מו דזה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| לידה |
בערך 470 לפנה"ס לו, שושלת ג'ואו  |
|---|---|
| פטירה | בערך 391 לפנה"ס |
| זרם | מוהיזם |
| תחומי עניין | פילוסופיה, מדע המדינה, אתיקה |
| עיסוק |
פילוסוף, מהנדס צבאי, מהנדס |
| מדינה |
שושלת ג'ואו |
  | |
מוֹ דזְה (בסינית: 墨子, בפין-יין Mòzǐ, מילולית: "החכם מו"; נקרא לעיתים במערב בשם הלטיני מישיוס או מיציוס), שנולד בשם מו דִי (בסינית: 墨翟, פין-יין: Mòdí), היה פילוסוף חשוב שפעל במאה הרביעית לפניה"ס בסין הקדומה. פיתח את אסכולת ה"מוהיזם" הקרויה על שמו ומטיפה לאהבה אוניברסלית ולשוויון, ודחה הן את הקונפוציאניזם והן את הדאואיזם, שתי התפיסות הרוחניות המשמעותיות ביותר בתקופתו.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורות חייו של מו דזה אינם ברורים. כיום מקובל לחשוב שפעל בין שלהי מאה ה-5 לראשית המאה ה-4 לפנה"ס, לפני הופעתו של מנציוס. דבר זה מציב את מו דזה בראשיתה של תקופת המדינות הלוחמות (403-221 לפנה"ס). מספר מקורות מוקדמים מעידים, כי בדומה לקונפוציוס, מו דזה נולד במדינת לוּ ובשלב מסוים בחייו שימש שר במדינת סוֹנג. על פי המסורת, מו דזה התחנך על ברכיהם של מורים קונפוציאניים, אך מרד בתורתם בשלב מאוחר יותר. שוב בדומה לקונפוציוס, מו דזה עבר ממדינה למדינה והציג את רעיונותיו לשליטים השונים, בתקווה שיאמצו את דרכו ויגייסו אותו לשורותיהם.
תורתו - המוהיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האסכולה שפיתח מו דזה, הנקראת גם מוהיזם, שיחקה תפקיד חשוב והייתה לאחת מארבע האסכולות הפילוסופיות המרכזיות של אותה התקופה, לצד הקונפוציאניזם, הדאואיזם והלגליזם. באותה תקופה המוהיזם נחשב איום חריף על ההגמוניה הקונפוציאנית. אף על פי שעקרונות משנתו מופיעים בספר הנקרא על שמו, סביר להניח שהספר לא חובר על ידי מו דזה עצמו אלא על ידי תלמידיו.
מן הנודעים ביותר בעקרונות להם הטיף מו דזה הוא "אהבה אוניברסלית" (בפין-יין: jiān ài, בסינית: 兼爱), הקורא לאהבה שאיננה מבחינה בין האני לאחר, הקרוב לרחוק, הזר ובן המשפחה. תפיסה זאת עומדת בניגוד מוחלט לזאת הקונפוציאנית, הגורסת כי מחויבותו המוסרית וסיבת קיומו של קשר בין בני אדם מוגדרת על פי תפקידם של היחידים אחד כלפי השני (למשל אדון וצמית, אב ובן וכו') ועליהם לפעול במסגרת כללי הטקס הקונפוציאנים. מו דזה קרא לשליט ולנתין, לאב ולבנו לבסס את מערכת היחסים שלהם על תשתית של אהבה הדדית לא אנוכית וללא אפליה לפי תפקיד וללא גבול. לדבריו, "כאשר בני האדם לא אוהבים איש את רעהו, מן המוכרח שילסטמו זה את זה, כאשר השליט והשר לא אוהבים זה את זה, לא תמצא נאמנות, כאשר אב ובנו לא אוהבים זה את זה, לא יתקיים כיבוד הורים ומורים". מו דזה ממשיך ומונה את היחסים ההיררכיים השונים, להם הוא מציע תשתית רעיונית ומוסרית חדשה.
על פי השקפת עולמו, לא קיים גורל קבוע לאדם (בפין-יין: míng, בסינית: 命), אלא האינדיבידואל עצמאי לבחור ולעצב את חייו ועתידו. לדידו, האסונות הנופלים על האדם אינם תוצאה של גורל שנקבע מראש.
יחסו לשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מו דזה החזיק בדעה הרואה בשמיים (בפין-יין: tiān, בסינית: 天) כוח היכול להעניש את הסוררים ולגמול לעושי הטוב. לעל-טבעי חשיבות רבה במשנתו, אשר רואה ב"רצון השמיים" (בפין-יין: tiān zhi, בסינית: 天志) מרכיב מהותי. ה"שמיים" מתוארים כאישיות על-אנושית המענישה את הרשעים וגומלת לעושי הטוב. כוח זה הוא גם אמת המידה של המוסרי והנכון. הבנה זאת שונה מזאת בה החזיקו הקונפוציאניים, שראו ב"שמיים" כוח מוסרי מסתורי ועלום, שאינו מתערב בחיי בני האדם. לצד "השמיים", סבר מו דזה שקיימים גם שדים (gui, בסינית: 鬼) ורוחות (shen, בסינית: 神). כוחות אלו יכולים להיטיב ולברך, אך גם לזעוף ולהעניש את הסוררים.
פוליטיקה וממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]
תורתו של מו דזה ביקשה להציע מזור לחוסר היציבות הפוליטית ושפיכות הדמים של תקופתו. הוא סבר שהסיבה לכך היא חוסר באהבה הדדית, ודגל בעיקרון אותו כינה "אי התקפה" (Feigong, בסינית: 非攻). הוא גינה תוקפנות צבאית, וראה בה צעד בלתי מוסרי וגם בלתי משתלם לשני הצדדים.
מו דזה קרא להקמת מערכת שלטון המבוססת על מריטוקרטיה, המכונה על ידו "העלאת המוכשרים" (Shangxian, בסינית: 尚贤). להשקפתו, מנהיגי המדינה, בהם גם הקיסר, צריכים להיבחר על סמך יכולותיהם וכישרונם, ולא על סמך ייחוס משפחתי.
מו דזה הטיף לממשל הנוהג בחסכנות ובצנעה (Jieyong, בסינית: 节用). מותרות שאין בהם צורך ממשי - מגונים הם. בנוסף, הוא קורא לחסכון בקיום טקסי הלוויה (Jiezang, בסינית: 节葬) ורואה בשלילה גם את המוזיקה המבוצעת בחצרות האריסטוקרטיה (Feiyue, בסינית: 非乐). בכך תוקף הוא נוהגים שהיו יקרים לליבם של הקונפוציאניים, שראו בקיום טקסים ארוכים ומדוקדקים כלי חשוב לשמירה על סדר חברתי הרמוני.
תרומת המוהיזם למדע[עריכת קוד מקור | עריכה]
רעיונותיהם של המוהיסטים השפיעו עמוקות על הגותם של הפילוסופים בני אותה התקופה ובמאות שאחריה. בין המאה ה-3 וה-4 לפנה"ס, כתבו מוהיסטים את הטקסטים הקיימים הקדומים ביותר בנושאי לוגיקה, גאומטריה, אופטיקה ומכניקה. הלוגיקה המוהיסטית השפיעה על טכניקת הטיעון של ראשוני ההוגים הסינים, בעוד ששאיפותיהם לשלטון מריטוקרטי וטובת הציבור עזרו לעצב את הפוליטיקה הפילוסופית והמדיניות של שושלות צ'ין והאן. בנוסף, מו דזה הוא המדען הראשון שגילה את אפקט הקמרה אובסקורה ובנה אב טיפוס מתפקד, כמאה לפני גילויו של אריסטו ואלף שנה לפני פיתוח אב טיפוס במערב.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Fraser, Chris (2002). "Mohism". The Stanford Encyclopedia of Philosophy
- Patricia Buckley Ebrey, Anne Walthall, James B. Palais: East Asia: A Cultural, Social, and Political History. Boston: Houghton-Mifflin Company, 2006. ISBN 0618133860
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מו דזה: אתיקה מסוג חדש, באתר הרדיו הבינלאומי של סין בעברית
- הטקסט המלא של מו דזה בסינית עם תרגום באנגלית (לא קיים תרגום מלא לעברית מן המקור הסיני של הספר "מו דזה").
- תרגום מסינית לעברית מתוך מו דזה - מגילה ראשונה.
- מו דזה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מו-צה, דף שער בספרייה הלאומית- מו דזה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|