גאורגיה באירוויזיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גאורגיה באירוויזיון
EuroGeorgia.svg
מדינה גאורגיהגאורגיה  גאורגיה
רשת שידור სსმ[1]
השתתפות ראשונה פינלנדפינלנד הלסינקי, 2007
זכיות 0
השתתפויות 11
היעדרויות 1
אירוח האירוויזיון לא אירחה
השתתפות אחרונה פורטוגלפורטוגל ליסבון, 2018
דיאנה גורצקאייה בבלגרד (2008)
סופו ניזָ'ראדזֶה באוסלו (2010)
אלדרין בדיסלדורף (2011)
סוֹפוֹ גֶלוֹבאני ונוֹדיקוֹ טַאטישוְוילי במאלמה (2013)
להקת The Shin ומריקו בקופנהגן (2014)
נינה סובלטי בווינה (2015)
ניקה קוצ׳רוב ויאנג גאורגיאן בסטוקהולם (2016)
איריאו בליסבון (2018)

גאורגיה נטלה חלק באירוויזיון כ-11 פעמים החל מהצטרפותה הראשונה לתחרות. גאורגיה מעולם לא ניצחה בתחרות, מעולם לא סיימה את התחרות בתור אחת מחמש המדינות המובילות בגמר והישגה הטוב ביותר בגמר התחרות הוא המקום ה-9 אליו הגיעה פעמיים ב-2010 ו-2011. גאורגיה פרשה מהתחרות ב-2009 עקב פסילת השיר שהגישה לתחרות בטענה כי השיר מציג עמדה פוליטית האסורה על פי תקנון התחרות, והיא חזרה ליטול חלק בתחרות באופן סדיר ב-2010.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005, רשות השידור הגאורגית הצטרפה לראשונה לשורות איגוד השידור האירופי. בעקבות הצטרפותה לאיגוד, הייתה יכולה גאורגיה ליטול חלק בתחרות לראשונה ב-2006. על אף שרצו שמועות אודות רצונה של גאורגיה ליטול חלק בתחרות, רשות השידור הגאורגית לא נטלה חלק בתחרות ב-2006.

שנה לאחר מכן, איגוד השידור האירופי עדיין הגביל בתחרות למקסימום של 40 מדינות שיכולות ליטול בה חלק, אולם במרץ של אותה שנה הודיע האיגוד כי ארבעים ושתיים מדינות נוטלות חלק בתחרות. רשות השידור הגאורגית הודיעה בתקשורת כי גאורגיה תיטול חלק בתחרות באותה שנה ומנכ"ל רשות השידור הגאורגית, דוד קינדטורשווילי, הודיע כי הנציג הראשון של גאורגיה לתחרות יבחר תוך בחירה פנימית של רשות השידור הגאורגית.

מחלקת השיווק של רשות השידור הגאורגית בחרה כנציגתה הראשונה לתחרות את סופו חלוושי מתוך רשימה של עשרים האמנים הפופולריים ביותר בגאורגיה. במרץ של אותה שנה, רשות השידור הגאורגית הרימה משדר במסגרתו הצופים בחרו, מתוך רשימה של חמישה שירים אפשריים, את השיר עמו הנציגה הגאורגית תופיע בתחרות. הצופים בחרו את השיר "My Story", אולם לאחר מספר ימים החליטו לשנות את שמו של השיר לשם "Visionary Dream".

בהופעתה הראשונה בתחרות סופו חלוושי העפילה לגמר מהמקום ה-8 בשלב חצי-הגמר והתמקמה בגמר התחרות במקום ה-12 עם תשעים ושבע נקודות.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאורגיה נטלה חלק בתחרות כ-11 פעמים: מתוכן היא הגיעה פעמיים למקום התשיעי בגמר התחרות שהוא הישגה הטוב ביותר בתחרות. הפעם הראשונה הייתה ב-2010 כאשר סופו ניזָ'ראדזֶה הופיעה עם השיר "Shine" שסיים את גמר התחרות עם 136 נקודות, ואף הגיע למקום השלישי בשלב חצי-הגמר עם 106 נקודות ובפעם השנייה שנה לאחר מכן, כאשר אלדרין הופיעה עם השיר "One More Day" שסיים את גמר התחרות עם 110 נקודות. גאורגיה מעולם לא ניצחה בתחרות ומעולם לא סיימה את התחרות בתור אחת מחמש המדינות המובילות בגמר התחרות.

גאורגיה נחשבת לאחת המדינות הפחות מוצלחות בתחרות האירוויזיון ומראשית ימיה בתחרות ועד ימינו כמעט ולא הצליחה להתברג למקומות מכובדים בתחרות ולעיתים קרובות אף כשלה להעפיל לגמר התחרות משלב חצאי-הגמר. גאורגיה הצליחה להעפיל לגמר התחרות משלב חצאי-הגמר החל מ-2004 כשבע פעמים ב-2007, 2008, 2010, 2011, 2013, 2015 ו-2016. גאורגיה הגיעה פעמיים בתולדותיה למקום האחרון בתחרות ב-2014 ו-2018, אולם הדבר התרחש בשלב חצי-הגמר.

הישגה הגרוע ביותר של גאורגיה בגמר תחרות אירוויזיון הוא המקום ה-20 עם 104 נקודות, אותו השיגה ב-2016 עם השיר "Midnight Gold" עמו הופיעו ניקה קוצ׳רוב ויאנג גאורגיאן. עם זאת, גאורגיה מעולם לא הגיעה למקום האחרון בתחרות בשלב הגמר ומעולם לא סיימה את גמר התחרות עם אפס נקודות.

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהצטרפותה לתחרות, גאורגיה שלחה לתחרות שירים בעיקר בשפה האנגלית: 9 שירים הושרו באנגלית, השיר ב-2018 הושר בגאורגית והשיר ב-2012 הושר בחלקו באנגלית ובחלקו בגאורגית. גאורגיה היא בין המדינות היחידות בתחרות אשר שלחה שיר שאינו בשפה הרשמית של המדינה כאשר הצטרפה לראשונה לתחרות.

הצבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמניה, שכנתה של גאורגיה, נוהגות להעניק לה מספר רב של נקודות וגאורגיה מעניקה לה מספר רב של נקודות. ב-2007, 2008, 2014, 2015 ו-2016 (הצבעת הקהל), גאורגיה העניקה לארמניה את מספר הנקודות הגבוה ביותר. ב-2010 (חצי-גמר וגמר), 2013 (חצי-גמר) ו-2015 (חצי-גמר), ארמניה העניקה לגאורגיה את מספר הנקודות הגבוה ביותר. כמו כן, גם ליטא נוהגת להעניק נקודות רבות בתחרות לגאורגיה. כך, למשל, ב-2007, 2010 (חצי-גמר וגמר), 2011 (חצי-גמר וגמר) ו-2012 (חצי-גמר), ליטא העניקה לגאורגיה את מספר הנקודות הרב ביותר בתחרות. הדבר דומה למדינות רבות אשר יש להן קשרים כמו יוון וקפריסין, מולדובה ורומניה, מדינות ברית המועצות לשעבר, המדינות הבלטיות והמדינות הנורדיות.

גאורגיה באירוויזיון 2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודות לניצחונו של דימה בילאן ב-2008, התחרות עתידה הייתה להתקיים ב-2009 במוסקבה בקומפלקס הספורט אולימפיסקי. באותה שנה, לא היה בטוח אם גאורגיה תיטול חלק בתחרות העתידה להתקיים במוסקבה בעקבות הלחימה בין שתי המדינות בדרום אוסטיה. בתחילה, יושב ראש רשות השידור הגאורגית אמר כי "בלתי-סביר שגאורגיה תחליט לפרוש". בעקבות ניצחונה של גאורגיה באירוויזיון הילדים 2008 ומרב הנקודות אותן קיבלה מרוסיה באותה תחרות, הביאו את גאורגיה להחלטה להיכנס לשורותיה של התחרות עם השיר "We Don't Wanna Put In", אשר מבצעת הלהקה הגאורגית Stephane & 3G.[2]

ב-10 במרץ 2009, נפסל השיר הגאורגי על ידי מארגני התחרות. הטענות לפסילת השיר היו כי השיר מציג עמדה פוליטית האסורה על פי תקנון התחרות, לכאורה מכיל את שמו של רה"מ רוסיה ולדימיר פוטין וכי השיר הוא משחק מילים שפשוטו כמשמעו: "אנחנו לא רוצים את פוטין" ולא, כפי שטענה רשות השידור הגאורגית, "אנחנו לא רוצים לשים". רשות השידור הגאורגית דחתה את הטענות שהובילו לפסילה בטענה כי השיר מוגש ברוח הומוריסטית ושכל מדינה דמוקרטית הייתה מתייחסת אליו כבדיחה שאינה פוגענית. היא טענה שהמניע העיקרי לפסילה הוא קנטרני וכי רוסיה הפעילה לחץ על מארגני התחרות על מנת לפסול את השיר.

העובדה כי רוסיה היא גם מארחת התחרות לא הקלה על גאורגיה את המצב, והיא התבקשה לבחור בתוך חמישה ימים שיר חדש במקום הקודם שנפסל. רשות השידור הגאורגית סירבה בטענה שהיא מסרבת "להתחרות במדינה הפוגעת בזכויות-אדם ובחוקים הבינלאומיים", החליטה לשאת בתוצאות ולפרוש מהתחרות כחודשיים טרם קיומה.[3] בעקבות המחלוקות בין שתי המדינות, רשות השידור הגאורגית לא שידרה את התחרות ב-2009.

בתגובה לפעולותיה של רוסיה בדרום אוסטיה והלחימה בינה ובין גאורגיה, איימה ליטא להחרים את התחרות ב-2009 אם "רוסיה תמשיך להפגין כוח ולהתעלם מהמשפט הבינלאומי". בנוסף, התפרסמו דיווחים כי גם אסטוניה עלולה לא ליטול חלק בתחרות ב-2009, אם כי, למרבה האירוניה, ליטא ואסטוניה העניקו את מרב הנקודות לרוסיה ב-2008. באוגוסט 2008, שרת התרבות האסטונית, לייני ג'נס, דיווחה על החרם המשותף של המדינות הבלטיות, אסטוניה, ליטא ולטביה, על התחרות. מקבילה, שר התרבות הליטאי, ג'ונאס ג'וקאס, אמר כי "מוקדם מדי לדון בחרם" שכן "החלטות ספונטניות עשויות להחריף את מאמצי הדיפלומטים ולהחריף את המצב".[4] מאוחר יותר לטביה הכחישה בתוקף את דיווחי החרם המשותף על התחרות והודיעה כי היא תיטול חלק בתחרות ב-2009, רשות השידור האסטונית אישרה בספטמבר 2008, כי בשל לחץ וביקוש ציבורי, אסטוניה כן תיטול חלק בתחרות ב-2009 וליטא כן נטלה חלק בתחרות שהתקיימה במוסקבה ב-2009. אולם, התחרות ב-2008 הייתה הפעם האחרונה בה ליטא העניקה לרוסיה את מרב הנקודות בתחרות וכאשר גאורגיה שבה לתחרות ב-2010 היא העניקה לה את מרב הנקודות וכך גם בשנה שאחריה.

השירים שייצגו את גאורגיה באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Disc Plain yellow dark.svg שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
Plain Disc 40% grey.svg שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
Disc Plain olive.svg שורה בירוק-זית מסמלת תחרות שבה המתמודדת פרשה ממנה או לא השתתפה

Circle Ochre Solid.svg שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
Disc Plain red.svg שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום האחרון

שנה מבצע שיר תרגום לעברית גמר ניקוד חצי גמר ניקוד
2007 סופו חלוושי "Visionary Dream" "חלום נבואי" 12 97 8 123
2008 דיאנה גורצקאייה "Peace will come" "השלום יגיע" 11 83 5 107
2009 סטפן & g3 "We don't Wanna Put In" "אנחנו לא רוצים לשים" X X X X
2010 סופו ניזָ'ראדזֶה "Shine" "זרח" 9 136 3 106
2011 אלדרין "One More Day" "עוד יום אחד" 9 110 6 74
2012 אנרי ג'וחדזה "I'm a Joker" "אני ג'וקר" X X 14 36
2013 סוֹפוֹ גֶלוֹבאני ונוֹדיקוֹ טַאטישוְוילי "Waterfall" "מפל" 15 50 10 63
2014 להקת The Shin ומריקו "Three Minutes To Earth" "שלוש דקות לכדור הארץ" X X 15 15
2015 נינה סובלטי "Warrior" "לוחם" 11 51 4 98
2016 ניקה קוצ׳רוב ויאנג גאורגיאן "Midnight Gold" "זהב חצות" 20 104 9 123
2017 טאקו גצ'צ'ילדזה "Keep The Faith" "שמור על האמונה" X X 11 99
2018 איריאו "For You" "עבורך" X X 18 24
2019

מגישי הניקוד מטעם גאורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מגיש
2007 נלי אגירבה
2008 טיקה פטסציה
2009 גאורגיה לא נטלה חלק בתחרות
2010 מרים ושדה
2011 סופו ניזָ'ראדזֶה
2012 סופו טורשלידזה
2013 ליזה ציקלורי
2014 סופו גלובאני ונודיקו טטישווילי
2015 נטייה בנטורי
2016 נינה סובלטי
2017 ניקה קוצ'רוב
2018 טאקו גצ'צ'ילדזה
2019

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ სსმ‏ (საქართველოს საზოგადოებრივი მაუწყებელი) - ערוץ הטלוויזיה הממלכתי בגאורגיה. נקרא גם פּירווֶלי ארחי (ערוץ 1)
  2. ^ סוכנות הידיעות, השיר של גאורגיה לאירוויזיון - עקיצה לפוטין, באתר ynet, 19 בפברואר 2009
  3. ^ סוכנות הידיעות, מארגני האירוויזיון דחו את השיר הגיאורגי, שמשתלח בוולדימיר פוטין, באתר הארץ, 10 במרץ 2009
  4. ^ Culture minister of Lithuania: too early to speak about boycott of Eurovision‏, 25 באוגוסט 2008
תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 1956195719581959196019611962196319641965196619671968196919701971197219731974197519761977197819791980198119821983198419851986198719881989199019911992199319941995199619971998199920002001200220032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 1982198419861988199019921994199619982000200220042006200820102012201420162018
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 2003200420052006200720082009201020112012201320142015201620172018
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
אירוויזיון אסיה 2018
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)
ראו גם רשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיון
Eurovision Song Contest logo.svg
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבולגריהבלארוסבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתיווןישראללטביהליטאמולדובהמונטנגרומלטהמקדוניהנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבוסניה והרצגובינהטורקיהלוקסמבורגמונקומרוקוסלובקיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון
זוכים
שנות החמישים שווייץשווייץ ליס אסיההולנדהולנד קורי ברוקןצרפתצרפת אנדרה קלאבוהולנדהולנד טדי סחולטן
שנות השישים צרפתצרפת ז'קלין בואייהלוקסמבורגלוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקלצרפתצרפת איזבל אוברהדנמרקדנמרק גרטה ויורגן אינגמןאיטליהאיטליה ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורגלוקסמבורג פראנס גלאוסטריהאוסטריה אודו יורגנסבריטניהבריטניה סנדי שוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מסיאלצרפתצרפת פרידה בוקארההולנדהולנד לני קורבריטניהבריטניה לולוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים אירלנדאירלנד דנהמונקומונקו סבריןלוקסמבורגלוקסמבורג ויקי לאנדרוסלוקסמבורגלוקסמבורג אן-מארי דודשוודיהשוודיה אבבאהולנדהולנד טיץ' איןבריטניהבריטניה אחוות האדםצרפתצרפת מארי מריםישראלישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראלישראל חלב ודבש
שנות השמונים אירלנדאירלנד ג'וני לוגןבריטניהבריטניה באקס פיזגרמניהגרמניה ניקוללוקסמבורגלוקסמבורג קורין הרמסשוודיהשוודיה הרייסנורווגיהנורווגיה בוביסוקס!בלגיהבלגיה סנדרה קיםאירלנדאירלנד ג'וני לוגןשווייץשווייץ סלין דיוןיוגוסלביהיוגוסלביה ריווה
שנות התשעים איטליהאיטליה טוטו קוטוניושוודיהשוודיה קרולהאירלנדאירלנד לינדה מרטיןאירלנדאירלנד ניב קבאנהאירלנדאירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מקגטיגןנורווגיהנורווגיה סיקרט גארדןאירלנדאירלנד איימר קוויןבריטניהבריטניה קתרינה והגליםישראלישראל דנה אינטרנשיונלשוודיהשוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרקדנמרק האחים אולסןאסטוניהאסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביהלטביה מארי אןטורקיהטורקיה סרטאב ארנראוקראינהאוקראינה רוסלנהיווןיוון הלנה פפאריזופינלנדפינלנד לורדיסרביהסרביה מריה שריפוביץ'רוסיהרוסיה דימה בילאןנורווגיהנורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניהגרמניה לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ןאזרבייג'ן אל וניקישוודיהשוודיה לורןדנמרקדנמרק אמילי דה פורסטאוסטריהאוסטריה קונצ'יטה וורסטשוודיהשוודיה מונס סלמרלובאוקראינהאוקראינה ג'מאלהפורטוגלפורטוגל סלבדור סובראלישראלישראל נטע ברזילי