רפובליקה פרלמנטרית
רפובליקות נשיאותיות עם משטר נשיאותי מלא
רפובליקות נשיאותיות עם משטר חצי-נשיאותי, או ממשל מעורב
רפובליקות (ללא הבדל צורת משטר) עם נשיא ביצועי הנבחר על ידי הפרלמנט
רפובליקות פרלמנטריות עם נשיא ייצוגי וראש ממשלה ביצועי
מונרכיות חוקתיות עם ראש ממשלה ביצועי
מונרכיות חוקתיות עם מלך ביצועי
מונרכיות אבסולוטיות
מדינות בעלות משטר חד-מפלגתי
רפובליקה פרלמנטרית היא רפובליקה הפועלת תחת שיטת ממשל פרלמנטרית בה הרשות המבצעת (הממשלה) מקבלת לגיטימיות מהרשות המחוקקת (הפרלמנט) ונותנת לה דין וחשבון. ישנן מספר וריאציות של רפובליקות פרלמנטריות. ברובן יש הבדל ברור בין ראש הממשלה לראש המדינה, כאשר ראש הממשלה מחזיק בכוח שלטוני ממשי וראש המדינה הוא תפקיד טקסי, בדומה למונרכיות חוקתיות. במדינות מסוימות לראש המדינה יש סמכויות להשתמש לפי שיקול דעתו כ"שופט" לא מפלגתי של התהליך המדיני.[1][2] חלק מהרפובליקות הפרלמנטריות שילבו את תפקידי ראש המדינה וראש הממשלה, בדומה למשטרים נשיאותיים, אך עם תלות בכוח הפרלמנטרי.
סמכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניגוד לרפובליקות הפועלות תחת משטר נשיאותי או משטר חצי-נשיאותי, לרוב אין לראש המדינה סמכויות ביצועיות כפי שיש לנשיא, כמו למשל בארצות הברית, מכיוון שסמכויות אלו הוענקו לראש הרשות המבצעת (בדרך כלל נקרא ראש ממשלה).[1][2]
עם זאת, גם ברפובליקה פרלמנטרית ראש הממשלה וראש המדינה יכולים להיות אותה משרה (כמו בבוטסואנה, איי מרשל, נאורו ודרום אפריקה), בדרך כלל מנהיגי המפלגה או קואליציית המפלגות הגדולה ביותר בפרלמנט.
במקרים מסוימים יכולות להיות לנשיא סמכויות ביצועיות שהוענקו לו באופן חוקי כדי לנהל את הממשל השוטף (כמו באוסטריה ואיסלנד), אך לפי המוסכמה הם לא משתמשים בסמכויות אלו או משתמשים בהן רק כדי לתת תוקף לעצת הפרלמנט או ראש הממשלה. לפיכך ניתן לראות בכמה רפובליקות פרלמנטריות כרפובליקות חצי-נשיאותיות אך פועלות תחת שיטה פרלמנטרית.
התפתחות היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק גדול מהרפובליקות הפרלמנטריות הן מדינות שהיו בעבר מונרכיות חוקתיות עם מערכת פרלמנטרית.[3]
בעקבות תבוסתו של נפוליאון השלישי במלחמת צרפת–פרוסיה הפכה צרפת שוב לרפובליקה ב-1870, ונקראה הרפובליקה הצרפתית השלישית. לנשיא הרפובליקה השלישית היו סמכויות ביצועיות פחותות משמעותית מאלו שהיו לו בשתי הרפובליקות הקודמות. הרפובליקה השלישית התקיימה עד פלישת גרמניה הנאצית ב-1940. לאחר תום מלחמת העולם השנייה הוקמה הרפובליקה הצרפתית הרביעית ב-1946 בקווים דומים. ברפובליקה הרביעית חוותה צרפת עידן של צמיחה כלכלית גדולה ובנייה מחדש של המוסדות החברתיים והתעשייה לאחר המלחמה, ולקחה חלק חשוב בפיתוח תהליך איחוד אירופה ששינה את היבשת לצמיתות. נעשו כמה ניסיונות לחזק את הרשות המבצעת של הממשל על מנת למנוע את חוסר היציבות שהיה קיים לפני המלחמה, אך הוא נשאר ולרפובליקה הרביעית היו 20 ממשלות בעשר שנים. בנוסף התברר שהממשלה אינה מסוגלת לקבל החלטות אפקטיביות בנוגע לדה-קולוניזציה. כתוצאה מכך קרסה הרפובליקה הרביעית קרסה ושארל דה גול קיבל את הסמכות לשלוט בצווים נשיאותיים. לאחר מכן הוא קיבל לגיטימציה על ידי אישור חוקה חדשה במשאל עם ב-28 בספטמבר 1958 שהוביל להקמת הרפובליקה הצרפתית החמישית, צרפת של ימינו, ב-1959.
צ'ילה הפכה לרפובליקה הפרלמנטרית הראשונה באמריקה הדרומית בעקבות מלחמת אזרחים ב-1891. עם זאת, בעקבות הפיכה ב-1925 הוחלפה שיטה זו במשטר נשיאותי שמשמשת בצ'ילה (למעט בתקופת הדיקטטורה הצבאית) עד היום.
חבר העמים הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חבר העמים הבריטי
מאז הצהרת לונדון ב-29 באפריל 1949 התקבלו רפובליקות כחברות בחבר העמים הבריטי.
במקרה של רפובליקות רבות בחבר העמים מקובל היה שהריבון, שבעבר יוצג על ידי מושל כללי, הוחלף בראש מדינה לא ביצועי. זה היה המקרה בדרום אפריקה (שחדלה להיות חברה בחבר העמים מיד עם הפיכתה לרפובליקה, ומאוחר יותר עברה לרפובליקה נשיאותית), מלטה, טרינידד וטובגו, הודו, ונואטו וב-2021 ברבדוס.[4] ברבות מהדוגמאות הללו הפך המושל הכללי האחרון לנשיא הראשון, למשל בסרי לנקה ופקיסטן.
מדינות אחרות הפכו לרפובליקות פרלמנטריות עם קבלת עצמאות.
רשימה של רפובליקות פרלמנטריות מודרניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| רפובליקות פרלמנטריות מלאות | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | ראש המדינה | בחירת ראש המדינה | מבנה הפרלמנט | רפובליקה פרלמנטרית מאז | ממשל קודם | הערות |
 אוסטריה
|
אלכסנדר ואן דר בלן | בחירות ישירות בשני סיבובים | דו-ביתי | 1945 | משטר חד-מפלגתי (חלק מגרמניה הנאצית, ראו אנשלוס) | |
 איטליה
|
סרג'ו מטרלה | נציגי הפרלמנט והמחוזות, ברוב של שני שלישים; ברוב מוחלט, החל מהצבעה הרביעית, אם אף מועמד לא השיג את הרוב הנ"ל בשלושת ההצבעות הראשונות | דו-ביתי | 1946 | מונרכיה חוקתית | ראש הממשלה תלוי באמון משני בתי הפרלמנט |
 איסלנד
|
גודני יוהאנסון | בחירות ישירות בשיטה הרובנית | חד-ביתי | 1944 | מונרכיה חוקתית (באוניה פרסונלית עם דנמרק) | |
 אירלנד
|
מייקל היגינס | בחירות ישירות בהצבעת עדיפויות | דו-ביתי | 1949 | מונרכיה חוקתית (דומיניון בריטי) | |
 אלבניה
|
בייראם בגאיי | פרלמנט, ברוב של שלוש חמישיות | חד-ביתי | 1991 | משטר חד-מפלגתי | |
 אסטוניה
|
אלאר קאריס | פרלמנט, ברוב של שני שלישים | חד-ביתי | 1991[א] | רפובליקה נשיאותית, לאחר מכן נכבשה על ידי מדינה חד-מפלגתית (ברית המועצות) | |
 ארמניה
|
והאגן חאצ'טוריאן | פרלמנט, ברוב מוחלט | חד-ביתי | 2018[ב] | רפובליקה חצי-נשיאותית | |
 אתיופיה
|
סאהלה–וורק זוודה | פרלמנט, ברוב של שני שלישים | דו-ביתי | 1991 | משטר חד-מפלגתי | |
 בולגריה
|
רומן ראדב | בחירות ישירות בשני סיבובים | חד-ביתי | 1991 | משטר חד-מפלגתי | |
 בוסניה והרצגובינה
|
דניס בצ'ירוביץ', ז'ליקה צביאנוביץ' וז'לקו קומשיץ' | בחירות ישירות בשיטה הרובנית לנשיאות בוסניה והרצגובינה | דו-ביתי | 1991 | משטר חד-מפלגתי (חלק מיוגוסלביה) | |
 בנגלדש
|
מוחמד שהאבודין | פרלמנט | חד-ביתי | 1991[ג] | רפובליקה נשיאותית | |
 ברבדוס
|
סנדרה מייסון | פרלמנט, ברוב של שני שלישים אם אין מועמדות משותפת | דו-ביתי | 2021 | מונרכיה חוקתית (ממלכת חבר העמים) | |
 גאורגיה
|
סלומה זוראבישווילי | חבר אלקטורים (פרלמנט ונציגים אזוריים), ברוב מוחלט | חד-ביתי | 2018[5] | משטר חצי-נשיאותי | |
 גרמניה
|
פרנק-ואלטר שטיינמאייר | אספה פדרלית (פרלמנט ונציגי המדינות), ברוב מוחלט | שני מוסדות חד-ביתיים | 1949 | משטר חד-מפלגתי[ד] | |
 דומיניקה
|
צ'ארלס סאבארין | פרלמנט | חד-ביתי | 1978 | מדינה משותפת עם הממלכה המאוחדת | |
 הודו
|
דרופדי מורמו | פרלמנט ובתי המחוקקים של המדינות, הצבעת עדיפויות (אנ') | דו-ביתי | 1950 | מונרכיה חוקתית (דומיניון בריטי) | |
 הונגריה
|
קטלין נובאק | פרלמנט | חד-ביתי | 1990 | משטר חד-מפלגתי | |
 הרפובליקה הסינית
|
צאי יינג-ון | בחירות ישירות בשיטה הרובנית (רשמית על ידי האספה הלאומית) |
חד-ביתי (רשמית תלת-ביתי) |
1946 (רפובליקה פרלמנטרית רק בשם מאז 1996) |
משטר צבאי חד-מפלגתי (סין היבשתית)
מונרכיה חוקתית (טאיוואן כחלק מהאימפריה היפנית) |
בשם בלבד; החוקה הושעתה חלקית על ידי סעיפים נוספים שקבעו רפובליקה חצי-נשיאותית עם בחירות ישירות לנשיאות ובית מחוקקים חד-ביתי. הסעיפים יבוטלו במקרה בו הרפובליקה הסינית תשלוט בסין היבשתית. |
 ונואטו
|
ניקניקה וורובאראבו | פרלמנט ונשיאי המועצות האזוריות | חד-ביתי | 1980 | קונדומיניום בריטי-צרפתי | |
 טרינידד וטובגו
|
כריסטין קנגלו | פרלמנט | דו-ביתי | 1976 | מונרכיה חוקתית (ממלכת חבר העמים הבריטי)[6][7] | |
 יוון
|
קתרינה סקלארופולו | פרלמנט | חד-ביתי | 1975 | משטר צבאי; מונרכיה חוקתית | |
 ישראל
|
יצחק הרצוג | פרלמנט | חד-ביתי | 2001 | רפובליקה חצי-פרלמנטרית | |
 לבנון
|
מישל עאון | פרלמנט | חד-ביתי | 1941 | פרוטוקרט (המנדט הצרפתי בלבנון) | |
 לטביה
|
אגילס לויטס | פרלמנט | חד-ביתי | 1991[ה] | רפובליקה נשיאותית, לאחר מכן נכבשה על ידי מדינה חד-מפלגתית (ברית המועצות) | |
 מאוריציוס
|
פרית'וויראג'סינג רופון | פרלמנט | חד-ביתי | 1992 | מונרכיה חוקתית (ממלכת חבר העמים הבריטי)[8][9][7] | |
 מולדובה
|
מאיה סנדו | בחירות ישירות בשני סיבובים
(מאז 2016; לפני כן על ידי הפרלמנט ברוב של שלוש חמישיות) |
חד-ביתי | 2001 | רפובליקה חצי-נשיאותית | |
 מונטנגרו
|
מילו ג'וקאנוביץ' | בחירות ישירות בשני סיבובים | חד-ביתי | 1992 | משטר חד-מפלגתי (חלק מיוגוסלביה ולאחר מכן סרביה ומונטנגרו) | |
 מלטה
|
ג'ורג' ולה | פרלמנט | חד-ביתי | 1974 | מונרכיה חוקתית (ממלכת חבר העמים הבריטי)[10][7] | |
 מקדוניה הצפונית
|
סטבו פנדרובסקי | בחירות ישירות בשני סיבובים | חד-ביתי | 1991 | משטר חד-מפלגתי (חלק מיוגוסלביה) | |
 נפאל
|
ראם צ'אנדרה פודל | פרלמנט ובתי המחוקקים של הפרובינציות | דו-ביתי[11] | 2008 | מונרכיה חוקתית | |
 סומליה
|
מוחמד עבדאללהי מוחמד | פרלמנט | דו-ביתי | 2012 | משטר חד-מפלגתי | |
 סינגפור
|
חלימה יעקוב | בחירות כלליות (מאז 1993) | חד-ביתי | 1965 | מדינה במלזיה | |
 סלובניה
|
בורוט פאחור | בחירות ישירות בשני סיבובים | דו-ביתי | 1991 | משטר חד-מפלגתי (חלק מיוגוסלביה) | |
 סלובקיה
|
זוזנה צ'פוטובה | בחירות כלליות בשני סיבובים (מאז 1999; לפני כן על ידי הפרלמנט) | חד-ביתי | 1993 | רפובליקה פרלמנטרית (חלק מצ'כוסלובקיה) | |
 סמואה
|
טוילאפה איונו סייללה מליאלגאוי | פרלמנט | חד-ביתי | 1960 | טריטוריית נאמנות של ניו זילנד | |
 סרביה
|
אלכסנדר ווצ'יץ' | בחירות ישירות בשני סיבובים | חד-ביתי | 1991 | משטר חד-מפלגתי (חלק מיוגוסלביה ולאחר מכן סרביה ומונטנגרו) | |
 עיראק
|
ברהם צאלח | פרלמנט, ברוב של שני שלישים | חד-ביתי[ו] | 2005 | משטר חד-מפלגתי | |
 פולין
|
אנדז'יי דודה | בחירות כלליות | דו-ביתי | 1989 | משטר חד-מפלגתי | פולין זוהתה גם כרפובליקה חצי-נשיאותית דה פקטו, שכן הנשיא מפעיל צורה כלשהי של משילות וממנה את ראש הממשלה, אף על פי שמינוי זה תלוי בהצבעת אמון של הפרלמנט.[12][13][14][15] |
 פיג'י
|
ויליאם קאטוניברה | פרלמנט | חד-ביתי | 2014 | משטר צבאי | |
 פינלנד
|
סאולי ניניסטה | בחירות ישירות בשני סיבובים | חד-ביתי | 2000 | משטר חצי-נשיאותי | |
 פקיסטן
|
עארף עלווי | פרלמנט ובתי המחוקקים של המדינות, הצבעת עדיפויות | דו-ביתי | 2010[16][17] | רפובליקה בלתי-תלויה באספה | |
 צ'כיה
|
פטר פאבל | בחירות ישירות בשני סיבובים (מאז 2013; קודם לכן בפרלמנט) | דו-ביתי | 1993 | רפובליקה פרלמטרית (חלק מצ'כוסלובקיה) | |
 קוסובו
|
ויוסה עוסמני | פרלמנט, ברוב של שני שלישים; ברוב רגיל בהצבעה השלישית אם אף מועמד לא השיג את הרוב הנ"ל בשתי ההצבעות הראשונות | חד-ביתי | 2008 | ניהול על ידי האומות המאוחדות (רשמית חלק מסרביה) | |
 קרואטיה
|
זוראן מילנוביץ' | בחירות ישירות בשני סיבובים | חד-ביתי | 2000 | רפובליקה חצי-נשיאותית | |
| רפובליקות פרלמנטריות עם נשיאות ביצועית | ||||||
| מדינה | ראש המדינה | בחירת ראש המדינה | מבנה הפרלמנט | רפובליקה פרלמנטרית מאז | ממשל קודם | הערות |
 איי מרשל
|
דייוויד קבואה | פרלמנט | דו-ביתי | 1979 | טריטוריית נאמנות של האו"ם (חלק מטריטוריית הנאמנות של איי האוקיינוס השקט) | |
 בוטסואנה
|
מוקגווצי מסיסי | פרלמנט | חד-ביתי | 1966 | פרוטוקרט בריטי | |
 דרום אפריקה
|
סיריל רמפוזה | פרלמנט | דו-ביתי | 1961 | מונרכיה חוקתית (ממלכת חבר העמים הבריטי)[18][19][20][7] | הייתה רפובליקה פרלמנטרית בשנים 1961–2013; אימצה נשיאות ביצועית ב-1984. |
 נאורו
|
ראס קון | פרלמנט | חד-ביתי | 1968 | נאמנות של האו"ם בין אוסטרליה, ניו זילנד והממלכה המאוחדת | |
 קיריבטי
|
טאנטי מאמאו | בחירות כלליות בשיטה הרובנית | חד-ביתי | 1979 | פרוטוקרט | |
| מערכות בלתי-תלויות באספה | ||||||
| מדינה | ראש המדינה | בחירת ראש המדינה | מבנה הפרלמנט | רפובליקה פרלמנטרית מאז | ממשל קודם | הערות |
 גיאנה
|
עפראן עלי | בחירות חצי-ישירות בשיטה הרובנית[21] | חד-ביתי | 1980 | רפובליקה פרלמנטרית מלאה | |
 מיקרונזיה
|
וסלי סימינה | פרלמנט | חד-ביתי | 1986 | טריטוריית נאמנות של האו"ם (חלק מטריטוריית הנאמנות של איי האוקיינוס השקט) | |
 סורינאם
|
צ'אן סנטוחי | פרלמנט | חד-ביתי | 1987 | רפובליקה פרלמנטרית מלאה | |
 סן מרינו
|
פרנצ'סקו מוסוני וג'אקומו סימונצ'יני | פרלמנט | חד-ביתי | 1291 | תאוקרטיה (חלק ממדינת האפיפיור) | שני ראשי מדינה וממשלה קולקטיביים, קפיטנים עוצרים |
| מערכות מנהליות | ||||||
| מדינה | ראש המדינה | בחירת ראש המדינה | מבנה הפרלמנט | רפובליקה פרלמנטרית מאז | ממשל קודם | הערות |
 שווייץ
|
גי פרמלן, איניאציו קאסיס, אולי מאורר, סימונטה סומרוגה, אלן ברסה, ויולה אמהרד וקארין קלר-סוטר | פרלמנט בהצבעה במושב משותף של שני הבתים | דו-ביתי | 1848 | קונפדרציה | כולל גם משאלי עם ביוזמת האזרחים |
- ^ אסטוניה הייתה בעבר רפובליקה פרלמנטרית בין 1918 ל-1934, אז שונתה השיטה לנשיאותית שהופלה לאחר מכן בהפיכה. ב-1938 אימצה אסטוניה סופית שיטה נשיאותית, וביוני 1940 נכבשה על ידי ברית המועצות. המדינה הפכה שוב לרפובליקה פרלמנטרית ב-1990 עם יישום תקופת ביניים להשבת עצמאות מלאה, שהושגה ב-1991.
- ^ שונה לאחר משאל עם ב-2015.
- ^ הייתה בעבר רפובליקה פרלמנטרית, בשנים 1972–1975
- ^ במקרה של מדינות גרמניה המערבית לשעבר, כולל ברלין המערבית לשעבר, המדינה החד-מפלגתית הקודמת היא גרמניה הנאצית. במקרה של מדינות המזרח וברלין המזרחית, זוהי גרמניה המזרחית. מאז איחוד גרמניה מחדש ב-3 באוקטובר 1990 הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא רפובליקה פרלמנטרית.
- ^ לטביה הייתה בעבר רפובליקה פרלמנטרית בין 1921 ל-1934, אז תפס ראש הממשלה קרליס אולמניס את השלטון בהפיכה. ביוני 1940 נכבשה לטביה וסופחה על ידי ברית המועצות.
- ^ רשמית דו-ביתי, הבית העליון מעולם לא כונס (נכון ל-2023)
רשימה של רפובליקות פרלמנטריות לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מדינה | הפכה לרפובליקה פרלמנטרית | שינוי השיטה | שיטה חדשה | סיבת השינוי | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| רפובליקות פרלמנטריות מלאות | |||||
 אוגנדה
|
1963 | 1966 | משטר חד-מפלגתי | השעיית החוקה | |
 אינדונזיה
|
1945 | 1959 | משטר נשיאותי | החוקה הנשיאותית הוחזרה | |
 ארמניה הסובייטית
|
1920 | 1991 | משטר חצי-נשיאותי | תיקונים חוקתיים | |
 בורמה
|
1948 | 1962 | משטר צבאי | הפיכה | |
 בלארוס
|
1990 | 1994 | משטר נשיאותי | אימוץ חוקה חדשה | |
 ברזיל
|
1961 | 1963 | משטר נשיאותי | משאל עם | |
 ברית המועצות
|
1922 | 1990 | משטר חצי-נשיאותי | תיקונים חוקתיים | ראש מדינה קולקטיבי עד 1989
משטר חד-מפלגתי תחת המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות |
| גיאנה
|
1970 | 1980 | רפובליקה בלתי-תלויה באספה | אימוץ חוקה חדשה | |
 הונגריה
|
1946 | 1949 | משטר חד-מפלגתי | יצירת הרפובליקה העממית ההונגרית | |
| הרפובליקה האוסטרית הראשונה
|
1920 | 1929 | משטר חצי-נשיאותי | תיקונים חוקתיים | |
 הרפובליקה הדרום אפריקאית
|
1852 | 1902 | קולוניה של האימפריה הבריטית | מלחמת הבורים השנייה | |
 הרפובליקה הליטאית הראשונה
|
1920 | 1926 | משטר חד-מפלגתי | הפיכה | ביוני 1940 נכבשה ליטא וסופחה לברית המועצות |
 הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית
|
1919 | 1991 | משטר חצי-נשיאותי | תיקונים חוקתיים | |
 הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הגאורגית
|
1921 | 1991 | משטר חצי-נשיאותי | תיקונים חוקתיים | |
 הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית
|
1917 | 1991 | משטר חצי-נשיאותי | משאל עם | |
 הרפובליקה הסורית הראשונה והשנייה (עד 1958)
|
1930 | 1958 | המדינה התפרקה | יצירת הרפובליקה הערבית המאוחדת | התאחדה עם מצרים ליציאת הרפובליקה הערבית המאוחדת בעלת משטר נשיאותי חד-מפלגתי |
| המשך הרפובליקה הסורית השנייה (עד 1963)
|
1961 | 1963 | משטר נשיאותי חד-מפלגתי | הפיכת הבעת' בסוריה | |
| הרפובליקה הסינית
|
1947 | 1972 (דה פקטו) | משטר נשיאותי | החוקה הושעתה | בשם בלבד; החוקה הושעתה חלקית על ידי סעיפים נוספים שקבעו רפובליקה חצי-נשיאותית עם בחירות ישירות לנשיאות ובית מחוקקים חד-ביתי. הסעיפים יבוטלו במקרה בו הרפובליקה הסינית תשלוט בסין היבשתית. |
| 1991 (דה יורה) | משטר חצי-נשיאותי | אומצו סעיפים נוספים לחוקה | |||
 הרפובליקה הספרדית הראשונה
|
1873 | 1874 | מונרכיה חוקתית | רסטורציה של המונרכיה | |
 הרפובליקה הספרדית השנייה
|
1931 | 1939 | משטר חד-מפלגתי
(שהכריז על עצמו מונרכיה חוקתית ב-1947) |
הפיכה | |
 הרפובליקה הפולנית השנייה
|
1919 | 1935 | משטר נשיאותי | אימוץ חוקה חדשה | |
 הרפובליקה הפורטוגזית הראשונה
|
1911 | 1926 | משטר צבאי
(שהוביל ב-1933 להקמת המדינה החדשה, רפובליקה נשיאותית חד-מפלגתית) |
הפיכה | |
 הרפובליקה הפיליפינית הראשונה
|
1899 | 1901 | משטר צבאי
(דה פקטו קולוניה של ארצות הברית) |
הסגרת אמיליו אגינלדו לכוחות ארצות הברית | |
 הרפובליקה הפיליפינית הרביעית
|
1973 | 1981 | משטר חצי-נשיאותית
(דה פקטו משטר צבאי תחת ממשל צבאי בין 1972 ל-1986) |
תיקונים חוקתיים | |
| הרפובליקה הצ'כוסלובקית הראשונה
|
1920 | 1939 | משטר חד-מפלגתי | הסכם מינכן | |
| הרפובליקה הצ'כוסלובקית השנייה
|
1945 | 1948 | רפובליקה פרלמנטרית חד-מפלגתית | הפיכה | |
| הרפובליקה הצ'כוסלובקית הרביעית
|
1948 | 1989 | רפובליקה פרלמנטרית חד-מפלגתית | מהפכת הקטיפה | משטר חד-מפלגתי תחת המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה |
| הרפובליקה הצ'כוסלובקית החמישית
|
1989 | 1992 | המדינה התפרקה | התפרקות צ'כוסלובקיה | |
 הרפובליקה הצרפתית השלישית
|
1870 | 1940 | ממשלת בובות | כיבוש בידי גרמניה הנאצית | |
| הרפובליקה הצרפתית הרביעית
|
1946 | 1958 | משטר חצי-נשיאותי | אימוץ חוקה חדשה | |
 הרפובליקה של קונגו
|
1960 | 1965 | משטר צבאי
(דה פקטו משטר חד-מפלגתי) |
הפיכה | |
 זימבבואה
|
1980 | 1987 | משטר נשיאותי | תיקונים חוקתיים | |
 זימבבואה רודזיה
|
1979 | 1979 | טריטוריה תלויה | הפכה לרודזיה הדרומית | |
 טורקיה
|
1923 | 2018 | משטר נשיאותי | משאל עם | |
 יוגוסלביה
|
1945 | 1953 | רפובליקה פרלמנטרית עם נשיאות ביצועית | תיקונים חוקתיים | ראש מדינה קולקטיבי
משטר חד-מפלגתי תחת המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה |
| ישראל
|
1948 | 1996 | משטר חצי-פרלמנטרי | חוק יסוד: הממשלה (בחירה ישירה) | |
 ניגריה
|
1963 | 1966 | משטר צבאי
(שהוביל ב-1979 להקמת הרפובליקה הניגרית השנייה הנשיאותית-דמוקרטית) |
הפיכה | |
| סורינאם
|
1975 | 1987 | רפובליקה בלתי-תלויה באספה | אימוץ חוקה חדשה | |
 סרי לנקה
|
1972 | 1978 | משטר חצי-נשיאותית | תיקונים חוקתיים | |
| פקיסטן
|
1956 | 1958 | משטר צבאי | הפיכה | |
| 1973 | 1978 | הפיכה | |||
| 1997 | 1999 | הפיכה | |||
| 2002 | 2003 | רפובליקה בלתי-תלויה באספה | תיקונים חוקתיים | ||
 צ'ילה
|
1891 | 1924 | כת צבאית | הפיכה | |
| 1925 | 1925 | משטר נשיאותי | אימוץ חוקה חדשה | ||
 קוריאה הדרומית
|
1960 | 1961 | כת צבאית | הפיכה | |
 קירגיזסטן
|
2010 | 2021 | משטר נשיאותי | אימוץ חוקה חדשה | |
 רודזיה
|
1970 | 1979 | דמוקרטיה פרלמנטרית | יצירת זימבבואה-רודזיה | הזכויות הפוליטיות הוגבלו למיעוט הלבן |
| רפובליקות פרלמנטריות עם נשיאות ביצועית | |||||
| מדינה | הפכה לרפובליקה פרלמנטרית עם נשיאות ביצועית | שינוי השיטה | שיטה חדשה | סיבת השינוי | הערות |
 גמביה
|
1970 | 1982 | משטר נשיאותי | תיקונים חוקתיים | הנשיא נבחר בבחירות חצי-ישירות בהצבעה כפולה מבוססת אזורי בחירה, כאשר משרות פנויות מאוישות על ידי הפרלמנט; הצעת אי-אמון גררה אוטומטית בחירות בזק. הבחירות לנשיאות נערכו ישירות והופרדו מהבחירות לפרלמנט ב-1982. |
| יוגוסלביה
|
1953 | 1963 | רפובליקה בלתי-תלויה באספה | חוקה חדשה | משטר חד-מפלגתי תחת המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה |
 קניה
|
1964 | 2013 | משטר נשיאותי | חוקה חדשה ובחירות | במקור נבחר הנשיא בבחירות חצי-ישירות בהצבעה כפולה מבוססת אזורי בחירה, כאשר משרות פנויות מאוישות על ידי הפרלמנט; הצעת אי-אמון גררה אוטומטית את התפטרותו של הנשיא או בחירות בזק. ראש ממשלה נפרד היה קיים בין 2008 ל-2013. המעבר למשטר נשיאותי מלא נחקק ב-2010, אך נכנס לתוקף רק ב-2013. |
| מערכות בלתי-תלויות באספה | |||||
| מדינה | הפיכה למערכת בלתי-תלויה באספה | שינוי השיטה | שיטה חדשה | סיבת השינוי | הערות |
 הרפובליקה הראשונה של גאנה
|
1960 | 1966 | משטר צבאי
(שהובילה להקמת הרפובליקה השנייה, פרלמנטרית מלאה) |
הפיכה | |
 טנגנייקה
|
1962 | 1964 | המדינה התפרקה | יצירת הרפובליקה המאוחדת של טנזניה | התאחדה ליצירת הרפובליקה המאוחדת של טנזניה תלת משטר נשיאותי חד-מפלגתי |
| יוגוסלביה
|
1963 | 1980 | רפובליקה מנהלית | חוקה חדשה ומות יוסיפ ברוז טיטו | משטר חד-מפלגתי תחת המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה
השינוי לרפובליקה מנהלית חוקק ב-1973 אך מומש רק ב-1980 |
 סרביה ומונטנגרו
|
1992 | 2000 | רפובליקה חצי-נשיאותית | תיקונים חוקתיים | |
| פקיסטן
|
1985 | 1997 | רפובליקה פרלמנטרית מלאה | תיקונים חוקתיים | |
| 2003 | 2010 | תיקונים חוקתיים | |||
| מערכות מנהליות | |||||
| יוגוסלביה
|
1980 | 1992 | — | התפרקות יוגוסלביה | משטר חד-מפלגתי תחת המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה |
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 טוומי, אן. "Australian politics explainer: Gough Whitlam's dismissal as prime minister". The Conversation (באנגלית). נבדק ב-18 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "The President's Role". טיימס אוף אינדיה. נבדק ב-18 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Parliamentary versus presidential government. אוניברסיטת אוקספורד. 1992. ISBN 978-0-19-878044-1.
- ^ חיים איסרוביץ, אחרי 55 שנה: ברבדוס התנתקה מבריטניה והפכה לרפובליקה, באתר מעריב אונליין, 30 בנובמבר 2021
- ^ "Salome Zurabishvili Wins Georgia Presidential Runoff". הניו יורק טיימס. Associated Press. 29 בנובמבר 2018. נבדק ב-3 בינואר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Trinidad and Tobago: Heads of State: 1962-1976". Archontology.org. נבדק ב-18 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 "British Monarch's Titles: 1867-2018". Archontology.org. נבדק ב-18 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mauritius: Heads of State: 1968-1992". Archontology.org. נבדק ב-18 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ פקסטון, ג'ון (1984). The Statesman's Year-Book 1984-85. פלגרייב מקמילן. p. 29. ISBN 978-0-333-34731-7. נבדק ב-18 בפברואר 2018.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Malta: Heads of State: 1964-1974". Archontology.org. נבדק ב-18 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Constitution of Nepal (אורכב 23.12.2015 בארכיון Wayback Machine)
- ^ וסר, ארנסט (23 בספטמבר 1997). "Semi-Presidentialism-Duverger's Concept — A New Political System Model" (PDF) (באנגלית). אוניברסיטת קלן. pp. 39–60. אורכב מ-המקור (PDF) ב-24 באפריל 2021. נבדק ב-21 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ שוגארט, מת'יו סוברג (בספטמבר 2005). "Semi-Presidential Systems: Dual Executive and Mixed Authority Patterns" (PDF). Graduate School of International Relations and Pacific Studies. אורכב מ-המקור (PDF) ב-19 באוגוסט 2008. נבדק ב-21 באוגוסט 2017.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ שוגארט, מת'יו סוברג (בדצמבר 2005). "Semi-Presidential Systems: Dual Executive And Mixed Authority Patterns" (PDF). French Politics. 3 (3): 323–351. doi:10.1057/palgrave.fp.8200087. נבדק ב-21 באוגוסט 2017.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ McMenamin, Iain. "Semi-Presidentialism and Democratisation in Poland" (PDF). אוניברסיטת דבלין סיטי. אורכב מ-המקור (PDF) ב-12 בפברואר 2012. נבדק ב-11 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ קריאן ח'אלד (9 באפריל 2010). "Pakistan lawmakers approve weakening of presidential powers". CNN. נבדק ב-14 באפריל 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'18th Amendment to restore Constitution'". Nation.com.pk. אורכב מ-המקור ב-14 באפריל 2010. נבדק ב-14 באפריל 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "South Africa: Heads of State: 1910-1961". Archontology.org. נבדק ב-18 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ קרלין, ג'ון (31 במאי 1994). "South Africa returns to the Commonwealth fold". האינדיפנדנט. ארכיון מ-2022-05-25. נבדק ב-18 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Secession Talked by Some Anti-Republicans". Saskatoon Star-Phoenix. 11 באוקטובר 1960. נבדק ב-18 בפברואר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ לכל רשימת מועמדים לפרלמנט חייב להיות גם מועמד לנשיאות, ומועמד המפלגה שזוכה בהכי הרבה קולות נבחר לנשיא