מבצע 1005

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מבצע 1005גרמנית: Sonderaktion 1005, בתעתיק עברי: זונדראקציון 1005) הוא כינוי למבצע שנערך על ידי גרמניה הנאצית בתחילת שנת 1943, בעקבות תבוסתה במזרח, על מנת לנסות להסתיר את ממדי השמדת היהודים ולטשטש את עקבות רצח ההמונים.

לשם ביצוע המבצע הוקמה יחידה מיוחדת שנקראה "זונדרקומנדו 1005", בפיקודו של שטנדרטנפיהרר פאול בלובל. החל בסתיו 1943 החלה היחידה לפעול בשטחי מזרח אירופה, המקום בו אירעה עיקר ההשמדה. לצורך העבודה גויסו אסירים יהודים מהמחנות.

בלובל מסר בעדותו במשפטי נירנברג ביוני 1947 כי "ביוני 1942 הטיל עליי גרופנפיהרר היינריך מילר (מפקד הגסטפו) את התפקיד לטשטש את עקבות הפעולות של ההוצאה להורג בידי האיינזצגרופן במזרח". ההנחיה שהעביר היינריך מילר הייתה שאסור שייפלו בידי בעלות הברית איש מהאסירים ושום מסמך, פריט או רכוש גרמני.

פעולות שבוצעו במסגרת מבצע 1005[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחנה פלאשוב לאחר סיום המבצע. כפי שניתן לראות, לא נותר כל זכר למחנה הריכוז ובמקום יער קטן ואנדרטה
  • השמדת גופות במחנות הריכוז וההשמדה, בעיקר על ידי שריפתן.
  • נסיון העלמת קברי אחים ובורות ההרג על ידי הוצאת הגופות, שריפתן במדורות ענק, פיזור האפר והסוואת המקום - למשל, על ידי שתילת דשא.
  • הריסת מבנים, משרפות וארובות במחנות ההשמדה ומחנות העבודה. כך, לדוגמה, כמעט לא נותר זכר למחנות ההשמדה בלז'ץ וטרבלינקה, ולמחנה העבודה פלאשוב.
  • פיזור אפר המשרפות ושריפה חוזרת של עצמות. כחלק מהעלמת כמויות האפר נשלחו קרונות של אפר הקורבנות לגרמניה (וייתכן שגם למקומות אחרים) לשם דישון השדות.
  • שחיקת עצמות במכונות טחינה מיוחדות.
  • השמדת מסמכים המתעדים את תעשיית ההרג.
  • צעדות המוות, בהן פינו אסירים מהמחנות (בעיקר מאושוויץ) מערבה, כחלק מהרצון להסתיר את הנעשה.

הפעולות בריכוזי ההשמדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בבאבי יאר - החל ביולי 1943 קיבלו חיילי ה-אס אס הוראה להעלים את כל הראיות לרצח בבאבי יאר. פאול בלובל הגיע לקייב כממונה על טשטוש עקבות הרצח, בתיאום עם מקס תומס, מפקד הסיפ"ו והאס דה באוקראינה. בלובל הקים שתי יחידות מיוחדות וכינן בצופן 1005 (לכן נקרא המבצע 1005). יחידה 1005A הורכבה משמונה עד עשרה אנשי אס.דה ו-30 שוטרים גרמנים. מפקדה היה אוברשטורמפירר באומן.
על מנת להעלים את הראיות נשרפו הגופות, עבודה שבוצעה בכפייה על ידי אסירי מחנה הריכוז סירטצק, שכמאה מתוכם היו יהודים. תוך ששה שבועות לא נותר זכר מבאבי יאר. פרט ל-15 אסירים שהבינו מה עתיד להיות גורלם והצליחו להמלט בחסות הערפל, אסירי סירטצק נרצחו בידי הנאצים לאחר סיום העבודה. עבודת הטשטוש הנאצית כה הצליחה עד שלא נשאר זכר לקברות ההמונים בבאבי יאר. זמן רב לא הוקמה במקום כל אנדרטה לזכר הנרצחים.
  • בבוצ'אץ' - הגרמנים פיזרו את ערמות האדמה שהיו ליד בורות ההריגה בפדור על קברי ההמונים ושתלו עצים על מנת להסוות את המקום.
ב-21 בספטמבר 1942 התחילו אנשי הזונדרקומנדו להוציא גופות מבורות הקבורה של בירקנאו, להובילן לבור הקרוב ל"בונקר" I ולשרוף אותן במספר מוקדי שריפה. בשלב השני השתמשו בקברים הפתוחים כבורות שריפה, ואת הבורות שלא היה בהם צורך עוד - סתמו. על הגופות שפכו שמן ומאוחר יותר מתאנול, ולבסוף העלו אותן באש. את האש ליבו על ידי זריקת גופות חדשות, כך שהיא בערה בקביעות בתוך הבורות ולא ניתן היה להפסיק את מוקדי השריפה. עד אמצע נובמבר 1942 נשרפו, לפי המשוער, 107,000 גופות, וכל הקברים ההמוניים רוקנו.
  • בבלז'ץ - כמו במחנות השמדה אחרים, הנאצים התאמצו להסתיר ולחסל את הראיות להשמדה לקראת סוף המלחמה. במסגרת מבצע 1005 הוצאו גופות הנרצחים מקברי ההמונים בבלז'ץ, נכתשו ונשרפו, ומבני המחנה פורקו באופן שיטתי.
עובדים שנמלטו מהזונדרקומנדו של מבצע 1005, עומדים לצד מכונה לגריסת עצמות במחנה ינובסקה לאחר שחרורם, 1943.‏[1]
  • בינובסקה - הגרמנים העסיקו עובדי זונדרקומנדו באיסוף ושריפת הגופות לטשטוש הראיות. אחרוני אסירי המחנה נרצחו, והמחנה עצמו חוסל ביסודיות.
  • במיידנק - כהיערכות לבואו של הצבא האדום המחנה פוזר ביולי 1944, אך נהרס רק באופן חלקי עד מועד הגעתו של הצבא האדום אליו. 1,000 אסירים נלקחו ממנו בצעדת מוות.
  • בסוביבור - אחרי השמדת עקבות המחנה נטעו יער במקום בו עמד המחנה.
  • בפונאר - עם התקדמות הצבא האדום לעבר ליטא בספטמבר 1943 החלו הגרמנים לפתוח את הבורות ולשרוף את הגופות באתר ההרג פונאר במסגרת המבצע. קבוצה של 80 אסירים ממחנה הריכוז שטוטהוף הסמוך הובאו לפונאר לשם כך. האסירים הצליחו להימלט לאחר שישה חודשים, ב-19 באפריל 1944. 11 מהם שרדו כדי לספר את שהתרחש בפונאר.
  • בפורט התשיעי - בסתיו 1943 הוחל במבצע 1005 באתר הפורט התשיעי שבקובנה. למרות השמירה הקפדנית על העוסקים במלאכה, ברחו כל 64 האסירים, יהודים ולא-יהודים. בעקבות בריחתם נודע בעולם כשנה לפני תום המלחמה על מעללי הנאצים בפורט.
  • בסיימישטה הוקמה יחידה מיוחדת להוצאת הגופות מהקברים ושריפתן, מדצמבר 1943 עד אפריל 1944. 100 האסירים היהודים והסרבים שביצעו זאת נורו בתום המלאכה, למעט שלושה שהצליחו להימלט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


השואה
Yellow star Jude Jew.svg
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות ירי ומשאיות גז: פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל