האירוויזיון למוזיקאים צעירים

האירוויזיון למוזיקאים צעירים
Eurovision Young Musicians

סמליל התחרות
סוגה	תחרות מוזיקה
זוכים	שיאנית זכיות:
שפות	אנגלית
מספר פרקים	18 תחרויות
תוכנית מקור	תחרות הזמר של האירוויזיון
הפקה
חברת הפקה	איגוד השידור האירופי
אורך פרק	90 דקות (2010-12, 2018) | 120 דקות (2014–2016)
שידור
רשת שידור	ארגון השידור הציבורי בכל מדינה
קישורים חיצוניים
https://youngmusicians.tv

לוסי הורש מהולנד מנגנת בחלילית, 2014.

מרטין קוט מנגן באקורדיון, 2014.

האירוויזיון למוזיקאים צעירים (באנגלית: Eurovision Young Musicians; בצרפתית: L'Eurovision des Jeunes Musiciens; לעיתים נכתב כקיצור: EYM,‏ או Young Musicians) היא תחרות מוזיקה קלאסית דו-שנתית למוזיקאים צעירים עד גיל 18. התחרות מאורגנת על ידי איגוד השידור האירופי (EBU/UER) ומשודרת בטלוויזיה ברחבי אירופה בערוצי המדינות הנוטלות בה חלק.

תחרות זו היא אחד האירועים המשפיעים בעולם בקידום נגנים צעירים בתחום המוזיקה הקלאסית כשהצעירים הנוטלים בה חלק מתמחים במשך שנים בכלי נגינתם ובחלקם כבר נודעים בעת השתתפותם, בצד מנצחי תזמורת ושופטים בעלי שם עולמי, בנוסף לחשיפת התחרות לקהל של מיליוני צופי טלוויזיה ולקהל חי של אלפים ואף עשרות אלפים משנות האלפיים. בין המשתתפים בהפקות התחרות שהם מהנודעים והמוערכים בעולם בתחום המוזיקה הקלאסית נמנים יוליה פישר ויוליאן רחלין כנציגים, פנחס שטיינברג וסימון יאנג כמנצחי תזמורת ויהודי מנוחין כנשיא צוות השיפוט.

התחרות הראשונה התקיימה במנצ'סטר, אנגליה, בריטניה ב-11 במאי 1982 ונטלו בה חלק בה 6 מדינות. בתחרות ניצח מרקוס פוליק מגרמניה המערבית, שניגן בפסנתר. אוסטריה היא המדינה המצליחה ביותר בתחרות, לאחר שזכתה בה חמש פעמים ב-1988, 1998, 2002, 2004, ו-2014 ואירחה את התחרות 6 פעמים. התחרות האחרונה התקיימה באדינבורו, סקוטלנד, בריטניה, והגמר התקיים ב-23 באוגוסט 2018, ושובץ לשידור בערוץ כאן 11 ב-9 בספטמבר.

היסטוריה

התחרות הראשונה של האירוויזיון למוזיקאים צעירים התקיימה במנצ'סטר, בריטניה ב-11 במאי 1982 ונטלו בה חלק בה 6 מדינות. ניצח בה מרקוס פוליק כנציגה של גרמניה המערבית, כשאחריה צרפת ושווייץ במקום השני והשלישי בהתאמה. גרמניה זכתה גם באירוויזיון 1982 כמה שבועת קודם לכן.

כלי נגינה והופעתם הראשונה

הרשימה מכילה רק כלים שהופיעו בשלבי הגמר של התחרויות (סיבובים מוקדמים או חצאי גמר אינם כלולים):

#	כלי נגינה	הופעה ראשונה	מדינה
1	פסנתר	1982
2	קלרינט	1982
3	כינור	1982
4	ויולה	1984
5	צ'לו	1984
6	קרן יער	1988
7	אקורדיון	1990
8	מפוחית פה	1992
9	טרומבון	1994
10	אורגן	1994
11	כלי הקשה	1998
12	קונטרבס	2000
13	חצוצרה	2000
14	נבל	2000
15	סקסופון	2004
16	אבוב	2006
17	חליל צד	2006
18	צימבלום	2012
19	בסון	2012
20	קאנון	2012
21	גיטרה	2014
22	חלילית	2014
23	דאבל בס	2016
24	טמבוריקה	2016

מתכונת

התחרות כוללת אירוע גמר וחצאי גמר. הגמר משודר ברשתות טלוויזיה ורדיו במדינות משתתפות ובמדינות נוספות בעלות רשתות שידור החברות באיגוד השידור האירופי מראשית התחרות, ובשנות האלפיים הוצג מול קהל חי של אלפים ואף עשרות אלפים. שלב חצי הגמר חשוף בשנים האחרונות^{[דרושה הבהרה]} גם לציבור וגם דרך רשתות השידור, לאחר שבשנים מוקדמות נערך לצוות שיפוט וקהל מוזמנים בלבד. שני האירועים מבוססים על החלטה משותפת של צוות שיפוט המורכב ממומחים בתחום המוזיקה הקלאסית. עם זאת, מסוף העשור הראשון לשנות האלפיים קיים גם פרס בחירת הקהל. בגמר, המבוסס לרוב על שלב סינון, משתתפים בין חמישה לשמונה נציגים, העולים מבין מעל לעשרה ועד לעשרים כלל נציגי מדינות המשתתפים בשלב חצי הגמר. זאת פרט לתחרויות בשנים 2014 ו-2016 עם מעל לעשרה מתחרים בגמר, בהן לא נעשה סינון טרום-גמר, אלא סיבוב מקדים בתורת הצגה ראשונה של כלל היצירות שנרשמו באותן שנים והתחרו כולן (והוצגו שוב) היישר באירוע הגמר.

גמר

נציג אחד מכל מדינה ורשת שידור מבצע ומוביל יצירה על כלי הנגינה שבו הוא מתמחה, כשהוא מלווה על ידי תזמורת סימפונית של המדינה המארחת. עד לשנת 2012 השתתפו בין חמישה לשמונה נציגים, שעלו מבין כלל המשתתפים בשלב חצי-גמר. בשנת 2014 הופיעו בגמר כלל 14 הנציגים שנרשמו לתחרות לאחר שהופיעו בשלב "סיבוב מקדים" שהחליף את שיטת סינון שלב חצי הגמר. אותו דבר בשנת 2016, בה השתתפו בסיבוב המקדים ובגמר כלל 11 הנציגים שנרשמו. לפני כל ביצוע, מספר מנחה המופע על המבצע ועל היצירה. בסיום הביצועים נערך מופע אומנותי נוסף, לרוב ביצוע יצירה קלאסית נוספת, שבהפקה מסוימת למשל לוותה בשירת אופרה הכרוכה גם היא בתחום המוזיקה הקלאסית, ובהפקה אחרת הוצג ריקוד עכשווי כמפגן של התרבות הפופולרית. בכמה הפקות היה התוסף האומנותי קטעי ראיונות עם הנציגים לאחר כלל ביצועיהם או פיזור הראיונות כקטעי מעבר לפני כל ביצוע.

בתום הביצועים המתחרים מתדיין צוות השיפוט בפרטיות לבחירה במנצח, ובמקומות שני ושלישי; שאר הנציגים נותרים ללא דירוג. בתום המופע האמנותי מכריז צוות השיפוט על בחירתו, מהמקום השלישי למקום הראשון, ומוענקים בהתאם שלושה פרסים שהם פסלים ותעודות זכייה, מלגות לימוד, הופעה עם תזמורת סימפונית בקונצרט עתידי או גם פרס כספי. החל בתחרות לשנת 2008, גם אנשים במדינה המארחת מצביעים באמצעות שליחת מסרונים לבחירת "פרס הקהל", בנפרד מבחירת צוות השיפוט.

חצי גמר

שלב חצי-גמר נערך לסינון כלל המדינות ששלחו נציג, כבר מתקופת התחרויות הראשונות באמצע שנות השמונים, שמתוכם עולים לגמר בין חמישה לשמונה, פרט לשנים 2014 ו-2016. עד לשנת 2010 נערך אירוע חצי גמר אחד; משנת 2012 נערכים שניים לחלוקת כלל הנציגים לשתי קבוצות. בשלב חצי הגמר יכול כל נציג לבצע מספר יצירות ואם יעלה לשלב הגמר, יוכל לבצע בו יצירה אחרת, שלא הייתה בין ביצועיו בחצי הגמר. חצי הגמר מתקיים לרוב בתוך אולם לפני צוות שיפוט, אנשים המעורבים בהפקת התחרות ומוזמנים מהתקשורת. צוות השיפוט מכריז, ללא קביעת דירוג כלשהו, על מספר הנציגים שבחר להעלות לתחרות הגמר. תפקוד זה של צוות שיפוט הוא כאמור, פרט לתחרויות בשנים 2014 ו-2016.

תחרויות לאומיות-מקדימות

תחרות בריטית בשם "מוזיקאים צעירים", שהביאה את ההשראה לתחרות בינלאומית זו, שלחה את הזוכה בה לייצג את בריטניה. מדינות נוספות, כגון באזור סקנדינביה, מקיימות גם הן תחרויות לאומיות לבחירת נציג ותחרויות בינלאומיות קטנות משלהן, דבר שהביא בשנים 1982 ו-1984 לנציג משותף של כמה מהן בתחרות הבינלאומית.

השתתפות

ההשתתפות מורכבת בעיקר ממדינות פעילות באיגוד השידור האירופי, אלה הנמצאות בתחום השידור האירופי, או שהן חברות באיחוד האירופי. לחברות פעילות מוכרח להיות ארגון שידור, ששידורו זמין ל-98% לפחות ממשקי הבית בארצם, ושמצויד לצורך קבלת שידורים כאלה. אם חברה פעילה באיגוד השידור האירופי מבקשת להשתתף, עליה למלא את התנאים שנקבעו בכללי התחרות.

הזכאות להשתתף אינה נקבעת בהכללה גאוגרפית של המדינה בתוך יבשת אירופה, למרות ה-"אירו" ב-"אירוויזיון". לאורך השנים התחרו מספר מדינות הנמצאות מחוץ לגבולות אירופה: ישראל, קפריסין וארמניה, מאז 1986, 1988 ו-2012 בהתאמה.

42 מדינות נטלו חלק באירוויזיון למוזיקאים צעירים משנת 1982, מתוכן, 10 זכו בתחרות.

רשימת המדינות על-פי מועד הצטרפותן לתחרות

השתתפות המדינות מאז שנת 1982:

  מדינות שהשתתפו בתחרות פעם אחת או יותר

  מדינות זכאיות להשתתף, אך לא לקחו חלק בתחרות

  מדינות שהתחרו בעבר כחלק ממדינה אחרת, אך לא כריבונות

שנה	רשימת המדינות על-פי מועד הצטרפותן לתחרות
1982	אוסטריה, הממלכה המאוחדת, גרמניה, צרפת, נורווגיה, שווייץ
1984	הולנד, פינלנד
1986	איטליה, אירלנד, בלגיה, דנמרק, יוגוסלביה, ישראל, שוודיה
1988	ספרד, קפריסין
1990	יוון, פורטוגל
1992	הונגריה, פולין
1994	אסטוניה, לטביה, ליטא, מקדוניה הצפונית, סלובניה, קרואטיה, רוסיה
1998	סלובקיה
2002	צ'כיה, רומניה
2006	בולגריה, סרביה ומונטנגרו
2008	אוקראינה, סרביה
2010	בלארוס
2012	ארמניה, בוסניה והרצגובניה, גאורגיה
2014	מולדובה, מלטה
2016	סן מרינו
2018	אלבניה

אירוח התחרות

המדינות המארחות של האירוויזיון למוזיקאים צעירים:

  מדינות שאירחו מספר תחרויות

  מדינות שאירחו תחרות אחת

רוב ההוצאות של אירוח התחרות מכוסות על ידי נותני חסות מסחריים ותרומות של מדינות משתתפות אחרות. אירוח התחרות נחשב כהזדמנות ייחודית לקידום המדינה המארחת כיעד תיירותי. הרשימה שלהלן מציגה רשימה של ערים ומדינות שאירחו את האירוויזיון למוזיקאים צעירים, פעם אחת או יותר. עם 6 תחרויות, אוסטריה ובירתה וינה אירחה את רוב התחרויות.

תחרויות	מדינה	עיר	אולם	שנים
6		וינה	מוזיקפראיין	1990
			הקונצרטהאוס של וינה	1998
			ראטהאוספלאטץ	2006 • 2008 • 2010 • 2012
3		ברלין	קוצרטוס ברלין	2002
		קלן	קתדרלת קלן	2014 • 2016
2		ז'נבה	אולם ויקטוריה	1984
		לוצרן	לוצרן אולם תרבות וקונגרס	2004
		מנצ'סטר	אולם פרי טרייד	1982
		אדינבורו	אשר הול	2018
1		קופנהגן	רדיוהאסט	1986
		אמסטרדם	קונצרטחבאו	1988
		בריסל	סירקה רויאל	1992
		ורשה	התזמורת הפילהרמונית של ורשה	1994
		ליסבון	אולם התרבות של בלם	1996
		ברגן	גריג הול	2000
		מונפלייה	קורום מונפלייה	2022

המדינות הזוכות

זכיות לפי שנה

שנה	תאריך	העיר המארחת	זוכה	אמן	כלי נגינה	יצירה	מקום שני
1982	גמר: 11 במאי	מנצ'סטר, אנגליה, בריטניה		מרכוס פוליק	פסנתר	Piano Concerto No.1 על ידי פליקס מנדלסון-ברתולדי
1984	גמר: 22 במאי	ז'נבה, שווייץ		איסבל ואן קאולן	כינור	Violin concert no. 5 op. 37 על ידי אנרי וייטאן
1986	גמר: 27 במאי	קופנהגן, דנמרק		סנדרין לזרידס	פסנתר	Piano Concerto E flat על ידי פרנץ ליסט
1988	גמר: 31 במאי	אמסטרדם, הולנד		יוליאן רחלין	כינור	Concerto for violin and orchestra in d, op.22 על ידי הנריק וייניאבסקי
1990	גמר: 29 במאי	וינה, אוסטריה		ניק ואן אוסטרום	פסנתר	.Concert for Piano and Orchestra a-minor op. 16, 1 Mov על ידי אדוורד גריג
1992	גמר: 9 ביוני	בריסל, בלגיה		ברטק ניזיול	כינור	Concerto for violin and orchestra in d major op. 77 על ידי יוהנס ברהמס
1994	גמר: 14 ביוני	ורשה, פולין		נטלי קליין	צ'לו	Cello Concerto in E minor, op. 85, part I על ידי אדוארד אלגר
1996	גמר: 12 ביוני	ליסבון, פורטוגל		יוליה פישר	כינור	-
1998	גמר: 4 ביוני	וינה, אוסטריה		לידיה בייץ'	כינור	Violin Concerto no. 5, 1st Mov. by על ידי אנרי וייטאן
2000	חצי גמר 1: 10 ביוני חצי גמר 2: 11 ביוני גמר: 15 ביוני	ברגן, נורווגיה		סטניסלב דרזביצקי	פסנתר	Piano Concerto in E minor, op. 11, 3rd movement על ידי פרדריק שופן
2002	חצי גמר 1: 15 ביוני חצי גמר 2: 16 ביוני גמר: 19 ביוני	ברלין, גרמניה		דליבור קרוואי	כינור	Carmen Fantasy על ידי פרנץ וקסמן
2004	חצי גמר 1: 22 במאי חצי גמר 2: 23 במאי גמר: 27 במאי	לוצרן, שווייץ		אלכסנדרה סואום	כינור	Violin Concerto No.1 (1st Movement) על ידי ניקולו פאגאניני
2006	חצי גמר 1: 7 במאי חצי גמר 2: 8 במאי גמר: 12 במאי	וינה, אוסטריה		אנדראס ברנטליד	צ'לו	Concerto for Violoncello and Orchestra, 1st movement על ידי יוזף היידן
2008	חצי גמר 1: 4 במאי חצי גמר 2: 5 במאי גמר: 9 במאי	וינה, אוסטריה		דיוניסיס גרמנוס	קלרינט	Concerto for Clarinet and Orchestra, 4th movemen על ידי ז'אן פראנסה
2010	חצי גמר 1: 8 במאי חצי גמר 2: 9 במאי גמר: 14 במאי	וינה, אוסטריה		אווה נינה קוזמוס	חליל צד	Concerto for flute, III. mov. Allegro scherzando על ידי ז'אק איבר
2012	חצי גמר 1: 5 במאי חצי גמר 2: 6 במאי גמר: 11 במאי	וינה, אוסטריה		איבינד הולצמרק	ויולה	Viola concerto, 2 & 3 mov. על ידי בלה בארטוק
2014	חצי גמר 1: 26 במאי חצי גמר 2: 27 במאי גמר: 31 במאי	קלן, גרמניה		צ'יו הא	כינור	2. Violinkonzert על ידי בלה בארטוק
2016	גמר: 3 בספטמבר	קלן, גרמניה		לוקאס דיזכו	סקסופון	Rhapsody pour Saxophone alto על ידי אנדרה וינגנן
2018	חצי גמר 1: 18 באוגוסט חצי גמר 2: 19 באוגוסט גמר: 23 באוגוסט	אדינבורו, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת		איוון בסונוב	פסנתר	3rd mvt from Piano Concerto No. 1 by P.I. Tchaikovsky
2020	חצי גמר: 17 ביוני גמר: 21 ביוני	זאגרב, קרואטיה	התחרות בוטלה עקב התפרצות מגפת הקורונה
2022	גמר: 23 ביולי	מונפלייה, צרפת		דניאל מטיצ'ה	כינור	Violin Concerto No. 1 3rd and 4th movements Cadenza, Allegro con brio – Presto מאת דמיטרי שוסטקוביץ'

זכיות לפי מדינה

הטבלה שלהלן מציגה את שלושת המקומות הראשונים מכל תחרות, יחד עם השנים שבהן המדינה זכתה.

מספר הפעמים בהן זכתה כל מדינה באירוויזיון למוזיקאים צעירים

זכיות	מדינה				סה"כ	שנות זכייה
5		5	2	1	8	1988 • 1998 • 2002 • 2004 • 2014
3		3	0	0	3	1992 • 2000 • 2016
2		2	2	0	4	1982 • 1996
		2	0	0	2	1984 • 1990
1		1	3	2	6	2012
		1	1	2	4	1994
		1	1	1	3	2010
		1	1	0	2	1986
		1	1	0	2	2022
		1	0	4	5	2018
		1	0	1	2	2006
		1	0	0	1	2008
0		0	3	1	4
		0	1	1	2
		0	1	0	1
		0	1	0	1
		0	1	0	1
	ארמניה	0	0	1	1
		0	0	1	1
		0	0	1	1
		0	0	1	1
		0	0	1	1

ראו גם

• תחרות הזמר של האירוויזיון
• אירוויזיון למוזיקאים צעירים 2018

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא האירוויזיון למוזיקאים צעירים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של האירוויזיון למוזיקאים צעירים

• האירוויזיון למוזיקאים צעירים, ברשת החברתית אינסטגרם
• האירוויזיון למוזיקאים צעירים באתר כאן