הבריחה מסוביבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבריחה מסוביבור
כרזה לסרט
שם במקור: Escape from Sobibor
בימוי: ג'ק גולד
הפקה: אלן סטארסקי
תסריט: ריצ'רד ראשקה
תומס בלאט
רג'ינלד רוז
שחקנים ראשיים: אלן ארקין
רוטגר האוור
ג'ק שפרד
אמיל ווק
ג'ואנה פקולה
הקרנת בכורה: 12 באפריל 1987
משך הקרנה: 143 דקות
שפת הסרט: אנגלית
פרסים: פרס גלובוס הזהב
דף הסרט ב-IMDb

הבריחה מסוביבוראנגלית: Escape from Sobibor) הוא סרט טלוויזיה על סיפור המרד במחנה ההשמדה סוביבור שיצא לאקרנים בשנת 1987 ובוים על ידי ג'ק גולד. תסריט הסרט נכתב על ידי ניצול מחנה סוביבור, תומאס בלאט, והתבסס על ספרו של ריצ'רד ראשקה (Rashke) שהתפרסם תחת אותו השם כמה שנים קודם לכן. הסרט, שצולם בשטחה של יוגוסלביה לשעבר, זכה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית סרט הטלוויזיה הטוב ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט מתרחשת כולה בתקופת השואה בשטח מחנה ההשמדה סוביבור. עלילת הסרט מתרחשת בין החודשים מאי 1942 לאוקטובר 1943 בהן פעלה מכונת ההשמדה במחנה, אם כי לא תמיד סדר האירועים בסרט תואם הסדר הכרונולוגי של אירועים והתרחשויות שונות כפי שאירעו במציאות.

העלילה מתמקדת בסיפורם של מספר עובדי כפייה יהודים במחנה, שהוצאו מן המשלוחים המיועדים להשמדה, על מנת לעבוד בעבודות כפיה עבור הנאצים. תוך זמן קצר הם מתוודעים למציאות הזוועתית והמזעזעת של מחנה ההשמדה בו הם נמצאים, ולכך שחיי העבדות שלהם במחנה הם זמניים עד למוות הצפוי. מקרב מאות היהודים הכלואים במחנה נעשים מדי פעם ניסיונות בריחה של בודדים וקבוצות קטנות, אולם מרבית ניסיונות אלו אינם מצליחים ומסתיימים בתפיסתם והריגתם של הבורחים וכן להוצאתם להורג של עוד אסירים יהודים נוספים. אחד האסירים היהודים הבולטים במחנה, ליאון פלדהנדלר, (אשר דמותו מגולמת על ידי השחקן היהודי-אמריקאי אלן ארקין) מנסה לגבש תוכנית בריחה עם קבוצת אסירים קטנה, אולם עד מהרה חברי הקבוצה מגיעים למסקנה שגם אם יצליחו הם לברוח ולהינצל, יעלה הדבר בחייהם של האסירים האחרים הכלואים במחנה. הם משנים את תוכניתם ומנסים לחשוב על דרך לארגון בריחה כללית של כל האסירים במחנה, אולם הדבר לא עולה בידם. העלילה מתפתחת בעקבות הגעתם של קבוצת שבויי מלחמה סובייטים, ממוצא יהודי, לסוביבור. ליאון פלדהנדלר, יהודי פולני חסר הניסיון הצבאי, יוצר קשר עם סגן סאשה פצ'רסקי (אשר דמותו מגולמת על ידי רוטגר האוור ההולנדי) ומבקש את סיועו לטובת רעיון הבריחה לכלל האסירים . למרות החשדנות ההדדית והשוני העדתי והמנטלי ביניהם, הם מצליחים להתיידד, ובאמצעות חשיבה מקורית ועבודת צוות משותפת, הם מתכננים את הריגתם של כל 16 אנשי האס אס הגרמנים (שאר שומרי המחנה היו חיילים אוקראינים) ויציאה מאורגנת של כל האסירים משער המחנה הראשי. מועד הבריחה נקבע לחג סוכות, 14 באוקטובר 1943, לשעה 4 אחה"צ, סמוך לשקיעה. הקביעה של תאריך זה נעוצה בכך שבאותם ימים יצא וגנר מפקד המחנה לחופשה בת 3 ימים דבר שהקל על ההתקוממות. בהתחלה מצליחים קבוצת האסירים המעורבים בתכנון המרד לבודד ולהרוג את מרבית אנשי הפיקוד הנאצי הנמצאים במחנה, לנתק את המחנה מקווי חשמל וטלפון וכן לגנוב נשק מחדרי השומרים האוקראינים, אולם בהמשך חלים שיבושים וכמה מן המפקדים הנאצים ניצלים מההרג ומנסים להשתלט על הנעשה במחנה. תוכנית היציאה המאורגנת של האסירים דרך השער הראשי לא יוצאת בסוף לפועל, ומן המחנה מתפתחת בריחה מבוהלת של מרבית האסירים היהודים. במהלך הבריחה נהרגים עשרות רבות של אסירים מירי באש חיה עליהם, ומעלייה על המוקשים שהוטמנו סביב המחנה, אך גם חלק מהזקיפים האוקראינים נהרגים. לבסוף יותר מ-300 אסירים מצליחים להגיע ליער ומיעוטם זוכים אף להינצל ולשרוד את השואה.

סיפור מרד ובריחת האסירים מסוביבור מביא לסגירתו ופירוקו של מחנה ההשמדה בסוביבור וזוכה להיות מרד האסירים המוצלח והגדול ביותר בהיקפו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

מאז יציאתו של הסרט לאקרנים באפריל 1987, הוא זכה לצפיות רבות. הוקרן לראשונה בישראל , בערוץ הראשון, במוצאי יום הזיכרון לשואה ולגבורה של שנת 1989.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי פעילותו של מחנה סוביבור בתקופת השואה יכולים לשים לב, לאי אילו אי דיוקים היסטוריים העולים בפני הצופים בסרט. הדוגמה הבולטת ביותר היא הסצנה בה משה שמייזנר מגיע למחנה 3 ועד להרג ההמונים בתאי הגז, אירוע שכפי הנראה לא יכל להתרחש במציאות, שכן הנאצים דאגו להפרדה מוחלטת בין אסירי מחנה 3 לשאר האסירים והידיעות על המתרחש במחנה 3 הגיעו אליהם בדרכים אחרות. בנוסף, צריף ההתפשטות ממנו הורצו הקורבנות לעבר תאי הגז, היה במחנה 2 ולא במחנה 3 כפי שנראה בסצנה.

יש לציין שגם אירועים בעלי משמעות רבה חסרו מן הסרט, דוגמת משלוח אסירי מחנה ההשמדה בלז'ץ שהגיע לסוביבור ביוני 1943, שאנשיו התקוממו כנגד הנאצים ונורו למוות על הרציף. אירוע שזירז את אסירי סוביבור לחשוב על התקוממות.

ניצול סוביבור דב פרייברג שהרצה מאות פעמים על סיפור הישרדותו במחנה ובשואה בפני תלמידי תיכון וחיילי צה"ל, העביר בתחילה ביקורת בפני קהל שומעיו על הסרט, בשמם של עוד כמה מחבריו ניצולי המחנה, שהסרט אינו מקובל עליהם שכן השחקנים בו נראים הרבה יותר טוב ממה שהאסירים במחנה נראו, ושתנאי החיים היו גרועים פי כמה ממה שעולה מן הסרט. אולם לאחר זמן מה שינה את דעתו וטען, שלמרות שהסרט משקף בצורה חלקית את המציאות הזוועתית עימה התמודדו אסירי סוביבור הוא מכיר בהשפעתו החיובית של הסרט בסיועו להבנת גודל מצוקת היהודים בתקופת השואה. לטענתו קהל המאזינים שצפה בסרט זה קודם, לא שאל שאלות מסוג: "מדוע לא התקוממתם כנגד הנאצים ולמה הלכתם כצאן לטבח"?

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]