אירוויזיון 1962

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אירוויזיון 1962
ESC 1962 logo.png
מספר התחרות 7
תאריך 18 במרץ 1962
תאריכים 18 במרץ 1962
מנחים מיריי דלנואה
מנצח ראשי ז'אן רודרה
רשת השידור המפיקה לוקסמבורגלוקסמבורג CLT
העיר המארחת לוקסמבורגלוקסמבורג Grand Auditorium de RTL, לוקסמבורג (עיר), לוקסמבורג
השיר הזוכה צרפתצרפת  צרפת
"Un Premier Amour" (איזבל אוברה)
שיטת הניקוד כל מדינה מעניקה 1 - 3 נקודות
מספר המדינות המשתתפות 16
מספר השירים 16
מדינות שמשתתפות לראשונה אין
מדינות שחוזרות לאחר פרישה אין
מדינות שפרשו מהתחרות אין
מופעי פתיחה/ביניים מופע ביניים:
Achilles Zavatta
סיימו עם 0 נקודות אוסטריהאוסטריה אוסטריה
בלגיהבלגיה בלגיה
הולנדהולנד הולנד
ספרדספרד ספרד
המדינות המשתתפות
ESC 1962 Map.svg

██ המדינות המשתתפות

< 1961 | 1962 | 1963 >
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אירוויזיון 1962 היה הפעם השביעית בה התקיימה תחרות הזמר ה"אירוויזיון" המשודרת באמצעות רשת ה"אירוויזיון" מטעם איגוד השידור האירופי. התחרות התקיימה בלוקסמבורג ב-"אודיטוריום הגדול של RTL" (בצרפתית: Grand Auditorium de RTL) שבעיר הבירה לוקסמבורג, ביום ראשון, ה-18 במרץ 1962. רשות השידור "CLT" הפיקה את התחרות תחת ניהולם של ג'וס פולי ורנה סטייכן והנחייתה של מיריי דלנואה. צרפת ניצחה בתחרות בפעם השלישית בתולדותיה עם השיר "אהבה ראשונה" (“Un premier amour”) בביצועה של הזמרת איזבל אוברה. תזמורת התחרות הייתה של ז'אן רודרה, ורודרה גם ניצח על כמה מהשירים.

וגם לראשונה יש שירים שסיימו את התחרות ללא נקודות כלל, וארבע מדינות בפרט בשנת 1962 שהן בלגיה, ספרד, אוסטריה והולנד (שירים מספר 2, 3, 4 ו-8 בסדר ההשמעה בהתאמה).

משתתפות בתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל המדינות מהתחרויות הקודמות השתתפו בתחרות זו. בכלל זה גם יוגוסלביה, ספרד ופינלנד, אשר הצטרפו לתחרות בשנת 1961 ובסך-הכל הוצגו 16 שירים.

מהלך התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנחה מיריי דלנואה בירכה כל אחד מהמתחרים בשפת המדינה שאותה ייצגו. הבמה קושטה בכוכבים נוצצים-מהבהבים, אך הם לא נראו חלק מהערב מפני שהנורות כשלו מלפעול בזמן מסוים. שיטת ההצבעה שונתה מהתחרויות הקודמות כאשר עשרה שופטים מכל מדינה מעניקים נקודה, 2 נקודות ו-3 נקודות לשלושת השירים האהובים עליהם. כל שופט העניק תחילה בנפרד 3 נקודות לשיר האהוב עליו ביותר, 2 נקודות לשיר השני האהוב עליו ונקודה לשיר השלישי האהוב עליו. אז כל מדינה העניקה נקודה, 2 נקודות ו-3 נקודות לשלושת השירים שקיבלו הכי הרבה נקודות בסיכום הכולל של ניקוד עשרת השופטים. ניצחונה השלישי של צרפת בתולדות התחרות העמיד אותה כמדינה שזכתה בכמחצית מכלל שבע תחרויות האירוויזיון שהיו עד אז, כולל תחרות זו.

שירי התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הזוכה של צרפת הוא בסגנון הבלדה הדרמטית הטיפוסית, שבו איזבל אוברה שרה על הכוח שיש לאהבה הראשונה על אנשים. השיר שייצג את גרמניה – "שני איטלקים קטנים" (“Zwei kleine Italiener”), בביצועה של הזמרת קוני פרובס, נהפך ללהיט לאחר ששימש כשיר רקע בפרסומת לסבון. כמו בכל מהדורות התחרות הקודמות, גם השנה היה השיר שייצג את איטליה השיר הזוכה בפסטיבל סן רמו.

סדר מדינה שפת השיר מבצע השיר שם השיר תרגום השיר מקום ניקוד
1. פינלנדפינלנד פינלנד פינית מריון רונג Tipi-tii טיפי-טי 7 4
2. בלגיהבלגיה בלגיה צרפתית פוד לקלרק Tom nom השם שלך 13 0
3. ספרדספרד ספרד ספרדית ויקטור באלאגר Llámame קראי לי 13 0
4. אוסטריהאוסטריה אוסטריה גרמנית אלינור שוורץ Nur in der Wiener Luft רק באוויר של וינה 13 0
5. דנמרקדנמרק דנמרק דנית אלן וינטר Vuggevise שיר ערש 10 2
6. שוודיהשוודיה שוודיה שוודית אינגר ברגרן Sol och vår שמש ואביב 7 4
7. גרמניהגרמניה גרמניה גרמנית קוני פרובס Zwei kleine Italiener שתי איטלקיות קטנות 6 9
8. הולנדהולנד הולנד הולנדית הספלברקרס Katinka קאטינקה 13 0
9. צרפתצרפת צרפת צרפתית איזבל אוברה Un premier amour אהבה ראשונה 1 26
10. נורווגיהנורווגיה נורווגיה נורווגית אינגר יקובסן Kom sol, kom regn בואי שמש, בוא גשם 10 2
11. שווייץשווייץ שווייץ צרפתית ז'אן פיליפ Le retour החזרה 10 2
12. יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה סרבית לולה נוביקוביץ' Ne pali svetlo u sumrak אל תדליק את האורות בשעת בין הערביים 4 10
13. בריטניהבריטניה בריטניה אנגלית רוני קרול Ring-a-ding Girl נערת רינג-א-דינג 4 10
14. לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג צרפתית קאמילו פלגן Petit bonhomme בחור קטן 3 11
15. איטליהאיטליה איטליה איטלקית קלאודיו וילה Addio, addio להתראות, להתראות 9 3
16. מונאקומונאקו מונאקו צרפתית פרנסואה דה גול Dis rien אל תגידי דבר 2 13

מבצעים חוזרים בתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע מדינה שנים קודמות
פוד לקלרק בלגיהבלגיה בלגיה 1956, 1958 (מקום 5), 1960 (מקום 6)
ז'אן פיליפ שווייץשווייץ שווייץ 1959 כנציג צרפת (מקום 3)
קאמילו פלגן לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג 1960 (מקום 13)
פרנסואה דה גול מונאקומונאקו מונאקו 1960 (מקום 3)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אירוויזיון 1962 בוויקישיתוף