־2 לפנה"ס בידי הממלכה הסלאוקית. ההר מוקף מצוקים מכל עבריו ומחובר באוכף במזרחו לשאר רמת הגולן. רומו המרבי 144 מטר מעל פני הים. לעיר היו שני מעגנים בכנרת. הקדום והראשי מבין המעגנים נבנה בין קיבוץ עין גב וכפר הנופש עין־גב של ימינו. שרידי שוברי הגלים של המעגן נחשפים מעת לעת כאשר מפלס הכנרת נמוך במיוחד. העיר השתייכה לדקאפוליס (עשר הערים) שהיו קשורות יותר בתרבותן ליוון ולרומי מאשר לאוכלוסייה השמית בסביבתן.

מקור השם סוסיתא בארמית (סוסה) הוא תרגום שמה היווני של העיר – היפוס (יוונית: Ἵππος). סברה אחת היא, כי מקור שמה של העיר שאוב מצורת ההר שיש ומשווים לו חלקי צוואר וראש של סוס. שמה הערבי של העיר הוא קלעת אל־חצן (قلعة الحصن) – מצודת הסוס. סברה נוספת לגבי מקור השם שטרם אוששה היא שקבוצת חיילים ממעמד הפרשים היו מייסדיה של העיר ומכאן שמה.

היסטוריה

התקופה הנאוליתית קראמית והכלקוליתית

במהלך החפירות נתגלו שרידים ספורים בני התקופות הנאוליתית קראמית והכלקוליתית. השרידים כולם נתגלו בשכבה האדמה המכסה את סלע הבזלת של ההר ורק בסמוך למרכז ההר.

התקופה ההלניסטית

העיר נוסדה ככל הנראה באמצע המאה ה־2 לפני הספירה בידי הממלכה הסלאוקית. לא מן הנמנע כי במקום היה מוצב צבאי תלמי עד שנת 200 לפנה"ס ואילו לאחר קרב פניון, כאשר כל המרחב הארץ־ישראלי עבר לשליטת הממלכה הסלאוקית שבסיסה בסוריה, הוחזק על ההר מוצב סלאוקי עד להפכיתו לעיר כמחצית המאה לאחר מכן. זאת ניתן ללמוד משמה היווני הרשמי של העיר – אנטיוכיה של היפוס (ביוונית: Ἀντιόχεια τοῦ Ἵππου).

כעיר מדינה (פוליס), סוסיתא שלטה לא רק על העיר בין חומותיה אלא גם על שטחים נרחבים במזרח הכנרת ובעיקר ברמת הגולן. כבכל פוליס בעיר היו מקדשים, שווקים פתוחים וסגורים, תיאטרון, רחוב עמודים, בתי מרחץ, ביצורים ומבנים ציבוריים נוספים. גודל אוכלוסיית העיר הוגבל באספקת המים אליה שהתבססה על איסוף מי גשמים בבורות מים במהלך החורף ואמות מים קטנות מחרס מעין פיק ועין חרוב.

בתקופת החשמונאים, בשנת 80–83 לפני הספירה, ויש הטוענים כי כבר בשנת 101 לפנה״ס^[^{דרוש מקור]}, נכבשה העיר בידי אלכסנדר ינאי ועל פי ההיסטוריון יוספוס פלביוס אנשי העיר אולצו להתגייר ועברו ברית מילה.

התקופה הרומית

בשנת 63 לפני הספירה כבש הגנרל הרומי פומפיוס את אזור סוריה ויהודה ובכך סיים את שלטון בית חשמונאי. סוסיתא נודעה בתקופה זו כאחת מהדקאפוליס (עשרת הערים). עשר ערים יווניות באזור סוריה, ישראל ובעיקר ירדן של היום, שתחומן התאפיין בתרבות ההלניסטית־רומית. בתקופה זו נהנתה סוסיתא מאוטונומיה יחסית והיא הטביעה מטבעות מקומיות עם הטבעה של סוס לכבוד שם העיר.

סוסיתא הועברה על ידי הרומאים להורדוס בשנת 37 לפני הספירה ולאחר מותו, בשנת 4 לפנה"ס הועברה לפרובינקיה של סוריה. על פי יוספוס פלביוס סוסיתא הייתה עיר פגנית ונחשבה ליריבתה המושבעת של העיר היהודית טבריה שהוקמה בערך באותה תקופה (שנות ה־20 של המאה הא' לספירה). בעיר התגורר מיעוט יהודי ויוספוס פלביוס מספר שבתקופת המרד הגדול, רצחו תושבי העיר את תושביה היהודים וכן ידוע שיהודים מהעיר השתתפו בתקיפת העיר מגדל.

לאחר הכנעת היהודים בשנת 135 לספירה במרד בר כוכבא והפיכת יהודה לפלשתינה זכתה העיר לפריחה. העיר הוקמה מחדש במבנה הרומי עם רחובות מקבילים כאשר הרחוב המרכזי הוא הדקומנוס מקסימוס שחצה את העיר ממזרח למערב. הרחוב עוטר כנראה במאות עמודי גרניט אדומים שיובאו ממצרים והדבר מעיד על עושרה של העיר. העיר הוקפה בחומות חדשות ובעיר הוקם מקדש לקיסר וכן תיאטרון, אך הדבר המשמעותי ביותר היה בניית אמת מים שהובילה מים לעיר באמה שאורכה 25 ק"מ, מאזור המפל השחור שבנחל אל על ברמת הגולן עד לעיר.

התקופה הביזנטית

עם החלוקה מחדש של הקיסר דיוקלטיאנוס בתקופה הביזנטית הפכה העיר חלק מפרובינציה פלשתינה סקונדה שכללה את הגליל ורמת הגולן. עם הפיכת הנצרות לדת הרשמית של הקיסרות הפכה הפרובינציה למוקד בניית כנסיות ומנזרים והחלו עולי רגל להגיע לאזור.

אין עדויות על נוצרים בעיר לפני שנת 300 לספירה ומצבה פגאני שנתגלתה ליד חומות העיר (אדם בשם הרמס) מעידה על הופעה מאוחרת של הנצרות בעיר, אם כי בשנת 359 לספירה הפכה העיר למקום מושבו של הבישוף (יש עדות על בישוף בשם 'שמעון מסוסיתא' בכתבים הנוצריים) ויש עדות לכ־8 כנסיות שהתקיימו בעיר בתקופה הביזנטית. ברעידת האדמה ב־363 לספירה חרבה העיר וחלפו כעשרים שנה עד שנבנתה מחדש^[2].

העיר מוזכרת בתלמוד הירושלמי במסכת שביעית כעיר הפטורה מתרומות ומעשרות. וכן במסכת ראש השנה (פרק ב הלכה א) כעיר שרוב תושביה גויים, וכן שמתחשבים בראיית אור השמש עליה לבדיקת זמן שקיעת החמה לעניין חישוב זמן ברית מילה.

עם שקיעתה הכללית של האימפריה הביזנטית במאה ה־6 לספירה, מתחילה גם שקיעתה של סוסיתא.

התקופה הערבית הקדומה

בית אומיה פלשו לפלשתינה במאה ה־7, משלימים את הכיבוש בשנת 641. השליטים הערביים התירו לתושבי סוסיתא הנוצריים להמשיך ולדבוק בנצרות, אך העיר המשיכה להידרדר. בחודש ינואר של שנת 749 בעקבות רעידת אדמה שהרסה את העיר, היא ניטשה ולא יושבה מחדש.

התקופה הישראלית

בהמשך להתקפות הערביות על עין גב במלחמת העצמאות, נכבש המוצב הסורי שהיה במקום על ידי חברי קיבוץ עין גב, במהלך קרבות עשרת הימים^[3]. במקום הוקמה עמדה קדמית של צה"ל שניצלה את המבנה הטופוגרפי השולט של סוסיתא. עמדה קידמית זו שימשה את צה"ל עד מלחמת ששת הימים. בתחילת שנות ה־50 נסלל למקום דרך ג'יפים והוקם במקום רכבל, לצורך העברת אספקה לחיילים^[4]. עד היום עדיין ניתן לראות בחלקה הצפוני מערבי של העיר את הרכבל שנבנה על ידי סא"ל דוד לסקוב. כמו כן יש על ההר גם שרידים רבים של תעלות קשר ועמדות ירי שהיו חלק מהמוצב של צה"ל במקום. ביום העצמאות ה־19 של מדינת ישראל, ה' אייר תשכ"ז, נהרג מפקד המוצב סגן רמי זית. האנדרטה לזכרו נמצאת בקצה המערבי של ההר ולידה נטועים שני עצי זית.

בשנת 1956 סלל מע"צ כביש גישה להר בשביל תיירים^[5].

חפירות ארכאולוגיות

המחקר הארכאולוגי בסוסיתא נערך במסגרת סקריו של החוקר־מהנדס הרכבות הגרמני גוטליב שומאכר בשנת 1885. בתקופה זו ולאחריה זוהה האתר בטעות עם גמלא העתיקה. מנדל נון, חבר קיבוץ עין־גב, היה בין הראשונים לסקור את סביבת הר סוסיתא ובעיקר חקר את המעגנים הקדומים שלשפת הכנרת. החפירות הראשונות באתר נערכו במסגרת חפירות הצלה של אגף העתיקות בין השנים 1950–1954 עת הוקם על ההר מוצב קדמי של צה"ל אל מול הגבול הסורי, שחייליו חפרו לשם ביצורים ואיסוף עתיקות^[6]. החפירות נערכו בידי הארכאולוגים הישראלים: רות עמירן^[7], מיכאל אבי־יונה, עמנואל דמתי וקלר אפשטין. עיקר הממצא מחפירות אלה כלל כנסייה ביזנטית, שכונתה הקתדרלה של סוסיתא, שכן הייתה ככל הנראה מקום מושבו של האפיסקופוס. כן נחשפו אזור שער העיר המזרחי וחלקים מהדקומנוס מקסימוס^[8].

החפירות בסוסיתא חודשו בשנת 2000 בראשות הארכאולוגים ארתור סג"ל ומיכאל איזנברג מטעם המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן, אוניברסיטת חיפה והן כוללות גם משלחות חפירה מחוץ לישראל. האחת, מטעם האקדמיה הפולנית למדעים, וורשה שפעלה בין השנים 2000–2010 ומשלחת נוספת מטעם אוניברסיטת קונקורדיה מסיינט פול מינסוטה, ארצות הברית. בחודש יולי 2012 נפתחה העונה השלוש־עשרה והחלה סדרה חדשה של עונות חפירה בראשותו של ד"ר מיכאל איזנברג.

במהלך תריסר העונות הראשונות נחפר בעיקר המרכז העירוני של סוסיתא ונחשפו בין היתר מכלולי הבנייה הבאים: הפורום של העיר, חלקו המערבי של הדקומנוס מקסימוס החוצה העיר, המקדש לקיסרי רומי (קליבה), הטמנוס (מתחם הלניסטי מקודש), שער העיר המזרחי מהתקופה הרומית, בסטיון על המצוק הדרומי, אודיאון (תיאטרון קטן) רומי, בסיליקה מן התקופה הרומית, מערך ביצורים מן התקופה הרומית, שלוש כנסיות ביזנטיות ובית המרחץ הדרומי. במקביל לסקרים הנערכים באזור סוסיתא נערכת חפירה מצומצמת במצודת טל, הממוקמת כ־350 מ' דרום־מערבית לאוכף סוסיתא.

בינואר 2017 פורסם כי באתר התגלה תיאטרון רומי גדול מהמאה השנייה לספירה. חפירת שרידי התיאטרון היא בתחילתה^[9].

בעונות החפירה הבאות יש בכוונת המשלחת להתמקד במכלולי הבנייה הבאים: הבסיליקה הרומית, המבנן הצפון־מזרחי, ברובע המגורים המערבי, בית המרחץ הדרומי ואזור הקברים הסמוכים לחפיר העיר על האוכף.

אזכורים בברית החדשה

העיר אינה מוזכרת במפורש בברית החדשה אך יש המפרשים מספר אירועים בברית החדשה כאילו התרחשו בה.

אזכורים בתלמוד

בתלמוד ירושלמי בתלמוד הירושלמי במסכת שביעית, פרק ו', הלכה א' נזכרת סוסיתא כעיר הפטורה מתרומות ומעשרות בשל היותה עיר נכרית, והמשויכת לחבל ארץ המוזכר בשופטים, י"א, ג' בשם "ארץ טוב" (המחוז אליו ברח יפתח הגלעדי מפני אחיו).

בנוסף, נזכרת כעיר של גויים ועבודה זרה: ”שנַים שיצאו מעיר אחת שרובה גוים כגון הדא סוסיתא, אחד הכל מכירין אותו שהוא ישראל ואחד אין אדם מכירו – חבירו מכירו, מהו שיעשה כאחד מן השוק להעיד עליו?”^[10]

העיירות בתחום סוסיתא

הן בתוספתא^[11], הן בתלמוד הירושלמי^[12] והן בפסיפס כתובת רחוב^[13] נזכרות "העיירות האסורות" ב"תחום סוסיתה". הכוונה לעיירות, שבשל ריבוי תושביהן היהודים באותה עת, חויבו בקיום המצוות התלויות בארץ, למרות היותה של סוסיתה עיר נכרית.

בין עיירות אלה נמנות במקורות האמורים העיירות הבאות: נוב (שמה השתפר בשם "נאב", נוב של ימינו), חספייה (שמה השתפר בשם "ח'ספין", חיספין של ימינו), כפר יחרוב (שמו השתפר בשם "כפר חרב", כפר חרוב של ימינו), כפר צמח (ייתכן צמח של ימינו, שהשתמר בשם "סמח'"), עינוש (לפי הסברה שימור השם – "עין עוואניש" שלמרגלות מצפה אופיר^[14]), וכן עיון (ככל הנראה "ח'רבת עיון" שמעל חמת גדר^[14]).

מלחמת העצמאות

במלחמת העצמאות נתפס ההר על ידי הצבא הסורי, אשר פלש לישראל לאחר הקמתה. הדבר היווה איום מתמיד על קיבוץ עין גב, עליו הר סוסיתא חלש. בלילה שבין ה־17 וה־18 ביולי 1948, נכבש המקום על ידי מחלקת לוחמים, חברי הקיבוץ ותושבי עמק הירדן, אשר יצאו מעין גב.

לקריאה נוספת

A. Segal, M. Eisenberg, J. Młynarczyk, M. Burdajewicz, M. Schuler, Hippos (Sussita) of the Decapolis: The First Twelve Seasons of Excavations (2000-2011), Volume I, The Zinman Institute of Archaeology, University of Haifa, Haifa 2013.
גוטליב שומכר, הגולן: סקר, תיאור ומיפוי, ירושלים: הוצאת אריאל, 1998, עמ' 135.
א'ארתור סג"ל, ואחרים, סוסיתא – עונת החפירות החמישית (ספטמבר-אוקטובר 2004) וסיכום חמש עונות החפירה (2004-2000), חיפה 2004.
ארתור סג"ל ואחרים, סוסיתא – דוחות עונות חפירה: עונת החפירות השישית (יולי 2005), חיפה 2005, השביעית (יולי 2006), חיפה 2006, השמינית, (יולי 2007), חיפה 2007, התשיעית, (יולי 2008), חיפה 2008.
מיכאל איזנברג, ארכיטקטורה צבאית במרחב הדקפוליס ובצפון ארץ־ישראל בתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה, עבודת דוקטור, אוניברסיטת חיפה, חיפה 2008.
מנחם מרקוס, מדריך ישראל החדש, כרך 2: החרמון והגולן, ירושלים: הוצאת כתר, עמ' 183.
מ' גפן וג' גל (עורכים), ספר הכנרת, 1992, עמ' 200–207.
חיים בן דוד, מפעל המים של סוסיתא, אמות מים קדומות בארץ ישראל – קובץ מאמרים, בעריכת דוד עמית, יזהר הירשפלד ויוסף פטריך, ירושלים: הוצאת יד בן צבי, 1989, עמ' 133–140.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא האתר הארכאולוגי סוסיתא בוויקישיתוף

האתר הרשמי של משלחת החפירות מחיפה
שלטי הסבר מורחבים שהוצבו בידי המשלחת בשנת 2014 על קיר מבנה צה"ל הדרומי, בעברית ובאנגלית.
ממצאי החפירות, מסמך המתאר את עונת החפירות הראשונה בסוסיתא משנת 2001
סוסיתא, מסלול טיול, באתר "טיולי"
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים רן שפירא, מתגוננים מפני היהודים, באתר הארץ
עפרי אילני, ונוס מסוסיתא: שרידים לפולחן אלת האהבה נמצאו ברמת הגולן, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2009
אלת המזל נמצאה בסוסיתא, על עונת החפירות 2010, באתר הידען, 9 באוגוסט 2010
תיעוד וידאו של צוותי החפירה, 2010
מי מכיר את האיש שבקיר, על ממצא עם דיוקן תושב סוסיתא, באתר אוניברסיטת חיפה, 7 באוגוסט 2012
תעלומה ארכאולוגית בחפירות אוניברסיטת חיפה בעיר העתיקה סוסיתא: מה עושה פקק מודרני של בירה בתעלת ניקוז סגורה מלפני 2000 שנים?
מיכאל איזנברג, סוסיתא–היפוס: מפוליס רומית בדקפוליס לעיירה אומיית דועכת מחידושי עונות החפירה האחרונות (2012–2015), קדמוניות 151, תשע"ו
איתי בלומנטל, פסיפס צבעוני מהמאה ה־5 התגלה בגולן, באתר ynet, 4 בספטמבר 2019
משה גלעד, סיור בסוסיתא הקסומה חושף עבר מפואר והווה מוזר, באתר הארץ, 9 ביולי 2020

הערות שוליים

^ מסכת אל יווני בת 2,000 שנה נמצאה בצפון
^ אוניברסיטת חיפה, ‏שלד אישה שנלכדה ברעידת אדמה ועליו תליון זהב בצורת יונה, באתר "הידען", ‏30 בספטמבר 2014
^ עוד הבוקר נמשכו הקרבות, מעריב, 19 ביולי 1948
^ יהודה נחשוני, ליד הגבול הסורי, שערים, 14 במאי 1952
^ כביש לסוסיתא, שערים, 26 באפריל 1956
^ בעין גב וסוסיתא שמעבר לכנרת, הארץ, 8 באוקטובר 1948
^ מפעולות מחלקת העתיקות, סוסיתא, הצופה, 18 באוקטובר 1951
^ שרידי העיר סוסיתא מתקופת הבית השני, הצופה, 16 בנובמבר 1952
^ איתי בלומנטל, התגלה תיאטרון רומי בסוסיתא שברמת הגולן, באתר ynet, ‏10 בינואר 2017
^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ב', הלכה א'; תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ב', הלכה ד'
^ תוספתא במסכת שביעית, פ"ד, י'
^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ב', הלכה א'
^ כתובת רחוב, שורות 9-10.
^ ¹ ² Hartal -History from Land of Ituraen מאמר בעמ' 345.

[1] מסכת אל יווני בת 2,000 שנה נמצאה בצפון

[הידען-2] אוניברסיטת חיפה, ‏שלד אישה שנלכדה ברעידת אדמה ועליו תליון זהב בצורת יונה, באתר "הידען", ‏30 בספטמבר 2014

[3] עוד הבוקר נמשכו הקרבות, מעריב, 19 ביולי 1948

[4] יהודה נחשוני, ליד הגבול הסורי, שערים, 14 במאי 1952

[5] כביש לסוסיתא, שערים, 26 באפריל 1956

[6] בעין גב וסוסיתא שמעבר לכנרת, הארץ, 8 באוקטובר 1948

[7] מפעולות מחלקת העתיקות, סוסיתא, הצופה, 18 באוקטובר 1951

[8] שרידי העיר סוסיתא מתקופת הבית השני, הצופה, 16 בנובמבר 1952

[9] איתי בלומנטל, התגלה תיאטרון רומי בסוסיתא שברמת הגולן, באתר ynet, ‏10 בינואר 2017

[10] תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ב', הלכה א'; תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ב', הלכה ד'

[11] תוספתא במסכת שביעית, פ"ד, י'

[12] תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ב', הלכה א'

[13] כתובת רחוב, שורות 9-10.

[מאמר-14] ¹ ² Hartal -History from Land of Ituraen מאמר בעמ' 345.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 [[קובץ:Sussita-Hippos (10).JPG|שמאל|ממוזער|250px|תרשים האתר על שלט במקום]]
 [[קובץ:PikiWiki Israel 16605 Susita.JPG|250px|שמאל|ממוזער|חורבות סוסיתא מראה לכיוון מערב. משמאל נראית הקתדרלה ומימין לה אחת הכנסיות]]
-[[קובץ:Plan of Sussita by Gottlieb Schumacher 1885.jpg|250px|ממוזער|שמאל| תוכנית של האתר הארכאולוגי סוסיתא כפי ששורטטה על ידי [[גוטליב שומאכר]] ב-1885]]
+[[קובץ:Plan of Sussita by Gottlieb Schumacher 1885.jpg|250px|ממוזער|שמאל| תוכנית של האתר הארכאולוגי סוסיתא כפי ששורטטה על ידי [[גוטליב שומאכר]] ב־1885]]
 [[קובץ:Sussita and Kinneret - Aerial photography May 2017.jpg|250px|ממוזער|שמאל|תצלום אוויר ממזרח של ההר המשקיף על קיבוץ [[עין גב]] והכנרת, מאי 2017]]
 [[קובץ:War Memorial in Susita (Hippos).JPG|250px|ממוזער|שמאל|אנדרטה לזכר מפקד מוצב סוסיתא, סגן רמי זית, שנפל במקום ביום העצמאות 1967]]
@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 [[קובץ:Sculpture of Pan from Hippos by Michael Eisenberg.jpg|ממוזער|250px|מסיכת האל פאן נמצאה בסוסיתא. המסכה בתום הניקוי המכני. שלב ראשון של תהליך השימור שנעשה בידי ד"ר אלכסנדר ירמולין, מנהל מעבדת השימור ב[[המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן|מכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן]], באוניברסיטת חיפה{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4637037,00.html מסכת אל יווני בת 2,000 שנה נמצאה בצפון]}}.]]
 [[קובץ:פנים על ההר לכיוון צפון, התגלה ע"י אייל אסף בזמן צילום אווירי.jpg|ממוזער|פנים על ההר לכיוון צפון, התגלה על ידי אייל אסף בזמן צילום אווירי]]
-'''סוסיתא''' הוא [[אתר ארכאולוגי]] הנמצא על גבעה במורדות [[רמת הגולן]], כ-2 ק"מ מזרחית ל[[הכנרת|כנרת]]. במקום שכנה העיר סוסיתא אשר הוקמה על כל שטח רמת ההר ונוסדה כעיר מדינה ([[פוליס]]) ככל הנראה באמצע [[המאה ה-2 לפנה"ס|המאה ה־2 לפנה"ס]] בידי ה[[סלוקים|ממלכה הסלאוקית]]. ההר מוקף מצוקים מכל עבריו ומחובר באוכף במזרחו לשאר רמת הגולן. רומו המרבי 144 מטר מעל פני הים. לעיר היו שני מעגנים בכנרת. הקדום והראשי מבין המעגנים נבנה בין [[קיבוץ]] [[עין גב]] וכפר הנופש עין־גב של ימינו. שרידי שוברי הגלים של המעגן נחשפים מעת לעת כאשר מפלס הכנרת נמוך במיוחד. העיר השתייכה ל[[דקאפוליס]] (עשר הערים) שהיו קשורות יותר בתרבותן ל[[יוון העתיקה|יוון]] ול[[רומא העתיקה|רומי]] מאשר לאוכלוסייה השמית בסביבתן.
+'''סוסיתא''' הוא [[אתר ארכאולוגי]] הנמצא על גבעה במורדות [[רמת הגולן]], כ־2 ק"מ מזרחית ל[[הכנרת|כנרת]]. במקום שכנה העיר סוסיתא אשר הוקמה על כל שטח רמת ההר ונוסדה כעיר מדינה ([[פוליס]]) ככל הנראה באמצע [[המאה ה-2 לפנה"ס|המאה ה־2 לפנה"ס]] בידי ה[[סלוקים|ממלכה הסלאוקית]]. ההר מוקף מצוקים מכל עבריו ומחובר באוכף במזרחו לשאר רמת הגולן. רומו המרבי 144 מטר מעל פני הים. לעיר היו שני מעגנים בכנרת. הקדום והראשי מבין המעגנים נבנה בין [[קיבוץ]] [[עין גב]] וכפר הנופש עין־גב של ימינו. שרידי שוברי הגלים של המעגן נחשפים מעת לעת כאשר מפלס הכנרת נמוך במיוחד. העיר השתייכה ל[[דקאפוליס]] (עשר הערים) שהיו קשורות יותר בתרבותן ל[[יוון העתיקה|יוון]] ול[[רומא העתיקה|רומי]] מאשר לאוכלוסייה השמית בסביבתן.
-מקור השם סוסיתא ב[[ארמית]] הוא תרגום שמה היווני של העיר - היפוס ([[יוונית]]: Ἵππος). סברה אחת היא, כי מקור שמה של העיר שאוב מצורת ההר שיש ומשווים לו חלקי צוואר וראש של [[סוס]]. שמה הערבי של העיר הוא קלעת אל־חוצן - מצודת הסוס. סברה נוספת לגבי מקור השם שטרם אוששה היא שקבוצת חיילים ממעמד הפרשים היו מייסדיה של העיר ומכאן שמה.
+מקור השם סוסיתא ב[[ארמית]] (סוסה) הוא תרגום שמה היווני של העיר – היפוס ([[יוונית]]: Ἵππος). סברה אחת היא, כי מקור שמה של העיר שאוב מצורת ההר שיש ומשווים לו חלקי צוואר וראש של [[סוס]]. שמה הערבי של העיר הוא קלעת אל־חצן (قلعة الحصن) – מצודת הסוס. סברה נוספת לגבי מקור השם שטרם אוששה היא שקבוצת חיילים ממעמד הפרשים היו מייסדיה של העיר ומכאן שמה.
 ==היסטוריה==
 ===התקופה הנאוליתית קראמית והכלקוליתית===
 במהלך החפירות נתגלו שרידים ספורים בני התקופות הנאוליתית קראמית והכלקוליתית. השרידים כולם נתגלו בשכבה האדמה המכסה את סלע ה[[בזלת]] של ההר ורק בסמוך למרכז ההר.
 ===התקופה ההלניסטית===
+העיר נוסדה ככל הנראה באמצע המאה ה־2 לפני הספירה בידי הממלכה הסלאוקית. לא מן הנמנע כי במקום היה מוצב צבאי תלמי עד שנת 200 לפנה"ס ואילו לאחר [[קרב פניון]], כאשר כל המרחב הארץ־ישראלי עבר לשליטת הממלכה הסלאוקית שבסיסה בסוריה, הוחזק על ההר מוצב סלאוקי עד להפכיתו לעיר כמחצית המאה לאחר מכן. זאת ניתן ללמוד משמה היווני הרשמי של העיר – אנטיוכיה של היפוס (ב[[יוונית]]: Ἀντιόχεια τοῦ Ἵππου).
-העיר נוסדה ככל הנראה באמצע המאה ה־2 לפני הספירה בידי הממלכה הסלאוקית. לא מן הנמנע כי במקום היה מוצב צבאי תלמי עד שנת 200 לפנה"ס ואילו לאחר [[קרב פניון]], כאשר כל המרחב הארץ־ישראלי עבר לשליטת הממלכה הסלאוקית שבסיסה בסוריה, הוחזק על ההר מוצב סלאוקי עד להפכיתו לעיר כמחצית המאה לאחר מכן. זאת ניתן ללמוד משמה היווני הרשמי של העיר אנטיוכיה היפוס (ב[[יוונית]]: Αντιόχεια του Ίππου).
 כעיר מדינה ([[פוליס]]), סוסיתא שלטה לא רק על העיר בין חומותיה אלא גם על שטחים נרחבים במזרח הכנרת ובעיקר ברמת הגולן. כבכל פוליס בעיר היו מקדשים, שווקים פתוחים וסגורים, תיאטרון, רחוב עמודים, בתי מרחץ, ביצורים ומבנים ציבוריים נוספים. גודל אוכלוסיית העיר הוגבל באספקת ה[[מים]] אליה שהתבססה על איסוף מי גשמים ב[[בור מים|בורות מים]] במהלך ה[[חורף]] ואמות מים קטנות מחרס מעין פיק ועין חרוב.
@@ שורה 50: / שורה 48: @@
 ===התקופה הרומית===
 בשנת 63 לפני הספירה כבש הגנרל הרומי [[פומפיוס]] את אזור [[סוריה]] ו[[ממלכת יהודה|יהודה]] ובכך סיים את שלטון [[חשמונאים|בית חשמונאי]]. סוסיתא נודעה בתקופה זו כאחת מה[[דקאפוליס]] (עשרת הערים). עשר ערים יווניות באזור סוריה, ישראל ובעיקר ירדן של היום, שתחומן התאפיין בתרבות ההלניסטית־רומית. בתקופה זו נהנתה סוסיתא מאוטונומיה יחסית והיא הטביעה [[מטבע]]ות מקומיות עם הטבעה של [[סוס]] לכבוד שם העיר.
@@ שורה 68: / שורה 65: @@
 ===התקופה הערבית הקדומה===
-[[בית אומיה]] פלשו לפלשתינה במאה ה־7, משלימים את הכיבוש בשנת [[641]]. השליטים הערביים התירו לתושבי סוסיתא הנוצריים להמשיך ולדבוק בנצרות, אך העיר המשיכה להידרדר. בחודש ינואר של שנת [[749]] בעקבות [[רעידת אדמה]] שהרסה את העיר, היא ניטשה ולא יושבה מחדש.
+[[בית אומיה]] פלשו לפלשתינה במאה ה־7, משלימים את הכיבוש בשנת [[641]]. השליטים הערביים התירו לתושבי סוסיתא הנוצריים להמשיך ולדבוק בנצרות, אך העיר המשיכה להידרדר. בחודש ינואר של שנת [[749]] בעקבות [[רעש שביעית|רעידת אדמה]] שהרסה את העיר, היא ניטשה ולא יושבה מחדש.
 ===התקופה הישראלית===
-בהמשך להתקפות הערביות על [[עין גב במלחמת העצמאות]], נכבש המוצב הסורי שהיה במקום על ידי חברי קיבוץ [[עין גב]], במהלך [[קרבות עשרת הימים]]{{הערה|{{מעריב||עוד הבוקר נמשכו הקרבות|1948/07/19|00100}}}}. במקום הוקמה עמדה קדמית של [[צה"ל]] שניצלה את המבנה הטופוגרפי השולט של סוסיתא. עמדה קידמית זו שימשה את צה"ל עד [[מלחמת ששת הימים]]. בתחילת שנות ה-50 נסלל למקום דרך ג'יפים והוקם במקום רכבל, לצורך העברת אספקה לחיילים{{הערה|{{שערים|יהודה נחשוני|ליד הגבול הסורי|1952/05/14|00203}}}}. עד היום עדיין ניתן לראות בחלקה הצפוני מערבי של העיר את ה[[רכבל]] שנבנה על ידי סא"ל [[דוד לסקוב]]. כמו כן יש על ההר גם שרידים רבים של תעלות קשר ועמדות ירי שהיו חלק מהמוצב של צה"ל במקום. ביום העצמאות ה־19 של מדינת ישראל, ה' אייר תשכ"ז, נהרג מפקד המוצב סגן רמי זית. האנדרטה לזכרו נמצאת בקצה המערבי של ההר ולידה נטועים שני עצי זית.
+בהמשך להתקפות הערביות על [[עין גב במלחמת העצמאות]], נכבש המוצב הסורי שהיה במקום על ידי חברי קיבוץ [[עין גב]], במהלך [[קרבות עשרת הימים]]{{הערה|{{מעריב||עוד הבוקר נמשכו הקרבות|1948/07/19|00100}}}}. במקום הוקמה עמדה קדמית של [[צה"ל]] שניצלה את המבנה הטופוגרפי השולט של סוסיתא. עמדה קידמית זו שימשה את צה"ל עד [[מלחמת ששת הימים]]. בתחילת שנות ה־50 נסלל למקום דרך ג'יפים והוקם במקום רכבל, לצורך העברת אספקה לחיילים{{הערה|{{שערים|יהודה נחשוני|ליד הגבול הסורי|1952/05/14|00203}}}}. עד היום עדיין ניתן לראות בחלקה הצפוני מערבי של העיר את ה[[רכבל]] שנבנה על ידי סא"ל [[דוד לסקוב]]. כמו כן יש על ההר גם שרידים רבים של תעלות קשר ועמדות ירי שהיו חלק מהמוצב של צה"ל במקום. ביום העצמאות ה־19 של מדינת ישראל, ה' אייר תשכ"ז, נהרג מפקד המוצב סגן רמי זית. האנדרטה לזכרו נמצאת בקצה המערבי של ההר ולידה נטועים שני עצי זית.
 בשנת 1956 סלל מע"צ כביש גישה להר בשביל תיירים{{הערה|{{שערים||כביש לסוסיתא|1956/04/26|00430}}}}.
 ==חפירות ארכאולוגיות==
-[[קובץ:פסל ראש גבר מבזלת מקבר בסוסיתא.jpg|ממוזער|פסל ראש גבר עשוי בזלת. נמצא בתוך קבר בסוסיתא. מתוארך למאות ה-3 ועד ה-5 לספירה. מוצג בתערוכה על חפירות סוסיתא במוזיאון הכט בחיפה.]]
+[[קובץ:פסל ראש גבר מבזלת מקבר בסוסיתא.jpg|ממוזער|פסל ראש גבר עשוי בזלת. נמצא בתוך קבר בסוסיתא. מתוארך למאות ה־3 ועד ה־5 לספירה. מוצג בתערוכה על חפירות סוסיתא במוזיאון הכט בחיפה.]]
 המחקר הארכאולוגי בסוסיתא נערך במסגרת סקריו של החוקר־מהנדס הרכבות הגרמני [[גוטליב שומאכר]] בשנת 1885. בתקופה זו ולאחריה זוהה האתר בטעות עם [[גמלא העתיקה]]. [[מנדל נון]], חבר קיבוץ עין־גב, היה בין הראשונים לסקור את סביבת הר סוסיתא ובעיקר חקר את המעגנים הקדומים שלשפת הכנרת. החפירות הראשונות באתר נערכו במסגרת חפירות הצלה של אגף העתיקות בין השנים 1950–1954 עת הוקם על ההר מוצב קדמי של צה"ל אל מול הגבול הסורי, שחייליו חפרו לשם ביצורים ואיסוף עתיקות{{הערה|{{הארץ1||בעין גב וסוסיתא שמעבר לכנרת|1948/10/08|00308}}}}. החפירות נערכו בידי הארכאולוגים הישראלים: [[רות עמירן]]{{הערה|{{הצופה||מפעולות מחלקת העתיקות, סוסיתא|1951/10/18|00322}}}}, [[מיכאל אבי-יונה|מיכאל אבי־יונה]], [[עמנואל דמתי]] ו[[קלר אפשטין]]. עיקר הממצא מחפירות אלה כלל כנסייה ביזנטית, שכונתה הקתדרלה של סוסיתא, שכן הייתה ככל הנראה מקום מושבו של ה[[אפיסקופוס]]. כן נחשפו אזור שער העיר המזרחי וחלקים מה[[דקומנוס]] מקסימוס{{הערה|{{הצופה||שרידי העיר סוסיתא מתקופת הבית השני|1952/11/16|00408}}}}.
@@ שורה 93: / שורה 90: @@
 ==אזכורים בתלמוד==
-ב[[תלמוד ירושלמי]] ב[[מסכת שביעית]] פרק ו' נזכרת סוסיתא כעיר הפטורה מ[[תרומות ומעשרות]] בשל היותה עיר נכרית, והמשויכת לחבל ארץ המוזכר ב[[ספר שופטים]] י"א בשם: "[[ארץ טוב]]" (המחוז אליו ברח יפתח הגלעדי מפני אחיו).
+ב[[תלמוד ירושלמי]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ב{{ירושלמי|שביעית|ו|א|ללא=שם}} נזכרת סוסיתא כעיר הפטורה מ[[תרומות ומעשרות]] בשל היותה עיר נכרית, והמשויכת לחבל ארץ המוזכר ב{{תנך|שופטים|יא|ג|קצר=כן}} בשם "[[ארץ טוב]]" (המחוז אליו ברח יפתח הגלעדי מפני אחיו).
-בנוסף, נזכרת כעיר של [[גויים]] ו[[עבודה זרה]]: {{ציטוטון|שנים שיצאו מעיר אחת שרובה גוים כגון הדא סוסיתה אחד הכל מכירין אותו שהוא ישראל.}}{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת ראש השנה]], י"א, ב'; [[מסכת כתובות]], י"ב, ב'.}}
+בנוסף, נזכרת כעיר של [[גויים]] ו[[עבודה זרה]]: {{ציטוטון|שנַים שיצאו מעיר אחת שרובה גוים כגון הדא '''סוסיתא''', אחד הכל מכירין אותו שהוא ישראל ואחד אין אדם מכירו – חבירו מכירו, מהו שיעשה כאחד מן השוק להעיד עליו?}}{{הערה|{{ירושלמי|ראש השנה|ב|א}}; {{ירושלמי|כתובות|ב|ד}}}}
 ==העיירות בתחום סוסיתא==
-הן ב[[תוספתא]]{{הערה|תוספתא, [[מסכת שביעית]], פ"ד, י.}}, הן ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת דמאי]], פ"ב, כב, ע"ד.}} והן ב[[פסיפס]] [[כתובת רחוב]]{{הערה|כתובת רחוב, שורות 9-10.}} נזכרות "העיירות האסורות" ב"תחום סוסיתה". הכוונה לעיירות, שבשל ריבוי תושביהן היהודים באותה עת, חויבו בקיום [[המצוות התלויות בארץ]], למרות היותה של סוסיתה עיר [[נכרי]]ת.
+הן ב[[תוספתא]]{{הערה|{{ויקיטקסט|תוספתא/שביעית/ד|תוספתא במסכת שביעית, פ"ד, י'}}}}, הן ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]]{{הערה|{{תלמוד ירושלמי|דמאי|ב|א}}}} והן ב[[פסיפס]] [[כתובת רחוב]]{{הערה|כתובת רחוב, שורות 9-10.}} נזכרות "העיירות האסורות" ב"תחום סוסיתה". הכוונה לעיירות, שבשל ריבוי תושביהן היהודים באותה עת, חויבו בקיום [[המצוות התלויות בארץ]], למרות היותה של סוסיתה עיר [[נכרי]]ת.
-בין עיירות אלה נמנות במקורות האמורים העיירות הבאות: '''נוב''' ([[נוב]] של ימינו, שימור השם - "נאב"), '''חספייה''' ([[חיספין]] של ימינו, שימור השם - "ח'ספין"), '''כפר יחרוב''' ([[כפר חרוב]] של ימינו, שימור השם - "כפר חרב"), '''כפר צמח''' (ייתכן [[צמח]] של ימינו, שימור השם - "סמח'"), '''[[עינוש]]''' (לפי הסברה שימור השם - "עין עוואניש" שלמרגלות [[מצפה אופיר]]{{הערה|שם=מאמר|[http://www.academia.edu/4819889/Hartal_-History_from_Land_of_Ituraen Hartal -History from Land of Ituraen] מאמר
+בין עיירות אלה נמנות במקורות האמורים העיירות הבאות: '''נוב''' (שמה השתפר בשם "נאב", [[נוב]] של ימינו), '''חספייה''' (שמה השתפר בשם "ח'ספין", [[חיספין]] של ימינו), '''כפר יחרוב''' (שמו השתפר בשם "כפר חרב", [[כפר חרוב]] של ימינו), '''כפר צמח''' (ייתכן [[צמח]] של ימינו, שהשתמר בשם "סמח'"), '''[[עינוש]]''' (לפי הסברה שימור השם – "עין עוואניש" שלמרגלות [[מצפה אופיר]]{{הערה|שם=מאמר|[http://www.academia.edu/4819889/Hartal_-History_from_Land_of_Ituraen Hartal -History from Land of Ituraen] מאמר
 בעמ' 345.}}), וכן '''[[עיון (עיר תלמודית)|עיון]]''' (ככל הנראה "ח'רבת עיון" שמעל [[חמת גדר]]{{הערה|שם=מאמר}}).
 ==מלחמת העצמאות==
-ב[[מלחמת העצמאות]] נתפס ההר על ידי [[הצבא הסורי]], אשר פלש לישראל לאחר הקמתה. הדבר היווה איום מתמיד על [[קיבוץ]] [[עין גב]], עליו הר סוסיתא חלש. בלילה שבין 17 ו-18 ביולי 1948, נכבש המקום על ידי מחלקת לוחמים, חברי הקיבוץ ותושבי [[עמק הירדן]], אשר יצאו מעין גב.
+ב[[מלחמת העצמאות]] נתפס ההר על ידי [[הצבא הסורי]], אשר פלש לישראל לאחר הקמתה. הדבר היווה איום מתמיד על [[קיבוץ]] [[עין גב]], עליו הר סוסיתא חלש. בלילה שבין ה־17 וה־18 ביולי 1948, נכבש המקום על ידי מחלקת לוחמים, חברי הקיבוץ ותושבי [[עמק הירדן]], אשר יצאו מעין גב.
 == לקריאה נוספת ==
@@ שורה 114: / שורה 111: @@
 * [[מנחם מרקוס]], '''מדריך ישראל החדש''', כרך 2: החרמון והגולן, ירושלים: [[הוצאת כתר]], עמ' 183.
 * מ' גפן וג' גל (עורכים), '''ספר הכנרת''', 1992, עמ' 200–207.
-* חיים בן דוד, מפעל המים של סוסיתא, '''אמות מים קדומות בארץ ישראל''' - קובץ מאמרים, בעריכת [[דוד עמית]], [[יזהר הירשפלד]] ו[[יוסף פטריך]], ירושלים: הוצאת [[יד בן צבי]], 1989, עמ' 133–140.
+* חיים בן דוד, מפעל המים של סוסיתא, '''אמות מים קדומות בארץ ישראל''' – קובץ מאמרים, בעריכת [[דוד עמית]], [[יזהר הירשפלד]] ו[[יוסף פטריך]], ירושלים: הוצאת [[יד בן צבי]], 1989, עמ' 133–140.
 == קישורים חיצוניים ==
@@ שורה 129: / שורה 126: @@
 * [http://www.hayadan.org.il/archeological-mysteries-2908138/ תעלומה ארכאולוגית בחפירות אוניברסיטת חיפה בעיר העתיקה סוסיתא: מה עושה פקק מודרני של בירה בתעלת ניקוז סגורה מלפני 2000 שנים?]
 * מיכאל איזנברג, [http://hippos.haifa.ac.il/images/Publications/kadmoniot_151-eisenberg.pdf סוסיתא–היפוס: מפוליס רומית בדקפוליס לעיירה אומיית דועכת מחידושי עונות החפירה האחרונות (2012–2015)], [[קדמוניות]] 151, תשע"ו
-* {{ynet|איתי בלומנטל|פסיפס צבעוני מהמאה ה-5 התגלה בגולן|5581320|4 בספטמבר 2019}}
+* {{ynet|איתי בלומנטל|פסיפס צבעוני מהמאה ה־5 התגלה בגולן|5581320|4 בספטמבר 2019}}
 * {{תמונות}} {{הארץ|משה גלעד|סיור בסוסיתא הקסומה חושף עבר מפואר והווה מוזר|1.8979156|9 ביולי 2020}}

גנים לאומיים בישראל
הגולן והגליל	אושא • אכזיב • ארבל • בית הכנסת בכפר נחום • בית שערים • ברעם • הר תבור • חורשת טל • חורבת מנים • חמת טבריה • חצור • כוכב הירדן • כורזים • כורסי • כפר נחום • מבצר יחיעם • מבצר נמרוד • מונפור • נחל צלמון • סוסיתא • ציפורי • קרני חיטין • ראש הנקרה • שדה עמודים • שמרון • תל חי • תל יודפת • תל צפצפות • תל קדש
השרון והשומרון	אביחיל • אפולוניה • בית אלפא • בית שאן • גן השלושה • הר גריזים • הר הכרמל • חוף גדור • חוף השרון • מבצר קאקון • מעיין חרוד • נחל אלכסנדר • נחל מהר"ל • נחל נדר • סידנא עלי • פארק השרון • צור נתן • קיסריה • שומרון • תל דור • תל מגידו • תל שקמונה
יהודה ומישור חוף יהודה	בית גוברין • בית עיטאב • גן המלך • הגן הבוטני הלאומי • הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק • הר צובה • הרודיון • הרי יהודה • חוף פלמחים • גבעות הכורכר נס ציונה • ירקון • מאוזוליאום מזור • מגדל אפק • מורדות הר הצופים • מערות סמך • מערות חזן • נבי סמואל • נחל רובין • סובב חומות ירושלים • עין חמד • עמק צורים • קומראן • תל גזר • תל חברון • תל לכיש • תל צפית
הנגב	אנדרטת חטיבת הנגב • אשכול • אשקלון • גן הפסלים • ממשית • מצדה • ניצנה • עבדת • עין עבדת • עתיקות עין גדי • שבטה • תל באר שבע • תל ערד