השכל הפועל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ערבוב בין תפיסות מקוריות לסינתזות מאוחרות, חסרה התייחסות להתפתחות בתפיסת המושג לאורך ציר ההיסטוריה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

השכל הפועל בפילוסופיה, הינה ישות תבונית קוסמולוגית, שהפילוסופים הקדמונים האמינו בקיומה. העשירית שבין עשרת השכלים הנבדלים שמתווכים בין האלוהות הרוחנית לבין העולם החומרי. לרעיון זה יש דמיון קל לתאוריה של עשר הספירות בקבלה, שם המקבילה שלה היא ספירת המלכות, ואכן רבי יוסף אלבו זיהה ביניהם בספר העקרים‏[1]. רבי מאיר בן גבאי תקף עמדה זו בספרו עבודת הקודש ‏[2].

לפי דעת הפילוסופים הקדמוניים (אפלטון, אריסטו, הרמב"ם ועוד) מורכבים השמיים מתשעה גלגלים, לכל גלגל יש ישות תבונית ללא גוף הקרויה שכל או בלשון אנשי הדת - מלאך, ושכל זה הוא סיבת תנועתו של הגלגל.

מתחת לגלגל התחתון, גלגל הירח, מצוי כדור הארץ, אשר גם הוא מופעל על ידי ישות ללא גוף הקרויה השכל הפועל, שמות אחרים לו הם: 'השכל הכללי', 'השכל האלוהי' או 'האור האלוהי'. ישות זו מוגדרת כאוצר של תבונה קוסמולוגית, המשפיעה על העולם החומרי שמתחת גלגל הירח והיא המקנה לגופים את צורותיהם הכלליות - צורות הדצח"ם (דומם, צומח, חי מדבר). צורות אלו נקראות גם נשמות (לבעלי הדת) או אידיאות (אפלטון) או צורה (לאריסטו). חלק מפרשני אריסטו בימי הביניים סברו שמקור הצורות אינו בשכל הפועל אלא בגלגלים עצמם. כמו למשל אבן רושד המוסלמי ומשה נרבוני היהודי.

התפיסה היוונית סוברת שהשכל הפועל מכיל את כל החכמה שבעולם, כך שהוא מקור ההשראה להחכמת האדם. האדם יכול להתפתח בפיתוח מחשבתו ומידותיו ולהתרומם עד שתגיע נשמתו למדרגת 'השכל הפועל' המאחד את כל הצורות, האידאות, ואזי האדם מגיע לנבואה בהיותו 'יודע' את ה'יש'. בדבקותו של האדם בשכל הפועל הוא זוכה לא רק לנבואה אלא גם לנצחיות. ההגעה ל'שכל הפועל' היא על ידי שלמות שכלית ומידותית. זוהי בעצם מחשבה שמתאימה לעבר שהיה בטוח שעוד מעט הוא ידע הכל, יקיף את כל המחשבות שיש בעולם ויכיר את כל האידאות, הצורות.

זה תיאור נבואה שלא כמו בעלי דתות מיסטיות שדיברו על הנבואה כעל חריגה מהשכל האנושי (כדברי פילון האלכסנדרוני: "בשעה שאין האדם במלוא תודעתו הריהו מתמלא השראה, השכל מסתלק ממנו ומפקיר את הנשמה לרוח הקודש. בשעה שאורו של האלוהים זורח, אורו של האדם כהה וכשכהה אורו של האל, עולה וזורח האור האנושי") - כאן הנבואה היא שלמות השכל. בעלי הדתות (ריה"ל, רמב"ם וכו') שסברו כך הוסיפו לרוב גם משהו קטן של חריגה מהשכל האנושי, השראה שבאה מעל השכל האנושי ומתאחדת עימו ויחד עימם האדם מגיע לידע דבר אלוהים.

לשיטתו של הרלב"ג מושג השכל הפועל קשור להשגחה פרטית, שהיא לתפיסתו, תחושה פנימית של האדם העוזרת לו להישמר מרע, והמגיעה לו מהשכל הפועל. גם עניין הניסים קשור לדעתו באנשים בעלי קרבה לשכל הפועל, כאשר ככל שהאדם מתקרב בדעתו אל השכל הפועל כך יפעיל השכל הפועל אמצעים גלויים יותר כדי לשמרו מנזק. בנוסף, לדעת הרלב"ג אין ידיעת ה' בפרטי המציאות, כיון שידיעה כזו פועלת בו ריבוי ושינוי ודבר זה הוא מן הנמנע, אלא השכל הפועל הוא היודע בכללי הסידור של הפרטים כיון שהוא כולל אותם. יש הסוברים שלדעת הרלב"ג אין השכל הפועל ישות דמיונית נוספת על המציאות המוכרת, אלא הוא הסידור והתכלית והאחדות של המציאות עצמה‏[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאמר שני פרק יא.
  2. ^ חלק א פרק ז.
  3. ^ הרב הנזיר, נזיר אחיו, עמוד רצד


פילוסופיה
P philosophy1.png
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונה
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםהדוניזםהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאם
פורטל פילוסופיה