אהרן יהודה ליב שטינמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ניקיון הדגשות בתבנית:HebrewBooks*
אין תקציר עריכה
שורה 42: שורה 42:


===תקופת שווייץ===
===תקופת שווייץ===
לפי החוק הפולני הוא היה אמור להיות [[גיוס חובה|פטור מגיוס]] בשל גיוסו של אחיו הגדול ל[[צבא פולין|צבא הפולני]], ובכל זאת הוא קיבל צו גיוס. בעקבות זאת הוא שינה את שם משפחתו לשטי'''נ'''מן כדי להציג את עצמו כ[[בן יחיד]], עילה נוספת לפטור מגיוס{{הערה|גרסה אחרת היא שבכניסתו לשווייץ, פקידי רישום האוכלסין רשמו את שם משפחתו "שטי'''נ'''מן", וכשעלה לארץ המשיך להירשם בשם זה,{{צ-ספר|מחבר = הוניגסברג|שם = צדיק כתמר יפרח|מו"ל = |שנת הוצאה = 2014|עמ = תיג|פרק = 43}}}}. ניסיון זה לא צלח, ולכן החליט לעבור ל[[שווייץ]]. בקיץ תרצ"ז ([[1937]]) קיבל אשרת יציאה מפולין ואשרת כניסה לשווייץ, כ[[סטודנט]] המגיע ללמוד ב[[ישיבת היכל אליהו|ישיבת 'עץ חיים']] ב[[מונטרה]], בראשות הרב [[אליהו בוצ'קו]]{{הערה|[http://www.kedem-auctions.com/Items/%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%9E%D7%90%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%95-1938-1947 באתר קדם]}}. מכתבי המלצה עבורו נכתבו על ידי הרב יצחק זאב סולובייצ'יק והרב [[ברוך בער ליבוביץ']]{{הערה|במכתב ההמלצה של הרב ליבוביץ' נאמר עליו: "עדיו לגדול בישראל".}}<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://kvarhaya.blogspot.co.il/2015/05/blog-post.html|כותרת = מכתב מרן הגאון ר' ברוך בער לייבוביץ' זצוק"ל על מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א|מידע נוסף = המכתב המלא}}</ref>. יחד עמו נמלטו שני נכדיו של הרב [[חיים סולובייצ'יק]], הרב [[משה סולובייצ'יק (ציריך)|משה סולובייצ'יק]] והרב אריה לייב גליקסון. הם ערכו [[גורל הגר"א]] לפני יציאתם, והתוצאה הייתה הפסוק "הבוקר אור והאנשים שולחו". הרב שטינמן יצא לפני חבריו, מיד כשקיבל את האשרה, ונסע ל[[ציריך]] דרך [[ורשה]] ו[[ברלין]].
לפי החוק הפולני הוא היה אמור להיות [[גיוס חובה|פטור מגיוס]] בשל גיוסו של אחיו הגדול ל[[צבא פולין|צבא הפולני]], ובכל זאת הוא קיבל צו גיוס. בעקבות זאת הוא שינה את שם משפחתו לשטי'''נ'''מן כדי להציג את עצמו כ[[בן יחיד]], עילה נוספת לפטור מגיוס{{הערה|גרסה אחרת היא שבכניסתו לשווייץ, פקידי רישום האוכלסין רשמו את שם משפחתו "שטי'''נ'''מן", וכשעלה לארץ המשיך להירשם בשם זה,{{צ-ספר|מחבר = הוניגסברג|שם = צדיק כתמר יפרח|מו"ל = שטיינמן|שנת הוצאה = 2014|עמ = תיג|פרק = 43}}}}. ניסיון זה לא צלח, ולכן החליט לעבור ל[[שווייץ]]. בקיץ תרצ"ז ([[1937]]) קיבל אשרת יציאה מפולין ואשרת כניסה לשווייץ, כ[[סטודנט]] המגיע ללמוד ב[[ישיבת היכל אליהו|ישיבת 'עץ חיים']] ב[[מונטרה]], בראשות הרב [[אליהו בוצ'קו]]{{הערה|[http://www.kedem-auctions.com/Items/%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%9E%D7%90%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%95-1938-1947 באתר קדם]}}. מכתבי המלצה עבורו נכתבו על ידי הרב יצחק זאב סולובייצ'יק והרב [[ברוך בער ליבוביץ']]{{הערה|במכתב ההמלצה של הרב ליבוביץ' נאמר עליו: "עדיו לגדול בישראל".}}<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://kvarhaya.blogspot.co.il/2015/05/blog-post.html|כותרת = מכתב מרן הגאון ר' ברוך בער לייבוביץ' זצוק"ל על מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א|מידע נוסף = המכתב המלא}}</ref>. יחד עמו נמלטו שני נכדיו של הרב [[חיים סולובייצ'יק]], הרב [[משה סולובייצ'יק (ציריך)|משה סולובייצ'יק]] והרב אריה לייב גליקסון. הם ערכו [[גורל הגר"א]] לפני יציאתם, והתוצאה הייתה הפסוק "הבוקר אור והאנשים שולחו". הרב שטינמן יצא לפני חבריו, מיד כשקיבל את האשרה, ונסע ל[[ציריך]] דרך [[ורשה]] ו[[ברלין]].


רבי משה סולובייצ'יק והרב שטינמן הצעיר כיהנו כר"מים בישיבה. בין תלמידיו מתקופה זו היה המקובל הרב [[חיים אריה ארלנגר]]. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] גויס עם אזרחי חוץ נוספים לעבודה ב[[סלילת כביש]] במסגרת [[מחנה עבודה|מחנה העבודה]] שאונברג שהיה על יד בזל{{הערה|[http://hahlaot.blogspot.co.il/2015/10/blog-post.html כאיל תערוג תשע"ה] עמוד 128}}. הוא הצליח להתחמק לאחר שבמהלך אשפוז בבית חולים ביקש מלווהו מחולה [[שחפת]] שיירק לתוך [[מבחנה|מבחנת]] הבדיקה שלו, על מנת שיזוהה בטעות כחולה במחלה מדבקת{{הערה|למעשה כתב הרופא שאינו חולה שחפת, אך המפקד חשש ושחררו.}}.
רבי משה סולובייצ'יק והרב שטינמן הצעיר כיהנו כר"מים בישיבה. בין תלמידיו מתקופה זו היה המקובל הרב [[חיים אריה ארלנגר]]. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] גויס עם אזרחי חוץ נוספים לעבודה ב[[סלילת כביש]] במסגרת [[מחנה עבודה|מחנה העבודה]] שאונברג שהיה על יד בזל{{הערה|[http://hahlaot.blogspot.co.il/2015/10/blog-post.html כאיל תערוג תשע"ה] עמוד 128}}. הוא הצליח להתחמק לאחר שבמהלך אשפוז בבית חולים ביקש מלווהו מחולה [[שחפת]] שיירק לתוך [[מבחנה|מבחנת]] הבדיקה שלו, על מנת שיזוהה בטעות כחולה במחלה מדבקת{{הערה|למעשה כתב הרופא שאינו חולה שחפת, אך המפקד חשש ושחררו.}}.
שורה 50: שורה 50:
===בישראל===
===בישראל===
[[קובץ:הרב שטיינמן כפר סבא.jpg|ממוזער|250px|הרב שטינמן (מימין) ב[[ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)|ישיבת חפץ חיים]] בכפר סבא יחד עם מנהל הישיבה הרב [[אברהם ריין]] (משמאל)]]
[[קובץ:הרב שטיינמן כפר סבא.jpg|ממוזער|250px|הרב שטינמן (מימין) ב[[ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)|ישיבת חפץ חיים]] בכפר סבא יחד עם מנהל הישיבה הרב [[אברהם ריין]] (משמאל)]]
בקיץ [[ה'תש"ה]] ([[1945]]) [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] דרך [[ספרד]], והתיישב ב[[בני ברק]]. כתביו נשלחו על ידי הרב משה סולובייצ'יק לישראל, אך אבדו בדרך. זמן מה לאחר עלותו לארץ, נכנס ללמוד ב[[בית מדרש לתורת ארץ ישראל]] ב[[פתח תקווה]] (בעזרת ידידו הרב [[זאב איידלמן]]), שם למד ב[[חברותא]] עם הרב [[חיים שאול קרליץ]]. כעבור חצי שנה מונה, בהמלצת [[החזון איש]], לראש [[ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)|ישיבת חפץ חיים]] ב[[כפר סבא]]<ref>{{צ-ספר|מחבר = הוניגסברג|שם = צדיק כתמר יפרח|מו"ל = |שנת הוצאה = 2014|פרק = 43|עמ = תכה}}</ref>.
בקיץ [[ה'תש"ה]] ([[1945]]) [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] דרך [[ספרד]], והתיישב ב[[בני ברק]]. כתביו נשלחו על ידי הרב משה סולובייצ'יק לישראל, אך אבדו בדרך. זמן מה לאחר עלותו לארץ, נכנס ללמוד ב[[בית מדרש לתורת ארץ ישראל]] ב[[פתח תקווה]] (בעזרת ידידו הרב [[זאב איידלמן]]), שם למד ב[[חברותא]] עם הרב [[חיים שאול קרליץ]]. כעבור חצי שנה מונה, בהמלצת [[החזון איש]], לראש [[ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)|ישיבת חפץ חיים]] ב[[כפר סבא]]<ref>{{צ-ספר|מחבר = הוניגסברג|שם = צדיק כתמר יפרח|מו"ל = שטיינמן|שנת הוצאה = 2014|פרק = 43|עמ = תכה}}</ref>.


באלול [[תשט"ו]] מונה על ידי הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], לראשות [[ישיבת פוניבז']] לצעירים{{הערה|על פי "כאיל תערוג", גם משרה זו ניתנה לו בהמלצת החזון איש, שנתיים לפני כן, בעת שהרב כהנמן תכנן לפתוח את הישיבה.}}. בשנת [[תשכ"ה]] מונה על ידי הרב כהנמן לכהן כראש [[כולל פוניבז']]. הרב כהנמן רצה שיעזוב את משרתו בישיבת פוניבז' לצורך כך, אך לבקשת הרב [[מיכל יהודה ליפקוביץ']], הסכים שיכהן בשני התפקידים יחד. בהמשך התמנה לראש ישיבת גאון יעקב, ולצד שיעורו היומי בפוניבז' העביר שיעורים בשעות אחר-הצהריים בגאון יעקב. כמו כן מסר [[שיעור כללי]] פעמיים בשבוע ושיחה מוסרית פעם בחודש.
באלול [[תשט"ו]] מונה על ידי הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], לראשות [[ישיבת פוניבז']] לצעירים{{הערה|על פי "כאיל תערוג", גם משרה זו ניתנה לו בהמלצת החזון איש, שנתיים לפני כן, בעת שהרב כהנמן תכנן לפתוח את הישיבה.}}. בשנת [[תשכ"ה]] מונה על ידי הרב כהנמן לכהן כראש [[כולל פוניבז']]. הרב כהנמן רצה שיעזוב את משרתו בישיבת פוניבז' לצורך כך, אך לבקשת הרב [[מיכל יהודה ליפקוביץ']], הסכים שיכהן בשני התפקידים יחד. בהמשך התמנה לראש ישיבת גאון יעקב, ולצד שיעורו היומי בפוניבז' העביר שיעורים בשעות אחר-הצהריים בגאון יעקב. כמו כן מסר [[שיעור כללי]] פעמיים בשבוע ושיחה מוסרית פעם בחודש.

גרסה מ־17:33, 28 בפברואר 2016

תבנית:רב

הרב שטינמן עם שגריר ארצות הברית דן שפירו, מימין יעקב אשר

הרב אהרן יהודה לייב שטינמן (נולד בי"ד בחשוון[1] תרע"ד, 13 בנובמבר 1913) הוא ראש ישיבה, מנהיגו הרוחני של מחנה הרוב בציבור החרדי ליטאי ויושב ראש מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

משנות ה-60 של המאה ה-20 הוא עומד בראש כולל פוניבז'. משנות ה-70 הוא עומד בראשות ישיבת "גאון יעקב" ובסוף המאה יסד את ישיבת "אורחות תורה". עד ראשית המאה ה-21 כיהן גם כראש ישיבת פוניבז' לצעירים.

ביוגרפיה

הרב אלישיב בביקור בבית הרב שטינמן בבני ברק

תקופת ליטא

נולד בקמניץ[2] לנח צבי וגיטל פייגא שטימן. הוריו היו תושבי בריסק (אז באימפריה הרוסית, כיום בבלארוס) והתגוררו בתקופת לידתו בקמניץ אצל הוריה של גיטל בשל המצב הכלכלי והמדיני טרום מלחמת העולם הראשונה. עד אז ולאחר המלחמה, שימש אביו כמלמד, שמש בית הכנסת "חברה לוויה" בבריסק, וכממונה על העירוב בעיר[3]. המשפחה התגוררה בשכנות לרב העיר, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, שהיה עורך את רישום הנישואין לבני העיר בחדר שהוקצה לו לשם כך בביתם.

בילדותו למד בתלמוד תורה המקומי. בזכרונות בן עירו, הרב זאב איידלמן (1914–2000) נכתב כי יצא לו שם של עילוי בבריסק וכי בשל כך התקבל ללימודים בישיבה בגיל צעיר מהמקובל[4], הוא החל את לימודיו בישיבת תורת חסד בבריסק בגיל 11 או 12 והיה מקורב לראש הישיבה, הרב משה סוקולובסקי, והתפלל עמו במניין בביתו[5]. לימים קרא לבנו הגדול על שמו של רבו זה. בישיבת תורת חסד היה גם תלמידו של המשגיח, הרב אברהם יעקב גורדון.

בגיל 16 נסע ללמוד אצל הרב פסח פרוסקין וחתנו הרב שלמה מטות בקוברין, שם למד כחצי שנה. בשנת תרצ"א נסגרה הישיבה שם לאחר שבני הקהילה המקומית סירבו להמשיך להחזיק אותה, והוא חזר לישיבת תורת חסד בבריסק. בשבט תרצ"ב, בשל מחלוקת על ראשות הישיבה בבריסק, עבר ללמוד בישיבת קלצק. בחודש תמוז באותה שנה שב לישיבת תורת חסד, שעמדה אז בראשות הרב ישראל חיים קפלן.

היה מקורב לרבני עירו, הרב שמחה זליג ריגר, בן דודה של אמו שגם סמך אותו לרבנות[6], וכן לרב העיר, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק[7], והיה ידידם של בניו הרב יוסף דב והרב דוד.

תקופת שווייץ

לפי החוק הפולני הוא היה אמור להיות פטור מגיוס בשל גיוסו של אחיו הגדול לצבא הפולני, ובכל זאת הוא קיבל צו גיוס. בעקבות זאת הוא שינה את שם משפחתו לשטינמן כדי להציג את עצמו כבן יחיד, עילה נוספת לפטור מגיוס[8]. ניסיון זה לא צלח, ולכן החליט לעבור לשווייץ. בקיץ תרצ"ז (1937) קיבל אשרת יציאה מפולין ואשרת כניסה לשווייץ, כסטודנט המגיע ללמוד בישיבת 'עץ חיים' במונטרה, בראשות הרב אליהו בוצ'קו[9]. מכתבי המלצה עבורו נכתבו על ידי הרב יצחק זאב סולובייצ'יק והרב ברוך בער ליבוביץ'[10][11]. יחד עמו נמלטו שני נכדיו של הרב חיים סולובייצ'יק, הרב משה סולובייצ'יק והרב אריה לייב גליקסון. הם ערכו גורל הגר"א לפני יציאתם, והתוצאה הייתה הפסוק "הבוקר אור והאנשים שולחו". הרב שטינמן יצא לפני חבריו, מיד כשקיבל את האשרה, ונסע לציריך דרך ורשה וברלין.

רבי משה סולובייצ'יק והרב שטינמן הצעיר כיהנו כר"מים בישיבה. בין תלמידיו מתקופה זו היה המקובל הרב חיים אריה ארלנגר. במהלך מלחמת העולם השנייה גויס עם אזרחי חוץ נוספים לעבודה בסלילת כביש במסגרת מחנה העבודה שאונברג שהיה על יד בזל[12]. הוא הצליח להתחמק לאחר שבמהלך אשפוז בבית חולים ביקש מלווהו מחולה שחפת שיירק לתוך מבחנת הבדיקה שלו, על מנת שיזוהה בטעות כחולה במחלה מדבקת[13].

בטבת ה'תש"ד נישא בציריך לתמר קורנפלד, ילידת פולין. בחתונה השתתף קהל מוזמנים שמנה כ-15 איש בלבד, בשל דרישת החתן לחסכון בהוצאות, שמומנו מכספי צדקה של נדיבים יהודים מקומיים[14]. שושבינו היה זאב וולף רוזנגרטן (לימים, היה בנו של וולף, יצחק, נהגו האישי). לאחר חתונתו התגורר בלוגאנו. בתקופת שהותו בשווייץ עמד בקשרים תורניים עם הרב מרדכי יעקב ברייש[15].

בישראל

הרב שטינמן (מימין) בישיבת חפץ חיים בכפר סבא יחד עם מנהל הישיבה הרב אברהם ריין (משמאל)

בקיץ ה'תש"ה (1945) עלה לארץ ישראל דרך ספרד, והתיישב בבני ברק. כתביו נשלחו על ידי הרב משה סולובייצ'יק לישראל, אך אבדו בדרך. זמן מה לאחר עלותו לארץ, נכנס ללמוד בבית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה (בעזרת ידידו הרב זאב איידלמן), שם למד בחברותא עם הרב חיים שאול קרליץ. כעבור חצי שנה מונה, בהמלצת החזון איש, לראש ישיבת חפץ חיים בכפר סבא[16].

באלול תשט"ו מונה על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, לראשות ישיבת פוניבז' לצעירים[17]. בשנת תשכ"ה מונה על ידי הרב כהנמן לכהן כראש כולל פוניבז'. הרב כהנמן רצה שיעזוב את משרתו בישיבת פוניבז' לצורך כך, אך לבקשת הרב מיכל יהודה ליפקוביץ', הסכים שיכהן בשני התפקידים יחד. בהמשך התמנה לראש ישיבת גאון יעקב, ולצד שיעורו היומי בפוניבז' העביר שיעורים בשעות אחר-הצהריים בגאון יעקב. כמו כן מסר שיעור כללי פעמיים בשבוע ושיחה מוסרית פעם בחודש.

בשנת תשנ"ח ייסד את ישיבת ארחות תורה. הוא מסר בישיבה זו שיעור כללי מדי שבוע ושיחות מוסר לעתים, וכן מוסר שיעורים שבועיים לבני הקיבוץ בביתו[18]. בתקופה זו הפסיק למסור שיעורים סדירים בישיבות פוניבז' וגאון יעקב. הוא נושא בתואר רשמי של ראש ישיבה גם בישיבות "רינה של תורה" בכרמיאל, וישיבת "נר זרח" שבמושב עוצם, סניפי ישיבת אורחות תורה, וכן בישיבת תורה בתפארתה באלעד שנפתחה על ידו. בישיבות אלו הוא מוסר שיעורים ושיחות מפעם לפעם.

בנוסף הוא מעביר בביתו מספר שיעורים בגמרא. בשעות הערב הוא מוסר שיעור הלכה במשנה ברורה, וכמו כן הוא מעביר שיעור מוסר והשקפה מדי שבוע מתוך ספר דרך ה' של הרמח"ל וספרי הרב חיים מוולוז'ין, נפש החיים ורוח חיים.

הרב שטינמן גר בדירה קטנה בבני ברק המרוהטת בפשטות, וסגנון חייו נוטה לסגפנות[19][20].

בהנהגת הציבור החרדי-ליטאי

לאחר הקמת מפלגת דגל התורה, בשנת תשמ"ט (1988), הוזמן על ידי הרב שך לכהן במועצת גדולי התורה של דגל התורה. בשנות ה-90 הפך לגורם משפיע בציבור החרדי הן בהנהגה ציבורית והן בנושאי חינוך וישיבות. לאחר פטירת הרב שך, בשנת תשס"ב (2001), הוכר כמנהיג בציבור הליטאי, לצדו של הרב יוסף שלום אלישיב שהיה מנהיג המחנה הליטאי בתקופה זו.

לאחר פטירת הרב אלישיב חל פיצול במחנה הליטאי. בראש מחנה הרוב ניצב הרב שטינמן, והוא משמש הסמכות הרוחנית העליונה של מפלגת דגל התורה, בתמיכת רובם הגדול של חברי מועצת גדולי התורה של המפלגה. בראש הזרם הקטן יותר (והמחמיר יותר מבחינה אידאולוגית) עומד הרב שמואל אוירבך.

כמנהיג מחנה הרוב מכווין הרב שטינמן את התנהלות מפלגת דגל התורה, החינוך העצמאי, ועד הישיבות, קופת הצדקה קופת העיר, ארגון התשובה לב לאחים, המרכז הארצי לטהרת המשפחה[21], בד"ץ שארית ישראל והעיתון יתד נאמן. הוא מקבל קהל בביתו מדי יום, לעצה ולברכה. לעומת קודמו הרב אלישיב, שעסק בעיקר בפסיקת הלכה ובהנהגת הציבור, עסק הרב שטינמן כבר בחיי הרב שך והרב אלישיב, גם בייעוץ חינוכי, הכוונת ראשי ישיבות, שלום בית ושידוכים.

לרב שטינמן השפעה גם במפלגות ש"ס ואגודת ישראל[22].

פעילותו הציבורית ומנהיגותו

הרב שטיינמן בכנס הקמת העמותה החדשה של החינוך העצמאי, תשס"ט. עוד נראים בתמונה האדמו"ר מסדיגורא, האדמו"ר מערלוי, הרב אלישיב, הרב מיכל יהודה ליפקוביץ והרב נסים קרליץ.
האדמו"ר מסאטמר ר' משה טייטלבוים בביקור באכסניית הרב שטינמן בעת ביקורו בארצות הברית בשנת ה'תשנ"ח

תחום החינוך תופס חלק ניכר בפעילותו של הרב שטינמן. יחד עם האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, הקים את רשת בתי הספר היסודיים "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו יחד למסעות התרמה בחו"ל עבור מוסדות אלו ועבור רשת "שובו", בשנים 1998[23], 2006 ו-2007[24].

בשנת תשס"ט הוביל הרב שטינמן בשיתוף פעולה עם חלק מהגורמים החסידיים, את הקמת העמותה החדשה של החינוך העצמאי, מהלך שבמסגרתו התחזקה השפעתם של אנשי דגל התורה בו.

בשנת תשכ"ג פעל הרב שטינמן לעידוד הקדשת החיים ללימוד תורה בכוללים. כך היה בין היוזמים של הוצאת "עמלה של תורה" באותה שנה, קונטרס שליקט הרב שלמה ברוודה והרב שטינמן כתב לו את ההקדמה, בעילום שם. כשנתיים לאחר מכן מונה לתפקיד ראש כולל פוניבז'. בשנות הנהגתו עודד הרב שטינמן פתיחת כוללים גם מחוץ לריכוזי האוכלוסייה החרדים הוותיקים. הוא יזם וסייע בהקמת רשתות כוללים שבהן אלפי אברכים, כמו "עטרת שלמה" בראשות הרב שלום בער סורוצקין[25], "יששכר באהליך" בראשות הרב אלחנן וייסבורד ו"מגדל עוז" בראשות הרב יחזקאל אתרוג[26] , וכן סייע כלכלית לכוללים ולמוסדות תורה נוספים בכספים שהפקידו בידיו תורמים[27]. הוא יזם הקמת קרנות סיוע כלכלי לאברכים והורה לנדיבים להעדיף הפניית כספי צדקה לתרומות לכוללים ולאברכים על פני מטרות אחרות[28].

גם בשנים מאוחרות יותר, למרות גילו המבוגר המשיך הרב שטינמן במסעות חיזוק בקהילות החרדיות באירופה ובאמריקה, בשנים 2010 ו-2012[29] ביקורים אלו הביאו לפתיחת תלמודי תורה וישיבות בחלק מהמקומות שבהם ביקר[30]. בביקורו בארגנטינה בשנת תשס"ו הצטרף לחרם של הקהילה היהודית במקום על קבלת גרים[31].

החל משנת תשנ"ו הרב שטינמן הוא ממובילי מפלגת דגל התורה[32]. בשנה זו הכריע על המשך האיחוד בין דגל התורה ואגודת ישראל על פי החלוקה של 60-40 לטובת אגודת ישראל[33]. בשנת תשנ"ט הכריע על כניסה לממשלת אהוד ברק תמורת הבטחה להמשך השחרור של בני ישיבות משירות צבאי (הבטחה שהביאה בהמשך להקמת ועדת טל)[דרוש מקור]. קודם לבחירות 2003 ובחירות 2006 נערכו בביתו כינוסים משותפים של מועצות גדולי התורה של דגל התורה ואגודת ישראל[34]. מקורבו מרדכי קרליץ ניהל את המשאים ומתנים הקואליציוניים מטעם יהדות התורה במשך השנים.

בבחירות המונציפליות 2008 התמודדה בבחירות בכמה ערים הרשימה החרדית-מודרנית "טוב". בכנס בחירות שהתקיים בבית שמש אמר כי הקמת מפלגה של מקילים במצוות היא חילול השם[35]. לעומת זאת בבני ברק, בהכוונת הרב שטינמן, לא נערכו בחירות במערכת בחירות זו וכלל הסיעות בעיר הגיעו להסכמה על הרכב המועצה ועל תמיכה במקורבו של הרב שטינמן, יעקב אשר, לראשות העירייה[36], כך גם בעיר מודיעין עילית[37].

במשך שנים טענו מקורבי הרב שטינמן שהיומון הליטאי "יתד נאמן" אינו מתייחס כראוי לעמדותיהם של רבם ושל הרבנים המזוהים עמו[38], ושמערכת העיתון מצרה את צעדיהם של כתבים בעיתון הקשורים אליו. במאי 2012, בתקופת חוליו האחרון של הרב אלישיב, זמן קצר לפני פטירתו, לאחר משא ומתן וניסיונות לפשרה שלא צלחו[39] הוביל הרב שטינמן מהפך בשליטה בעיתון "יתד נאמן", שעברה לידי מקורביו. מהלך זה לווה בביקורת כלפי מנהיגות הרב שטינמן מצד הזרם השמרני, שאיבד את השליטה בעיתון. בעקבות כך, פרסם העיתון מכתב בכתב ידו של הרב חיים קנייבסקי, חתנו של הרב אלישיב, ובו כתב: ”הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים, והנה עתה זכינו שמרן שליט"א ע"פ הוראת מורי חמי שליט"א [= הרב אלישיב] נטל עליו כל הנהגת העיתון יתד נאמן אשר אאמו"ר זללה"ה יסדו יחד עם מו"ר מרן הגרא"מ שך זללה"ה”[40]. בהדרכה שנתן הרב שטינמן להנהלת העיתון לאחר המהלך הדגיש שבעת הצורך להשתמש בכוחו של העיתון יש להתמקד במאבק כנגד שיטות פסולות ולא כנגד אישים[41]. בעקבות שינוי הרכב מערכת יתד נאמן, הקים פלג המיעוט את עיתון "הפלס".

באוגוסט 2012 הרחיב את שורות מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

מלבד "הפלס" הקימו אנשי הזרם המחמיר יותר מבחינה אידאולוגית את מפלגת בני תורה. לאחר שהמפלגה התמודדה בבחירות לרשויות המקומיות בישראל בשנת 2013 תמך הרב שטינמן בהרחקת אברכים שהצביעו עבורה מכוללים[42]. הוא חתם על מכתב חריף נגד "הפלס"[43] והורה לתלמידים לעזוב את ישיבת כנסת יצחק בחדרה[44] אל ישיבת תורה בתפארתה שהקים, בעקבות הזדהות ראש ישיבת כנסת יצחק וחלק מרבניה עם פלג המיעוט.

בשנת 2014 תמך בצירוף חברים חדשים לבד"ץ שארית ישראל, שבו היה עד אז רוב לרבני פלג המיעוט[45], וכינס בביתו את כינוס הבד"ץ המורחב[46]. בעקבות זאת הפך הבד"ץ לכפוף לו ולרב קניבסקי.

בעבר הרבה להגיע למבחני תלמידים בישיבות גדולות ובישיבות לצעירים ואף בתלמודי תורה ברחבי ישראל. כיום הוא מופיע בעיקר בכינוסים ציבוריים ובישיבות שבנשיאותו, וכן בוחן תלמידים מישיבות ומתלמודי תורה בביתו[47].

השקפותיו

לימודי חול במוסדות חינוך

הרב שטינמן מתנגד לשילוב לימודי חול בתכני הלימוד של מוסדות החינוך. הנושא עמד בבסיסם של חלק ממסעותיו לחו"ל שבהם עודד פתיחת מוסדות ללא לימודי חול[48], וכן הימנעות מלימודי חול גם במקומות שבהם התקיימו אלה בהסכמת רבנים אחרים[49]. בשנת 2010 כתב נגד יוזמה להקמת ישיבה חרדית תיכונית: ”חס וחלילה לתת יד לזה ולנגוע אף במקצת במסגרת ובדמות הישיבות הקדושות, והצלחת הבנים הוא אך ורק אם מתמסרים לתורה ויראת שמים לבד, בלי שום תערובת נטע זר”[50], בשנת 2013 חתם על מכתב כנגד שילוב לימודי חול בכולל אברכים[51].

צביון הישיבות

הרב שטינמן מדגיש את חשיבות החינוך ליראת שמים[52] במכתב לתלמידי הישיבות כתב נגד עיסוק בנושאי "מאדע", כלומר אופנה: ”וכמובן שזה מחוסר יראת שמים. גם מי שראשו בזה לא ייתכן שיצליח בלימוד”[53]. בתקופת תוכנית ההתנתקות, כתב לראשי הישיבות נגד השתתפות בחורי ישיבות במחאות לטובת מי מהצדדים[54]. עוד התריע מפני נסיעת בחורי ישיבות לשהות בצימרים בחופשות[55]‎‎. בערב פורים תשע"ב כתב לתלמידי הישיבות מכתב בגנות השכרות[56], בישיבות שבראשותו הורה לערוך סדרי לימוד בפורים במקום איסוף התרומות המקובל ברוב הישיבות.

כוללי אברכים

הרב שטינמן סובר כי בעת הזאת הכוללים משלימים את תפקיד הישיבות והם כלולים בדברי חז"ל "אלף נכנסים למקרא" לפיהם רק חלק קטן מתוך מי שנכנס ללימוד יצא להוראה לרבים, ועל כן יש להפנות לכוללים כל בוגר ישיבה[28]. כמו כן הוא רואה במסגרות הכוללים כשמירה מרוח הרחוב וכגורם לחיזוק הזיקה היהודית במקומות בהם הם נמצאים[57][58] . וכן רואה בשאיפה לחיי מותרות גורם שמסכן מציאות זו[59]. עם זאת הרב שטינמן נוקט קו רך כלפי מי שיצאו מהכולל לעבוד[60].

יחסי חרדים-חילונים

מקורבו של הרב שטינמן, מרדכי קרליץ, ראש עיריית בני ברק לשעבר, נמנה עם מנסחי אמנת כנרת בשנת 2001, שדגלה בדיאלוג בין חילונים לחרדים אולם הרב שטינמן חתם על מכתב כנגדה[61].

הרב שטינמן סבור כי יש להיזהר ממאבקים כוחניים מול הציבור החילוני ומדינת ישראל, ולדעתו על הציבור החרדי לנקוט קו של "שתדלן בפני הפריץ" ולנסות להגיע להסכמה באמצעות הידברות. לכן הוא נוטה להימנע מהפגנות וממחאות. עם זאת, בשנות ה-90 קרא להשתתף בהפגנות השבת בבר-אילן[62], והשתתף בהפגנה כנגד חפירות הקברים ביפו[63] בשנת 1999 תמך והשתתף בהפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון [64] ובשנת 2013 הורה על עריכת עצרות תפילה של נשים ותלמידות חרדיות בראש חודש בכותל המערבי, כמחאה כנגד תפילתן של חברות ארגון "נשות הכותל" באותה עת במקום[65].

לשיטתו, דרך ההתמודדות של הציבור החרדי עם מוסדות המדינה הציונית, היא על ידי הקמת מוסדות תורה וקירוב. בהשראתו יוצאים אברכים פעם בשבוע למקומות יישוב בפריפריה ולומדים תורה עם התושבים המקומיים. הוא מעודד פעילות החזרה בתשובה, בישראל ומחוצה לה ומופיע בכינוסים לחיזוק הפעילות. החל מהפסקת פעילותו הציבורית של הרב שך הוא משמש כנשיא ומכוון דרכו של ארגון "לב לאחים". מאז שנת תש"ס (2000) משמש כנשיא ישיבת תורת חיים במוסקבה.

כאשר היו ניסיונות מצד משרד החינוך לכפות על מוסדות התורה לימודי ליב"ה, הורה למנהלי המוסדות שלא להסכים לכך[66][67].

גיוס חרדים

בחודש סיון תשנ"ח פורסם ביתד נאמן מכתב בחתימתו ובחתימת הרב אלישיב שבו נכתב: ”בדבר המזימה לעקירת תורה מישראל ע"י גיוס בחורי ישיבות, ובעקבות בקשת זקן ראשי הישיבות מרן שליט"א[68] להצטרף לקול זעקתו ומחאתו, בוודאי שלימוד תורה של בני הישיבות שתורתם אומנותם הוא מעמודי התורה והדת, והמזימה לגייסם היא עקירת התורה ואין שום מקום למשא ומתן או לפשרות כלשהם בנושא זה.”[69]

נטען כי הרב שטינמן תמך בהקמת הנח"ל החרדי[70], בראותו בכך פתרון חלקי לתופעת הנושרים בציבור החרדי. הוא עצמו הכחיש שתמך בנח"ל החרדי, וכתב שאינו יכול למנוע הקמת מסגרת זו עבור מי שאינם שומרים תורה ומצוות[69]. עמדות אלו שיוחסו לו עוררו את רוגזם של גורמים חרדים שמרניים, כמו אנשי העדה החרדית ובמיוחד נטורי קרתא, שהשמיצוהו בפשקווילים ובכמה הזדמנויות ניסו להפריע לשיעוריו. בכמה מקרים התחוללו התכתשויות אלימות שדרשו התערבות משטרתית[71] הרב אלישיב האשים את התוקפים ב"ביזוי תלמידי חכמים"[72].

בשנים תשנ"ט-תשס"א הוביל הרב שטינמן עם רבנים נוספים את העמדה החרדית בוועדת טל שדנה בהמשך מתן שחרור משירות צבאי לבני הישיבות, לאחר פסק בג"ץ שביטל את ההסדר שהיה קיים עד אז. הרב שטינמן קיבל בביתו את חברי הוועדה ואמר להם כי אין להטיל מחויבויות צבאיות כלשהן על בני הישיבות[73]; זאת מול רבנים אחרים שסברו שאין לשתף פעולה כלל עם הוועדה.

בשנת תשע"ג פורסמו דבריו נגד פניית תלמידי ישיבות לשירות לאומי אזרחי[74],

בתקופת דיוני ועדת שקד, שדנה בחוק חדש לגיוס בני ישיבות, התנגד למאבק פומבי של הפגנות ועצרות מחאה ואמר כי דרך ההתמודדות הנכונה היא הידברות עם גורמי השלטון לצד תפילה וחיזוק בלימוד התורה[75]. לאחר שהוועדה גיבשה את החוק החדש, שלפיו אם לא יעמוד הציבור החרדי ביעדי גיוס יופעל על תלמידי הישיבות (מלבד 1800 מכל שנתון) חוק גיוס חובה וכן יופעלו סנקציות פליליות כנגד מי שיסרבו להתגייס, אמר כי יש חילול השם בכך שמדינת ישראל מצהירה שלימוד תורה נחשב ל"פלילי"[76]. בעקבות זאת תמך בהפגנת החרדים נגד הגיוס[77]. עם זאת, הורה לתלמידי הישיבות להמשיך ולהתייצב בלשכות הגיוס לקבלת דיחוי כבעבר ולהימנע מחיכוכים מיותרים עם הצבא.

לימודי חול ופרנסה

בשנת תשנ"ט קיבלו מנהלי המרכז החרדי להכשרה מקצועית מכתב תמיכה להפעלת לימודים לגברים, לתואר באישור המל"ג למקצועות המחשב, חשבונאות ומינהל, בתנאי שלא ישולבו בהם תכנים של הגות ומחשבה "או כל לימוד שיש בו נגיעה לאפיקורסות", מהרבנים יוסף ישראלזון, מרדכי שלמה שטיינמץ ושמואל אליעזר שטרן, לאחר שנועצו ברב שטינמן וברבנים נוספים[78], עם זאת בשנת תשס"ג פורסם שדחה סכום עתק שהציע נדיב להכשרת אברכים לשוק העבודה[57]. בהזדמנויות נוספות שלל לימודי חול.

חינוך

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. אולי החלק המהותי ביותר בהנהגתו. מה שיש עכשיו, זה שורה שנוגעת בחלק שולי ביותר ממשנה גדולה ומקיפה.

הרב שטינמן מדגיש שעיקר החינוך הוא בדוגמה האישית שנותנים ההורה והמחנך[59]. הוא תומך בהפחתת השימוש בענישה פיזית ומתנגד לסילוק של תלמידים חלשים מבחינה רוחנית ממוסדות לימוד, כל עוד הם אינם גורמים נזק רוחני לשאר התלמידים.

שידוכים

הרב שטינמן פוסל כל גישה בלתי עניינית להתאמת המיועדים לנישואים, והסתמך על דברי "נפש החיים" באמרו שמי שאינו מסכים להשתדך עם אחר על רקע מעמד דתי או תורני שונה, חוטא בגאווה[79] הוא מצוטט בחוברת הדרכה לחתנים כמי שאמר שחיי זוגיות מאושרים תלויים בשלושה דברים: ויתור, ויתור וויתור, וכי שורש כל בעיה אפשרית ביחסים בין-אישיים נעוץ באגואיזם ששורשו גאווה[80].

נושאים מדיניים

בשנת תשס"ה בעת הכניסה של יהדות התורה לממשלת שרון שביצעה את ההתנתקות סירב להביע את דעתו וביקש לקבל את הכרעת הרב אלישיב[81]. בשיחה לעיתון המבשר בערב פסח תשע"ב התריע מפני התגרות באיראנים[82]. הוא הביע את דעתו נגד עלייה להר הבית אך סירב להאשים את העולים בטרור הערבי[83].

פסקי הלכה שלו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. ישנן פסיקות בולטות נוספות שלו, ראוי ליצור חלוקת תחומים, "חושן משפט" "אורח חיים" וכדומה .

הרב שטינמן הוכר בבני ברק, עוד בשנות ה-50 כאיש הלכה[84], וחוג מקורביו בתקופה זו כלל בעיקר מורי הוראה כמו הרב בן ציון פלמן, שמצטט בספריו פסקי הלכה רבים מפיו, ואנשי הלכה נוספים בעיקר מקרב תלמידי החזון איש[85]. לחלק מפסיקותיו נודעה השלכה ציבורית כאשר הורה בתקופות מאוחרות יותר לחברי הכנסת הסרים למרותו להצביע לפי דעתו. בשנת 2003 חיווה דעתו במכתב אישי לרב יוסף שלום אלישיב כי עליו לעבור ניתוח נחוץ למרות היותו כרוך בסיכון חייו, בשל אחוזי ההצלחה של המנתח וסיכויי התועלת של הניתוח לטווח הארוך, בעקבות מכתבו זה החליט הרב אלישיב על ביצוע הניתוח[86].

  • הפקעת קרקעות פלסטינים: בדיון בכנסת על "חוק ההסדרה" (שעסק בנושא בעלות על קרקעות פלסטיניות פרטיות שיש עליהן בתים יהודים ולא אושר לבסוף) קבע הרב שטינמן כי על פי ההלכה, אי אפשר לחייב בעלים למכור את שדהו אם הוא מודיע שאינו מסכים לכך. בהתאם לזאת, חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב מסיעת יהדות התורה הצביעו נגד חוק זה[87].
  • תורה ותפילה: נקט שאדם הלומד תורה בזמן שהציבור מתפלל, אף שמעיקר הדין אינו חייב לענות אמן אחרי המתפללים, בכל זאת, אם שמע אותם ראוי שיענה, מפני יראת שמים[88].
  • חלה: נקט שמותר במצבי ספק להישאל על הפרשת חלה ולבטל את תחולת ההפרשה, כדי להפריש בצורה ודאית ולברך על ההפרשה, ואין זה נחשב כגרימת ברכה שאינה צריכה[89]
  • טבילת כלים: נקט שיש להתיר את השימוש בכלים שאינם טבולים באופן אקראי שלא לייעודם המקורי[90]
  • ארבעת המינים: דעתו שמי שנטל כבר את ארבעת המינים ורוצה להחמיר על עצמו וליטלם שוב, אסור לו לטלטלם ביום טוב ברשות הרבים כי לא התירו טלטול שלא לצורך ביום טוב[91].
  • מוקצה: דעתו שתנור אפייה נידון ככלי שמלאכתו לאיסור אף אם רגילים להשאיר בו את העוגות לאחסון, שזה שימוש היתר, מאחר שהתנור אינו משמש כארון אחסון לדברים אחרים אלא רק למה שנאפה בו ונמצא שאחסון זה הוא המשך לשימוש האסור ואין לו חשיבות עצמית מספקת להגדרת הכלי כמי שמלאכתו להיתר[92].

משפחתו

אמו של הרב שטינמן, גיטל פייגא, הייתה בתו של הרב משה אליהו גיבורנובסקי מקמניץ[93]. דודו של הרב שטינמן היה הרב חיים שלמה גורפינקל, מו"צ בקמניץ.

אחותה של סבתו עלקא, נישאה לדב, אביו של הרב שמחה זליג ריגר. אחיה של עלקא היה הרב משה אהרן וויצבלום מתלמידי המהרי"ל דיסקין שכיהן כרב בעיירה סמוכה לבריסק, ובאחרית ימיו עלה לארץ ישראל וכיהן כר"מ בישיבת תורת חיים[94][3].

הרב שטינמן היה נשוי לתמר (נפטרה: כ"ה בסיוון תשס"ב), בת שמאי קורנפלד, צאצא לאחיו של האדמו"ר מגור ה"חידושי הרי"ם". לבני הזוג שני בנים ושתי בנות:

  • רחל דבורה - נשואה לרב זאב ברלין, ראש ישיבת גאון יעקב בפועל
  • הרב משה - ר"מ בישיבה בבית שמש ומעורב בפעילות אביו. חתנו של הרב ישראל אשר וואלס, חתנו של הרב בן ציון ידלר. גיסו היה הרב ישראל יעקב פישר.
  • הרב שרגא נח - חתנו של הרב חיים קנייבסקי, ראש ישיבה לצעירים קהילות יעקב.
  • טובה צפורה - נשואה לרב דב שפירא, ראש ישיבת יד הלוי בירושלים (נינו של ראש ישיבת וולוז'ין הרב רפאל שפירא).

ספריו

  • אילת השחר, חידושים על כמה ממסכתות התלמוד, 15 כרכים
  • אילת השחר על התורה, ה' חלקים
  • הגדה של פסח - אילת השחר
  • חסד ומשפט, על מסכת סנהדרין
  • ימלא פי תהילתך, חמשה כרכים של שיחות מוסר, כרך ביאורים על סידור התפילה וכרך בענייני ציבור ומכתבים.
  • מפקודיך אתבונן, שיחות לימים נוראים
  • עזי ומגיני, שיחות על מתן תורה
  • קונטרס אגלי צפון, בתוך "ליקוט תשובות וחדושים מרבנו עקיבא איגר", בני ברק תשכ"ח. הקונטרס נדפס בעילום שם, אך רמוזים בשמו, שמו של הרב שטינמן ושמות הוריו.

משיעוריו בספרים נפש החיים ודרך ה' יצא הספר אפיקי איל, בני ברק תשע"ה.

לצד ספרים אלה התפרסמו ספרים וקונטרסים ובהם נערכו דברים שאמר בעל פה, כגון הספר "צדיק כתמר יפרח" (תשע"ד), מנכדו גדליה הוניגסברג, "הפנקס" - קטעים מתוך יומנו האישי של הרב יצחק לוינשטיין איש אמונו של הרב שטינמן (תשע"ו) וסדרת ספרים וקונטרסים בשם "אעלה בתמר" (בהם: תורת החזון איש, עם הערות הרב חיים קנייבסקי, תשס"ד, תורת והנהגות בית בריסק, תשע"ה). מסוף העשור הראשון של המאה ה-21 מוציא תלמידו הרב משה יהודה שניידר מדי שבוע עלון בשם "פרי חיים" ובו שיחותיו, דברי תורתו ותשובות הלכתיות מהשבוע החולף. משנת תשע"ד יוצא מדי שבוע העלון "כאיל תערוג" שבו הדרכות ודברי תורה מפיו.

מתלמידיו

קישורים חיצוניים

ספרי אילת השחר

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ בבין השמשות שבין י"ג לי"ד חשוון
  2. ^ עדות מפיו (עמ' 4).
  3. ^ 1 2 קובץ גליונות "כאיל תערוג" תשע"ה עמוד 11
  4. ^ ר' ועלוול דער איידלמאן, בני ברק תשס"ג. זכרונות - תקופת בריסק, עמ' 164.
  5. ^ אעלה בתמר-בריסק, עמודים רט-רי, מדברי הרב זאב איידלמן.
  6. ^ אעלה בתמר בריסק, עמוד רכז.
  7. ^ ראו מכתב של הרב שטינמן בהיותו במונטריי להוריו שבו הוא שואל באילו סוגיות עוסק הרב מבריסק].
  8. ^ גרסה אחרת היא שבכניסתו לשווייץ, פקידי רישום האוכלסין רשמו את שם משפחתו "שטינמן", וכשעלה לארץ המשיך להירשם בשם זה,הוניגסברג, 43, צדיק כתמר יפרח, שטיינמן, 2014, עמ' תיג
  9. ^ באתר קדם
  10. ^ במכתב ההמלצה של הרב ליבוביץ' נאמר עליו: "עדיו לגדול בישראל".
  11. ^ מכתב מרן הגאון ר' ברוך בער לייבוביץ' זצוק"ל על מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א, המכתב המלא
  12. ^ כאיל תערוג תשע"ה עמוד 128
  13. ^ למעשה כתב הרופא שאינו חולה שחפת, אך המפקד חשש ושחררו.
  14. ^ אעלה בתמר בריסק, עמוד רלד.
  15. ^ חלק מההתכתבויות ביניהם נדפסו בשו"ת חלקת יעקב ובספר היובל אהלי יעקב.
  16. ^ הוניגסברג, 43, צדיק כתמר יפרח, שטיינמן, 2014, עמ' תכה
  17. ^ על פי "כאיל תערוג", גם משרה זו ניתנה לו בהמלצת החזון איש, שנתיים לפני כן, בעת שהרב כהנמן תכנן לפתוח את הישיבה.
  18. ^ ישראל כהן, ‏תיעוד נדיר: מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן במסירת השיעור בביתו, באתר כיכר השבת
  19. ^ ישראל מנחם, סיור בבית הרב שטיינמן באתר איגוד בתי הכנסת, 10 ביולי 2013
  20. ^ חיים גריידינגר הכירו את הרב שטיינמן, מעריב, 5 בדצמבר 2014
  21. ^ צפו: גדולי ישראל התכנסו בבני ברק למען הטהרה באתר כיכר השבת; ראיון עם הרב מרדכי אוירבך שליט"א אתר טהרת המשפחה
  22. ^ שרי רוט, בבית הגראי"ל: כנס חירום • "לא תהיה פשרה", באתר בחדרי חרדים
    ובחזון איש 5: בעלזא, צאנז ומודז'יץ, באתר בחדרי חרדים
    חיים לב, האדמו"ר מבעלזא יצטרף למסע האדמו"רים, באתר ערוץ 7, 22 בדצמבר 2013
    ישראל כהן, ‏"מרן הרב שטיינמן יתערב בזמן הקרוב בקרע בש"ס", באתר כיכר השבת, 2 בינואר 2015
    ישי כהן, ‏הגראי"ל שטיינמן על הרב יצחק: אין לי שייכות איתו, באתר כיכר השבת
    אתר למנויים בלבד יאיר אטינגר, הרב עובדיה לחרדים האשכנזים: נפעל בתיאום לבחירת הרבנים הראשיים, באתר הארץ, 23 באפריל 2013
  23. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         רשת "נתיבות משה": 18 בתי ספר ו-2,500 תלמידים תוך שלוש שנים, באתר הארץ
  24. ^ יאיר אטינגר, הרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה, באתר הארץ, 4 במאי 2007
  25. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         שאול אמסטרדמסקי ושלהבת חסדיאל, כשהגבירים נגמרים: המשבר מטלטל את החרדים, באתר כלכליסט, 7 בינואר 2009
  26. ^ ישראל כהן, מרן הגראי"ל לראש רשת הכוללים מגדל עוז: לא לאבטח בירושלים, ‏22.11.2014
  27. ^ למשל במסגרת "חלוקת ראש חודש" שערך בביתו עוזי ברק, כיכר השבת, ‏צפו בתיעוד נדיר: הגראי"ל שטיינמן מחלק דולרים לראשי כוללים, באתר כיכר השבת, 9 בפברואר 2010
  28. ^ 1 2 מנחם פינס ואליעזר שולמן, מרן ראש הכולל, מוסף אגודה אחת, משפחה, ערב חג הסוכות תשע"ו
  29. ^ ישראל כהן, ‏הרב שטיינמן ריגש את האלפים בצרפת, באתר כיכר השבת, 2 בספטמבר 2012
  30. ^ יאיר אטינגר, הרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה, באתר הארץ, 30 באפריל 2007
  31. ^ גיליון מזכרת מוסף שבת קודש יתד נאמן פרשת שלח תשס"ו עמ' 39
  32. ^ אבישי בן חיים יחס החרדים למפעל הציוני באתר "אנשים ישראל"
  33. ^ שחר אילן, כולם חכמים, כולם גדולים, כולם רוצים להנהיג את דגל התורה, בעיתון "הארץ", 3 במאי 1996
  34. ^ מאת אנשיל פפר, גדולי התורה התאחדו ב"קריאת קודש" להצביע ג'. לא בטוח שהציבור יישמע להם, באתר הארץ, 22 בינואר 2003
    מתי טוכפלד, מחר: מועצת גדולי התורה של יהדות התורה בישיבה נדירה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 במרץ 2006
    מתי טוכפלד, הרב שטיינמן: "החוקה היא הרס היהדות", באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 במרץ 2006
  35. ^ בין היתר אמר: ”וכן לגבי נטילת מים אחרונים יש כאלו שאינם מקפידים על זה, ואף על פי שיש פוסקים שאין חייבים בזה"ז, אבל אם אחד יעמיד מפלגה של אנשים שלא יטלו מים אחרונים, ויאמרו וכי זה איסור כל כך חמור, אבל זה נקרא סטיה מהתורה, וזה חילול השם” (ימלא פי תהלתך ענייני ציבור, עמוד רצ"ג). וראו: יאיר אטינגר, ארץ השמש העולה: האופוזיציה החרדית לשלטון העסקנים והחצרות קמה בבית שמש, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2010
  36. ^ ישראל כהן, ‏פרופיל מיוחד: מי אתה יעקב אשר?, באתר כיכר השבת, 23 בינואר 2013
  37. ^ תמי גיל, עו"ד רוני פאלוך הודיע: אני לא רץ, באתר בחדרי חרדים
  38. ^ אהרן זילבר, מי שומר על השומר, באתר בחדרי חרדים
  39. ^ שרי רוט, שופר חדש להגראי"ל שטיינמן? • חשיפה בלעדית, באתר בחדרי חרדים
  40. ^ חיים שקדי, ‏רבי חיים קנייבסקי: "הנהגת הדור מסורה לרב שטיינמן", באתר כיכר השבת, כ"ב בסיון תשע"ב
  41. ^ כאשר יש חובה להילחם, המלחמה על משמר קודשי ישראל חייבת להיות בכל כלי המלחמה העומדים לרשותינו, יתד נאמן, י"ד בתשרי תשע"ג
  42. ^ עקיבא פלד, האברכים שהצביעו 'עץ' סולקו – חתמו והוחזרו לכולל • טלטלת הכוללים, באתר "kooker", ‏30 באוקטובר 2013
  43. ^ יהודה הלוי ואבי גרינצייג, גדולי ישראל: "הפלס מחלל שם שמים ומפיץ שנאה", באתר בחדרי חרדים, 17 בפברואר 2014
  44. ^ ישראל כהן, ‏הגראי"ל שטיינמן עודד את הפורשים מישיבת "חדרה", באתר כיכר השבת, 2 בדצמבר 2013
  45. ^ ישראל כהן, ‏קרב נוסף הוכרע: מערכת הכשרות "שארית ישראל" משנה את פניה, באתר כיכר השבת, 2 בספטמבר 2014
  46. ^ דרמה ב'שארית': הדיינים החרימו את האסיפה, באתר "בחדרי חרדים"
  47. ^ אהרן יונג JDN, מרן ראש הישיבה שליט"א בסבב חיזוק בישיבות בחנוכה
  48. ^ שחר אילן, הרב שטיינמן מתון? אגדה שמוכרים לחילונים 19 במרץ 2012;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         יאיר אטינגר, המנהיג החרדי מעודד את יהודי צרפת להתרחק מלימודי חול, באתר הארץ

    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         יאיר אטינגר, הרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה, באתר הארץ
    עידן יוסף שני רבנים, שתי השקפות ומסע אחד באתר news1.
    במכתב לקהילה החרדית ביוהנסבורג כתב: ”ויסוד חדר אשר כולו מיוסד על לימודי קודש בלי תערובות של דברים הפוגמים בנפש הילד, הוא הדבר המוכרח לחנוך של הילדים” (ימלא פי תהילתך, קובץ אגרות מכתב קנ"ח).
  49. ^ גיליון מסע לארצות הברית מוסף שבת קודש יתד נאמן ויצא תשס"ה עמוד 25
  50. ^ יאיר אטינגר, ארץ השמש העולה: האופוזיציה החרדית לשלטון העסקנים והחצרות קמה בבית שמש, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2010
  51. ^ חיים ברקוביץ', הגר"נ קרליץ: אין לשלב לימודי חול עם לימודי תורה אתר לדעת.נט
  52. ^ ראו למשל: ימלא פי תהילתך, ענייני ציבור עמוד קט"ז, על פי נאום לראשי ישיבות בשנת תשס"א; פרי חיים גיליון שלז.
  53. ^ ימלא פי תהלתך, קובץ אגרות מכתב מז
  54. ^ ימלא פי תהילתך, קובץ אגרות עמוד כ"ד
  55. ^ שי איזנברג, בחורים, תשארו בבית, באתר בחדרי חרדים
  56. ^ ימלא פי תהילתך, קובץ איגרות, עמוד כ"ח
  57. ^ 1 2 מוסף שבת קדש של יתד נאמן, פרשת שלח תשס"ג
  58. ^ ימלא פי תהלתך, קובץ אגרות מכתב ע"ה
  59. ^ 1 2 שיחה עם מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א בעיתון המבשר הובא באתר jdn
  60. ^ תבנית:TheMarker1
  61. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5, 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אבישי בן חיים, גל חרדי נגד "אמנת כינרת", באתר ynet, 13 בינואר 2002
  62. ^ מודעה הקוראת להפגנה בחתימתו
  63. ^ אוסף הפשקוילים
  64. ^ סיקור עצרת הרבבות נגד הבג"צ, יתד נאמן באתר כבר היה לעולמים
  65. ^ הרב שטיינמן הכריע: אלפי בנות סמינרים מול נשות הכותל, באתר כיכר השבת, 3 באוקטובר 2013;
    בהוראת הגראי"ל שטיינמן – בנות הסמינרים יגיעו אל הכותל למחות בנשות הכותל, אתר "kooker",‏ 3 בדצמבר 2013
  66. ^ קובי נחשוני רבנים נגד סער: "סכנה קיומית לעצמאות החינוך" באתר ynet; ישראל כהן, מרן הרב שטיינמן: נעמוד כחומה בצורה נגד הליבה באתר כיכר השבת
  67. ^ יאיר אטינגר, מנהיגים חרדים: לא נסכים לשילוב לימודי הליבה בבתי הספר שלנו, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2010
  68. ^ הרב שך
  69. ^ 1 2 מכתבים מהרב שטינמן בנושא גיוס בני ישיבות בכבר היה לעולמים
  70. ^ בני טוקר, 'חיילים חרדים מפחדים להסתובב ברחובות', באתר ערוץ 7, 4 בפברואר 2014
  71. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5, 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אבישי בן חיים, הרב שטיינמן עם הפנים להיי-טק, באתר ynet, 1 ביוני 2001
  72. ^ עידן יוסף, הרב אלישיב: ה"מחלה" בגלל ביזוי תלמידי חכמים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 19 במאי 2006
  73. ^ יהודה הלוי, חשיפת מסמכי ועדת טל: המיגו של ר' ברוך מרדכי, באתר בחדרי חרדים
  74. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         קובי נחשוני, הרבנים הליטאים: אסור לצאת לשירות האזרחי, באתר ynet, 10 בדצמבר 2012
  75. ^ ישראל כהן, ‏הגראי"ל שטיינמן רומז: נגד הפגנות ואלימות, באתר כיכר השבת, 23 במאי 2013
    אחדות בין מועצות הרבנים: "לא מתגייסים בכלל", באתר גלי צה"ל
  76. ^ ישראל כהן, ‏כינוס המועצות • הרב שטיינמן: "הממשלה עושה חילול השם", באתר כיכר השבת, 24 בפברואר 2014
  77. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         קובי נחשוני, בדרך להפגנת המיליון: החרדים מתאחדים נגד חוק הגיוס, באתר ynet, 19 בפברואר 2014
  78. ^ יואל רביבו, בחזרה מן האוטופיה, תכלת
    תוכנתם אומנותם, אתר גלובס
    המכתב המלא בכבר היה לעולמים
  79. ^ אגרת רבנו חיים מוולאזין, ירושלים: מכון ירושלים, תשע"א, עמ' 102.
  80. ^ אדני הבית, ירושלים תשס"ח, עמ' קמ"ט
  81. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים ריקים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אבישי בן חיים, הרב לפקוביץ: לתמוך בתוכנית ההתנתקות, באתר nrg‏, 4 בינואר 2005
  82. ^ צבי שיימן הרב שטיינמן: האכזריות של היטלר בגלל הציונים אתר סרוגים
  83. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         מנדי גרוזמן, הרב שטיינמן: לא להאשים את העולים להר הבית בטרור, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2014
  84. ^ גם חידושי תורה אחרים מצוטטים מפיו כבר בתקופה זו, ראו: הרב ליפא דב ויינטרוב, דבר שמועה, בני ברק ה'תש"כ, סי' י"ד ס"ק י'.
  85. ^ מחותנו, הרב חיים קניבסקי, מסר את טיוטת ספרו ההלכתי "שונה הלכות" לביקורת לרב שטינמן (ולשני רבנים נוספים: הרב דוד שמידל והר"ב פכטהלט). ראו בהקדמתו לספר.
  86. ^ הרב יצחק דרזי, "בדרכי העלייה" (נספח לספר שבות יצחק - יב, ירושלים תשע"ג), אות טו: הניתוח באלול תשס"ג.
  87. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         יהונתן ליס, ברוב של 69 מתנגדים: חוק ההסדרה הופל, באתר הארץ, 6 ביוני 2012
  88. ^ אבני ציון, ירושלים תשס"ה, עמ' של"ג.
  89. ^ הרב בן ציון פלמן, בעניין גורם ברכה שאינה צריכה, בתוך: אהל שרה לאה, ירושלים תשנ"ט, עמ' שסה. ראו שם שכך הייתה גם דעתו של הרב יוסף שלום אלישיב.
  90. ^ שלמי תודה, מצוטט אצל: שלומוביץ, אבני שוהם - חנוכה, סי' מ"א אות ג'. זאת בניגוד לדעת הרב ניסים קרליץ שנקט לאיסור.
  91. ^ הרב מרדכי גרוס, אגרתא דחדוותא חלק י', סימן לו, בשמו. וראו שם שדעת הרב יוסף שלום אלישיב והרב שמואל וואזנר שחומרה זו כן נחשבת כצורך, ומותר לטלטל עבורה ברשות הרבנים בחג.
  92. ^ מוריה, ניסן תשנ"ט, עמ' קי"ד אות י"א בשמו. מצוטט גם אצל מגנוז, אדני שלמה, ח"ג, ירושלים תשס"ד, עמ' ק"ע, ר', רכ"ט.
  93. ^ היה חברותא של הרב יצחק יעקב רבינוביץ' ונפטר בגיל 40.
  94. ^ ראו עליו עוד
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אהרן_יהודה_ליב_שטינמן&oldid=18203321"