לני קור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לני קור
Lenny Kuhr
לני קור ב-2008
לני קור ב-2008
לידה 22 בפברואר 1950 (בת 74)
איינדהובן, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים פיליפס רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר במסדר אורנז'-נסאו
  • נבל הכסף עריכת הנתון בוויקינתונים
www.lennykuhr.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לני קור שרה בשידור חי ב-2008.

לני קורהולנדית: Lenny Kuhr; נולדה ב-22 בפברואר 1950 באיינדהובן) היא זמרת-יוצרת יהודייה-הולנדית.

ב-1967 היא התחילה את קריירת השירה שלה בהולנד, בביצוע שירים במסורת שאנסון הצרפתית.

ב-1969 היא ייצגה את הולנד באירוויזיון עם השיר De troubadour (מילים של דוד הרטסמה; התזמורת בניצוחו של פרנץ דה קוק). היא הייתה אחת מתוך ארבע הזוכות באותה שנה.

ב-1982 קור התארחה בתחרות השירים הלאומית, התחרות ההולנדית הרשמית לקראת האירוויזיון.

לני קור התגיירה בגיל 20 בישראל בשנת 1970.[1]

כשפרצה מלחמת יום כיפור, הגיעה לני לישראל בניסיון להעלות את המוראל הלאומי. היא הופעה במוסדות שיקום לפצועים ובבית החולים תל השומר, שבו היו מאושפזים הרבה פצועי מלחמה. אחת ההופעות במלחמה הופיע לני בתוך מטוס של חיל האוויר כשהיא לבושה בשכפ"ץ. היא הגיעה לישראל גם במלחמת המפרץ.

לני עצמה גרה בישראל מספר שנים עם בעלה הראשון ובנותיהם שרון ודפנה, ולאחר גירושיהם חזרה להולנד עם בנותיה והמשיכה לנהל אורח חיים יהודי.

היא נשואה בשנית לרוב פרנק (שגם הוא יהודי כמו בעלה הראשון).

שתי בנותיה גרות כיום ברמת גן, ולכל אחת מהן יש שני ילדים.

לני היא חלק מהקהילה היהודית באיינדהובן וגם מכהנת כשגרירה בהולנד של גבעת חביבה.

באירוויזיון 2021 הופיעה עם שיר זכייתה משנת 1969, De troubadour, במסגרת הופעות אורח של זוכי עבר.

במרץ 2024 הותקפה באלימות על ידי מפגינים פרו-פלסטינים שפוצצו את ההופעה שלה.[2]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1969: De troubadour
  • 1971: e zomer achterna
  • 1972: Les enfants
  • 1972: De wereld waar ik van droom
  • 1974: God laat ons vrij
  • 1975: n Avondje Amsterdam'
  • 1976: n Dag als vandaag'
  • 1980: Dromentrein
  • 1981: Avonturen
  • 1982: Oog in oog
  • 1983: De beste van Lenny Kuhr
  • 1986: Quo vadis
  • 1990: Het beste van Lenny Kuhr
  • 1990: De blauwe nacht
  • 1992: Heilig vuur
  • 1994: Altijd heimwee
  • 1997: Gebroken stenen
  • 1997: Stemmen in de nacht
  • 1998: De troubadour
  • 1999: Oeverloze liefde
  • 2000: Visite
  • 2001: Fadista
  • 2004: Op de grens van jou en mij
  • 2005: Panta Rhei

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לני קור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 1956195719581959196019611962196319641965196619671968196919701971197219731974197519761977197819791980198119821983198419851986198719881989199019911992199319941995199619971998199920002001200220032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019202020212022202320242025
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 198219841986198819901992199419961998200020022004200620082010201220142016201820202022
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 200320042005200620072008200920102011201220132014201520162017201820192020202120222023
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)אירוויזיון: Europe Shine a Light (2020)אירוויזיון קרקס הקסמים
ראו גם טקס פתיחת אירועי האירוויזיוןלהט"ב ותחרות האירוויזיוןרשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןחוקי תחרות הזמר של האירוויזיוןערים שאירחו את האירוויזיוןאופנה באירוויזיון (ישראל) • OGAEפרס ברברה דקסתחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Sagaתחרות הזמר האמריקאית
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתיווןישראללוקסמבורגלטביהליטאמולדובהמלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבולגריהבוסניה והרצגובינההונגריהטורקיהמונטנגרומונקומרוקוסלובקיה
מדינות שנפסלו בלארוסרוסיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון (לבנון)
זוכים
שנות החמישים שווייץשווייץ ליס אסיההולנדהולנד קורי ברוקןצרפתצרפת אנדרה קלאבוהולנדהולנד טדי סחולטן
שנות השישים צרפתצרפת ז'קלין בואייהלוקסמבורגלוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקלצרפתצרפת איזבל אוברהדנמרקדנמרק גרטה ויורגן אינגמןאיטליהאיטליה ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורגלוקסמבורג פראנס גלאוסטריהאוסטריה אודו יורגנסבריטניהבריטניה סנדי שוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מסיאלצרפתצרפת פרידה בוקארה / הולנדהולנד לני קור / בריטניהבריטניה לולו / ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים אירלנדאירלנד דנהמונקומונקו סבריןלוקסמבורגלוקסמבורג ויקי לאנדרוסלוקסמבורגלוקסמבורג אן-מארי דודשוודיהשוודיה אבבאהולנדהולנד טיץ'-איןבריטניהבריטניה Brotherhood of Manצרפתצרפת מארי מריםישראלישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראלישראל חלב ודבש
שנות השמונים אירלנדאירלנד ג'וני לוגןבריטניהבריטניה באקס פיזגרמניהגרמניה ניקוללוקסמבורגלוקסמבורג קורין הרמסשוודיהשוודיה הרייסנורווגיהנורווגיה בוביסוקס!בלגיהבלגיה סנדרה קיםאירלנדאירלנד ג'וני לוגןשווייץשווייץ סלין דיוןיוגוסלביהיוגוסלביה ריווה
שנות התשעים איטליהאיטליה טוטו קוטוניושוודיהשוודיה קרולהאירלנדאירלנד לינדה מרטיןאירלנדאירלנד ניב קבאנהאירלנדאירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מק'גטיגןנורווגיהנורווגיה סיקרט גארדןאירלנדאירלנד איימר קוויןבריטניהבריטניה קתרינה והגליםישראלישראל דנה אינטרנשיונלשוודיהשוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרקדנמרק האחים אולסןאסטוניהאסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביהלטביה מארי אןטורקיהטורקיה סרטאב ארנראוקראינהאוקראינה רוסלנהיווןיוון הלנה פפאריזופינלנדפינלנד לורדיסרביהסרביה מריה שריפוביץ'רוסיהרוסיה דימה בילאןנורווגיהנורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניהגרמניה לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ןאזרבייג'ן אל וניקישוודיהשוודיה לורןדנמרקדנמרק אמילי דה פורסטאוסטריהאוסטריה קונצ'יטה וורסטשוודיהשוודיה מונס סלמרלובאוקראינהאוקראינה ג'מאלהפורטוגלפורטוגל סלבדור סובראלישראלישראל נטע ברזיליהולנדהולנד דאנקן לורנס
העשור השלישי של המאה ה-21 2020איטליהאיטליה מונסקיןאוקראינהאוקראינה קאלוש אורקסטרהשוודיהשוודיה לורן