אירוויזיון 1989
 | |
| מספר התחרות | 34 |
|---|---|
| גמר | 6 במאי 1989 |
| מנחים | לוליטה מורנה וז'אק דשנו |
| רשת השידור המפיקה |
 SSR |
| מיקום האירוע |
ארמון בלייה, לוזאן, שווייץ |
| השיר הזוכה |
 יוגוסלביה – "המם אותי!""Rock me!" (ריווה) |
| שיטת הניקוד | בכל מדינה חבר שופטים, המעניק 1–8, 10 או 12 נקודות ל-10 שירים נבחרים |
| מספר משתתפות | 22 |
| מדינות שמשתתפות לראשונה | אין |
| מדינות שחוזרות לאחר פרישה |
 קפריסין |
| מדינות שפרשו מהתחרות | אין |
| מופעי פתיחה/ביניים |
פתיחה: סלין דיון, זוכת השנה שעברה בשיר הזוכה "Ne partez pas sans moi" ובשיר "Where Does my heart beat now?" |
| סיימו עם 0 נקודות |
 איסלנד |
| המדינות המשתתפות | |
 | |
|
המדינות המשתתפות מדינות שהשתתפו בעבר אך לא השנה | |
  | |
אירוויזיון 1989 הייתה השנה ה-34 שבה נחוג הפסטיבל האירופאי. הוא נערך ב-6 במאי 1989 בלוזאן שבמערב שווייץ. לוזאן מעולם לא אירחה בעבר את התחרות. למעשה זו הייתה התחרות הראשונה שהתקיימה בשווייץ מאז אירוויזיון 1956, וזאת מאחר שהחל מאירוויזיון 1957 עד לאירוויזיון 1988 נדיר היה למצוא את שווייץ במעלה הרשימה. שווייץ אירחה את התחרות עקב זכייתה בשנה שעברה בזכות הזמרת סלין דיון שהייתה אז בראשית דרכה. מנחי התחרות היו הדוגמנית לוליטה מורנה ומנחה הטלוויזיה ז'אק דשנו.
זוכת התחרות, הלהקה הקרואטית ריווה, העניקה ליוגוסלביה את זכייתה הראשונה בתחרות, אך גם האחרונה (כיוון שהמדינה התפרקה ב-1991). זוכת המקום השני הייתה בריטניה. סולן הלהקה "Live Report" שייצגה את המדינה, ריי קרואנה, טען שהשיר הזוכה היה פחות ערך משלו. ההפרש בין המקום הראשון לשני היה 7 נקודות.
בריטניה סיימה במקום השני עם 130 נקודות, שוודיה ודנמרק סיימו במקומות שלישי ורביעי בהתאמה, כשההפרש ביניהם היה נקודה אחת בלבד, שוודיה סיימה עם 110 נקודות ודנמרק סיימה עם 111 נקודות, אוסטריה שבמרבית האירוויזיונים בהם השתתפה הייתה רגילה לראות את עצמה בתחתית הדירוג סיימה הפעם במקום החמישי. פינלנד הגיעה בתחרות למקום השביעי לאחר רצף של כישלונות. היה זה מיקום השיא היחיד שלה בעשירייה הראשונה עד לניצחונה באירוויזיון 2006.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
שניים מהזמרים המשתתפים, נטלי פאק (מצרפת) וגילי נתנאל (מישראל) היו בני 11 ו-12 (בהתאמה) כשהופיעו על הבמה. עקב פרסום רע שהקיף את ההשתתפות שלהם, איגוד השידור האירופאי הצהיר שהחל מהשנה הבאה, הגיל המותר להשתתפות בתחרות הוא השנה שבה המשתתף יחגוג לפחות 16 שנה. עוד חוק חדש שנקבע החל מהתחרות הזאת הוא שבמקרה של תיקו במקומות הראשונים, המנצח הוא זה שקיבל הכי הרבה זוגות של "12 נקודות". אם גם פה מדובר בתיקו, המנצח הוא זה שקיבל יותר "10 נקודות", וכך הלאה. תקרית כזו אכן קרתה בתיקו בין צרפת לשוודיה באירוויזיון 1991.
זוכת התחרות הקודמת, סלין דיון, פתחה את התחרות עם הופעה חיה של השיר איתו זכתה בשנה שעברה ("אל תעזוב בלעדיי") ועם השיר האנגלי הראשון שהוציאה לרדיו, "היכן ליבי פועם עכשיו?". כעבור שנה השיר הגיח אל המקומות הראשונים במצעדים של ארצות הברית והזניק את הקריירה של דיון לגבהים עצומים.
איטליה שלחה את הזמרים המצליחים ביותר במדינה באותה עת. פאוסטו ליאלי ואנה אוקסה שזכו בפסטיבל סן רמו באותה שנה, קיבלו את התואר רק שבועות אחדים לפני האירוויזיון עצמו. השירים של אוסטריה וגרמניה נכתבו על ידי אותו אדם – דיטר בולן, שהיה מוכר כחצי מהצמד מודרן טוקינג שצעד בפזמונים במשך כל שנות השמונים. השיר של המדינה המארחת, "Viver senza tei" שביצעה הלהקה Furbaz, היה השיר הראשון להיות מושר ברומאנש, אחת מהשפות הרשמיות של שווייץ, וזיכה את שווייץ במיקום באמצע הטבלה באירוויזיון האחרון שאירחה עד כה.
ה"פייבוריט" המובהק של השופטים היה טומי נילסון משוודיה, שבהופעתו נתמך על ידי זמרי ליווי שהכילו שמות גדולים בתעשיית המוזיקה השוודית. לבסוף הוא סיים במקום הרביעי.
השירים המשתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| סדר | מדינה | שפה | ביצוע | שם השיר בשפת מקור | שם השיר בעברית | מיקום | ניקוד |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 |  איטליה |
איטלקית | פאוסטו ליאלי ואנה אוקסה | Avrei voluto | הייתי רוצה | 9 | 56 |
| 2 |  ישראל |
עברית | גילי וגלית | דרך המלך | — | 12 | 50 |
| 3 |  אירלנד |
אנגלית | קייב קונולי ו - The Missing Passengers | The Real Me | אני האמיתי | 18 | 21 |
| 4 |  הולנד |
הולנדית | ג'סטין | Blijf zoals je bent | הישאר כמו שאתה | 15 | 45 |
| 5 |  טורקיה |
טורקית | Pan | Bana, bana | אליי, אליי | 21 | 5 |
| 6 |  בלגיה |
הולנדית | אינגבורג | Door de wind | מבעד לרוח | 19 | 13 |
| 7 |  בריטניה |
אנגלית | Live Report | ?Why Do I Always Get It Wrong | למה תמיד אני מבין את זה לא נכון? | 2 | 130 |
| 8 |  נורווגיה |
נורווגית | בריט סינבה | Venners nærhet | קרבה של חברים | 17 | 30 |
| 9 |  פורטוגל |
פורטוגזית | Da Vinci | Conquistador | כובש | 16 | 39 |
| 10 |  שוודיה |
שוודית | טומי נילסון | En dag | יום | 4 | 110 |
| 11 |  לוקסמבורג |
צרפתית | Park Café | Monsieur | אדון | 20 | 8 |
| 12 |  דנמרק |
דנית | בירטה שאר | Vi maler byen rød | אנחנו צובעים את העיר באדום | 3 | 111 |
| 13 |  אוסטריה |
גרמנית | תומאס פורשטנר | Nur ein Lied | רק שיר | 5 | 97 |
| 14 |  פינלנד |
פינית | אנלי סריסטו | La dolce vita | החיים הטובים | 7 | 76 |
| 15 |  צרפת |
צרפתית | נטלי פאק | J'ai volé la vie | גנבתי את החיים | 8 | 60 |
| 16 |  ספרד |
ספרדית | נינה | Nacida para amar | נולדתי לאהוב | 6 | 88 |
| 17 | קפריסין |
יוונית | פאני פולימרי ויאניס סבידאקיס | Απόψε ας βρεθούμε (Apopse as vrethume) | בוא וניפגש הלילה | 11 | 51 |
| 18 | שווייץ |
רומאנש | Furbaz | Viver senza tei | לחיות בלעדיך | 13 | 47 |
| 19 |  יוון |
יוונית | מריאנה | Το δικό σου αστέρι (To thiko su asteri) | הכוכב שלך | 9 | 56 |
| 20 | איסלנד |
איסלנדית | דניאל אגוסט | Það sem enginn sér | מה שאף אחד לא רואה | 22 | 0 |
| 21 |  גרמניה |
גרמנית | נינו דה אנגלו | Flieger | מעופפים | 14 | 46 |
| 22 | יוגוסלביה |
קרואטית | ריווה | Rock Me | המם אותי | 1 | 137 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אירוויזיון 1989 (באנגלית)- אירוויזיון 1989 באתר האירוויזיון הרשמי
- היסטוריית ההצבעות של אירוויזיון 1989
