מאיר פרוש – הבדלי גרסאות

מאיר פרוש
לידה	11 ביוני 1955 (בן 69); כ"א בסיוון ה'תשט"ו; ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת סלובודקה
מפלגה	אגודת ישראל
סיעה	יהדות התורה, אגודת ישראל
	בממשלה ה־37
	22 בינואר 2023 – מכהן; (שנה)
	→ עמיחי אליהו
	17 ביוני 1996 – 6 בפברואר 2011; (14 שנים)
	5 בפברואר 2013 – 24 במאי 2016; (3 שנים)
	30 באפריל 2019 – 19 ביוני 2020; (שנה)
	6 באפריל 2021 – 25 בינואר 2023; (שנה)
כנסות	ה־14–18, 19–20, 21–25
	שר ללא תיק; סגן שר במשרד הבינוי והשיכון; סגן שר במשרד החינוך;
	שר ללא תיק; סגן שר במשרד הבינוי והשיכון; סגן שר במשרד החינוך;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־21:41, 27 במאי 2024

ערך זה עוסק בפוליטיקאי. אם התכוונתם לסופר, ראו מאיר צבי פרוש.

מֵאִיר פָּרוּשׁ (נהגה: פּוֹרוּשׁ; נולד בכ"א בסיוון תשט"ו, 11 ביוני 1955) הוא שר ירושלים ומסורת ישראל, חבר הכנסת בהפסקת כהונה מטעם מפלגת אגודת ישראל בסיעת יהדות התורה, ויו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים. כיהן בעבר כסגן שר במעמד שר הבינוי והשיכון כסגן שר במשרד החינוך וכסגן ראש עיריית ירושלים.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1955 בירושלים, בנם של ברכה לבית פקשר ומנחם פרוש שכיהן כחבר הכנסת מטעם אגודת ישראל במשך 37 שנים, ונכדו של משה גליקמן־פרוש שהיה עסקן בכיר באגודת ישראל בתקופת המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל, וחבר עיריית ירושלים.

פרוש למד בילדותו בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים שבירושלים, לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת סלובודקה בבני ברק. לאחר נישואיו התגייס לשירות צבאי "שלב ב'", ארבעה חודשי שירות חובה.

פרוש מנהיג את תת-הסיעה "שלומי אמונים" בתוך סיעת אגודת ישראל. גם מערכת הכשרות של "אגודת ישראל" מצויה בשליטתו. ייסד יחד עם אביו, מנחם פרוש, את עיתון "המבשר".

עד 2007 היה פרוש חסיד בויאן, אך סולק מהחסידות בעקבות תמיכתו במאיר רובינשטיין שהתמודד לראשות העיר ביתר עילית מול יצחק פינדרוס שנתמך על ידי האדמו"ר מבויאן.^[1] לאחר מכן התקרב לחסידות ויז'ניץ מונסי, ואף נסע לשהות אצל רבי מרדכי הגר בימי ראש השנה.

בעיריית ירושלים

שימש כמנהל משרדי אגודת ישראל בירושלים. כיהן במשך 13 שנה כחבר מועצת עיריית ירושלים. 7 שנים היה סגן ראש עיריית ירושלים, אחראי על תיק שיפור פני העיר, מנהל תיק החינוך החרדי וחבר ועדת תכנון ובנייה. בעקבות הבחירות למועצת עיריית ירושלים ב־1993 מונה לסגן ראש עיריית ירושלים.^[2]

ב־2003 נבחר אורי לופוליאנסקי, נציג דגל התורה, כראש עיריית ירושלים, בתמיכת יהדות התורה בהסכם רוטציה בו נקבע כי פרוש יתמודד מטעם הרשימה בבחירות שלאחר מכן. ההסכם קוים, ופרוש התמודד בבחירות שנערכו ב-11 בנובמבר 2008^[3] אך הסיעה המרכזית באגודת ישראל, המשתייכת לחסידות גור התנגדה למועמדותו. בבחירות הפסיד פרוש לניר ברקת לאחר שזכה ב-43% מהקולות, מול 52% של ברקת. העימות יצר משבר ביחסים בפלגי אגודת ישראל והביא את פרוש לבסס את סיעתו שלומי אמוני ישראל. לאחר מכן, בכנסת ה-18 הביא פרוש לבחירתו של חבר הכנסת משה גפני מדגל התורה לראשות ועדת הכספים ובכך גרם להדחתו של יעקב ליצמן מתפקיד זה בו שימש ליצמן כנציג התנועה בעבר.

לאחר פטירת אביו מונה פרוש לשמש תחתיו כיו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים.

בכנסת ובממשלה

פרוש כיהן כח"כ משנת 1996, ולמעשה החליף את אביו שכיהן כח"כ עד 1994. הוא שימש כסגן שר במשרד הבינוי והשיכון (בלא שר מעליו) בשנים 1996–1999, ובשנים 2001–2003 תחת השר נתן שרנסקי. נחשד כי בהיותו סגן שר הבינוי והשיכון פנה פרוש לנזקקים שזכו לסיוע בדיור ממשרד השיכון וביקש מהם לסייע להצלחת מפלגתו בטרם הבחירות בשנת 1999. בעקבות כך המליצה המשטרה להעמידו לדין בחשד לעבירה על חוק הגנת הפרטיות ובעבירה של מרמה והפרת אמונים^[4]. החלטת הפרקליטות לסגור את התיק כנגדו נומקה בספקות שהתעוררו סביב "היסוד הנפשי שבעבירה".

במהלך הכנת תקציב המדינה לשנת 2003 פתח פרוש בשביתת רעב מול משרד ראש הממשלה אודות "גזירות תשס"ג" - הקיצוצים שממשלת ישראל ערכה בתקציב המדינה, שכללה פגיעה משמעותית בקצבאות הילדים ובשכבות החלשות באוכלוסייה^[5].

בשנת 2013 במהלך דיון במליאת הכנסת על העברת חוק גיוס בני ישיבות (חוק פרי) כבל עצמו פרוש לדוכן הנואמים בכנסת. לאחר כשעה שבה היה כבול לדוכן הוצא מן המליאה ונענש על ידי וועדת האתיקה בהרחקה לשבועיים ממליאת הכנסת.

פרוש הוא נציג סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל, סיעה המאגדת בתוכה כמה מהפלגים שבאגודת ישראל ולא את אלו שכבר יש להם נציג (חסידות גור, חסידות ויז'ניץ וחסידות בעלזא).

בין החוקים שיזם פרוש במהלך כהונתו בכנסת: חוק האוסר על מכירה ועל ייצור של דלק שאינו עומד בתקן, ומגביר את הפיקוח על תחנות הדלק, וכן חוק הקובע כי ספק שירותי טלפון שניתק מנוי מחמת אי תשלום, יחויב לאפשר למנוי להתקשר למוקדי החירום של משטרת ישראל, מגן דוד אדום ומכבי האש בחודשיים הראשונים שלאחר הניתוק.

בכנסת ה-18 כיהן פרוש כסגן שר החינוך, עד להתפטרותו מן הכנסת ב-6 בפברואר 2011 כחלק מהסכם הרוטציה הפנימי ביהדות התורה בין סיעתו שלומי אמונים לבין חסידות בעלזא. הוא נבחר מחדש לכנסת ה-19.

בינואר 2015, לקראת הבחירות לכנסת ה-20, נבחר פרוש למקום הראשון בבחירות הפנימיות בסיעת שלומי אמונים^[6].

בממשלת ישראל ה-34 מונה לסגן שר החינוך^[7].

ב-24 במאי 2016 הפסיק פרוש את חברותו בכנסת, במסגרת "החוק הנורווגי", כדי לאפשר את כניסתו לכנסת של יעקב אשר מדגל התורה. זאת, על רקע מתחים בין אגודת ישראל ודגל התורה על רקע טענות של האחרונה לאי־ייצוג הולם בכנסת^[8]; וחזר לכהן בכנסת בעקבות כינון הכנסת ה־21.

בממשלת ישראל ה-35 מונה שוב לסגן שר החינוך. בהמשך, התפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי"^[9].

בממשלת ישראל השלושים ושבע הוא מונה לשר ירושלים ומסורת ישראל. בנוסף קיבל את האחריות על קיום הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון. לפני השבעתו הוא פנה בבקשה לועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, שיאשרו לו לכהן כסגן שר במעמד שר, ולא כשר, שכן 'זה נוגד את מצפונו', זאת בניגוד להמלצות הועדה לפיהן השר יהיה אמון על יישומן. אולם הועדה דחתה את בקשתו^[10].

כחלק מייצוגו את הקהילות הקטנות בכנסת, יש לפרוש קשר גם עם קהילת שובו בנים ועם העומד בראשה, אליעזר ברלנד. אף לאחר שהורשע ברלנד בעבירות מין על פי הודאתו, וריצה את עונשו, הלך פרוש לבקרו בכלא צלמון, ובחלופת מעצרו^[11]. ניסה גם לסייע לו להיכנס לאומן שבאוקראינה, לאחר שברלנד קיבל ויזה שחורה ואיסור כניסה למשך 3 שנים למדינת אוקראינה, ופנה לצורך כך לשגריר יבגן קורניצ'וק, וכן שלח מכתב רשמי בשמו שלו לבית המשפט לעניינים מנהליים באוקראינה^[12]. בעקבות הבקשה, ראש הממשלה נתניהו הגיב לפרסום בהודעה רשמית והתנער מהדברים: "ממשלת ישראל אינה עומדת מאחורי בקשה זו"^[13].

באפריל 2024, לקראת חג הפסח, פנה פורוש במכתב ללשליח האו"ם למזה"ת בקריאה לשלוח מצות ויין לחטופים.

במאי 2024 פורסם כי אשתו ושני בניו של פרוש, האחראי על ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי, נכחו בהילולה בהר מירון, זאת למרות שהמקום ומתחם הקבר הוכרזו כשטח צבאי סגור, ושמותיהם לא נכללו ברשימת האנשים שקיבלו אישור שהייה כנדרש.

עמדתו המדינית

בעת כהונתו כסגן שר הבינוי והשיכון יזם את הקמת הר חומה, ובעת שמפלגתו נכנסה לקואליציה של אריאל שרון סירב פרוש לקבל תפקיד ממשלתי עקב התנגדותו לתוכנית ההתנתקות. בעבר הזהיר פרוש כי ההצהרות על חלוקת ירושלים מעודדות ניסיונות השתלטות של הרשות הפלסטינית על קרקעות במזרח העיר^[14].

משפחתו

הוא נשוי לרחל^[15], בתו של נחום יואל הלפרין, ואב ל-12 ילדים, ומתגורר בשכונת רוממה שבירושלים. בנו הבכור, ישראל פרוש, כיהן כראש עיריית אלעד (בין השנים 2013-2024). בנו משה, הוא מנכ"ל עיתון "המבשר" אשר בבעלות המשפחה. בנו יעקב הוא מנהל השיווק, ובנו נחום ('נוחי') הוא מנכ"ל מערכת הכשרות של אגודת ישראל, הנמצאת אף היא בבעלות המשפחה.

אילן יוחסין משפחת פרוש

נפתלי צבי פרוש

שלמה זלמן פרוש

גרשון פרוש

נפתלי צבי פרוש-גליקמן

חיים יהודה לייב אוירבך

שינא גיטל

מרדכי ליבר פרוש

אברהם

נפתלי סלומון

המשך ענף זה ראו:
עץ חיים יהודה לייב אוירבך

מרדכי ליבר פרוש

מנחם פרוש

חיים קמיל

שרה

כתריאל שלמון

יוחנן דוד סלומון (סופר)

קישורים חיצוניים

מאיר פרוש, באתר הכנסת
מאיר פרוש, באתר כנסת פתוחה
מאיר פרוש באתר יוצאי רוסיה תולדות ישורון
אתר הבית של מאיר פרוש
יהושע ביצור, מאיר פרוש: לזעוק "שאבעס", מעריב, 11 בדצמבר 1987
שמעון כהן, לא מאמין לשרון, באתר ערוץ 7, 26 בפברואר 2004
נטע סלע, פרוש סולק מהחסידות, באתר ynet, 4 בנובמבר 2007
שלום ירושלמי, פרשת עמנואל: באוהלו של פרוש, באתר nrg‏, 26 ביוני 2010
חזקי עזרא, הח"כים מצדיעים לח"כ פרוש, באתר ערוץ 7, 2 בפברואר 2011
שלום בער קרומבי, צריכים לפצח את חומת האטימות, ריאיון לשבועון בית משיח באתר חב"ד אינפו, 2 במאי 2013
שרי מקובר בליקוב, ‏השר מאיר פרוש בראיון סוער: "אני טעון, לא מקיימים את ההסכמים מולנו", באתר מעריב אונליין, 19 במאי 2023

הערות שוליים

^ נטע סלע, פרוש סולק מהחסידות, באתר ynet, 4 בנובמבר 2007
^ ילקוט הפרסומים 4197, כ' באדר התשנ"ד, 3.3.1994
^ רונן מדזיני, מועמד החרדים לראשות עיריית י-ם: ח"כ פרוש, באתר ynet, 11 באוגוסט 2008
^ המשטרה ממליצה להעמיד לדין את ח"כ פרוש, באתר ynet, 25 ביולי 2000
^ שובת רעב על "גזירות תשס"ג´, באתר ערוץ 7, 15 במאי 2003
^ אבי שיף, מפתיע? מאיר פרוש "נבחר" כנציג סיעת שלומי אמונים, באתר בחדרי חרדים, 16 בינואר 2015
^ ושוב: פרוש מונה כסגן שר החינוך, באתר בחדרי חרדים, 8 בדצמבר 2015
^ אבי שיף, אשר לכנסת: ה'חוק הנורבגי' יכלול סגני שרים, באתר בחדרי חרדים, 9 ביולי 2015; עקיבא וויס ואלי כהן, דרמה ביהדות התורה: מאיר פרוש יתפטר מהכנסת לטובת יעקב אשר, באתר בחדרי חרדים, 21 במאי 2016
^ אריק בנדר, ‏סגן השר פרוש התפטר מחברותו בכנסת במסגרת החוק הנורבגי, באתר מעריב אונליין, 17 ביוני 2020
^ יהודה שלזינגר, שר או סגן שר?, באתר ישראל היום, 1 בינואר 2023
^ נחמן שטרנהרץ, אחרי הרב גרוסמן: סגן שר החינוך מ.., באתר כיכר השבת, ‏2016-11-01
^ דיווח: השר מאיר פרוש מנסה לעזור לעבריין המין ברלנד להיכנס לאומן, באתר מעריב אונליין, 28 באוגוסט 2023
^ יאיר שרקי, ‏רה"מ נתניהו נגד השר פרוש שפעל למען ברלנד: "דוחה את הפנייה, הממשלה לא עומדת מאחורי הבקשה", באתר ‏מאקו‏, 29 באוגוסט 2023
^ חבר הכנסת פרוש, הצהרה לעיתונות, 28 באוקטובר 2007, אתר שלומי אמוני ישראל
^ (הקישור אינו פעיל, 22 במרץ 2018)מסמך.

[1] נטע סלע, פרוש סולק מהחסידות, באתר ynet, 4 בנובמבר 2007

[2] ילקוט הפרסומים 4197, כ' באדר התשנ"ד, 3.3.1994

[3] רונן מדזיני, מועמד החרדים לראשות עיריית י-ם: ח"כ פרוש, באתר ynet, 11 באוגוסט 2008

[4] המשטרה ממליצה להעמיד לדין את ח"כ פרוש, באתר ynet, 25 ביולי 2000

[5] שובת רעב על "גזירות תשס"ג´, באתר ערוץ 7, 15 במאי 2003

[6] אבי שיף, מפתיע? מאיר פרוש "נבחר" כנציג סיעת שלומי אמונים, באתר בחדרי חרדים, 16 בינואר 2015

[7] ושוב: פרוש מונה כסגן שר החינוך, באתר בחדרי חרדים, 8 בדצמבר 2015

[8] אבי שיף, אשר לכנסת: ה'חוק הנורבגי' יכלול סגני שרים, באתר בחדרי חרדים, 9 ביולי 2015; עקיבא וויס ואלי כהן, דרמה ביהדות התורה: מאיר פרוש יתפטר מהכנסת לטובת יעקב אשר, באתר בחדרי חרדים, 21 במאי 2016

[9] אריק בנדר, ‏סגן השר פרוש התפטר מחברותו בכנסת במסגרת החוק הנורבגי, באתר מעריב אונליין, 17 ביוני 2020

[:0-10] יהודה שלזינגר, שר או סגן שר?, באתר ישראל היום, 1 בינואר 2023

[11] נחמן שטרנהרץ, אחרי הרב גרוסמן: סגן שר החינוך מ.., באתר כיכר השבת, ‏2016-11-01

[12] דיווח: השר מאיר פרוש מנסה לעזור לעבריין המין ברלנד להיכנס לאומן, באתר מעריב אונליין, 28 באוגוסט 2023

[13] יאיר שרקי, ‏רה"מ נתניהו נגד השר פרוש שפעל למען ברלנד: "דוחה את הפנייה, הממשלה לא עומדת מאחורי הבקשה", באתר ‏מאקו‏, 29 באוגוסט 2023

[14] חבר הכנסת פרוש, הצהרה לעיתונות, 28 באוקטובר 2007, אתר שלומי אמוני ישראל

[15] (הקישור אינו פעיל, 22 במרץ 2018)מסמך.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

השרים לענייני ירושלים ומורשת בממשלות ישראל
השרים לענייני ירושלים (1990–2005)	יצחק שמיר • יצחק רבין • שמעון פרס • בנימין נתניהו • חיים רמון • אליהו סויסה • אריאל שרון • אליהו סויסה • נתן שרנסקי
השרים לענייני ירושלים רבתי (2005–2013)	צחי הנגבי • יעקב אדרי • רפי איתן • בנימין נתניהו
השרים לירושלים והתפוצות (2013–2015)	נפתלי בנט
השרים לירושלים ומורשת (2015–2023)	זאב אלקין • רפי פרץ • זאב אלקין • עמיחי אליהו
השרים לירושלים ומסורת ישראל (2023 ואילך)	מאיר פרוש
השרים למורשת (2023 ואילך)	עמיחי אליהו

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מאיר פרוש
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מאיר פרוש