אירוויזיון למוזיקאים צעירים 2004
מספר התחרות | 12 |
---|---|
חצי גמר 1 | 22 במאי 2004 |
חצי גמר 2 | 23 במאי 2004 |
גמר | 27 במאי 2004 |
מנחים | כריסטיאן ארמינג |
מנצח ראשי | כריסטיאן ארמינג |
תזמורת | התזמורת הסימפונית של לוצרן |
רשת השידור המפיקה | תאגיד השידור השווייצרי (SRG SSR) |
מיקום האירוע | לוצרן, שווייץ |
השיר הזוכה | אוסטריה - אלכסנדרה סום |
שיטת הניקוד | חבר השופטים בחר את שלושת המתמודדים המועדפים עליו באמצעות הצבעה. |
מספר משתתפות | 16 |
מדינות שמשתתפות לראשונה | אין |
מדינות שחוזרות לאחר פרישה | בלגיה |
מדינות שפרשו מהתחרות |
צ'כיה דנמרק איטליה לטביה |
המדינות המשתתפות | |
המדינות המשתתפות
לא עלו לשלב הגמר
מדינות שהשתתפו בעבר, אך לא בשנה זו | |
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 2004 הייתה התחרות ה-12 של האירוויזיון למוזיקאים צעירים. גמר התחרות נערך ב-27 במאי 2004 במרכז הקונגרסים והתרבות בלוצרן שבשווייץ. היא אורגנה על ידי איגוד השידור האירופי בשיתוף תאגיד השידור השווייצרי (SRG SSR). מוזיקאים משבע מדינות השתתפו בגמר הטלוויזיוני. שווייץ והמשדר SRG SSR כבר אירחו לפני כן את התחרות, בשנת 1984.
בסך הכל 16 מדינות השתתפו בתחרות. המשתתפים ביצעו קטע קלאסי לבחירתם ולוו בתזמורת הסימפונית של לוצרן, בניצוח כריסטיאן ארמינג. צ'כיה, דנמרק, איטליה ולטביה פרשו מן התחרות לשנה זו, בעוד בלגיה חזרה לתחרות לאחר שלא השתתפה בתחרות 2002.
אלכסנדרה סום מאוסטריה זכתה בתחרות בעוד גרמניה ורוסיה מוקמו במקומות השני והשלישי, בהתאמה.[1]
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכז הקונגרסים והתרבות של לוצרן, היה מקום האירוח של האירוויזיון למוזיקאים צעירים 2004. הוא נבנה בתכנונו של האדריכל ז'אן נובל ונחנך בשנת 1998 עם קונצרט של התזמורת הפילהרמונית של ברלין בניצוח קלאודיו אבאדו.
פורמט
[עריכת קוד מקור | עריכה]כריסטיאן ארמינג היה המנחה של תחרות 2004. לראשונה, המנחה והמנצח היו אותו אדם.
מדינות משתתפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיבוב מקדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסך הכל 16 מדינות השתתפו בתחרות, 7 מדינות עלו לשלב הגמר. המדינות שלהלן לא הצליחו לעלות לגמר.
גמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרסים הוענקו לשלוש המדינות המובילות. הטבלה הבאה מדגישה את המקומות הראשונים באמצעות זהב, כסף וארד. תוצאות הניקוד של שאר המשתתפות אינן ידועות ואף פעם לא פורסמו על ידי איגוד השידור האירופי.
# | מדינה | מוזיקאי | כלי נגינה | יצירה | מקום |
---|---|---|---|---|---|
1 | אוסטריה | אלכסנדרה סום | כינור | Violin Concerto No.1 (1st Movement) by Niccolò Paganini | ראשון |
2 | גרמניה | קוריון אסטריאן | סקסופון | Pequeña Czarda by Pedro Iturralde | שני |
3 | רוסיה | דינארה נדז'פובה | פסנתר | Piano Concerto No.2 (3rd Movement) by Camille Saint-Saëns | שלישי |
4 | פולין | Agnieszka Grzybowska | כלי הקשה | Concerto for Marimba and Strings by Ney Rosauro | לא ידוע |
5 | אסטוניה | ג'אן קאפ | פסנתר | Piano Concerto No.2 (3rd Movement) by Sergei Rachmaninoff | לא ידוע |
6 | שווייץ | ג'וליאנו זומרלהדר | חצוצרה | Trumpet concerto No.2 (2nd and 3rd movement) by André Jolivet | לא ידוע |
7 | נורווגיה | וילדה פראנג ביירקה | כינור | Violin Concerto (3rd movement) by Jean Sibelius | לא ידוע |
חבר השופטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חבר השופטים כלל את השופטים הבאים:
- שווייץ- מייקל הפליגר
- הממלכה המאוחדת- הרולד קלרקסון
- רומניה- מיכאלה אורסוליסה
- איטליה- ברונו גיורנה
- אוסטריה- מילאן טורקוביק
- ארצות הברית/ קנדה- הארווי סאקס
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של האירוויזיון למוזיקאים צעירים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ European Broadcasting Union (EBU), Eurovision Young Musicians, www.ebu.ch, 2018-05-15 (באנגלית)