שאול פרידלנדר
שאול פרידלנדר (Friedländer; נולד ב-11 באוקטובר 1932) הוא היסטוריון, מומחה לחקר ההיסטוריה של השואה, וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ג 1983.
תוכן עניינים |
רקע כללי [עריכה]
שאול פרידלנדר נולד בפראג בירת צ'כוסלובקיה (שכעבור שנים אחדות סופחה לגרמניה הנאצית). הוא הושם בגיל צעיר במנזר צרפתי על ידי הוריו, קודם שנשלחו למחנות השמדה, לצורך הגנה על חייו מאימי המשטר הנאצי. בשנות ילדותו גדל כקתולי, והוכשר לכמורה. מפגש עם כומר ישועי בשנת 1947 גרם לו למרוד בממסד הקתולי ולחזור ליהדותו. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1948 על סיפונה של האוניה "אלטלנה".
פרידלנדר נחשב אחד מבכירי ההיסטוריונים בארץ, וכחוקר חריף של גרמניה הנאצית ויחסה ליהודים. הוא מכהן כפרופסור במחלקה להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב. ב-1979 היה מיוזמי הוצאת הרבעון "זמנים" העוסק בהיסטוריה, ביחד עם הפרופסורים צבי יעבץ וחיים שקד.
בשנות ה-80 היה חבר בתנועת "שלום עכשיו". כיום הוא מכהן כפרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.
פרידלנדר הגיע לראשונה לתודעה ציבורית כאשר כתב בשנות ה-60 של המאה ה-20 ביוגרפיות של קורט גרשטיין ושל האפיפיור בימי השואה פיוס השנים עשר.
הבמאי יהודה יניב הפיק סרט תיעודי בשם "הילד הנחבא – זמן שאול" אשר מספר את סיפור חייו.
עמדותיו [עריכה]
פרינדלנדר טוען שהאנטישמיות הנאצית היא ייחודית לעומת שנאת היהודים מאז ומעולם, מהיותה כוללנית ו"גואלת", במובן זה שהיא "פותרת" את כל צרותיו של המאמין בה. לגבי התכנון של השואה, פרידלנדר מחזיק בעמדה שהשואה אכן הייתה תוכנית כוללנית של היטלר, אולם טוען שהתוכנית לא נהגתה לפני שנת 1941. בנו הוא אלי פרידלנדר, פרופסור בחוג לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב.
פרסים [עריכה]
- בשנת תשמ"ג 1983 קיבל את פרס ישראל על פועלו בתחום ההיסטוריה.
- בשנת 1998 זכה בפרס האחים שול המוענק במינכן לסופר המגלה עצמאות אינטלקטואלית ואומץ מוסרי. הפרס הוענק לו על ספרו: "גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות".
- ב-2000 נבחר כהאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.
- ב-2007 קיבל את פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית המוענק ביריד הספרים בפרנקפורט[1].
- ב-2008 הוענק לו פרס פוליצר לספרות עיונית על ספרו "גרמניה הנאצית והיהודים"[2].
פרסומים [עריכה]
- קורט גרשטיין או הדו-משמעות של הטוב, 1968.
- דו-שיח ערבי-ישראלי, 1975, במשותף עם מחמוד חוסיין (עורכים), הוצאת דביר
- עם בוא הזיכרון, הוצאת אדם, 1980. ספר אוטוביוגרפי, שבו מתוארים זכרונות אישיים, בשילוב עם תובנות היסטוריות
- קיטש ומוות - על השתקפות הנאציזם, הוצאת כתר, ירושלים, 1985 (1982 בשפת המקור). תרגום: ג'ני נבות
- גרמניה הנאצית והיהודים, שנות הרדיפות: 1939-1933. ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, 1997.[3]
- גרמניה הנאצית והיהודים, שנות ההשמדה: 1945-1939, ספרית אפקים, הוצאת עם עובד ויד ושם, 2009[4]
וכן מאמרים ומחקרים רבים נוספים.
לקריאה נוספת [עריכה]
- שי גינזבורג, שאול פרידלנדר: בין היסטוריה לאוטוביוגרפיה, תיאוריה וביקורת 17, סתיו 2000, עמ' 222-217
- זמירה היזנר, ’משואה ותקומה לתקומת השואה’, עיון ב"עם בוא הזיכרון" לשאול פרידלנדר וב"שדות הזיכרון" לשלמה ברזניץ, עלי-שיח, 39, 1997.
- יעל לוטן, ’הקורבן כצופה: על שאול פרידלנדר, עם בוא הזיכרון’, ידיעות אחרונות, מרץ 1980.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- שולמית וולקוב, השואה על כל צדדיה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2009
- אנשיל פפר, לכו אל השטעטלים, באתר הארץ, 02/05/2008
- עדה פגיס, המתים האלה שאינם מפסיקים לחיות, באתר הארץ
- שירי לב-ארי, פרס יריד הספרים בפרנקפורט לשאול פרידלנדר, באתר הארץ
- שירי לב-ארי, כלי מיטה מעוטרים מאם שנספתה, באתר הארץ
- מרב יודילוביץ', "זו לא רק עבודה, זה סיפור חיי", באתר ynet, 8 באפריל 2008
הערות שוליים [עריכה]
- ^ רומי נוימרק, "החזיר את הכבוד", באתר nrg מעריב, 15 באוקטובר 2007
- ^ סוכנויות הידיעות, פרס פוליצר לשאול פרידלנדר, באתר ynet, 7 באפריל 2008
- ^ ביקורת: דניאל פרנקל, ’נורמליות למראית-עין’, יד ושם 27, 1999, עמ' 345-337; יהויקים כוכבי, 'אנטישמיות גואלת', דפים לחקר תקופת השואה 15, 1998, עמ' 302-191; דוד בנקיר, שני ספרים על רדיפת היהודים והשמדתם, יהדות זמננו 13, 1999, עמ' 293-283; אוטו דב קולקה, [על] שאול פרידלנדר, "גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות, 1933–1939", ציון ס"ו, א', תשס"א, עמ' 123-109.
- ^ ביקורת: דוד סזרני, "היסטוריה אינטגרטיבית ואינטגרלית": היסטוריה מקיפה של השואה על סמך חיי היום-יום - וקיצם, יד ושם 36 (1), תשס"ח, עמ' 234-229.
