שת
 | |
| מקום קבורה |
קבר שת ארבל (זיהוי מהמאה ה-11) א-נבי שית (זיהוי מהמאה ה-12) עשרת (זיהוי מהמאה ה-13) |
|---|---|
| אב |
אדם  |
| אם |
חוה |
| בת זוג | עצורה (שם חיצוני) |
| צאצאים |
אנוש, נועם |
  | |
.jpg)
שֵׁת הוא דמות מקראית, הבן השלישי של אדם וחוה. הוא נולד לאחר הירצחו של הבל על ידי אחיו קין, כאשר אדם היה בן 130 שנה,[1] כלומר בשנת ק"ל לבריאת העולם.
שמו של שת מוסבר בדברי חוה אמו: ”כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן”.[2] על פי המקרא, כל האנושות שאחרי המבול היא מצאצאיו של שת. גם באסלאם תופס שת מקום כאחד מנבחרי האנושות.
לשת נולד בגיל 105 בן בשם אנוש.[3] אנוש הוליד את קינן, וקינן הוליד את מהללאל, ומהללאל הוליד את ירד, וירד הוליד את חנוך, וחנוך הוליד את מתושלח, ומתושלח הוליד את למך, ולמך הוליד את נח.
שת חי 912 שנים.
שת נולד ב-3731 לפנה"ס ומת ב-2819 לפנה"ס. באכדית שת הוא כינוי כללי לשבטי האמורי שמקום מושבם העיקרי היה באזור הפרת, בבל וארץ ישראל. בני שת נזכרים בתעודות מצריות ובספרות אוגריתית.[4]
קברו של שת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קבר שת
מקום קברו של שת אינו מתואר בתנ"ך, אך על פי מסורת יהודית מסוף המאה ה-11 קברו שכן באזור היישוב העתיק ארבל. על פי מסורת מוסלמית מסוף המאה ה-12 קברו שכן בכפר א-נבי שית שבלבנון. מסורת מוסלמית נוספת מתחילת המאה ה-13, מציינת את קברו בכפר בשית (כיום במושב עשרת).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "שֵׁת", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 218, באתר היברובוקס
שת (אישיות מקראית), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר בראשית, פרק ה', פסוק ג'
- ^ ספר בראשית, פרק ד', פסוק כ"ה
- ^ ספר בראשית, פרק ד', פסוק כ"ו; וכן פרק ה', פסוק ו'
- ^ רן צדוק, עולם התנ"ך בראשית, תל אביב, דודיזון עתי, 1993, עמ' 47.
- ^ ספר היובלים, פרק ד', פסוק יד'
| עשרה דורות מאדם עד נח | |
|---|---|
|
| שבעת הרועים | |
|---|---|
|