תעשייה ביטחונית בישראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
סקריפט החלפות (סדרת, הנחיה), אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 1: שורה 1:
ב'''[[ישראל]]''' פועלת '''[[תעשייה]] ביטחונית''' ענפה, שהחלה להתפתח עוד טרם הקמת המדינה, ובמשך השנים הפכה למרכיב בולט ב[[תעשייה בישראל]]. תעשייה זו נועדה לתת מענה לצרכיה הביטחוניים הייחודים של [[מערכת הביטחון בישראל]], ובעיקר של [[צה"ל]]. חרמות נשק שהוטלו על ישראל בתקופות שונות בעקבות לחץ כלכלי של [[מדינות ערב]] היו אחד המניעים העיקריים להשקעה הרבה של ישראל בפיתוח אמצעי לחימה מתוצרתה.
ב'''[[ישראל]]''' פועלת '''[[תעשייה]] ביטחונית''' ענפה, שהחלה להתפתח עוד טרם הקמת המדינה, ובמשך השנים הפכה למרכיב בולט ב[[תעשייה בישראל]]. תעשייה זו נועדה לתת מענה לצרכיה הביטחוניים הייחודים של [[מערכת הביטחון בישראל]], ובעיקר של [[צה"ל]]. חרמות נשק שהוטלו על ישראל בתקופות שונות בעקבות לחץ כלכלי של [[מדינות ערב]] היו אחד המניעים העיקריים להשקעה הרבה של ישראל בפיתוח אמצעי לחימה מתוצרתה.


רבים מאמצעי הלחימה המיוצרים בישראל מיועדים לייצוא, שעליו מפקח סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני ב[[משרד הביטחון]]. בשנת 2017 הגיע הייצוא הביטחוני לשיא של 9.2 מיליארד דולר{{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|שיא בייצוא הביטחוני מישראל|1001234173|2 במאי 2018}}}}, וכבר בשנת 2015 דורגו ארבע חברות ישראליות בין מאה החברות הביטחוניות הגדולות בעולם{{הערה|{{ynet||4 חברות ישראליות בין 100 יצרניות הנשק הגדולות בעולם|4684826|28 ביולי 2015}}}}. חלק קטן מה[[אמל"ח]] שמיוצר בישראל מיועד לצה"ל בלבד, והוא בגדר "נשק הפתעה" שנועד לתת לישראל יתרון טכנולוגי איכותי על יריביה.
רבים מאמצעי הלחימה המיוצרים בישראל מיועדים לייצוא, שעליו מפקח סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני ב[[משרד הביטחון]]. בשנת 2017 הגיע הייצוא הביטחוני לשיא של 9.2 מיליארד דולר{{הערה|שם=אזולאי|1={{גלובס|יובל אזולאי|שיא בייצוא הביטחוני מישראל|1001234173|2 במאי 2018}}}}, וכבר בשנת 2015 דורגו ארבע חברות ישראליות בין מאה החברות הביטחוניות הגדולות בעולם{{הערה|שם=גדולות|1={{ynet||4 חברות ישראליות בין 100 יצרניות הנשק הגדולות בעולם|4684826|28 ביולי 2015}}}}. חלק קטן מה[[אמל"ח]] שמיוצר בישראל מיועד לצה"ל בלבד, והוא בגדר "נשק הפתעה" שנועד לתת לישראל יתרון טכנולוגי איכותי על יריביה.


[[קובץ:Merkava4m-Windbreaker-0036a.jpg|ממוזער|400px|טנק [[מרכבה סימן 4מ]] עם [[מערכת הגנה אקטיבית]] "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" - זהו הטנק המתקדם ביותר בסדרת המרכבה]]
[[קובץ:Merkava4m-Windbreaker-0036a.jpg|ממוזער|400px|טנק [[מרכבה סימן 4מ]] עם [[מערכת הגנה אקטיבית]] "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" - זהו הטנק המתקדם ביותר בסדרת המרכבה]]
שורה 12: שורה 12:
שורשיה של תעש מערכות היא בימים של טרם קום המדינה, אז נקראה [[התעשייה הצבאית]], וייצרה נשק ו[[תחמושת]] עבור המחתרות העבריות, ובראשותן "[[ההגנה]]". עם קום [[מדינת ישראל]] החלה לייצר נשק ותחמושת עבור [[צה"ל]]. בהמשך החלה ליצא נשק ותחמושת.
שורשיה של תעש מערכות היא בימים של טרם קום המדינה, אז נקראה [[התעשייה הצבאית]], וייצרה נשק ו[[תחמושת]] עבור המחתרות העבריות, ובראשותן "[[ההגנה]]". עם קום [[מדינת ישראל]] החלה לייצר נשק ותחמושת עבור [[צה"ל]]. בהמשך החלה ליצא נשק ותחמושת.


תעש מערכות היא חברה ביטחונית המתמחה בפיתוח מערכות נשק מדויקות לכוחות היבשה והאוויר. מערכות הנשק המתקדמות של החברה, נמכרות לצה"ל וצבאות בעולם. החברה מפתחת ומייצרת מערכות נשק ייחודיות מסוגן בעולם ונחשבת למוביל עולמי בתחום הרקטות המדויקות למגוון טווחים, פגזי טנקים מדויקים מותאמים ללוחמה אורבנית ופצצות אוויר קרקע שפותחו בשנים האחרונות בהתאם לצרכים המבצעיים ובסטנדרטים הגבוהים של חיל האוויר הישראלי. בשנים האחרונות עברה החברה מהפך משמעותי בתמהיל המוצרים ועברה לפיתוח וייצור מערכות נשק עם טכנולוגיה מתקדמת בהתאמה לשדה הקרב העתידי. תעש מספקת לצה"ל וצבאות בעולם פגזי טנקים מדויקים לטנק המרכבה שנכנסו לשימוש מבצעי ראשון ומוצלח במבצע צוק איתן, פצצות מדויקות למטוסי קרב שהוכחו מבצעית בהצלחה רבה במבצע צוק איתן, לאחרונה פורסם כי חיל התותחנים הכניס לשימוש מבצעי את רקטת הרומח החדשנית בתום סדרת ניסויים, תרגולים ואימונים. החל מינואר 2016 החלה החברה לפעול כתעש מערכות (במקום שמה הקודם של החברה - התעשייה הצבאית) שינוי השם הוא נדבך מתבקש בתהליך מכירת החברה לחברה הביטחונית אלביט מערכות - אשר יושלם בחודשים הקרובים. הפעילות המסווגת של תעש המוגדרת כנכסים אסטרטגיים של המדינה - הועברה לחברה ממשלתית שתרכז את הפעילות בתחום זה ותכונה - חברת תומר. ראשיתה של התעשייה הביטחונית בישראל עוד טרם קום המדינה. המפעל הראשון של [[התעשייה הצבאית]] הוקם ב-1933 במכון המים ב[[שכונת בורוכוב]] ב[[גבעתיים]]. במפעל זה עובדו הגופים היצוקים של רימוני היד והרובה; מילוי חומר הנפץ וייצור המצתים נעשו בבית פרטי סמוך. ב-1936 הועברה הפעילות למפעל לעיבוד עורות על [[חוף תל אביב|שפת הים]] בצפון תל אביב, ונקרא "מכון א'". באותה שנה נוסד גם בית היציקה המרכזי לרימונים ולפצצות מרגמה ב[[נען]]. בשנת 1939 מונה [[ישראל עמיר]] למנהל תעש. עם פרישתו, ב-1940, הקיף תעש שבעה מכונים ו-50 עובדים קבועים. בתקופתו של עמיר יוצרו 48 מרגמות ו-5,000 פצצות{{הערה|1=ראו פרק [[:S:בדרך לא סלולה-התעש|התע"ש]] בספר [[:S:בדרך לא סלולה|בדרך לא סלולה]] - ישראל עמיר}}. המנהל השני, [[חיים סלבין]], הפך את תעש למפעל תעשייתי, המייצר לפי סדרות, שיטות, סטנדרטים, נהלים ותקציבים. עובדי תעש היו חברי "הגנה", שעבדו בתנאי מחתרת ובסודיות מוחלטת. בתקופה זו הוחל בייצור ה[[תת-מקלע]] "[[סטן]]". לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] חל גידול ניכר בפעילות התעשייה הצבאית, לצריכה מקומית ולייצוא. יו"ר הדירקטוריון של תעש מערכות הוא השר לשעבר יצחק אהרונביץ ומנכ"ל החברה - אבי פלדר המכהן כמנכ"ל החברה החל משנת 2006. בשנים [[1972]]–[[1990]] ניהל [[מיכאל שור]] את התעשייה הצבאית. בתקופתו גדל הייצוא של תע"ש מעשרות מיליוני דולרים לכחצי מיליארד דולר, ופותח תחום הייצור ל[[תעופה אזרחית|תעופה האזרחית]]. מקום מדינת ישראל ועד 1990 הייתה תעש [[יחידת סמך]] של [[משרד הביטחון]]. בשנת 1990 שונה מעמדה לחברה ממשלתית. כתוצאה ממהלך זה נגרמו לחברה הפסדים כספיים. החברה עברה תהליכי ייעול, שינוי מבנה ארגוני מהפך בתמהיל המוצרים, פיתוח חימוש מדויק בהתאמה לצרכים המבצעיים של צה"ל ושדה הקרב המודרני. בשנת 2017 החברה עברה לרווח נקי של 12 מיליון שקל.ווח נקי של 12 מיליון נתונה במשבר מתמשך. בעקבות זאת עברה החברה תהליכים של צמצום ו[[הפרטה]].
תעש מערכות היא חברה ביטחונית המתמחה בפיתוח מערכות נשק מדויקות לכוחות היבשה והאוויר. מערכות הנשק המתקדמות של החברה, נמכרות לצה"ל וצבאות בעולם. החברה מפתחת ומייצרת מערכות נשק ייחודיות מסוגן בעולם ונחשבת למוביל עולמי בתחום הרקטות המדויקות למגוון טווחים, פגזי טנקים מדויקים מותאמים ללוחמה אורבנית ופצצות אוויר קרקע שפותחו בשנים האחרונות בהתאם לצרכים המבצעיים ובסטנדרטים הגבוהים של חיל האוויר הישראלי. בשנים האחרונות עברה החברה מהפך משמעותי בתמהיל המוצרים ועברה לפיתוח וייצור מערכות נשק עם טכנולוגיה מתקדמת בהתאמה לשדה הקרב העתידי. תעש מספקת לצה"ל וצבאות בעולם פגזי טנקים מדויקים לטנק המרכבה שנכנסו לשימוש מבצעי ראשון ומוצלח במבצע צוק איתן, פצצות מדויקות למטוסי קרב שהוכחו מבצעית בהצלחה רבה במבצע צוק איתן, לאחרונה פורסם כי חיל התותחנים הכניס לשימוש מבצעי את רקטת הרומח החדשנית בתום סדרת ניסויים, תרגולים ואימונים. החל מינואר 2016 החלה החברה לפעול כתעש מערכות (במקום שמה הקודם של החברה - התעשייה הצבאית) שינוי השם הוא נדבך מתבקש בתהליך מכירת החברה לחברה הביטחונית אלביט מערכות - אשר יושלם בחודשים הקרובים. הפעילות המסווגת של תעש המוגדרת כנכסים אסטרטגיים של המדינה - הועברה לחברה ממשלתית שתרכז את הפעילות בתחום זה ותכונה - חברת תומר. ראשיתה של התעשייה הביטחונית בישראל עוד טרם קום המדינה. המפעל הראשון של [[התעשייה הצבאית]] הוקם ב-1933 במכון המים ב[[שכונת בורוכוב]] ב[[גבעתיים]]. במפעל זה עובדו הגופים היצוקים של רימוני היד והרובה; מילוי חומר הנפץ וייצור המצתים נעשו בבית פרטי סמוך. ב-1936 הועברה הפעילות למפעל לעיבוד עורות על [[חוף תל אביב|שפת הים]] בצפון תל אביב, ונקרא "מכון א'". באותה שנה נוסד גם בית היציקה המרכזי לרימונים ולפצצות מרגמה ב[[נען]]. בשנת 1939 מונה [[ישראל עמיר]] למנהל תעש. עם פרישתו, ב-1940, הקיף תעש שבעה מכונים ו-50 עובדים קבועים. בתקופתו של עמיר יוצרו 48 מרגמות ו-5,000 פצצות{{הערה|1=ראו פרק [[:S:בדרך לא סלולה-התעש|התע"ש]] בספר [[:S:בדרך לא סלולה|בדרך לא סלולה]] - ישראל עמיר}}. המנהל השני, [[חיים סלבין]], הפך את תעש למפעל תעשייתי, המייצר לפי סדרות, שיטות, סטנדרטים, נהלים ותקציבים. עובדי תעש היו חברי "הגנה", שעבדו בתנאי מחתרת ובסודיות מוחלטת. בתקופה זו הוחל בייצור ה[[תת-מקלע]] "[[סטן]]". לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] חל גידול ניכר בפעילות התעשייה הצבאית, לצריכה מקומית ולייצוא. יו"ר הדירקטוריון של תעש מערכות הוא השר לשעבר יצחק אהרונביץ ומנכ"ל החברה - אבי פלדר המכהן כמנכ"ל החברה החל משנת 2006. בשנים [[1972]]–[[1990]] ניהל [[מיכאל שור]] את התעשייה הצבאית. בתקופתו גדל הייצוא של תע"ש מעשרות מיליוני דולרים לכחצי מיליארד דולר, ופותח תחום הייצור ל[[תעופה אזרחית|תעופה האזרחית]]. מקום מדינת ישראל ועד 1990 הייתה תעש [[יחידת סמך]] של [[משרד הביטחון]]. בשנת 1990 שונה מעמדה לחברה ממשלתית. כתוצאה ממהלך זה נגרמו לחברה הפסדים כספיים. החברה עברה תהליכי ייעול, שינוי מבנה ארגוני מהפך בתמהיל המוצרים, פיתוח חימוש מדויק בהתאמה לצרכים המבצעיים של צה"ל ושדה הקרב המודרני. בשנת 2017 החברה עברה לרווח נקי של 12 מיליון שקל. ווח נקי של 12 מיליון נתונה במשבר מתמשך. בעקבות זאת עברה החברה תהליכים של צמצום ו[[הפרטה]].


[[עשות אשקלון]] היא חברה בת של תעש מערכות. החברה ממוקמת באשקלון, מתמחה ועוסקת בייצור של מערכות לשוק הביטחוני ותעופה אזרחית. החברה מפתחת ומייצרת ממסרות לטנקים ולרק"מ ומכללים מתקדמים למטוסי סילון. יו"ר עשות אשקלון הוא יצחק אהרונוביץ המכהן כיו"ר תעש מערכות. מנכ"ל החברה הוא תא"ל (מיל') מיכאל דיין.
[[עשות אשקלון]] היא חברה בת של תעש מערכות. החברה ממוקמת באשקלון, מתמחה ועוסקת בייצור של מערכות לשוק הביטחוני ותעופה אזרחית. החברה מפתחת ומייצרת ממסרות לטנקים ולרק"מ ומכללים מתקדמים למטוסי סילון. יו"ר עשות אשקלון הוא יצחק אהרונוביץ המכהן כיו"ר תעש מערכות. מנכ"ל החברה הוא תא"ל (מיל') מיכאל דיין.


בנובמבר 2018 הושלמה מכירת תעש מערכות (כולל החברה הבת עשות אשקלון) לחברת [[אלביט מערכות]], כאשר חלק מהפעילויות, כולל ייצור מערכות [[הנעה רקטית]] קלה{{הערה|[http://www.israeldefense.co.il/he/node/35334 כצפוי: הממונה על הגבלים עסקיים אישרה את מיזוג אלביט-תעש], [[ישראל דיפנס]], 19 באוגוסט 2018}} נשארו בידי המדינה במסגרת חברת [[תומר חברה ממשלתית]].{{הערה|{{ynet||רשמית: נחתם ההסכם למכירת תעש מערכות לאלביט תמורת כ-1.8 מיליארד שקל|5413724|25 בנובמבר 2018}}}}
בנובמבר 2018 הושלמה מכירת תעש מערכות (כולל החברה הבת עשות אשקלון) לחברת [[אלביט מערכות]], כאשר חלק מהפעילויות, כולל ייצור מערכות [[הנעה רקטית]] קלה{{הערה|[http://www.israeldefense.co.il/he/node/35334 כצפוי: הממונה על הגבלים עסקיים אישרה את מיזוג אלביט-תעש], [[ישראל דיפנס]], 19 באוגוסט 2018}} נשארו בידי המדינה במסגרת חברת [[תומר חברה ממשלתית]]{{הערה|{{ynet||רשמית: נחתם ההסכם למכירת תעש מערכות לאלביט תמורת כ-1.8 מיליארד שקל|5413724|25 בנובמבר 2018}}}}.


===חיל המדע===
===חיל המדע===
שורה 41: שורה 41:
התעשייה האווירית לישראל היא [[חברה ממשלתית]] [[ישראל]]ית אשר מפתחת ומייצרת בעיקר מוצרים [[תעופה|תעופתיים]], מערכות [[חלל]], מערכות [[ביטחון לאומי|ביטחוניות]] ו[[צבא]]יות, ומוצרי [[אלקטרוניקה]]. התעשייה האווירית היא החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל. מייצרת גם מערכות ימיות, ספינות ומערכות מתקדמות לכוחות היבשה.
התעשייה האווירית לישראל היא [[חברה ממשלתית]] [[ישראל]]ית אשר מפתחת ומייצרת בעיקר מוצרים [[תעופה|תעופתיים]], מערכות [[חלל]], מערכות [[ביטחון לאומי|ביטחוניות]] ו[[צבא]]יות, ומוצרי [[אלקטרוניקה]]. התעשייה האווירית היא החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל. מייצרת גם מערכות ימיות, ספינות ומערכות מתקדמות לכוחות היבשה.


החברה נוסדה בשנת [[1953]] על ידי [[אל שווימר]], בסיועם ובעידודם של [[דוד בן-גוריון]] ו[[שמעון פרס]], ונודעה בשם "חברת בדק מטוסים". עיקר עיסוקה של החברה בשנותיה הראשונות היה עבודות תיקון ושירות למטוסי הבוכנה של [[חיל האוויר הישראלי]]. שווימר שימש המנכ"ל הראשון של התעשייה האווירית והתמיד בתפקידו זה במשך 24 שנים. בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים]] התרחב הייצור של התעשייה האווירית ומספר עובדיו עלה מ-13,500 ל-15,000{{הערה|{{מעריב|רחל פרימור|מאז המלחמה מצאה את עצמה התעשייה האווירית בתנופת ייצור מחודשת|1974/04/15|01700}}}}.
החברה נוסדה בשנת [[1953]] על ידי [[אל שווימר]], בסיועם ובעידודם של [[דוד בן-גוריון]] ו[[שמעון פרס]], ונודעה בשם "חברת בדק מטוסים". עיקר עיסוקה של החברה בשנותיה הראשונות היה עבודות תיקון ושירות למטוסי הבוכנה של [[חיל האוויר הישראלי]]. שווימר שימש המנכ"ל הראשון של התעשייה האווירית והתמיד בתפקידו זה במשך 24 שנים. בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים]] התרחב הייצור של התעשייה האווירית ומספר עובדיו עלה מ-13,500 ל-15,000{{הערה|{{מעריב|רחל פרימור|מאז המלחמה מצאה את עצמה התעשייה האווירית בתנופת ייצור מחודשת|1974/04/15|01700}}}}.


לאורך שנות קיומה עסקה התעשייה האווירית בייצור ובשיפור [[מטוס קרב|מטוסי קרב]], בבנייה ופיתוח [[מטוס מנהלים|מטוסי מנהלים]] בדגמי [[וסטווינד]], ייצור מטוסי מנהלים של חברת [[גאלפסטרים]] (Gulfstream) וכן ביצעה עבודות אחזקה למטוסים צבאיים ואזרחיים. לחברה אף חטיבת מערכות טילים וחלל העוסקת בבניית מערכות טילים והנחייה. אף שעיקר פעילותה של התעשייה האווירית הוא בתחום תעשיית המטוסים ואמצעים אלקטרוניים מוטסים, החברה גם מייצרת מערכות צבאיות לכוחות יבשתיים וימיים. רבות מן המערכות הללו מעוצבות לצרכיו של [[צה"ל]], חלקן מיוצאות לצבאות זרים.
לאורך שנות קיומה עסקה התעשייה האווירית בייצור ובשיפור [[מטוס קרב|מטוסי קרב]], בבנייה ופיתוח [[מטוס מנהלים|מטוסי מנהלים]] בדגמי [[וסטווינד]], ייצור מטוסי מנהלים של חברת [[גאלפסטרים]] (Gulfstream) וכן ביצעה עבודות אחזקה למטוסים צבאיים ואזרחיים. לחברה אף חטיבת מערכות טילים וחלל העוסקת בבניית מערכות טילים והנחיה. אף שעיקר פעילותה של התעשייה האווירית הוא בתחום תעשיית המטוסים ואמצעים אלקטרוניים מוטסים, החברה גם מייצרת מערכות צבאיות לכוחות יבשתיים וימיים. רבות מן המערכות הללו מעוצבות לצרכיו של [[צה"ל]], חלקן מיוצאות לצבאות זרים.


לחברה חברות בנות אחדות, ובהן:
לחברה חברות בנות אחדות, ובהן:
שורה 58: שורה 58:


לחברה חברות בנות אחדות שנרכשו במהלך השנים, ובהן:
לחברה חברות בנות אחדות שנרכשו במהלך השנים, ובהן:
* [[אל-אופ]] - חברה המייצרת מערכות אלקטרו-אופטיקה. נוסדה ב-[[1937]] תחת השם "מכשירי גולדברג" על ידי פרופסור [[עמנואל גולדברג]], ועסקה בייצור מכשור אופטי לשימושים אזרחיים וצבאיים. בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] נמכרה החברה למדינה.
*[[אל-אופ]] - חברה המייצרת מערכות אלקטרו-אופטיקה. נוסדה ב-[[1937]] תחת השם "מכשירי גולדברג" על ידי פרופסור [[עמנואל גולדברג]], ועסקה בייצור מכשור אופטי לשימושים אזרחיים וצבאיים. בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] נמכרה החברה למדינה.
* [[אלישרא]] הוקמה על ידי [[זלמן שלו]] ב-[[1967]] תחת השם א.אי.ל ישראל. עוסקת בפיתוח וייצור מערכות [[לוחמה אלקטרונית]], מערכות שליטה ובקרה, מערכות איסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין]] ומערכות תחקור ואימון.
*[[אלישרא]] הוקמה על ידי [[זלמן שלו]] ב-[[1967]] תחת השם א.אי.ל ישראל. עוסקת בפיתוח וייצור מערכות [[לוחמה אלקטרונית]], מערכות שליטה ובקרה, מערכות איסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין]] ומערכות תחקור ואימון.
* [[סולתם]] - חברה המייצרת בעיקר [[תחמושת]] וקני [[ארטילריה]]. נוסדה בשנת [[1950]] על ידי שלמה זבלודוביץ', [[סולל בונה]] וחברת תמפלה ה[[פינלנד|פינית]], בשנת 2010 נרכשה על ידי אלביט מערכות.
*[[סולתם]] - חברה המייצרת בעיקר [[תחמושת]] וקני [[ארטילריה]]. נוסדה בשנת [[1950]] על ידי שלמה זבלודוביץ', [[סולל בונה]] וחברת תמפלה ה[[פינלנד|פינית]], בשנת 2010 נרכשה על ידי אלביט מערכות.
* [[קינטיקס]] - חברת בת של אלביט מערכות, המייצרת מערכות שונות עבור [[רכב קרבי משוריין]], כגון: [[מזקו"ם]], מיזוג אוויר, הגנת אב"כ, צריחים, שיפורים לחטיבת הכוח ועוד. [http://www.kinetics.co.il/]
*[[קינטיקס]] - חברת בת של אלביט מערכות, המייצרת מערכות שונות עבור [[רכב קרבי משוריין]], כגון: [[מזקו"ם]], מיזוג אוויר, הגנת אב"כ, צריחים, שיפורים לחטיבת הכוח ועוד. [http://www.kinetics.co.il/]
* [[תעש מערכות]] (כולל החברה הבת עשות אשקלון) נרכשה בנובמבר 2018.{{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|הושלמה מכירת תעש לאלביט מערכות: "זה רגע מכונן"|1001262005|25 בנובמבר 2018}}}}
*[[תעש מערכות]] (כולל החברה הבת עשות אשקלון) נרכשה בנובמבר 2018{{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|הושלמה מכירת תעש לאלביט מערכות: "זה רגע מכונן"|1001262005|25 בנובמבר 2018}}}}.


===תדיראן===
===תדיראן===
שורה 73: שורה 73:
{{ערך מורחב|מרכבה (טנק)}}
{{ערך מורחב|מרכבה (טנק)}}


מיזם בולט של ייצור נשק לכוחות היבשה הוא טנק ה[[מרכבה (טנק)]], שבייצורו עוסקים מינהלת תוכנית טנק המרכבה ב[[משרד הביטחון]] והרשות לפיתוח טנקים ב[[חיל החימוש]].
מיזם בולט של ייצור נשק לכוחות היבשה הוא טנק ה[[מרכבה (טנק)]], שבייצורו עוסקים מינהלת תוכנית טנק המרכבה ב[[משרד הביטחון]] והרשות לפיתוח טנקים ב[[חיל החימוש]].


ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] שיתף [[צה"ל]] פעולה עם [[צבא בריטניה|הצבא הבריטי]] בפיתוח הטנק [[צ'יפטיין]] (Chieftain). בתמורה לשיתוף הפעולה, היו אמורים הבריטים לאפשר את מכירת הטנק לישראל עם ייצורו, אולם מאוחר יותר החליטו לבטל את העסקה כתוצאה מלחץ כבד שהפעילו עליהם [[מדינות ערב]]. בישראל הוחלט להימנע מהישנות מקרה שכזה בעתיד, ואז הועלה רעיון פיתוחו של טנק ישראלי מקורי.
ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] שיתף [[צה"ל]] פעולה עם [[צבא בריטניה|הצבא הבריטי]] בפיתוח הטנק [[צ'יפטיין]] (Chieftain). בתמורה לשיתוף הפעולה, היו אמורים הבריטים לאפשר את מכירת הטנק לישראל עם ייצורו, אולם מאוחר יותר החליטו לבטל את העסקה כתוצאה מלחץ כבד שהפעילו עליהם [[מדינות ערב]]. בישראל הוחלט להימנע מהישנות מקרה שכזה בעתיד, ואז הועלה רעיון פיתוחו של טנק ישראלי מקורי.


התכנון החל ב-[[1970]] על בסיס לקחי [[מלחמת ששת הימים]], ובאמצע [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] החלו לערוך ניסויים בשטח. ב-[[29 באוקטובר]] [[1979]] נכנס לשירות מבצעי הדגם הסדרתי הראשון - '''מרכבה סימן 1''', שהספיק להילחם ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]. ב-[[1982]] נכנס לשירות דגם משופר - '''מרכבה סימן 2''', ומיד אחריו מרכבה סימן 2ב. במהלך תקופת שירותם הופקו לקחים מבצעים וטכנולוגיים רבים שהביאו לקפיצת דרך משמעותית ב'''מרכבה סימן 3''' שנכנס לשירות בראשית [[שנות ה-90 של המאה ה-20]]. בדגם זה הוחלף התותח המחורק ב[[קליבר]] 105 מ"מ בתותח חלק-קדח מודרני בקליבר 120 מ"מ תוצרת [[תע"ש]]. במהלך שנות התשעים נכנסו לשימוש טכנולוגיות חדשות המבשרות את [[שדה קרב|שדה הקרב העתידי]], ורובן הוטמעו במרכבה '''סימן 3ב ב"ז''' (על שם מערכת בקרת האש: [[ברק זוהר]]). מאוחר יותר נוספו לדגמי סימן 2 וסימן 3 תוספות [[מיגון]] מודולריות שנקראו "מיגון דור ד'" או "קס"ג" ונועדו להגביר את עמידות הטנקים נגד [[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]] של [[חזבאללה]]. במהלך שנות ה-90 והעשור הראשון של [[המאה ה-21]] הוסבו כל טנקי סימן 3 בשירות סדיר לסימן 3 ב"ז.
התכנון החל ב-[[1970]] על בסיס לקחי [[מלחמת ששת הימים]], ובאמצע [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] החלו לערוך ניסויים בשטח. ב-[[29 באוקטובר]] [[1979]] נכנס לשירות מבצעי הדגם הסדרתי הראשון - '''מרכבה סימן 1''', שהספיק להילחם ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]. ב-[[1982]] נכנס לשירות דגם משופר - '''מרכבה סימן 2''', ומיד אחריו מרכבה סימן 2ב. במהלך תקופת שירותם הופקו לקחים מבצעים וטכנולוגיים רבים שהביאו לקפיצת דרך משמעותית ב'''מרכבה סימן 3''' שנכנס לשירות בראשית [[שנות ה-90 של המאה ה-20]]. בדגם זה הוחלף התותח המחורק ב[[קליבר]] 105 מ"מ בתותח חלק-קדח מודרני בקליבר 120 מ"מ תוצרת [[תע"ש]]. במהלך שנות התשעים נכנסו לשימוש טכנולוגיות חדשות המבשרות את [[שדה קרב|שדה הקרב העתידי]], ורובן הוטמעו במרכבה '''סימן 3ב ב"ז''' (על שם מערכת בקרת האש: [[ברק זוהר]]). מאוחר יותר נוספו לדגמי סימן 2 וסימן 3 תוספות [[מיגון]] מודולריות שנקראו "מיגון דור ד'" או "קס"ג" ונועדו להגביר את עמידות הטנקים נגד [[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]] של [[חזבאללה]]. במהלך שנות ה-90 והעשור הראשון של [[המאה ה-21]] הוסבו כל טנקי סימן 3 בשירות סדיר לסימן 3 ב"ז.


לקראת סוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] והעשור הראשון של [[המאה ה-21]] תוכנן הדור הרביעי של הטנק תוך התחשבות באיומי [[עימות נמוך עצימות]] ובניסיון של ישראל מהלחימה ב[[רצועת הביטחון]] ובשטחי [[יש"ע]], תוך דגש על הטמעת טכנולוגיות חדשות ומערכות דיגיטליות מתקדמות, בהן מערכות קשר, שליטה וניהול קרב דיגיטליות של פרויקט [[צי"ד]], ועל כן '''המרכבה סימן 4''' היא שיפור משמעותי לעומת הדור הקודם. בשנת [[2004]] החל להיכנס דור זה לשירות בצה"ל. בשנת [[2009]] הוחל בהתקנת מערכת ההגנה האקטיבית "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" על טנקי מרכבה סימן 4.
לקראת סוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] והעשור הראשון של [[המאה ה-21]] תוכנן הדור הרביעי של הטנק תוך התחשבות באיומי [[עימות נמוך עצימות]] ובניסיון של ישראל מהלחימה ב[[רצועת הביטחון]] ובשטחי [[יש"ע]], תוך דגש על הטמעת טכנולוגיות חדשות ומערכות דיגיטליות מתקדמות, בהן מערכות קשר, שליטה וניהול קרב דיגיטליות של פרויקט [[צי"ד]], ועל כן '''המרכבה סימן 4''' היא שיפור משמעותי לעומת הדור הקודם. בשנת [[2004]] החל להיכנס דור זה לשירות בצה"ל. בשנת [[2009]] הוחל בהתקנת מערכת ההגנה האקטיבית "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" על טנקי מרכבה סימן 4.


בעקבות [[אסון הנגמ"שים]] ב-[[2004]] החליטו ב[[צה"ל]] על ייצור [[נגמ"שים כבדים בצה"ל|נגמ"ש כבד]] המבוסס על תובת מרכבה סימן 4. אב-טיפוס המבוסס על סימן 1 נכנס לשירות ניסיוני ב[[חטיבת גבעתי]] עוד ב-[[2005]] אך גרסה מבצעית המבוססת על תובת סימן 4 נכנסה לשירות מבצעי רק בסוף שנת [[2008]]. הנגמ"ש הכבד, שנקרא "[[נמ"ר]]" (נגמ"ש מרכבה), מצויד במערכת [[צי"ד]], ב[[קטלנית (נשק)|עמדת נשק "קטלנית"]] ואמצעים נוספים.
בעקבות [[אסון הנגמ"שים]] ב-[[2004]] החליטו ב[[צה"ל]] על ייצור [[נגמ"שים כבדים בצה"ל|נגמ"ש כבד]] המבוסס על תובת מרכבה סימן 4. אב-טיפוס המבוסס על סימן 1 נכנס לשירות ניסיוני ב[[חטיבת גבעתי]] עוד ב-[[2005]] אך גרסה מבצעית המבוססת על תובת סימן 4 נכנסה לשירות מבצעי רק בסוף שנת [[2008]]. הנגמ"ש הכבד, שנקרא "[[נמ"ר]]" (נגמ"ש מרכבה), מצויד במערכת [[צי"ד]], ב[[קטלנית (נשק)|עמדת נשק "קטלנית"]] ואמצעים נוספים.
שורה 90: שורה 90:
===תומר חברה ממשלתית===
===תומר חברה ממשלתית===
{{ערך מורחב|תומר חברה ממשלתית}}
{{ערך מורחב|תומר חברה ממשלתית}}
'''תומר חברה ממשלתית בע"מ''' היא [[חברה ממשלתית]] שהוקמה בשנת [[2015]] במסגרת התוכנית ל[[הפרטה|הפרטת]] [[תעש מערכות]], לשם ריכוז פעילויות של תעש מערכות שהממשלה רצתה להשאיר בשליטתה. באתר של [[רשות החברות הממשלתיות]] מתוארת מטרת החברה: "לעסוק בפעילות הנעה כבדה וכן בפעילות סלבין, על כל היבטיהן, לרבות פיתוח ייצור, בדיקה, ניסוי, הוכחה, אחזקה ותחזוקה."{{הערה|שם=רשות|[https://mof.gov.il/GCA/CompaniesInformation/Pages/CompanyInfo.aspx?k=5 תומר חברה ממשלתית בע"מ], באתר של רשות החברות הממשלתיות}} החברה החלה לפעול בהיקף מלא בנובמבר 2018, עם השלמת המכירה של תעש מערכות לאלביט מערכות. עם תחילת פעילותה הועסקו בחברה כ-500 עובדים.{{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|לקראת ההפרטה: הפעילות המסווגת של תעש עברה לאחריות המדינה|1001261855|22 בנובמבר 2018}}}}
'''תומר חברה ממשלתית בע"מ''' היא [[חברה ממשלתית]] שהוקמה בשנת [[2015]] במסגרת התוכנית ל[[הפרטה|הפרטת]] [[תעש מערכות]], לשם ריכוז פעילויות של תעש מערכות שהממשלה רצתה להשאיר בשליטתה. באתר של [[רשות החברות הממשלתיות]] מתוארת מטרת החברה: "לעסוק בפעילות הנעה כבדה וכן בפעילות סלבין, על כל היבטיהן, לרבות פיתוח ייצור, בדיקה, ניסוי, הוכחה, אחזקה ותחזוקה."{{הערה|שם=רשות|[https://mof.gov.il/GCA/CompaniesInformation/Pages/CompanyInfo.aspx?k=5 תומר חברה ממשלתית בע"מ], באתר של רשות החברות הממשלתיות}} החברה החלה לפעול בהיקף מלא בנובמבר 2018, עם השלמת המכירה של תעש מערכות לאלביט מערכות. עם תחילת פעילותה הועסקו בחברה כ-500 עובדים{{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|לקראת ההפרטה: הפעילות המסווגת של תעש עברה לאחריות המדינה|1001261855|22 בנובמבר 2018}}}}.


=== גופים ממשלתיים וצבאיים ===
=== גופים ממשלתיים וצבאיים ===
ב[[מערכת הביטחון בישראל]] ישנם מספר גופים האחראים על פיתוח ואחזקת אמצעי לחימה:
ב[[מערכת הביטחון בישראל]] ישנם מספר גופים האחראים על פיתוח ואחזקת אמצעי לחימה:
* [[המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית]] (מפא"ת) - הגוף המרכז את כל תוכניות המו"פ הביטחוני במדינת ישראל. המינהל מרכז את שיתוף הפעולה בין הגופים הביטחוניים השונים בישראל ובהם צה"ל, משרד הביטחון (על שלוחותיו), התעשיות הביטחוניות השונות. ביולי [[1972]] הוקמה יחידת המחקר והפיתוח במשרד הביטחון, כמיזוג בין מחלקת אמצעי לחימה בצה"ל לבין סמכויות מ[[מדען ראשי (ממשלת ישראל)|המדען הראשי]] במשרד הביטחון. בנובמבר [[1982]] אורגנה מחדש היחידה ונקראה מפא"ת.
*[[המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית]] (מפא"ת) - הגוף המרכז את כל תוכניות המו"פ הביטחוני במדינת ישראל. המינהל מרכז את שיתוף הפעולה בין הגופים הביטחוניים השונים בישראל ובהם צה"ל, משרד הביטחון (על שלוחותיו), התעשיות הביטחוניות השונות. ביולי [[1972]] הוקמה יחידת המחקר והפיתוח במשרד הביטחון, כמיזוג בין מחלקת אמצעי לחימה בצה"ל לבין סמכויות מ[[מדען ראשי (ממשלת ישראל)|המדען הראשי]] במשרד הביטחון. בנובמבר [[1982]] אורגנה מחדש היחידה ונקראה מפא"ת.
**[[מנהלת חומה]] - אחראית על פיתוח [[מערך ההגנה האווירית|ההגנה הרב-שכבתית]] של ישראל [[טיל נגד טילים|נגד טילים]] ובפרט על הגנה מפני [[טיל בליסטי|טילים בליסטיים]] ארוכי טווח.
**[[מנהלת חומה]] - אחראית על פיתוח [[מערך ההגנה האווירית|ההגנה הרב-שכבתית]] של ישראל [[טיל נגד טילים|נגד טילים]] ובפרט על הגנה מפני [[טיל בליסטי|טילים בליסטיים]] ארוכי טווח.
*ב[[צה"ל]]:
*ב[[צה"ל]]:
** [[חטיבה טכנולוגית ליבשה]] (חט"ל) של [[זרוע היבשה (צה"ל)]] - תפקידה לפתח אמצעי לחימה וציוד עזר לתמיכה בלחימה בשיתוף התעשיות הביטחוניות.
**[[חטיבה טכנולוגית ליבשה]] (חט"ל) של [[זרוע היבשה (צה"ל)]] - תפקידה לפתח אמצעי לחימה וציוד עזר לתמיכה בלחימה בשיתוף התעשיות הביטחוניות.
** [[חיל הטכנולוגיה והאחזקה]] (חיל החימוש) - חיל [[תומך לחימה]] ב[[אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה]] (אט"ל) של [[צבא הגנה לישראל]]. עיקר עיסוקו של החיל הוא באחזקת [[אמצעי לחימה|אמצעי הלחימה]] (אמל"ח) של כוחות היבשה: [[נשק קל]] (נק"ל), [[תחמושת]] ו[[טיל]]ים, [[כלי רכב]], [[טנק]]ים, [[רכב קרבי משוריין|כלי רכב קרביים משוריינים]], [[טיל נגד טנקים|טילים נגד טנקים]] (נ"ט), אמצעי סיוע ללחימה (אמסל"ח) כגון [[ציוד מכני הנדסי]] (צמ"ה), אמצעי [[חילוץ כלי רכב|חילוץ וגרירה]], [[מנוף (כלי)|מנופים]], [[מלגזה|מלגזות]] ומערכות אחרות. במסגרת החיל פועלות גם יחידות המעורבות בפיתוח אמל"ח בשיתוף עם תעשיות הנשק הישראליות, דוגמת [[התעשייה הצבאית]]. בנוסף, חיל החימוש אחראי על תחזוקת כל ה[[גנרטור]]ים ו[[תחנת כח|תחנות הכח]] המשמשים בפעילות היבשתית של צה"ל, ומספק מענה לכל צורכי אספקת החשמל ב[[זרוע היבשה]].
**[[חיל הטכנולוגיה והאחזקה]] (חיל החימוש) - חיל [[תומך לחימה]] ב[[אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה]] (אט"ל) של [[צבא הגנה לישראל]]. עיקר עיסוקו של החיל הוא באחזקת [[אמצעי לחימה|אמצעי הלחימה]] (אמל"ח) של כוחות היבשה: [[נשק קל]] (נק"ל), [[תחמושת]] ו[[טיל]]ים, [[כלי רכב]], [[טנק]]ים, [[רכב קרבי משוריין|כלי רכב קרביים משוריינים]], [[טיל נגד טנקים|טילים נגד טנקים]] (נ"ט), אמצעי סיוע ללחימה (אמסל"ח) כגון [[ציוד מכני הנדסי]] (צמ"ה), אמצעי [[חילוץ כלי רכב|חילוץ וגרירה]], [[מנוף (כלי)|מנופים]], [[מלגזה|מלגזות]] ומערכות אחרות. במסגרת החיל פועלות גם יחידות המעורבות בפיתוח אמל"ח בשיתוף עם תעשיות הנשק הישראליות, דוגמת [[התעשייה הצבאית]]. בנוסף, חיל החימוש אחראי על תחזוקת כל ה[[גנרטור]]ים ו[[תחנת כח|תחנות הכח]] המשמשים בפעילות היבשתית של צה"ל, ומספק מענה לכל צורכי אספקת החשמל ב[[זרוע היבשה]].
** [[מש"א]] - מרכז שיקום ואחזקה, בו מבוצעים תיקונים ושדרוגים של אמצעים צבאיים. בפועל מתבצעת בו גם ייצור והרכבה של [[רכב קרבי משוריין]] והתקנת [[שריון לכלי רכב]].
**[[מש"א]] - מרכז שיקום ואחזקה, בו מבוצעים תיקונים ושדרוגים של אמצעים צבאיים. בפועל מתבצעת בו גם ייצור והרכבה של [[רכב קרבי משוריין]] והתקנת [[שריון לכלי רכב]].
**[[להק ציוד]] ב[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]]
**[[להק ציוד]] ב[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]]
**[[מספן ציוד]] ב[[חיל הים הישראלי|חיל הים]]
**[[מספן ציוד]] ב[[חיל הים הישראלי|חיל הים]]
שורה 107: שורה 107:
===נשק קל===
===נשק קל===
[[קובץ:Uzi_smg.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תת מקלע [[עוזי (רובה)|עוזי]], מאמצעי הלחימה המפורסמים שפותחו בישראל]]
[[קובץ:Uzi_smg.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תת מקלע [[עוזי (רובה)|עוזי]], מאמצעי הלחימה המפורסמים שפותחו בישראל]]
* [[עוזי (רובה)|עוזי]] - [[תת מקלע]] שפותח ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] והפך לפופולרי ביותר ([[תע"ש]]).
*[[עוזי (רובה)|עוזי]] - [[תת מקלע]] שפותח ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] והפך לפופולרי ביותר ([[תע"ש]]).
* [[גליל (רובה)|גליל]] ו[[גלילון]] - [[רובה סער|רובי סער]] על בסיס [[AK-47]] (קלשניקוב) שנכנסו לשירות בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] ([[תע"ש]]). הגליל נכנס במספר דגמים: כולל "גלילון" ו"[[גליל צלפים]]".
*[[גליל (רובה)|גליל]] ו[[גלילון]] - [[רובה סער|רובי סער]] על בסיס [[AK-47]] (קלשניקוב) שנכנסו לשירות בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] ([[תע"ש]]). הגליל נכנס במספר דגמים: כולל "גלילון" ו"[[גליל צלפים]]".
* [[תבור (רובה)|תבור]] - [[רובה סער]] [[Bullpup]] מודרני, נכנס לשירות ניסיוני ב[[מבצע חומת מגן|מבצע "חומת מגן"]] ולשירות סדיר ב-[[2006]] ([[תע"ש]], כיום מיוצר על ידי [[IWI]]).
*[[תבור (רובה)|תבור]] - [[רובה סער]] [[Bullpup]] מודרני, נכנס לשירות ניסיוני ב[[מבצע חומת מגן|מבצע "חומת מגן"]] ולשירות סדיר ב-[[2006]] ([[תע"ש]], כיום מיוצר על ידי [[IWI]]).
* [[מיקרו-תבור]] (X-95) - גרסה עוד יותר מקוצרת של התבור, שיכולה לשמש גם כ[[תת מקלע]].
*[[מיקרו-תבור]] (X-95) - גרסה עוד יותר מקוצרת של התבור, שיכולה לשמש גם כ[[תת מקלע]].
* [[מקלע נגב]] - [[מקלע]] קל בקליבר [[5.56 מ"מ נאט"ו]] תוצרת [[תע"ש]] (כיום מיוצר על ידי [[IWI]]).
*[[מקלע נגב]] - [[מקלע]] קל בקליבר [[5.56 מ"מ נאט"ו]] תוצרת [[תע"ש]] (כיום מיוצר על ידי [[IWI]]).
* [[יריחו 941]] - [[אקדח]], בשימוש ב[[משטרת ישראל]].
*[[יריחו 941]] - [[אקדח]], בשימוש ב[[משטרת ישראל]].
* [[נשר המדבר]] - אקדח ב[[קליבר]] 0.5 אינץ' שפותח על ידי חברת [[מחקרי מגנום בע"מ]] ויוצר על ידי התעשייה הצבאית.
*[[נשר המדבר]] - אקדח ב[[קליבר]] 0.5 אינץ' שפותח על ידי חברת [[מחקרי מגנום בע"מ]] ויוצר על ידי התעשייה הצבאית.
* [[גלבוע (רובה)|גלבוע]] - סידרת רובי סער, הכוללת גרסה בת שני קנים המיוצרים על ידי חברת"סילבר שאדו" הירושלמית.
*[[גלבוע (רובה)|גלבוע]] - סדרת רובי סער, הכוללת גרסה בת שני קנים המיוצרים על ידי חברת "סילבר שאדו" הירושלמית.
* [[קורנרשוט]] - אמצעי המאפשר ל[[אקדח]] לירות מעבר לפינות מבלי לחשוף את היורה לירי האויב.
*[[קורנרשוט]] - אמצעי המאפשר ל[[אקדח]] לירות מעבר לפינות מבלי לחשוף את היורה לירי האויב.
* [[נגב NG7]] - [[מקלע]] קל בקליבר [[7.62 מ"מ נאט"ו]], פותח על ידי [[IWI]] על בסיס מקלע הנגב.
*[[נגב NG7]] - [[מקלע]] קל בקליבר [[7.62 מ"מ נאט"ו]], פותח על ידי [[IWI]] על בסיס מקלע הנגב.
* [[MZ-15]] - רובה חצי-אוטומטי בקליבר [[5.56 מ"מ נאט"ו]] במפרט צבאי (MIL-SPEC) וגוף עשוי מחישול [[אלומיניום]]. הרובה מיוצר על ידי חברת "[[אמתן כרמיאל]]" ונחשף לראשונה בתערוכת [[IWA 2015]] בגרמניה{{הערה|1=[http://www.israeldefense.co.il/he/content/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A3-%D7%91%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%AA-iwa-2015 רובה ישראלי חדש נחשף בתערוכת IWA 2015], באתר [[IsraelDefense]],{{ש}}{{mako|שי לוי|למה הצבא לא מצטייד במערכות נשק מתקדמות מתוצרת כחול-לבן?|a69fe798b9fb551006|pzm-magazine|6 ביולי 2016}}.}}.
*[[MZ-15]] - רובה חצי-אוטומטי בקליבר [[5.56 מ"מ נאט"ו]] במפרט צבאי (MIL-SPEC) וגוף עשוי מחישול [[אלומיניום]]. הרובה מיוצר על ידי חברת "[[אמתן כרמיאל]]" ונחשף לראשונה בתערוכת [[IWA 2015]] בגרמניה{{הערה|1=[http://www.israeldefense.co.il/he/content/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A3-%D7%91%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%AA-iwa-2015 רובה ישראלי חדש נחשף בתערוכת IWA 2015], באתר [[IsraelDefense]],{{ש}}{{mako|שי לוי|למה הצבא לא מצטייד במערכות נשק מתקדמות מתוצרת כחול-לבן?|a69fe798b9fb551006|pzm-magazine|6 ביולי 2016}}.}}.


=== כלי רכב ===
=== כלי רכב ===
שורה 135: שורה 135:
[[קובץ:IDF Puma CEV (5).jpg|ממוזער|250px|[[פומ"ה]] - נגמ"ש [[חיל הנדסה|הנדסה קרבית]] מתקדם]]
[[קובץ:IDF Puma CEV (5).jpg|ממוזער|250px|[[פומ"ה]] - נגמ"ש [[חיל הנדסה|הנדסה קרבית]] מתקדם]]
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - 13th Battalion of the Golani Brigade Holds Drill at Golan Heights (8).jpg|ממוזער|250px|[[נמ"ר]] - נגמ"ש כבד על בסיס תובת מרכבה]]
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - 13th Battalion of the Golani Brigade Holds Drill at Golan Heights (8).jpg|ממוזער|250px|[[נמ"ר]] - נגמ"ש כבד על בסיס תובת מרכבה]]
* [[מגח]] - סדרת שדרוגים ישראלית על בסיס הטנקים האמריקאים מדגמי [[פטון (טנק)|פטון]] (M48, M48A3, M60A1). כולל [[מיגון ריאקטיבי]] וכן תותח ובקרת אש משופרת.
*[[מגח]] - סדרת שדרוגים ישראלית על בסיס הטנקים האמריקאים מדגמי [[פטון (טנק)|פטון]] (M48, M48A3, M60A1). כולל [[מיגון ריאקטיבי]] וכן תותח ובקרת אש משופרת.
* [[שוט (טנק)|שוט]] - סדרת שיפורים לטנקי [[צנטוריון]].
*[[שוט (טנק)|שוט]] - סדרת שיפורים לטנקי [[צנטוריון]].
* [[סברה (טנק)]] - [[מדגים טכנולוגיות]] בתחום [[לוחמת שריון]]. גרסה של הסברה נמכרה ל[[צבא טורקיה]] בה שודרגו מספר רב של טנקי [[M60 פטון]] לתצורת הסברה.
*[[סברה (טנק)]] - [[מדגים טכנולוגיות]] בתחום [[לוחמת שריון]]. גרסה של הסברה נמכרה ל[[צבא טורקיה]] בה שודרגו מספר רב של טנקי [[M60 פטון]] לתצורת הסברה.
* [[מרכבה (טנק)|מרכבה]] - טנק מערכה שנחשב לאחד המתקדמים ביותר, במערכת המיגון שלו, בבקרה האש, בניידות ובעוד יכולות נוספות. הטנק הוא פיתוח ישראלי שרוב חלקיו מיוצרים בישראל. הדגם האחרון של טנק זה הוא [[מרכבה סימן 4]].
*[[מרכבה (טנק)|מרכבה]] - טנק מערכה שנחשב לאחד המתקדמים ביותר, במערכת המיגון שלו, בבקרה האש, בניידות ובעוד יכולות נוספות. הטנק הוא פיתוח ישראלי שרוב חלקיו מיוצרים בישראל. הדגם האחרון של טנק זה הוא [[מרכבה סימן 4]].
* [[אכזרית]] - [[נגמ"ש]] [[חי"ר]] הממוגן בכבדות ומבוסס על תובת [[טנק]] [[T-55]].
*[[אכזרית]] - [[נגמ"ש]] [[חי"ר]] הממוגן בכבדות ומבוסס על תובת [[טנק]] [[T-55]].
* [[נגמחון]] ו[[נקפדון]] - [[נגמ"ש]]י חי"ר כבד שמבוססים על תובת [[צנטוריון]]. ממוגנים בכבדות.
*[[נגמחון]] ו[[נקפדון]] - [[נגמ"ש]]י חי"ר כבד שמבוססים על תובת [[צנטוריון]]. ממוגנים בכבדות.
* [[פומ"ה]] (פורץ מכשולים הנדסית) - נגמ"ש [[חיל הנדסה|הנדסה קרבית]] כבד המבוסס על תובת צנטוריון. הנגמ"ש ממוגן בכבדות ומכיל מערכות הנדסיות ייחודיות.
*[[פומ"ה]] (פורץ מכשולים הנדסית) - נגמ"ש [[חיל הנדסה|הנדסה קרבית]] כבד המבוסס על תובת צנטוריון. הנגמ"ש ממוגן בכבדות ומכיל מערכות הנדסיות ייחודיות.
* [[נגמפו"פ]] - רכב [[תצפית (צבא)|תצפית]] המבוסס על נגמחון/נקפדון.
*[[נגמפו"פ]] - רכב [[תצפית (צבא)|תצפית]] המבוסס על נגמחון/נקפדון.
* [[נגמ"ש מרכבה]] - פיתוח של רכב קרבי משוריין לחילוץ, תיקון ותחזוקת טנקי מרכבה. מבוסס על גוף [[טנק מרכבה סימן 4]]. כולל דגם נוסף שהוא נגמ"ש חי"ר, הנקרא [[נמ"ר]], החמוש ב[[מקלע|מקלע כבד]] [[M2 Browning]] הנשלט מתוך הכלי.
*[[נגמ"ש מרכבה]] - פיתוח של רכב קרבי משוריין לחילוץ, תיקון ותחזוקת טנקי מרכבה. מבוסס על גוף [[טנק מרכבה סימן 4]]. כולל דגם נוסף שהוא נגמ"ש חי"ר, הנקרא [[נמ"ר]], החמוש ב[[מקלע|מקלע כבד]] [[M2 Browning]] הנשלט מתוך הכלי.
* [[איתן (נגמ"ש)|איתן]] - נגמ"ש אופני, הנמצא בימים אלו בסיום פיתוח ותחילת ייצור. פיתוחו החל לאחר מבצע צוק איתן, אז החלה ביקורת על כמות נגמ"שי ה-[[M-113|M113]] המיושנים שמחזיק צה"ל, אל מול עלות ייצורם של נגמ"שי מרכבה. בנוסף לכך, עצם היותו נגמ"ש אופני, מקנה לאיתן יכולת להתנייע בכבישי ישראל.
*[[איתן (נגמ"ש)|איתן]] - נגמ"ש אופני, הנמצא בימים אלו בסיום פיתוח ותחילת ייצור. פיתוחו החל לאחר מבצע צוק איתן, אז החלה ביקורת על כמות נגמ"שי ה-[[M-113|M113]] המיושנים שמחזיק צה"ל, אל מול עלות ייצורם של נגמ"שי מרכבה. בנוסף לכך, עצם היותו נגמ"ש אופני, מקנה לאיתן יכולת להתנייע בכבישי ישראל.
* [[קטרפילר די-9|דחפור די-9]], שמיוצר במקור על ידי חברת [[קטרפילר]]. ה[[דחפור]] זוכה להשבחה ישראלית הכוללת הוספת שריון לוחות לתא המפעיל ולמערכות המכניות ו[[מיגון כלוב]] כנגד [[רש"ק חלול]]. ה-D9 הוכיח את עצמו ככלי חיוני ואף הכרחי ל[[לוחמה בשטח בנוי]]. השיפורים הצבאיים יוצרו על ידי [[התעשייה האווירית לישראל]] (מפעל רמתא), [[מש"א]] ו[[זוקו שילובים]].
*[[קטרפילר די-9|דחפור די-9]], שמיוצר במקור על ידי חברת [[קטרפילר]]. ה[[דחפור]] זוכה להשבחה ישראלית הכוללת הוספת שריון לוחות לתא המפעיל ולמערכות המכניות ו[[מיגון כלוב]] כנגד [[רש"ק חלול]]. ה-D9 הוכיח את עצמו ככלי חיוני ואף הכרחי ל[[לוחמה בשטח בנוי]]. השיפורים הצבאיים יוצרו על ידי [[התעשייה האווירית לישראל]] (מפעל רמתא), [[מש"א]] ו[[זוקו שילובים]].
* [[מחבט (נשק)|מחבט]] - נגמ"ש [[נ"מ]] החמוש בתותח אוטומטי [[M61 וולקן]] ו-4 טילי [[סטינגר]].
*[[מחבט (נשק)|מחבט]] - נגמ"ש [[נ"מ]] החמוש בתותח אוטומטי [[M61 וולקן]] ו-4 טילי [[סטינגר]].
* [[מיגון|ערכות מיגון]] ל[[רק"מ]] וכלי רכב צבאיים. תוספי מיגון פאסיביים וריאקטיביים שאפשר להתקין על כלי רכב שונים על מנת להגביר את שרידותם. מפותחים ומיוצרים על ידי [[חיל החימוש]] של צה"ל, [[רפא"ל]] ו[[תע"ש]].
*[[מיגון|ערכות מיגון]] ל[[רק"מ]] וכלי רכב צבאיים. תוספי מיגון פאסיביים וריאקטיביים שאפשר להתקין על כלי רכב שונים על מנת להגביר את שרידותם. מפותחים ומיוצרים על ידי [[חיל החימוש]] של צה"ל, [[רפא"ל]] ו[[תע"ש]].


===ארטילריה===
===ארטילריה===
* [[תותח M-71]] - תותח נגרר ב[[קליבר]] 155 מ"מ
*[[תותח M-71]] - תותח נגרר ב[[קליבר]] 155 מ"מ
* "דוהר" ו"דורס" - השבחה ל[[תותח מתנייע M-109]], כולל שיפורים במערכות הירי ובמערכת שליטה ובקרה.
*"דוהר" ו"דורס" - השבחה ל[[תותח מתנייע M-109]], כולל שיפורים במערכות הירי ובמערכת שליטה ובקרה.
* [[ATMOS]] - [[תותח מתנייע]] שמורכב מ[[הוביצר]] ב[[קליבר]] 155 מ"מ המותקן על גבי [[משאית]]
*[[ATMOS]] - [[תותח מתנייע]] שמורכב מ[[הוביצר]] ב[[קליבר]] 155 מ"מ המותקן על גבי [[משאית]]
* [[קשת (מרגמה)|קשת]] - [[מרגמה]] מתנייעת ממוחשבת תוצרת [[סולתם מערכות]], מותקנת על נגמ"ש [[M-113|M-113A3]].
*[[קשת (מרגמה)|קשת]] - [[מרגמה]] מתנייעת ממוחשבת תוצרת [[סולתם מערכות]], מותקנת על נגמ"ש [[M-113|M-113A3]].
* [[רקטה מתקנת מסלול]] - רקטה ארטילרית ל[[משגר רקטות M-270 MLRS]] "המנתץ".
*[[רקטה מתקנת מסלול]] - רקטה ארטילרית ל[[משגר רקטות M-270 MLRS]] "המנתץ".
* [[רומח (רקטה)|רומח]] - רקטה ארטילרית מונחית בעל דיוק גבוה, משוגרת מ[[משגר רקטות M-270 MLRS]] "המנתץ".
*[[רומח (רקטה)|רומח]] - רקטה ארטילרית מונחית בעל דיוק גבוה, משוגרת מ[[משגר רקטות M-270 MLRS]] "המנתץ".


===תחמושת===
===תחמושת===
[[קובץ:IMI120shells.jpg|ממוזער|250px|[[פגז]]ים ל[[טנק]]ים תוצרת [[התעשייה הצבאית]]]]
[[קובץ:IMI120shells.jpg|ממוזער|250px|[[פגז]]ים ל[[טנק]]ים תוצרת [[התעשייה הצבאית]]]]
* [[רקפת (פגז)]] - [[פגז]] [[טנק]] רב-תכליתי בקליבר 105 מ"מ.
*[[רקפת (פגז)]] - [[פגז]] [[טנק]] רב-תכליתי בקליבר 105 מ"מ.
* [[כלנית (פגז)]] - פגז טנק רב-תכליתי בקליבר 120 מ"מ.
*[[כלנית (פגז)]] - פגז טנק רב-תכליתי בקליבר 120 מ"מ.
* [[חצב (פגז)]] - פגז טנק נגד מבנים/רק"מ בקליבר 120 מ"מ.
*[[חצב (פגז)]] - פגז טנק נגד מבנים/רק"מ בקליבר 120 מ"מ.


===טילים ורקטות===
===טילים ורקטות===
====רקטות וטילים נגד טנקים====
====רקטות וטילים נגד טנקים====
* [[B-300]] - [[רקטה נגד טנקים]], נמצאת בשימוש צבא ארצות הברית תחת השם SMAW.
*[[B-300]] - [[רקטה נגד טנקים]], נמצאת בשימוש צבא ארצות הברית תחת השם SMAW.
* [[מטול B-300 שיפון|שיפון]] - [[רקטה נגד טנקים]], שיפור של ה B-300.
*[[מטול B-300 שיפון|שיפון]] - [[רקטה נגד טנקים]], שיפור של ה B-300.
* [[מטאדור (רקטה)|מטאדור]] - רקטה נגד טנקים ונגד מבנים ([[רפא"ל]]).
*[[מטאדור (רקטה)|מטאדור]] - רקטה נגד טנקים ונגד מבנים ([[רפא"ל]]).
* [[ספייק]]/גיל - משפחת [[טיל נ"ט|טילי נ"ט]], מדור ג' עם יכולות משופרות ביותר, כמו ראיה אלקטרואופטית וסיב אופטי מנחה ([[רפא"ל]]).
*[[ספייק]]/גיל - משפחת [[טיל נ"ט|טילי נ"ט]], מדור ג' עם יכולות משופרות ביותר, כמו ראיה אלקטרואופטית וסיב אופטי מנחה ([[רפא"ל]]).
* [[Spike NLOS|תמוז]] - טיל נגד טנקים, בשירות [[יחידת מורן]] של [[חיל התותחנים]].
*[[Spike NLOS|תמוז]] - טיל נגד טנקים, בשירות [[יחידת מורן]] של [[חיל התותחנים]].


====טילי אוויר-אוויר, אוויר-קרקע וקרקע-אוויר====
====טילי אוויר-אוויר, אוויר-קרקע וקרקע-אוויר====
[[קובץ:Python5-missile001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טיל שפריר 1 (למעלה) וטיל פיתון 5 (למטה) - טילי אוויר-אוויר מתוצרת רפאל]]
[[קובץ:Python5-missile001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טיל שפריר 1 (למעלה) וטיל פיתון 5 (למטה) - טילי אוויר-אוויר מתוצרת רפאל]]
פיתוח וייצור של [[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר-אוויר]] נעשה בישראל על ידי [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]]. ב[[שנות ה-50]] העביר [[חיל האוויר הישראלי]] למערכת הביטחון הישראלית דרישה ומאפיינים לייצור עצמי של טיל אוויר-אוויר. זאת כחלק מהמדיניות שנהגה אז ונועדה לקדם את תעשיית הנשק הישראלית ולהפחית את תלות הצבא ביבוא (ישראל הייתה אז עדיין תחת [[אמברגו]] [[אמריקאי]], ושנים לאחר מכן התחלף זה באמברגו [[צרפת]]י). [[הרשות לפיתוח אמצעי לחימה]] (רפא"ל) נרתמה לפיתוח הטיל בשנת [[1959]], תחת השם "[[שפריר (טיל)|שפריר]]". במסגרת זו פותחו הטילים '''שפריר 1''' (1959), ו'''שפריר 2''' ([[1969]]). הדגם השלישי כונה '''פיתון 3''' ([[1978]]), ואחריו פותח '''פיתון 4''' ([[1993]]). הגרסה האחרונה - '''פיתון 5''' - נכנסה לשירות בשנת [[2005]]. הטילים בסדרה זו הם בעלי [[ראש ביות]] [[תת-אדום]].
פיתוח וייצור של [[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר-אוויר]] נעשה בישראל על ידי [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]]. ב[[שנות ה-50]] העביר [[חיל האוויר הישראלי]] למערכת הביטחון הישראלית דרישה ומאפיינים לייצור עצמי של טיל אוויר-אוויר. זאת כחלק מהמדיניות שנהגה אז ונועדה לקדם את תעשיית הנשק הישראלית ולהפחית את תלות הצבא ביבוא (ישראל הייתה אז עדיין תחת [[אמברגו]] [[אמריקאי]], ושנים לאחר מכן התחלף זה באמברגו [[צרפת]]י). [[הרשות לפיתוח אמצעי לחימה]] (רפא"ל) נרתמה לפיתוח הטיל בשנת [[1959]], תחת השם "[[שפריר (טיל)|שפריר]]". במסגרת זו פותחו הטילים '''שפריר 1''' (1959), ו'''שפריר 2''' ([[1969]]). הדגם השלישי כונה '''פיתון 3''' ([[1978]]), ואחריו פותח '''פיתון 4''' ([[1993]]). הגרסה האחרונה - '''פיתון 5''' - נכנסה לשירות בשנת [[2005]]. הטילים בסדרה זו הם בעלי [[ראש ביות]] [[תת-אדום]].


טיל אוויר-אוויר נוסף מתוצרת "רפאל" הוא '''[[דרבי (טיל)|דרבי]]''' - טיל אוויר-אוויר לטווח בינוני. בשנת 1991 נכנס הטיל לשירות מבצעי בחילות אוויר זרים. טיל זה הוא בעל ביות [[מכ"ם]] אקטיבי.
טיל אוויר-אוויר נוסף מתוצרת "רפאל" הוא '''[[דרבי (טיל)|דרבי]]''' - טיל אוויר-אוויר לטווח בינוני. בשנת 1991 נכנס הטיל לשירות מבצעי בחילות אוויר זרים. טיל זה הוא בעל ביות [[מכ"ם]] אקטיבי.


משני טילי אוויר-אוויר אלה ("פיתון 5" ו"דרבי") נגזרו שתי מערכות [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]] ניידות הקרויות '''[[SPYDER]]'''.
משני טילי אוויר-אוויר אלה ("פיתון 5" ו"דרבי") נגזרו שתי מערכות [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]] ניידות הקרויות '''[[SPYDER]]'''.


'''[[פופאי (טיל)|פופאי]]''' הוא טיל אוויר-קרקע כבד שפותח על ידי "רפאל". הטיל נמצא בשירות חיל האוויר הישראלי ובמספר חילות אוויר זרים, כולל [[חיל האוויר האמריקני]]. הקונספט של "פופאי" ("חמודון"), טיל אויר-קרקע מדויק מונחה טלוויזיה לטווחים ארוכים, הוגדר ברפאל עוד ב-[[1964]] על ידי ד"ר צבי מאירי שעמד בראש הפרויקט עד 1975. בשנת [[1969]], בעיצומה של [[מלחמת ההתשה]] הופלו ביום אחד ארבעה מטוסי [[חיל האוויר]], ומפקד החיל ביקש מרפאל לזרז פיתוח טיל מונחה טלוויזיה, שיפגע בסוללות הנ"מ בירי מרחוק. בינואר [[1972]] הסתיים שלב הקדם-תכנון, כשהתברר שהמשך הפיתוח ייקח זמן ממושך ומשאבים רבים, החל פיתוחו של פתרון ביניים זול יותר, "תדמית", פצצה גולשת מנגד, עם [[ראש ביות]] טלוויזיוני פשוט יותר, נגזרת של "חמודון". בנובמבר [[1974]] סופקו ראשוני טילי ה"תדמית" המבצעיים לחיל האוויר. ל"תדמית" היה חלק מכריע בהשמדת מערך הנ"מ הסורי ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]{{הערה|[[שמואל גורדון]], 30 שעות באוקטובר, עמ' 115-116}}. כשחודשה העבודה ב"חמודון" עמד בראש הפרויקט ד"ר אהרון גיל, ואחריו, החל ב-1979 ועד לסיום הפרויקט ב-1985 עמד בראשו ד"ר [[יוסף לוין]]. מפתחי "תדמית" זכו ב[[פרס ביטחון ישראל]] לשנת 1975 ומפתחי "חמודון" זכו בפרס ב-1986{{הערה|ד"ר זאב בונן, רפאל ממעבדה למערכה, עמ' 178-182}}. הטיל מותאם לשימוש על ידי מגוון מטוסים, החל ממפציצים כבדים ועד מטוסי קרב טקטיים. מאז כניסתו לשימוש עבר הטיל שיפורים רבים שנועדו להגדיל את אמינותו ולהקטין את עלותו.
'''[[פופאי (טיל)|פופאי]]''' הוא טיל אוויר-קרקע כבד שפותח על ידי "רפאל". הטיל נמצא בשירות חיל האוויר הישראלי ובמספר חילות אוויר זרים, כולל [[חיל האוויר האמריקני]]. הקונספט של "פופאי" ("חמודון"), טיל אויר-קרקע מדויק מונחה טלוויזיה לטווחים ארוכים, הוגדר ברפאל עוד ב-[[1964]] על ידי ד"ר צבי מאירי שעמד בראש הפרויקט עד 1975. בשנת [[1969]], בעיצומה של [[מלחמת ההתשה]] הופלו ביום אחד ארבעה מטוסי [[חיל האוויר]], ומפקד החיל ביקש מרפאל לזרז פיתוח טיל מונחה טלוויזיה, שיפגע בסוללות הנ"מ בירי מרחוק. בינואר [[1972]] הסתיים שלב הקדם-תכנון, כשהתברר שהמשך הפיתוח ייקח זמן ממושך ומשאבים רבים, החל פיתוחו של פתרון ביניים זול יותר, "תדמית", פצצה גולשת מנגד, עם [[ראש ביות]] טלוויזיוני פשוט יותר, נגזרת של "חמודון". בנובמבר [[1974]] סופקו ראשוני טילי ה"תדמית" המבצעיים לחיל האוויר. ל"תדמית" היה חלק מכריע בהשמדת מערך הנ"מ הסורי ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]{{הערה|[[שמואל גורדון]], 30 שעות באוקטובר, עמ' 115-116}}. כשחודשה העבודה ב"חמודון" עמד בראש הפרויקט ד"ר אהרון גיל, ואחריו, החל ב-1979 ועד לסיום הפרויקט ב-1985 עמד בראשו ד"ר [[יוסף לוין]]. מפתחי "תדמית" זכו ב[[פרס ביטחון ישראל]] לשנת 1975 ומפתחי "חמודון" זכו בפרס ב-1986{{הערה|ד"ר זאב בונן, רפאל ממעבדה למערכה, עמ' 178-182}}. הטיל מותאם לשימוש על ידי מגוון מטוסים, החל ממפציצים כבדים ועד מטוסי קרב טקטיים. מאז כניסתו לשימוש עבר הטיל שיפורים רבים שנועדו להגדיל את אמינותו ולהקטין את עלותו.
שורה 184: שורה 184:


====רקטות ארטילריות וטילי קרקע-קרקע====
====רקטות ארטילריות וטילי קרקע-קרקע====
* [[לורה (טיל)|LORA]] - [[טיל קרקע-קרקע]] מתוצרת [[התעשייה האווירית לישראל]], טיל ארוך טווח המסוגל לפגוע במטרות אסטרטגיות בעומק שטח האויב.
*[[לורה (טיל)|LORA]] - [[טיל קרקע-קרקע]] מתוצרת [[התעשייה האווירית לישראל]], טיל ארוך טווח המסוגל לפגוע במטרות אסטרטגיות בעומק שטח האויב.
* [[רקטה מתקנת מסלול|רמ"מ]] - רקטות ארטילריות מתקנות מסלול, משוגרות מ[[משגר רקטות M-270 MLRS]] "מנתץ" ([[התעשייה הצבאית]]).
*[[רקטה מתקנת מסלול|רמ"מ]] - רקטות ארטילריות מתקנות מסלול, משוגרות מ[[משגר רקטות M-270 MLRS]] "מנתץ" ([[התעשייה הצבאית]]).
* [[רומח (רקטה)|רומח]] - רקטה ארטילרית בעלת דיוק של [[טיל]], משוגרת מ[[משגר רקטות M-270 MLRS]] "מנתץ" ([[התעשייה הצבאית]]).
*[[רומח (רקטה)|רומח]] - רקטה ארטילרית בעלת דיוק של [[טיל]], משוגרת מ[[משגר רקטות M-270 MLRS]] "מנתץ" ([[התעשייה הצבאית]]).


====טילים נגד טילים====
====טילים נגד טילים====
שורה 207: שורה 207:
===מערכות הגנה אקטיביות===
===מערכות הגנה אקטיביות===
[[קובץ:Trophy-APS--Merkava-4M-pic01-Zachi-Evenor (cropped).jpg|ממוזער|250px|"[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" על גבי [[מרכבה סימן 4מ]].]]
[[קובץ:Trophy-APS--Merkava-4M-pic01-Zachi-Evenor (cropped).jpg|ממוזער|250px|"[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" על גבי [[מרכבה סימן 4מ]].]]
בנוסף למערכות הטילים נגד טילים, המיועדות להגנת מטרות קרקעיות נייחות פותחו בישראל [[מערכת הגנה אקטיבית|מערכות הגנה אקטיביות]] להגנה על מטרות ניידות.
בנוסף למערכות הטילים נגד טילים, המיועדות להגנת מטרות קרקעיות נייחות פותחו בישראל [[מערכת הגנה אקטיבית|מערכות הגנה אקטיביות]] להגנה על מטרות ניידות.
* '''[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]''' - מערכת הגנה אקטיבית נגד איומי נ"ט מתוצרת [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]]. כרגע מותקנת על טנק [[מרכבה סימן 4מ]], בעתיד תותקן גם על כלים אחרים.
*'''[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]''' - מערכת הגנה אקטיבית נגד איומי נ"ט מתוצרת [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]]. כרגע מותקנת על טנק [[מרכבה סימן 4מ]], בעתיד תותקן גם על כלים אחרים.
* '''[[חץ דורבן]]''' - מערכת הגנה אקטיבית נגד איומי נ"ט מתוצרת [[תע"ש]]. נבחרה כמערכת ההגנה האקטיבית של כוחות ארצות הברית הפרושים בעיראק ומתוכננת להיות מותקנת על [[נגמ"ש]] ה[[נמ"ר]].
*'''[[חץ דורבן]]''' - מערכת הגנה אקטיבית נגד איומי נ"ט מתוצרת [[תע"ש]]. נבחרה כמערכת ההגנה האקטיבית של כוחות ארצות הברית הפרושים בעיראק ומתוכננת להיות מותקנת על [[נגמ"ש]] ה[[נמ"ר]].
* '''[[מגן רקיע]]''' - מערכת הגנה אקטיבית ל[[כלי טיס]] אזרחיים מפני טילים, שפותחה על ידי [[אל-אופ]] (מקבוצת [[אלביט מערכות]]). המערכת משלבת [[לייזר]]-[[סיב אופטי|סיב]] מתקדם עם טכנולוגיית [[הדמאה תרמית]] ומייצרת אות שיבוש חזק במספר [[אורך גל|אורכי גל]], הגורם ל[[טיל כתף|טילי כתף]] [[ביות אינפרא-אדום|מתבייתי אינפרא-אדום]] לסטות ממסלולם ומהמטרה אליה שוגרו.
*'''[[מגן רקיע]]''' - מערכת הגנה אקטיבית ל[[כלי טיס]] אזרחיים מפני טילים, שפותחה על ידי [[אל-אופ]] (מקבוצת [[אלביט מערכות]]). המערכת משלבת [[לייזר]]-[[סיב אופטי|סיב]] מתקדם עם טכנולוגיית [[הדמאה תרמית]] ומייצרת אות שיבוש חזק במספר [[אורך גל|אורכי גל]], הגורם ל[[טיל כתף|טילי כתף]] [[ביות אינפרא-אדום|מתבייתי אינפרא-אדום]] לסטות ממסלולם ומהמטרה אליה שוגרו.


===מטוסים===
===מטוסים===
[[התעשייה האווירית לישראל]] הוקמה בשנת [[1953]], ובשנותיה הראשונות עסקה בתחזוקה של מטוסים. במהלך שנותיה עסקה התעשייה האווירית במיזמים אחדים של ייצור והרכבה של מטוסים, מרביתם עבור חיל האוויר הישראלי, וחלקם לחילות אוויר נוספים ולגורמים אזרחיים. במיזמים אלה:
[[התעשייה האווירית לישראל]] הוקמה בשנת [[1953]], ובשנותיה הראשונות עסקה בתחזוקה של מטוסים. במהלך שנותיה עסקה התעשייה האווירית במיזמים אחדים של ייצור והרכבה של מטוסים, מרביתם עבור חיל האוויר הישראלי, וחלקם לחילות אוויר נוספים ולגורמים אזרחיים. במיזמים אלה:
* '''[[פוגה מגיסטר]]''': [[מטוס סילון]] [[מנוע סילון|דו-מנועי]] ודו-מושבי, מתוצרת חברת אירוספסיאל ה[[צרפת]]ית. המטוס נכנס לשירות כמטוס הדרכה בבית הספר לטיסה של [[חיל האוויר הישראלי]] בשנת [[1957]]. מרבית מטוסי הפוגה של חיל האוויר הישראלי יוצרו בתעשייה האווירית.
*'''[[פוגה מגיסטר]]''': [[מטוס סילון]] [[מנוע סילון|דו-מנועי]] ודו-מושבי, מתוצרת חברת אירוספסיאל ה[[צרפת]]ית. המטוס נכנס לשירות כמטוס הדרכה בבית הספר לטיסה של [[חיל האוויר הישראלי]] בשנת [[1957]]. מרבית מטוסי הפוגה של חיל האוויר הישראלי יוצרו בתעשייה האווירית.
* '''[[ערבה (מטוס)|ערבה]]''': [[מטוס תובלה]] קל שתוכנן ויוצר בתעשייה האווירית. טס לראשונה בנובמבר [[1969]]. בתצורה האזרחית הוא נושא 20 נוסעים, ובתצורה הצבאית הוא נושא 24 חיילים, או מטען במשקל 2.5 טון. המטוס שירת ב[[חיל האוויר הישראלי]] משנות השבעים ועד לאמצע שנת [[2004]]. הוא נמכר גם למדינות זרות, בעיקר ב[[דרום אמריקה]] וב[[אפריקה]]. יתרונו הבולט - יכולת המראה ונחיתה קצרה (יכולת להמריא ולנחות ממסלולים קצרים ומשובשים). סך הכל, יוצרו מעל מאה מטוסים.
*'''[[ערבה (מטוס)|ערבה]]''': [[מטוס תובלה]] קל שתוכנן ויוצר בתעשייה האווירית. טס לראשונה בנובמבר [[1969]]. בתצורה האזרחית הוא נושא 20 נוסעים, ובתצורה הצבאית הוא נושא 24 חיילים, או מטען במשקל 2.5 טון. המטוס שירת ב[[חיל האוויר הישראלי]] משנות השבעים ועד לאמצע שנת [[2004]]. הוא נמכר גם למדינות זרות, בעיקר ב[[דרום אמריקה]] וב[[אפריקה]]. יתרונו הבולט - יכולת המראה ונחיתה קצרה (יכולת להמריא ולנחות ממסלולים קצרים ומשובשים). סך הכל, יוצרו מעל מאה מטוסים.
* '''[[נשר (מטוס)|נשר]]''': [[מטוס קרב|מטוס הקרב]] הראשון שיוצר בישראל. המטוס יוצר על-פי התוכניות של מטוס ה[[מיראז' 5]] הצרפתי. המטוס כולל כמה התקנים [[אלקטרוניקה|אלקטרוניים]] מתוצרת ישראל, [[כסא מפלט]] "0-0" מתוצרת מרטין בייקר והתקנים לנשיאת חימוש מגוון יותר, כטיל האוויר-אוויר הישראלי '''[[פיתון (טיל)|שפריר]]'''. מטוס הנשר שירת בחיל האוויר החל משנת [[1972]] וזכה להצלחה רבה ב[[מלחמת יום הכיפורים]]: באמצעותו הופלו 111 מטוסי אויב במלחמה (ו-115 הפלות לאורך כל תקופת השירות), לעומת אובדן של 5 מטוסים (3 הופלו). בסה"כ נבנו 61 מטוסי נשר, מתוכם 10 דו-מושביים.
*'''[[נשר (מטוס)|נשר]]''': [[מטוס קרב|מטוס הקרב]] הראשון שיוצר בישראל. המטוס יוצר על-פי התוכניות של מטוס ה[[מיראז' 5]] הצרפתי. המטוס כולל כמה התקנים [[אלקטרוניקה|אלקטרוניים]] מתוצרת ישראל, [[כסא מפלט]] "0-0" מתוצרת מרטין בייקר והתקנים לנשיאת חימוש מגוון יותר, כטיל האוויר-אוויר הישראלי '''[[פיתון (טיל)|שפריר]]'''. מטוס הנשר שירת בחיל האוויר החל משנת [[1972]] וזכה להצלחה רבה ב[[מלחמת יום הכיפורים]]: באמצעותו הופלו 111 מטוסי אויב במלחמה (ו-115 הפלות לאורך כל תקופת השירות), לעומת אובדן של 5 מטוסים (3 הופלו). בסה"כ נבנו 61 מטוסי נשר, מתוכם 10 דו-מושביים.
* '''[[כפיר (מטוס)|כפיר]]''': [[מטוס קרב]] רב-משימתי, המשלב תכנון [[אווירודינמיקה|אווירודינמי]] צרפתי עם [[מנוע סילון|מנוע]] [[ארצות הברית|אמריקני]]. משנת [[1975]] יוצרו מעל 100 מטוסי כפיר. המטוס יוצר בשני דגמים עיקריים - למשימות יירוט ולתקיפת מטרות קרקע. בנוסף פותח דגם ייחודי ל[[צילום אווירי]].
*'''[[כפיר (מטוס)|כפיר]]''': [[מטוס קרב]] רב-משימתי, המשלב תכנון [[אווירודינמיקה|אווירודינמי]] צרפתי עם [[מנוע סילון|מנוע]] [[ארצות הברית|אמריקני]]. משנת [[1975]] יוצרו מעל 100 מטוסי כפיר. המטוס יוצר בשני דגמים עיקריים - למשימות יירוט ולתקיפת מטרות קרקע. בנוסף פותח דגם ייחודי ל[[צילום אווירי]].
* '''[[פרויקט הלביא|לביא]]''': פרויקט לייצור [[מטוס קרב]] חד-מנועי, רב משימתי, מודרני וזול. לאחר שהגיע לשלב של ייצור [[אבטיפוס|אבות טיפוס]] שטסו בטיסות ניסוי החליטה [[ממשלת ישראל]] על הפסקת הפרויקט.
*'''[[פרויקט הלביא|לביא]]''': פרויקט לייצור [[מטוס קרב]] חד-מנועי, רב משימתי, מודרני וזול. לאחר שהגיע לשלב של ייצור [[אבטיפוס|אבות טיפוס]] שטסו בטיסות ניסוי החליטה [[ממשלת ישראל]] על הפסקת הפרויקט.


בנוסף עסקה התעשייה האווירית גם בייצור מטוסים לתעופה אזרחית, ובהם מטוס המנהלים [[וסטווינד]].
בנוסף עסקה התעשייה האווירית גם בייצור מטוסים לתעופה אזרחית, ובהם מטוס המנהלים [[וסטווינד]].
שורה 229: שורה 229:
[[קובץ:Hermes 900.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[הרמס 900]], [[כטב"ם]] מתוצרת אלביט מערכות]]
[[קובץ:Hermes 900.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[הרמס 900]], [[כטב"ם]] מתוצרת אלביט מערכות]]
{{ערך מורחב|כלי טיס בלתי מאוישים בישראל}}
{{ערך מורחב|כלי טיס בלתי מאוישים בישראל}}
מאז [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] נחשבת [[מדינת ישראל]] כמובילה עולמית בתחום [[כלי טיס בלתי מאויש|כלי הטיס הבלתי מאוישים]]. ב-[[2013]] הייתה ישראל יצואנית הכטב"מים הגדולה בעולם, עם מכירות של כ-4.62 מיליארד דולר בשמונה השנים האחרונות{{הערה|{{ישראל דיפנס|אור הלר|"ישראל ראשונה ביצוא כטב"מים"|474|4524|19 במאי 2013}}{{ש}}{{הארץ|אורה קורן|"ישראל הינה יצואנית כלי הטיס הבלתי מאוישים הגדולה בעולם"|1.2023690|19 במאי 2013}}}}. [[צה"ל]] עושה שימוש נרחב בכטב"מים, בהם החל להשתמש מאז [[1969]].
מאז [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] נחשבת [[מדינת ישראל]] כמובילה עולמית בתחום [[כלי טיס בלתי מאויש|כלי הטיס הבלתי מאוישים]]. ב-[[2013]] הייתה ישראל יצואנית הכטב"מים הגדולה בעולם, עם מכירות של כ-4.62 מיליארד דולר בשמונה השנים האחרונות{{הערה|שם=הלר|1={{ישראל דיפנס|אור הלר|"ישראל ראשונה ביצוא כטב"מים"|474|4524|19 במאי 2013}}{{ש}}{{הארץ|אורה קורן|"ישראל הינה יצואנית כלי הטיס הבלתי מאוישים הגדולה בעולם"|1.2023690|19 במאי 2013}}}}. [[צה"ל]] עושה שימוש נרחב בכטב"מים, בהם החל להשתמש מאז [[1969]].


בישראל פועלים יצרנים אחדים של כטב"מים, שהעיקריים שבהם:
בישראל פועלים יצרנים אחדים של כטב"מים, שהעיקריים שבהם:
* מפעל '''מלט''' של [[התעשייה האווירית לישראל]], שהוא היצרן המוביל בעולם מבחינת כלי הטיס הבלתי מאוישים שיוצרו, נמכרו והופעלו בעולם. מלט הוקמה על בסיס מיזוג של מפעלי מזל"טים מתחרים שפעלו בשנות השמונים בתעשייה האווירית ובחברת [[תדיראן]].
*מפעל '''מלט''' של [[התעשייה האווירית לישראל]], שהוא היצרן המוביל בעולם מבחינת כלי הטיס הבלתי מאוישים שיוצרו, נמכרו והופעלו בעולם. מלט הוקמה על בסיס מיזוג של מפעלי מזל"טים מתחרים שפעלו בשנות השמונים בתעשייה האווירית ובחברת [[תדיראן]].
* '''חץ הכסף''', המשותף לחברות [[אלביט מערכות]] ו[[אל-אופ]]. מפעל זה עבר לשליטה מלאה של חברת אלביט מערכות לאחר המיזוג שביצעה עם אל-אופ.
*'''חץ הכסף''', המשותף לחברות [[אלביט מערכות]] ו[[אל-אופ]]. מפעל זה עבר לשליטה מלאה של חברת אלביט מערכות לאחר המיזוג שביצעה עם אל-אופ.
* '''[[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]]''', המפתחת מיני-כטב"מים.
*'''[[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]]''', המפתחת מיני-כטב"מים.
* '''[[אירונאוטיקס]]''', המפתחת ומפעילה מל"טים מסוגים שונים.
*'''[[אירונאוטיקס]]''', המפתחת ומפעילה מל"טים מסוגים שונים.
* '''[[EMIT-UAV]]''', המפתחת כלי טיס בלתי מאוישים שונים, כולל מצנח רחיפה.
*'''[[EMIT-UAV]]''', המפתחת כלי טיס בלתי מאוישים שונים, כולל מצנח רחיפה.


===לווייני ריגול===
===לווייני ריגול===
שורה 246: שורה 246:


===אחרים===
===אחרים===
* [[פוד]] [[לייטנינג (פוד)|לייטנינג]] - משפרים ביצועי תקיפה וניווט של מטוסי קרב.
*[[פוד]] [[לייטנינג (פוד)|לייטנינג]] - משפרים ביצועי תקיפה וניווט של מטוסי קרב.
* [[פאלקון (מערכת)|פאלקון]] - מערכת מוטסת לשליטה והתרעה מוקדמת המפותחת על ידי חברת [[אלתא מערכות|אלתא]].
*[[פאלקון (מערכת)|פאלקון]] - מערכת מוטסת לשליטה והתרעה מוקדמת המפותחת על ידי חברת [[אלתא מערכות|אלתא]].
* [[קטלנית (אמצעי לחימה)|קטלנית]] - כלי ירייה ([[מקלע]] או [[תותח אוטומטי]]) שנשלט מתוך ה[[רק"מ]], שיפור של [[מאג רפא"ל]]. ([[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]])
*[[קטלנית (אמצעי לחימה)|קטלנית]] - כלי ירייה ([[מקלע]] או [[תותח אוטומטי]]) שנשלט מתוך ה[[רק"מ]], שיפור של [[מאג רפא"ל]]. ([[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]])
* [[דרקונית (אמצעי לחימה)|דרקונית]] - כלי ירייה ([[מקלע]] או [[תותח אוטומטי]]) שנשלט מתוך ה[[רק"מ]], פיתוח של [[אלביט מערכות]] הדומה ל"קטלנית"{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|צפו ב"דרקונית" של צה"ל: לירות בלי לצאת מהנגמ"ש|4847946|30 באוגוסט 2016}}.}}
*[[דרקונית (אמצעי לחימה)|דרקונית]] - כלי ירייה ([[מקלע]] או [[תותח אוטומטי]]) שנשלט מתוך ה[[רק"מ]], פיתוח של [[אלביט מערכות]] הדומה ל"קטלנית"{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|צפו ב"דרקונית" של צה"ל: לירות בלי לצאת מהנגמ"ש|4847946|30 באוגוסט 2016}}.}}
* [[רואה-יורה]]: מערכת נשק שפותחה על ידי [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]] לפגיעה מרחוק במפגעים, בשימוש ב[[ציר הוברס]].
*[[רואה-יורה]]: מערכת נשק שפותחה על ידי [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]] לפגיעה מרחוק במפגעים, בשימוש ב[[ציר הוברס]].
* [[צבא יבשה דיגיטלי]]: מערכת [[תקשוב]], [[מידע]], שליטה ובקרה. ([[אלביט מערכות]])
*[[צבא יבשה דיגיטלי]]: מערכת [[תקשוב]], [[מידע]], שליטה ובקרה. ([[אלביט מערכות]])


==השפעת הסיוע הביטחוני מארצות הברית==
==השפעת הסיוע הביטחוני מארצות הברית==
שורה 259: שורה 259:


==ייצוא של התעשייה הביטחונית==
==ייצוא של התעשייה הביטחונית==
החל מהשנים הראשונות שלאחר הקמת התעשייה הביטחונית בישראל נעשו מאמצים לייצא מוצרים, כבר בשנת 1975 הגיע הייצוא הביטחוני לסך של 500 מיליון דולר{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|מפעלי הנשק בישראלי קיבלו הזמנות יצוא ב־500 מיליון ד|1975/06/22|00200}}}} ובהדרגה הגיעו רוב הכנסות התעשייה מייצוא.
החל מהשנים הראשונות שלאחר הקמת התעשייה הביטחונית בישראל נעשו מאמצים לייצא מוצרים, כבר בשנת 1975 הגיע הייצוא הביטחוני לסך של 500 מיליון דולר{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|מפעלי הנשק בישראלי קיבלו הזמנות יצוא ב־500 מיליון ד|1975/06/22|00200}}}} ובהדרגה הגיעו רוב הכנסות התעשייה מייצוא.


על ייצוא אמצעי לחימה המיוצרים בישראל מפקח סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני ב[[משרד הביטחון]]{{הערה|[http://www.sibat.mod.gov.il/SibatMain/HEB/ סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני]}}. בשנת 2007 נחקק [[חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני]] שמטרתו היא להסדיר את הפיקוח של המדינה על יצוא של ציוד ביטחוני, על העברת ידע ביטחוני ועל מתן שירות ביטחוני.
על ייצוא אמצעי לחימה המיוצרים בישראל מפקח סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני ב[[משרד הביטחון]]{{הערה|[http://www.sibat.mod.gov.il/SibatMain/HEB/ סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני]}}. בשנת 2007 נחקק [[חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני]] שמטרתו היא להסדיר את הפיקוח של המדינה על יצוא של ציוד ביטחוני, על העברת ידע ביטחוני ועל מתן שירות ביטחוני.


ב-[[2013]] הייתה ישראל יצואנית הכטב"מים הגדולה בעולם, עם מכירות של כ-4.62 מיליארד דולר בשמונה השנים האחרונות{{הערה|{{ישראל דיפנס|אור הלר|"ישראל ראשונה ביצוא כטב"מים"|474|4524|19 במאי 2013}}{{ש}}{{הארץ|אורה קורן|"ישראל הינה יצואנית כלי הטיס הבלתי מאוישים הגדולה בעולם"|1.2023690|19 במאי 2013}}}}. בשנת 2015 דורגו ארבע חברות ישראליות ([[אלביט מערכות]], [[התעשייה האווירית]], [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות|רפאל]] ו[[תעש]]) בין מאה החברות הביטחוניות הגדולות בעולם{{הערה|{{ynet||4 חברות ישראליות בין 100 יצרניות הנשק הגדולות בעולם|4684826|28 ביולי 2015}}}}. ובשנת 2017 הגיע הייצוא הביטחוני לשיא של 9.5 מיליארד דולר{{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|שיא בייצוא הביטחוני מישראל|1001234173|2 במאי 2018}}}}.
ב-[[2013]] הייתה ישראל יצואנית הכטב"מים הגדולה בעולם, עם מכירות של כ-4.62 מיליארד דולר בשמונה השנים האחרונות{{הערה|שם=הלר}}. בשנת 2015 דורגו ארבע חברות ישראליות ([[אלביט מערכות]], [[התעשייה האווירית]], [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות|רפאל]] ו[[תעש]]) בין מאה החברות הביטחוניות הגדולות בעולם{{הערה|שם=גדולות}}. ובשנת 2017 הגיע הייצוא הביטחוני לשיא של 9.5 מיליארד דולר{{הערה|שם=אזולאי}}.


ייצוא של התעשייה הביטחונית, יותר מכל ייצוא אחר, רגיש לשיקולים פוליטיים. [[איראן]] הייתה לקוח גדול של התעשייה הביטחונית הישראלית, אך חדלה מכך בהדרגה בעקבות [[המהפכה האיראנית]].
ייצוא של התעשייה הביטחונית, יותר מכל ייצוא אחר, רגיש לשיקולים פוליטיים. [[איראן]] הייתה לקוח גדול של התעשייה הביטחונית הישראלית, אך חדלה מכך בהדרגה בעקבות [[המהפכה האיראנית]].


סוגיה שעולה מפעם לפעם לדיון ציבורי היא סוגיית מכירה של אמצעי לחימה למשטרים רודניים, שבהם משמש הנשק לפגיעה ב[[זכויות אדם]] ואף ל[[פשעי מלחמה]]. על חלק מעסקאות ייצוא הנשק מוטלת [[צנזורה צבאית|צנזורה]], המונעת את פרסומן.{{הערה|{{מעריב אונליין|[[יוסי מלמן]]|בדממה דקה: כך מסתירה ישראל את עסקיה הביטחוניים|journalists/Article-601770|6 באוקטובר 2017}}}}{{הערה|אריאל הורוביץ, [https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/66655/ מכירת חיסול: הישראלים שנאבקים נגד מכירת נשק לממשלים רודניים ], [[מקור ראשון]], אוגוסט 2018}}
סוגיה שעולה מפעם לפעם לדיון ציבורי היא סוגיית מכירה של אמצעי לחימה למשטרים רודניים, שבהם משמש הנשק לפגיעה ב[[זכויות אדם]] ואף ל[[פשעי מלחמה]]. על חלק מעסקאות ייצוא הנשק מוטלת [[צנזורה צבאית|צנזורה]], המונעת את פרסומן{{הערה|{{מעריב אונליין|[[יוסי מלמן]]|בדממה דקה: כך מסתירה ישראל את עסקיה הביטחוניים|journalists/Article-601770|6 באוקטובר 2017}}}}{{הערה|אריאל הורוביץ, [https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/66655/ מכירת חיסול: הישראלים שנאבקים נגד מכירת נשק לממשלים רודניים ], [[מקור ראשון]], אוגוסט 2018}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
* [[פרויקט הלביא]]
*[[פרויקט הלביא]]
* [[אמצעי לחימה של צה"ל]]
*[[אמצעי לחימה של צה"ל]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* [[יוסף עברון]], '''התעשייה הביטחונית בישראל''', [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1980.
*[[יוסף עברון]], '''התעשייה הביטחונית בישראל''', [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1980.
* יעקב כץ, אמיר בוחבוט, '''קוסמי הנשק - כיצד הפכה ישראל למעצמת-על של חדשנות צבאית''', [[כנרת זמורה-ביתן]], 2017.
*יעקב כץ, אמיר בוחבוט, '''קוסמי הנשק - כיצד הפכה ישראל למעצמת-על של חדשנות צבאית''', [[כנרת זמורה-ביתן]], 2017.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.themarker.com/misc/tags/1.5146 תעשיות ביטחוניות], באתר [[TheMarker]]
*[http://www.themarker.com/misc/tags/1.5146 תעשיות ביטחוניות], באתר [[TheMarker]]
* [http://www.globes.co.il/news/%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA.tag תעשיות ביטחוניות], באתר "[[גלובס]]"
*[http://www.globes.co.il/news/%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA.tag תעשיות ביטחוניות], באתר "[[גלובס]]"
* יעקב ליפשיץ, [http://www.biu.ac.il/Besa/MSPS92.pdf התפקיד האסטרטגי והכלכלי של תעשיות הביטחון בישראל], באתר של [[אוניברסיטת בר-אילן]], דצמבר 2011
*יעקב ליפשיץ, [http://www.biu.ac.il/Besa/MSPS92.pdf התפקיד האסטרטגי והכלכלי של תעשיות הביטחון בישראל], באתר של [[אוניברסיטת בר-אילן]], דצמבר 2011
* [http://www.idfblog.com/2011/12/26/8-incredible-technologies-used-by-the-idf/ Eight Incredible Technologies Used by the IDF], ה[[בלוג]] הרשמי של [[צה"ל]]
*[http://www.idfblog.com/2011/12/26/8-incredible-technologies-used-by-the-idf/ Eight Incredible Technologies Used by the IDF], ה[[בלוג]] הרשמי של [[צה"ל]]
* {{mako|שי לוי|הצלחה בקנה מידה עולמי: מערכות הנשק הישראליות ששינו את שדה הקרב|917242eb2650931006|pzm-magazine/war-games|8 באוגוסט 2012}}
*{{mako|שי לוי|הצלחה בקנה מידה עולמי: מערכות הנשק הישראליות ששינו את שדה הקרב|917242eb2650931006|pzm-magazine/war-games|8 באוגוסט 2012}}
* [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=FFLEG הכירו את האנשים שהכניסו את ההיי-טק לצבא הגנה לישראל], The Post,{{כ}} 14 באפריל 2014
*[http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=FFLEG הכירו את האנשים שהכניסו את ההיי-טק לצבא הגנה לישראל], The Post,{{כ}} 14 באפריל 2014
* {{ביטאון יד לשריון|[[משה יעלון]]|צה"ל, התעשייה הביטחונית וישראל - אתגרים וטכנולוגיות|42|40|נובמבר 2012, עמ' 45-40}}
*{{ביטאון יד לשריון|[[משה יעלון]]|צה"ל, התעשייה הביטחונית וישראל - אתגרים וטכנולוגיות|42|40|נובמבר 2012, עמ' 45-40}}
* {{TheMarker|שוקי שדה|כיפת ברזל, מעיל רוח, MPR 500, הטיל הסודי - והאנשים שירוויחו מהם מיליארדים|1.2400337|9 באוגוסט 2014}}
*{{TheMarker|שוקי שדה|כיפת ברזל, מעיל רוח, MPR 500, הטיל הסודי - והאנשים שירוויחו מהם מיליארדים|1.2400337|9 באוגוסט 2014}}
* {{הארץ|נילי כהן|היקף ייצוא הנשק הישראלי ירד ב–2013; המכירה למדינות אפריקה הוכפלה|1.2453337|7 באוקטובר 2014}}
*{{הארץ|נילי כהן|היקף ייצוא הנשק הישראלי ירד ב–2013; המכירה למדינות אפריקה הוכפלה|1.2453337|7 באוקטובר 2014}}
* {{TheMarker|אורה קורן|רקטות חכמות, טילים מתבייתים ומזל"טים: כך משתלטת ישראל על סחר הנשק העולמי|1.2501446|2 בדצמבר 2014}}
*{{TheMarker|אורה קורן|רקטות חכמות, טילים מתבייתים ומזל"טים: כך משתלטת ישראל על סחר הנשק העולמי|1.2501446|2 בדצמבר 2014}}
* {{יוטיוב ארכיון צה"ל||הישגי התעשייה הביטחונית, בסרט שהוכן לרגל חגיגות 25 שנים לעצמאות המדינה|OdrFdGwbi5Y}}
*{{יוטיוב ארכיון צה"ל||הישגי התעשייה הביטחונית, בסרט שהוכן לרגל חגיגות 25 שנים לעצמאות המדינה|OdrFdGwbi5Y}}
* {{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|הייצוא הביטחוני הישראלי: זינוק באפריקה, שיא מכירות באירופה|1.3957524|29 במרץ 2017}}
*{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|הייצוא הביטחוני הישראלי: זינוק באפריקה, שיא מכירות באירופה|1.3957524|29 במרץ 2017}}
* {{גלובס|יובל אזולאי|ישראל בעשירייה הפותחת במכירות הביטחוניות בעולם|1001199920|4 באוגוסט 2017}}
*{{גלובס|יובל אזולאי|ישראל בעשירייה הפותחת במכירות הביטחוניות בעולם|1001199920|4 באוגוסט 2017}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־23:30, 2 במרץ 2019

בישראל פועלת תעשייה ביטחונית ענפה, שהחלה להתפתח עוד טרם הקמת המדינה, ובמשך השנים הפכה למרכיב בולט בתעשייה בישראל. תעשייה זו נועדה לתת מענה לצרכיה הביטחוניים הייחודים של מערכת הביטחון בישראל, ובעיקר של צה"ל. חרמות נשק שהוטלו על ישראל בתקופות שונות בעקבות לחץ כלכלי של מדינות ערב היו אחד המניעים העיקריים להשקעה הרבה של ישראל בפיתוח אמצעי לחימה מתוצרתה.

רבים מאמצעי הלחימה המיוצרים בישראל מיועדים לייצוא, שעליו מפקח סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון. בשנת 2017 הגיע הייצוא הביטחוני לשיא של 9.2 מיליארד דולר[1], וכבר בשנת 2015 דורגו ארבע חברות ישראליות בין מאה החברות הביטחוניות הגדולות בעולם[2]. חלק קטן מהאמל"ח שמיוצר בישראל מיועד לצה"ל בלבד, והוא בגדר "נשק הפתעה" שנועד לתת לישראל יתרון טכנולוגי איכותי על יריביה.

טנק מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח" - זהו הטנק המתקדם ביותר בסדרת המרכבה
פרויקט הלביא לפיתוח מטוס קרב רב-משימתי נחשב לאחד המיזמים השאפתניים ביותר של התעשיות הביטחוניות בישראל. מיזם זה בוטל בסופו של דבר.

היסטוריה

התעשייה הצבאית - תעש מערכות

ייצור קני רובים במפעל של תע"ש, 1955
ערך מורחב – תעש מערכות

שורשיה של תעש מערכות היא בימים של טרם קום המדינה, אז נקראה התעשייה הצבאית, וייצרה נשק ותחמושת עבור המחתרות העבריות, ובראשותן "ההגנה". עם קום מדינת ישראל החלה לייצר נשק ותחמושת עבור צה"ל. בהמשך החלה ליצא נשק ותחמושת.

תעש מערכות היא חברה ביטחונית המתמחה בפיתוח מערכות נשק מדויקות לכוחות היבשה והאוויר. מערכות הנשק המתקדמות של החברה, נמכרות לצה"ל וצבאות בעולם. החברה מפתחת ומייצרת מערכות נשק ייחודיות מסוגן בעולם ונחשבת למוביל עולמי בתחום הרקטות המדויקות למגוון טווחים, פגזי טנקים מדויקים מותאמים ללוחמה אורבנית ופצצות אוויר קרקע שפותחו בשנים האחרונות בהתאם לצרכים המבצעיים ובסטנדרטים הגבוהים של חיל האוויר הישראלי. בשנים האחרונות עברה החברה מהפך משמעותי בתמהיל המוצרים ועברה לפיתוח וייצור מערכות נשק עם טכנולוגיה מתקדמת בהתאמה לשדה הקרב העתידי. תעש מספקת לצה"ל וצבאות בעולם פגזי טנקים מדויקים לטנק המרכבה שנכנסו לשימוש מבצעי ראשון ומוצלח במבצע צוק איתן, פצצות מדויקות למטוסי קרב שהוכחו מבצעית בהצלחה רבה במבצע צוק איתן, לאחרונה פורסם כי חיל התותחנים הכניס לשימוש מבצעי את רקטת הרומח החדשנית בתום סדרת ניסויים, תרגולים ואימונים. החל מינואר 2016 החלה החברה לפעול כתעש מערכות (במקום שמה הקודם של החברה - התעשייה הצבאית) שינוי השם הוא נדבך מתבקש בתהליך מכירת החברה לחברה הביטחונית אלביט מערכות - אשר יושלם בחודשים הקרובים. הפעילות המסווגת של תעש המוגדרת כנכסים אסטרטגיים של המדינה - הועברה לחברה ממשלתית שתרכז את הפעילות בתחום זה ותכונה - חברת תומר. ראשיתה של התעשייה הביטחונית בישראל עוד טרם קום המדינה. המפעל הראשון של התעשייה הצבאית הוקם ב-1933 במכון המים בשכונת בורוכוב בגבעתיים. במפעל זה עובדו הגופים היצוקים של רימוני היד והרובה; מילוי חומר הנפץ וייצור המצתים נעשו בבית פרטי סמוך. ב-1936 הועברה הפעילות למפעל לעיבוד עורות על שפת הים בצפון תל אביב, ונקרא "מכון א'". באותה שנה נוסד גם בית היציקה המרכזי לרימונים ולפצצות מרגמה בנען. בשנת 1939 מונה ישראל עמיר למנהל תעש. עם פרישתו, ב-1940, הקיף תעש שבעה מכונים ו-50 עובדים קבועים. בתקופתו של עמיר יוצרו 48 מרגמות ו-5,000 פצצות[3]. המנהל השני, חיים סלבין, הפך את תעש למפעל תעשייתי, המייצר לפי סדרות, שיטות, סטנדרטים, נהלים ותקציבים. עובדי תעש היו חברי "הגנה", שעבדו בתנאי מחתרת ובסודיות מוחלטת. בתקופה זו הוחל בייצור התת-מקלע "סטן". לאחר מלחמת יום הכיפורים חל גידול ניכר בפעילות התעשייה הצבאית, לצריכה מקומית ולייצוא. יו"ר הדירקטוריון של תעש מערכות הוא השר לשעבר יצחק אהרונביץ ומנכ"ל החברה - אבי פלדר המכהן כמנכ"ל החברה החל משנת 2006. בשנים 1972–1990 ניהל מיכאל שור את התעשייה הצבאית. בתקופתו גדל הייצוא של תע"ש מעשרות מיליוני דולרים לכחצי מיליארד דולר, ופותח תחום הייצור לתעופה האזרחית. מקום מדינת ישראל ועד 1990 הייתה תעש יחידת סמך של משרד הביטחון. בשנת 1990 שונה מעמדה לחברה ממשלתית. כתוצאה ממהלך זה נגרמו לחברה הפסדים כספיים. החברה עברה תהליכי ייעול, שינוי מבנה ארגוני מהפך בתמהיל המוצרים, פיתוח חימוש מדויק בהתאמה לצרכים המבצעיים של צה"ל ושדה הקרב המודרני. בשנת 2017 החברה עברה לרווח נקי של 12 מיליון שקל. ווח נקי של 12 מיליון נתונה במשבר מתמשך. בעקבות זאת עברה החברה תהליכים של צמצום והפרטה.

עשות אשקלון היא חברה בת של תעש מערכות. החברה ממוקמת באשקלון, מתמחה ועוסקת בייצור של מערכות לשוק הביטחוני ותעופה אזרחית. החברה מפתחת ומייצרת ממסרות לטנקים ולרק"מ ומכללים מתקדמים למטוסי סילון. יו"ר עשות אשקלון הוא יצחק אהרונוביץ המכהן כיו"ר תעש מערכות. מנכ"ל החברה הוא תא"ל (מיל') מיכאל דיין.

בנובמבר 2018 הושלמה מכירת תעש מערכות (כולל החברה הבת עשות אשקלון) לחברת אלביט מערכות, כאשר חלק מהפעילויות, כולל ייצור מערכות הנעה רקטית קלה[4] נשארו בידי המדינה במסגרת חברת תומר חברה ממשלתית[5].

חיל המדע

ערך מורחב – חיל המדע

בשנת 1946, בהוראתו של מפקד "ההגנה", יצחק שדה, הקים המהנדס מאיר רבינוביץ ("בץ") מחלקה למחקר מדעי בראשותו, ואהרן וקס ("דונגי") שימש כסגנו. אחר מספר חודשים אזלו המקורות הכספיים למימון פעילות המחלקה, וזו נפסקה. בעקבות השתדלותם של יוחנן רטנר ואהרן קציר השתכנע דוד בן-גוריון להקים מחדש מחלקת מדע במסגרת "ההגנה", והחלטה על כך התקבלה ב-10 באוקטובר 1947 על ידי "ועד הביטחון". ליחידה הוקצה תקציב של 10,000 לירות ארץ ישראליות לשנה, ואת פעילותה ריכזו אהרן וקס, ז'נקה רטנר ושלמה גור. בן-גוריון היה מעורב רבות בתמיכה ביחידה, והמדענים אהרון קציר וארנסט דוד ברגמן (מנהל מכון זיו) היו פעילים בהקמתה. בשנת 1948, עם הקמתו של צה"ל, הועברה היחידה לידי אגף המבצעים במטכ"ל והיא זכתה לשם חמ"ד — "חיל המדע". ביוני 1948 מונה המדען אפרים קציר (לימים הנשיא הרביעי של מדינת ישראל) למפקדה הראשון של היחידה.

חיל המדע עסק בפיתוח וייצור אמצעי לחימה רבים, ובההם חומרי נפץ, מוקשים, פצצות תאורה, פצצות תבערה, תותח ללא רתע ועוד. במסגרת פעילות היחידה יוצרו כ-1,800 מטולי פיאט, כ-13,000 פצצות אוויריות, כחמישים מרגמות כבדות וכ-100,000 בקבוקי מולוטוב. פעילות היחידה התאפיינה בגיוס אנשים ורעיונות רבים מקרב העולים לישראל, וכן היא התפרסמה בזכות יכולת האלתור של חבריה.

בקיץ 1951 מונה ארנסט דוד ברגמן לתפקיד "יועץ מדעי לשר הביטחון" והוחלט על ביטול חמ"ד. בשנת 1952 הוקם במשרד הביטחון האגף למחקר ותיכון (אמ"ת) בו שולבו יחידות השונות של חמ"ד. בראש היחידה עמד מאיר (מוניה) מרדור.

רפאל

ערך מורחב – רפאל - מערכות לחימה מתקדמות
קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Iron Dome Intercepts Rockets from the Gaza Strip.jpg
סוללת כיפת ברזל משגרת טיל מיירט טמי"ר במהלך מבצע עמוד ענן, 2012.

בשנת 1958 עבר האגף למחקר ותיכון התרחבות וארגון מחדש תחת השם רפא"ל. החל משנות ה-60 של המאה ה-20 התמקדה רפא"ל בטכנולוגיית טילים, ועובדיה שקדו בין היתר על פיתוח טילי השפריר (הדורות המאוחרים של טיל השפריר, שפותחו החל משנות ה-80 של המאה ה-20, הם טילי הפיתון, הנחשבים למתקדמים בעולם). במשך השנים, פיתחה רפא"ל מערכות לכל זרועות צה"ל.

ב־2002 הפכה רפא"ל לחברה ממשלתית בשם רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ, ובאוקטובר 2007 שינתה החברה את שמה לרפאל - מערכות לחימה מתקדמות בע"מ.

בין מוצריה הבולטים של רפאל נמנים טילי הנ"ט מסדרת ספייק (בהם התמוז), טילי הפיתון 5 והדרבי, טיל קרקע-אוויר פופאיי/חנית נאה, עמדת הקטלנית המפעילה מקלע בשלט רחוק, מערכת ההגנה האווירית ויירוט הרקטות "כיפת ברזל" ומערכת ההגנה האקטיבית לרק"ם "מעיל רוח".

התעשייה האווירית לישראל

כטב"ם הרון 1 מתוצרת התעשייה האווירית לישראל
ערך מורחב – התעשייה האווירית לישראל

התעשייה האווירית לישראל היא חברה ממשלתית ישראלית אשר מפתחת ומייצרת בעיקר מוצרים תעופתיים, מערכות חלל, מערכות ביטחוניות וצבאיות, ומוצרי אלקטרוניקה. התעשייה האווירית היא החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל. מייצרת גם מערכות ימיות, ספינות ומערכות מתקדמות לכוחות היבשה.

החברה נוסדה בשנת 1953 על ידי אל שווימר, בסיועם ובעידודם של דוד בן-גוריון ושמעון פרס, ונודעה בשם "חברת בדק מטוסים". עיקר עיסוקה של החברה בשנותיה הראשונות היה עבודות תיקון ושירות למטוסי הבוכנה של חיל האוויר הישראלי. שווימר שימש המנכ"ל הראשון של התעשייה האווירית והתמיד בתפקידו זה במשך 24 שנים. בעקבות מלחמת יום הכיפורים התרחב הייצור של התעשייה האווירית ומספר עובדיו עלה מ-13,500 ל-15,000[6].

לאורך שנות קיומה עסקה התעשייה האווירית בייצור ובשיפור מטוסי קרב, בבנייה ופיתוח מטוסי מנהלים בדגמי וסטווינד, ייצור מטוסי מנהלים של חברת גאלפסטרים (Gulfstream) וכן ביצעה עבודות אחזקה למטוסים צבאיים ואזרחיים. לחברה אף חטיבת מערכות טילים וחלל העוסקת בבניית מערכות טילים והנחיה. אף שעיקר פעילותה של התעשייה האווירית הוא בתחום תעשיית המטוסים ואמצעים אלקטרוניים מוטסים, החברה גם מייצרת מערכות צבאיות לכוחות יבשתיים וימיים. רבות מן המערכות הללו מעוצבות לצרכיו של צה"ל, חלקן מיוצאות לצבאות זרים.

לחברה חברות בנות אחדות, ובהן:

  • אלתא - מתמקדת בעיקר במערכות מכ"ם, מערכות אלקטרוניות, קשר ותקשוב, מודיעין ובקרה.
  • רמתא - ממוקמת בבאר שבע, הוקמה ב-1967 ביוזמת ממשלת ישראל לפיתוח ומתן תעסוקה לתושבי הנגב. החברה עוסקת בתכנון, ייצור והרכבה של כלים יבשתיים (בהם רק"ם גלגלי, מיגון פלטפורמות, אמצעי פריצה לשדות מוקשים, רובוטיקה קרקעית והשתתפות בייצור טנק המרכבה), ייצור והרכבה של כלים ימיים (ספינות סיור ותקיפה מהירות) וייצור מקביל של מכלולים תעופתיים מחומרים מרוכבים.

אלביט

כלי טיס בלתי מאויש מדגם הרמס 450 הוא אחד מדגמי הכטב"מים המצליחים של החברה ומשרת גם בחיל האוויר הישראלי.
גארדיום, כלי רכב בלתי מאויש מתוצרת אלביט מערכות
ערך מורחב – אלביט (חברה)
ערך מורחב – אלביט מערכות

אלביט בע"מ נוסדה בשנת 1966 כשותפות של אלרון ומשרד הביטחון[7][8]. החברה הוקמה ביוזמת עוזיה גליל, מייסד חברת אלרון, ביחד עם דן טולקובסקי ובעידוד סגן שר הביטחון שמעון פרס[9]. החברה עסקה בפיתוח וייצור של מוצרי אלקטרוניקה אזרחיים וצבאיים. בתחום הצבאי פיתחה אלביט מערכות פיקוד, בקרה, תקשורת, ניווט וכינון אש לטנקים[10] עבור מערכת הביטחון בישראל, ובמיוחד מערכות מוטסות[11]. במהלך שנות ה-70 ייצרה אלביט מערכות מוטסות עבור ה"כפיר".

בשנת 1996 התפצלה אלביט לאלביט מערכות ולאלביט הדמיה, כאשר הפעילות בתחום הצבאי נעשתה באלביט מערכות, שהפכה לחברה בולטת בפיתוח וייצור מערכות נשק מבוססות היי-טק לזרועות היבשה, האוויר והים. בהן מערכות קשר, אלקטרוניקה, אופטיקה, שליטה ובקרה.

לחברה חברות בנות אחדות שנרכשו במהלך השנים, ובהן:

תדיראן

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תדיראן - חברה המייצרת מערכות אלקטרוניקה ותקשוב.

מיזם טנק המרכבה

מרכבה סימן 1 במוזיאון טנקים צ'כי.
מרכבה סימן 4 בתצוגת יד לשריון (חנוכת הגעת הכלי).
ערך מורחב – מרכבה (טנק)

מיזם בולט של ייצור נשק לכוחות היבשה הוא טנק המרכבה (טנק), שבייצורו עוסקים מינהלת תוכנית טנק המרכבה במשרד הביטחון והרשות לפיתוח טנקים בחיל החימוש.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 שיתף צה"ל פעולה עם הצבא הבריטי בפיתוח הטנק צ'יפטיין (Chieftain). בתמורה לשיתוף הפעולה, היו אמורים הבריטים לאפשר את מכירת הטנק לישראל עם ייצורו, אולם מאוחר יותר החליטו לבטל את העסקה כתוצאה מלחץ כבד שהפעילו עליהם מדינות ערב. בישראל הוחלט להימנע מהישנות מקרה שכזה בעתיד, ואז הועלה רעיון פיתוחו של טנק ישראלי מקורי.

התכנון החל ב-1970 על בסיס לקחי מלחמת ששת הימים, ובאמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 החלו לערוך ניסויים בשטח. ב-29 באוקטובר 1979 נכנס לשירות מבצעי הדגם הסדרתי הראשון - מרכבה סימן 1, שהספיק להילחם במלחמת לבנון הראשונה. ב-1982 נכנס לשירות דגם משופר - מרכבה סימן 2, ומיד אחריו מרכבה סימן 2ב. במהלך תקופת שירותם הופקו לקחים מבצעים וטכנולוגיים רבים שהביאו לקפיצת דרך משמעותית במרכבה סימן 3 שנכנס לשירות בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20. בדגם זה הוחלף התותח המחורק בקליבר 105 מ"מ בתותח חלק-קדח מודרני בקליבר 120 מ"מ תוצרת תע"ש. במהלך שנות התשעים נכנסו לשימוש טכנולוגיות חדשות המבשרות את שדה הקרב העתידי, ורובן הוטמעו במרכבה סימן 3ב ב"ז (על שם מערכת בקרת האש: ברק זוהר). מאוחר יותר נוספו לדגמי סימן 2 וסימן 3 תוספות מיגון מודולריות שנקראו "מיגון דור ד'" או "קס"ג" ונועדו להגביר את עמידות הטנקים נגד טילי נ"ט של חזבאללה. במהלך שנות ה-90 והעשור הראשון של המאה ה-21 הוסבו כל טנקי סימן 3 בשירות סדיר לסימן 3 ב"ז.

לקראת סוף שנות ה-90 של המאה ה-20 והעשור הראשון של המאה ה-21 תוכנן הדור הרביעי של הטנק תוך התחשבות באיומי עימות נמוך עצימות ובניסיון של ישראל מהלחימה ברצועת הביטחון ובשטחי יש"ע, תוך דגש על הטמעת טכנולוגיות חדשות ומערכות דיגיטליות מתקדמות, בהן מערכות קשר, שליטה וניהול קרב דיגיטליות של פרויקט צי"ד, ועל כן המרכבה סימן 4 היא שיפור משמעותי לעומת הדור הקודם. בשנת 2004 החל להיכנס דור זה לשירות בצה"ל. בשנת 2009 הוחל בהתקנת מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" על טנקי מרכבה סימן 4.

בעקבות אסון הנגמ"שים ב-2004 החליטו בצה"ל על ייצור נגמ"ש כבד המבוסס על תובת מרכבה סימן 4. אב-טיפוס המבוסס על סימן 1 נכנס לשירות ניסיוני בחטיבת גבעתי עוד ב-2005 אך גרסה מבצעית המבוססת על תובת סימן 4 נכנסה לשירות מבצעי רק בסוף שנת 2008. הנגמ"ש הכבד, שנקרא "נמ"ר" (נגמ"ש מרכבה), מצויד במערכת צי"ד, בעמדת נשק "קטלנית" ואמצעים נוספים.

תעשיות נשק לישראל

ערך מורחב – תעשיות נשק לישראל
מיקרו-תבור X-95, הנשק האישי של לוחמי חיל הרגלים של צה"ל.

תעשיות נשק לישראל (IWI) עוסקת בייצור נשק קל. החברה נוסדה בשנת 2005 עם הפרטתו של מפעל הנשק הקל "מגן" של תע"ש. בין מוצריה: רובי הסער תבור TAR-21, מיקרו-תבור X-95 וגליל, רובי הצלפים "גליל-צלפים" ו-IWI DAN, מקלעי הנגב ונגב NG7, מטול רימונים GL40 ,והאקדחים יריחו 941 ומצדה.

תומר חברה ממשלתית

ערך מורחב – תומר חברה ממשלתית

תומר חברה ממשלתית בע"מ היא חברה ממשלתית שהוקמה בשנת 2015 במסגרת התוכנית להפרטת תעש מערכות, לשם ריכוז פעילויות של תעש מערכות שהממשלה רצתה להשאיר בשליטתה. באתר של רשות החברות הממשלתיות מתוארת מטרת החברה: "לעסוק בפעילות הנעה כבדה וכן בפעילות סלבין, על כל היבטיהן, לרבות פיתוח ייצור, בדיקה, ניסוי, הוכחה, אחזקה ותחזוקה."[13] החברה החלה לפעול בהיקף מלא בנובמבר 2018, עם השלמת המכירה של תעש מערכות לאלביט מערכות. עם תחילת פעילותה הועסקו בחברה כ-500 עובדים[14].

גופים ממשלתיים וצבאיים

במערכת הביטחון בישראל ישנם מספר גופים האחראים על פיתוח ואחזקת אמצעי לחימה:

אמצעי לחימה מתוצרת ישראל

נשק קל

תת מקלע עוזי, מאמצעי הלחימה המפורסמים שפותחו בישראל

כלי רכב

שורת רכבי "דוד"

רכב קרבי משוריין

פומ"ה - נגמ"ש הנדסה קרבית מתקדם
נמ"ר - נגמ"ש כבד על בסיס תובת מרכבה

ארטילריה

תחמושת

פגזים לטנקים תוצרת התעשייה הצבאית

טילים ורקטות

רקטות וטילים נגד טנקים

טילי אוויר-אוויר, אוויר-קרקע וקרקע-אוויר

טיל שפריר 1 (למעלה) וטיל פיתון 5 (למטה) - טילי אוויר-אוויר מתוצרת רפאל

פיתוח וייצור של טילי אוויר-אוויר נעשה בישראל על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות. בשנות ה-50 העביר חיל האוויר הישראלי למערכת הביטחון הישראלית דרישה ומאפיינים לייצור עצמי של טיל אוויר-אוויר. זאת כחלק מהמדיניות שנהגה אז ונועדה לקדם את תעשיית הנשק הישראלית ולהפחית את תלות הצבא ביבוא (ישראל הייתה אז עדיין תחת אמברגו אמריקאי, ושנים לאחר מכן התחלף זה באמברגו צרפתי). הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל) נרתמה לפיתוח הטיל בשנת 1959, תחת השם "שפריר". במסגרת זו פותחו הטילים שפריר 1 (1959), ושפריר 2 (1969). הדגם השלישי כונה פיתון 3 (1978), ואחריו פותח פיתון 4 (1993). הגרסה האחרונה - פיתון 5 - נכנסה לשירות בשנת 2005. הטילים בסדרה זו הם בעלי ראש ביות תת-אדום.

טיל אוויר-אוויר נוסף מתוצרת "רפאל" הוא דרבי - טיל אוויר-אוויר לטווח בינוני. בשנת 1991 נכנס הטיל לשירות מבצעי בחילות אוויר זרים. טיל זה הוא בעל ביות מכ"ם אקטיבי.

משני טילי אוויר-אוויר אלה ("פיתון 5" ו"דרבי") נגזרו שתי מערכות טילי קרקע-אוויר ניידות הקרויות SPYDER.

פופאי הוא טיל אוויר-קרקע כבד שפותח על ידי "רפאל". הטיל נמצא בשירות חיל האוויר הישראלי ובמספר חילות אוויר זרים, כולל חיל האוויר האמריקני. הקונספט של "פופאי" ("חמודון"), טיל אויר-קרקע מדויק מונחה טלוויזיה לטווחים ארוכים, הוגדר ברפאל עוד ב-1964 על ידי ד"ר צבי מאירי שעמד בראש הפרויקט עד 1975. בשנת 1969, בעיצומה של מלחמת ההתשה הופלו ביום אחד ארבעה מטוסי חיל האוויר, ומפקד החיל ביקש מרפאל לזרז פיתוח טיל מונחה טלוויזיה, שיפגע בסוללות הנ"מ בירי מרחוק. בינואר 1972 הסתיים שלב הקדם-תכנון, כשהתברר שהמשך הפיתוח ייקח זמן ממושך ומשאבים רבים, החל פיתוחו של פתרון ביניים זול יותר, "תדמית", פצצה גולשת מנגד, עם ראש ביות טלוויזיוני פשוט יותר, נגזרת של "חמודון". בנובמבר 1974 סופקו ראשוני טילי ה"תדמית" המבצעיים לחיל האוויר. ל"תדמית" היה חלק מכריע בהשמדת מערך הנ"מ הסורי במלחמת לבנון הראשונה[17]. כשחודשה העבודה ב"חמודון" עמד בראש הפרויקט ד"ר אהרון גיל, ואחריו, החל ב-1979 ועד לסיום הפרויקט ב-1985 עמד בראשו ד"ר יוסף לוין. מפתחי "תדמית" זכו בפרס ביטחון ישראל לשנת 1975 ומפתחי "חמודון" זכו בפרס ב-1986[18]. הטיל מותאם לשימוש על ידי מגוון מטוסים, החל ממפציצים כבדים ועד מטוסי קרב טקטיים. מאז כניסתו לשימוש עבר הטיל שיפורים רבים שנועדו להגדיל את אמינותו ולהקטין את עלותו.

דלילה הוא טיל שיוט מונחה אוויר-קרקע וקרקע-קרקע לטווח ארוך מתוצרת התעשייה הצבאית. הטיל פותח תחת מעטה סודיות החל מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 והוצג באמצע שנות ה-80 תוך הטעיה מכוונת ככלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) ליצירת מטרת דמה למערכות נגד מטוסים (נ"מ)[19]. בשנת 2009 מציגה אותו התעשייה הצבאית כטיל תגובה מהירה אלקטרו-אופטי לטווח רחוק להשמדת מטרות איכות ניידות, כגון טילי נ"מ ומערכות נ"מ אחרות[20].

רקטות ארטילריות וטילי קרקע-קרקע

טילים נגד טילים

טיל החץ, תוצרת ישראל, שמהווה חלק מהמערכת המתקדמת בעולם ליירוט טילים בליסטיים.

ישראל נחשפה לאיום גובר של רקטות וטילים, שהחל בירי קטיושות ב-1968, נמשך בירי טילים בליסטיים במלחמת המפרץ, והתגבר במלחמת לבנון השנייה. איום זה הביא לפיתוחן של מערכות הגנה אחדות, שמטרתן לספק הגנה רב-שכבתית מפני האיום.

בשנת 1985 החלה התעשייה האווירית בפיתוח, במימון אמריקני, של חץ - טיל נגד טילים בליסטיים. מערכת חץ 2 ליירוט טילים בליסטיים, הכוללת מערכת שו"ב "אתרוג זהוב", מכ"ם "אורן ירוק" (ומאוחר יותר מכ"ם משופר "אורן אדיר") ומשגר טילים, היא המערכת המבצעית היחידה בעולם כיום בעלת יכולות ליירט טילים בליסטיים.

ב-2009 החלה ישראל בפיתוח חץ 3, טיל נגד טילים מעבר לאטמוספירה שנועד ליירט טילים בליסטיים בגובה רב. ב-25 בפברואר 2013 נעשה ניסוי שיגור מוצלח של חץ 3 וב-2017 החלה קליטתו במערך ההגנה האווירית של צה"ל.

באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 החל ברפאל פיתוח של כיפת ברזל - מערכת ליירוט רקטות קצרות טווח. חלק ניכר מהמימון לפיתוח המערכת וייצורה ניתן על ידי ארצות הברית. בשנת 2011 הפכה המערכת למבצעית, וזכתה להצלחה רבה ביירוט רקטות שנורו מרצועת עזה בעימותים שהתרחשו מאז.

ב-2016 הסתיים פיתוחה של קלע דוד (ידועה גם בשם שרביט קסמים), מערכת ליירוט רקטות לטווח בינוני, והחלה קליטתה במערך ההגנה האווירית של צה"ל. באותה שנה הציגה רפאל גם מערכת הגנה אווירית מפני רחפנים.

נמשך פיתוחה ברפאל של קרן ברזל, מערכת הגנה אקטיבית מבוססת על קרני לייזר להגנה מפני רקטות ומרגמות בטווחים קצרים וכלי טיס לרבות גלשני-אוויר וכלי טיס בלתי מאוישים.

בנפרד מהמערכות הללו החל בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 פיתוחה של מערכת ברק להגנה מפני טילים נגד ספינות. המערכת היא פרי פיתוח משותף של רפאל והתעשייה האווירית לישראל. במהלך השנים פותחו ויוצרו דורות אחדים של המערכת, בהם ברק 1 וברק 8. המערכת מותקנת על ספינות הטילים (סטי"לים) של חיל הים הישראלי, ונמכרה לחילות הים של הודו וסינגפור.

מערכות הגנה אקטיביות

"מעיל רוח" על גבי מרכבה סימן 4מ.

בנוסף למערכות הטילים נגד טילים, המיועדות להגנת מטרות קרקעיות נייחות פותחו בישראל מערכות הגנה אקטיביות להגנה על מטרות ניידות.

מטוסים

התעשייה האווירית לישראל הוקמה בשנת 1953, ובשנותיה הראשונות עסקה בתחזוקה של מטוסים. במהלך שנותיה עסקה התעשייה האווירית במיזמים אחדים של ייצור והרכבה של מטוסים, מרביתם עבור חיל האוויר הישראלי, וחלקם לחילות אוויר נוספים ולגורמים אזרחיים. במיזמים אלה:

  • פוגה מגיסטר: מטוס סילון דו-מנועי ודו-מושבי, מתוצרת חברת אירוספסיאל הצרפתית. המטוס נכנס לשירות כמטוס הדרכה בבית הספר לטיסה של חיל האוויר הישראלי בשנת 1957. מרבית מטוסי הפוגה של חיל האוויר הישראלי יוצרו בתעשייה האווירית.
  • ערבה: מטוס תובלה קל שתוכנן ויוצר בתעשייה האווירית. טס לראשונה בנובמבר 1969. בתצורה האזרחית הוא נושא 20 נוסעים, ובתצורה הצבאית הוא נושא 24 חיילים, או מטען במשקל 2.5 טון. המטוס שירת בחיל האוויר הישראלי משנות השבעים ועד לאמצע שנת 2004. הוא נמכר גם למדינות זרות, בעיקר בדרום אמריקה ובאפריקה. יתרונו הבולט - יכולת המראה ונחיתה קצרה (יכולת להמריא ולנחות ממסלולים קצרים ומשובשים). סך הכל, יוצרו מעל מאה מטוסים.
  • נשר: מטוס הקרב הראשון שיוצר בישראל. המטוס יוצר על-פי התוכניות של מטוס המיראז' 5 הצרפתי. המטוס כולל כמה התקנים אלקטרוניים מתוצרת ישראל, כסא מפלט "0-0" מתוצרת מרטין בייקר והתקנים לנשיאת חימוש מגוון יותר, כטיל האוויר-אוויר הישראלי שפריר. מטוס הנשר שירת בחיל האוויר החל משנת 1972 וזכה להצלחה רבה במלחמת יום הכיפורים: באמצעותו הופלו 111 מטוסי אויב במלחמה (ו-115 הפלות לאורך כל תקופת השירות), לעומת אובדן של 5 מטוסים (3 הופלו). בסה"כ נבנו 61 מטוסי נשר, מתוכם 10 דו-מושביים.
  • כפיר: מטוס קרב רב-משימתי, המשלב תכנון אווירודינמי צרפתי עם מנוע אמריקני. משנת 1975 יוצרו מעל 100 מטוסי כפיר. המטוס יוצר בשני דגמים עיקריים - למשימות יירוט ולתקיפת מטרות קרקע. בנוסף פותח דגם ייחודי לצילום אווירי.
  • לביא: פרויקט לייצור מטוס קרב חד-מנועי, רב משימתי, מודרני וזול. לאחר שהגיע לשלב של ייצור אבות טיפוס שטסו בטיסות ניסוי החליטה ממשלת ישראל על הפסקת הפרויקט.

בנוסף עסקה התעשייה האווירית גם בייצור מטוסים לתעופה אזרחית, ובהם מטוס המנהלים וסטווינד.

יצרן נוסף בתחום זה היא חברת סאיקלון, חברה בת של אלביט מערכות העוסקת בייצור חלקי מבנה למטוסים.

בחיל האוויר הישראלי פועלת יחידת האחזקה האווירית 22 שבנוסף לפעולות תחזוקה של מטוסים עוסקת בייצור חלקי חילוף לכלי הטיס ולמערכות, וכן בהשבחה ובהארכת חיים של מטוסים. בין השאר השביחה היחידה את מטוס הקורנס (פרויקט קורנס 2000), מסוק היסעור (פרויקט יסעור 2000) ומטוס הבז (פרויקט בז משופר).

כלי טיס בלתי מאוישים

הרמס 900, כטב"ם מתוצרת אלביט מערכות
ערך מורחב – כלי טיס בלתי מאוישים בישראל

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 נחשבת מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים. ב-2013 הייתה ישראל יצואנית הכטב"מים הגדולה בעולם, עם מכירות של כ-4.62 מיליארד דולר בשמונה השנים האחרונות[21]. צה"ל עושה שימוש נרחב בכטב"מים, בהם החל להשתמש מאז 1969.

בישראל פועלים יצרנים אחדים של כטב"מים, שהעיקריים שבהם:

  • מפעל מלט של התעשייה האווירית לישראל, שהוא היצרן המוביל בעולם מבחינת כלי הטיס הבלתי מאוישים שיוצרו, נמכרו והופעלו בעולם. מלט הוקמה על בסיס מיזוג של מפעלי מזל"טים מתחרים שפעלו בשנות השמונים בתעשייה האווירית ובחברת תדיראן.
  • חץ הכסף, המשותף לחברות אלביט מערכות ואל-אופ. מפעל זה עבר לשליטה מלאה של חברת אלביט מערכות לאחר המיזוג שביצעה עם אל-אופ.
  • רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, המפתחת מיני-כטב"מים.
  • אירונאוטיקס, המפתחת ומפעילה מל"טים מסוגים שונים.
  • EMIT-UAV, המפתחת כלי טיס בלתי מאוישים שונים, כולל מצנח רחיפה.

לווייני ריגול

ערך מורחב – אופק (משפחת לוויינים)

סדרת אופק היא סדרה של לווייני צילום מתוצרת התעשייה האווירית. הלוויין הראשון בסדרה, "אופק 1" שוגר בשנת 1988. לוויין מבצעי ראשון בסדרה, "אופק 3", שוגר בשנת 1995, ואחריו שוגרו לוויינים נוספים בסדרה זו. בנוסף ללווייני צילום כולל הסדרה גם לווייני ריגול בעלי הדמאת מכ"ם מִפְתָּח סינתטי (SAR), הקרויים גם טכסאר.

לוחמת סייבר

בישראל מתקיימת פעילות נרחבת של לוחמת סייבר, הגנתית והתקפית, במסגרת החברות הביטחוניות הגדולות, בחלק מסל המוצרים שלהן, ובמסגרת חברות הזנק המתמקדות בתחום זה. אחת מחברות ההזנק בתחום זה היא קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות, המפתחת תוכנה להשתלטות על טלפונים סללוריים, ומוכרת אותה לממשלות.

אחרים

השפעת הסיוע הביטחוני מארצות הברית

בנוסף לאמצעי לחימה מתוצרת ישראל מצויד צה"ל (ובפרט חיל האוויר) במידה רבה באמצעי לחימה מתוצרת ארצות הברית, שנרכשים בעיקר באמצעות כספי הסיוע הביטחוני (FMS) שארצות הברית מעניקה לישראל כחלק מהשותפות האסטרטגית בין שתי המדינות.

בעבר עלו טענות שהסיוע הביטחוני מארצות הברית מזיק לתעשיות הביטחוניות הישראליות מכיוון שבלעדיו היה צה"ל מעדיף תוצרת ישראלית תוך השפעה חיובית על המשק הישראלי. בנוסף ישנן הבנות לא רשמיות בין ארצות הברית וישראל שבתמורה לסיוע הביטחוני ישראל לא תייצא נשק שיתחרה בספקיות הנשק האמריקאיות, מהלך המגביל את ההכנסה ואפשרויות הייצוא של יצרניות הנשק הישראליות. מדי פעם עולה בתקשורת הטענה, שהסיוע האמריקני אינו נחוץ לישראל, והנזק שהוא מביא איתו גדול מהתועלת, במיוחד מכיוון שהוא יוצר בעם ובקרב חלק מאנשי הממשל הישראלי הרגשה של תלות מוחלטת בארצות הברית; וזה מאפשר לה לשנות את האינטרסים הישראליים לטובת אינטרסים אמריקאיים[23].

ייצוא של התעשייה הביטחונית

החל מהשנים הראשונות שלאחר הקמת התעשייה הביטחונית בישראל נעשו מאמצים לייצא מוצרים, כבר בשנת 1975 הגיע הייצוא הביטחוני לסך של 500 מיליון דולר[24] ובהדרגה הגיעו רוב הכנסות התעשייה מייצוא.

על ייצוא אמצעי לחימה המיוצרים בישראל מפקח סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון[25]. בשנת 2007 נחקק חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני שמטרתו היא להסדיר את הפיקוח של המדינה על יצוא של ציוד ביטחוני, על העברת ידע ביטחוני ועל מתן שירות ביטחוני.

ב-2013 הייתה ישראל יצואנית הכטב"מים הגדולה בעולם, עם מכירות של כ-4.62 מיליארד דולר בשמונה השנים האחרונות[21]. בשנת 2015 דורגו ארבע חברות ישראליות (אלביט מערכות, התעשייה האווירית, רפאל ותעש) בין מאה החברות הביטחוניות הגדולות בעולם[2]. ובשנת 2017 הגיע הייצוא הביטחוני לשיא של 9.5 מיליארד דולר[1].

ייצוא של התעשייה הביטחונית, יותר מכל ייצוא אחר, רגיש לשיקולים פוליטיים. איראן הייתה לקוח גדול של התעשייה הביטחונית הישראלית, אך חדלה מכך בהדרגה בעקבות המהפכה האיראנית.

סוגיה שעולה מפעם לפעם לדיון ציבורי היא סוגיית מכירה של אמצעי לחימה למשטרים רודניים, שבהם משמש הנשק לפגיעה בזכויות אדם ואף לפשעי מלחמה. על חלק מעסקאות ייצוא הנשק מוטלת צנזורה, המונעת את פרסומן[26][27].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 יובל אזולאי, ‏שיא בייצוא הביטחוני מישראל, באתר גלובס, 2 במאי 2018
  2. ^ 1 2 4 חברות ישראליות בין 100 יצרניות הנשק הגדולות בעולם, באתר ynet, 28 ביולי 2015
  3. ^ ראו פרק התע"ש בספר בדרך לא סלולה - ישראל עמיר
  4. ^ כצפוי: הממונה על הגבלים עסקיים אישרה את מיזוג אלביט-תעש, ישראל דיפנס, 19 באוגוסט 2018
  5. ^ רשמית: נחתם ההסכם למכירת תעש מערכות לאלביט תמורת כ-1.8 מיליארד שקל, באתר ynet, 25 בנובמבר 2018
  6. ^ רחל פרימור, מאז המלחמה מצאה את עצמה התעשייה האווירית בתנופת ייצור מחודשת, מעריב, 15 באפריל 1974
  7. ^ מ. יובל, בין אלרון לאלביט, מעריב, 28 בנובמבר 1966
  8. ^ עמוס כרמלי, אלביט - מחשבים אלקטרוניים, דבר, 18 במאי 1966
  9. ^ אלבום העצמאות של תעשיית האלקטרוניקה
  10. ^ יוסף מיכלסקי, מפעלי אלביט יתכננו וייצרו המערכות האלקטרוניות של הלביא, דבר, 17 בפברואר 1982
  11. ^ 9 מליון דולר יצוא בשנת 1976 לחברת אלביט מחשבים בע"מ, דבר, 11 ביוני 1976
  12. ^ יובל אזולאי, ‏הושלמה מכירת תעש לאלביט מערכות: "זה רגע מכונן", באתר גלובס, 25 בנובמבר 2018
  13. ^ תומר חברה ממשלתית בע"מ, באתר של רשות החברות הממשלתיות
  14. ^ יובל אזולאי, ‏לקראת ההפרטה: הפעילות המסווגת של תעש עברה לאחריות המדינה, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2018
  15. ^ רובה ישראלי חדש נחשף בתערוכת IWA 2015, באתר IsraelDefense,
    שי לוי, ‏למה הצבא לא מצטייד במערכות נשק מתקדמות מתוצרת כחול-לבן?, באתר ‏מאקו‏, 6 ביולי 2016.
  16. ^ אמיר בוחבוט, ה"חיה הרעה" של היחידות המיוחדות, באתר nrg‏, 22 במרץ 2007
  17. ^ שמואל גורדון, 30 שעות באוקטובר, עמ' 115-116
  18. ^ ד"ר זאב בונן, רפאל ממעבדה למערכה, עמ' 178-182
  19. ^ נועם אופיר ואור יעקב, הסודות של דלילה, בטאון חיל האוויר, 12/2008, גיליון 184
  20. ^ The Delilah, אתר התעשייה הצבאית
  21. ^ 1 2 אור הלר, ‏"ישראל ראשונה ביצוא כטב"מים", באתר "IsraelDefense"‏, 19 במאי 2013
    אתר למנויים בלבד אורה קורן, "ישראל הינה יצואנית כלי הטיס הבלתי מאוישים הגדולה בעולם", באתר הארץ, 19 במאי 2013
  22. ^ יואב זיתון, צפו ב"דרקונית" של צה"ל: לירות בלי לצאת מהנגמ"ש, באתר ynet, 30 באוגוסט 2016.
  23. ^ ראו למשל: גבי אביטל (טור דעה), איך ניפטר מהסיוע האמריקני, באתר ynet, 19 ביוני 2009
  24. ^ נחום ברנע, מפעלי הנשק בישראלי קיבלו הזמנות יצוא ב־500 מיליון ד, דבר, 22 ביוני 1975
  25. ^ סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני
  26. ^ יוסי מלמן, ‏בדממה דקה: כך מסתירה ישראל את עסקיה הביטחוניים, באתר מעריב אונליין, 6 באוקטובר 2017
  27. ^ אריאל הורוביץ, מכירת חיסול: הישראלים שנאבקים נגד מכירת נשק לממשלים רודניים , מקור ראשון, אוגוסט 2018
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תעשייה_ביטחונית_בישראל&oldid=25025098"