המצור על כנסיית המולד
 | ||||||||||
| כנסיית המולד מוארת על ידי פצצות תאורה במהלך המצור עליה במבצע חומת מגן, 24 באפריל 2002. | ||||||||||
| מלחמה: האינתיפאדה השנייה | ||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 2 באפריל 2002 – 10 במאי 2002 (5 שבועות ו־4 ימים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | הקרב בג'נין 2002 והקרבות ברמאללה | |||||||||
| קרב אחרי | מבצע "דרך נחושה" | |||||||||
| מקום | בית לחם | |||||||||
| קואורדינטות |
31°42′17″N 35°12′28″E / 31.70472222°N 35.20777778°E | |||||||||
| תוצאה | פשרה לאחר משא ומתן | |||||||||
| ||||||||||
|
(למפת הרי ירושלים רגילה)   המצור על כנסיית המולד | ||||||||||
המצור על כנסיית המולד התרחש במהלך מבצע חומת מגן במשך 39 ימים בהם התבצרו חמושים פלסטינים בכנסיית המולד עם בני ערובה. האירוע הסתיים באמצעות משא ומתן, שבסופו התפנו החמושים וגורשו לרצועת עזה ולחוץ לארץ מבלי להיעצר, בתמורה לשחרור בני הערובה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – מבצע חומת מגן, כנסיית המולד
בעקבות שורת פיגועי טרור קטלניים במיוחד, ובעיקר הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים בליל הסדר, יצא צה"ל למבצע לוחמה רחב היקף ברחבי יהודה ושומרון. מטרתו העיקרית הייתה להשתלט מחדש על הערים הפלסטיניות, לפגוע בתשתיות הטרור הפלסטיני ולעצור את גל הפיגועים, שהתעצם במסגרת האינתיפאדה השנייה. בסיום המבצע הצליח צה"ל להרוס את רוב התשתית הארגונית של הרשות הפלסטינית וארגון החמאס ביו"ש; המבצע היה נקודת המפנה באינתיפאדה השנייה, נקודה שלאחריה פחתו מאוד פיגועי הטרור, כמו גם מספר האבדות בישראל.
כנסיית המולד היא בזיליקה בבית לחם, שנבנתה במאה ה-4 ונחשבת לאחת העתיקות בעולם. היא נבנתה על פי מסורות נוצריות במקום שבו נולד ישו. בשנת 2012 הוכרזה הכנסייה כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו.
האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 באפריל 2002 התבצרו כ-50 חמושים פלסטינים עם רובי סער ומטעני חבלה בראשות עבדאללה דאוד[1], ראש המודיעין הפלסטיני בבית לחם. החמושים לקחו כבני ערובה את הכמרים במקום וכמאתיים אזרחים נוספים (ביניהם גם ילדים). החשיבות הדתית של המקום גרמה לתשומת לב בינלאומית מוגברת לאירוע; הרגישות הבינלאומית הביאה לזהירות והימנעות ממהלכים לוחמתיים משמעותיים, ולהמשך המצור על ידי צה"ל מבלי לפרוץ צבאית למתחם. במהלך ההתבצרות הציתו הפלסטינים חלקים מקודשים בכנסייה, בזזו איקונות וחפצי ערך, והשתמשו בדפי ספרי הקודש כבנייר טואלט[2].
ב-9 במאי, לאחר משא ומתן ממושך, הוסכם כי המבוקשים החמושים יועברו לקפריסין או לעזה בתמורה לשחרור בני הערובה. החמושים השאירו בכנסייה 40 מטעני חבלה פעילים. לבקשת הכמורה בכנסייה, צה"ל איתר ופירק את כל המטענים[3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עופר דקל, המצור על כנסיית המולד במבצע 'חומת מגן', מבט מל"מ 92, ספטמבר 2022, עמ' 42
זמן אמת עונה 6 | פרק 7 - המצור על הכנסייה, חלק א, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 49:04)- זמן אמת עונה 6 | פרק 8 - המצור על הכנסייה, חלק ב, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 53:16)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ynet, אחרון "מתבצרי כנסיית המולד" יצא מקפריסין, באתר ynet, 26 בנובמבר 2002
- ^ זמן אמת עונה 6 | פרק 7 - המצור על הכנסייה, חלק א, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 49:04)
- ^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, תל אביב 2008, עמוד 33