לדלג לתוכן

ארמניה באירוויזיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארמניה באירוויזיון
מדינה ארמניהארמניה ארמניה
רשת שידור AMPTV
השתתפות ראשונה יווןיוון אתונה, 2006
זכיות 0
השתתפויות 18
היעדרויות 2
אירוח האירוויזיון לא אירחה
השתתפות אחרונה אוסטריהאוסטריה וינה, 2026

ארמניה השתתפה באירוויזיון 18 פעמים. היא הצטרפה לתחרות בשנת 2006.

ארמניה היא אחת מכמה מדינות, כמו אוסטרליה וישראל, אשר משתתפות באירוויזיון על אף מיקומן הגאוגרפי, שהוא מחוץ לאירופה.

הישגים בתחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמניה השתתפה לראשונה באירוויזיון של שנת 2006, עם השיר "Without Your Love" ("בלי אהבתך") בביצועו של אנדרה. השיר העפיל לשלב הגמר וסיים בו במקום 8. לאור העובדה שהשיר נכלל בעשירייה המובילה, ארמניה העפילה אוטומטית לגמר אירוויזיון 2007, שם יוצגה עם השיר "Anytime You Need" ("בכל פעם שתזדקקי") בביצועו של האייקו, שגם הגיע למקום 8.

לאירוויזיון 2008 ארמניה החליטה לשלוח את זמרת הפופ הארמנית המצליחה סירושו, זמרת פופ שהיא בתה של זמרת מפורסמת גם היא. השיר "Qele Qele" ("יאללה"), שיר פופ אתני סוחף, נבחר בקדם האירוויזיון המקומי, וגבר על שלושה שירים אחרים. את כל מילותיהם כתבה סירושו בעצמה והלחינו מלחינים שונים. הקהל בחר בשיר זה בהפרש ניכר על פני שאר השירים (86.5% מקולות המצביעים). ארמניה העפילה לשלב הגמר ושם הגיעה למקום 4, הישגה הטוב ביותר של ארמניה בתחרות עד כה.

גם באירוויזיון 2014 הגיעה ארמניה למקום 4, עם השיר Not Alone של הזמר Aram Mp3.

באירוויזיון 2011 כשלה ארמניה להעפיל לשלב הגמר לראשונה. מאז, הישגיה בתחרות היו ממוצעים ונאים. היא עדיין מעולם לא ניצחה.

השיר הארמני לאירוויזיון 2022, Snap, בביצועה של רוזה לין, שיר פופ-פולק באנגלית, אומנם הגיע בתחרות רק למקום 20, אך נהפך ללהיט בינלאומי עם מאות מיליוני צפיות ברשתות החברתיות ובערוצי MTV.

יחסי ארמניה ואזרבייג'ן באירוויזיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי ארמניה ואזרבייג'ן היו עוינים משהחלו שתי המדינות להשתתף בתחרות ב-2006 (ארמניה) ו-2008 (אזרבייג'ן). שתי המדינות נמנעו מלהצביע אחת לשנייה עקב הסכסוך הקיים ביניהן על חבל הארץ נגורנו קרבאך, הנמצא תחת שלטון ארמני דה פקטו משנת 1993, אך נמצא תחת שלטון אזרי דה יורה. חבל הארץ נגורנו קרבאך מהווה מקור מתמיד למחלוקת ומתח צבאי בין אזרבייג'ן לארמניה, מאבק שהסלים והחריף בעקבות התפרקות ברית המועצות ב-1991.

  • ב-2006, כאשר ארמניה השתתפה בתחרות בפעם הראשונה בתולדותיה (אזרבייג'ן טרם השתתפה בתחרות ועתידה הייתה להשתתף בתחרות ב-2008), באתר האינטרנט הרשמי של האירוויזיון נרשם כי מקום הולדתו של הזמר אשר משמש כנציגה של ארמניה בתחרות באותה שנה, אנדריי, הוא הרפובליקה של נגורנו קרבאך. כלי תקשורת באזרבייג'ן פנו למארגני התחרות להכיר ברפובליקה כחלק מאזרבייג'ן, במיוחד בהתחשב בעובדה שרפובליקה הייתה חלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האזרית כאשר הנציג הארמני נולד ב-1979. בעקבות פנייתה של אזרבייג'ן למארגני התחרות, מקום הולדתו של הנציג הארמני הוסר לחלוטין מהפרופיל שלו באתר הרשמי של האירוויזיון.[1]
  • יחסי שתי המדינות בתחרות הסלימו והחריפו ב-2009 כאשר במהלך חצי-הגמר הראשון של התחרות ב-2009 הוצגה ב"גלויה" אשר שודרה טרם הופעתה של ארמניה אנדרטת We Are Our Mountains, יצירת אמנות הנמצאת בלב סטפנקרט, נגורנו קרבאך. אזרבייג'ן פנתה בתגובה לאיגוד השידור האירופאי תוך בקשה להסיר את התמונה, ובמהלך מופע הגמר של התחרות לא הוצגה עוד תמונת האנדרטה. במחאה על החלטת איגוד השידור האירופי, ברקע של הקראת הניקוד הארמני הוקרנה על מסך וידאו בכיכר הרפובליקה של ירוואן תמונת האנדרטה וסירושו, שהקריאה את הניקוד של ארמניה, הציגה את תמונת האנדרטה.[2] למרות המחלוקת בין שתי המדינות, 1,065 ארמנים הצביעו לשיר האזרי, וכך העניקה ארמניה נקודה אחת לאזרבייג'ן, ו-43 אזרים הצביעו לשיר הארמני.[3] עלו האשמות לפיהן רשות השידור האזרית צנזרה את שידור השיר הארמני בתחרות וטשטשה את מספר הטלפון בו ניתן היה להצביע לשיר הארמני. רשות השידור האזרית דחתה והכחישה את הטענות, והראתה את קטע הווידאו אשר שודר ובו ניתן לראות את מספר הטלפון בו ניתן היה להצביע לשיר הארמני. אף על פי, מצא לבסוף איגוד השידור האירופאי לנכון לקנוס את רשת השידור האזרית ב-2,700 € על כך שטשטשה את מספר הטלפון של השיר הארמני. בנוסף, הועלו האשמות כי באוגוסט 2009, אזרבייג'ן זימנה לחקירה במשרד לביטחון לאומי תושבים אשר הצביעו לשיר הארמני בתחרות, כאשר במהלכה הם הואשמו בהיותם "לא פטריוטים" ו"איום ביטחוני פוטנציאלי".[4] אחד מהתושבים שהתבקשו להגיע לחקירה במשרד לביטחון לאומי, רובשן נאסירלי, אמר כי נאמר לו בחקירתו כי הם מחזיקים בשמות ובכתובות של אותם 43 תושבים שהצביעו לשיר הארמני בתחרות.[5] בעקבות הדיווח אודות האירועים, מפקח תחרות האירוויזיון, סוונטה סטוקסליוס, הודיע שהוקמה ועדת חקירה שתחקור את האירועים. בתגובה, המשרד לביטחון לאומי נתן הבטחה שאף תושב לא נחקר, באופן רשמי או לא רשמי, לגבי דפוסי הצבעותיו בתחרות. מנכ"ל איגוד השידור האירופי, ג'אן רביילון, אמר בתגובה כי "חופש ההצבעה הוא אחת מאבני היסוד של התחרות, וכל הפרת פרטיות לגבי דפוסי הצבעותיו של אדם או חקירת אנשים לגבי דפוסי הצבעותיהם, לחלוטין אינה מתקבלת על הדעת".[6] בתגובה, שר הנוער והספורט של אזרבייג'ן, אזאד רחימוב, הכחיש כי תושבים נחקרו במשרד לביטחון הלאומי עקב הצבעותיהם לשיר הארמני בתחרות, והאשים את רדיו אירופה החופשית וערוצי חדשות נוספים ברחבי אירופה בניסיון ליצור שערוריות.[7] איגוד השידור האירופי חקר ובדק את העניין בישיבה שהתקיימה ב-11 בספטמבר 2009 באוסלו, ובהודעה שהתפרסמה בתקשורת ב-17 בספטמבר 2009, נאמר כי איגוד השידור האירופי מכיר בטענות כי גורמים רשמיים באזרבייג'ן ניהלו חקירה נגד תושבים אזרים אשר הצביעו לשיר הארמני בתחרות והפרו את פרטיותם. עם זאת, איגוד השידור האירופי החליט לא להטיל סנקציות על אזרבייג'ן או לאסור עליה להשתתף בתחרות, אך איגוד השידור האירופי הוסיף ואמר כי בפעם הבאה בו מקרה מהסוג יתרחש, תורחק אזרבייג'ן מהתחרות למשך שלוש שנים רצופות.
  • ב-2012, נערכה התחרות בעיר באקו, בעקבות ניצחונה של אזרבייג'ן בשנה הקודמת. אף על פי שאזרבייג'ן החליטה לשנות, באופן זמני, את מדיניות אשרת הכניסה שלה האוסרת על כניסת תושבים ארמנים לשטחה, כדי לאפשר לארמנים להיכנס לתחומי המדינה בשל קיומה של התחרות בשטחה, בפברואר 2012, נוצר חרם על אזרבייג'ן בארמניה, לאחר אירוע בו חייל ארמני בן 20 נורה למוות בגבול בין שתי המדינות. בתחילה, גורמים רשמיים בארמניה האשימו צלף אזרי במותו של החייל הארמני, אך מאוחר יותר עלה מדיווחים סותרים כי החייל הארמני נורה מאש כוחותיו על ידי חייל ארמני אחר.[8] נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, הצהיר מחדש את עמדת המדינה נגד ארמנים, בטענה כי שולטים בארמניה "פוליטיקאים צבועים ומושחתים". עשרים ושניים אמנים ארמנים, ומתוכם גם נציגות האירוויזיון הארמניות אווה ריבס ואמי, חתמו על מכתב התומך בחרם, בו נאמר כי הם "מסרבים להופיע במדינה שידועה במעשי הרג וטבח המוניים בארמנים ובמדינה שבה רגשות אנטי-ארמנים הם חלק ממדיניות המדינה".[8] חודשים מספר טרם קיומה של התחרות ביקשה ארמניה ערבויות לכך שישמרו על ביטחונה של המשלחת הארמנית לתחרות. לאחר אי-קבלתם של האישורים, ב-7 במרץ 2012, הודיעה ארמניה לאיגוד השידור האירופי כי באותה שנה היא לא תשתתף בתחרות. בתגובה, איגוד השידור האירופי אמר כי הוא "באמת מאוכזב" בשל נסיגתה של ארמניה מהתחרות, וכי "למרות המאמצים של איגוד השידור האירופי והמדינה המארחת להבטיח לארמניה השתתפות בטוחה בתחרות, נסיבות שאינן בשליטתנו הובילו להחלטתה של ארמניה לפרוש מהתחרות".[9] מנכ"ל רשות השידור האזרית, איסמעיל עומרוב, הביע חרטה על נסיגתה של ארמניה מהתחרות, מתוך אמונה כי נוכחותה של ארמניה בתחרות הייתה יכולה להיות "הודעה משותפת לשלום בין שני העמים לכל העולם".[10] כמו כן, פוליטיקאי אזרי מקומי בשם אלי אחמדוב מתח ביקורת על החלטתה של ארמניה לפרוש מהתחרות, וקבע כי "הסירוב של ארמניה להשתתף בתחרות מכובדת כמו האירוויזיון יגרום נזק למוניטין של ארמניה, שהיה ועודנו פגום". בשל פרישתה המאוחרת של ארמניה, היא נדרשה לשלם את דמי הצטרפותה לתחרות, בתוספת קנס כספי בשווי מחצית מדמי הצטרפותה.[11] במהלך מופע הגמר של התחרות באותה שנה, הוצגו גלויות טרם השירים להצגת נפלאותיה של המדינה המארחת, בחלק מהסרטונים הוצגו חבלים גאוגרפיים של המדינה וטרם הופעתה של אזרבייג'ן בחרו מארגני התחרות להציג סרטון בו מצוין כי האזור המוצג הוא "מחוזות נגורנו קרבאך". בסמיכות לסיומה של התחרות באזרבייג'ן, אישרה ארמניה שתשתתף בתחרות בשנה הבאה בשוודיה.
  • ב-2015, כלי תקשורת דיווחו אודות פרסום שירה של ארמניה בתחרות, "Don't Deny", ואפיינו אותו כמחווה לרצח העם הארמני כאשר יום השנה ה-100 לרצח העם הארמני צוין ב-24 באפריל 2015, כחודש טרם קיומה של התחרות. השיר, שכותרתו היא "Don't Deny", נתפס כקריאה של ארמניה להכרה ברצח העם הארמני; מבקרים גם ציינו כי הווידאו הרשמי של השיר מקרין תמונות חזותיות המרמזות אודות רצח עם, עם סצנה אחת בה חברי הקבוצה הצטלמו בתלבושות מסורתיות לתמונה משפחתית בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן נעלמו מן העין. גוהר גספאריין, ראש המשלחת הארמנית לתחרות, תיאר את השיר כעוסק באהבה ואחדות ולא כעוסק בכוונות פוליטיות ספציפיות. אזרבייג'ן אשר, לצד טורקיה, מכחישה נחרצות את רצח העם הארמני, העבירה ביקורת אודות הנושאים הפוליטיים, לכאורה, שהשיר הארמני עוסק בהם, וציינה כי היא "תפעל כראוי" כדי למנוע שהתחרות תהיה "הקרבה לשאיפות פוליטיות של מדינה". ב-16 במרץ 2015, המשלחת הארמנית לתחרות הודיעה כי היא תשנה את שם השיר ל"Face the Shadow", כדי "לשכך דאגות בנוגע לנושאים הפוליטיים, לכאורה, של השיר, ולחזק את נושא השיר". עם זאת, כותרתו המקורית של השיר "Don't Deny", עדיין מופיעה כחלק מרפרן השיר.[12]
  • ב-2016, אף על פי שאיגוד השידור האירופי מאפשר להציג בתחרות רק דגלי מדינות אשר הן חברות באומות המאוחדות, במהלך חצי-הגמר הראשון של התחרות, ב-10 במאי 2016, נתפסה הנציגה הארמנית לתחרות, איווטה מוקוצ'יאן, מחזיקה את דגל נגורנו קרבאך, השטח אשר נמצא במחלוקת בין ארמניה לאזרבייג'ן, והדבר גרם לתגובה חריפה מצד העיתונות האזרית. המצב הוסיף להסלים כאשר במהלך מסיבת העיתונאים של חצי-הגמר העיתונות האזרית מתחה ביקורת על המשלחת הארמנית ועל איגוד השידור האירופי אשר אפשר שיוצג הדגל במהלך התחרות. הנציגה הארמנית, איווטה מוקוצ'יאן, הגיבה לדברים באומרה: "המחשבות שלי נמצאות עם המולדת שלי. אני רוצה שלום בכל מקום". גם הנציגה האזרית לתחרות, סמרה רחימלי, התייחסה לדברים וקבעה כי "האירוויזיון הוא תחרות שירה וזה כל העניין במוזיקה". למחרת היום, איגוד השידור האירופי פרסם כי הוא "מגנה בתוקף הצגה ונפנוף דגל נגורנו קרבאך", במהלך השידור החי של חצי-הגמר של תחרות האירוויזיון, ורואה בדבר כ"מזיק" לתחרות. הארגון ציין גם כן כי הפרה נוספת של תקנון התחרות עלולה להוביל לפסילה של ארמניה מהתחרות הנוכחית או משאר התחרויות בשנים הבאות. דובר משרד החוץ האזרי, חיקמט חג'ייב, אמר שפעולותיה של מוקוצ'יאן הן "פרובוקטיביות ובלתי מקובלות", בטענה כי "ארמניה נוקטת במכוון צעדים כאלה על מנת לקדם פעולות בלתי חוקיות אשר נוצרות בשטחים האזרים הכבושים".

השירים שייצגו את ארמניה באירוויזיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת דורגה במקום האחרון
שורה בירוק-זית מסמלת תחרות ממנה המתמודדת פרשה או שלא השתתפה לאחר שכבר נבחר שיר

שנה מבצע שיר תרגום לעברית גמר ניקוד חצי גמר ניקוד
2006 אנדרה "Without Your Love" "בלי אהבתך" 8 129 6 150
2007 האיקו "Anytime You Need" "בכל פעם שתזדקקי" 8 138 X X
2008 סירושו "Qélé, Qélé" "בוא, נלך" 4 199 2 139
2009 אינגה ואנוש ארשאקיאן "Jan Jan" "ריקוד חדש (יקירי)" 10 92 5 99
2010 אווה ריבס "Apricot Stone" "גלעין המשמש" 7 141 6 83
2011 אמי "Boom Boom" "בום בום" X X 12 54
לא השתתפה ב-2012
2013 גור סוג'יאן ו"דוריאנס" "Lonely Planet" "פלנטה בודדה" 18 41 7 69
2014 Aram Mp3 "Not Alone" "לא לבד" 4 174 4 121
2015 גנאלוגיה "Face The Shadow" "תעמוד מול הצל" 16 34 7 77
2016 איווטה מוקוצ'יאן "LoveWave" "גל אהבה" 7 249 2 243
2017 ארצוויק "Fly With Me" "עוף איתי" 18 79 7 152
2018 סוואק חנגיאן "Qami" "רוח" X X 15 79
2019 סרבוק "Walking Out" "עוזבת״ X X 16 49
2020 אתנה מנוקיאן "Chains on You" "מחרוזות עליך" התחרות בוטלה בשנה זאת
לא השתתפה ב-2021
2022 רוזה לין "Snap" "להישבר" 20 61 5 187
2023 ברונט "Future Lover" "מאהב עתידי" 14 122 6 99
2024 לאדאניבה "Jako" "ג'אקו" 8 183 3 137
2025 פארג "Survivor" "שורד" 20 72 10 51
2026 סימון Paloma Rumba פלומה רומבה X X 14 49

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארמניה באירוויזיון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ אתר למנויים בלבד Ed West, ‏You need friends to win in Eurovision, The Telegraph, 20 May 2006
  2. ↑ "יריבות אתניות גוברות על הקיטש בקווקז", אתר www.frontlineclub.com (באנגלית)
  3. ↑ "האירוויזיון מתקן חוקים, אין סנקציות נגד אזרבייג'ן", אתר רדיו אירופה החופשית (באנגלית)
  4. ↑ "אזרבייג'ן בחקירת אירוויזיון", אתר ה-BBC (באנגלית)
  5. ↑ "אזרים תוחקרו אודות הצבעתם לארמניה באירוויזיון", אתר רדיו אירופה החופשית (באנגלית)
  6. ↑ יורק טיימס ==> הניו יורק טיימסid=3863 "איגוד השידור האירופי מקבל תשובות מאזרבייג'ן", אתר האירוויזיון (באנגלית)
  7. ↑ "שר אזרי מאשים את רדיו אירופה החופשית במהלך חקירת אירועי האירוויזיון", אתר רדיו אירופה החופשית (באנגלית)
  8. 1 2 "ארמנים נמנעים מתחרות האירוויזיון באזרבייג'ן", אתר הניו יורק טיימס (באנגלית)
  9. ↑ "ארמניה דוחה באופן רשמי את תחרות האירוויזיון", אתר www.sputniknews.com (באנגלית)
  10. ↑ "איסמעיל עומרוב: נוכחותה של ארמניה בתחרות הייתה יכולה להיות הודעה משותפת לשלום בין שני העמים לכל העולם", אתר www.en.apa.az (באנגלית)
  11. ↑ "ארמניה נקנסה עקב סירובה לקחת חלק באירוויזיון 2012", אתר www.sputniknews.com (באנגלית)
  12. ↑ "ארמניה משנה את כותרת השיר", אתר האירוויזיון (באנגלית)


תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 • 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1981 • 1982 • 1983 • 1984 • 1985 • 1986 • 1987 • 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 • 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 • 2025 • 2026 • 2027
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 1982 • 1984 • 1986 • 1988 • 1990 • 1992 • 1994 • 1996 • 1998 • 2000 • 2002 • 2004 • 2006 • 2008 • 2010 • 2012 • 2014 • 2016 • 2018 • 2020 • 2022 • 2024
האירוויזיון לרוקדים צעירים 1985 • 1987 • 1989 • 1991 • 1993 • 1995 • 1997 • 1999 • 2001 • 2003 • 2005 • 2011 • 2013 • 2015 • 2017
אירוויזיון הילדים 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024
האירוויזיון לרוקדים 2007 • 2008
האירוויזיון למקהלות 2017 • 2019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005) • המיטב של האירוויזיון (2006) • הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015) • אירוויזיון: Europe Shine a Light (2020) • אירוויזיון קרקס הקסמים
ראו גם טקס פתיחת אירועי האירוויזיון • להט"ב ותחרות האירוויזיון • רשימת מנחי האירוויזיון • זוכי תחרות הזמר של האירוויזיון • חוקי תחרות הזמר של האירוויזיון • ערים שאירחו את האירוויזיון • אופנה באירוויזיון (ישראל) • OGAE • פרס ברברה דקס • תחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Saga • תחרות הזמר האמריקאית
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריה • אוסטרליה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • אלבניה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הממלכה המאוחדת • יוון • ישראל • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • מולדובה • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה הצפונית •נורווגיה • סן מרינו • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד •צ'כיה • צרפת • קנדה • קפריסין •

קרואטיה • רומניה• שוודיה • שווייץ

מדינות שפרשו איסלנד • אירלנד •אנדורה • בוסניה והרצגובינה •הולנד • הונגריה • טורקיה • מונקו •מרוקו • סלובניה • סלובקיה • ספרד
מדינות שנפסלו בלארוס • רוסיה
מדינות לשעבר יוגוסלביה • סרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון (לבנון)
זוכים
שנות החמישים שווייץשווייץ ליס אסיה • הולנדהולנד קורי ברוקן • צרפתצרפת אנדרה קלאבו • הולנדהולנד טדי סחולטן
שנות השישים צרפתצרפת ז'קלין בואייה • לוקסמבורגלוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקל • צרפתצרפת איזבל אוברה • דנמרקדנמרק גרטה ויורגן אינגמן • איטליהאיטליה ג'יליולה צ'ינקווטי • לוקסמבורגלוקסמבורג פראנס גל • אוסטריהאוסטריה אודו יורגנס • הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת סנדי שו • ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מסיאל • צרפתצרפת פרידה בוקארה / הולנדהולנד לני קור / הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת לולו / ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים אירלנדאירלנד דנה • מונקומונקו סברין • לוקסמבורגלוקסמבורג ויקי לאנדרוס • לוקסמבורגלוקסמבורג אן-מארי דוד • שוודיהשוודיה אבבא • הולנדהולנד טיץ'-אין • הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת Brotherhood of Man • צרפתצרפת מארי מרים • ישראלישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתא • ישראלישראל חלב ודבש
שנות השמונים אירלנדאירלנד ג'וני לוגן • הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת באקס פיז • גרמניהגרמניה ניקול • לוקסמבורגלוקסמבורג קורין הרמס • שוודיהשוודיה הרייס • נורווגיהנורווגיה בוביסוקס! • בלגיהבלגיה סנדרה קים • אירלנדאירלנד ג'וני לוגן • שווייץשווייץ סלין דיון • יוגוסלביהיוגוסלביה ריווה
שנות התשעים איטליהאיטליה טוטו קוטוניו • שוודיהשוודיה קרולה • אירלנדאירלנד לינדה מרטין • אירלנדאירלנד ניב קבאנה • אירלנדאירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מק'גטיגן • נורווגיהנורווגיה סיקרט גארדן • אירלנדאירלנד איימר קווין • הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת קתרינה והגלים • ישראלישראל דנה אינטרנשיונל • שוודיהשוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרקדנמרק האחים אולסן • אסטוניהאסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XL • לטביהלטביה מארי אן • טורקיהטורקיה סרטאב ארנר • אוקראינהאוקראינה רוסלנה • יווןיוון הלנה פפאריזו • פינלנדפינלנד לורדי • סרביהסרביה מריה שריפוביץ' • רוסיהרוסיה דימה בילאן • נורווגיהנורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניהגרמניה לנה מאייר-לנדרוט • אזרבייג'ןאזרבייג'ן אל וניקי • שוודיהשוודיה לורן • דנמרקדנמרק אמילי דה פורסט • אוסטריהאוסטריה קונצ'יטה וורסט • שוודיהשוודיה מונס סלמרלוב • אוקראינהאוקראינה ג'מאלה • פורטוגלפורטוגל סלבדור סובראל • ישראלישראל נטע ברזילי • הולנדהולנד דאנקן לורנס
העשור השלישי של המאה ה-21 2020 • איטליהאיטליה מונסקין • אוקראינהאוקראינה קאלוש אורקסטרה • שוודיהשוודיה לורן • שווייץשווייץ נמו • אוסטריהאוסטריה ג'יי-ג'יי • בולגריהבולגריה דארה