יצחק יוסף – הבדלי גרסאות

**יצחק יוסף**
לידה	16 בינואר 1952 (בן 72); י"ח בטבת ה'תשי"ב; ירושלים, ישראל
כינוי	הראשון לציון
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת חברון כנסת ישראל; ישיבת פורת יוסף ;
מקום פעילות	ישראל
השתייכות	חרדים ספרדים
תחומי עיסוק	הלכה
תפקידים נוספים	הרב הראשי לישראל והראשון לציון, נשיא בית הדין הרבני הגדול, ראש ישיבת חזון עובדיה
רבותיו	אביו הרב עובדיה יוסף
תלמידיו	הרב יצחק לוי
בני דורו	הרב שלמה משה עמאר
חיבוריו	סדרת הספרים ילקוט יוסף, אוצר דינים לאשה ולבת, דיני חינוך קטן, עין יצחק ועוד (ראו להלן)
אב	עובדיה יוסף
אם	מרגלית יוסף
צאצאים	עובדיה, רחמים ועוד
	הראשון לציון ה-42
	24 ביולי 2013 – מכהן; (10 שנים)
שותף לרבנות	דוד לאו (הרב האשכנזי)
	→ שלמה משה עמאר
חתימה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:28, 14 באפריל 2024

הרב יצחק יוסף (נולד בי"ח בטבת ה'תשי"ב, 16 בינואר 1952) הוא הראשון לציון, הרב הראשי לישראל (הספרדי) ונשיא מועצת הרבנות הראשית. חתן פרס ישראל לשנת ה'תשפ"ד (2024) בספרות תורנית ובמשפט עברי. סדרת ספרי ההלכה "ילקוט יוסף", שחיבר על פי פסקי אביו, הרב עובדיה יוסף, נפוצה בקרב בני עדות המזרח וזכתה למהדורות רבות.

ביוגרפיה

נולד בשיכון חב"ד בירושלים^[1] בי"ח בטבת תשי"ב, בנם השישי של הרב עובדיה יוסף ואשתו מרגלית. למד בתלמוד תורה של החינוך העצמאי 'יבנה', ובגיל 12 החל את לימודיו בישיבה הקטנה פורת יוסף בשכונת קטמון בירושלים. לאחר מכן למד בישיבת הנגב בנתיבות, ומשם עבר לישיבת חברון בירושלים. והתקרב לרב בצלאל ז'ולטי.

בשנת ה'תשל"א (1971), בהיותו כבן 19, הוציא לאור את הספר "פסקי דינים - ילקוט יוסף" שריכז את פסקי אביו שיצאו לאור עד אותה שנה. הספר נערך בעידודו של אביו ובפיקוחו, והוא נחשב אחד מספריו של אביו. בשנים ה'תשל"ד-ה'תשמ"ה (1974–1985) עסק בכתיבת ספרי המשך ל"ילקוט יוסף" ובשנת ה'תשמ"ה יצא לאור החלק הראשון שבסדרה.

בשנת ה'תשל"ג (1973), עם היבחרו של אביו לראשון לציון, הקים ביחד עם אביו את בית המדרש להכשרת רבנים ודיינים "חזון עובדיה".

בשנת ה'תשל"ה (1975) התמנה לרב במושבים בר גיורא, נס הרים, ומטע, שליד ירושלים, והחל להעביר שם מספר פעמים בשבוע שיעורים בהלכה. במסגרת תפקידו הופיע בבתי ספר ממלכתיים להרצאות ושיעורים והגביר את החינוך הדתי שם.

בשנת ה'תש"ם (1980) הוסמך לרבנות, יחד עם יתר בוגרי המחזור הראשון של "כולל חזון עובדיה", על ידי הרבנים הראשיים לישראל, אביו והרב שלמה גורן, ועל ידי הרב הראשי לירושלים הרב שלום משאש, ועם פתיחת המחזור השני מונה לראש בית המדרש. בשנת 1983 העניקו לו הרבנים הראשיים, אביו והרב שלמה גורן, תעודת כושר לכהן כרב עיר^[2].

בשנת ה'תשנ"ב (1992) פתח בהוראת אביו את ישיבת חזון עובדיה ועמד בראשה עד בחירתו לרב הראשי לישראל והראשון לציון.

בשנת 2012 היה מועמדה של מפלגת ש"ס לרב הראשי לירושלים, אולם הבחירות התעכבו. במהלך ההתמודדות הואשם על ידי אחיו ואחותו^{[דרושה הבהרה]} כי הוא אינו מתאים לתפקיד, וכי מאחורי מועמדותו עומד האח הצעיר הרב משה יוסף, על מנת לקדם את עסקי הכשרות של בד"ץ בית יוסף^[3].

לאחר שאחיו, הרב יעקב יוסף נפטר, ולאחר שאחיו הרב אברהם יוסף, פרש מההתמודדות לתפקיד הרב הראשי והראשון לציון בבחירות בשנת 2013, החליט אביו, הרב עובדיה, שהוא יתמודד לתפקיד. ב-24 ביולי 2013 (י"ז באב ה'תשע"ג) נבחר ברוב של 68 תומכים לעומת 49 שתמכו במועמד הציוני-דתי הרב שמואל אליהו ו-28 שתמכו ברב ציון בוארון, אשר קיבל את תמיכת הרב שלמה עמאר^[4]^[5]. בי"ב בתשרי ה'תשע"ד הוכתר לראשון לציון בטקס מסורתי בבית הכנסת יוחנן בן זכאי בעיר העתיקה בירושלים. לאחר בחירתו מונה בנו השני, הרב רחמים, לכהן במקומו כראש ישיבת חזון עובדיה.

בתקופת מחלתו של אביו, החל הרב יצחק יוסף למלא את מקומו בתפילות ובמסירת שיעורים בבית הכנסת של אביו בשכונת הר נוף בירושלים ובשיעור הקבוע בלוויין בכל מוצאי שבת בבית כנסת היזדים^[6], לאחר פטירת אביו המשיך במסירת השיעור הקבוע במוצאי שבת בבית הכנסת היזדים המועבר בלוויין על ידי דר וסוחרת.

בשנת 2016 מונה לנשיא ישיבת פורת יוסף^[7].

לצורך התמודדות עם מגפת הקורונה בישראל, פרסם הנחיות הלכתיות שונות לצורך התמודדות עם המצב^[8].

הרב יצחק יוסף ועמיתו לרבנות הראשית הרב דוד לאו התנגדו לרפורמות לשינויים בנושאי כשרות שקידם מתן כהנא^[9], בנוסף פעל הרב לגייס תמיכה של רבנים אחרים במאבקיו בשינויים אלה^[10]^[11].

לאחר טבח ה-7 באוקטובר 2023 הנחה הרב יוסף את הגורמים שעסקו בזיהוי חללי הטבח להשהות את הקבורה עד לזיהוי ודאי של החללים. במהלך מלחמת חרבות ברזל קיים הרב דיון עם אנשי צבא, שבסופו הכריז על כמה חיילי צה"ל ואזרחים שהוגדרו עד אז כנעדרים - כחללים שגופותיהם מוחזקות בידי חמאס, לאחר שקיבל מידע מודיעיני מבוסס^[12].

עמדותיו

בשנת 2011, בעקבות המאבק ההלכתי שהתנהל בין הרב יוסף שלום אלישיב לבין אביו שהעניק הכשר גורף לגיורים בצה"ל, נמנה עם הרבנים שניסחו מכתב פשרה בנושא.

הרב יוסף הביע את התנגדותו לתופעת ה"באבות" שכלפיהם טען כי מי שאינו תלמיד חכם אינו ראוי להיות מנהיג ציבור. בפסיקותיו נחשב כממשיך של שיטת אביו לפיה תפקידו של הרב אינו להקשות ולאסור, אלא להקל ולהתיר ככל הניתן מבלי לפגוע במסורת ובאמיתות ההלכה. כמו כן יצא נגד אימוץ פסקי ההלכה האשכנזים בקרב בני עדות המזרח שלמדו במסגרות אשכנזיות, ופעל למען הקמת מסגרות ספרדיות.

תומך בציון יום ירושלים ובהכרת טובה לחיילים שמסרו את נפשם במלחמות, ומשתתף בעצרת המרכזית לציון יום ירושלים בישיבת מרכז הרב^[13].

הרב יוסף הביע התנגדות תקיפה לרבנים, בהם בד"ץ העדה החרדית, שפקפקו ביהדותם של יוצאי אתיופיה^[14]^[15].

בשנת 2017 תקף בחריפות את הרב יצחק ברדא על כך שפסק לברך על שתיית כל הכוסות בליל הסדר, כשיטת הרמ"א ונגד הכלל המקובל על רוב יהדות המזרח קבלת הוראות מרן, וכינה אותו "מחטיא הרבים" ו"חצוף"^[16].

בשנת 2020 ביקר בחריפות את הרב אליעזר מלמד על כך שנפגש עם רבה רפורמית^[17].

במהלך כהונתה של ממשלת ישראל השלושים ושש נאבק במתווה הגיור של השר מתן כהנא, וכאות מחאה על פעולותיו של כהנא סירב להיפגש איתו^[18]. לאחר שמינה כהנא את הרב בניהו ברונר כמנהל מערך הגיור, אמר הרב יוסף שאין תוקף לגיורים הנעשים בפיקוחו^[19].

בעקבות תמיכתו העקרונית של הרב חיים דרוקמן במתווה שיאפשר גיור על ידי רבני ערים (בתנאי שיוסכם בידי הרבנות הראשית), ביקר אותו הרב יוסף ואמר: "אני תמה עליו. .. עם כל הכבוד לרב דרוקמן, הוא כמו מרן בתורה? הוא שווה לרב אלישיב?"^[20], מאוחר יותר שלח הרב יוסף את תלמידו הרב יצחק לוי להתנצל, להדגיש את הערכתו לרב דרוקמן ולהבהיר שכוונתו הייתה שרבנים בני דורינו אינם יכולים לחלוק על רבני הדורות הקודמים^[21].

הרב יוסף ידוע בהתנגדותו התקיפה לעליה להר הבית בזמן הזה, כפי שהתנגד אביו. בשנת 2022 ביקר בחריפות את חבר הכנסת איתמר בן גביר על כך שהוא עולה להר הבית "נגד כל גדולי ישראל האמיתיים", וקרא להתרחק ממנו^[22].

הרב יצחק יוסף מחזיק בעמדה החרדית נגד גיוס בני ישיבות לצה"ל. בשיעורו השבועי ב-9 במרץ 2024 הוא אמר (כפי שאמרו רבנים נוספים לפניו^[23]) שאם יכריחו את האברכים ללכת לצבא הם יעזבו את הארץ^[24]. אמירה זו גררה ביקורת מנבחרי ציבור ורבנים^[25].

פועלו הספרותי-תורני

סדרת הספרים "ילקוט יוסף" החלה בשנת 1971 כליקוט פסקיו של הרב עובדיה יוסף בחיבורי השו"ת שלו "יחוה דעת", "יביע אומר", "חזון עובדיה" ועוד. לאחר שיצאו כעשרה כרכים החל הרב יוסף לעסוק גם בהלכות שאביו לא התייחס אליהן, כולל בנושאים הנוגעים לחידושים טכנולוגיים, וכן צירף פסקי הלכה עם הערות ומקורות. הוא המשיך להיצמד לשיטת אביו בפסיקת ההלכה והותיר את השם המקורי על כנו. אביו עבר על כרכי הסדרה והעניק להם את הסכמתו. כמו אביו, סגנון הכתיבה בפסיקותיו הוא בעיקר לפי דעת רבי יוסף קארו (מחבר השולחן ערוך) ורוב פסקיו כשיטתו.

בה'תשמ"ח (1988) הוציא לאור את המהדורה הראשונה של הסידור "חזון עובדיה", שבו נכתבו סדרי התפילה והלכות התפילה של אביו. בשנה זו זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית על ספרו איסור והיתר. בשנת ה'תשע"א (2011) יצא לאור מחדש הסידור במהדורה משופרת כולל שינויי נוסחאות. הוא מתנגד לסידורי התפילה על פי נוסח מרוקו וטוען שבמרוקו לא התקיים נוסח תפילה ייחודי^[26].

באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 החל לכתוב את סדרת הספרים "עין יצחק", שעוסקת בכללי הפסיקה. כן כתב את "שלחן המערכת", ספר תשובות בהלכה ומאמרים הדומה במתכונתו לספר "שדי חמד" של הרב חיים חזקיהו מדיני. בה'תשע"ו הוציא לאור את קונטרס הספיקות, העוסק בספק דאורייתא לחומרא וספק דרבנן לקולא. בה'תשע"ט הוציא לאור את הספר מעתיקי השמועה, העוסק בכללי השולחן ערוך והרמ"א.

ביקורת

במרץ 2018, הרב הראשי של בריטניה, הרב סר אפרים מירוויס, מתח ביקורת חריפה על הרב יצחק יוסף, משום כך שבשיעורו השבועי השווה בין "כושי" לבין קוף, ואמר בין היתר: "לא כל כושי מברכים... צריך שיהיה כושי שאבא שלו ואמא שלו לבנים... אם אתה יודע, יצא להם בן קוף, יצא להם בן ככה"^[27]. הרב מירוויס פנה לרבנות הראשית לישראל ואמר: "הטרמינולוגיה שבה השתמש הרב הראשי היא פוגענית ביותר ולחלוטין בלתי מתקבלת על הדעת"^[28].

בשנת 2020, בעקבות ביקורת בכנס רבנים על העלאת "מאות אלפים או עשרות אלפים של גויים" מברית המועצות לשעבר^[29], התלוננה עליו מפלגת "ישראל ביתנו" בפני נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, וזה המליץ "בפני השר לענייני דתות להעמיד את הדיין לדין משמעתי בגין "התבטאויותיו החוזרות ונשנות בנושאים בעלי נופך וגוון פוליטי, אשר נמצאים בליבה של מחלוקת ציבורית"^[30]. בתגובה כתב שר הדתות, הרב יעקב אביטן לשהם כי הוא חרג מסמכותו כאשר מתח ביקורת על רב ראשי בגין התבטאות הלכתית הנובעת מתפקידו, וכי אין לו כל כוונה לקבל את ההמלצה^[31].

בנובמבר 2021 קרא נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, לשר הדתות, מתן כהנא, לנזוף בחומרה ברב יוסף ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין, לאחר שארגן כינוס מחאה נגד תוכניות הממשלה לרפורמה בכשרות ובגיור. השר כהנא הגיב שלא יפגע בחופש הדיבור של רבנים^[32].

במקרה אחד ביטל הרב יוסף גט שנתן בית הדין בצפת לאשה שהייתה עגונה במשך שנים עקב מצבו הרפואי של בעלה כצמח. באופן חריג התערב בג"ץ בהחלטה והשופט הדתי אליקים רובינשטיין השיב את הגט לתוקפו^[33].

חיים אישיים

היה נשוי במשך תקופה קצרה לעדנה^[34] בתו של החזן והמוהל רפאל אבוהב^[35], אך התגרש ונישא בשנית לרות^[36], בתו של המקובל הרב רחמים עטיה. לזוג חמישה ילדים. בנו הבכור, עובדיה נשוי לבתו של הרב שלמה משה עמאר, בתו מרגלית נשואה לברוך, בנו של הרב יהודה דרעי, בנו הצעיר יותר, הרב רחמים יוסף, עומד בראשות הישיבה של אביו, ישיבת חזון עובדיה, ובתו הקטנה הייתה נשואה לבנו של הרב מאיר סייג, רבה של מעלות תרשיחא.

מתגורר בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.

מספריו

עם הרב יעקב שפירא בישיבת מרכז הרב
ילקוט יוסף – ספרי הלכה על סדר השולחן ערוך, 41 כרכים
קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף
"אוצר דינים לאשה ולבת" – ספר הלכות ומנהגים לבנות ישראל, ה'תשמ"ט (1989). הספר קיבל את הסכמתם של אביו הרב עובדיה יוסף, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יהודה צדקה, הרב שלום משאש ועוד
איסור והיתר – הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף
דיני חינוך קטן ובר מצווה – הלכות ודינים מכל חלקי השולחן ערוך
כיבוד אב ואם – קיצור הלכות ודיני כבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרה "ילקוט יוסף"
פסקי הלכה בהלכות נדה – פסקים שקובצו מספרי אביו
מפתחות לספר יחוה דעת
"אגרת לבני תורה" – הנחיות לימוד עבור תלמידי ישיבה הנסמכות על הקדמת אביו לכרך הראשון של יביע אומר (ה'תשנ"ט, ה'תשס"ו)
ילקוט יוסף "שובע שמחות" – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (ב' כרכים)
קונטרס "כללי הוראה" – ובו כ-420 כללי פסיקה של אביו (ה'תשמ"ז; מופיע גם בסוף המהדורה השנייה של הכרך הראשון של שו"ת יחוה דעת)
"עין יצחק" – (3 כרכים): כרך א' - כללי הגמרא והמשנה; כרך ב' - כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה, כללי שו"ע ורמ"א וכן כללי המנהגים
"שולחן המערכת" – מערכות דינים ומנהגים לפי סדר הא'-ב', תשובות בהלכה ומאמרים על דרך הלימוד והפסיקה ההלכתית, הספר דומה במתכונתו לספר שדי חמד. הספר יצא לאור בשנים ה'תשס"ט וה'תש"ע (2009), ומהדורה חדשה בשנת ה'תש"ף. עד כה יצאו לאור שני כרכים באותיות א'-ה'
שארית יוסף (ג' כרכים) – השלמות והוספות על סדרת הספרים 'ילקוט יוסף'. מאוחר יותר נוספו הכרכים לסדרת הספרים 'ילקוט יוסף'
כללי הגיור - ה'תשע"ה
שו"ת הראשון לציון (ב' חלקים) – תשובות שהשיב בעת כהונתו בתפקיד הראשון לציון, ה'תשע"ו
"השיעור השבועי" (חמישה חלקים, ה'תשע"ה-ה'תשע"ט) – תמצית שיעוריו במוצ"ש בבית הכנסת היזדים, בעריכת הרב יצחק לוי.
"קונטרס הספקות" – על כללי הספקות, ה'תשע"ח
התלמוד והפוסקים - כללי הפוסקים, לשונות הפוסקים וכללי האחרונים, כללי המשנה והתלמוד, כללי התנאים והאמוראים, כללי הירושלמי, כללי המדרש, כללי רש"י, תוספות, הרי"ף, הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א ושאר הראשונים, לשונות הפוסקים וכללי האחרונים, ה'תשע"ח
הגדה של פסח – ילקוט יוסף - ביאורים ופרפראות על ההגדה
גרות כהלכתה - ה'תשע"ח
משפטי יוסף פסקי דין שכתב בתחום אבן העזר (חלק א, ה'תש"ף)
מעתיקי השמועה - עוסק בכללי השולחן ערוך והרמ"א (ה'תשע"ט)
ילקוט טהרה - הלכות טהרה על סדר השו"ע (תשפ"ג)

לקריאה נוספת

ארי גלהר, יצחק אחרון, ידיעות ירושלים, 2 במרץ 2012

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יצחק יוסף בוויקישיתוף

שיעורי הרב יצחק יוסף, באתר ישיבת בית אל
משה גוטמן, ראיון חג עם הרב יצחק יוסף, עיתון המודיע, אפריל 2011
שלמה קוק, ראשון לאומץ: על רב ראשי מזן אחר, אתר בחדרי חרדים, נובמבר 2014
יקי אדמקר‏, הרב הראשי יוסף מאיים: אם חוק הגיור יאושר, נגדיר מיהו "יהודי נטו", באתר וואלה!‏, 16 בינואר 2022
כל הכתבות על הרב יצחק יוסף, באתר ערוץ 7
יצחק בן עובדיה יוסף (1952-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א, באתר GOV.IL והרב יצחק יוסף, באתר ילקוט יוסף
^ שרי רוט, עשה כושר • מבוכה משפטית: תעודת הכושר בתוקף?, באתר בחדרי חרדים, 12 ביולי 2013
^ מיקי רוזנטל, מה מניע את מלחמת האחים בביתו של הרב עובדיה?, באתר nana10‏, 11 ביוני 2010
^ חזקי עזרא, הרבנים הראשיים: הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, באתר ערוץ 7, 24 ביולי 2013
^ ישי כהן, ‏הרב עמאר נגד מרן הגר"ע יוסף: מסייע לרב ציון בוארון, באתר כיכר השבת, 15 ביולי 2013
^ ישי כהן, ‏הרב יצחק יוסף ימלא מקום אביו זצ"ל במסירת שיעורים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2013
^ ישי כהן, ‏הפיכה בהנהלת הישיבה המיתולוגית 'פורת יוסף', באתר כיכר השבת, 1 ביולי 2015
^ יונתן הלוי, הקורונה, המניינים, המסיכות והזהירות: מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף במקבץ הנחיות מפורט, באתר הידברות, ‏כ"ט ניסן התש"פ | 23.04.20
^ הרב הראשי דוד לאו תוקף את מתווה הגיור: "אסון רוחני ופגיעה ביהדות", באתר מקור ראשון, ‏2021-12-02
^ הרב הראשי נגד השר הממונה עליו: "הורס ומקעקע" את שירותי דת, באתר ynet, 7 ביולי 2021
^ הרב יצחק יוסף נגד מתן כהנא: "הביאו טייס שמבין בשמיים, אך לא בהלכה" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il
^ עטרה גרמן, ישי אלמקייס, "הרב יוסף אמר לנו: אל תקברו אם אין 100 אחוז ודאות", באתר מקור ראשון, ‏9 בדצמבר 2023
^ הרב יצחק יוסף: "להכיר טובה לחיילים",אתר ערוץ 7
^ הרב יוסף: פסילת אתיופים - גזענות, באתר ערוץ 7
^ ודאות יהדותם של יהודי אתיופיה, באתר ערוץ מאיר, ‏כ"ד חשוון תשע"ח
^ ישי כהן, הראשון לציון נגד הרב ברדא: "מחטי.., באתר כיכר השבת, ‏2017-04-08
^ בגלל הרפורמים: הרב יצחק יוסף מאיים בנידוי על הרב מלמד, באתר חדשות רוטר
^ הראשון לציון נגד השר מתן כהנא: 'לא רוצה לראות את פניו', באתר כיכר השבת, ‏2022-01-24
^ הרב הראשי יצחק יוסף מסלים את המתקפה נגד ראש מערך הגיור החדש, באתר Twitter
^ הרב יוסף נגד הרב דרוקמן: "הוא כמו מרן?", באתר ערוץ 7
^ הרב יצחק יוסף שלח את תלמידו המובהק להתנצל בפני הרב דרוקמן, באתר "סרוגים"
^ הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף במתקפה חריפה נגד ח"כ בן גביר, באתר Twitter
^ סערת דברי הרב הראשי: האם הוא היה הראשון להציב איום זה?, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 3:45)
^ שיעור השבועי מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א פרשת ויקהל תשפ"ד, סרטון בערוץ "הלוויין של מרן - דר וסוחרת", באתר יוטיוב (אורך: 3:10:31), 9 במרץ 2024
^ יצחק טסלר, מורן אזולאי, רועי רובינשטיין, הרב הראשי יצחק יוסף: "אם יכריחו אותנו ללכת לצבא, ניסע כולנו לחוץ לארץ", באתר ynet, 9 במרץ 2024; ערוץ 7, הרב תמיר גרנות שבנו נפל בקרב לרב יצחק יוסף: אני שואל בשם הדמעות של אשתי - אמיתי טעה?, באתר ערוץ 7, 12 במרץ 2024
^ יצחק יוסף, גיליון עונג שבת, סיון ה'תש"ע
^ אריאלה שטרנבך, שיעור בגזענות: הרב הראשי השווה בין "כושי" לקוף, באתר ynet, 20 במרץ 2018
^ לירון נגלר-כהן, ראש בראש: הרב הראשי הבריטי נגד הרב הראשי לישראל, באתר ynet, 25 במרץ 2018
^ קובי נחשוני, הרב הראשי במתקפה חריפה על העולים: "מסות של גויים שונאי דת", באתר ynet, 7 בינואר 2020
^ חנן גרינווד, המלצה: הרב הראשי הספרדי לדין משמעתי, באתר ישראל היום, 5 במרץ 2020
^ השר אביטן דוחה את טענת השופט: "חרגת מסמכותך", באתר "סרוגים", 26 באוקטובר 2020
^ קובי נחשוני, נציב התלונות על השופטים: "לנזוף בחומרה ברב הראשי ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין", באתר ynet, 25 בנובמבר 2021
^ בתיה כהנא דרור, החלשת בג"ץ תותיר דווקא דתיים וחרדים ללא שביב תקווה, באתר הארץ, 24 בינואר 2023
^ ראשי המדינה בחתונת בנו של הרב יוסף, דבר, 9 ביולי 1973
^ ישראל כהן (עורך), אור תורה, (סג-עב), תמוז תשלג, עמ' לח, באתר אוצר החכמה
^ לצידו של גדול • ראיון מיוחד עם הרבנית רות יוסף אשת מרן הרב יצחק יוסף, באתר מורשת מרן - הרב עובדיה יוסף, ‏29 בדצמבר 2019

[1] הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א, באתר GOV.IL והרב יצחק יוסף, באתר ילקוט יוסף

[2] שרי רוט, עשה כושר • מבוכה משפטית: תעודת הכושר בתוקף?, באתר בחדרי חרדים, 12 ביולי 2013

[3] מיקי רוזנטל, מה מניע את מלחמת האחים בביתו של הרב עובדיה?, באתר nana10‏, 11 ביוני 2010

[4] חזקי עזרא, הרבנים הראשיים: הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, באתר ערוץ 7, 24 ביולי 2013

[5] ישי כהן, ‏הרב עמאר נגד מרן הגר"ע יוסף: מסייע לרב ציון בוארון, באתר כיכר השבת, 15 ביולי 2013

[6] ישי כהן, ‏הרב יצחק יוסף ימלא מקום אביו זצ"ל במסירת שיעורים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2013

[7] ישי כהן, ‏הפיכה בהנהלת הישיבה המיתולוגית 'פורת יוסף', באתר כיכר השבת, 1 ביולי 2015

[8] יונתן הלוי, הקורונה, המניינים, המסיכות והזהירות: מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף במקבץ הנחיות מפורט, באתר הידברות, ‏כ"ט ניסן התש"פ | 23.04.20

[9] הרב הראשי דוד לאו תוקף את מתווה הגיור: "אסון רוחני ופגיעה ביהדות", באתר מקור ראשון, ‏2021-12-02

[10] הרב הראשי נגד השר הממונה עליו: "הורס ומקעקע" את שירותי דת, באתר ynet, 7 ביולי 2021

[11] הרב יצחק יוסף נגד מתן כהנא: "הביאו טייס שמבין בשמיים, אך לא בהלכה" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il

[12] עטרה גרמן, ישי אלמקייס, "הרב יוסף אמר לנו: אל תקברו אם אין 100 אחוז ודאות", באתר מקור ראשון, ‏9 בדצמבר 2023

[13] הרב יצחק יוסף: "להכיר טובה לחיילים",אתר ערוץ 7

[14] הרב יוסף: פסילת אתיופים - גזענות, באתר ערוץ 7

[15] ודאות יהדותם של יהודי אתיופיה, באתר ערוץ מאיר, ‏כ"ד חשוון תשע"ח

[16] ישי כהן, הראשון לציון נגד הרב ברדא: "מחטי.., באתר כיכר השבת, ‏2017-04-08

[17] בגלל הרפורמים: הרב יצחק יוסף מאיים בנידוי על הרב מלמד, באתר חדשות רוטר

[18] הראשון לציון נגד השר מתן כהנא: 'לא רוצה לראות את פניו', באתר כיכר השבת, ‏2022-01-24

[19] הרב הראשי יצחק יוסף מסלים את המתקפה נגד ראש מערך הגיור החדש, באתר Twitter

[20] הרב יוסף נגד הרב דרוקמן: "הוא כמו מרן?", באתר ערוץ 7

[21] הרב יצחק יוסף שלח את תלמידו המובהק להתנצל בפני הרב דרוקמן, באתר "סרוגים"

[22] הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף במתקפה חריפה נגד ח"כ בן גביר, באתר Twitter

[23] סערת דברי הרב הראשי: האם הוא היה הראשון להציב איום זה?, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 3:45)

[24] שיעור השבועי מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א פרשת ויקהל תשפ"ד, סרטון בערוץ "הלוויין של מרן - דר וסוחרת", באתר יוטיוב (אורך: 3:10:31), 9 במרץ 2024

[25] יצחק טסלר, מורן אזולאי, רועי רובינשטיין, הרב הראשי יצחק יוסף: "אם יכריחו אותנו ללכת לצבא, ניסע כולנו לחוץ לארץ", באתר ynet, 9 במרץ 2024; ערוץ 7, הרב תמיר גרנות שבנו נפל בקרב לרב יצחק יוסף: אני שואל בשם הדמעות של אשתי - אמיתי טעה?, באתר ערוץ 7, 12 במרץ 2024

[26] יצחק יוסף, גיליון עונג שבת, סיון ה'תש"ע

[27] אריאלה שטרנבך, שיעור בגזענות: הרב הראשי השווה בין "כושי" לקוף, באתר ynet, 20 במרץ 2018

[28] לירון נגלר-כהן, ראש בראש: הרב הראשי הבריטי נגד הרב הראשי לישראל, באתר ynet, 25 במרץ 2018

[29] קובי נחשוני, הרב הראשי במתקפה חריפה על העולים: "מסות של גויים שונאי דת", באתר ynet, 7 בינואר 2020

[30] חנן גרינווד, המלצה: הרב הראשי הספרדי לדין משמעתי, באתר ישראל היום, 5 במרץ 2020

[31] השר אביטן דוחה את טענת השופט: "חרגת מסמכותך", באתר "סרוגים", 26 באוקטובר 2020

[32] קובי נחשוני, נציב התלונות על השופטים: "לנזוף בחומרה ברב הראשי ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין", באתר ynet, 25 בנובמבר 2021

[33] בתיה כהנא דרור, החלשת בג"ץ תותיר דווקא דתיים וחרדים ללא שביב תקווה, באתר הארץ, 24 בינואר 2023

[34] ראשי המדינה בחתונת בנו של הרב יוסף, דבר, 9 ביולי 1973

[35] ישראל כהן (עורך), אור תורה, (סג-עב), תמוז תשלג, עמ' לח, באתר אוצר החכמה

[36] לצידו של גדול • ראיון מיוחד עם הרבנית רות יוסף אשת מרן הרב יצחק יוסף, באתר מורשת מרן - הרב עובדיה יוסף, ‏29 בדצמבר 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 [[קובץ:הרב יצחק יוסף בכנס מכון דורות.JPG|ממוזער|250px|הרב יצחק יוסף בכנס [[מכון דורות]]]]
 [[קובץ:Isaac Herzog in a sukkah, October 2022 (KBG GPO3044).jpg|ממוזער|236x236 פיקסלים|ביקור נשיא המדינה יצחק הרצוג בסוכת הרב יצחק יוסף בסוכות תשפ"ג]]
-נולד ב[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]] ב[[ירושלים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/people/rab_yosef|כותרת=הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-10-24}} ו{{קישור כללי|כתובת=https://www.yalkutyosef.co.il/אודות/sample-page/|כותרת=הרב יצחק יוסף|אתר=אתר ילקוט יוסף|תאריך_וידוא=2020-10-24}}}} ב[[י"ח בטבת]] [[תשי"ב]], בנם השישי של הרב [[עובדיה יוסף]] ואשתו מרגלית. למד ב[[תלמוד תורה]] של [[החינוך העצמאי]] 'יבנה', ובגיל 12 החל את לימודיו ב[[ישיבה קטנה|ישיבה הקטנה]] [[ישיבת פורת יוסף|פורת יוסף]] בשכונת [[קטמון]] בירושלים. לאחר מכן למד ב[[ישיבת הנגב]] ב[[נתיבות]], ומשם עבר ל[[ישיבת חברון]] בירושלים. והתקרב לרב [[בצלאל ז'ולטי]].
+נולד ב[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]] ב[[ירושלים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/people/rab_yosef|כותרת=הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-10-24}} ו{{קישור כללי|כתובת=https://www.yalkutyosef.co.il/אודות/sample-page/|כותרת=הרב יצחק יוסף|אתר=אתר ילקוט יוסף|תאריך_וידוא=2020-10-24}}}} ב[[י"ח בטבת]] [[תשי"ב]], בנם השישי של הרב [[עובדיה יוסף]] ואשתו מרגלית. למד ב[[תלמוד תורה]] של [[החינוך העצמאי]] 'יבנה', ובגיל 12 החל את לימודיו ב[[ישיבה קטנה|ישיבה הקטנה]] [[ישיבת פורת יוסף|פורת יוסף]] בשכונת [[קטמון]] בירושלים. לאחר מכן למד ב[[ישיבת הנגב]] ב[[נתיבות]], ומשם עבר ל[[ישיבת חברון]] ב[[ירושלים]]. והתקרב לרב [[בצלאל ז'ולטי]].
-בשנת ה'תשל"א ([[1971]]), בהיותו כבן 19, הוציא לאור את הספר "פסקי דינים - ילקוט יוסף" שריכז את פסקי אביו שיצאו לאור עד אותה שנה. הספר נערך בעידודו של אביו ובפיקוחו, והוא נחשב אחד מספריו של אביו. בשנים ה'תשל"ד-ה'תשמ"ה (1974–1985) עסק בכתיבת ספרי המשך ל"ילקוט יוסף" ובשנת ה'תשמ"ה יצא לאור החלק הראשון שבסדרה.
+בשנת ה'תשל"א ([[1971]]), בהיותו כבן 19, הוציא לאור את הספר "פסקי דינים - ילקוט יוסף" שריכז את פסקי אביו שיצאו לאור עד אותה שנה. הספר נערך בעידודו של אביו ובפיקוחו, והוא נחשב אחד מספריו של אביו. בשנים ה'תשל"ד-ה'תשמ"ה (1974–1985) עסק בכתיבת ספרי המשך ל"[[ילקוט יוסף]]" ובשנת ה'תשמ"ה יצא לאור החלק הראשון שבסדרה.
-בשנת ה'תשל"ג ([[1973]]), עם היבחרו של אביו לראשון לציון, הקים ביחד עם אביו את בית המדרש להכשרת רבנים ודיינים "[[ישיבת חזון עובדיה|חזון עובדיה]]".
+בשנת ה'תשל"ג ([[1973]]), עם היבחרו של אביו ל[[הראשון לציון|ראשון לציון]], הקים ביחד עם אביו את בית המדרש להכשרת רבנים ודיינים "[[ישיבת חזון עובדיה|חזון עובדיה]]".
 בשנת ה'תשל"ה ([[1975]]) התמנה לרב במושבים [[בר גיורא (מושב)|בר גיורא]], [[נס הרים]], ו[[מטע (מושב)|מטע]], שליד [[ירושלים]], והחל להעביר שם מספר פעמים בשבוע שיעורים ב[[הלכה]]. במסגרת תפקידו הופיע ב[[בית ספר ממלכתי|בתי ספר ממלכתיים]] להרצאות ושיעורים והגביר את החינוך הדתי שם.
-בשנת ה'תש"ם ([[1980]]) [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], יחד עם יתר בוגרי המחזור הראשון של "כולל חזון עובדיה", על ידי הרבנים הראשיים לישראל, אביו והרב [[שלמה גורן]], ועל ידי הרב הראשי לירושלים הרב [[שלום משאש]], ועם פתיחת המחזור השני מונה לראש בית המדרש. בשנת [[1983]] העניקו לו הרבנים הראשיים, אביו והרב שלמה גורן, תעודת כושר לכהן כ[[רב עיר]]{{הערה|1={{בחדרי חרדים|שרי רוט|עשה כושר • מבוכה משפטית: תעודת הכושר בתוקף?|56721|12 ביולי 2013}}}}.
+בשנת ה'תש"ם ([[1980]]) [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], יחד עם יתר בוגרי המחזור הראשון של "[[ישיבת חזון עובדיה|כולל חזון עובדיה]]", על ידי הרבנים הראשיים לישראל, אביו והרב [[שלמה גורן]], ועל ידי הרב הראשי לירושלים הרב [[שלום משאש]], ועם פתיחת המחזור השני מונה לראש בית המדרש. בשנת [[1983]] העניקו לו הרבנים הראשיים, אביו והרב [[שלמה גורן]], תעודת כושר לכהן כ[[רב עיר]]{{הערה|1={{בחדרי חרדים|שרי רוט|עשה כושר • מבוכה משפטית: תעודת הכושר בתוקף?|56721|12 ביולי 2013}}}}.
-בשנת ה'תשנ"ב ([[1992]]) פתח בהוראת אביו את [[ישיבת חזון עובדיה]] ועמד בראשה עד בחירתו לרב הראשי לישראל והראשון לציון.
+בשנת ה'תשנ"ב ([[1992]]) פתח בהוראת אביו את [[ישיבת חזון עובדיה]] ועמד בראשה עד בחירתו לרב הראשי לישראל ו[[הראשון לציון|הראשון לציון.]]
-בשנת [[2012]] היה מועמדה של [[מפלגת ש"ס]] לרב הראשי לירושלים, אולם הבחירות התעכבו. במהלך ההתמודדות הואשם על ידי אחיו ואחותו{{דרושה הבהרה|מי הם?}} כי הוא אינו מתאים לתפקיד, וכי מאחורי מועמדותו עומד האח הצעיר הרב [[משה יוסף]], על מנת לקדם את עסקי הכשרות של בד"ץ [[בית יוסף (בד"ץ)|בית יוסף]]{{הערה|{{נענע10|מיקי רוזנטל|מה מניע את מלחמת האחים בביתו של הרב עובדיה?|724775|11 ביוני 2010||news}}}}.
+בשנת [[2012]] היה מועמדה של [[מפלגת ש"ס]] לרב הראשי לירושלים, אולם הבחירות התעכבו. במהלך ההתמודדות הואשם על ידי אחיו ואחותו{{דרושה הבהרה|מי הם?}} כי הוא אינו מתאים לתפקיד, וכי מאחורי מועמדותו עומד האח הצעיר הרב [[משה יוסף]], על מנת לקדם את עסקי הכשרות של [[בד"ץ בית יוסף]]{{הערה|{{נענע10|מיקי רוזנטל|מה מניע את מלחמת האחים בביתו של הרב עובדיה?|724775|11 ביוני 2010||news}}}}.
-לאחר שאחיו, הרב [[יעקב יוסף]] נפטר, ולאחר שאחיו הרב [[אברהם יוסף]], פרש מההתמודדות לתפקיד הרב הראשי והראשון לציון בבחירות בשנת [[2013]], החליט אביו, הרב עובדיה, שהוא יתמודד לתפקיד. ב-[[24 ביולי]] 2013 ([[י"ז באב]] [[ה'תשע"ג]]) נבחר ברוב של 68 תומכים לעומת 49 שתמכו במועמד הציוני-דתי הרב [[שמואל אליהו]] ו-28 שתמכו ברב [[ציון בוארון]], אשר קיבל את תמיכת הרב [[שלמה משה עמאר|שלמה עמאר]]{{הערה|{{ערוץ7|חזקי עזרא|הרבנים הראשיים: הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף|259716|24 ביולי 2013}}}}{{הערה|{{כיכר השבת|ישי כהן|הרב עמאר נגד מרן הגר"ע יוסף: מסייע לרב ציון בוארון|הרב-עמאר-נגד-מרן-הגרע-יוסף-מסי|15 ביולי 2013}}}}. ב[[י"ב בתשרי]] [[ה'תשע"ד]] הוכתר לראשון לציון בטקס מסורתי ב[[בית הכנסת יוחנן בן זכאי]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] בירושלים. לאחר בחירתו מונה בנו השני, הרב רחמים, לכהן במקומו כראש [[ישיבת חזון עובדיה]].
+לאחר שאחיו, הרב [[יעקב יוסף]] נפטר, ולאחר שאחיו הרב [[אברהם יוסף]], פרש מההתמודדות לתפקיד הרב הראשי ו[[הראשון לציון]] בבחירות בשנת [[2013]], החליט אביו, [[עובדיה יוסף|הרב עובדיה]], שהוא יתמודד לתפקיד. ב-[[24 ביולי]] 2013 ([[י"ז באב]] [[ה'תשע"ג]]) נבחר ברוב של 68 תומכים לעומת 49 שתמכו במועמד הציוני-דתי הרב [[שמואל אליהו]] ו-28 שתמכו ברב [[ציון בוארון]], אשר קיבל את תמיכת הרב [[שלמה משה עמאר|שלמה עמאר]]{{הערה|{{ערוץ7|חזקי עזרא|הרבנים הראשיים: הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף|259716|24 ביולי 2013}}}}{{הערה|{{כיכר השבת|ישי כהן|הרב עמאר נגד מרן הגר"ע יוסף: מסייע לרב ציון בוארון|הרב-עמאר-נגד-מרן-הגרע-יוסף-מסי|15 ביולי 2013}}}}. ב[[י"ב בתשרי]] [[ה'תשע"ד]] הוכתר לראשון לציון בטקס מסורתי ב[[בית הכנסת יוחנן בן זכאי]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. לאחר בחירתו מונה בנו השני, הרב רחמים, לכהן במקומו כראש [[ישיבת חזון עובדיה]].
-בתקופת מחלתו של אביו, החל הרב יצחק יוסף למלא את מקומו בתפילות ובמסירת שיעורים בבית הכנסת של אביו בשכונת [[הר נוף]] בירושלים ובשיעור הקבוע בלוויין בכל מוצאי שבת ב[[בית כנסת היזדים]]{{הערה|{{כיכר השבת|ישי כהן|הרב יצחק יוסף ימלא מקום אביו זצ"ל במסירת שיעורים|הרב-יצחק-יוסף-יחליף-את-אביו-זצ|10 באוקטובר 2013}}}}, לאחר פטירת אביו המשיך במסירת השיעור הקבוע במוצאי שבת בבית הכנסת היזדים המועבר בלוויין על ידי [[דר וסוחרת]].
+בתקופת מחלתו של אביו, החל הרב [[יצחק יוסף]] למלא את מקומו בתפילות ובמסירת שיעורים בבית הכנסת של אביו בשכונת [[הר נוף]] בירושלים ובשיעור הקבוע בלוויין בכל מוצאי שבת ב[[בית כנסת היזדים]]{{הערה|{{כיכר השבת|ישי כהן|הרב יצחק יוסף ימלא מקום אביו זצ"ל במסירת שיעורים|הרב-יצחק-יוסף-יחליף-את-אביו-זצ|10 באוקטובר 2013}}}}, לאחר פטירת אביו המשיך במסירת השיעור הקבוע במוצאי שבת ב[[בית כנסת היזדים|בית הכנסת היזדים]] המועבר בלוויין על ידי [[דר וסוחרת]].
 בשנת [[2016]] מונה לנשיא [[ישיבת פורת יוסף]]{{הערה|{{כיכר השבת|ישי כהן|הפיכה בהנהלת הישיבה המיתולוגית 'פורת יוסף'|haredim-news/175660|1 ביולי 2015}}}}.
@@ שורה 53: / שורה 53: @@
 לצורך התמודדות עם [[מגפת הקורונה בישראל]], פרסם הנחיות הלכתיות שונות לצורך התמודדות עם המצב{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1137861|הכותב=יונתן הלוי|כותרת=הקורונה, המניינים, המסיכות והזהירות: מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף במקבץ הנחיות מפורט|אתר=הידברות|תאריך=כ"ט ניסן התש"פ {{!}} 23.04.20|תאריך_וידוא=22 ביוני 2022}}}}.
-הרב יצחק יוסף ועמיתו לרבנות הראשית הרב [[דוד לאו]] התנגדו לרפורמות לשינויים בנושאי כשרות שקידם [[מתן כהנא]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/news/428639/|כותרת=הרב הראשי דוד לאו תוקף את מתווה הגיור: "אסון רוחני ופגיעה ביהדות"|אתר=מקור ראשון|תאריך=2021-12-02|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-05-31}}}}, בנוסף פעל הרב לגייס תמיכה של רבנים אחרים במאבקיו בשינויים אלה{{הערה|{{ynet||הרב הראשי נגד השר הממונה עליו: "הורס ומקעקע" את שירותי דת|judaism/article/skamjtqpd|7 ביולי 2021}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/judaism/judaism-news/article/11342206|כותרת=הרב יצחק יוסף נגד מתן כהנא: "הביאו טייס שמבין בשמיים, אך לא בהלכה" {{!}} ישראל היום|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך_וידוא=2022-05-31}}}}.
+הרב [[יצחק יוסף]] ועמיתו לרבנות הראשית הרב [[דוד לאו]] התנגדו לרפורמות לשינויים בנושאי כשרות שקידם [[מתן כהנא]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/news/428639/|כותרת=הרב הראשי דוד לאו תוקף את מתווה הגיור: "אסון רוחני ופגיעה ביהדות"|אתר=מקור ראשון|תאריך=2021-12-02|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-05-31}}}}, בנוסף פעל הרב לגייס תמיכה של רבנים אחרים במאבקיו בשינויים אלה{{הערה|{{ynet||הרב הראשי נגד השר הממונה עליו: "הורס ומקעקע" את שירותי דת|judaism/article/skamjtqpd|7 ביולי 2021}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/judaism/judaism-news/article/11342206|כותרת=הרב יצחק יוסף נגד מתן כהנא: "הביאו טייס שמבין בשמיים, אך לא בהלכה" {{!}} ישראל היום|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך_וידוא=2022-05-31}}}}.
 לאחר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|טבח ה-7 באוקטובר 2023]] הנחה הרב יוסף את הגורמים שעסקו בזיהוי חללי הטבח להשהות את הקבורה עד לזיהוי ודאי של החללים. במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]] קיים הרב דיון עם אנשי צבא, שבסופו הכריז על כמה חיילי צה"ל ואזרחים שהוגדרו עד אז כנעדרים - כחללים שגופותיהם מוחזקות בידי חמאס, לאחר שקיבל מידע מודיעיני מבוסס<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/news/yoman/706971/|הכותב=עטרה גרמן, ישי אלמקייס|כותרת="הרב יוסף אמר לנו: אל תקברו אם אין 100 אחוז ודאות"|אתר=[[מקור ראשון]]|תאריך=9 בדצמבר 2023}}</ref>.
@@ שורה 63: / שורה 63: @@
 הרב יוסף הביע את התנגדותו לתופעת ה"[[באבות]]" שכלפיהם טען כי מי שאינו [[תלמיד חכם]] אינו ראוי להיות מנהיג ציבור. בפסיקותיו נחשב כממשיך של שיטת אביו לפיה תפקידו של הרב אינו להקשות ולאסור, אלא [[כוח דהיתרא עדיף|להקל ולהתיר ככל הניתן]] מבלי לפגוע במסורת ובאמיתות ההלכה. כמו כן יצא נגד אימוץ פסקי ההלכה האשכנזים בקרב בני עדות המזרח שלמדו במסגרות אשכנזיות, ופעל למען הקמת מסגרות ספרדיות.
-תומך בציון יום ירושלים ובהכרת טובה לחיילים שמסרו את נפשם במלחמות, ומשתתף בעצרת המרכזית לציון יום ירושלים בישיבת מרכז הרב{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/530246 הרב יצחק יוסף: "להכיר טובה לחיילים"],אתר ערוץ 7}}.
+תומך בציון [[יום ירושלים]] ובהכרת טובה לחיילים שמסרו את נפשם במלחמות, ומשתתף בעצרת המרכזית לציון [[יום ירושלים]] ב[[ישיבת מרכז הרב]]{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/530246 הרב יצחק יוסף: "להכיר טובה לחיילים"],אתר ערוץ 7}}.
 הרב יוסף הביע התנגדות תקיפה לרבנים, בהם [[בד"ץ העדה החרדית]], שפקפקו ביהדותם של יוצאי אתיופיה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/376444|הכותב=|כותרת= הרב יוסף: פסילת אתיופים - גזענות|אתר= ערוץ 7|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=70319|הכותב=|כותרת=ודאות יהדותם של יהודי אתיופיה|אתר=ערוץ מאיר|תאריך=כ"ד חשוון תשע"ח}}}}.
-בשנת 2017 תקף בחריפות את הרב [[יצחק ברדא]] על כך שפסק לברך על שתיית כל הכוסות בליל הסדר, כשיטת הרמ"א ונגד הכלל המקובל על רוב יהדות המזרח [[קבלת הוראות מרן]], וכינה אותו "מחטיא הרבים" ו"חצוף"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/haredim-news/228268|הכותב=ישי כהן|כותרת=הראשון לציון נגד הרב ברדא: "מחטי..|אתר=כיכר השבת|תאריך=2017-04-08|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-02-21}}</ref>.
+בשנת 2017 תקף בחריפות את הרב [[יצחק ברדא]] על כך שפסק לברך על שתיית כל הכוסות בליל הסדר, כשיטת ה[[משה איסרליש|רמ"א]] ונגד הכלל המקובל על רוב יהדות המזרח [[קבלת הוראות מרן]], וכינה אותו "מחטיא הרבים" ו"חצוף"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/haredim-news/228268|הכותב=ישי כהן|כותרת=הראשון לציון נגד הרב ברדא: "מחטי..|אתר=כיכר השבת|תאריך=2017-04-08|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-02-21}}</ref>.
 [[קובץ:Mercaz HaRav (42).JPG|ממוזער|250px|הרב יצחק יוסף בטקס [[יום ירושלים]] ב[[ישיבת מרכז הרב]]]]
 [[קובץ:Reuven Rivlin visiting the Chief Rabbis of Israel in their Sukkoth, October 2017 (1201).jpg|250px|ממוזער|נשיא המדינה, [[רובי ריבלין]], מבקר את הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף בסוכתו, אוקטובר 2017]]
@@ שורה 75: / שורה 75: @@
 במהלך כהונתה של [[ממשלת ישראל השלושים ושש]] נאבק במתווה הגיור של השר [[מתן כהנא]], וכאות מחאה על פעולותיו של כהנא סירב להיפגש איתו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/409585.html|כותרת=הראשון לציון נגד השר מתן כהנא: 'לא רוצה לראות את פניו'|אתר=כיכר השבת|תאריך=2022-01-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-01-24}}}}. לאחר שמינה כהנא את הרב [[בניהו ברונר]] כמנהל מערך הגיור, אמר הרב יוסף שאין תוקף לגיורים הנעשים בפיקוחו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/yairettinger/status/1526622660247146499|כותרת=הרב הראשי יצחק יוסף מסלים את המתקפה נגד ראש מערך הגיור החדש|אתר=Twitter|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-10-23}}</ref>.
-בעקבות תמיכתו העקרונית של הרב [[חיים דרוקמן]] במתווה שיאפשר גיור על ידי רבני ערים (בתנאי שיוסכם בידי הרבנות הראשית), ביקר אותו הרב יוסף ואמר: "אני תמה עליו. .. עם כל הכבוד לרב דרוקמן, הוא כמו מרן בתורה? הוא שווה לרב אלישיב?"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/537978|כותרת=הרב יוסף נגד הרב דרוקמן: "הוא כמו מרן?"|אתר=ערוץ 7|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-01-24}}}}, מאוחר יותר שלח הרב יוסף את תלמידו הרב [[יצחק לוי (רב עיר)|יצחק לוי]] להתנצל, להדגיש את הערכתו לרב דרוקמן ולהבהיר שכוונתו הייתה שרבנים בני דורינו אינם יכולים לחלוק על רבני הדורות הקודמים{{הערה|{{סרוגים||הרב יצחק יוסף שלח את תלמידו המובהק להתנצל בפני הרב דרוקמן|641253|}}}}.
+בעקבות תמיכתו העקרונית של הרב [[חיים דרוקמן]] במתווה שיאפשר גיור על ידי רבני ערים (בתנאי שיוסכם בידי [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית]]), ביקר אותו הרב יוסף ואמר: "אני תמה עליו. .. עם כל הכבוד ל[[חיים דרוקמן|רב דרוקמן]], הוא כמו מרן בתורה? הוא שווה ל[[יוסף שלום אלישיב|רב אלישיב]]?"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/537978|כותרת=הרב יוסף נגד הרב דרוקמן: "הוא כמו מרן?"|אתר=ערוץ 7|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-01-24}}}}, מאוחר יותר שלח הרב יוסף את תלמידו הרב [[יצחק לוי (רב עיר)|יצחק לוי]] להתנצל, להדגיש את הערכתו ל[[חיים דרוקמן|רב דרוקמן]] ולהבהיר שכוונתו הייתה שרבנים בני דורינו אינם יכולים לחלוק על רבני הדורות הקודמים{{הערה|{{סרוגים||הרב יצחק יוסף שלח את תלמידו המובהק להתנצל בפני הרב דרוקמן|641253|}}}}.
-הרב יוסף ידוע בהתנגדותו התקיפה לעליה להר הבית בזמן הזה, כפי שהתנגד אביו. בשנת [[2022]] ביקר בחריפות את חבר הכנסת [[איתמר בן גביר]] על כך שהוא עולה להר הבית "נגד כל [[גדולי ישראל]] האמיתיים", וקרא להתרחק ממנו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/ishaycoen/status/1538258626858582017|כותרת=הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף במתקפה חריפה נגד ח"כ בן גביר|אתר=Twitter|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-10-23}}</ref>.
+הרב יוסף ידוע בהתנגדותו התקיפה לעליה ל[[הר הבית]] בזמן הזה, כפי שהתנגד אביו. בשנת [[2022]] ביקר בחריפות את חבר הכנסת [[איתמר בן גביר]] על כך שהוא עולה ל[[הר הבית]] "נגד כל [[גדולי ישראל]] האמיתיים", וקרא להתרחק ממנו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/ishaycoen/status/1538258626858582017|כותרת=הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף במתקפה חריפה נגד ח"כ בן גביר|אתר=Twitter|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-10-23}}</ref>.
 הרב יצחק יוסף מחזיק ב[[גיוס בני ישיבות#יחס הציבור החרדי לגיוס בני ישיבות|עמדה החרדית נגד גיוס בני ישיבות]] לצה"ל. בשיעורו השבועי ב-[[9 במרץ]] [[2024]] הוא אמר (כפי שאמרו רבנים נוספים לפניו{{הערה|{{יוטיוב|kppDoGVlweU|שם=סערת דברי הרב הראשי: האם הוא היה הראשון להציב איום זה?|ערוץ=[[כאן חדשות]]|אורך=3:45}}}}) שאם יכריחו את האברכים ללכת לצבא הם יעזבו את הארץ{{הערה|{{יוטיוב|gyd_kgyB0Gg|זמן=6220|שם=שיעור השבועי מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א פרשת ויקהל תשפ"ד|אורך=3:10:31|ערוץ=הלוויין של מרן - דר וסוחרת|תאריך=9 במרץ 2024}}}}. אמירה זו גררה ביקורת מנבחרי ציבור ורבנים{{הערה|{{ynet|יצחק טסלר, [[מורן אזולאי]], רועי רובינשטיין|הרב הראשי יצחק יוסף: "אם יכריחו אותנו ללכת לצבא, ניסע כולנו לחוץ לארץ"|judaism/article/rjtfaectp|9 במרץ 2024}}; {{ערוץ7|ערוץ 7|הרב תמיר גרנות שבנו נפל בקרב לרב יצחק יוסף: אני שואל בשם הדמעות של אשתי - אמיתי טעה?|631763|12 במרץ 2024}}}}.
@@ שורה 84: / שורה 84: @@
 סדרת הספרים "ילקוט יוסף" החלה בשנת 1971 כליקוט פסקיו של הרב עובדיה יוסף בחיבורי השו"ת שלו "[[יחוה דעת]]", "[[יביע אומר]]", "חזון עובדיה" ועוד. לאחר שיצאו כעשרה כרכים החל הרב יוסף לעסוק גם בהלכות שאביו לא התייחס אליהן, כולל בנושאים הנוגעים לחידושים טכנולוגיים, וכן צירף פסקי הלכה עם הערות ומקורות. הוא המשיך להיצמד לשיטת אביו בפסיקת ההלכה והותיר את השם המקורי על כנו. אביו עבר על כרכי הסדרה והעניק להם את [[הסכמה|הסכמתו]]. כמו אביו, סגנון הכתיבה בפסיקותיו הוא בעיקר לפי דעת רבי [[יוסף קארו]] (מחבר ה[[שולחן ערוך]]) ורוב פסקיו כשיטתו.
-ב[[ה'תשמ"ח]] (1988) הוציא לאור את המהדורה הראשונה של ה[[סידור]] "[[חזון עובדיה (ספר)|חזון עובדיה]]", שבו נכתבו סדרי התפילה והלכות התפילה של אביו. בשנה זו זכה ב[[פרס הרב טולידאנו לספרות תורנית]] על ספרו איסור והיתר. בשנת [[ה'תשע"א]] ([[2011]]) יצא לאור מחדש הסידור במהדורה משופרת כולל שינויי נוסחאות. הוא מתנגד לסידורי התפילה על פי נוסח מרוקו וטוען שבמרוקו לא התקיים [[נוסח תפילה]] ייחודי{{הערה|יצחק יוסף, גיליון עונג שבת, סיון ה'תש"ע}}.
+ב[[ה'תשמ"ח]] (1988) הוציא לאור את המהדורה הראשונה של ה[[סידור]] "[[חזון עובדיה (ספר)|חזון עובדיה]]", שבו נכתבו סדרי התפילה והלכות התפילה של אביו. בשנה זו זכה ב[[פרס הרב טולידאנו לספרות תורנית]] על ספרו איסור והיתר. בשנת [[ה'תשע"א]] ([[2011]]) יצא לאור מחדש ה[[סידור]] במהדורה משופרת כולל שינויי נוסחאות. הוא מתנגד לסידורי התפילה על פי נוסח [[מרוקו]] וטוען שבמרוקו לא התקיים [[נוסח תפילה]] ייחודי{{הערה|יצחק יוסף, גיליון עונג שבת, סיון ה'תש"ע}}.
-באמצע [[העשור הראשון של המאה ה-21]] החל לכתוב את סדרת הספרים "עין יצחק", שעוסקת בכללי הפסיקה. כן כתב את "שלחן המערכת", ספר תשובות בהלכה ומאמרים הדומה במתכונתו לספר "[[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]]" של הרב [[חיים חזקיהו מדיני]]. בה'תשע"ו הוציא לאור את קונטרס הספיקות, העוסק בספק [[דאורייתא]] לחומרא וספק דרבנן לקולא. בה'תשע"ט הוציא לאור את הספר מעתיקי השמועה, העוסק בכללי השולחן ערוך והרמ"א.
+באמצע [[העשור הראשון של המאה ה-21]] החל לכתוב את סדרת הספרים "עין יצחק", שעוסקת בכללי הפסיקה. כן כתב את "שלחן המערכת", ספר תשובות בהלכה ומאמרים הדומה במתכונתו לספר "[[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]]" של הרב [[חיים חזקיהו מדיני]]. בה'תשע"ו הוציא לאור את קונטרס הספיקות, העוסק בספק [[דאורייתא]] לחומרא וספק [[דרבנן]] לקולא. בה'תשע"ט הוציא לאור את הספר מעתיקי השמועה, העוסק בכללי ה[[שולחן ערוך]] וה[[משה איסרליש|רמ"א]].
 ==ביקורת==
-במרץ 2018, [[הרב הראשי של בריטניה]], הרב סר [[אפרים מירוויס]], מתח ביקורת חריפה על הרב יצחק יוסף, משום כך שבשיעורו השבועי השווה בין "כושי" לבין קוף, ואמר בין היתר: "לא כל כושי מברכים... צריך שיהיה כושי שאבא שלו ואמא שלו לבנים... אם אתה יודע, יצא להם בן קוף, יצא להם בן ככה"{{הערה|{{ynet|אריאלה שטרנבך|שיעור בגזענות: הרב הראשי השווה בין "כושי" לקוף|5181664|20 במרץ 2018}}}}. הרב מירוויס פנה לרבנות הראשית לישראל ואמר: "הטרמינולוגיה שבה השתמש הרב הראשי היא פוגענית ביותר ולחלוטין בלתי מתקבלת על הדעת"{{הערה|{{ynet|לירון נגלר-כהן|ראש בראש: הרב הראשי הבריטי נגד הרב הראשי לישראל|5195766|25 במרץ 2018}}}}.
+במרץ 2018, [[הרב הראשי של בריטניה]], הרב סר [[אפרים מירוויס]], מתח ביקורת חריפה על הרב [[יצחק יוסף]], משום כך שבשיעורו השבועי השווה בין "כושי" לבין קוף, ואמר בין היתר: "לא כל כושי מברכים... צריך שיהיה כושי שאבא שלו ואמא שלו לבנים... אם אתה יודע, יצא להם בן קוף, יצא להם בן ככה"{{הערה|{{ynet|אריאלה שטרנבך|שיעור בגזענות: הרב הראשי השווה בין "כושי" לקוף|5181664|20 במרץ 2018}}}}. הרב מירוויס פנה לרבנות הראשית לישראל ואמר: "הטרמינולוגיה שבה השתמש הרב הראשי היא פוגענית ביותר ולחלוטין בלתי מתקבלת על הדעת"{{הערה|{{ynet|לירון נגלר-כהן|ראש בראש: הרב הראשי הבריטי נגד הרב הראשי לישראל|5195766|25 במרץ 2018}}}}.
 בשנת 2020, בעקבות ביקורת בכנס רבנים על העלאת "מאות אלפים או עשרות אלפים של [[גוי]]ים" מ[[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|ברית המועצות לשעבר]]{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|הרב הראשי במתקפה חריפה על העולים: "מסות של גויים שונאי דת"|5655465|7 בינואר 2020}}}}, התלוננה עליו מפלגת "[[ישראל ביתנו]]" בפני [[נציב תלונות הציבור על שופטים]], [[אורי שהם]], וזה המליץ "בפני [[השר לענייני דתות]] להעמיד את הדיין ל[[דין משמעתי]] בגין "התבטאויותיו החוזרות ונשנות בנושאים בעלי נופך וגוון פוליטי, אשר נמצאים בליבה של מחלוקת ציבורית"{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד|המלצה: הרב הראשי הספרדי לדין משמעתי|739281|5 במרץ 2020}}}}. בתגובה כתב שר הדתות, הרב [[יעקב אביטן]] לשהם כי הוא [[חריגה מסמכות|חרג מסמכותו]] כאשר מתח ביקורת על רב ראשי בגין התבטאות הלכתית הנובעת מתפקידו, וכי אין לו כל כוונה לקבל את ההמלצה{{הערה|{{סרוגים||השר אביטן דוחה את טענת השופט: "חרגת מסמכותך"|501432-501432|26 באוקטובר 2020}}}}.
-בנובמבר 2021 קרא נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, לשר הדתות, [[מתן כהנא]], לנזוף בחומרה ברב יוסף ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין, לאחר שארגן כינוס מחאה נגד תוכניות הממשלה לרפורמה ב[[כשרות]] וב[[גיור]]. השר כהנא הגיב שלא יפגע בחופש הדיבור של רבנים{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|נציב התלונות על השופטים: "לנזוף בחומרה ברב הראשי ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין"|60362730|25 בנובמבר 2021}}}}.
+בנובמבר 2021 קרא [[נציבות תלונות הציבור על שופטים|נציב תלונות הציבור על שופטים]], [[אורי שהם]], לשר הדתות, [[מתן כהנא]], לנזוף בחומרה ברב יוסף ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין, לאחר שארגן כינוס מחאה נגד תוכניות הממשלה לרפורמה ב[[כשרות]] וב[[גיור]]. השר כהנא הגיב שלא יפגע בחופש הדיבור של רבנים{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|נציב התלונות על השופטים: "לנזוף בחומרה ברב הראשי ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין"|60362730|25 בנובמבר 2021}}}}.
-במקרה אחד ביטל הרב יוסף גט שנתן בית הדין בצפת לאשה שהייתה עגונה במשך שנים עקב מצבו הרפואי של בעלה כצמח. באופן חריג התערב בג"ץ בהחלטה והשופט הדתי [[אליקים רובינשטיין]] השיב את הגט לתוקפו{{הערה|1={{הארץ|בתיה כהנא דרור|החלשת בג"ץ תותיר דווקא דתיים וחרדים ללא שביב תקווה|00000185-df52-db54-a3ad-ffdff63f0000|24 בינואר 2023}}}}.
+במקרה אחד ביטל הרב יוסף [[גט]] שנתן בית הדין ב[[צפת]] לאשה שהייתה עגונה במשך שנים עקב מצבו הרפואי של בעלה כ[[צמח (מצב רפואי)|צמח]]. באופן חריג התערב [[בג"ץ]] בהחלטה והשופט הדתי [[אליקים רובינשטיין]] השיב את ה[[גט]] לתוקפו{{הערה|1={{הארץ|בתיה כהנא דרור|החלשת בג"ץ תותיר דווקא דתיים וחרדים ללא שביב תקווה|00000185-df52-db54-a3ad-ffdff63f0000|24 בינואר 2023}}}}.
 ==חיים אישיים==
-היה נשוי במשך תקופה קצרה לעדנה{{הערה|{{דבר||ראשי המדינה בחתונת בנו של הרב יוסף|19730709|27}}}} בתו של החזן והמוהל [[רפאל אבוהב]]{{הערה|{{אוצר החכמה|ישראל כהן (עורך)|אור תורה|16458|(סג-עב), תמוז תשלג, עמ' לח}}}}, אך התגרש ונישא בשנית לרות{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=לצידו של גדול • ראיון מיוחד עם הרבנית רות יוסף אשת מרן הרב יצחק יוסף|אתר=מורשת מרן - הרב עובדיה יוסף|תאריך=29 בדצמבר 2019|כתובת=https://moreshet-maran.com/לצידו-של-גדול-•-ראיון-מיוחד-עם-הרבנית-ר/}}}}, בתו של ה[[מקובל]] הרב רחמים עטיה. לזוג חמישה ילדים. בנו הבכור, [[עובדיה יוסף (1976)|עובדיה]] נשוי לבתו של הרב [[שלמה משה עמאר]], בתו מרגלית נשואה לברוך, בנו של הרב [[יהודה דרעי]], בנו הצעיר יותר, הרב רחמים יוסף, עומד בראשות הישיבה של אביו, ישיבת חזון עובדיה, ובתו הקטנה הייתה נשואה לבנו של הרב [[מאיר סייג]], רבה של [[מעלות תרשיחא]].
+היה נשוי במשך תקופה קצרה לעדנה{{הערה|{{דבר||ראשי המדינה בחתונת בנו של הרב יוסף|19730709|27}}}} בתו של החזן והמוהל [[רפאל אבוהב]]{{הערה|{{אוצר החכמה|ישראל כהן (עורך)|אור תורה|16458|(סג-עב), תמוז תשלג, עמ' לח}}}}, אך התגרש ונישא בשנית לרות{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=לצידו של גדול • ראיון מיוחד עם הרבנית רות יוסף אשת מרן הרב יצחק יוסף|אתר=מורשת מרן - הרב עובדיה יוסף|תאריך=29 בדצמבר 2019|כתובת=https://moreshet-maran.com/לצידו-של-גדול-•-ראיון-מיוחד-עם-הרבנית-ר/}}}}, בתו של ה[[מקובל]] הרב רחמים עטיה. לזוג חמישה ילדים. בנו הבכור, [[עובדיה יוסף (1976)|עובדיה]] נשוי לבתו של הרב [[שלמה משה עמאר]], בתו מרגלית נשואה לברוך, בנו של הרב [[יהודה דרעי]], בנו הצעיר יותר, הרב רחמים יוסף, עומד בראשות הישיבה של אביו, [[ישיבת חזון עובדיה]], ובתו הקטנה הייתה נשואה לבנו של הרב [[מאיר סייג]], רבה של [[מעלות תרשיחא]].
 [[קובץ:הרב יצחק יוסף נואם בנתיבות.jpg|ממוזער|הרב יצחק יוסף נואם בהילולת הרב [[נתן בוקובזה]] בנתיבות (ה'תשס"ט)]]
 מתגורר בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] ב[[ירושלים]].
@@ שורה 105: / שורה 105: @@
 * [[קובץ:הרב יצחק יוסף עם הרב יעקב שפירא.jpg|ממוזער|עם הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא|יעקב שפירא]] ב[[ישיבת מרכז הרב]]]]'''[[ילקוט יוסף]]''' – ספרי הלכה על סדר השולחן ערוך, 41 כרכים
 *'''קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף
-* ''' "[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53718&BOOKS אוצר דינים לאשה ולבת]" ''' – ספר הלכות ומנהגים לבנות ישראל, ה'תשמ"ט ([[1989]]). הספר קיבל את הסכמתם של אביו הרב עובדיה יוסף, הרב [[אלעזר מנחם מן שך]], הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב [[יהודה צדקה]], הרב [[שלום משאש]] ועוד
+* ''' "[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53718&BOOKS אוצר דינים לאשה ולבת]" ''' – ספר הלכות ומנהגים לבנות ישראל, ה'תשמ"ט ([[1989]]). הספר קיבל את הסכמתם של אביו [[עובדיה יוסף|הרב עובדיה יוסף]], הרב [[אלעזר מנחם מן שך]], הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב [[יהודה צדקה]], הרב [[שלום משאש]] ועוד
-* '''איסור והיתר''' – הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף
+* '''איסור והיתר''' – הדינים הקשורים ל[[מליחה|הלכות דם ומליחה]], בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף
-* '''דיני חינוך קטן ובר מצווה''' – הלכות ודינים מכל חלקי השולחן ערוך
+* '''דיני חינוך קטן ובר מצווה''' – הלכות ודינים מכל חלקי ה[[שולחן ערוך]]
-* '''כיבוד אב ואם''' – קיצור הלכות ודיני כבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרה "ילקוט יוסף"
+* '''כיבוד אב ואם''' – קיצור הלכות ודיני [[כיבוד אב ואם|כבוד הורים]], וכבוד רבו ו[[תלמיד חכם]]. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרה "[[ילקוט יוסף]]"
 * '''פסקי הלכה בהלכות נדה''' – פסקים שקובצו מספרי אביו
 * '''מפתחות לספר [[יחוה דעת]]'''
@@ שורה 114: / שורה 114: @@
 *ילקוט יוסף '''"שובע שמחות"''' – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (ב' כרכים)
 * קונטרס '''"כללי הוראה"''' – ובו כ-420 כללי פסיקה של אביו (ה'תשמ"ז; מופיע גם בסוף המהדורה השנייה של הכרך הראשון של [[שו"ת]] [[יחוה דעת]])
-* '''"עין יצחק"''' – (3 כרכים): כרך א' - כללי הגמרא והמשנה; [http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53628&M כרך ב'] - כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה, כללי שו"ע ורמ"א וכן כללי המנהגים
+* '''"עין יצחק"''' – (3 כרכים): כרך א' - כללי ה[[תלמוד בבלי|גמרא]] וה[[משנה]]; [http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53628&M כרך ב'] - כללי [[ספק (הלכה)|ספק ספיקא]] ושאר הספיקות; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה, כללי [[שולחן ערוך|שו"ע]] ו[[משה איסרליש|רמ"א]] וכן כללי המנהגים
 * '''"שולחן המערכת"''' – מערכות דינים ומנהגים לפי סדר הא'-ב', תשובות בהלכה ומאמרים על דרך הלימוד והפסיקה ההלכתית, הספר דומה במתכונתו לספר [[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]]. הספר יצא לאור בשנים ה'תשס"ט וה'תש"ע (2009), ומהדורה חדשה בשנת ה'תש"ף. עד כה יצאו לאור שני כרכים באותיות א'-ה'
-* '''שארית יוסף''' (ג' כרכים) – השלמות והוספות על סדרת הספרים 'ילקוט יוסף'. מאוחר יותר נוספו הכרכים לסדרת הספרים 'ילקוט יוסף'
+* '''שארית יוסף''' (ג' כרכים) – השלמות והוספות על סדרת הספרים '[[ילקוט יוסף]]'. מאוחר יותר נוספו הכרכים לסדרת הספרים '[[ילקוט יוסף|ילקוט יוסף']]
 * '''כללי הגיור''' - ה'תשע"ה
-* '''שו"ת הראשון לציון''' (ב' חלקים) – תשובות שהשיב בעת כהונתו בתפקיד הראשון לציון, ה'תשע"ו
+* '''שו"ת הראשון לציון''' (ב' חלקים) – תשובות שהשיב בעת כהונתו בתפקיד [[הראשון לציון]], ה'תשע"ו
 * '''"השיעור השבועי"''' (חמישה חלקים, ה'תשע"ה-ה'תשע"ט) – תמצית שיעוריו ב[[מוצ"ש]] ב[[בית הכנסת היזדים]], בעריכת הרב [[יצחק לוי (רב עיר)|יצחק לוי]].
 * '''"קונטרס הספקות"''' – על כללי הספקות, ה'תשע"ח
-* '''התלמוד והפוסקים''' - כללי הפוסקים, לשונות הפוסקים וכללי האחרונים, כללי המשנה והתלמוד, כללי התנאים והאמוראים, כללי הירושלמי, כללי המדרש, כללי רש"י תוספות הרי"ף והרמב"ם, הרמב"ן הרשב"א ושאר הראשונים, לשונות הפוסקים וכללי האחרונים, ה'תשע"ח
+* '''התלמוד והפוסקים''' - כללי הפוסקים, לשונות הפוסקים וכללי האחרונים, כללי ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כללי התנאים והאמוראים, כללי ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], כללי ה[[מדרש]], כללי [[רש"י|רש"י,]] [[תוספות|תוספות,]] ה[[רי"ף]], [[רמב"ם|הרמב"ם]], [[רמב"ן|הרמב"ן]], [[רשב"א|הרשב"א]] ושאר ה[[ראשונים]], לשונות הפוסקים וכללי ה[[אחרונים]], ה'תשע"ח
-* '''הגדה של פסח – ילקוט יוסף''' - ביאורים ופרפראות על ההגדה
+* '''[[הגדה של פסח]] – [[ילקוט יוסף]]''' - ביאורים ופרפראות על ההגדה
 *'''גרות כהלכתה''' - ה'תשע"ח
-*'''משפטי יוסף''' פסקי דין שכתב בתחום אבן העזר (חלק א, ה'תש"ף)
+*'''משפטי יוסף''' פסקי דין שכתב בתחום [[אבן העזר]] (חלק א, ה'תש"ף)
-*'''מעתיקי השמועה''' - עוסק בכללי השולחן ערוך והרמ"א (ה'תשע"ט)
+*'''מעתיקי השמועה''' - עוסק בכללי ה[[שולחן ערוך]] וה[[משה איסרליש|רמ"א]] (ה'תשע"ט)
-*'''ילקוט טהרה ''' - הלכות טהרה על סדר השו"ע (תשפ"ג)
+*'''ילקוט טהרה ''' - הלכות טהרה על סדר ה[[שולחן ערוך|שו"ע]] (תשפ"ג)
 ==לקריאה נוספת==

הראשונים לציון
חכם באשי	רבי משה גאלנטי • רבי משה בן חביב • רבי אברהם רוויגו • רבי אברהם בן דוד יצחקי • רבי בנימין הכהן מעלי • רבי אליעזר נחום • רבי ניסים חיים משה מזרחי • רבי יצחק הכהן רפפורט • רבי ישראל יעקב אלגאזי • רבי רפאל בן רבי שמואל מיוחס • רבי חיים רפאל בן אשר • רבי רפאל משה בולה • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי משה יוסף מרדכי מיוחס • רבי מרדכי הלוי • רבי יעקב משה עייאש • רבי יעקב קוראל • רבי רפאל יוסף חזן • רבי יום טוב דאנון • רבי שלמה משה סוזין • רבי יונה משה נבון • רבי יהודה נבון • רבי חיים אברהם גאגין • רבי יצחק קוב'ו • רבי חיים נסים אבולעפיה • רבי חיים דוד חזן • רבי אברהם אשכנזי • רבי רפאל מאיר פאניז'ל • רבי יעקב שאול אלישר • רבי אליהו משה פאניז'יל • רבי נחמן בטיטו • רבי משה יהודה פרנקו • רבי נסים יהודה דנון • רבי חיים משה אלישר
ברבנות הראשית	הרב יעקב מאיר • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק נסים • הרב עובדיה יוסף • הרב מרדכי אליהו • הרב אליהו בקשי דורון • הרב שלמה עמאר • הרב יצחק יוסף

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יצחק יוסף
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יצחק יוסף