ג'ו שי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- זהו שם סיני; שם המשפחה הוא ג'ו.
ג'וּ שִׂי (בפין-יין: Zhū Xī; בכתב סיני: 朱熹, 1130 – 1200) היה פילוסוף קונפוציאני סיני בן תקופת שושלת סונג, והדמות המובילה ברציונליזציה של הנאו-קונפוציאניזם. תרומתו החשובה לפילוסופיה הסינית כללה מתן חשיבות לארבעה ספרים קלאסיים של הקונפוציאניזם: המאמרות, ספר מנציוס, תורת הגדול ודרך האמצע וקיומה; התמקדות במחקר של הדברים (Géwù/格物); והסינתזה של המושגים הקונפוציאניים היסודיים.
