טיילור סוויפט – הבדלי גרסאות
Access Denied |
מ שוחזר מעריכות של 5.22.128.148 (שיחה) לעריכה האחרונה של Dovno |
||
שורה 73: | שורה 73: | ||
סוויפט הוציאה מספר [[אלבום הופעה|אלבומי הופעה]] ו[[מיני-אלבום|מיני-אלבומים]] בתקופה זו, בין השאר את ''[[The Taylor Swift Holiday Collection]]'' באוקטובר [[2007]] ואת ''[[Beautiful Eyes]]'' ביולי [[2008]].{{הערה|[http://www.countrystandardtime.com/news/newsitem.asp?xid=1947 Taylor Swift owns top of country chart]", Country Standard Time, {{כ}}23 ביולי 2008}}{{הערה|"[https://web.archive.org/web/20141104235516/http://www.gactv.com/gac/nw_headlines/article/0,3034,GAC_26063_5903580_,00.html Wal-Mart "Eyes" New Taylor Swift Project]", Great American Country, {{כ}}15 ביולי 2008}} |
סוויפט הוציאה מספר [[אלבום הופעה|אלבומי הופעה]] ו[[מיני-אלבום|מיני-אלבומים]] בתקופה זו, בין השאר את ''[[The Taylor Swift Holiday Collection]]'' באוקטובר [[2007]] ואת ''[[Beautiful Eyes]]'' ביולי [[2008]].{{הערה|[http://www.countrystandardtime.com/news/newsitem.asp?xid=1947 Taylor Swift owns top of country chart]", Country Standard Time, {{כ}}23 ביולי 2008}}{{הערה|"[https://web.archive.org/web/20141104235516/http://www.gactv.com/gac/nw_headlines/article/0,3034,GAC_26063_5903580_,00.html Wal-Mart "Eyes" New Taylor Swift Project]", Great American Country, {{כ}}15 ביולי 2008}} |
||
בעקבות הצלחת האלבום {{ללא גלישה|{{משמאל לימין|''Taylor Swift''}}}}, זכתה סוויפט במספר פרסים. בטקס [[פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי]] לשנת 2007 זכתה בפרס האמן החדש הטוב ביותר,{{הערה|Jessica Robertson, "[http://theboot.com/cma-awards-winners-list/ 2007 CMA Awards Winners]", The Boot, {{כ}}7 בנובמבר 2007}} בפרס האמנית הווקאלית הטובה ביותר בטקס [[פרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי לשנת 2008]], ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בטקס [[פרסי המוזיקה האמריקאית]] (AMA) לשנת 2008.{{הערה|[http://www.theamas.com/winners/winners-search/?winnerKeyword=&winnerYear=2008&winnerCategory= 2008 Winners List], American Music Awards Website|שמאל=כן}} בנוסף, הייתה מועמדת לפרס הגראמי בשנת [[2008]] בקטגוריית האמן החדש הטוב ביותר, אבל הפסידה ל[[איימי ויינהאוס]]. |
בעקבות הצלחת האלבום {{ללא גלישה|{{משמאל לימין|''Taylor Swift''}}}}, זכתה סוויפט במספר פרסים. בטקס [[פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי]] לשנת 2007 זכתה בפרס האמן החדש הטוב ביותר,{{הערה|Jessica Robertson, "[http://theboot.com/cma-awards-winners-list/ 2007 CMA Awards Winners]", The Boot, {{כ}}7 בנובמבר 2007}} בפרס האמנית הווקאלית הטובה ביותר בטקס [[פרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי לשנת 2008]],{{הערה|"[http://www.cmt.com/pictures/43rd-annual-acm-awards-onstage-winners/1587677/2970629/photo.jhtml Photos : 43rd Annual ACM Awards – Onstage: Winners : Acceptance Speech]", CMT, {{כ}}18 במאי 2008}} ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בטקס [[פרסי המוזיקה האמריקאית]] (AMA) לשנת 2008.{{הערה|[http://www.theamas.com/winners/winners-search/?winnerKeyword=&winnerYear=2008&winnerCategory= 2008 Winners List], American Music Awards Website|שמאל=כן}} בנוסף, הייתה מועמדת לפרס הגראמי בשנת [[2008]] בקטגוריית האמן החדש הטוב ביותר, אבל הפסידה ל[[איימי ויינהאוס]]. |
||
=== 2008–2010: Fearless === |
=== 2008–2010: Fearless === |
גרסה מ־21:22, 11 בדצמבר 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי
פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
טיילור אליסון סוויפט (באנגלית: Taylor Alison Swift; נולדה ב-13 בדצמבר 1989) היא זמרת-יוצרת אמריקאית, ואחת הזמרות עם שיאי מכירות מהגבוהים בעולם. פעילה גם כאשת עסקים וכשחקנית.[1]
בגיל 14 עברה לנאשוויל כדי להגשים את חלומה להפוך לזמרת קאנטרי. בשנת 2006 הוציאה את אלבומה הראשון, ששהה 275 שבועות במצעד הבילבורד 200 – הזמן הארוך ביותר לאלבום מאותו עשור. אלבומה השני, Fearless, ממנו יצאו הלהיטים "Love Story" ו-"You Belong with Me", הפך לאלבום הנמכר ביותר בשנת 2009 בארצות הברית,[2] האלבום זכה בארבעה פרסי גראמי, כולל בפרס אלבום השנה – מה שהפך את סוויפט לזוכה הצעיר ביותר אי פעם בפרס זה.[3] את אלבומה השלישי, Speak Now, כתבה סוויפט ללא כותבים נוספים והוא נמכר בלמעלה ממיליון עותקים בשבוע הראשון ליציאתו. מאלבומה הרביעי, Red, יצאו הלהיטים "We Are Never Ever Getting Back Together" ו-"I Knew You Were Trouble". אלבומה החמישי ואלבום הפופ הראשון שלה, 1989, הפך אותה לאדם הראשון ששלושה מאלבומיו נמכרו בלמעלה ממיליון עותקים בשבוע בראשון ליציאתם. שלושה מלהיטי האלבום, "Shake It Off", "Blank Space", ו-"Bad Blood" הגיעו למקום הראשון במצעדים בארצות הברית, בקנדה ובאוסטרליה. האלבום זכה בשלושה פרסי גראמי, בהם פרס אלבום השנה, מה שהפך את סוויפט לאישה הראשונה שזוכה בפרס זה פעמיים. אלבומה השישי, Reputation, והסינגל הראשון מתוכו, "Look What You Made Me Do", הגיעו לראשי המצעדים בארצות הברית ובבריטניה.
הישגיה של סוויפט כוללים עשרה פרסי גראמי, פרס אמי, עשרים ושלושה פרסי המוזיקה האמריקאית, עשרים ושלושה פרסי המוזיקה של בילבורד, אחד-עשר פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי, שמונה פרסי האקדמיה למוזיקת קאנטרי ופרס המוזיקה הבריטית. נכון לפברואר 2015 היא מכרה מעל 40 מיליון אלבומים ו-130 מיליון הורדות דיגיטליות של סינגלים.[4] ארבעת סיבובי ההופעות של סוויפט הכניסו מעל 500 מיליון דולר, והיא נכללה פעמיים ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם של טיים מגזין.[5]
ביוגרפיה
סוויפט נולדה ברדינג, פנסילבניה שבארצות הברית למשפחה נוצרית. אמה אנדריאה גארדנר (לבית פינליי), היא עקרת בית, לשעבר מנהלת שיווק בקרן נאמנות. אביה, סקוט קינגסלי סוויפט, הוא יועץ פיננסי במריל לינץ'.[6] אחיה הצעיר, אוסטין, הוא בוגר אוניברסיטת נוטרדאם ועוסק במשחק.[7]
בגיל 9 החלה סוויפט להתעניין בתיאטרון מוזיקלי – היא הופיעה בהפקות תיאטרון לנוער ונסעה באופן קבוע לברודוויי לשיעורי פיתוח קול ומשחק.[8] שיריה של זמרת הקאנטרי שאניה טוויין גרמו לה להפנות את תשומת לבה למוזיקת קאנטרי.[9] היא בילתה את סופי השבוע שלה בהופעות בפסטיבלים מקומיים, בירידים, בבתי קפה, בתחרויות קריוקי ובאירועי ספורט.[10][11]
לאחר צפייה בסדרה דוקומנטרית שעקבה אחרי סיפור גילויה של זמרת הקאנטרי פיית' היל, סוויפט הייתה בטוחה שעליה להגיע לנאשוויל כדי לפתח קריירה מוזיקלית.[12] בהיותה בת עשר זכתה במקום הראשון בתחרות שירה לאומית עם פואמה שכתבה, "Monster in My Closet".[13] בהיותה בת אחת-עשרה, נסעה עם אמה לנאשוויל עם הקלטות דמו שלה, בהן ביצעה גרסאות כיסוי לדיקסי צ'יקס ולדולי פרטון, אך חברות תקליטים רבות דחו אותה.[14] סוויפט הבינה כי עליה לייחד את עצמה משאר הזמרים המתחילים בעיר והחלה להתמקד בכתיבת שירים עצמאית.[14] בהיותה בת שתים-עשרה הראה לה טכנאי המחשב שלה איך לנגן שלושה אקורדים על גיטרה ועורר בה את העניין ללמוד לנגן בגיטרה ואת ההשראה לשירה הראשון, "Lucky You".[15]
ההורים שלי הורידו את כל הלחץ כשאמרו 'אנחנו עוברים רק משום שאנו אוהבים את האזור, אז אל תדאגי.' הם לא ידעו דבר על התעשייה ולא היו להם קשרים בבידור, אבל אני הייתי אובססיבית לגבי זה ולכן הם חקרו את העניין וקראו עליו כדי לעזור לי בכל דרך שיכלו. הם אנשים מדהימים. |
— סוויפט בראיון ל"דיילי מייל"[16] |
בשנת 2003 החלו סוויפט והוריה לעבוד עם דן דימטרואו, סוכן מוזיקה מניו יורק. בעזרתו של דימטרואו דיגמנה סוויפט עבור אברקרומבי אנד פיץ', הכניסה את השיר "The Outside" לתקליטור אוסף של מותג הקוסמטיקה מייבלין והשתתפה בפגישות עם חברות תקליטים גדולות.[17] לאחר שביצעה שירים מקוריים בתצוגה של חברת התקליטים RCA, קיבלה סוויפט חוזה מעקב ופיתוח אמן מטעם החברה והחלה לנסוע תכופות עם אמה לנאשוויל, הידועה כ"בירת הקאנטרי".[18] בשנת 2003 עברה המשפחה להנדרסונוויל, טנסי, עיר הסמוכה לנאשוויל.
בטנסי למדה סוויפט בתיכון הנדרסונוויל (Hendersonville High School).[19] בשנת 2006, עם תחילת ההופעות לקידום האלבום הראשון, עברה לבית ספר פרטי המספק שירות חינוך ביתי, אותו סיימה בהצטיינות. סוויפט קיבלה תעודת בגרות ב-2008, לאחר שהשלימה את מכסת קורסי הלימודים של שתי השנים האחרונות בתיכון, בשנה אחת בלבד.[20]
לאחר ההצלחה הגדולה בתחום המוזיקה, רכשה סוויפט להוריה אחוזה בבל מיד, טנסי.[21] מקום המגורים העיקרי של סוויפט הוא בשכונת טרייבקה שבניו יורק.[22] סוויפט מתגוררת בחלק מהזמן בבוורלי הילס, קליפורניה, ובמרכז נאשוויל, טנסי.[23][24] בנוסף, היא מחזיקה בבית קיץ בכפר החוף ווטש היל, רוד איילנד.[25] היא בעלת מטוס מנהלים וכמו כן יש לה האנגר בשדה התעופה הבינלאומי של נאשוויל.[26]
לפי רשימת 100 הסלבריטאים של פורבס, הרוויחה סוויפט בין 2009 ל-2017 578 מיליון דולר.[27] הונה הכולל הוערך על ידי פורבס בכ-320 מיליון דולר, נכון ל-2018.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Zack O'Malley Greenburg, "Taylor Swift's Net Worth: $320 Million In 2018", Forbes וגם שמאל=כן.
קריירה
2004–2008: תחילת הקריירה ו-Taylor Swift
עם המעבר של סוויפט ומשפחתה סמוך לנאשוויל ובעקבות החוזה עם חברת התקליטים RCA, החלה סוויפט להשתתף במפגשי כתיבה עם כותבי שירים מנוסים.[14] היא פגשה את ליז רוז, כותבת שירים מנאשוויל, כשרוז הופיעה באירוע של כותבי שירים ב-RCA, והציעה לה שהן יכתבו יחד.[28] סוויפט ורוז החלו להיפגש לצורך כתיבה פעם בשבוע למשך שעתיים, אחרי בית הספר.[29] רוז אמרה כי מפגשי הכתיבה היו קלים במיוחד ושהיא רק ערכה את השירים שכתבה סוויפט.[30] היא הכירה לסוויפט את נייתן צ'פמן, מפיק מוזיקלי עצמאי מתחום הקאנטרי, וסוויפט החלה להקליט דמואים עמו.[28]
בכנות, הרגשתי שהזמן הולך ואוזל... רציתי ללכוד את השנים האלה בחיי שעדיין מייצגות את מה שעובר עליי. |
— סוויפט בראיון ל"דיילי טלגרף"[31] |
סוויפט הפכה לכותב השירים הצעיר ביותר אי פעם שנשכר על ידי סוני, כשהייתה בת 14 בלבד.[32] בגיל 15, לאחר כשנה שבה עבדה ב-RCA, החליטה לעזוב את חברת התקליטים; החברה רצתה שהיא תקליט שירים של כותבי שירים אחרים ושתמתין עם הוצאת אלבום עד גיל שמונה-עשרה, אך סוויפט הרגישה מוכנה להתחיל קריירה עם החומר המקורי שלה.[33] היא נפרדה גם מהסוכן שלה, דימטרואו, שמאוחר יותר תבע את סוויפט והוריה בענייני כספים שלטענתו הם היו חייבים לו; התביעה הסתיימה מחוץ לכותלי בית המשפט.[34][17]
באחד הערבים שבהם הופיעה היא משכה את תשומת לבו של סקוט בורשטה, עובד לשעבר בחברת תקליטים שעמד להקים חברת תקליטים משלו, Big Machine Records. סוויפט הייתה אחד האמנים הראשונים שבורשטה החתים, ואביה קנה שלושה אחוזים ממניות חברת התקליטים החדשה.[35] בורשטה פתח בפני סוויפט את השער לעסקי מוזיקת הקאנטרי, כשהכניס אותה כאמן מלווה לפסטיבל המוזיקה של איגוד מוזיקת הקאנטרי.[36]
זמן קצר לאחר חתימת העסקה החלה סוויפט לעבוד על אלבום הבכורה הנושא את שמה. לאחר שהתנסתה עם מספר מפיקי מוזיקה ותיקים בנאשוויל, היא שכנעה את Big Machine Records לשכור את מפיק הדמואים שלה, נייתן צ'פמן. הייתה זו הפעם הראשונה שבה הקליט צ'פמן אלבום אולפן, אולם סוויפט הרגישה שיש ביניהם את הכימיה הנכונה.[37]
Taylor Swift יצא לאור באוקטובר 2006. סוויפט כתבה שלושה משירי האלבום לבדה והייתה שותפה בכתיבת שמונה הנותרים עם כותבים נוספים.[38] עם צאת האלבום זכתה סוויפט לביקורות חיוביות מעיתונים מובילים בארצות הברית. הביקורות החמיאו על סגנונה המוזיקלי שמצליח ליצור תמהיל מוצלח של קאנטרי הנוטה לפופ. כמו כן, זכתה סוויפט למחמאות על איכות האלבום, שלמרות גילה הצעיר בעת הקלטתו (16), נשמע כמו יצירה מגובשת של אמנים בוגרים.[39][40][41]
Big Machine Records עדיין הייתה בחיתוליה עם יציאתו לאור של "Tim McGraw", סינגל הבכורה, ביוני 2006. סוויפט ואמה עזרו בשליחת הסינגלים לתחנות הרדיו וסוויפט פתחה בסיבוב הופעות ברדיו שנמשך חצי שנה (לעומת כשישה שבועות אצל רוב האמנים).[42][37] היא הופיעה בטלוויזיה פעמים רבות לצורך קידום האלבום.[43] סוויפט, שתיארה את עצמה כ"ילדת אינטרנט", השתמשה במייספייס כדי לבנות בסיס מעריצים, דבר שבאותה העת נחשב מהפכני בתעשיית מוזיקת הקאנטרי.[44] בורשטה אמר כי החלטתו להחתים זמרת-יוצרת בת 16 גרמה בהתחלה להרמת גבות בקרב עמיתיו לתעשיית ההקלטות, אבל סוויפט גילתה שוק שלא היה ידוע קודם לכן: נערות שמאזינות למוזיקת קאנטרי.[44]
ארבעה סינגלים נוספים יצאו בהמשך במהלך 2007 ו-2008: "Teardrops on My Guitar", "Our Song", "Picture to Burn" ו-"Should've Said No" – כולם הצליחו מאוד במצעד שירי הקאנטרי של בילבורד; "Our Song" ו-"Should've Said No" הגיעו למקום הראשון במצעד. "Our Song" הפך את סוויפט לאדם הצעיר ביותר שיצר וביצע לבדו שיר שהגיע למקום הראשון במצעד.[45] "Teardrops on My Guitar" הצליח גם כלהיט פופ קטן; הוא הגיע למקום ה-13 במצעד הבילבורד הוט 100.[46] האלבום מכר 39,000 עותקים בשבוע הראשון ליציאתו, ונכון למרץ 2011 מכר מעל 5.5 מיליון עותקים ברחבי העולם.[47][48]
סוויפט הופיעה רבות עם השירים מתוך Taylor Swift, אך לא כחלק מסיבוב הופעות רשמי. היא ביצעה גרסאות כיסוי לשירים של ביונסה, ריהאנה, ג'ון וייט, לינרד סקינרד ואמינם.[49][50] היא נפגשה עם מעריצים לפני ההופעות ואחריהן - פגישות שנמשכו עד ארבע שעות.[51] כמו כן הייתה סוויפט אמן חימום של אמני קאנטרי רבים, בהם רסקל פלאטס, ג'ורג' סטרייט, קני צ'סני ובראד פייזלי.[43][52][53]
סוויפט הוציאה מספר אלבומי הופעה ומיני-אלבומים בתקופה זו, בין השאר את The Taylor Swift Holiday Collection באוקטובר 2007 ואת Beautiful Eyes ביולי 2008.[54][55]
בעקבות הצלחת האלבום Taylor Swift, זכתה סוויפט במספר פרסים. בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי לשנת 2007 זכתה בפרס האמן החדש הטוב ביותר,[56] בפרס האמנית הווקאלית הטובה ביותר בטקס פרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי לשנת 2008,[57] ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) לשנת 2008.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: שמאל=כן וגם 2008 Winners List, American Music Awards Website. בנוסף, הייתה מועמדת לפרס הגראמי בשנת 2008 בקטגוריית האמן החדש הטוב ביותר, אבל הפסידה לאיימי ויינהאוס.
2008–2010: Fearless
אלבום האולפן השני של סוויפט, Fearless, יצא לאור באוקטובר 2008. סוויפט כתבה שבעה משירי האלבום בעצמה, שניים מתוכם סינגלים, והייתה שותפה בכתיבת ששת הנותרים עם כותבי השירים ליז רוז, ג'ון ריץ', קולבי קאליי והילרי לינדזי.[58] האלבום הופק בשיתוף עם נייתן צ'פמן.[58] Fearless זכה לביקורות חיוביות, שהחמיאו לסוויפט על כתיבתה האינטימית והאותנטית, המאפשרת לשיריה להישמע כאילו נלקחו מיומנה של נערה. היא זכתה גם למחמאות על כשרונה יוצא הדופן, על בגרותה ועל הפרגמטיזם שהפגינה כשקירבה את מוזיקת הקאנטרי למוזיקת הפופ.[59][60][61]
הסינגל המוביל מהאלבום, "Love Story", יצא לאור בספטמבר 2008, הגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד הוט 100 והיה שיר הקאנטרי הנמכר ביותר בכל הזמנים.[46][62] ארבעה סינגלים נוספים יצאו לאור במהלך 2008 ו-2009: "White Horse", "You Belong with Me", "Fifteen" ו-"Fearless". "You Belong with Me" היה הסינגל המצליח ביותר באלבום והוא הגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100.[63]
Fearless נחת היישר במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד, עם מכירות של 592,000 עותקים בשבוע הראשון, ונשאר בפסגת המצעד במשך 11 שבועות.[64][65] הצלחת האלבום הביאה להפיכתה של סוויפט לאמן הנמכר ביותר בשנת 2008 בארצות הברית.[20] האלבום עצמו היה האלבום הנמכר ביותר בשנת 2009 בארצות הברית, לאחר שמכר עד סוף שנה זו 3.217 מיליון עותקים.[2] מאז מכר האלבום מעל 10 מיליון עותקים ברחבי העולם.[66]
"Fearless Tour", במרכזו עמד האלבום Fearless, היה סיבוב ההופעות הראשון של סוויפט. "Fearless Tour" החל באפריל 2009, הסתיים ביולי 2010 וכלל 105 מועדים - מתוכם 90 בצפון אמריקה, 6 באירופה, 8 באוסטרליה ואחד באסיה.[67] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו ג'סטין ביבר, גלוריאנה וקלי פיקלר.[68] סוויפט הזמינה את ג'ון מאייר, פיית' היל וקייטי פרי לבצע איתה דואטים חד-פעמיים במועדים שונים במהלך הסיבוב בצפון אמריקה. בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.1 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 63 מיליון דולר.[69]
"CMT Crossroads: Taylor Swift and Def Leppard", סרט קונצרט המשותף לסוויפט וללהקת הרוק דף לפרד, יצא בצורה בלעדית לרשת הקמעונאות וולמארט ביוני 2009.[70] "Taylor Swift: Journey to Fearless", סרט טלוויזיה המכיל 13 הופעות מתוך סיבוב ההופעות, שודר באוקטובר 2010 ויצא לאור שנה לאחר מכן ב-DVD וב-Blu-ray.[71] סוויפט שרה את שירה "Fifteen" עם מיילי סיירוס בטקס פרסי הגראמי ה-51 וביצעה מערכון ראפ פרי עטה עם טי-פיין בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי.[72]
סוויפט הייתה שותפה בכתיבת שני שירים לפסקול של האנה מונטנה: הסרט - "You'll Always Find Your Way Back Home" ו-"Crazier"; היא גם הופיעה בסרט וביצעה את "Crazier".[73] היא תרמה את קולה לשיר "Two Is Better Than One" של בויז לייק גירלז.[74] היא ביצעה גרסת כיסוי לשיר "American Girl" של טום פטי והוציאה אותה כסינגל בחנות המוזיקה הדיגיטלית Rhapsody.[75] היא תרמה את קולה כקול רקע לשיר של ג'ון מאייר "Half of My Heart" וכתבה והקליטה במשותף עם קלי פיקלר את השיר "Best Days of Your Life".[76][77] היא תרמה שני שירים, בהם "Today Was a Fairytale", לפסקול הסרט "יום האהבה" וביצעה גרסת כיסוי לשיר "Breathless" של Better Than Ezra לאלבום Hope for Haiti Now.[78][79]
Fearless זכה לשבחים רבים והפך לאלבום הקאנטרי המעוטר ביותר בהיסטוריה.[80] סוויפט זכתה בארבעה פרסי גראמי בשנת 2010, מתוך שמונה מועמדויות בסך הכול. Fearless זכה בפרס אלבום השנה ובפרס אלבום הקאנטרי הטוב ביותר, והסינגל "White Horse" זכה בפרס שיר הקאנטרי הטוב ביותר ובפרס ביצוע סולו הקאנטרי הווקאלי הטוב ביותר לזמרת.[81] היא הייתה האמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בפרס אלבום השנה.[3] במהלך הטקס שרה סוויפט עם סטיבי ניקס את השיר "Rhiannon" של פליטווד מק. הביצוע הקולי שלה ספג ביקורות שליליות.[82][83]
טיילור מזכירה לי את עצמי בנחישותה ובטבעה הילדותי. זוהי תמימות מיוחדת ונדירה כל כך. הבחורה הזאת כותבת שירים שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיאמונד או אלטון ג'ון... זמרות-יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה. |
— סטיבי ניקס ב"טיים מגזין"[84] |
בטקס פרסי הווידאו-קליפים של MTV 2009 זכה הקליפ של "You Belong with Me" בפרס הקליפ הטוב ביותר של אישה; סוויפט היא אמן הקאנטרי הראשון שזכה בפרס בטקס. נאום הזכייה שלה נקטע על ידי הראפר קניה וסט, שלקח מידה את המיקרופון והכריז שהפרס מגיע לביונסה נואלס, על הקליפ לשיר "Single Ladies".[85] האירוע קיבל תשומת לב תקשורתית רבה והיווה השראה לממים אינטרנטיים.[86] כמה ימים לאחר מכן, סוויפט אמרה בראיון שווסט התנצל בפניה באופן אישי, והיא קיבלה את התנצלותו.[87]
בפרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי זכתה סוויפט בפרס בדרן השנה.[88] היא זכתה בפרס אבן הדרך של האקדמיה למוזיקת הקאנטרי.[89] בפרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) זכתה בפרס אמן השנה ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בשנת 2009 ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בשנת 2010.[90][91] היא הוכרזה אמן השנה לשנת 2009 על ידי הבילבורד.[92] בטקס פרסי בחירת הקהל ב-2010 זכתה סוויפט בפרס אמנית השנה.[93] היא נכללה ברשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם של "טיים מגזין" לשנת 2010.[84]
2010–2012: Speak Now
ישנן 5 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה
|
סוויפט הוציאה לאור את אלבום האולפן השלישי שלה, Speak Now, באוקטובר 2010. היא כתבה את כל ארבעה-עשר שירי האלבום בעצמה והפיקה את האלבום עם נתן צ'פמן.[94] הביקורות תיארו את האלבום כפראי וכמגוון מבחינה מוזיקלית והחמיאו לסוויפט על כתיבתה החכמה הגורמת לה לבלוט מעל אמנים אחרים בסוגות הפופ, הרוק או הקאנטרי. כמו כן, זכתה סוויפט למחמאות על הדרמטיות שבכתיבתה ועל הדרכים אותן היא מוצאת לתאר דמויות ומצבים מהחיים.[94][95][96] סוויפט ביצעה קמפיין פרסומי נרחב לפני יציאתו לאור של Speak Now; היא הופיעה בתוכניות אירוח ובתוכניות בוקר שונות והגישה מיני-קונצרטים בחינם במקומות לא-שגרתיים, כולל אוטובוס עם גג פתוח בשדרות הוליווד ואולם הנוסעים היוצאים בנמל התעופה JFK.[97]
הסינגל המוביל, "Mine", יצא לאור באוגוסט 2010.[98] חמישה סינגלים נוספים יצאו לאור במהלך 2010 ו-2011: "Back to December", "Mean", "The Story of Us", "Sparks Fly" ו-"Ours". Speak Now זכה להצלחה מסחרית ודורג במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד במשך שישה שבועות.[99] האלבום נמכר בלמעלה מ-1.04 מיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו והיה לאלבום ה-16 בהיסטוריה של ארצות הברית שנמכר במעל למיליון עותקים בשבוע.
"Speak Now World Tour", סיבוב הופעות שבמרכזו עמד Speak Now, החל בפברואר 2011 והסתיים במרץ 2012. סיבוב ההופעות כלל 111 מועדים - מתוכם 80 באמריקה הצפונית, 12 באירופה, 12 באוסטרליה ו-7 באסיה.[100] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו האנטר הייז, פרנקי באלארד, דני גוקי, ג'וש קלי, רנדי מונטנה וג'יימס וסלי.[101] סוויפט הזמינה מוזיקאים רבים להצטרף אליה לדואטים במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה, בין השאר את ג'יימס טיילור, ג'ייסון מראז, שון קולבין, ג'וני רזניק, אנדי גרמר, טל בכמן, ג'סטין ביבר, סלינה גומז, ניקי מינאז', נלי, B.o.B, אשר, פלו ריידה, T.I, ג'ון פורמן, ג'ים אדקינס, היילי ויליאמס, Hot Chelle Rae, רוני דאן, דריוס רוקר, טים מקגרו וקני צ'סני.[102][103] סוויפט ביצעה גרסאות כיסוי אקוסטיות רבות במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה - היא אמרה שגרסאות הכיסוי אפשרו לה להיות ספונטנית בהופעה מתורגלת היטב.[102] בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.6 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 123 מיליון דולר.[100] אלבום ההופעה הראשון של סוויפט, Speak Now: World Tour Live, כולל כל שבע-עשרה ההופעות מהחלק הצפון-אמריקאי של סיבוב ההופעות, יצא לאור בנובמבר 2011.[104]
סוויפט זכתה במספר פרסים על Speak Now. בטקס פרסי הגראמי השנתי ה-54, השיר "Mean" מתוך האלבום זכה בפרס שיר הקאנטרי הטוב ביותר ובפרס ביצוע סולו הקאנטרי הטוב ביותר.[105] היא גם ביצעה את השיר בטקס. הביצוע זכה לביקורות טובות, וב-"USA Today" ציינו כי הביקורת משנת 2010 הפכה אותה ליוצרת ולמבצעת טובה יותר.[106] סוויפט זכתה בפרס בדרן השנה בפרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי בשנים 2011 ו-2012[107][108] ובפרס בדרן השנה בפרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי בשנת 2011.[109] כמו כן זכתה בפרס אמן השנה ובפרס אמנית הקאנטרי של השנה לשנת 2011 בפרסי המוזיקה האמריקאית (AMA).[110] היא הוכרזה אשת השנה לשנת 2011 על ידי הבילבורד.[102] בטקסי פרסי בחירת הקהל 2011 ו-2012 זכתה סוויפט בפרס אמן הקאנטרי של השנה.[111][112]
סוויפט תרמה שני שירים מקוריים לפסקול של משחקי הרעב. "Safe & Sound" נכתב והוקלט במשותף עם The Civil Wars ו-T-Bone Burnett, יצא לאור כסינגל המוביל ונמכר בלמעלה מ-1.4 מיליון עותקים, נכון לינואר 2013.[113][114] השיר זכה בפרס השיר הטוב ביותר שנכתב עבור תקשורת חזותית בטקס פרסי הגראמי של שנת 2013 והיה מועמד לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-70.[115][114] השיר השני של סוויפט לאלבום, "Eyes Open", נכתב על ידה בלבד והופק על ידי נייתן צ'פמן.[116] בנוסף, סוויפט תרמה את קולה לשיר "Both of Us" של B.o.B, מאלבומו השני, Strange Clouds.[117]
2012–2014: Red
אלבום האולפן הרביעי שלה, Red, יצא לאור באוקטובר 2012. סוויפט כתבה תשעה מתוך שישה-עשר שירי האלבום. שבעת הנותרים נכתבו במשותף עם מקס מרטין, ליז רוז, דן וילסון, אד שירן וגארי לייטבדי מלהקת Snow Patrol. נתן צ'פמן שימש כמפיק הראשי של האלבום, ואילו ג'ף בסקר, בוטש ווקר, ג'קנייף לי, דן האף ושלבק הפיקו שירים בודדים.[118] הביקורות בעיתוני ארצות הברית היו חיוביות בעיקר, אך בחלקן נטען שהאלבום היה מעט חפוז מהרגיל. הביקורות שיבחו את סוויפט על נכונותה לחקור סוגות נוספות מחוץ לקאנטרי וחשיפתה כזמרת פופ.[119][120][121]
כחלק ממסע הפרסום של Red, נציגים מ-72 תחנות רדיו ברחבי העולם הוטסו לנאשוויל במהלך שבוע היציאה של האלבום, לראיונות אישיים עם סוויפט.[122] כמו כן השתתפה סוויפט בתוכניות אירוח רבות והופיעה בטקסי פרסים בארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת, ספרד ואוסטרליה.[123] הסינגל המוביל מהאלבום, "We Are Never Ever Getting Back Together", היה הסינגל הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. האלבום הגיע היישר למקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד, עם מכירות של 1.21 מיליון עותקים בשבוע הראשון – דבר שהפך את האלבום לאלבום עם מכירות הפתיחה הגבוהות ביותר מזה עשור ואת סוויפט לאישה הראשונה עם שני אלבומים שמכרו יותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון. האלבום הגיע למקום הראשון גם במצעד המכירות הישראלי.[124] נכון למאי 2013, נמכר האלבום ביותר מ-6 מיליון עותקים ברחבי העולם.[125]
"The Red Tour", סיבוב ההופעות של Red, החל במרץ 2013 והסתיים ביוני 2014. סוויפט הופיעה ב-66 מועדים בצפון אמריקה, כולל 13 מופעי אצטדיון, 7 מועדים באצטדיונים ברחבי ניו זילנד ואוסטרליה, 6 מועדים באנגליה ובגרמניה ו-7 מועדים באסיה.[126] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו אד שירן, ברט אלדרדג', פלורידה ג'ורג'יה ליין, אוסטין מאהון, ג'ואל קראוס וקייסי ג'יימס.[127] במהלך סיבוב ההופעות אירחה סוויפט את קארלי סימון, טיגן ושרה, ג'ניפר לופז, לוק בריאן, פטריק סטאמפ מלהקת פול אאוט בוי, אלי גולדינג, נלי, שרה ברליס, שר לויד, B.o.B, גארי לייטבדי מלהקת Snow Patrol, טריין, Neon Trees, רסקל פלאטס, האנטר הייז, אמילי סאנדיי וסם סמית'.[128] בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.7 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 150 מיליון דולר.[129] סוויפט שיתפה פעולה עם מספר אמנים אחרים בתקופה זו - היא כתבה יחד עם ג'ק אנטונוף את השיר "Sweeter Than Fiction" עבור פסקול הסרט "צ'אנס אחרון", עליו הייתה מועמדת לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-71 והתארחה בשיר "Highway Don't Care" של טים מקגרו.[130][131]
Red זיכה את סוויפט במגוון פרסים ומועמדויות, גם בקטגוריית הפופ. האלבום היה מועמד בסך הכל בארבע קטגוריות בטקס פרסי הגראמי - "We Are Never Ever Getting Back Together" היה מועמד לפרס תקליט השנה בטקס פרסי הגראמי בשנת 2013, והאלבום היה מועמד לפרס אלבום השנה בטקס פרסי הגראמי 2014.[132] בטקס הפרסים השנתי של איגוד מוזיקת הקאנטרי כובדה סוויפט בפרס הפסגה, פרס מיוחד לרמות ייחודיות של הצלחה; גארת' ברוקס הוא היחיד שקיבל אותו מלבדה. טים מקגרו, פיית' היל, קית' אורבן, רסקל פלאטס, ג'ורג' סטרייט ובראד פייזלי העניקו לסוויפט את הפרס, בעוד מיק ג'אגר, קארלי סימון, ג'וליה רוברטס, ריס וית'רספון, אתל קנדי, אלן דג'נרס וג'סטין טימברלייק שלחו הודעות ברכה בווידאו.[133] בתקשורת האמריקאית תואר הטקס כניסיון לשכנע את סוויפט להישאר בז'אנר, או כרגע שבו סוויפט והז'אנר שעזר לנווט אותה לשליטה בעולם הפופ נפרדים.[134][135] היא זכתה בשלושה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה בשנת 2012 בהם פרס זמרת השנה.[136] "I Knew You Were Trouble" זכה בפרס הקליפ הטוב ביותר של אישה בטקס פרסי ה-VMA של שנת 2013.[137] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2012 זכתה בפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר.[138] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2013 זכתה בארבע קטגוריות, כולל אמן השנה בפעם השלישית ואמנית הקאנטרי האהובה ביותר בפעם השישית ברציפות.[139] סוויפט זכתה בשמונה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד לשנת 2013, בהם פרס אמן השנה ופרס אמנית הקאנטרי של השנה.[140] בטקס פרסי בחירת הקהל בשנים 2013 ו-2014 זכתה בפרס אמן הקאנטרי של השנה.[141][142]
2014–2016: 1989
אלבום האולפן החמישי של סוויפט, 1989, יצא לאור באוקטובר 2014.[143] סוויפט כתבה שיר אחד באלבום לבדה ואת שנים-עשר הנותרים כתבה במשותף עם ג'ק אנטונוף, אימוג'ן היפ, ראיין טדר, מקס מרטין, שלבק ואלי פאימי. סוויפט תיארה את 1989 כאלבום הפופ הרשמי הראשון שלה ונפרדה מחברי הלהקה הוותיקה שלה.[144] האלבום, ששמו כשנת לידתה, נוצר בהשראת מוזיקת הפופ של סוף שנות השמונים, בין השאר בהשראת המוזיקה של פיטר גבריאל, פיל קולינס, אנני לנוקס, ופיין יאנג קניבלז.[145] האלבום זכה לביקורות חיוביות ששיבחו את ההפקה המהוקצעת ואת סאונד הפופ בסגנון שנות השמונים. האלבום תואר כאלבום מלא רגש והתלהבות שנשמע שונה מאלבומיה הקודמים של סוויפט אך מצליח לשמור על האופי הייחודי שלהם. סוויפט זכתה למחמאות על חתירתה ליצירת אלבום על-זמני.[146][147]
לקראת צאת האלבום עברה סוויפט לניו יורק, שם מונתה לשגרירת התיירות של העיר.[148] במהלך מסע הפרסום של 1989 הזמינה סוויפט מעריצים למפגשי האזנה סודיים לאלבום בבתיה שבניו יורק, בנאשוויל, בלוס אנג'לס וברוד איילנד.[149] השימוש של סוויפט במדיה החברתית לצורך קידום האלבום זכה לשבחים מטעם אנליסטים בתעשיית המוזיקה.[150] בנוסף, סוויפט הופיעה בתוכנית האירוח של אלן דג'נרס ושימשה כיועצת למתמודדים בעונה השביעית של תוכנית המציאות האמריקאית The Voice.[151]
1989 נמכר ב-1.287 מיליון עותקים בארצות הברית בשבוע הראשון להוצאתו – 600,000 מתוכם כבר ביום הראשון – מה שהפך את סוויפט לאמן היחיד שמכר שלושה אלבומים ביותר ממיליון עותקים בשבוע. האלבום נחת היישר במקום הראשון של מצעד 200 האלבומים של הבילבורד, שם נשאר במשך אחד-עשר שבועות.[152] האלבום זכה להצלחה גם בישראל.[153] האלבום היה הנמכר ביותר ב-2014 בארצות הברית, עם 3.66 מיליון עותקים שנמכרו עד סוף שנה זאת. ברחבי העולם היה 1989 האלבום השני הנמכר ביותר ב-2014, עם 6 מיליון עותקים שנמכרו עד סוף שנה זו; הצלחת האלבום הביאה להפיכתה של סוויפט לאמן המצליח ביותר מסחרית בשנת 2014.[154] הסינגל הראשון, "Shake It Off", יצא לאור באוגוסט 2014 והיה במקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 במשך ארבעה שבועות.[155] הסינגל השני מהאלבום, "Blank Space", יצא בנובמבר 2014 ותפס את מקומו של "Shake It Off" בפסגת המצעד, שם נשאר במשך שבעה שבועות רצופים.[156] הקליפים לשני השירים זכו להצלחה רבה וחצו את רף שני מיליארד הצפיות ביוטיוב. הסינגל השלישי, "Style" יצא בפברואר 2015 והגיע לעשרת הגדולים במצעד הבילבורד הוט 100.[157] הסינגל הרביעי, "Bad Blood", יצא במאי 2015 והיה הראשון בו אירחה סוויפט ראפר - קנדריק לאמאר. הסינגל הגיע גם הוא למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. בקליפ לשיר השתתפו שחקניות, זמרות ודוגמניות רבות.[158] באוגוסט 2015 יצא הסינגל החמישי, "Wildest Dreams", שהגיע גם הוא לעשרת הגדולים במצעד הבילבורד הוט 100.[159] הסינגלים הנוספים, "Out Of The Woods", ו-"New Romantics" יצאו במהלך 2016. נכון ליוני 2015, נמכר האלבום ביותר מ-5 מיליון עותקים בארצות הברית לבדה והגיע למעמד פלטינה מחומשת.[160] ברחבי העולם נמכר האלבום ביותר מ-8.6 מיליון עותקים, נכון לפברואר 2015.[4]
בנובמבר 2014 הכריזה סוויפט על "The 1989 World Tour", סיבוב ההופעות שבמרכזו יעמוד האלבום. סיבוב ההופעות החל במאי 2015 והסתיים בדצמבר באותה שנה, ויכלול מועדים בצפון אמריקה, באירופה, באסיה ובאוסטרליה.[161] להקת חיים, ואנס ג'וי, שון מנדס וג'יימס ביי ישמשו כאמני החימום לסיבוב ההופעות.[162] במהלך סיבוב ההופעות הזמינה סוויפט אמנים רבים ומגוונים מבחינה מוזיקלית לשיר איתה על הבמה משיריהם. בנוסף, ידוענים שונים הצטרפו לסוויפט על הבמה לצלילי השיר "Style" מהאלבום.[163] בסיבוב ההופעות השתתפו מעל 2.2 מיליון מעריצים והוא הכניס מעל 250 מיליון דולר, מה שהפך אותו לסיבוב ההופעות המצליח ביותר של 2015.[164] "1989 World Tour Live", סרט הופעה שצולם בסידני, יצא לאחר סיבוב ההופעות בלעדית דרך אפל מיוזיק.[165]
סוויפט זכתה בפרסים רבים בקטגוריות הפופ בתקופת האלבום 1989. בטקס פרסי הגראמי ה-57, הסינגל "Shake It Off" היה מועמד בשלוש קטגוריות – שיר השנה, תקליט השנה וביצוע סולו הפופ הטוב ביותר.[166] בטקס פרסי הגראמי ה-58 זכתה סוויפט בפרס אלבום השנה עבור 1989, מה שהפך אותה לאישה הראשונה שזוכה בו פעמיים. בנוסף זכתה בפרס אלבום הפופ של השנה והקליפ הטוב ביותר עבור "Bad Blood" והייתה מועמדת לפרסי שיר השנה ותקליט השנה עבור "Blank Space".[167] סוויפט זכתה בתואר אשת השנה לשנת 2014 מטעם הבילבורד, בפעם השנייה.[168] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2014 הייתה סוויפט הראשונה שזכתה בפרס דיק קלארק למצוינות במוזיקה, ובטקס של שנת 2015 זכתה בשלושה פרסים נוספים, בהם סינגל השנה על "Blank Space" ואלבום הפופ/רוק האהוב ביותר עבור אלבומה 1989.[169][170] בטקס פרסי בחירת הקהל 2015 זכתה סוויפט בפרס אמנית השנה, זמרת הפופ של השנה ושיר השנה עבור "Shake It Off",[171] ובטקס של 2016 זכתה בפרס אמנית השנה ובפרס זמרת הפופ של השנה.[172] בטקס פרסי המוזיקה הבריטית 2015 זכתה בפרס אמנית הסולו הבינלאומית.[173] היא נכללה ברשימת "50 המנהיגים הגדולים ביותר" של "Fortune" במקום השישי,[174] ברשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם של "טיים מגזין"[5] וברשימת 100 הנשים החזקות בעולם של "פורבס" במקום ה-64.[175] בטקס פרסי האקדמיה למוזיקת קאנטרי 2015 הייתה סוויפט אחת משבעה אמנים שזכו בפרס אבן הדרך על הישגיהם במוזיקת הקאנטרי.[176] היא זכתה בשמונה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד לשנת 2015, בהם פרס אמן השנה.[177] בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV 2015 זכתה סוויפט בארבעה פרסים, בהם פרס קליפ השנה עבור "Bad Blood" ופרס הקליפ הטוב ביותר של אישה עבור "Blank Space".[178] סוויפט זכתה גם בפרס אמי על האפליקציה שליוותה את "Blank Space", עבור התכנה האינטראקטיבית המקורית הטובה ביותר.[179] בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה, זכתה סוויפט בשני פרסים, בהם פרס השיר הטוב ביותר עבור "Bad Blood".[180]
באפריל 2015 הודיעה סוויפט כי אמה אובחנה כחולת סרטן ועודדה אחרים ללכת ולהיבדק.[181] חודש קודם לכן, היא החלה לצאת עם המפיק והדי ג'יי הסקוטי קלווין האריס. לפני שהודיעו על פרידתם ביוני 2016, כתבו השניים יחד את השיר "This Is What You Came For", כשסוויפט נרשמה בקרדיטים לשיר תחת שם עט. השיר זכה להצלחה רבה בעולם והגיע למקום הראשון באוסטרליה, קנדה ואירלנד, למקום השני בבריטניה ולמקום השלישי בארצות הברית. באוקטובר כתבה ללהקת Little Big Town את "Better Man", השיר הראשון מתוך אלבומם השביעי, The Breaker. השיר הגיע למקום הראשון במצעדי הקאנטרי של ארצות הברית וקנדה. בדצמבר של אותה שנה הוציאה סוויפט, יחד עם הזמר זאין מאליק, את השיר "I Don't Wanna Live Forever" מתוך פסקול הסרט "חמישים גוונים של אופל" (2017). השיר היה השיר הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון בשוודיה, וזכה להצלחה באירופה ובארצות הברית, שם הגיע למקום השני.
2017–2018: Reputation
באוגוסט 2017 ניצחה סוויפט במשפט נגד דייוויד מילר, לשעבר שדרן תוכנית בוקר של תחת הרדיו KYGO-FM בדנוור. ארבע שנים קודם לכן, הודיעה סוויפט לבוסים של מילר שהוא תקף אותה מינית במהלך מפגש מעריצים לפני אחת ההופעות שלה, מה שהוביל לפיטוריו. שנתיים לאחר מכן תבע מילר את סוויפט בסכום של 4 מיליון דולר על כך שהפסיד את עבודתו והאשים אותה בשקר. זמן קצר לאחר מכן, הגישה סוויפט תביעה נגדית בסכום של דולר אחד. חבר המושבעים דחה את טענותיו של מילר ופסק לטובת סוויפט.[182]
ב-20 באוגוסט 2017 מחקה סוויפט את כל התוכן מהרשתות החברתיות שלה ומאתר האינטרנט שלה.[183] שלושה ימים לאחר מכן הכריזה על אלבומה השישי, Reputation,[184] ויומיים לאחר מכן הוציאה הסינגל הראשון מתוכו, "Look What You Made Me Do".[185] השיר הגיע למקום הראשון בארצות הברית, בבריטניה, באוסטרליה, בניו זילנד, באירלנד ובישראל. הווידאו קליפ לשיר צבר יותר מ-43.2 מיליון צפיות במהלך היום הראשון שלו ב-YouTube, ושבר את השיא לסרטון הנצפה ביותר בתוך 24 שעות.[186] באוקטובר הוציאה את הסינגל השני מהאלבום, "...Ready For It?", שהגיע למקום השלישי באוסטרליה ולמקום הרביעי בארצות הברית. האלבום יצא ב-10 באוקטובר 2017, ובשבוע הראשון ליציאתו נמכר בלמעלה מ-1.216 מיליון עותקים בארצות הברית ובלמעלה משני מיליון עותקים ברחבי העולם.[187] האלבום הגיע למקום הראשון במצעדי האלבומים של מספר מדינות, בהן ארצות הברית, בריטניה, אירלנד, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. בהמשך הוציאה את "End Game" כסינגל השלישי מתוך האלבום. לקראת סוף נובמבר 2017, הוציאה את "New Year's Day" כסינגל החמישי מתוכו. בינואר 2018, הוציאה את "Gorgeous" כסינגל השישי מהאלבום, ובמרץ יצא "Delicate", כסינגל השביעי. סיבוב ההופעות שמלווה את האלבום החל במאי 2018, והכניס למעלה מ-200 מיליון דולר, נכון לאוקטובר 2018. בספטמבר 2018, הוציאה את השיר "Getaway Car", כסינגל האחרון מתוך האלבום, ובכך חתמה את סופו של הארה.
בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) של 2018, סוויפט זכתה בפרסי "אמן השנה", "אלבום הפופ/רוק הטוב של השנה" וכן "סיבוב ההופעות הטוב של השנה".[188] עם 23 זכיות בסך הכול, סוויפט הפכה לאמנית עם מספר הזכיות הרב ביותר בפרס זה.[189]
2019–הווה: Lover
ב-26 באפריל 2019, יצא השיר "Me!" בשיתוף ברנדון יורי, כסינגל הראשון מתוך אלבומה החדש אשר ייצא באותה השנה.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: On the eve of big announcement, Taylor Swift thrills fans at her butterfly mural in the Gulch, The Tennessean'"`UNIQ--nowiki-000000ED-QINU`"'<span dir="rtl" class="languageicon">(באנגלית)</span>'"`UNIQ--templatestyles-000000EE-QINU`"' וגם שמאל=כן.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Taylor Swift makes a surprise appearance at her Nashville mural, USA TODAY'"`UNIQ--nowiki-000000F0-QINU`"'<span dir="rtl" class="languageicon">(באנגלית)</span>'"`UNIQ--templatestyles-000000F1-QINU`"' וגם שמאל=כן.
ב-13 ביוני 2019, הודיעה סוויפט בשידור חי באינסטגרם כי האלבום השביעי שלה ייקרא "Lover", אשר יצא ב-23 באוגוסט, בנוסף סוויפט הודיעה גם כי הסינגל השני של האלבום, "You Need to Calm Down", יצא לאור ב-14 ביוני, והווידאו קליפ יצא ב-17 ביוני.
כל שמונה עשר שירי האלבום הצליחו להיכנס אל מצעד הבילבורד הוט 100, מה שהפך את טיילור סוויפט למוזיקאית הראשונה בהיסטוריה שהצליחה לעשות זאת, ולאחד מן המוזיקאים הבודדים בהיסטוריה שהצליחו לעשות זאת גם כן.[190]
בשבוע צאתו, הצליח האלבום להגיע אל המקום ה-1 במצעד הבילבורד 200, עם מכירות של 867,000 עותקים בארצות הברית בלבד[191][192], מה שהופך את הפתיחה שלו לאחת מהפתיחות הגדולות ביותר בכל הזמנים בעולם ובמדינה, כאשר בעולם נמכר בלמעלה משלושה מיליון עותקים.[193]
בתוך פחות משבוע, הפך האלבום לאלבום הנמכר ביותר בשנת 2019, בארצות הברית ובעולם כולו.[191][192][193]
פרויקטים שונים
קריירה בתחום השיווק והפרסום
במהלך קידום אלבום הבכורה שלה הופיעה סוויפט כפרזנטורית של חברת הביגוד .l.e.i וכפנים של קמפיין המוזיקה הניידת של חברת הסלולר האמריקאית ורייזון ויירלס.[194][195] בתקופת Fearless היא השיקה קו עיצוב אופנה קייצית עבור .l.e.i בוולמארט ועיצבה כרטיסי ברכה עבור חברת כרטיסי הברכה הגדולים בעולם, אמריקן גריטינגס.[196][197] בנוסף, סוויפט שימשה כדוברת של קבוצת הוקי הקרח נאשוויל פרדטורס ושל ו-Cyber-shot, מותג המצלמות הדיגיטליות של סוני.[198][199] בתקופת Speak Now סוויפט הוציאה לאור מהדורה מיוחדת של האלבום דרך רשת החנויות טארגט.[200] סוויפט שימשה כפרזנטורית של CoverGirl והשיקה שני בשמים בחסות מותג הטיפוח אליזבת ארדן, Wonderstruck ו-Wonderstruck Enchanted.[201] במהלך קידום אלבומה הרביעי, Red, הציעה סוויפט גרסה בלעדית של האלבום דרך טארגט, רשת הפיצריות האמריקאית פאפא ג'ונס פיצה ורשת בתי המרקחת הגדולה ביותר בארצות הברית וולגרינס.[202] בתקופה זו הפכה סוויפט לפרזנטורית של דיאט קוקה-קולה ושל נעלי הסניקרס של Keds, השיקה בושם שלישי בשם Taylor בחסות אליזבת ארדן והמשיכה בשותפות העסקית שלה עם סוני ואמריקן גריטינגס.[203] בנוסף, הייתה סוויפט שותפה עם מספר חברות מסחריות במהלך סיבוב ההופעות "The Red Tour"; אייר אסיה וקוואנטס היו חברות התעופה הרשמיות של החלק האסייתי והאוסטרלי בהתאמה, ומותג הגלידה קורנטו היה נותן החסות לחלק האסייתי של סיבוב ההופעות. את אלבומה החמישי, 1989, קידמה סוויפט בתיאום עם רשת המסעדות סאבווי, Keds, טארגט ודיאט קוקה-קולה.[204] עם צאת האלבום סוויפט השיקה בושם רביעי בשם Incredible Things בחסות אליזבת ארדן.[205] תאגיד קומקאסט היה נותן החסות למועדים האמריקאיים של סיבוב ההופעות "The 1989 World Tour".[206] במזרח אסיה המשיכה סוויפט את השותפות עם קורנטו, החלה לשתף פעולה עם טויוטה[207] והשיקה קו הלבשה בסין.[208]
קריירת משחק
סוויפט ערכה את הופעת הבכורה שלה ב-2009 בפרק של CSI, שבו גילמה נערה מרדנית.[209] ה"ניו יורק טיימס" ציין כי אופייה של הדמות אפשר לסוויפט להיות "קצת שובבה, ואמינה כל כך".[210] ה"רולינג סטון" הרגיש שסוויפט "עושה עבודה טובה עם התסריט".[211] מאוחר יותר באותה שנה, סוויפט אירחה והופיעה כאורחת מוזיקלית בפרק של "סאטרדיי נייט לייב".[212] "אנטרטיינמנט ויקלי" תיאר אותה כ"מארחת הטובה ביותר של העונה עד כה", וציין כי סוויפט "הייתה תמיד מוכנה לאתגר, נראתה שכיף לה, וסייעה לשאר השחקנים להביא את הפאנץ'".[213]
הופעת הבכורה של סוויפט בסרט באורך מלא הייתה בקומדיה "יום האהבה" (2010), שבה גילמה את חברתו המטורללת של ספורטאי תלמיד תיכון, הופעה עליה זכתה בפרס פריצת השנה לשחקנית בפרסי בחירת הנוער.[214] "לוס אנג'לס טיימס" הרגיש שלביצועיה יש "פוטנציאל קומי רציני", ואילו "סן פרנסיסקו כרוניקל" מצא אותה "מצחיקה מאוד".[215][216] "הטיים" ציין כי סוויפט שיחקה "בצורה מקסימה".[217] עם זאת, "וראייטי" מצא אותה "לא מכוונת לגמרי... היא צריכה למצוא במאי מיומן שיתעל את האנרגיה השופעת שלה".[218] המגזין "סלאנט" תיאר את ביצועיה "בלתי ניתנים לצפייה".[219] בשנת 2012 דיבבה סוויפט את אודרי בסרט האנימציה "הלורקס". בשנת 2013 כיכבה בהופעת אורח קצרה בסיטקום "הבחורה החדשה". בשנת 2014 היה לה תפקיד משני בסרט "המעניק". ביולי 2018 לוהקה סוויפט לעיבוד הקולנועי של המחזמר המצליח קאטס.[220]
אמנותיות
השפעות
אחד מהזיכרונות המוזיקליים המוקדמים של סוויפט הוא האזנה לסבתה מצד אמה, זמרת האופרה מרג'ורי פינלי.[221] מאוחר יותר חשפו אותה הוריה לאמנים ג'יימס טיילור, סיימון וגרפונקל ודף לפרד.[222] סוויפט התוודעה למוזיקת הקאנטרי על ידי זמרות הקאנטרי הגדולות של שנות ה-90 - שאניה טוויין, פיית' היל ודיקסי צ'יקס.[223] לשאניה טוויין, הן ככותבת שירים והן כמבצעת, נודעה ההשפעה המוזיקלית הגדולה ביותר על סוויפט.[224] פיית' היל הייתה המודל לחיקוי בילדותה של סוויפט.[225] סוויפט העריצה את הגישה המתריסה של דיקסי צ'יקס, והשיר "Cowboy Take Me Away" של הלהקה היה השיר הראשון שלמדה לנגן על גיטרה.[226] לאחר מכן החלה סוויפט לחקור את המוזיקה של כוכבי קאנטרי מבוגרים יותר, כולל פטסי קליין, לורטה לין, תמי ויינט ודולי פרטון.[227] השפעות אחרות מהזרם המרכזי של הקאנטרי כוללות בין השאר את מירנדה למברט, גארת' ברוקס, קני צ'סני, מרטינה מק'ברייד, ליאן ריימס, טים מקגרו ובראד פייזלי.[228][49]
סוויפט הושפעה מאמנים רבים מחוץ לז'אנר הקאנטרי, כגון הנסון,[229] בריטני ספירס[230] ופול אאוט בוי, ומזמרות-יוצרות עכשוויות, כגון אינגריד מייקלסון,[231] פינק,[232] אלאניס מוריסט,[233] אשלי סימפסון, קלי קלרקסון, ואבריל לאבין.[234] היא שאבה השראה גם מאמנים ותיקים יותר - בין השאר מסטיבי ניקס ומטום פטי[114][235] היא הושפעה גם מזמרות פופ-רוק מבוגרות יותר כמו פאט בנאטר, מליסה אתרידג', שרה מקלכלן, שון קולבין ולינדה רונסטאדט.[234][233]
סוויפט רואה בפול מקרטני, ברוס ספרינגסטין, אמילו האריס, קריס קריסטופרסון וקארלי סימון מודלים לחיקוי בקריירה שלה.[236][237]
נושאי שיריה וסגנונם
בשני האלבומים הראשונים, התייחסו שיריה של סוויפט לחיי הנעורים.[238] בשל כך היא הושוותה לאמנים בולטים אחרים ששיריהם התייחסו לנעוריהם, כגון בריאן וילסון וג'ניס איאן.[239][240] באלבומה השני, Fearless, חקרה סוויפט את הניתוק שהרגישה בין האהבה מהאגדות לאהבה במציאות.[241] האלבומים הבאים התייחסו למערכות יחסים בוגרות יותר.[236] בנוסף לרומנטיקה ולאהבה, שיריה של סוויפט דנו ביחסי הורים-ילדים ("The Best Day", "Never Grow Up", "Ronan"), בחברויות ("Fifteen", "Breathe", "22", "Bad Blood"), בניכור ("The Outside", "A Place In This World", "Tied Together with a Smile", "Mean", "Shake It Off"), בהתמודדות עם הפפראצי ("The Lucky One", "I Know Places") ובשאיפות קרייריסטיות ("Change", "Long Live").[242] באחת הביקורות נאמר כי מה שמגדיר את סוויפט ככותבת שירים הוא המודעות שלה לרגעים בני החלוף, הנחישות שלה לתפוס אותם והיישום של מה שלמדה באותם רגעים בהווה (ולפעמים גם בעתיד).[243]
מבחינה מבני שיריה, זכתה סוויפט לביקורות חיוביות על שליטתה באמנות הכתיבה בפופ ועל כשרונה בבניית ארכיטקטורת בית-פזמון-גשר.[244][245] היא ספגה ביקורת על כך שהשתמשה באותם דימויים שוב ושוב בשירי האלבום השני,[238] אך ביקורות על האלבומים הבאים שיבחו אותה על בחינת מוטיבים ליריים חדשים.[246] ב"אמריקן סונגרייטר", מגזין העוסק בכתיבת שירים, נאמר כי כתיבת השירים של סוויפט מאופיינת במחושבות של בחירת המילים ובנייה מלודית מכוונת "כמעט ללא חריזה עצלנית או מנגינה חסרת מטרה".[14]
אני לא מדברת באופן ספציפי על מי מספר השיר כי מדובר באנשים אמיתיים. אתה מנסה לתת תובנה לגבי המקום שאתה בא ממנו ככותב מבלי לזרוק מישהו מתחת לאוטובוס. |
סוויפט בראיון ל"ניו יורק טיימס"[247] |
סוויפט משתמשת בפרטים מחייה האישיים בעבודתה.[248] כשהאזינה לשירים בצעירותה, ביררה אם יש קשר בין השיר לדברים שעברו על האמן. היא התאכזבה לגלות שזה לא תמיד כך והחליטה שהכתיבה שלה תהיה מדויקת וכנה יותר.[44] היא מספרת על חוויותיה מנקודת מבטה, בניסיון לתקן את שגיאות העבר, מבלי לנקוב בשמות האנשים עליהם מדבר השיר.[94] לא כל שיריה הם אוטוביוגרפיים וחלקם מבוססים על תצפיות.[13] בהערות אלבומיה ניתן למצוא רמזים על זהותו של נושא השיר.[249] בשיריה, סוויפט לעיתים קרובות מתייחסת להתאהבויות אנונימיות במהלך שנותיה בתיכון, ובשנים שלאחר תחילת הקריירה שלה - בסלבריטאים.[94] השיר "Dear John", מהאלבום Speak Now כלל ביקורת של סוויפט על מושא אהבתה, על כך שהוא מנצל את אהבתה לרעה.[250] ג'ון מאייר שיצאה איתו, והנושא המשוער של השיר, אמר שהשיר משפיל אותו וטען שזהו ניצול לרעה של הכשרון שלה.[251] מספר מבקרי מוזיקה התנגדו לניסיון לחפש את משמעות השיר כיוון שזה מסיט את תשומת הלב מהכישרון של סוויפט.[96] סוויפט עצמה ומבקרים אחרים אף טענו כי הביקורת התקשורתית על החלטתה להשתמש בפרטים אישיים בשיריה היא סקסיסטית, הואיל והיא לא מכוונת אל גברים בני גילה שעושים אותו דבר.[252][253]
החל משנת 2015 סגנון השירה של סוויפט הפך לאפל ורציני יותר, החל מהשיר "'Bad Blood" ולאחריו "Blank Space", "Look What You Made Me Do", לבסוף "…Ready For It?" ב-2017.
סגנון ווקאלי ומוזיקלי
המוזיקה של סוויפט מכילה אלמנטים של קאנטרי, פופ ופופ רוק.[254][255] סוויפט הגדירה את עצמה כאמנית קאנטרי, אך רוב הקריירה שלה סווגה כקאנטרי פופ עד שהאלבום 1989 השלים את המעבר שלה לפופ.[256] למרות זאת סוויפט מתכוונת להקליט אלבומי מוזיקת קאנטרי בעתיד.[257]
ההגדרה שלי למוזיקת הקאנטרי היא באמת די פשוטה. זה כאשר מישהו שר על חייו ומה שהוא יודע, ממקום אותנטי... אחד יכתוב על איך הוא גדל בחווה, התאהב וגידל את ילדיו באותה חווה. אחרים ישירו על איך, כשהם עצובים, הם הולכים לבר ושותים ויסקי. אני כותבת שירים על איך אני ככל הנראה לא יכולה להבין מערכות יחסים ואיך אני מוקסמת מאהבה. |
— סוויפט בראיון ל"אינדיפנדנט"[258] |
ה"רולינג סטון" טוען כי "היא אולי מנוגנת בתחנות קאנטרי, אבל היא אחת מכוכבי הרוק האמיתיים שיש לנו בימים אלה".[259] ה"ניו יורק טיימס" מציין כי "אין הרבה במוזיקה של סוויפט שמסמן קאנטרי - כמה פריטות על בנג'ו, זוג מגפי הבוקרים על במה, גיטרה מסנוורת - אבל יש משהו בהגשה שובת הלב והפגיעה שייחודי לנאשוויל".[260] "הניו יורקר" מאמין שהיא "חלק ממסורת הקאנטרי-פופ של נאשוויל רק משום שהיא כותבת שירים סיפוריים בבהירות מלודית ובצורה דרמטית - הסחורה המרכזית בנאשוויל".[40] "הגרדיאן" אמר כי סוויפט "מייצרת מלודיות ביעילות חסרת רחמים של מפעל פופ סקנדינבי".[238]
קולה של סוויפט מתואר "מתוק, אך רך".[261] בהקלטות אולפן "לוס אנג'לס טיימס" זיהה את המחוות הקוליות של סוויפט כ-"השורה שמחליקה כמו אנחת רווחה או כמו גבה מורמת, ונותנות ללהיטים שלה תחושה של אינטימיות קלה".[255] ה"רולינג סטון", בביקורת על Speak Now, אמר: "קולה של סוויפט לא מושפע מספיק כדי להסוות לאיזה מופת היא הפכה כזמרת; היא מנמיכה את קולה עד לתוצאה הסופית של נערה ביישנית שמנסה לדבר בקשיחות".[95] בביקורת אחרת על Speak Now ציין ה"ווילג' ווייס" כי הניסוח שלה היה בעבר "תפל ומבולבל, אבל זה השתנה. היא עדיין יכולה להישמע מאולצת ודקה, בצורה שיכולה לשגע אנשים מסוימים; אבל היא למדה איך לגרום למילים להישמע כמו שהיא מתכוונת שתישמענה".[96]
בהופעות חיות, סוויפט, לפי ה"הוליווד ריפורטר", "עושה כמיטב יכולתה, אבל בהחלט אין לה היכולות של כריסטינה אגילרה או קארי אנדרווד".[261] קולה בהופעות חיות תואר כ"שטוח ודק".[262] עם זאת, סוויפט זכתה לשבחים על סירובה לתקן את גובה הצליל (הפיץ') בעזרת אוטו-טיון.[263] בראיון ל"ניו יורקר", אפיינה סוויפט את עצמה ככותבת שירים בעיקר והסבירה שהקול שלה הוא רק דרך להעביר את המילים הלאה.[240] סקוט בורשטה מ-Big Machine Records הודה שסוויפט היא "לא הזמרת הטכנית הטובה ביותר", אך תיאר אותה כ"מתקשרת הטובה ביותר שיש לנו".[264] הנוכחות הקולית שלה היא משהו שמעסיק אותה והיא המשיכה לעבוד עליה גם לאחר הפריצה שלה.[265] עם זאת, סוויפט אמרה שהיא מרגישה לחוצה בהופעות חיות רק אם היא לא בטוחה מה הקהל חושב עליה, כמו בהופעות בטקסי פרסים.[266]
תדמית ציבורית
סוויפט פופולרית מאוד בארצות הברית - מחקר שנערך בשנת 2012 מצא כי לסוויפט יש מודעות ציבורית של 90 אחוזים ופופולריות של 80 אחוזים.[267] היא תוארה פעמים רבות כ"אהובת אמריקה" וכ"מודל לחיקוי".[268][269] סוויפט אמרה כי היא רואה בכך אחריות אישית שלה להיות מודעת להשפעה שלה על מעריצים צעירים.[270] עיתונאי ה"רולינג סטון" שראיין את סוויפט בשנת 2009 העיר על גינוניה המנומסים: "אם אלה הפנים המשוחקות של סוויפט, הן חייבות להיות מקועקעות כי הן לא יורדות".[271] בשנת 2012, ה"רולינג סטון" ציין את "קבלת הפנים החמה והנינוחה... לא קשה לדמיין אותה רצה לנשיאות ביום מן הימים".[35] ה"הוליווד ריפורטר" התייחס אליה כאל "איש של אנשים הטוב ביותר מאז ביל קלינטון".[272] ישנה התייחסות תקשורתית רחבה לתגובות המופתעות של סוויפט כשהיא זוכה בטקסי פרסים.[273]
במהלך התקופה שסביב יציאתו לאור של 1989, המשיכה סוויפט לפתח את שימושה במדיה החברתית כדי ליצור קשר עם הקהל שלה. בנוסף להשתתפותם של 100 מעריצים בצילומים לווידאו קליפ של "Shake It Off", שלחה סוויפט בדואר או נתנה באופן אישי מתנות לחג המולד למבחר מעריצים.[274][275] בנוסף, המשיכה לסייע ולייעץ למעריצים באופן אישי באמצעות חשבון הטאמבלר שלה, בתחילת שנת 2015.[276]
בשנים הראשונות של הקריירה שלה, מראה ההיכר של סוויפט היה מורכב משמלות קייציות וממגפי בוקרים.[240] באירועים רשמיים נודעה סוויפט בשמלות חרוזים נוצצות ובתסרוקת מתולתלת טבעית, אך מאז 2012 היא מחליקה את שערה.[277] פרנסואז ארדי, ג'יין בירקין, בריז'יט בארדו ואודרי הפבורן היוו השראה לסגנון שלה.[278] סוויפט הוכרזה אייקון סטייל אמריקאי על ידי "ווג" בשנת 2011.[279] בשנת 2014 נבחרה על ידי המגזין "פיפל" למתלבשת הטובה ביותר.[280] בשנת 2015 הוכרזה אשת השנה בטקס פרסי הסטייל של Elle.[281] במאי 2015 דירג אותה המגזין "מקסים" במקום הראשון ברשימת 100 הנשים הלוהטות ביותר בעולם.[282]
נכון לאוגוסט 2017 סוויפט היא האדם הנעקב ביותר ברשתות החברתיות, עם סך של למעלה מ-260 מיליון עוקבים (למעלה מ-102 מיליון עוקבים באינסטגרם, 85.3 מיליון בטוויטר ו-70 מיליון בפייסבוק).שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Alex Dowd, "Ronaldo has more social media followers than anyone in the world but Taylor Swift", FOX Sports, 15 Septemper 2016 וגם שמאל=כן.
יחסה לתעשיית המוזיקה
אתם קוראים את חוות דעתה של אופטימיסטית נלהבת: אחת מכמה מעטים בתעשיית המוזיקה שעדיין מאמינים שתעשיית המוזיקה לא גוססת... היא פשוט מתעוררת לחיים. ישנם הרבה אנשים שמנבאים את נפילתן של מכירות המוזיקה וחוסר הרלוונטיות של האלבום כישות כלכלית. אני לא אחת מהם. |
— סוויפט במאמר דעה ל"וול סטריט ג'ורנל"[283] |
העקרונות האמנותיים של סוויפט התפתחו בהדרגה במהלך הקריירה שלה. במאמר דעה שכתבה עבור "וול סטריט ג'ורנל" ביולי 2014 הביעה אופטימיות בכל הקשור לתעשיית המוזיקה, תוך שימת דגש על החשיבות המתמשכת של אלבומים ועל הערך ההולך וגדל של מדיה חברתית, והשוותה את מערכת היחסים בין המוזיקאי למעריציו למערכת יחסים אינטימית.[284] לדבריה, הצלחתם של אלבומי אולפן באורך מלא - בניגוד לסינגלים, אותם ניתן לבחור ולקנות בצורה נפרדת בחנויות המוזיקה באינטרנט - ימשיכו להיות מבוססים על מידת ההשקעה של האמן ביצירתו ולהוות את הדרך המרכזית לצריכת מוזיקה. היא גם קראה לאמנים להכיר בשוויים האמיתי והביעה תקווה שהם לא יזלזלו בעצמם או ימעיטו בערכה של האמנות שלהם. כדי להתגבר על סביבת השוק המאתגרת יותר ויותר עבור מוזיקאים, בשל מכירות המוזיקה ההולכות ונחלשות מאז תחילת שנות האלפיים, הדגישה סוויפט את חשיבותה של המדיה החברתית - בה נכחה כבר בתחילת דרכה, ברשת החברתית מייספייס - את החשיבות של אלמנט ההפתעה ואת הצורך בכך שהאמנים ימצאו דרכים חדשניות לרגש את הקהל שלהם.[285] לטענתה, האפיקים היצירתיים שאמן יכול לחקור הם בלתי מוגבלים ולכן משתלם לו לצאת מאזור הנוחות שלו.[283]
הפיראטיות, שיתוף הקבצים והסטרימינג צימקו באופן דרסטי את מכירות האלבומים... מוזיקה היא אמנות, ואמנות היא חשובה ונדירה. דברים חשובים, נדירים הם יקרי ערך. ועבור דברים יקרי ערך צריך לשלם. |
— סוויפט במאמר דעה ל"וול סטריט ג'ורנל"[283] |
בנובמבר 2014 הסירה סוויפט את כל קטלוג המוזיקה שלה משירות הזרמת המדיה Spotify, במחאה על גובה התמלוגים המשולמים לאמנים ובשל סירוב השירות לאפשר את השמעת המוזיקה שלה למשתמשים בתשלום בלבד. כבר ב-2012 סירבה לכלול בתחילה את אלבומה Red בשירותי הסטרימינג ודחתה זאת במספר חודשים. Spotify פתחו מיד בקמפיין במדיה החברתית כדי לשכנע את סוויפט לחזור. בהודעה באתר האינטרנט של שירות הסטרימינג נאמר כי 16 מיליון מתוך מעל 40 מיליון משתמשים ניגנו את המוזיקה שלה בחודש שלפני הסרת הקטלוג.[286] סוויפט ובורשטה אמרו לתקשורת כי מטרת הפעולה שלהם עם Spotify הייתה להשפיע באופן רחב יותר.[287] ביוני 2015, לאחר ההכרזה על Apple Music, הודיעה סוויפט כי תסרב לכלול את אלבומה 1989 בשירות הזרמת המוזיקה. במכתב גלוי לחברת אפל הסבירה סוויפט כי הסיבה לסירובה היא שלושת החודשים בהם ניתן השירות ללא תשלום, חודשים בהם אפל לא תשלם לכותבים, למפיקים או לאמנים על השמעת יצירותיהם בשירות, צעד שלדעתה יפגע בעיקר באמנים צעירים.[288] אמנים רבים הביעו תמיכה בדבריה של סוויפט.[289] כבר למחרת יום פרסום המכתב הודיעה אפל כי היא הפכה את ההחלטה וכי תשלם לאמנים גם בשלושת החודשים החינמיים.[290]
פעולות נוספות שנקטה סוויפט כדי להגן על עסקיה, כגון רישום חלק מהמילים לשיריה כסימן מסחרי, זכו להתעניינות תקשורתית.[291]
הכרה, הישגים והשפעה
עבודתה של סוויפט זכתה לשבחים מאמנים ותיקים רבים כגון: ניל יאנג,[292] ג'יימס טיילור,[293] אלביס קוסטלו,[294] ג'ודי קולינס,[295] קריס קריסטופרסון,[296] סטיבי ניקס,[297] סטיבן טיילר,[298] ג'ון בון ג'ובי,[299] דולי פרטון,[300] מליסה אתרידג'[301] ומדונה.[302]
סוויפט זכתה לשבחים על שיריה גם מאמנים בני דורה כגון: ג'ון מאייר,[303] דרייק,[304] טיגן ושרה,[305] גריימס,[306] קשה,[307] קייטי פרי,[308] קלי קלרקסון,[309] ליידי גאגא,[310] ריאן אדמס,[311] קתלין האנה,[312] שירלי מנסון,שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Shirley Manson, "I shall defend thee Taylor Swift", Facebook וגם שמאל=כן. לינה דנהאם[313] ואריק צ'רץ'.[314]
במהלך הקריירה שלה זכתה סוויפט בלמעלה מ-250 פרסים, בהם עשרה פרסי גראמי, עשרים ושלושה פרסי המוזיקה האמריקאית, עשרה פרסי בחירת הקהל, עשרים וחמישה פרסי בחירת הנוער, אחד-עשר פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי, שמונה פרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי, שישה פרסי הווידאו קליפים של MTV, עשרים ושמונה פרסי המוזיקה של בילבורד, פרס המוזיקה הבריטית ופרס אמי.[315] בשנת 2007 זכתה בפרס כותב השירים ואמן השנה של אגודת כותבי השירים של נאשוויל והייתה האמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בפרס.[316] היא זכתה בפרס שש פעמים נוספות: ב-2009,[317] ב-2010,[318] ב-2011,[319] ב-2012,[320] ב-2013[321] וב-2015.[322] בשנת 2010 היא נכנסה להיכל התהילה של כותבי השירים.[323] בשנת 2013 הפכה סוויפט לאדם השני (ולאישה הראשונה) שקיבל את פרס הפסגה מטעם איגוד מוזיקת הקאנטרי, פרס הניתן עבור רמות ייחודיות של הצלחה במוזיקת הקאנטרי.[133] היא הייתה מועמדת פעמיים לפרס גלובוס הזהב.[114][130] בדצמבר 2011 העניקה לה תזמורת נאשוויל את פרס הרמוני עבור הישגיה במוזיקה על פני ז'אנרים רבים.[324] בשנים 2011 ו-2014 הוכרזה אשת השנה של בילבורד ובכך הפכה לראשונה שזכתה בתואר פעמיים.[168] בשנת 2014 הייתה הראשונה שקיבלה את פרס דיק קלארק למצוינות במוזיקה, בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית.[169]
סוויפט היא אחת מהאמנים המצליחים ביותר בעולם. היא מכרה מעל 40 מיליון אלבומים ו-130 מיליון הורדות דיגיטליות של סינגלים ברחבי העולם, דבר שהפך אותה לאחד מחמשת האמנים הנמכרים ביותר של סינגלים דיגיטליים ברחבי העולם, לפי IFPI.[4] סוויפט הייתה האמן הנמכר ביותר של סינגלים דיגיטליים בארצות הברית,שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Top Artists (Digital Singles) - June 2015, RIAA וגם שמאל=כן. ונכון לאוקטובר 2016 היא מחזיקה במכירות של 98.5 מיליון סינגלים דיגיטליים.[325] ההצלחה של סוויפט במכירות אלבומיה יוצאת דופן על רקע מכירות המוזיקה ההולכות ומתמעטות מאז תחילת העשור הראשון של המאה ה-21.[326] נכון לשנת 2012, סוויפט היא האמן עם מכירות האלבומים הגבוהות ביותר בארצות הברית מאז תחילת שנות האלפיים.[327] שלושה מאלבומיה נמכרו ביותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתם, ואלבומיה היו בין שלושת האלבומים הנמכרים ביותר בארצות הברית חמש פעמים, מתוכן פעמיים במקום הראשון.[256][328] היא האמנית עם מספר השירים הגבוה ביותר שנכנסו למצעד הבילבורד הוט 100, מאז תחילת הקריירה שלה ב-2006.[168] במצעד שנערך על ידי "בילבורד" בשנת 2015 דורגה סוויפט במקום השמיני במצעד האמנים המצליחים ביותר בכל הזמנים במצעד האלבומים בילבורד 200,[329] במקום ה-34 במצעד האמנים המצליחים ביותר בכל הזמנים במצעד הפזמונים בילבורד הוט 100,[330] ובמקום ה-18 במצעד אמני הקאנטרי הגדולים ביותר של העידן המודרני.[331]
השפעתה באה לידי ביטוי במספר תחומים. ג'ניס איאן אמרה כי סוויפט "שינתה את פני המוזיקה, כתיבת השירים ונגינה בגיטרה אצל בנות... יש אותנטיות שם".[332] סטיבי ניקס טענה כי סוויפט כותבת "שירים שגורמים לכל שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיימונד או אלטון ג'ון... זמרות יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה".[84] ה"בילבורד" ציין כי סוויפט השפיעה על מוזיקת הקאנטרי במספר דרכים, בין השאר בכך שלאור הצלחתה אמני קאנטרי אימצו את המדיה החברתית, וחברות התקליטים החלו לחפש אמנים שיוצרים את המוזיקה שלהם בעצמם ופחות חששו מהחתמת אמנים צעירים.[333] סוויפט היוותה השראה למספר אמנים, בהם אד שירן,[334] אלי גולדינג,[335] לוסי הייל[336] וסלינה גומז.[337]
פילנתרופיה
טיילור סוויפט אולי נמצאת בחדשות בשל שיריה עטורי הפרסים ואלבומי המולטי-פלטינה שלה, אבל בכל שלב של הדרך היה לה חשוב לתת חזרה... מישהי שזינקה לראש תעשיית המוזיקה, אבל עדיין שומרת את כפות רגליה על הקרקע, מי שניפצה את כל הציפיות על מה שבת 22 יכולה להשיג. |
— מישל אובמה מעניקה לסוויפט את פרס העזרה הגדולה[338] |
מאמציה הפילנתרופיים של סוויפט הוכרו על ידי פרסי Do Something, קרן Giving Back ושירותי ההצלה של טנסי.[339][340][341] בשנים 2012–2015 הייתה סוויפט הידוען התורם ביותר.[342] בשנת 2012, מישל אובמה העניקה לסוויפט את פרס העזרה הגדולה בשל "מסירותה לעזרה לאחרים" ועל כך שהיא מהווה "השראה לאחרים באמצעות פעולה".[343] כמו כן באותה שנה, קרי קנדי ממרכז רוברט פ. קנדי לצדק ולזכויות אדם העניקה לסוויפט את פרס גל התקווה ואמרה כי "טיילור היא דוגמה לאישה שאנחנו רוצים שבנותינו תהיינה".[344]
סוויפט תומכת בחינוך לאמנות. בשנת 2010 תרמה סוויפט 75,000 דולר לתיכון הנדרסונוויל, התיכון בו למדה, כדי לעזור לשפץ את מערכות הסאונד והתאורה של אולם בית הספר.[345] בשנת 2012 תרמה 4 מיליון דולר לבנייתו של מרכז חינוך חדש בהיכל התהילה ומוזיאון הקאנטרי בנאשוויל. הבניין נפתח בשנת 2013, ואיפשר תוכניות וסדנאות חדשות לבני נוער ולקשישים.[346] בשנת 2013 תרמה 100,000 דולר לתזמורת נאשוויל[347] ובשנת 2015 תרמה 50,000 דולר לתזמורת סיאטל.[348]
סוויפט מקדמת אוריינות בקרב ילדים. בשנת 2009 תרמה 250,000 דולר לבתי ספר שונים ברחבי ארצות הברית שבהם למדה או שהייתה קשורה אליהם, עבור קניית ספרים, מימון תוכניות חינוכיות ותשלום שכר המורים.[349] בשנת 2011 תרמה 6,000 ספרים לספרייה הציבורית של רדינג, פנסילבניה.[350] בשנת 2012 תרמה 14,000 ספרים לספרייה הציבורית של נאשוויל, טנסי, וחלקם חולקו לילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, למעונות ולגני ילדים.[351] בשנת 2014 תרמה את כל ההכנסות משירה "Welcome to New York" לבתי ספר ציבוריים בניו יורק.[352] ב-2015 תרמה לבתי ספר אלה גם 25,000 ספרי לימוד דרך Scholastic Possible Fund Aim.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Alexandra Wladich, "Taylor Swift Donates 25,000 Scholastic Books To New York City Schools", Scholastic וגם שמאל=כן.
לאורך כל הקריירה שלה תרמה סוויפט כסף כדי לסייע לקורבנות של אסונות טבע. בשנת 2008 תרמה את ההכנסות ממכירות המרצ'נדייז שלה בפסטיבל מוזיקת הקאנטרי לקרן הסיוע לנפגעי אסונות של הצלב האדום.[353] מאוחר יותר באותה שנה תרמה 100,000 דולר לצלב האדום כדי לסייע לקורבנות השיטפון באיווה של 2008.[354] בשנת 2010, בעקבות רעידת האדמה בהאיטי, השתתפה בתוכנית "תקווה להאיטי"; היא הופיעה בתוכנית וענתה על שיחות טלפון מצופים שביקשו לתרום כסף.[355] היא אף הקליטה שיר לאלבום "Hope for Haiti Now", שרווחיו נועדו לשיקום המדינה.[356] סוויפט תרמה 500,000 דולר לשיקום הקורבנות של השיטפונות בטנסי, במאי 2010.[357] מאוחר יותר באותה שנה תרמה 100,000 דולר כדי לסייע בשיקום גן משחקים בטנסי שנפגע ממי שיטפונות.[358] בשנת 2011 ניצלה את החזרה הגנרלית האחרונה של "Speak Now World Tour" בצפון אמריקה להופעה למען נפגעי סופות טורנדו בארצות הברית. במהלך ההופעה גייסה יותר מ-750,000 דולר למען מטרה זו.[359]
סוויפט תומכת במספר ארגוני הצדקה המספקים שירותים לילדים חולים. בשנת 2008 תרמה טנדר לאיסוף ילדים חולים משדה התעופה למחנה Victory Junction Gang, מחנה לילדים החולים במחלות כרוניות או מחלות קשות.[360] בשנת 2009 תרמה 20,000 דולר לילדים הלוקים במחלות קשות, במסגרת התוכנית של ערוץ BBC, Children In Need.[361] בשנת 2011 תרמה 25,000 דולר לבית החולים למחקר סנט ג'וד שבטנסי.[362] בשנת 2012 השתתפה בתוכנית Stand Up to Cancer וביצעה בה את "Ronan", שיר שכתבה לזכרו של ילד בן ארבע שנפטר מנוירובלסטומה. השיר הפך לזמין להורדה דיגיטלית, וכל ההכנסות נתרמו לארגוני צדקה המסייעים לחולי סרטן.[363] בשנת 2014 תרמה 100,000 דולר לקרן V לחקר הסרטן ו-50,000 דולר לבית החולים לילדים של פילדלפיה.[364][365] סוויפט פגשה מעריצים חולים רבים באמצעות קרן Make-A-Wish וכן ביקרה מעריצים באופן פרטי בבתי חולים רבים ברחבי ארצות הברית.[366]
מערכות יחסים
סוויפט יצאה עם מספר בני זוג מפורסמים בין 2008 ל-2012, בהם ג'ו ג'ונאס,[367] טיילור לאוטנר,[368] ג'ון מאייר,[251] ג'ייק ג'ילנהול,[369] קונור קנדי, בן לשושלת קנדי,[370] הארי סטיילס, חבר ואן דיירקשן.[371]
ג'ונאס ומאייר כתבו שניהם שירים על מערכת היחסים עם סוויפט.[372][373]
בשנים 2013–2014 סוויפט בחרה שלא להיכנס למערכת יחסים זוגית בשל חוסר רצונה להתמודד עם תשומת לב תקשורתית נוספת.[374] במהלך השנים 2015–2016 יצאה סוויפט עם ה-DJ והזמר קלווין האריס.
בשנת 2016 סוויפט נכנסה למערכת יחסים עם השחקן הבריטי ג׳ו אלווין, ובחרה לשמור את זה בסוד. בסוף 2017 היא סיפרה על מערכת היחסים שלה, שנמשכת עד עכשיו, והעדיפה לשמור בסוד בטענה שהתקשורת ״הרסה״ את מערכות היחסים הקודמות שלה.
פוליטיקה
במשך 12 השנים הראשונות לקריירה שלה, סירבה סוויפט להתייחס לנושאים פוליטיים משום שלדעתה אין זה תפקידה להשפיע על דרך הצבעתם של אנשים.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Tom Kershaw, "The religions and political views of Taylor Swift", The Hollowverse וגם שמאל=כן.[227] במהלך מסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008 תמכה סוויפט בקמפיין "Every Woman Counts", שמטרתו הייתה לעודד שילוב נשים בפוליטיקה, והייתה אחת מכוכבי קאנטרי רבים שהקליטו תשדיר שירות עבור הקמפיין לעידוד ההצבעה "Vote (For Your) Country".[375] למרות סירובה להתייחס לנושאים פוליטיים, בעקבות השבעתו של ברק אובמה אמרה סוויפט ל"רולינג סטון" שהיא תמכה בנשיא.[20] היא אף תיארה את מישל אובמה כמודל לחיקוי.[376]
מחקר שערכה פייסבוק, מצא שסוויפט פופולרית בארצות הברית במידה שווה בקרב הדמוקרטים ובקרב הרפובליקנים.[377]
סוויפט החלה להגדיר את עצמה כפמיניסטית לאחר שלדבריה למדה על פמיניזם מחברתה לינה דנהאם.[378]
לפני בחירות האמצע בארצות הברית ב-2018, "בעקבות כמה אירועים בחיי ובעולם בשנתיים האחרונות",[379] פרסמה סוויפט פוסט באינסטגרם בו תמכה לראשונה במועמדים לכהונה לבית הנבחרים ולסנאט, והכריזה על תמיכתה בשני מועמדים דמוקרטיים: בחבר הקונגרס ג'ים קופר לבחירה מחדש בבית הנבחרים ובמושל טנסי לשעבר ביל ברדסן בבחירות לסנאט. היא דיברה נגד יריבתו של ברדן, הרפובליקנית מרשה בלקברן, בשל הצבעתה של בלקברן נגד חוקים למען נשים. היא הביעה את תמיכתה בזכויות להט"ב ובשוויון בין ללא הבדלי גזע ומין, וגינתה את הגזענות הממסדית. סוויפט קראה לעוקביה ללמוד על המועמדים במדינתם על מנת להצביע לאלה שמייצגים אותם בצורה הטובה ביותר, להירשם להצבעה בבחירות ולהצביע בהן. בעקבות הפוסט, חל זינוק חד בהרשמה של אזרחים להצבעה בבחירות לפי Vote.org.[380][381]
דיסקוגרפיה
- ערך מורחב – דיסקוגרפיה של טיילור סוויפט
אלבומי אולפן
- 2006: Taylor Swift
- 2008: Fearless
- 2010: Speak Now
- 2012: Red
- 2014: 1989
- 2017: Reputation
- 2019: Lover
אלבומי הופעה
- 2007: Connect Set
- 2008: iTunes Live from SoHo
- 2011: Speak Now: World Tour Live
מיני-אלבומים
- 2007: The Taylor Swift Holiday Collection
- 2007: Rhapsody Originals
- 2008: Beautiful Eyes
אלבומי וידאו
- 2009: CMT Crossroads: Taylor Swift and Def Leppard
- 2011: Taylor Swift: Journey to Fearless
הופעות
סיבובי הופעות
- 2009–2010: Fearless Tour
- 2011–2012: Speak Now World Tour
- 2013–2014: The Red Tour
- 2015: The 1989 World Tour
- 2018: Taylor Swift's Reputation Stadium Tour
- 2020: Lover Fest
פילמוגרפיה
קולנוע
- 2009: האחים ג'ונאס - ההופעה בתלת מימד
- 2009: האנה מונטנה: הסרט
- 2010: יום האהבה
- 2012: הלורקס (דיבוב)
- 2014: המעניק
- 2019: קאטס
טלוויזיה
- 2009: CSI (פרק אחד)
- 2009, 2011, 2015: סאטרדיי נייט לייב (ארבעה פרקים)
- 2013: הבחורה החדשה (פרק אחד)
בשמים
- 2012: Wonderstruck
- Wonderstruck Enchanted :2012
- Taylor :2013
- 2014: Incredible Things
קישורים חיצוניים
ספר: טיילור סוויפט | |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
|
- אתר האינטרנט הרשמי של טיילור סוויפט
- ערוץ ה-Vevo הרשמי של טיילור סוויפט ב-YouTube, עם כל הווידאו-קליפים
- של טיילור סוויפט בטאמבלר
- איתמר זהר, עכבר העיר אונליין, טיילור סוויפט חוזרת לעקוץ את קניה ווסט, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2010
- רונית דומקה, כך מצליחה זמרת בת 22 להרוויח 57 מיליון דולר בלי סמים, אלכוהול או שערוריות, באתר TheMarker, 3 באוגוסט 2012
- אלכס מקפירסון, הגרדיאן, טיילור סוויפט רומנטית כתמיד, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2012
- ליהי אלבז, ליטל מיס פרפקט: טיילור סוויפט מצליחה גם בלי להתפשט, באתר Xnet, 13 בנובמבר 2012
- עמי פרידמן, סוכרת נערים: טיילור סוויפט, הזמרת הכי תמה ונקיה שצמחה אי פעם בארה"ב, באתר nrg, 9 בדצמבר 2012
- סגול 59, עכבר העיר אונליין, למה טיילור סוויפט מפוספסת בישראל?, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2013
- דנה קסלר, נערת פופ: המהפך הדרמטי של טיילור סוויפט, באתר מעריב השבוע, 23 באוקטובר 2014
- גל אוחובסקי, צהובה עולה, באתר מאקו, 30 באוקטובר 2014
- טלי שמיר, טיילור סוויפט: חידה מוזיקלית, באתר כלכליסט, 27 בנובמבר 2014
- רונית דומקה, זמרת, אשת עסקים ומושיעה של תעשייה שלמה, באתר TheMarker, 25 בדצמבר 2014
- דפנה ארד, טיילור סוויפט .VS קניה ווסט: אמריקה הלבנה נגד אמריקה השחורה, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2016
- טיילור סוויפט בארכיון הסרטונים של AP
הערות שוליים
- ^ Taylor Swift and 9 Ways She is a Powerful Businesswoman, נבדק ב-2019-04-25
- ^ 1 2 Keith Claufield, "Taylor Swift Edges Susan Boyle For 2009's Top-Selling Album", Billboard, 6 בינואר 2010
- ^ 1 2 Jon Caramanica, "For Young Superstar Taylor Swift, Big Wins Mean Innocence Lost", The New York Times, 1 בפברואר 2010
- ^ 1 2 3 "Taylor Swift named IFPI Global Recording Artist of 2014", IFPI, 23 בפברואר 2015
- ^ 1 2 Hargitay, Mariska, " TIME 100 - ICONS - Taylor Swift", TIME Magazine, 16 באפריל 2015
- ^ Erica Cohen, "Taylor Swift's father is a Blue Hen", Udel.edu, 23 בספטמבר 2009
- ^ "Pop star Taylor Swift sides with Notre Dame", Yardbarker, 20 באפריל 2012
- ^ Brittany Joy Cooper, "Taylor Swift Opens Up About a Future in Acting and Admiration for Emma Stone", Taste of Country, 15 באפריל 2012
- ^ Alex MacPherson, "Taylor Swift: 'I want to believe in pretty lies'", The Guardian, 18 באוקטובר 2012
- ^ Kimberly Cutter, "TAYLOR SWIFT'S RISE TO AMERICA'S SWEETHEART'", Marie Claire, 2 ביוני 2010
- ^ Dan DeLuca, "Taylor Swift works crowd, local angle smoothly'", Philadelphia Daily News, 8 באוגוסט 2011
- ^ Nisha Lilia Diu, "Taylor Swift: 'I won't do sexy shoots'", Daily Telegraph, 3 באפריל 2011
- ^ 1 2 J. Freedom du Lac, "Her Song: Talking Taylor Swift'", The Washington Post, 28 בפברואר 2008
- ^ 1 2 3 4 Jim Malec, "Taylor Swift: The Garden In The Machine", American Songwriter, 2 במאי 2011
- ^ Sarah Rollo, "Showbiz – News – Computer repairman taught Swift guitar", Digital Spy, 3 בנובמבר 2009
- ^ Lina Das, "Taylor Swift: 'Men hand me inspiration on a plate'", Dailymail.co.uk, 29 באוקטובר 2012
- ^ 1 2 החלטת בית המשפט בנושא של דימטרואו נגד סוויפט ו"ביג משין רקורדס", מתוך אתר לשכת עורכי הדין האמריקאית:
- ^ Hoda Kotb, "On tour with Taylor Swift", Dateline NBC - Newsmakers - msnbc.com, MSNBC. 31 במאי 2009
- ^ "News : Taylor Swift's High School Names Auditorium in Her Honor", CMT, 23 בספטמבר 2010
- ^ 1 2 3 Vanessa Grigoriadis, "The Very Pink, Very Perfect Life of Taylor Swift - Music News", Rolling Stone, 5 במרץ 2009
- ^ Mark David, "The Real Estalker: Taylor Swift Does It Again in Nashville", Variety, 22 באוגוסט 2011
- ^ Cinya Burton, "Taylor Swift Buys $19.9 Million NYC Penthouse - E! Online UK", E! Online UK, 4 באפריל 2014
- ^ Mark David, "The Real Estalker: Country Queen Taylor Swift Does it Again", Variety, 22 באפריל 2011
- ^ Lizzie Widdicombe, "You Belong With Me", The New Yorker, 10 באוקטובר 2011
- ^ Mark David, "The Real Estalker: Taylor Swift Spends Big in Rhode Island", Variety, 28 באפריל 2013
- ^ Spencer Cain, "Everything You Need to Know About Taylor Swift's Private Jet: From the Significance of "13" to Who Flies With Her", The Vivant, 10 בדצמבר 2012
- ^ "#69 Taylor Swift - The 2009 Celebrity 100", Forbes, 3 ביוני 2009 (18 מיליון דולר)
"#12 Taylor Swift", Forbes, 28 ביוני 2010 (45 מיליון דולר)
אליזבת ווייק, הבוקר שאחרי: המרוויחים הגדולים של הגראמי 2012, באתר "פורבס ישראל", 31 במרץ 2012 (45 מיליון דולר)
דורותי פומרנץ, קול גדול, כסף גדול: דירוג הכוכבים הצעירים והעשירים של ארצות הברית, באתר "פורבס ישראל", 15 ביולי 2012 (57 מיליון דולר)
דורותי פומרנץ, העשירים הצעירים: הכוכבים המרוויחים ביותר מתחת לגיל 30, באתר "פורבס ישראל", 1 באוגוסט 2013 (55 מיליון דולר)
דורותי פומרנץ, עושר, תהילה ורוח נעורים: 10 הסלבריטאים הצעירים הרווחיים ביותר בעולם, באתר "פורבס ישראל", 25 בנובמבר 2014 (64 מיליון דולר)
מערכת פורבס, רואים כוכבים: מיהם הסלבריטאים המרוויחים ביותר בעולם?, באתר "פורבס ישראל", 1 ביולי 2015 (80 מיליון דולר)
נטלי רובהמד, פערי שכר: מדוע יש כה מעט נשים ברשימת הבדרנים המרוויחים בעולם?, באתר "פורבס ישראל", 13 ביולי 2016 (170 מיליון דולר)
נטלי רובהמד, כוכב נוצץ: פאף דדי הרוויח 130 מיליון דולר בשנה החולפת, באתר "פורבס ישראל", 13 ביוני 2017 (44 מיליון דולר) - ^ 1 2 Michael Kosser, "Liz Rose: Co-Writer to the Stars'", American Songwriter, 3 ביוני 2010
- ^ "How Liz Rose and Taylor Swift Wrote the Hits'", Majorly Indie, 20 בנובמבר 2008
- ^ "Taylor Swift in Blender", Oh No They Didn't, 6 במרץ 2008, ראיון עם סוויפט למגזין בלנדר באפריל 2008
- ^ John Preston, "Taylor Swift: the 19-year-old country music star conquering America – and now Britain – Telegraph", London: Telegraph.co.uk, 26 באפריל 2009
- ^ Dan DeLuca, "Focused on 'great songs' Taylor Swift isn't thinking about "the next level" or Joe Jonas gossip", Philadelphia Daily News, 11 בנובמבר 2008
- ^ Chris Willman, "Taylor Swift's Road to Fame – The chipmunk years", Entertainment Weekly, 5 בפברואר 2008
- ^ דימטרואו הגיש תביעה על רקע החתימה של סוויפט עם סקוט בורשטה ויציאתה מהחוזה איתו. דימטרואו דרש חמישה עד עשרה אחוזים מרווחיה של סוויפט בתקופה שלאחר החוזה. השופט דחה שש מטענותיו וקיבל את השביעית - עשיית עושר ולא במשפט, לפיה סוויפט נהנתה מהחוזה אך לא שילמה עליו במלואו. בעקבות הכרעה זו, החליטו הצדדים להגיע להסכם פשרה בדבר הפיצויים לדימטרואו מחוץ לכותלי בית המשפט.
- ^ 1 2 Brian Hiatt, "Taylor Swift in Wonderland", Rolling Stone, 25 באוקטובר 2012
- ^ Annie Reuter, "TAYLOR SWIFT: 100 MILES AN HOUR AND NOT SLOWING DOWN'", Marie Claire, 22 ביוני 2009
- ^ 1 2 Edward Morris, "When She Thinks “Tim McGraw,” Taylor Swift Savors Payoff", CMT, 1 בדצמבר 2006
- ^ "Taylor Swift" (CD). Taylor Swift, Big Machine Records, 2006.
- ^ Jon Caraminica, "A Young Outsider's Life Turned Inside Out", The New York Times, 5 בספטמבר 2008
- ^ 1 2 Sasha Frere-Jones, "Prodigy", The New Yorker, 10 בנובמבר 2008
- ^ "Taylor Swift: Album Guide", Rolling Stone, (אורכב באמצעות ארכיון האינטרנט)
- ^ Chris Willman, " Taylor Swift's Road to Fame", Entertainment Weekly, 5 בפברואר 2008
- ^ 1 2 Edward Morris, "Taylor Swift Joins Rascal Flatts Tour", CMT, 18 באוקטובר 2006
- ^ 1 2 3 Jon Caramanica, "My Music, MySpace, My Life", The New York Times, 7 בנובמבר 2008
- ^ "Taylor Swift No. 1 on iTunes", Great American Country, 19 בדצמבר 2007
- ^ 1 2 "Chart History – Taylor Swift - Billboard Hot 100", Billboard, Nielsen Business Media, Inc
- ^ Chris Harris, "Taylor Swift Scores First Chart-Topping Debut With Fearless", MTV, 19 בנובמבר 2008
- ^ "Taylor Swift Tops 20 Million in Record Sales", Big Machine Records, 31 במאי 2011
- ^ 1 2 CMT staff, "20 Questions With Taylor Swift", CMT, 12 בנובמבר 2007
- ^ "The Week in Review - Taylor Swift, Orpheus Chamber Orchestra, Bulgarian State Opera, 'Aida'", The Morning Call, 10 בפברואר 2007
- ^ "Taylor Swift Embraces the "Meet & Greet"", Great American Country, 31 באוקטובר 2007
- ^ "Taylor Swift Joins George Strait’s 2007 Tour", CMT, 17 בנובמבר 2006
- ^ Craig Shelburne, "Brad Paisley Checks Chattanooga for “Ticks” on Tour Opener", CMT, 27 באפריל 2007
- ^ Taylor Swift owns top of country chart", Country Standard Time, 23 ביולי 2008
- ^ "Wal-Mart "Eyes" New Taylor Swift Project", Great American Country, 15 ביולי 2008
- ^ Jessica Robertson, "2007 CMA Awards Winners", The Boot, 7 בנובמבר 2007
- ^ "Photos : 43rd Annual ACM Awards – Onstage: Winners : Acceptance Speech", CMT, 18 במאי 2008
- ^ 1 2 "Fearless Platinum Edition" (CD). Taylor Swift, Big Machine Records, 2008
- ^ Jody Rosen, "Albums Reviews – Fearless", Rolling Stone, 13 בנובמבר 2008
- ^ Jon Caramanica, "Sounds of Swagger and Sob Stories", The New York Times, 19 בדצמבר 2008
- ^ "Robert Christgau: CG: taylor swift", Robert Christgau
- ^ Brad Schmitt, "Taylor, Band Perry Each Hit 4 Million Mark for Single Songs", Country Weekly, 23 במרץ 2012
- ^ Ayala Ben-Yehuda, "Black Eyed Peas, Jason Mraz Tie Records On Billboard Hot 100", Billboard, Nielsen Business Media, Inc" 20 בנובמבר 2008
- ^ Jonathan Cohen, "Taylor Swift Soars To No. 1 Debut", Billboard, 19 בנובמבר 2008
- ^ Katie Hasty, "Taylor Swift Continues Billboard 200 Dominance", Billboard, 4 במרץ 2009
- ^ Tyler Clark, "Taylor Swift's Transition to Pop Music", The Reel Deal, 15 באוקטובר 2014
- ^ Monica Herrera, "Taylor Swift Announces Second Leg Of 'Fearless' Tour", Billboard, 8 באוקטובר 2009"
- ^ Molly Trust, "Taylor Swift / June 5, 2010 / Foxboro, Mass.", Billboard, 8 ביוני 2010
- ^ Jillian Mapes, "Taylor Swift Announces 'Speak Now' World Tour", Billboard, 23 בנובמבר 2010
- ^ "DEF LEPPARD/TAYLOR SWIFT DVD: Complete Details Revealed", blabbermouth.net, 1 ביוני 2009
- ^ "‘Taylor Swift’s Journey To Fearless’ Hits Stores On October 11th From Shout! Factory", Icon vs. Icon, 6 בספטמבר 2011
- ^ Daniel Kreps, "Taylor Swift Raps With T-Pain, Rocks With Def Leppard At CMTs", Rolling Stones, 17 ביוני 2009
- ^ "Hannah Montana The Movie Production Notes", Walt Disney Pictures, Visual Hollywood
- ^ "Boys Like Girls Dish on Taylor Swift", Seventeen, 15 בדצמבר 2009
- ^ "Tim McGraw, Taylor Swift: New Songs Coming", Great American Country, 29 ביוני 2009
- ^ Jocelyn Vena, "John Mayer Talks Taylor Swift Collaboration ‘Half Of My Heart’", MTV, 6 בנובמבר 2009
- ^ Jocelyn Vena, "Kellie Pickler Has Her ‘Best Days’ Thanks To Taylor Swift", MTV, 9 באפריל 2009
- ^ Jonah Weiner; Jody Rosen, "Track of the Week: Taylor Swift, "Today Was a Fairytale"", Slate, The Washington Post Company, 28 בינואר 2010
- ^ Jocelyn Vena, "Better Than Ezra 'Honored' By Taylor Swift's Performance Of 'Breathless' At Haiti Telethon", MTV, 26 בינואר 2010
- ^ "Taylor Swift's FEARLESS is Most Awarded Album in Country Music History", Big Machine Records, 18 במרץ 2010, (אורכב באמצעות ארכיון האינטרנט)
- ^ "גראמי 2010: ביונסה וטיילור סוויפט הן הזוכות הגדולות", nrg תרבות, 1 בפברואר 2010
- ^ Clark Collis, "Taylor Swift and Stevie Nicks' Grammys duet: Out of sight, or out of tune?", Entertainment Weekly, 31 בינואר 2010
- ^ Gayle Thompson, "Taylor Swift & Stevie Nicks’ Grammy Performance Invites Critics, Defenders", The Boot, 2 בפברואר 2010
- ^ 1 2 3 Stevie Nicks, "The 2010 TIME 100 – Taylor Swift", TIME Magazine, 29 באפריל 2010
- ^ עינב שיף, קנייה ווסט זוכה לשריקות בוז בטקס פרסי ה- VMA, באתר וואלה, 14 בספטמבר 2009
- ^ Kyle Anderson, "Kanye West's VMA Interruption Gives Birth To Internet Photo Meme", MTV, 16 בספטמבר 2009
- ^ "Kanye calls Taylor Swift after 'View' appearance", Associated Press/MSNBC, 15 בספטמבר 2009
- ^ עינב שיף, טיילור סוויפט זכתה ב-4 פרסים בטקס פרסי מוזיקת הקאנטרי, באתר וואלה, 12 בנובמבר 2009
- ^ "Taylor Swift Wins Album of the Year at Academy of Country Music Awards", Big Machine Press Release, 6 באפריל 2009
- ^ סוכנויות הידיעות, נסיכת הקאנטרי ניצחה את מלך הפופ, באתר nrg, 23 בנובמבר 2009
- ^ רויטרס, טקס פרסי המוזיקה האמריקאית: הלילה של ג'סטין ביבר, באתר וואלה, 22 בנובמבר 2010
- ^ "2009 Artists Of The Year", Billboard, 10 בדצמבר 2009
- ^ "NOMINEES & WINNERS", 6 בינואר 2010
- ^ 1 2 3 4 Jon Caramanica, "Taylor Swift Is Angry, Darn It'", The New York Times, 20 באוקטובר 2010
- ^ 1 2 Rob Sheffield, "Speak Now by Taylor Swift", Rolling Stone, 26 באוקטובר 2010
- ^ 1 2 3 Theon Weber, "The Iceberg Songs of Taylor Swift", The Village Voice, 3 בנובמבר 2010
- ^ Christie D'Zurilla, "Surprise Taylor Swift street concert snarls rush hour traffic in Hollywood", Los Angeles Times, 29 באוקטובר 2010
- ^ "Taylor Swift's New Single, "Mine," Shipped to Country Radio After Leak", Country Music Television, 8 באפריל 2010
- ^ Keith Caulfield, "Taylor Swift's 'Speak Now' Takes No. 1 in Record-Low Sales Week", Billboard, 12 בינואר 2011
- ^ 1 2 Bob Allen, "Hot Tours: Taylor Swift, George Strait, Cirque Du Soleil", Billboard.biz, 29 במרץ 2012
- ^ Erin Duvall, "The Men of Taylor Swift’s Tour ‘Speak Now’", The Boot, 13 ביולי 2011
- ^ 1 2 3 Tom Roland, "Taylor Swift: Billboard's Woman of the Year", Billboard, 2 בדצמבר 2011
- ^ Eliot Glazer, "Watch Taylor Swift Duet With Shawn Colvin", Vulture, 31 באוקטובר 2011
- ^ "SPEAK NOW WORLD TOUR LIVE CD+DVD NOW AVAILABLE!", Taylor Swift Official Website, 21 בנובמבר 2011
- ^ Sarah Wyland, "Taylor Swift Takes Home Two GRAMMYs at Tribute-Filled Show, Great American Country, 12 בפברואר 2012
- ^ Jayme Deerwester, "Adoration for Adele: 6 Grammys", USA Today, 12 בפברואר 2012
- ^ "Taylor Swift Wins Entertainer of the Year at ACM Awards", Billboard, 3 באפריל 2011
- ^ Chris Talbott, "Taylor Swift wins ACM entertainer of the year", Yahoo! News, Associated Press, 1 באפריל 2012
- ^ "CMA Awards 2011: Taylor Swift wins entertainer of the year", CBS News, 10 בנובמבר 2011
- ^ Andrea Dresdale, "American Music Awards: Taylor Swift Named Artist of the Year, Adele Also Wins Big", ABC News, 21 בנובמבר 2011"פרסי המוזיקה האמריקאית: טיילור סוויפט ואדל זכו בגדול", וואלה! תרבות, 21 בנובמבר 2011
- ^ "NOMINEES & WINNERS", 5 בינואר 2011
- ^ "NOMINEES & WINNERS", 11 בינואר 2012
- ^ Monica Herrera, "Taylor Swift, Arcade Fire Talk 'Hunger Games'", Rolling Stone, 15 במרץ 2012
- ^ 1 2 3 4 "Swift's Poetry Turns Into Globe-Nominated Tune", Deadline, 11 בינואר 2013
- ^ "Taylor Swift, Civil Wars Grammys 2013: ‘Safe and Sound’ Wins Best Song Written for Visual Media", The Boot, 10 בפברואר 2013
- ^ Matt Bjorke, "Country Chart News: Top 30 Digital Singles: The Week of April 11, 2012", RoughStock, 11 באפריל 2012
- ^ Steven J. Horowitz, "B.o.B Explains Origins Of Taylor Swift Collaboration "Both Of Us", HipHop DX, 20 באפריל 2012
- ^ Brian Mansfield, "Taylor Swift sees 'Red' all over", USA Today, 17 באוקטובר 2012
- ^ Jon Caramanica, "No More Kid Stuff for Taylor Swift" The New York Times, 24 באוקטובר 2012
- ^ "...Swift’s see-saw vocal steals the show... Swift’s bare-all lyrics about exes are still sublime, but her relationship with her country-pop past is on shaky ground". Lisa Verrico, "Pop, Rock & Jazz, Oct 21", The Sunday Times, 21 באוקטובר 2012 (נדרשת הרשמה)
- ^ Jon Dolan, "Red - Album Reviews" Rolling Stone, 23 באוקטובר 2012
- ^ Steve Haruch, "Dear (Papa) John: Taylor Swift Is Psyched You Can Buy Her New Album With Your Pizza", Nashville Scene, 20 באוקטובר 2012
- ^ Alyssa Bernstein, "All Access Nashville with Katie Couric" A Special Edition of "20/20" Airs Friday, October 26 at 9 PM ET on ABC", ABC News, 16 באוקטובר 2012
- ^ "המצעד: סוויפט מנצחת בקלות את יאנג", מוזיקה נטו, 11 בנובמבר 2012
- ^ Cameron Adams, "Taylor Swift to play stadiums on Australian Red tour", The Advertiser, 9 במאי 2013
- ^ Sterling Whitaker, "Taylor Swift Announces 2014 Red Tour Dates in Asia", The Boot, 12 בפברואר 2014
- ^ Amy Sciarretto, "Taylor Swift to Take Country Newcomers on 2013 Red Tour", Taste Of Country, 27 בפברואר 2013
- ^ Lindsey Weber, "Which of Taylor Swift’s Many Concert Guest Stars Are Truly Her BFFs?", Vulture, 11 בספטמבר 2013
- ^ Bob Allen, "Taylor Swift's Red Wraps as All-Time Country Tour", Billboard, 3 ביולי 2014
- ^ 1 2 Jeff Labrecque, "'12 Years a Slave' and 'American Hustle' lead Golden Globe nominees", Entertainment Weekly, 12 בדצמבר 2013
- ^ Alison Bonaguro, "News : OFFSTAGE: Tim McGraw Wanted to Make Taylor Swift Duet an Event", CMT, 25 בינואר 2013
- ^ "Grammys 2014: full list of winners", telegraph.co.uk, 27 בינואר 2014
- ^ 1 2 Korina Lopez, "Taylor Swift genuinely surprised by Pinnacle win. Is there anything left for Taylor Swift to win?", USA Today, 6 בנובמבר 2013
- ^ Jon Caramanica, "Country Awards Hold Swift Close", The New York Times, 7 בנובמבר 2013
- ^ Ian Crouch, "Lifetime Achievements: Taylor Swift Says Goodbye to Country Music?", The New Yorker, 7 בנובמבר 2013
- ^ סוכנויות הידיעות, MTV: טיילור סוויפט גורפת, ריהאנה מאוכזבת, באתר ynet, 12 בנובמבר 2012
- ^ EW Staff, "VMAs: The 2013 Winner's List", Entertainment Weekly, 25 באוגוסט 2013
- ^ נועה הרשקוביץ, ג'סטין ביבר וניקי מינאז' הם המנצחים הגדולים בטקס פרסי ה-AMA, באתר וואלה, 19 בנובמבר 2012
- ^ עמי פרידמן, הזוכים ב-AMA: וואן דיירקשן וטיילור סוויפט, באתר ynet, 25 בנובמבר 2013
- ^ ynet, בילבורד 2013: טיילור סוויפט מככבת, באתר ynet, 20 במאי 2013
- ^ "NOMINEES & WINNERS", 9 בינואר 2013
- ^ "NOMINEES & WINNERS", 8 בינואר 2014
- ^ Brian Mansfield, "Taylor Swift debuts 'Shake It Off,' reveals '1989' album", USA Today, 18 באוגוסט 2014
- ^ "The Reinvention of Taylor Swift", Rolling Stone, 25 בספטמבר 2014
- ^ Patrick Ryan, "Taylor Swift summons the magical music of '1989'", USA Today, 22 באוקטובר 2014
- ^ Rob Sheffield, "Taylor Swift's New Album: 1989", Rolling Stone, 24 באוקטובר 2014
- ^ Jon Caramanica, "Taylor Swift 1989 New Album Review", The New York Times, 23 באוקטובר 2014
- ^ Eliza Berman, "Taylor Swift Is NYC’s Newest Tourism Ambassador", Time Magazine, 27 באוקטובר 2014מערכת גיא פינס, טיילור סוויפט משגעת את האמריקאים, באתר nana10, 29 באוקטובר 2014
- ^ Randy Lewis, "Taylor Swift connects with fans via 'secret sessions,' media blitz", Los Angeles Times, 28 באוקטובר 2014
- ^ Lindsey Weber, "Taylor Swift Is the Reigning Queen of Celebrity Social-Media", Vulture, 29 באוקטובר 2014
- ^ Daniel Kreps, "Taylor Swift Joins 'The Voice' as Guest Mentor", Rolling Stones, 30 באוגוסט 2014
- ^ Keith Caulfield, "Taylor Swift's '1989' Spends 11th Week at No. 1 on Billboard 200 Chart", Billboard, 11 בפברואר 2015
- ^ "המצעד: טיילור סוויפט הישר לפסגה עם '1989'", מוזיקה נטו, 2 בנובמבר 2014
- ^ "IFPI publishes Digital Music Report 2015", IFPI, 14 באפריל 2015
- ^ Gary Trust, "Taylor Swift Tops Hot 100 for Sixth Week", Billboard, 24 בדצמבר 2014
- ^ Gary Trust, "Taylor Swift Helps Tie Record Streak for Women Atop Hot 100", Billboard, 31 בדצמבר 2014
- ^ Gary Trust, "Mark Ronson & Bruno Mars Top Hot 100 Again; The Weeknd Enters Top 10", Billboard, 25 בפברואר 2015
- ^ וואלה! תרבות, תשכחו מ"הנוקמים", תכירו את הנוקמות: טיילור סוויפט מציגה את קליפ השנה, באתר וואלה, 18 במאי 2015
- ^ Gary Trust, "The Weeknd Holds Atop Hot 100, Taylor Swift Hits Top 10 With 'Wildest Dreams'", Billboard, 28 בספטמבר 2015
- ^ Brian Cantor, "Taylor Swift's "1989" Crosses the 5 Million US Sales Mark", Headline Planet 7 ביולי 2015
- ^ Daniel Kreps, "Taylor Swift Reveals Massive 1989 World Tour", Rolling Stones, 4 בנובמבר 2014
- ^ Mitchell Peters, "Taylor Swift Announces Haim as '1989' Tour Opener", Billboard, 1 בפברואר 2015
- ^ "Taylor Swift's 1989 Tour: See All of Her Special Guests!", Billboard
- ^ Alfie Green, "Taylor Swift’s 1989 World Tour documentary is now on Apple Music", Reality Box, 20 בדצמבר 2015
- ^ איתי מקמל, "המופע של טיילור סוויפט יגיע בחינם למשתמשי Apple Music", TGSpot, 14 בדצמבר 2015
- ^ מערכת וואלה! NEWS, הוכרזו המועמדויות לגראמי ה-57: ביונסה שוברת שיא, באתר וואלה, 06 בדצמבר 2014
- ^ וואלה! תרבות, קנדריק לאמאר, טיילור סוויפט ואלבמה שייקס מובילים את זכיות גראמי 2016, באתר וואלה, 16 בפברואר 2016
- ^ 1 2 3 "Taylor Swift Named 2014 Billboard Woman of the Year", ABC News, 10 באוקטובר 2014אסף נבו, טיילור סוויפט אשת השנה של הבילבורד בפעם השנייה, באתר מאקו, 12 באוקטובר 2014
- ^ 1 2 נעם קסל, טקס פרסי המוזיקה: סוויפט זוכה, סלינה בוכה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2014
- ^ "טיילור סוויפט ו-ONE DIRECTION הם זוכי ה-AMAS", מוזיקה נטו, 23 בנובמבר 2015
- ^ "NOMINEES & WINNERS", 7 בינואר 2015
- ^ "NOMINEES & WINNERS", 6 בינואר 2016
- ^ מערכת וואלה! NEWS, בריטס 2015: הלילה הגדול של אד שירן, סם סמית וטיילור סוויפט, באתר וואלה, 26 בפברואר 2015
- ^ Caroline Moss, "Taylor Swift is 6th on Fortune's 'Greatest World Leaders' list", Business Insider, 26 במרץ 2015
- ^ מערכת וואלה! NEWS, 10 שנים ברציפות: אנגלה מרקל היא האישה החזקה בעולם, באתר וואלה, 26 במאי 2015
- ^ Stephen L. Betts, "Taylor Swift, Miranda Lambert Among 2015 ACM Awards Milestone Winners", Rolling Stone, 25 במרץ 2015
- ^ וואלה! תרבות, בילבורד 2015: הלילה הגדול של טיילור סוויפט, באתר וואלה, 18 במאי 2015
- ^ עידו ישעיהו, VMA 2015: טיילור סוויפט שולטת ללא עוררין, באתר וואלה, 31 באוגוסט 2015
- ^ Michael O'Connell, "Taylor Swift and Jimmy Fallon Among Early Emmy Winners", The Hollywood Reporter, 10 בספטמבר 2015
- ^ וואלה! תרבות, EMA 2015: ג'סטין ביבר הוא הזוכה הגדול של פרסי המוזיקה של MTV אירופה, באתר וואלה, 26 באוקטובר 2015
- ^ מערכת mako מוזיקה, טיילור סוויפט משתפת: "אמא שלי חולה בסרטן", באתר מאקו, 9 באפריל 2015
- ^ טיילור סוויפט ניצחה במשפט נגד דיג'יי שחפן לטענתה את ישבנה, באתר ynet, 15 באוגוסט 2017
- ^ Taylor Swift appears to have deleted all of her social media accounts, News.com.au, 20 באוגוסט 2017
- ^ Joe Lynch, Taylor Swift Reveals New Album 'Reputation' Coming In Nov., First Single Out Thursday, Billboard, 23 באוגוסט 2017
- ^ Liz Calvario, Taylor Swift Debuts New Single 'Look What You Made Me Do' and Fans Are Going Wild -- Listen!, Entertainment Tonight, 24 באוגוסט 2017
- ^ Andrea Dresdale, Taylor Swift video sets new record with 43.2M YouTube views in 24 hours, ABC News, 29 באוגוסט 2017
- ^ Robert Levine, Taylor Taylor Swift Schools the Music Industry Once Again, While Streaming Services Wring Their Hands, Billboard, 22 באוקטובר 2018
- ^ דנית צמית, טיילור סוויפט הזוכה הגדולה של פרסי ה-AMA, באתר ynet, 10 באוקטובר 2018
- ^ Lyndsey Havens, Taylor Swift Breaks an All-Time AMA Record -- And Urges People to Vote In Midterm Elections, Billboard, 9 באוקטובר 2018
- ^ All 18 Songs From Taylor Swift's New Album 'Lover' Chart On the Billboard Hot 100, Billboard
- ^ 1 2 Official: Taylor Swift's 'Lover' Debuts at No. 1 on Billboard 200 Chart With 867,000 Units Earned in First Week in U.S., Billboard
- ^ 1 2 Taylor Swift's Lover has sold over 3 million equivalent units worldwide, Music Business Worldwide, 2019-08-30 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Taylor Swift's 'Lover' Lands 2019's Biggest Sales Week in U.S. After First Day of Release, Billboard
- ^ "Taylor Swift for L.E.I Jeans", StyleList, 15 במאי 2008
- ^ Erica Cohen, "Taylor Swift at Top for Fourth Week", Great American Country, 20 באוגוסט 2007
- ^ Julee Kaplan, "Taylor Swift Launches Sundress Line", Women's Wear Daily, 29 בינואר 2009, (אורכב באמצעות ארכיון האינטרנט)
- ^ "Taylor Swift to have greeting card line", USA Today, 18 בנובמבר 2009
- ^ Lindsey Weber; Nate Jones, "From Becky to Maple Lattes: Presenting Vulture’s Taylor Swift Glossary", Vulture, 22 באוקטובר 2014
- ^ "Sony Teams Up with Taylor Swift to Promote Latest Cyber-shot Digital Cameras", PRNewswire, 26 באפריל 2010
- ^ John Vomhof, "Target lands Taylor Swift exclusive", Business Journal, 15 בספטמבר 2010
- ^ Rebecca Adams, "Taylor Swift Has A New CoverGirl Campaign & She Gave Refinery29 A Sneak Peak", The Huffington Post, 9 ביולי 2012
- ^ Keith Claufield, "Taylor Swift's 'Red' Sells 1.21 Million; Biggest Sales Week for an Album Since 2002", Billboard, 30 באוקטובר 2012
- ^ Brad Schmitt, "Taylor Swift Gets Brave With Keds, Partners With Diet Coke", Country Weekly, 28 בינואר 2013
- ^ Andrew Hampp, "Exclusive: Taylor Swift Teams With Subway, Diet Coke For #MeetTaylor Promotion", Billboard, 26 בספטמבר 2014
- ^ Marianne Mychaskiw, "Taylor Swift Is Launching Her Fourth Fragrance!", InStyle Magazine, 1 באוקטובר 2014
- ^ "Xfinity Delivers Ultimate Fan Experience As Lead Sponsor Of Taylor Swift's U.S. Tour", Comcast Corporation, 7 במאי 2015
- ^ Erin Strecker, "Check Out Taylor Swift's Chinese Toyota Commercial Set to 'Wildest Dreams'", Billboard, 15 באפריל 2015
- ^ נטעלי גבירץ, "טיילור סוויפט פותחת ליין אופנה", Fashion Forward, 22 ביולי 2015
- ^ Joal Ryan, "Wild Card American Idol Holds Off Taylor Swift CSI", E! Online, 6 במרץ 2009
- ^ Jon Caramanica, "OMG! Taylor Swift Does 'CSI'! - NYTimes.com", Artsbeat.blogs.The New York Times, 6 במרץ 2009
- ^ Daniel Kreps, "Taylor Swift Hits the Small Screen as Murdered Teen on CSI", Rolling Stone, 6 במרץ 2009
- ^ "Saturday Night Live: Season 35, Episode 5: Taylor Swift", IMDb
- ^ Annie Barrett, "Taylor Swift hosted the best 'Saturday Night Live' of the season so far... really!?!", Entertainment Weekly, 8 בנובמבר 2009
- ^ Robert Seidman, "Winners of 'Teen Choice 2010' Awards Announced; Teens Cast More Than 85 Million Votes", Zap2it, 8 באוגוסט 2010
- ^ Betsy Sharkey, "Review: 'Valentine's Day' – Page 2 – Los Angeles Times", Los Angeles Times, 12 בפברואר 2010
- ^ Mick LaSalle, "Review: Happy 'Valentine's Day'", San Francisco Chronicle, 12 בפברואר 2010
- ^ Mary Pols, "Valentine's Day Review: A Soggy Love Note", TIME, 12 בפברואר 2010
- ^ Todd McCarthy, "Valentine's Day – Film Reviews", Variety, 7 בפברואר 2010
- ^ Jonathan Keefe, "Single Review: Taylor Swift, "We Are Never Ever Getting Back Together"", Slant Magazine, 15 באוגוסט 2012
- ^ איתמר זהר, טיילור סוויפט מגיעה לקולנוע: תככב בסרט על פי המחזמר "Cats", באתר הארץ, 21 ביולי 2018
- ^ George Hatza, "Taylor Swift: Growing into superstardom", Reading Eagle, 8 בדצמבר 2008
- ^ Alison Bonaguro, "News : Taylor Swift Says to Love What You Loved When You Were 6", CMT, 26 באוקטובר 2010
- ^ Dennis McCafferty, "Taylor's Swift rise", USA Weekend, 13 באפריל 2008
- ^ "Interview with Taylor Swift", TIME, 23 באפריל 2009
- ^ Tom Roland, "Taylor Swift: Billboard's Woman of the Year", Billboard, 2 בדצמבר 2011
- ^ Alison Bonaguro, "OFFSTAGE: Taylor Swift Plays Dixie Chicks for a Dixie Chick", CMT, 25 ביולי 2011
- ^ 1 2 "The Unabridged Taylor Swift, Rolling Stone, 2 בדצמבר 2008 (אורכב באמצעות ארכיון האינטרנט)
- ^ Randy Lewis, "Ready to take wing – Los Angeles Times", Featured Articles From The Los Angeles Times, 6 בפברואר 2008
- ^ "Taylor Swift Loves Hanson", Fox, 9 במאי 2013
- ^ Jocelyn Vena, "Taylor Swift Blogs About ‘Life-Changing’ Cameo On ‘CSI,’ Britney Spears Poster", MTV, 26 בינואר 2009
- ^ "Taylor Swift's Playlist", Apple - iTunes, 25 באוקטובר 2010
- ^ Allie Townsend, "Taylor Swift – The 140 Best Twitter Feeds of 2011", TIME, 28 במרץ 2011
- ^ 1 2 Chrissie Dickinson, "Taylor Swift talks about Red – Chicago Tribune", Featured Articles From The Chicago Tribune, 18 באוקטובר 2012
- ^ 1 2 "Taylor Swift is listening to...", USA Today, 12 בנובמבר 2008
- ^ "Taylor Swift Goes Record Shopping with EW", Entertainment Weekly, 15 באוקטובר 2010
- ^ 1 2 Brian Mansfield, "Taylor Swift learns to 'Speak Now,' reveal her maturity", USA Today, 23 באוקטובר 2010
- ^ Cameron Adams, "Taylor Swift is happy to be your break-up musician", Herald Sun, 16 במאי 2013
- ^ 1 2 3 Alexis Petridis, "Pop review: Taylor Swift: Fearless", London: The Guardian, 6 במרץ 2009
- ^ Chris Willman, "Princess Crossover", New York Magazine, 10 באוקטובר 2010
- ^ 1 2 3 Lizzie Widdicombe, "You Belong With Me - Taylor Swift Makes Primness Lucrative", The New Yorker, 10 באוקטובר 2011
- ^ Lindsey Roznovsky, "News : Taylor Swift's Fascination With Fairy Tales Comes Through on New Album",CMT, 10 בנובמבר 2011
- ^ Frank Kogan, "Microwaving a tragedy: The marriage of romance and romanticism in '00s pop", Las Vegas Weekly, 30 בדצמבר 2009
- ^ Jesse Fox Mayshark, "You Must Remember This: Taylor Swift Has Built a Mega-Selling Career Out of Carefully Observed Moments, Metro Pulse, 29 ביוני 2011
- ^ Jonathan Keefe, "Single Review: Taylor Swift, "We Are Never Ever Getting Back Together"", Slant Magazine, 15 באוגוסט 2012
- ^ Jody Rosen, "Fearless", Rolling Stone, 13 בדצמבר 2008
- ^ Jonathan Keefe, "Album Review: Taylor Swift, Red", Slant Magazine, 15 באוגוסט 2012
- ^ Susan Dominus, "The Many Insecurities of Taylor Swift", The New York Times, 16 בנובמבר 2012
- ^ Christopher John Farley, "Taylor Swift's Solo Act", The Wall Street Journal, 22 באוקטובר 2010
- ^ סוויפט מקודדת בהערות אלבומיה רמזים המכונים "מסרים סודיים". הקידוד נעשה בצורה הבאה: בחלק ממילות השיר משונה אות מסוימת מאות גדולה לאות קטנה או להפך, בניגוד לכללי הדקדוק. אם אוספים את האותיות יוצאות הדופן לפי הסדר נוצר משפט המרמז על תוכן השיר או למי הוא מופנה. לדוגמה, במשפט "You got tHat James Dean daydrEam look in your eYe" האותיות H, E ו-Y גדולות אף על פי שהן באמצע משפט. המילה שיוצאת היא: Hey.Erin Strecker, "Taylor Swift's 13 Best Liner Note Secret Messages -- So Far", Billboard, 24 באוקטובר 2014
- ^ Don't you think nineteen is too young /
To be played by your dark twisted games, when I loved you so?בתרגום חופשי: אינך חושב שגיל תשע-עשרה הוא צעיר מדי / מכדי שתשחק בי במשחקים האפלים והמעוותים שלך, כשאהבתי אותך כל כך? - ^ 1 2 "John Mayer: Taylor Swift's 'Dear John' Song 'Humiliated Me'", Rolling Stone, 6 ביוני 2012
- ^ "Cover Preview: Taylor Swift Fights Back About Her Love Life, the Hyannis Port House—and Has Words for Tina Fey and Amy Poehler",CMT, 5 במרץ 2013
Eliana Dockterman, "Watch Taylor Swift Shut Down ‘Sexist’ Music Critics",Time, 20 באוקטובר 2014 - ^ Kat Stoeffel, "Stop Asking Taylor Swift to Apologize for Writing Songs About Ex-Boyfriends - The Cut", New York Magazine, 16 בנובמבר 2012
Sarah Terez Rosenblum, "Stop being sexist when it comes to Taylor Swift", AfterEllen, 19 בספטמבר 2013 - ^ "Taylor Swift - Bio, Pictures, Videos", Rolling Stone
- ^ 1 2 Ann Powers, "Album review: Taylor Swift's 'Speak Now'", Latimesblogs.Los Angeles Times, 25 באוקטובר 2010
- ^ 1 2 Keith Caulfield, "Official: Taylor Swift's '1989' Debuts With 1.287 Million Sold In First Week", Billboard, 4 בנובמבר 2014
- ^ Peter Cooper, "Taylor Swift reaches a turning point with '1989'", The Tennessean, 26 באוקטובר 2014
- ^ Craig Mclean, "Taylor Swift: 'Maybe I should just lighten up' – Features – Music", London: The Independent, 24 באוקטובר 2010
- ^ "Women Who Rock: The 50 Greatest Albums of All Time: Taylor Swift, 'Speak Now'", Rolling Stone, 22 ביוני 2012
- ^ "Pop and Rock Listings July 22 – 28", The New York Times, 21 ביולי 2011
- ^ 1 2 Sophie A. Schillaci, "Taylor Swift at Staples Center: Concert Review", The Hollywood Reporter, 25 באוגוסט 2011
- ^ Ken Tucker, "CMA Awards best and worst, starring Taylor Swift, the ghost of Kanye West, and Carrie Underwood's purple sequined hot-pants", Entertainment Weekly, 12 בנובמבר 2009
- ^ Jill Serjeant, "Taylor Swift's dream year brings out naysayers", Reuters, 20 בנובמבר 2009
- ^ "Taylor Swift gets mixed reviews at Grammys", The Tennessean, 1 בפברואר 2010
- ^ Tom Roland, "Taylor Swift: The Billboard Cover Story", Billboard, 15 באוקטובר 2010
אם הטקסט קטוע, ניתן לקרוא את הראיון בגרסה המודפסת ב גוגל ספרים.
- ^ Teen Vogue, Country Strong - Taylor Swift on Performing, Her Friends, and Favorite Songs, Teen Vogue, אוגוסט 2011
- ^ Jaquetta White, "Taylor Swift's appeal soars with her album sales - The Tennessean", The Tennessean, 30 באוקטובר 2012
- ^ Kathy Zerbib, "How Taylor Swift's Remained America's Sweetheart", Neon Tommy, 21 בדצמבר 2012
Trey Williams, "Taylor Swift helped pay a fan’s student loans", MarketWatch, 16 בינואר 2015
Jan Omega, "Taylor Swift: America’s Sweetheart Was Hacked By Sympathizers Of Terrorist Organization ISIS", The Inquisitr, 30 בינואר 2015 - ^ "Witherspoon admires Swift as a role model", Yahoo! Entertainment, 2 בפברואר 2012
- ^ Jeannine Stein, "Taylor Swift weighs in on being a role model", Los Angeles Times, 18 בנובמבר 2011
- ^ Daniel Kreps, "Taylor Swift: The Story Behind Rolling Stone's Cover Story", Rolling Stone, 17 בפברואר 2009
- ^ Chris Willman, "Taylor Swift Tapes VH1 'Storytellers'", The Hollywood Reporter, 17 באוקטובר 2012
- ^ Lauren Schutte, "Did Taylor Swift Fake Surprise for AMAs Win? The Backlash Begins (Video)", The Hollywood Reporter, 21 בנובמבר 2011
- ^ Giana Ciapponi, "Behind the Scenes of Taylor Swift's New Music Video, "Shake It Off"", Ravishly, 20 באוגוסט 2014
- ^ Taylor Swift's Gift Giving of 2014, סרטון באתר יוטיוב
- ^ Erin Strecker, "Read Taylor Swift's Sweet Message to Bullied Fan", Billboard, 27 בינואר 2015
Erin Strecker, "Taylor Swift Gives Heartbroken Fan Sweet & Smart Advice on Tumblr", Billboard, 11 בפברואר 2015 - ^ "Behind the Scenes: Taylor Swift Cover Shoot – Video", Vogue, 24 בינואר 2012
- ^ "Taylor Swift's Favorite Clothes, Beauty Products, Accessories, and More", Vanity Fair, 21 במרץ 2012
- ^ Gayle Thompson, "Taylor Swift Named One of Vogue’s Style Icons", The Boot, 18 ביולי 2011
- ^ יעל רגב, מותק, הילדה התבגרה: המהפך האופנתי הבועט של טיילור סוויפט, באתר Xnet, 23 בנובמבר 2014
- ^ Hannah Lyons Powell, "Taylor Swift Wins Woman Of The Year", Elle UK, 24 בפברואר 2015
- ^ Jessica Roy, "Taylor Swift Tops the 2015 Maxim Hot 100", Maxim, 18 במאי 2015עכבר העיר, עכבר העיר אונליין, מגזין מקסים: טיילור סוויפט היא האישה הלוהטת בעולם, באתר הארץ, 18 במאי 2015
- ^ 1 2 3 Taylor Swift, "For Taylor Swift, the Future of Music Is a Love Story", The Wall Street Journal, 7 ביולי 2014
- ^ Jordan Weissmann, "Taylor Swift Has Written an Op-Ed in the Wall Street Journal"", Slate, The Washington Post Company, 7 ביולי 2014
- ^ Jack Linshi, "Here’s Why Taylor Swift Pulled Her Music From Spotify", TIME, 3 בנובמבר 2014
- ^ עודד ירון, טיילור סוויפט הסירה את כל אלבומיה מ-Spotify במחאה על גובה התמלוגים, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2014
- ^ Jack Dickey, "Taylor Swift’s Spotify Paycheck Mystery", TIME, 12 בנובמבר 2014
- ^ Ben Sisario, "Taylor Swift Criticizes Apple’s Terms for Streaming Music Service", New York Times, 21 ביוני 2015
יאיר מור, טיילור סוויפט נגד אפל: "לא ביקשנו אייפונים חינם, אל תבקשו את המוזיקה שלנו חינם", באתר מאקו, 21 ביוני 2015
- ^ "Jack Antonoff, Christina Perri Respond to Taylor Swift's Open Letter Against Apple Music", Billboard, 21 ביוני 2015
- ^ ישראל פישר, טיילור סוויפט ניצחה את אפל: תשלם לאמנים גם על מוזיקה בסטרימינג, באתר TheMarker, 22 ביוני 2015
ynet, טיילור סוויפט גרמה לאפל להתקפל, באתר ynet, 22 ביוני 2015 - ^ Madeline Roth, "6 Reasons Taylor Swift Is The Music Business’ Ultimate Girl #Boss", MTV, 26 במרץ 2015
- ^ Adam Gold, "Neil Young Talks About A Treasure, The International Harvesters, Taylor Swift and More", Nashvillescene, 16 ביוני 2011
- ^ Mary M. Lane, "James Taylor Talks About Songwriting, Addiction and His New Friend Taylor Swift", The Wall Street Journal, 2 במאי 2012
- ^ "SPECTACLE APOLLO 2 debut!", Elviscostello, 12 בנובמבר 2009
- ^ John Benson, "Youngstown News, Judy Collins is still looking to the futureSFlb", The Vindicator, 13 בדצמבר 2012
- ^ Randy Lewis, "Taylor Swift: the next chapter", Los Angeles Times, 24 באוקטובר 2010
- ^ Kia Makarechi, "Stevie Nicks On Fleetwood Mac's Reunion Tour, Rihanna, Kanye West & Her Early Years In Music", Huffington Post, 3 בדצמבר 2012
- ^ Christina Vinson, "Aerosmith’s Steven Tyler Wants to Collaborate with Taylor Swift", Taste Of Country, 14 במרץ 2013
- ^ "CNN LARRY KING LIVE - Interview with Jon Bon Jovi", CNN Transcripts
- ^ "News : CMT Insider Interview: Dolly Parton", CMT, 20 במרץ 2009
- ^ Sarah Terez Rosenblum, "Melissa Etheridge: “I Almost Didn’t Put ‘Come to My Window’ on my album”", AfterEllen, 1 בנובמבר 2012
- ^ Lars Brandle, "Taylor Swift on Madonna Praise: 'Now I'm Dead'", Billboard, 28 בינואר 2015
- ^ "Taylor Swift Among Diverse Honorees At Songwriters Hall", Billboard, 18 ביוני 2010
- ^ Jocelyn Vena, "Drake Says He’d Be ‘Down’ For A Taylor Swift Collaboration", MTV, 4 בפברואר 2010
- ^ Steve Appleford, "Behind Tegan and Sara's Big Night With Taylor Swift", Rolling Stone, 23 באוגוסט 2013
- ^ Hannah Joyner, "INTERVIEW - Grimes", MTV, 29 בנובמבר 2012
- ^ Jocelyn Vena, "Ke$ha Would ‘Totally’ Collaborate With Taylor Swift", MTV, 14 בדצמבר 2009
- ^ Gail Mitchell, "Katy Perry Q&A: Billboard's Woman of the Year 2012", Billboard, 30 בנובמבר 2012
- ^ Winter Miller, "An ‘Idol’ Trains Her Ear Across Pop Soundscape", The New York Times, 12 ביוני 2009
- ^ Marcell Minaya, "GaGa: 'I sing Taylor Swift songs loud'", Digital Spy, 6 ביוני 2010
- ^ "Twitter / TheRyanAdams: I am totally blown away", Twitter, 31 באוגוסט 2012
- ^ Tom Sykes, "Punk Rock-Feminist Pioneer Kathleen Hanna On Her SXSW Doc & More", The Daily Beast, 13 במאי 2013
- ^ "Lena Dunham – Guest DJ Project on KCRW", KCRW, 2 בינואר 2013
- ^ Patrick Doyle, "Eric Church on New Son, Next Album and 'Brilliant' Taylor Swift", Rolling Stone, 16 במרץ 2015
- ^ "COVER STORY: TAYLOR SWIFT", Wonderland Magazine, 17 בנובמבר 2014 ראו גם: רשימת מועמדויות ופרסים שקיבלה טיילור סוויפט, בוויקיפדיה האנגלית
- ^ "Taylor Swift Breaks Record With Sixth Nashville Songwriters Association Songwriter / Artist of the Year Award Win", PR Newswire, 9 באוקטובר 2013
- ^ Kevin Richards, "Taylor Swift, Toby Keith, and Wynn Varble Win Big at NSAI Awards", American Songwriter, 19 באוקטובר 2009
- ^ Craig Shelburne, "Taylor Swift Named NSAI’s Songwriter-Artist of the Year", CMT, 18 באוקטובר 2010
- ^ Hazel Smith, "News : HOT DISH: Taylor Swift Sings Alan Jackson's Masterpiece at Nashville Songwriters Celebration", CMT, 24 באוקטובר 2011
- ^ Vernell Hackett, "Nashville Songwriters Hall of Fame Adds Mary Chapin Carpenter and More", The Boot, 8 באוקטובר 2012
- ^ Korina Lopez, "Taylor Swift sets record with 6th songwriter/artist win", USA Today, 8 באוקטובר 2013
- ^ Annie Reuter, "Taylor Swift Receives Seventh Songwriter/Artist of the Year Award", Taste Of Country, October 12, 2015
- ^ "Taylor Swift Will Receive Hal David Starlight Award for Songwriting", CMT, 11 במאי 2010
- ^ "Taylor Swift Accepts The Harmony Award At The Nashville Symphony Ball", Forbes, 11 בדצמבר 2011
- ^ "RIAA - Recording Industry Association of America", Recording Industry Association of America, 25 באוקטובר 2014
- ^ Keith Caulfield, "Greatest Billboard 200 Albums & Artists of All Time: Adele's '21' & The Beatles Are Tops", Billboard, 12 בנובמבר 2015
- ^ Paul Grein, "Week Ending Dec. 9, 2012. Albums: Swift’s Birthday Present", Yahoo! Music, 12 בדצמבר 2012
- ^ Keith Claufield, "Adele's '21' 2012's Best Selling Album; Gotye Has Top Song", Billboard, 3 בינואר 2012
- ^ "Greatest of All Time: Billboard 200 Artists", Billboard
- ^ "Greatest of All Time: Billboard Hot 100 Artists", Billboard
- ^ "Greatest of All Time: The 30 Greatest Country Artists of the Modern Era", Billboard
- ^ Jo-Ann Geffen, "Janis Ian: Echoes of Endurance and Evolution", Music Connection, 7 בפברואר 2013
- ^ Rob Tannenbaum, "4 Ways Billboard Woman of the Year Taylor Swift Changed Country Music", Billboard, 9 בדצמבר 2014
- ^ Sierra Marquina, "Ed Sheeran: Taylor Swift Influenced My Upcoming New Music", Ryan Seacrest Website, 2 ביוני 2013 (אורכב באמצעות ארכיון האינטרנט)
- ^ "Ellie Goulding: ‘I’m inspired by my friends – Lorde and Taylor Swift!’", Shazam, 12 בדצמבר 2014
- ^ Annie D., "Lucy Hale Set to Release First Taylor Swift-Inspired Album 'Road Between', 'PLL' Star Very Proud", International Business Times (Australia Edition), 11 ביוני 2014
- ^ Christina Garibaldi, "Taylor Swift + Skrillex=Selena Gomez’s Next Album", MTV, 22 בינואר 2013
- ^ Michelle Obama, "Remarks by the First Lady at the Kids Choice Awards, The White House - Office of the First Lady, 31 במרץ 2012
- ^ "Taylor Swift's Rehearsal Concert Wins Award", CMT, 19 באוגוסט 2011
- ^ "Giving Back Fund Announces Top 30 Celebrity Charity Donations For 2011", Looktothestars.org, 20 בדצמבר 2011
- ^ Megan Pacella, "Taylor Swift Receives Star of Compassion Award", Taste Of Country, 13 ביוני 2013
- ^ Suzy Byrne, "Do-Gooder Extraordinaire Taylor Swift Tops the Annual Celebs Gone Good List — for the 4th Year in a Row", Yahoo, 29 בדצמבר 2015
- ^ Brittany Joy Cooper, "Taylor Swift to Receive ‘Big’ Honor From Michelle Obama at Kids’ Choice Awards", Taste Of Country, 27 במרץ 2012
- ^ "Taylor Swift Honored With RFK Center's Ripple Of Hope Award", PR Newswire, 4 בדצמבר 2012
- ^ "Taylor Swift becomes namesake of Hendersonville High School auditorium", The Tennessean, 23 בספטמבר 2010
- ^ Miriam Coleman, "Taylor Swift Opens Education Center at Country Music Hall of Fame", Rolling Stone, 13 באוקטובר 2013
- ^ Hillary Miller, "Taylor Swift Celebrated Her Birthday By Donating $100,000 To The Nashville Symphony", The Huffington Post, 16 בדצמבר 2013
- ^ Brendan Kiley, "Taylor Swift donates $50,000 to Seattle Symphony", Seattle Times, 3 בדצמבר 2015
- ^ Cynthia Sanz, "Taylor Swift Gives Big as She Turns 20", People, 14 בדצמבר 2009
- ^ Mike Urban, "Taylor Swift donates 6,000 books to Reading Library", Reading Eagle, 14 באוקטובר 2011
- ^ Brittany Joy Cooper, "Taylor Swift Donates 14,000 Books to Nashville Public Library", Taste Of Country, 2 בפברואר 2012
- ^ Lesly Messer, "Taylor Swift to Donate 'Welcome to New York' Proceeds to NYC Public Schools", ABC News, 29 באוקטובר 2014
- ^ Tim Saunders, "Taylor Swift Gives Her Vote To Charity", looktothestars.org, 4 ביוני 2008
- ^ Ken Lee, "Taylor Swift Donates $100,000 to Flood Victims", People, 9 באוגוסט 2008
- ^ Gayle Thompson, "Taylor Swift ‘Passionate’ About Helping People of Haiti", People, 21 בינואר 2010
- ^ Jocelin Vena, "Better Than Ezra ‘Honored’ By Taylor Swift’s Performance Of ‘Breathless’ At Haiti Telethon", MTV, 26 בינואר 2010
- ^ Jocelyn Vena, "Taylor Swift Donates $500,000 For Nashville Flood Relief", MTV, 7 במאי 2010
- ^ Donna Hughes, "Taylor Swift Gives $100,000 to Help Hometown Kids", People, 27 באוגוסט 2010
- ^ Rendy Lewis, "Taylor Swift benefit concert raises more than $750,000 for tornado victims", Los Angeles Times, 23 במאי 2011
- ^ Tim Saunders, "Musicians Start The Year With Generosity", looktothestars.org, 10 בינואר 2008
- ^ "T-Swift Helps Poor Kids", MTV, 22 בנובמבר 2009
- ^ "Taylor Swift and ACM Lifting Lives present $50,000 donation to St. Jude", The Tennessean, 13 ביוני 2011
- ^ "Taylor Swift Debuts 'Ronan' at Stand Up To Cancer Benefit", Rolling Stone, 8 בספטמבר 2012
- ^ Joey Knight, "Dick Vitale holds annual fundraiser for pediatric cancer", Tampa Bay Times, 17 במאי 2014
- ^ John George, "Taylor Swift donates $50K to CHOP to help teens with cancer", Philadelphia Business Journal, 3 ביוני 2014
- ^ "Alexis’ Wish to meet Taylor Swift", Make-A-Wish Northern Alberta
Christina Vinson, "Taylor Swift Extends Kind Gesture to Car Accident Victim’s Family", Taste Of Country, 1 במאי 2013"צפו: טיילור סוויפט מגשימה חלום לחולת סרטן סופנית בת 4", וואלה! מוזיקה, 4 במרץ 2015 - ^ David Caplan, "Scoop", People (magazine), 8 בספטמבר 2008
- ^ Michael Y. Park; Nicole Sia, "Taylor & Taylor Romance Was Overblown, Says Source", People, 29 בדצמבר 2009
- ^ Jocelin Vena, "Taylor Swift And Jake Gyllenhaal’s Breakup Details Emerge", MTV, 5 בינואר 2011
- ^ "Taylor Swift, Conor Kennedy Split: Couple Reportedly Calls It Quits After Three Months Of Dating", Huffington Post, 25 באוקטובר 2012
- ^ Aly Weisman, "Taylor Swift And Harry Styles Break Up After Blowout In The BVI", Business Insider, 7 בינואר 2013
- ^ "Joe Jonas on Taylor Swift Dis: "That's Just How It Goes"", Rolling Stone, 24 ביוני 2009
- ^ Kelly Dearmore, "Track Review: John Mayer Gets Meta On “Paper Doll”", americansongwriter, 18 ביוני 2013
- ^ Jada Yuan, "On the Road with Best Friends Taylor Swift and Karlie Kloss", Vogue, 13 בפברואר 2015
- ^ Stephen L. Betts, "Reba, Martina, Taylor Making Sure Every Woman Counts", The Boot, 10 באוקטובר 2008
- ^ Megan Pacella, "Taylor Swift Reflects on Meeting First Lady Michelle Obama", Taste of Country, 15 באפריל 2012
- ^ מערכת ערוץ התרבות, פייסבוק חושפת: ההעדפות התרבותיות של דמוקרטים ורפובליקנים, באתר מאקו, 30 באוקטובר 2014
- ^ Hermione Hoby, "Taylor Swift: ‘Sexy? Not on my radar'", The Guardian, 23 באוגוסט 2014ענבל חייט, טיילור סוויפט: מזמרת שבורת לב לאייקון נשי עוצמתי, באתר onlife, 1 ביולי 2015
- ^ איתמר זהר, טיילור סוויפט כבר לא חוששת להביע דעה פוליטית, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2018
- ^ ענבל חייט, באופן חריג: העמדה הפוליטית הנחרצת של טיילור סוויפט, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2018 10:14
- ^ סוכנויות הידיעות, אפקט סוויפט: זינוק בהרשמה להצבעה, באתר מאקו, 9 באוקטובר 2018