על-אדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

על-אדם (מגרמנית: Übermensch) הוא מושג בפילוסופיה של פרידריך ניטשה. בספרו משנת 1883, כה אמר זרתוסטרא, ניטשה מציג את דמות העל-אדם כמטרת האנושות. הוא שם בפי גיבור הספר, זרתוסטרא, את הטענה כי "האדם הוא משהו שיש להתגבר עליו".

בין החוקרים של כתבי ניטשה, אין הסכמה על פירוש מדויק למושג העל-אדם ואפילו לא על חשיבותו היחסית במשנתו הפילוסופית של ניטשה.

ארציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניטשה מציג את מושג העל-אדם בהנגדה ברורה למושגי העולם הבא הנוצריים: זרתוסטרא מכריז כי העל-אדם הוא משמעות הארץ ומזהיר את שומעיו להתעלם מאלו המבטיחים תקוות לעולם הבא במטרה להניא אותם מהארץ. לטענתו, הפניית העורף לארציות נגרמת בגלל חוסר שביעות רצון מהחיים. חוסר שביעות הרצון גורם לאדם לייצר לעצמו עולם נוסף בו אלו שמיררו את חייו בעולם הזה- מיוסרים. העל-אדם אינו נמשך לעולמות אחרים מעבר לעולם הזה.

לטענתו, הבריחה של הנצרות מהעולם הזה, הובילה גם להמצאת מושג הנשמה הנצחית השורדת לאחר מות הגוף. תוצאת ההמצאה היא דה-גנרציה של הגוף והבשר ברי התמותה, המובילה לחיים של פרישות וסגפנות. זרתוסטרא ממשיך בקישור בין העל-אדם לגוף וטוען כי הנפש היא רק אחד המאפיינים של הגוף. הפנייה למטאפיזיקה והאפלטוניזם נתפסים בעיניו כקשורים לעולם הבא. מושגים כמו אמת וטבע, הומצאו לטענתו, כדי לברוח מהעולם הזה. העל-אדם אינו נופל בפחים אלו.

מות האלוהים ובריאת הערכים חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרתוסטרא קושר את העל-אדם עם מות האלוהים, כשכוונתו בפרט לאל הנוצרי. למרות שאלוהים הוא הביטוי המוחלט של ערכי העולם הבא ולאינסטינקטים שהובילו ליצירתם, לא ניתן להתכחש לכך כי קיומו נתן משמעות לחיים האנושיים לתקופה מסוימת. עתה הגענו לתקופה בה בני אדם רציניים אינם יכולים להאמין יותר באלוהים. כאשר המקור היחיד לערכים מוחלטים אינו יכול לספק אותם, קיימת סכנה מוחשית של התדרדרות לניהליזם. כדי לפתור את בעיית מות האלוהים והניהליזם, זרתוסטרא מציג את העל-אדם כבורא הערכים החדשים.

אולם, כדי להימנע מנפילה נוספת לאפלטוניזם וסגפנות, יצירת הערכים החדשים אינה יכולה להיות מונעת על ידי המניעים שהולידו את הערכים הישנים. המוטיבציה החדשה צריכה להגיע מתוך אהבה לחיים ולעולם הזה. מערכת הערכים הדמוקרטית היהודו-נוצרית, נוצרה כתגובת נגד לחיים ולכן היא הרסנית במהותה. לעומתה, ערכיו החדשים של העל-אדם יהיו מלאי חיים ויצירתיות.

העל-אדם כמטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרתוסטרא מקדים להכריז על העל-אדם כמטרה שהאנושות יכולה להציב לעצמה. חיים אנושיים יכולים לקבל משמעות על פי מידת חתירתם ליצירתו. מטרת כל אישה תהיה להוליד על-אדם ויחסיה עם גברים ייבחנו על פי סטנדרט זה.

מאפיין זה של העל-אדם יכול להזכיר את דעותיהם של דרווין והרברט ספנסר. אולם, בעוד האבולוציה בעזרת ברירה טבעית והישרדות החזקים מתקדמת ללא הכוונה מצד המינים, המעבר מהאנושות לעל-אדם חייבת להיות רצונית.

הדמות המנוגדת לעל-אדם היא האדם האחרון של המודרנה השיוויונית. זרתוסטרא מציג אותו כמטרה אלטרנטיבית אותה האנושות יכולה להציב לעצמה באופן שישלול את האפשרות לקיומו של העל-אדם. מושג האדם האחרון מופיע רק בספר כה אמר זרתוסטרא.

ניטשה מקשר את העל-אדם עם תוכנית לאאוגניקה. קישור זה בא לידי ביטוי בפרט כשהוא מדבר על המטרה אותה האנושות ככלל צריכה להציב לעצמה. הרדוקציה של כל הפסיכולוגיה לפיזיולוגיה ואף לפיזיונומיה (האופי נגזר על פי צורת הפרצוף), רומזת על האפשרות להרבות בני אדם כמו בעלי חיים, כדי להשיג אצלם תכונות תרבותיות מסוימות רצויות. פן זה של הדוקטרינה של ניטשה, מתמקד יותר על עתיד האנושות ככלל, מאשר על אינידיבידואל מזהיר אחד. ישנה חוסר הסכמה בין החוקרים בנוגע ליחס בין אספקט זה של העל-אדם לפן שלו כבורא הערכים החדשים.

העל-אדם בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסופר ג'ק לונדון, בספריו The Sea-Wolf ו-Martin Eden, מתעמת עם העל-אדם של ניטשה והאינדיבידואליזם הקיצוני שלו. הוא מחשיב זאת כתפיסה אגואיסטית ואנוכית.
  • מחזהו של ג'ורג' ברנרד שו, "אדם ועל-אדם" (Man and Superman) מתייחס לארכיטיפ של ניטשה. גיבורו של המחזה הוא דמות סוררת המחשיבה עצמה מורמת מהצרכים הנורמליים של בני אדם.
  • לאופולד ולב ביצעו רצח בדם קר מתוך תפיסת על-אדם שהייתה להם לגבי עצמם. הסיפור זכה לעיבודים רבים ביניהם, סרטו של היצ'קוק Rope.
  • הרעיון המקורי לדמות הקומיקס סופרמן, היה נבל בעל מאפייני על-אדם ניטשאי. מאוחר יותר, הדמות הוחלפה לגיבור ורק עם התקדמות הסדרה, התפתחה לקבל את האופי הצדקני-מוסרי אותו אנו כל כך מזהים עם סופרמן כיום.


פילוסופיה
P philosophy1.png
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונה
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםהדוניזםהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאם
פורטל פילוסופיה