ברכת בתולים
ברכת בתולים
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר צָג אֱגוֹז בְּגַן עֵדֶן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים בַּל יִמְשֹׁל זָר בְּמַעְיָן חָתוּם, עַל כֵּן אַיֶּלֶת אֲהָבִים שָׁמְרָה בְּטָהֳרָה וְחֹק לֹא הֵפֵרָה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַבּוֹחֵר בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם |
ברכת בתולים או אשר צג אגוז, היא ברכה שהוזכרה כבר בזמן הגאונים, שיש לבעל לברך לאחר הבעילה הראשונה שבעל חתן את אשתו הבתולה, וקרע את בתוליה. ברכה זו לא הוזכרה בתלמוד, אך הובאה בחלק מספרי הראשונים.
כיום יש שנוהגים לברכה אך בלא הזכרת שם ומלכות.
מקור הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברכה זו הוזכרה כבר בחיבורי הגאונים כדוגמת בעל הלכות גדולות[1], וכן הביאה רבנו תם בספר הישר[2] בשם רבי יהודאי גאון.
מועד הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשולחן ערוך כתב שיש לברך ברכה זו רק לאחר שראה הבתולים, ובספר חלקת מחוקק כתב שהטעם שאין לברך קודם לבעילה מדין 'עובר לעשייתן', הוא מטעם שאינו יודע האם אכן שמרה בתוליה[3].
מתשובות הרמב"ם[4] עולה שבחלק מהמקומות המנהג היה שהחתן אינו יוצא מביתו במשך שבעת ימי המשתה שלאחר החתונה, ובשבת הציבור היה נאסף לשם להתפלל או לברכו, ואחד מהם היה מברך ברכה זו על כוס יין ועל בשמים.
במקומות אחדים נהגו שלא לחתום על הכתובה עד לאחר בעילת המצווה, ורק במעמד ברכת הבתולים, חתמו על הכתובה[5].
התנגדות לברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התנגדות לברכה הובעה משני גורמים. האחד, מפני שזו ברכה שלא נזכרה בתלמוד, ולדעת פוסקים רבים לא ניתן לחדש ברכות שלא מופיעות בתלמוד, ומשכך, זו ברכה לבטלה. מלבד זאת, הרמב"ם התנגד לברכה גם בשל האזכור הפומבי של הבתולים (על פי המנהג בימיו לברך את הברכה בציבור) דבר המהווה חוסר צניעות[6], ואף כתב שיש לבטלה[7]:
"ברכה הנקראת ברכת בתולים, הרי היא ברכה לבטלה בלא ספק, נוסף להיותה מנהג מגונה מאוד, שיש בו מחוסר הצניעות ומזניחת קדושת הדת וטהרתה מה שאין למעלה ממנו, רוצה לומר אותה התקהלות מגונה שקוראים קידוש בתולים. ואסור למי שיש בו יראת שמים או צניעות לבוא אליו בשום פנים"
מחמת חשש זה, יש שכתבו לברך ברכה זו בין בני הזוג לאחר שמצא בתולים ולא בציבור[8], כדי למנוע את בעיית הצניעות.
הברכה בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשולחן ערוך הביא ברכה זו בשם יש אומרים: ”ויש אומרים שאחר שמצא בתולים מברך: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר צג אגוז בגן עדן”. אמנם הרמב"ם והרי"ף לא הזכירו ברכה זו. יש שכתבו שטעם הדבר הוא משום שהברכה לא נזכרה בתלמוד, ואין לנו לחדש ברכות מעצמנו[9].
כיום יש שנהגו שלא לברכה כלל, ויש נוהגים לברכה בלא הזכרת שם ומלכות[10].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישראל מ' תא-שמע, "ברכת בתולים", בתוך התפילה האשכנזית הקדומה: פרקים באופייה ובתולדותיה, הוצאת מאגנס, ירושלים תשס"ג, עמ' 181–187.
- כתב יד, ברכת בתולים, מאה 15, בודפשט, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- באור נוסח הברכה - באתר האנציקלופדיה היהודית.
- מידע על ברכת בתולים בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הלכות גדולות, תחילת הלכות כתובות
- ^ סימן מה.
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ג, סעיף ב'.
- ^ שו"ת הרמב"ם (בלאו) סימן רז.
- ^ כך עולה מסילוק של ר' אמיתי בן שפטיה, המצוטט במאמרו של תא-שמע (להלן, 'לקריאה נוספת').
- ^ תשובות הרמב"ם בפאר הדור סי' קכט, ואיגרות הרמב"ם (שילת), כרך ב עמ' תקצד.
- ^ שו"ת הרמב"ם (בלאו) סי' רז.
- ^ רא"ש, מסכת כתובות, פרק א, סימן טו. שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ג.
- ^ דרישה על ארבעה טורים, אבן העזר, סימן ס"ג.
- ^ חידושי המהרש"ל על הטור אבן העזר שם, ובערוך השולחן אבן העזר סג י.
| חיי אישות ביהדות | ||
|---|---|---|
| סדר הנישואין היהודי | שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות • בעילת מצווה • ברכת בתולים | 
|
| מצוות והלכות בזוגיות | פרייה ורבייה • לידה בהלכה • שאר כסות ועונה • יחסי אישות • איסור משכב עם נידה • איסור עריות • לא תנאף • שיור • הוצאת זרע לבטלה • ביאה שלא כדרכה • ביאה דרך איברים | |
| טהרת המשפחה | דם בתולים • דם חימוד • נידה • זבה • שומרת יום כנגד יום • יולדת • פולטת שכבת זרע • רואה כתם • רואה מחמת תשמיש • פרישה סמוך לווסת • הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה • בדיקת עד | |
| צניעות | שמירת נגיעה • איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • כיסוי ראש לנשים | |
| מסכתות בסדר נשים | יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין | |