שאול ישראלי – הבדלי גרסאות
ושוב מלחמות העריכה של האנונימי, ושוב נבטל אותם, כרגיל |
|||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
הרב '''שאול ישראלי''' ([[כ"ה בתמוז]] [[ה'תרס"ט]], [[14 ביולי]] [[1909]] – [[י"ט בסיוון]] [[ה'תשנ"ה]], [[17 ביוני]] [[1995]]) היה [[רב]] ו[[פוסק]], מן הרבנים הבולטים של ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]] ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[מרכז הרב]]. תלמיד מובהק וקרוב של [[הראי"ה קוק]]. |
הרב '''שאול ישראלי''' ([[כ"ה בתמוז]] [[ה'תרס"ט]], [[14 ביולי]] [[1909]] – [[י"ט בסיוון]] [[ה'תשנ"ה]], [[17 ביוני]] [[1995]]) היה [[רב]] ו[[פוסק]], מן הרבנים הבולטים של ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]] ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[מרכז הרב]]. תלמיד מובהק וקרוב של [[הראי"ה קוק]]. |
||
כיהן כרבו הראשון של [[כפר הרא"ה]], [[דיין (משפט עברי)|דיין]] ב[[בית הדין הרבני הגדול]], וכחבר [[מועצת הרבנות הראשית]]. נשיא מכון [[ארץ חמדה (כולל)|ארץ חמדה]] וחבר ה[[נשיא (ארגון)|נשיאות]] המייסדת של [[איחוד הרבנים למען ארץ ישראל]]. ממקימי [[חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי]], דוברו |
כיהן כרבו הראשון של [[כפר הרא"ה]], [[דיין (משפט עברי)|דיין]] ב[[בית הדין הרבני הגדול]], וכחבר [[מועצת הרבנות הראשית]]. נשיא מכון [[ארץ חמדה (כולל)|ארץ חמדה]] וחבר ה[[נשיא (ארגון)|נשיאות]] המייסדת של [[איחוד הרבנים למען ארץ ישראל]]. ממקימי [[חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי]], דוברו ועורך ביטאונו - 'התורה והמדינה'.{{הערה|אברהם ישראל שריר (עורך), '''גאון בתורה ובמידות''', הוצאת ארז, תשנ"ט}} |
||
נחשב לפוסק בעל שיעור קומה בולט |
נחשב לפוסק בעל שיעור קומה בולט{{הערה|שם=רונס|רונס, משנתו ההלכתית של הרב שאול ישראלי, רמת גן 2012}}{{מקור|עמוד?}}, ובעיני רבים היה לפוסק הבולט בציונות הדתית. רבים ממורי ההוראה בציונות הדתית הם תלמידיו ותלמידי תלמידיו.{{הערה|[[משה הלינגר]] ויצחק הרשקוביץ, '''[https://en.idi.org.il/media/4039/obedience-and-civil-disobedience-in-religious-zionism-book.pdf ציות ואי ציות בציונות הדתית - מגוש אמונים ועד תג מחיר]''', הוצאת [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], עמ' 215 ו271}} חתן [[פרס ישראל]] ל[[ספרות תורנית]]. |
||
==תולדות חייו== |
==תולדות חייו== |
||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
בתחילת שנת ה'[[תרצ"ד]] עלה לארץ ישראל והחל ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], שם יצר קשר חזק עם הרב [[יעקב משה חרל"פ]], למד איתו בחברותא, ונהג להכין עימו את השיעור הכללי. |
בתחילת שנת ה'[[תרצ"ד]] עלה לארץ ישראל והחל ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], שם יצר קשר חזק עם הרב [[יעקב משה חרל"פ]], למד איתו בחברותא, ונהג להכין עימו את השיעור הכללי. |
||
מאז פטירת רבו הרב חרל"פ, המשיך כל חייו בביתו את מנהגו של הרב חרל"פ לקיים מעמד [[שירת הים]] בליל [[שביעי של פסח]] בחגיגיות וברוב עם. לפני השירה נשא דברי הגות ורגש על משמעות המעמד, ולאחר מכן שרו את שירת הים בלחן המסורתי של הרב חרל"פ.{{הערה|'''גאון בתורה ובמידות''', עמ' 154. '''דרשות לימי הפסח''', הקדמה (מהרב ישראל שריר)}} |
|||
===ברבנות כפר הרא"ה=== |
===ברבנות כפר הרא"ה=== |
||
בשנת ה'[[תרצ"ח]] קיבל [[סמיכה לרבנות]] מהרב חרל"פ ומהרב [[איסר זלמן מלצר]] ובחנוכה של אותה שנה נבחר לרבו של [[כפר הרא"ה]] (המושב הראשון של יישובי [[הפועל המזרחי]] שמינה לעצמו רב) בתמיכתו של הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]. נשא לאישה את בת דודתו בת-שבע בורגנסקי. בכפר הרא"ה עיצב הרב ישראלי יחד עם חברי הכפר אורח חיים של יישוב [[חקלאי]] [[דתיים לאומיים|דתי]], בין השאר גרם להם לפתור סכסוכים ביניהם בבית הדין בראשותו.{{הערה|שם=כץ|הרב שמואל כ"ץ, [http://eretzhemdah.org/Data/UploadedFiles/SitePages/896-sFileRedir.pdf תולדות חייו של הרב שאול ישראלי זצ"ל]}} |
בשנת ה'[[תרצ"ח]] קיבל [[סמיכה לרבנות]] מהרב חרל"פ ומהרב [[איסר זלמן מלצר]] ובחנוכה של אותה שנה נבחר לרבו של [[כפר הרא"ה]] (המושב הראשון של יישובי [[הפועל המזרחי]] שמינה לעצמו רב) בתמיכתו של הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]. נשא לאישה את בת דודתו בת-שבע בורגנסקי. בכפר הרא"ה עיצב הרב ישראלי יחד עם חברי הכפר אורח חיים של יישוב [[חקלאי]] [[דתיים לאומיים|דתי]], בין השאר גרם להם לפתור סכסוכים ביניהם בבית הדין בראשותו.{{הערה|שם=כץ|הרב שמואל כ"ץ, [http://eretzhemdah.org/Data/UploadedFiles/SitePages/896-sFileRedir.pdf תולדות חייו של הרב שאול ישראלי זצ"ל]}} |
||
במהלך תקופה זו עסק הרב ישראלי רבות בהלכות [[מצוות התלויות בארץ]] (הלכות [[שמיטה]], [[עורלה]], [[כלאי הכרם]]), הן בבירור ההלכה למעשה והן בהטמעתה בהתיישבות הדתית.{{הערה|שם=שאול1|[https://mercazharav.org.il/ |
במהלך תקופה זו עסק הרב ישראלי רבות בהלכות [[מצוות התלויות בארץ]] (הלכות [[שמיטה]], [[עורלה]], [[כלאי הכרם]]), הן בבירור ההלכה למעשה והן בהטמעתה בהתיישבות הדתית.{{הערה|שם=שאול1|[https://mercazharav.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/ הרב שאול ישראלי] באתר [[ישיבת מרכז הרב]]}} כמומחה לנושאים אלו נבחר לימים לעמוד בראש המחלקה למצוות התלויות בארץ של [[הרבנות הראשית לישראל]]. כשהוקם [[מכון התורה והארץ]] על ידי תלמידו הרב [[יהודה הלוי עמיחי]] התייעצו בו רבני המכון. בירוריו ופסיקותיו בנושאים אלו ראו אור בספריו "ארץ חמדה" (שהשלים ביום [[הקמת המדינה]], [[ה' באייר]] תש"ח) ו"חוות בנימין". |
||
בשנת ה'[[ת"ש]] הקים הרב [[משה צבי נריה]] את ישיבת [[בני עקיבא]] בכפר הרא"ה ([[ישיבת כפר הרא"ה]], שהייתה בתחילה "[[ישיבה קטנה]]"). הסיבה המרכזית להקמתה באתר זה הייתה הסמיכות לרב ישראלי, והוא לימד בה את השיעור הגבוה במשך מספר שנים. לאחר מכן הקים הרב ישראלי את ה"מכון להלכה ברורה בהתיישבות חקלאית", שנסגר במהרה עקב קשיים כלכליים. עם סגירת המכון נענה לבקשתו של הרב [[יהושע יגל]] – ראש [[מדרשית נעם]] ב[[פרדס חנה]] ללמד במדרשייה, ומסר בה שיעורים קבועים ב"[[מחשבת ישראל]]". את שיעוריו בנושא הוציא בספר "פרקים במחשבת ישראל" (מהדורה ראשונה [[ה'תשי"ב]]). עם פרסום הספר, שהציג סדר שיטתי ומקורי לנושא, הוכר המקצוע לבחינות הבגרות.{{הערה|ישראל שריר, {{אנצ דעת|1070}}}} |
בשנת ה'[[ת"ש]] הקים הרב [[משה צבי נריה]] את ישיבת [[בני עקיבא]] בכפר הרא"ה ([[ישיבת כפר הרא"ה]], שהייתה בתחילה "[[ישיבה קטנה]]"). הסיבה המרכזית להקמתה באתר זה הייתה הסמיכות לרב ישראלי, והוא לימד בה את השיעור הגבוה במשך מספר שנים. לאחר מכן הקים הרב ישראלי את ה"מכון להלכה ברורה בהתיישבות חקלאית", שנסגר במהרה עקב קשיים כלכליים. עם סגירת המכון נענה לבקשתו של הרב [[יהושע יגל]] – ראש [[מדרשית נעם]] ב[[פרדס חנה]] ללמד במדרשייה, ומסר בה שיעורים קבועים ב"[[מחשבת ישראל]]". את שיעוריו בנושא הוציא בספר "פרקים במחשבת ישראל" (מהדורה ראשונה [[ה'תשי"ב]]). עם פרסום הספר, שהציג סדר שיטתי ומקורי לנושא, הוכר המקצוע לבחינות הבגרות.{{הערה|ישראל שריר, {{אנצ דעת|1070}}}} |
||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
קיבל את [[פרס ישראל]] ל[[ספרות תורנית]] לשנת [[תשנ"ב]], [[פרס הרב קוק לספרות תורנית]] לשנת [[תשי"ח]], [[פרס הרב מימון]] לשנת [[תשל"ב]], והפרס על שם חיים משה שפירא לשנת [[תש"ן]]. |
קיבל את [[פרס ישראל]] ל[[ספרות תורנית]] לשנת [[תשנ"ב]], [[פרס הרב קוק לספרות תורנית]] לשנת [[תשי"ח]], [[פרס הרב מימון]] לשנת [[תשל"ב]], והפרס על שם חיים משה שפירא לשנת [[תש"ן]]. |
||
===בישיבת מרכז הרב ובראשותה=== |
===בישיבת מרכז הרב ובראשותה=== |
||
בשנת ה'תשי"ג הציעו מקימי [[ישיבת כרם ביבנה]] לרב ישראלי לעמוד בראשה, אך הוא סירב.<ref>שאול מייזליש ואליהו רוט (עורכים), '''יבנה וחכמיה – סיפורה של אם ישיבות ההסדר''', יבנה תש"ע, עמ' 54</ref> בשנת ה'תשי"ט |
בשנת ה'תשי"ג הציעו מקימי [[ישיבת כרם ביבנה]] לרב ישראלי לעמוד בראשה, אך הוא סירב.<ref>שאול מייזליש ואליהו רוט (עורכים), '''יבנה וחכמיה – סיפורה של אם ישיבות ההסדר''', יבנה תש"ע, עמ' 54</ref> בשנת ה'תשי"ט ביקש ממנו ראש ישיבת מרכז הרב - הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]]{{הערה|שם=שאול1}} לכהן מתחתיו בישיבה{{הבהרה}}{{מקור}} ולהעביר [[שיעור כללי]], בנוסף לרב [[אברהם אלקנה שפירא]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maale.org.il/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D/cont19545|כותרת=שאול ישראלי|אתר=באתר [[מעלה - המרכז לציונות דתית]]|תאריך_וידוא=2022-04-14}}</ref> הוא נענה לבקשה, החל במסירת השיעור, וכונה בתואר "ראש ישיבה"{{מקור}}. מאז, במשך 36 שנה, עד חודשים ספורים לפני פטירתו, לימד שיעור כללי בישיבה ביום חמישי, בנוסף לשיעור הכללי של מקבילו הרב שפירא - שנמסר ביום שלישי{{הערה|שם=כץ}} שיעוריו אלו החלו לראות אור בסדרה "שערי שאול". את השיעורים מסר, בניגוד למקובל, על גרם המדרגות של ארון הקודש ולא על הדוכן עצמו, בנמקו שאינו יכול לעמוד במקום שבו עמד הרב קוק.{{הערה|שם=שאול1}} |
||
| ⚫ | בויכוח שהתגלע עם פטירתו של [[הרב צבי יהודה קוק]] בשנת תשמ"ב, תמך בסמכותו הבלעדית של הרב שפירא כראש הישיבה (כשהוא לצידו), ללא שותפות הרב [[צבי טאו]], ומאז היו שניהם ראשי הישיבה. בעמדם יחד בראשותה הם בלטו בהנהגת הציבור, בין השאר בהובלת המאבקים על שלימות ארץ ישראל. הם אלו שייסדו, יחד עם הרב [[נחום אליעזר רבינוביץ]] את [[איחוד הרבנים למען ארץ ישראל]] בתקופת [[הסכמי אוסלו]]. |
||
כן ביקש ממנו הרצי"ה לכהן מתחתיו{{הבהרה|סיבה=במקורות כתוב שהיה ר"מ עד פטירת הרצי"ה}}{{מקור}}, והוא כונה בתואר ראש הישיבה{{הבהרה|סיבה=ממתי?}}{{מקור}}. |
|||
| ⚫ | בויכוח שהתגלע עם פטירתו של [[הרב צבי יהודה קוק]] בשנת תשמ"ב, תמך בסמכותו הבלעדית של הרב שפירא כראש הישיבה (כשהוא לצידו), ללא שותפות הרב [[צבי טאו]]. בעמדם יחד בראשותה הם בלטו בהנהגת הציבור, בין השאר בהובלת |
||
נפטר ביום [[שבת]] [[פרשת שלח לך]], [[י"ט בסיוון]] ה'[[תשנ"ה]], ונטמן למחרת בהלוויה רבת משתתפים ב[[בית הקברות סנהדריה]] בירושלים. |
נפטר ביום [[שבת]] [[פרשת שלח לך]], [[י"ט בסיוון]] ה'[[תשנ"ה]], ונטמן למחרת בהלוויה רבת משתתפים ב[[בית הקברות סנהדריה]] בירושלים. |
||
==דרכו ההלכתית== |
==דרכו ההלכתית== |
||
בפסקיו, מיעט הרב ישראלי לעסוק בספרות ה[[שאלות ותשובות|שו"ת]] של ה[[אחרונים]], והכרעותיו בנויות לרוב מדיון בתלמוד, הראשונים והשולחן ערוך. עיונו באחרונים התמקד בעיקר באלה המרכזיים דוגמת [[שו"ת חתם סופר|החתם סופר]] ו[[הנודע ביהודה]], וכן רבו [[הראי"ה קוק]] ו[[אברהם ישעיהו קרליץ|החזון איש]]. הוא עסק בכתבי ה"אחרונים" תוך ביקורתיות ונכונות לחלוק עליהם בהתאם לדעתו בסוגיה. כן השתמש לעיתים בליבות רעיונותיהם, תוך הפקת כיווני הסבר מחודשים משל עצמו, מתוכן. |
בפסקיו, מיעט הרב ישראלי לעסוק בספרות ה[[שאלות ותשובות|שו"ת]] של ה[[אחרונים]], והכרעותיו בנויות לרוב מדיון בתלמוד, הראשונים והשולחן ערוך. עיונו באחרונים התמקד בעיקר באלה המרכזיים דוגמת [[שו"ת חתם סופר|החתם סופר]] ו[[הנודע ביהודה]], וכן רבו [[הראי"ה קוק]] ו[[אברהם ישעיהו קרליץ|החזון איש]]. הוא עסק בכתבי ה"אחרונים" תוך ביקורתיות ונכונות לחלוק עליהם בהתאם לדעתו בסוגיה. כן השתמש לעיתים בליבות רעיונותיהם, תוך הפקת כיווני הסבר מחודשים משל עצמו, מתוכן. |
||
לצד רבנים דוגמת הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב [[אליעזר יהודה וולדנברג]], נודע בבירורי ההלכה בענייני ציבור ומדינה ובחלוציותו בהם, וכן היה ממניחי היסודות להלכות [[מצוות התלויות בארץ|המצוות התלויות בארץ]]. שני נושאים אלו לא עובדו דיים מבחינה הלכתית בשנות ה[[גלות (יהדות)|גלות]], והצריכו בירור מן היסוד. זו אחת הסיבות לבולטות של |
לצד רבנים דוגמת הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב [[אליעזר יהודה וולדנברג]], נודע בבירורי ההלכה בענייני ציבור ומדינה ובחלוציותו בהם, וכן היה ממניחי היסודות להלכות [[מצוות התלויות בארץ|המצוות התלויות בארץ]]. שני נושאים אלו לא עובדו דיים מבחינה הלכתית בשנות ה[[גלות (יהדות)|גלות]], והצריכו בירור מן היסוד. זו אחת הסיבות לבולטות של העיסוק בדברי הראי"ה בכתיבתו של הרב ישראלי בנושאים אלו, וכן של החזון איש בפסקיו בנוגע למצוות התלויות בארץ, היות ומשנתם בנושאים אלו משמעותית ונצרכת במיוחד, בשל מיעוט התוכן הקיים לגביהם אצל אחרים. הוא ראה בפועלו בתחום זה ניסיון להגשמת קריאתו של הראי"ה להחיות את [[תורת ארץ ישראל (שיטת לימוד)|תורת ארץ ישראל]]. פסיקתו במקרים רבים התבססה על עמדותיו הגאוליות ביחס ל[[ציונות|תהליך הציוני]] ו[[הכרזת העצמאות|הקמת המדינה]], והמשמעות ההלכתיות שייחס להם. |
||
ניתוחו ההלכתי מושפע מ[[ישיבה|דרך הלימוד הישיבתית]], המעמיקה בניתוח מושגי ולמדני. הוא משתמש לעיתים באבחנת [[צווי דינים]] במהלך דיונים בבעיות שונות. לדעתו בבירורי |
ניתוחו ההלכתי מושפע מ[[ישיבה|דרך הלימוד הישיבתית]], המעמיקה בניתוח מושגי ולמדני. הוא משתמש לעיתים באבחנת [[צווי דינים]] במהלך דיונים בבעיות שונות. לדעתו בבירורי הלכות מדינה וכדומה הדברים אף מוכרחים, מפני שאין תוכן רב בנושאים אלו בספרות הקדמונים, וסגנון הלכתי שנסמך בעיקר על המופיע בהם לא יצלח לבירורי הלכות אלו.{{הערה|שם=רונס|רונס, משנתו ההלכתית של הרב שאול ישראלי, רמת גן 2012}} |
||
==עמדותיו== |
==עמדותיו== |
||
| שורה 89: | שורה 87: | ||
ראה ב[[מדינת ישראל]] וקיבוץ הגלויות [[אתחלתא דגאולה]], וסבר שגדולי [[תלמיד חכם|תלמידי החכמים]] צריכים לעמול לברר את הסוגיות הנוגעות להנהגת מדינה יהודית על פי תורה ולפעול להוביל לכיוון זה את המדינה.{{הערה|הקדמתו לגיליון הראשון של קובץ [[התורה והמדינה]] של [[חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי]]}}{{מקור|את ההקדמה לכרך הראשון של "התורה והמדינה", בה מופיעים הדברים, כתב הרב כ.פ.טרוכש}} |
ראה ב[[מדינת ישראל]] וקיבוץ הגלויות [[אתחלתא דגאולה]], וסבר שגדולי [[תלמיד חכם|תלמידי החכמים]] צריכים לעמול לברר את הסוגיות הנוגעות להנהגת מדינה יהודית על פי תורה ולפעול להוביל לכיוון זה את המדינה.{{הערה|הקדמתו לגיליון הראשון של קובץ [[התורה והמדינה]] של [[חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי]]}}{{מקור|את ההקדמה לכרך הראשון של "התורה והמדינה", בה מופיעים הדברים, כתב הרב כ.פ.טרוכש}} |
||
סבר שאין מניעה הלכתית למנות נשים ונכרים לתפקידים ציבוריים במדינה דמוקרטית.{{הערה|יצחק רונס, [https://asif.co.il/wp-content/uploads/2021/04/2_2-2.pdf משנתו ההלכתית של הרב שאול ישראלי], עמ' 55-52}} |
|||
בעקבות [[פעולת קיביה]] ו[[פעולות התגמול|פעולות תגמול]] אחרות שבהן נהרגו אזרחים שלא היו מעורבים בלחימה כתב הרב ישראלי מאמר נרחב, ובו אחת ההתייחסויות ההלכתיות הראשונות שנכתבו בנושאים אלה. במאמר הוא קובע שאסור לפגוע באופן מכוון בבלתי מעורבים, אולם מתיר פגיעה אגבית בבלתי מעורבים כאשר מנסים לפגוע במחבלים המסתתרים ביניהם. עוד כתב שכאשר רובה ככולה של האוכלוסייה מעודדת את פעולת הכנופיות והדבר מסייע להגברת פעולותיהן, יש לאוכלוסייה דין רודף, אולם גם אז אסור לפגוע בילדים בכוונה תחילה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43775&st=&pgnum=113|כותרת=עמוד הימיני, סימן טז, "פעולות צבאיות להגנת המדינה"|הכותב=הרב שאול ישראלי |תאריך= |שפה= |ציטוט= |מידע נוסף=}}}} |
בעקבות [[פעולת קיביה]] ו[[פעולות התגמול|פעולות תגמול]] אחרות שבהן נהרגו אזרחים שלא היו מעורבים בלחימה כתב הרב ישראלי מאמר נרחב, ובו אחת ההתייחסויות ההלכתיות הראשונות שנכתבו בנושאים אלה. במאמר הוא קובע שאסור לפגוע באופן מכוון בבלתי מעורבים, אולם מתיר פגיעה אגבית בבלתי מעורבים כאשר מנסים לפגוע במחבלים המסתתרים ביניהם. עוד כתב שכאשר רובה ככולה של האוכלוסייה מעודדת את פעולת הכנופיות והדבר מסייע להגברת פעולותיהן, יש לאוכלוסייה דין רודף, אולם גם אז אסור לפגוע בילדים בכוונה תחילה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43775&st=&pgnum=113|כותרת=עמוד הימיני, סימן טז, "פעולות צבאיות להגנת המדינה"|הכותב=הרב שאול ישראלי |תאריך= |שפה= |ציטוט= |מידע נוסף=}}}} |
||
| שורה 173: | שורה 169: | ||
* ישראל שריר, {{אנצ דעת|1070}} |
* ישראל שריר, {{אנצ דעת|1070}} |
||
* [https://eretzhemdah.org/content.asp?PageId=1&lang=he מרן הגאון שאול ישראלי זצ"ל], באתר [[ארץ חמדה (כולל)|ארץ חמדה]] |
* [https://eretzhemdah.org/content.asp?PageId=1&lang=he מרן הגאון שאול ישראלי זצ"ל], באתר [[ארץ חמדה (כולל)|ארץ חמדה]] |
||
* [https://mercazharav.org.il/ |
* [https://mercazharav.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/ הרב שאול ישראלי] באתר [[ישיבת מרכז הרב]] |
||
* [http://meyda.education.gov.il/files/tarbut/pirsumeagaf/kitveet/268pdf.pdf גיליון של "דף לתרבות יהודית" על הרב ישראלי ומשנתו], באתר [[משרד החינוך]] {{כ}} |
* [http://meyda.education.gov.il/files/tarbut/pirsumeagaf/kitveet/268pdf.pdf גיליון של "דף לתרבות יהודית" על הרב ישראלי ומשנתו], באתר [[משרד החינוך]] {{כ}} |
||
* {{אתר ישיבה1|1=אליעזר מלמד|2=הרב ישראלי - רב, דיין ראש ישיבה|3=3588}} |
* {{אתר ישיבה1|1=אליעזר מלמד|2=הרב ישראלי - רב, דיין ראש ישיבה|3=3588}} |
||
| שורה 181: | שורה 177: | ||
* [[שמואל כ"ץ (רב)|שמאול כ"ץ]], [http://eretzhemdah.org/Data/UploadedFiles/SitePages/896-sFileRedir.pdf תולדות חייו של הרב שאול ישראלי] |
* [[שמואל כ"ץ (רב)|שמאול כ"ץ]], [http://eretzhemdah.org/Data/UploadedFiles/SitePages/896-sFileRedir.pdf תולדות חייו של הרב שאול ישראלי] |
||
* [https://www.youtube.com/watch?v=wEGtDuTbsRw סרט אודותיו] בהפקת [[אולפני אתרוג]] |
* [https://www.youtube.com/watch?v=wEGtDuTbsRw סרט אודותיו] בהפקת [[אולפני אתרוג]] |
||
* [https://www.youtube.com/watch?v=kNW0hkHn3mM&t=4s מצגת על חייו ופועלו] באתר [[יוטיוב]] |
* [https://www.youtube.com/watch?v=kNW0hkHn3mM&t=4s מצגת על חייו ופועלו] באתר [[יוטיוב]] |
||
=== מאמרים ושיעורים === |
=== מאמרים ושיעורים === |
||
| שורה 220: | שורה 216: | ||
[[קטגוריה:דמויות מופת של החמ"ד]] |
[[קטגוריה:דמויות מופת של החמ"ד]] |
||
[[קטגוריה:רבנים שקראו לסרב לפקודת פינוי שטחים]] |
[[קטגוריה:רבנים שקראו לסרב לפקודת פינוי שטחים]] |
||
| ⚫ | |||
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1909]] |
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1909]] |
||
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1995]] |
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1995]] |
||
| ⚫ | |||
גרסה מ־07:43, 18 באפריל 2022
 | |
| לידה |
14 ביולי 1909 כ"ה בתמוז ה'תרס"ט סלוצק |
|---|---|
| פטירה |
17 ביוני 1995 (בגיל 85) י"ט בסיוון ה'תשנ"ה ירושלים |
| מקום קבורה |
בית הקברות סנהדריה  |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
ישיבת מרכז הרב |
| מקום פעילות | ירושלים, כפר הרא"ה |
| תקופת הפעילות |
? – 17 ביוני 1995 |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, מצוות התלויות בארץ, הלכות מדינה, מחשבת ישראל, ועוד |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת מרכז הרב, רבו של כפר הרא"ה, דיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית |
| רבותיו | הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב אברהם אליהו מייזס |
| תלמידיו | הרב יעקב אריאל, הרב יהודה הלוי עמיחי, הרב יוסף כרמל, הרב משה הררי, הרב יהושע מגנס, הרב דוב ליאור |
| חיבוריו | ארץ חמדה, עמוד הימיני, משפטי שאול, פרקים במחשבת ישראל |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1992) |
  | |
הרב שאול ישראלי (כ"ה בתמוז ה'תרס"ט, 14 ביולי 1909 – י"ט בסיוון ה'תשנ"ה, 17 ביוני 1995) היה רב ופוסק, מן הרבנים הבולטים של הציונות הדתית וראש ישיבת מרכז הרב. תלמיד מובהק וקרוב של הראי"ה קוק.
כיהן כרבו הראשון של כפר הרא"ה, דיין בבית הדין הרבני הגדול, וכחבר מועצת הרבנות הראשית. נשיא מכון ארץ חמדה וחבר הנשיאות המייסדת של איחוד הרבנים למען ארץ ישראל. ממקימי חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי, דוברו ועורך ביטאונו - 'התורה והמדינה'.[1]
נחשב לפוסק בעל שיעור קומה בולט[2][דרוש מקור: עמוד?], ובעיני רבים היה לפוסק הבולט בציונות הדתית. רבים ממורי ההוראה בציונות הדתית הם תלמידיו ותלמידי תלמידיו.[3] חתן פרס ישראל לספרות תורנית.
תולדות חייו
בצעירותו
נולד בעיר סלוצק שבבלארוס, לרב בנימין איזראעליט – רב העיירה קוינדוב שעל יד העיר מינסק. למד בתלמוד תורה ובישיבה קטנה בסלוצק בהנהלתם של הרב יחזקאל אברמסקי וראש הישיבה הרב איסר זלמן מלצר.
ילדותו ובחרותו עברו בצל המהפכה הקומוניסטית. אביו, שהמשיך ללמד תורה על אף האיסור על כך, נאסר בהאשמת שווא של "ריגול למען פולין" והוצא להורג בט"ו בטבת תרצ"ח (19 בדצמבר 1937). לימים, בשנת 1989, שלטונות ברית המועצות טהרו את שמו.[4]
לאחר שהשלטונות סגרו את הישיבה בסלוצק עבר למינסק ולמד שם במחתרת אצל הרב יהושע צימבליסט מהורודנא, בבית הכנסת "שואבי מים". מאוחר יותר הצטרף להתארגנות של קבוצת בחורים מישיבות שנסגרו על ידי השלטונות ללמוד במחתרת אצל הרב אברהם אליהו מייזס (לימים איש העדה החרדית בירושלים) בבית הכנסת "משכיל לאיתן" בעיר. הרב ישראלי ייחס חשיבות רבה לתקופת לימודיו זו ואמר כי הרב מייזס "העמיד אותו על רגליו" מבחינה לימודית.
העלייה לארץ ישראל
בשנת ה'תר"צ מאס במגבלות לימוד התורה במחתרת ונסע למוסקבה כדי לנסות לקבל אישור להגר מברית המועצות. ניסיונות אלו כשלו, ויחד עם חברותא שלו מתקופת לימודיו המחתרתיים במינסק - הרב דוד סלומון (לימים רבו של כפר אברהם), והרב אברהם שדמי (אז פשעדמייסקי, לימים ראש כולל "בית זבול"), החליט לחצות את הגבול באופן בלתי חוקי.
בשל סכנת המוות הכרוכה במעבר הגבול הם פנו להתייעץ עם הרב יעקב קלמס במוסקבה (לימים חבר מועצת הרבנות הראשית). הרב קלמס ערך עבורם "גורל הגר"א", אשר נפתח בפסוק "פנו וסעו לכם ובאו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד נהר הגדול נהר פרת" (דברים א' ו'). הדברים פורשו כמתייחסים לנהר פרוט שבגבול עם רומניה. בכ"ג בשבט ה'תרצ"ג (19 בפברואר 1933) חצו השלושה את הגבול מעל הנהר הקפוא. הם נתפסו על ידי משמר הגבול הפולני והובאו למעצר בבורשטשוב. הפולנים רצו למסור אותם לידי הרוסים, דבר שהיה כגזר דין מוות בעבורם. הם פנו דרך הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי לרב קוק שישיג בעבורם סֶרטִיפִיקָטִים, והוא פנה בעניין לנציב העליון. בינתיים פעל רבה של בורשטוב עם אחרים להשהיית הסגרתם לרוסיה. לאחר קבלת אישורי העלייה לארץ ישראל הם שוחררו והוא למד כחצי שנה בישיבת מיר עד לעלייתו.
בתחילת שנת ה'תרצ"ד עלה לארץ ישראל והחל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם יצר קשר חזק עם הרב יעקב משה חרל"פ, למד איתו בחברותא, ונהג להכין עימו את השיעור הכללי.
מאז פטירת רבו הרב חרל"פ, המשיך כל חייו בביתו את מנהגו של הרב חרל"פ לקיים מעמד שירת הים בליל שביעי של פסח בחגיגיות וברוב עם. לפני השירה נשא דברי הגות ורגש על משמעות המעמד, ולאחר מכן שרו את שירת הים בלחן המסורתי של הרב חרל"פ.[5]
ברבנות כפר הרא"ה
בשנת ה'תרצ"ח קיבל סמיכה לרבנות מהרב חרל"פ ומהרב איסר זלמן מלצר ובחנוכה של אותה שנה נבחר לרבו של כפר הרא"ה (המושב הראשון של יישובי הפועל המזרחי שמינה לעצמו רב) בתמיכתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. נשא לאישה את בת דודתו בת-שבע בורגנסקי. בכפר הרא"ה עיצב הרב ישראלי יחד עם חברי הכפר אורח חיים של יישוב חקלאי דתי, בין השאר גרם להם לפתור סכסוכים ביניהם בבית הדין בראשותו.[6]
במהלך תקופה זו עסק הרב ישראלי רבות בהלכות מצוות התלויות בארץ (הלכות שמיטה, עורלה, כלאי הכרם), הן בבירור ההלכה למעשה והן בהטמעתה בהתיישבות הדתית.[7] כמומחה לנושאים אלו נבחר לימים לעמוד בראש המחלקה למצוות התלויות בארץ של הרבנות הראשית לישראל. כשהוקם מכון התורה והארץ על ידי תלמידו הרב יהודה הלוי עמיחי התייעצו בו רבני המכון. בירוריו ופסיקותיו בנושאים אלו ראו אור בספריו "ארץ חמדה" (שהשלים ביום הקמת המדינה, ה' באייר תש"ח) ו"חוות בנימין".
בשנת ה'ת"ש הקים הרב משה צבי נריה את ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה (ישיבת כפר הרא"ה, שהייתה בתחילה "ישיבה קטנה"). הסיבה המרכזית להקמתה באתר זה הייתה הסמיכות לרב ישראלי, והוא לימד בה את השיעור הגבוה במשך מספר שנים. לאחר מכן הקים הרב ישראלי את ה"מכון להלכה ברורה בהתיישבות חקלאית", שנסגר במהרה עקב קשיים כלכליים. עם סגירת המכון נענה לבקשתו של הרב יהושע יגל – ראש מדרשית נעם בפרדס חנה ללמד במדרשייה, ומסר בה שיעורים קבועים ב"מחשבת ישראל". את שיעוריו בנושא הוציא בספר "פרקים במחשבת ישראל" (מהדורה ראשונה ה'תשי"ב). עם פרסום הספר, שהציג סדר שיטתי ומקורי לנושא, הוכר המקצוע לבחינות הבגרות.[8]
פעילות רבנית
בשלהי ה'תש"ח הקים הרב ישראלי, עם רבנים נוספים ובראשם הרב כתריאל פישל טכורש, את "חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי", שמטרתו הייתה "להשפיע על צביון ודמות המדינה" ולתת מענה לשאלות ההלכתיות הקשורות בה. ואכן בשני עשוריו הראשונים היה "חבר הרבנים" גוף בעל השפעה רבה על הרבנות והקהילות בארץ. הוא עמד מאחרי רבים מן המאבקים על אופייה היהודי של מדינת ישראל. הרב ישראלי היה דוברו העיקרי של הארגון. הוא גם יסד וערך את ביטאונו "התורה והמדינה", שהפך לבמה מרכזית לבירורים הלכתיים במגוון הסוגיות הקשורות לניהול מדינה יהודית. הרב ישראלי עצמו פרסם בכל גיליון מאמר הלכתי משלו בנושאים אלו, כמו סמכות הכנסת והממשלה, מינוי נוכרים לכנסת, מפקד אוכלוסין ופעולות תגמול. המאמרים כונסו עם מאמרים אחרים שלו לספרו "עמוד הימיני" (הוצאה ראשונה, תשכ"ו).מועצת הרבנות הראשית קבלה את נוסח התפילה ליום העצמאות שהציע בשם חבר הרבנים.
בשנת ה'תשי"ג הרחיבה הרבנות הראשית את מסגרתה והרב ישראלי מונה כחבר במועצה המורחבת. עם פטירתו של הרב צבי פסח פרנק בשנת ה'תשכ"ו נבחר הרב ישראלי לכהן כחבר מלא במועצה, שבה כיהן, למעט בשנים ה'תשל"ג-ה'תשל"ח, עד שהתפטר מתפקידו בשנת ה'תשנ"ג. דעתו התקבלה במועצה בנושאים כמו הלכות שמיטה, כשרות "בני ישראל" מהודו, היחס לרפורמים, השתלות לב ועוד. בין תפקידיו במועצה כיהן כאחראי על מחלקת מצוות התלויות בארץ, ובמסגרתה פעל להטמעת שמירת השמיטה בישראל.[9]
בשנת ה'תשכ"ה מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. עקב כך עזב את הרבנות בכפר הרא"ה ועבר להתגורר בירושלים בקרבת הישיבה. הוא כיהן בבית הדין עד צאתו לגמלאות בשנת ה'תש"מ. פסקיו והכרעותיו משמשים רבות כיסודות לפסקי דין של דיינים מאוחרים יותר.[דרושה הבהרה][דרוש מקור] חלק מפסקיו בבית הדין כונסו ב"חוות בנימין" וב"משפטי שאול".
ערך את הביטאון "ברקאי" לרבני הארץ והתפוצות (תשמ"ג-תש"ן). היה חבר במערכת "דעת מקרא" על נביאים וכתובים והגיה את חלקיה שיצאו בחייו.
בשנת ה'תשמ"ז נענה לפנייתם של הרב משה ארנרייך והרב יוסף כרמל לשמש כנשיא מכון "ארץ חמדה" להכשרת דיינים.
קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשנ"ב, פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ח, פרס הרב מימון לשנת תשל"ב, והפרס על שם חיים משה שפירא לשנת תש"ן.
בישיבת מרכז הרב ובראשותה
בשנת ה'תשי"ג הציעו מקימי ישיבת כרם ביבנה לרב ישראלי לעמוד בראשה, אך הוא סירב.[10] בשנת ה'תשי"ט ביקש ממנו ראש ישיבת מרכז הרב - הרב צבי יהודה הכהן קוק[7] לכהן מתחתיו בישיבה[דרושה הבהרה][דרוש מקור] ולהעביר שיעור כללי, בנוסף לרב אברהם אלקנה שפירא.[11] הוא נענה לבקשה, החל במסירת השיעור, וכונה בתואר "ראש ישיבה"[דרוש מקור]. מאז, במשך 36 שנה, עד חודשים ספורים לפני פטירתו, לימד שיעור כללי בישיבה ביום חמישי, בנוסף לשיעור הכללי של מקבילו הרב שפירא - שנמסר ביום שלישי[6] שיעוריו אלו החלו לראות אור בסדרה "שערי שאול". את השיעורים מסר, בניגוד למקובל, על גרם המדרגות של ארון הקודש ולא על הדוכן עצמו, בנמקו שאינו יכול לעמוד במקום שבו עמד הרב קוק.[7]
בויכוח שהתגלע עם פטירתו של הרב צבי יהודה קוק בשנת תשמ"ב, תמך בסמכותו הבלעדית של הרב שפירא כראש הישיבה (כשהוא לצידו), ללא שותפות הרב צבי טאו, ומאז היו שניהם ראשי הישיבה. בעמדם יחד בראשותה הם בלטו בהנהגת הציבור, בין השאר בהובלת המאבקים על שלימות ארץ ישראל. הם אלו שייסדו, יחד עם הרב נחום אליעזר רבינוביץ את איחוד הרבנים למען ארץ ישראל בתקופת הסכמי אוסלו.
נפטר ביום שבת פרשת שלח לך, י"ט בסיוון ה'תשנ"ה, ונטמן למחרת בהלוויה רבת משתתפים בבית הקברות סנהדריה בירושלים.
דרכו ההלכתית
בפסקיו, מיעט הרב ישראלי לעסוק בספרות השו"ת של האחרונים, והכרעותיו בנויות לרוב מדיון בתלמוד, הראשונים והשולחן ערוך. עיונו באחרונים התמקד בעיקר באלה המרכזיים דוגמת החתם סופר והנודע ביהודה, וכן רבו הראי"ה קוק והחזון איש. הוא עסק בכתבי ה"אחרונים" תוך ביקורתיות ונכונות לחלוק עליהם בהתאם לדעתו בסוגיה. כן השתמש לעיתים בליבות רעיונותיהם, תוך הפקת כיווני הסבר מחודשים משל עצמו, מתוכן.
לצד רבנים דוגמת הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב אליעזר יהודה וולדנברג, נודע בבירורי ההלכה בענייני ציבור ומדינה ובחלוציותו בהם, וכן היה ממניחי היסודות להלכות המצוות התלויות בארץ. שני נושאים אלו לא עובדו דיים מבחינה הלכתית בשנות הגלות, והצריכו בירור מן היסוד. זו אחת הסיבות לבולטות של העיסוק בדברי הראי"ה בכתיבתו של הרב ישראלי בנושאים אלו, וכן של החזון איש בפסקיו בנוגע למצוות התלויות בארץ, היות ומשנתם בנושאים אלו משמעותית ונצרכת במיוחד, בשל מיעוט התוכן הקיים לגביהם אצל אחרים. הוא ראה בפועלו בתחום זה ניסיון להגשמת קריאתו של הראי"ה להחיות את תורת ארץ ישראל. פסיקתו במקרים רבים התבססה על עמדותיו הגאוליות ביחס לתהליך הציוני והקמת המדינה, והמשמעות ההלכתיות שייחס להם.
ניתוחו ההלכתי מושפע מדרך הלימוד הישיבתית, המעמיקה בניתוח מושגי ולמדני. הוא משתמש לעיתים באבחנת צווי דינים במהלך דיונים בבעיות שונות. לדעתו בבירורי הלכות מדינה וכדומה הדברים אף מוכרחים, מפני שאין תוכן רב בנושאים אלו בספרות הקדמונים, וסגנון הלכתי שנסמך בעיקר על המופיע בהם לא יצלח לבירורי הלכות אלו.[2]
עמדותיו
סבר שכיום אין אפשרות להסתמך על חינוך הנוער ליהדות תמימה, שממשיכה בטבעיות את מסורת האבות. זאת בשל המקום המרכזי בו תופסים היום יהודים חילונים, ובגלל הספרות המדעית שמסבירה תופעות בצורה שונה מפשטי הפסוקים בתנ"ך. לדבריו יש להסביר לנוער מדוע האמונה נכונה, ולהתמודד עם הכפירה.[12]
ראה במדינת ישראל וקיבוץ הגלויות אתחלתא דגאולה, וסבר שגדולי תלמידי החכמים צריכים לעמול לברר את הסוגיות הנוגעות להנהגת מדינה יהודית על פי תורה ולפעול להוביל לכיוון זה את המדינה.[13][דרוש מקור: את ההקדמה לכרך הראשון של "התורה והמדינה", בה מופיעים הדברים, כתב הרב כ.פ.טרוכש]
בעקבות פעולת קיביה ופעולות תגמול אחרות שבהן נהרגו אזרחים שלא היו מעורבים בלחימה כתב הרב ישראלי מאמר נרחב, ובו אחת ההתייחסויות ההלכתיות הראשונות שנכתבו בנושאים אלה. במאמר הוא קובע שאסור לפגוע באופן מכוון בבלתי מעורבים, אולם מתיר פגיעה אגבית בבלתי מעורבים כאשר מנסים לפגוע במחבלים המסתתרים ביניהם. עוד כתב שכאשר רובה ככולה של האוכלוסייה מעודדת את פעולת הכנופיות והדבר מסייע להגברת פעולותיהן, יש לאוכלוסייה דין רודף, אולם גם אז אסור לפגוע בילדים בכוונה תחילה.[14]
ב-1981, פרסם את עמדתו לפיה, במקום לשלול את כל רעיון גיוס הנשים, היה ראוי להשתדל לכוון אותן למקומות בו יוכלו למלא את חובת גמילות החסד, לאור הצורך המשווע בכוח אדם בצבא.[15]
יצא בגילוי דעת רבני נגד הסכמי אוסלו, יחד עם הרב משה צבי נריה והרב אברהם שפירא, במסגרת "איחוד הרבנים למען ארץ ישראל" שאותו הקימו. הוא חתום על פסק הלכה הקורא לחיילים לסרב פקודה לפינוי מחנות צה"ל ויישובים יהודיים מיהודה ושומרון.
הנצחה
שכונת "מעלה שאול" בכניסה לירושלים נקראת על שמו[16][דרושה הבהרה], כמו גם מספר רחובות בישראל.
בשנת תשס"ה הוכרז על פרס ליצירה תורנית על שמו, המוענק מדי שנה במשותף על ידי מכון "ארץ חמדה", ישיבת "מרכז הרב" ומכון מרחבים.
נבחר לדמות המופת של החינוך הממלכתי דתי לשנת תשע"ה.
משפחתו
חתניו הם הרב עמנואל קוסובסקי (שחור), רב שכונת יד אליהו בתל אביב ומעורכי האנציקלופדיה תלמודית, ואברהם ישראל שריר, עורך כתבי חותנו.
מתלמידיו
- הרב דוב ליאור - רבה לשעבר של קריית ארבע וישיבת ניר וישיבת כפר הרוא"ה
- הרב יעקב אריאל - רבה הראשי של רמת גן
- הרב יעקב שפירא - ראש ישיבת מרכז הרב
- הרב פרופ' נריה גוטל - ראש מכללת אורות
- הרב יוסף כרמל - ראש כולל ארץ חמדה
- הרב יהושע מגנס - ר"מ בישיבת מרכז הרב, לשעבר ראש האולפנית בתל אביב
- הרב משה ביגל - רב היישוב מיתר ומרבני צוהר
- הרב חיים שטיינר - ר"מ בישיבת מרכז הרב וראש רבני מפלגת תקומה.
- הרב פנחס מונדשיין - דיין, ר"מ בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים "שערי עיון". הוציא לאור חלק מכתביו.
- הרב משה ארנרייך - ראש כולל ארץ חמדה
- הרב יוסף אלנקווה- רב חבל עזה
- הרב משה הררי - מחבר הספרים מקראי קודש.
- הרב יהודה הלוי עמיחי - ראש מכון התורה והארץ
- הרב פרופ' יגאל שפרן - ראש מכון מרחבים
- הרב אלישע אבינר - ראש הכולל בישיבת ברכת משה במעלה אדומים.
- הרב ציון לוז - חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים, ואב"ד בבית הדין הרבני בבאר שבע לשעבר.
- הרב איתמר אורבך - רב היישוב חשמונאים ור"מ בישיבת מרכז הרב
- הרב יגאל לרר - אב בית דין בפתח תקווה ור"מ בישיבת מרכז הרב
- הרב מיכאל הרשקוביץ - רב היישוב נריה ור"מ בישיבת מרכז הרב
- הרב יהודה זולדן - מפקח מרכזי על הוראת תלמוד ותושבע"פ בחינוך הדתי
- הרב אליעזר מלמד - רב היישוב הר ברכה וראש ישיבת הר ברכה
- הרב יהושע ון דייק - ראש הישיבה הגבוהה באיתמר ורב המושב רמת מגשימים.
- הרב ארלה הראל - ראש הישיבה התיכונית בשילה ולשעבר ראש ישיבת ההסדר ביישוב. הוגה, מטפל ומחבר פורה.
מספריו
בהלכה
- ארץ חמדה - בהלכות ארץ ישראל, לבירורה של הלכה ולהדרכתה בחיים החקלאיים. חלק ראשון - מבוא כללי, חלק שני - הלכות כלאים. על שם ספר זה נקרא כולל ארץ חמדה שהרב עמד בנשיאותו בשנותיו הראשונות.
- חוות בנימין חלק א חוות בנימין חלק ב' - מאמרים, בירורים ועיונים הלכתיים בענייני התורה והארץ, התורה והמדינה, המועדים, דיני תורה ועוד. חלק ג' כולל מפתח לכל ספריו ההלכתיים של הרב ישראלי.
- משפטי שאול - פסקי דין - פסקי דין אשר נידונו בבית הדין הגדול בירושלים, הוצאת ארץ חמדה.
- משפטי שאול - ארץ ומדינה - עיונים, תשובות, הערות וביאורים בהלכות הארץ והמדינה, הוצאת מוסד הרב קוק.
- עמוד הימיני - ברורי הלכה בענייני מדינה, שו"ת ובאורי סוגיות בכמה מקצועות התורה
- שיעורי הגר"ש ישראלי - שיעורים על מסכת קידושין שניתנו בישיבת מרכז הרב.
- שערי שאול - שיעורים שניתנו בישיבת 'מרכז הרב'. עד עתה יצאו ארבעה כרכים, על מסכתות שבת, פסחים, נדרים ובבא קמא.
- פרקי תורה ומדינה - אסופת מאמרים מאת הרב ישראלי ערוכים ומעובדים מחדש בתוספת מבואות והערות, בעריכת הרב ישראל שריר וחבר רבנים, בהוצאת אור עציון
באמונה והגות
- הרבנות והמדינה - אסופת מאמרים, נאומים, שיחות ורשימות על 'רבנות ארצישראלית', הציונות הדתית, מדינת ישראל וארץ ישראל, הוצאת מוסד הרב קוק
- זה היום עשה ה' - אסופת דרשות ומאמרים ליום העצמאות וליום ירושלים, הוצאת מוסד הרב קוק
- פרקים במחשבת ישראל - לקט מקורות לברור עקרי השקפת היהדות, מהדורה ששית בהוצאת ארץ חמדה
- דבר לדור - אסופה של הספדים על הראי"ה קוק, הגרי"מ חרל"פ והרצי"ה קוק
- דרשות לימי הפסח
- סדרת שיח שאול - שיחותיו, מאמריו ומקצת עיוניו בהלכה. הוצאת מוסד הרב קוק:
- שיח שאול על תורה
- שיח שאול לימים הנוראים
- שיח שאול לשלושת הרגלים
- שיח שאול למועדים חנוכה, פורים, ספירת העומר, בין המצרים, שבת ושביעית.
לקריאה נוספת
- מספד תמרורים - קובץ הספדים שנשאו לזכר הרב שאול ישראלי.
- גאון בתורה ובמידות - פרקים לדרכו ולדמותו של הרב שאול ישראלי, הוצאת ארז.
- דרך ישראלי, פרקים ממשנתו, הוצאת רשת צביה.
- הרפתקאות ספריית רימונים 1 - אל עמוד הימיני - ספר ילדים לדמותו של הרב שאול ישראלי מאת יקהת רוזן, הוצאת אור עציון.
- סיפור גאולה ישראלי - על עם ישראל ועל הרב שאול ישראלי - קומיקס לילדים בהוצאת בית המלמדים.
קישורים חיצוניים
אודותיו
- ישראל שריר, שאול ישראלי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מרן הגאון שאול ישראלי זצ"ל, באתר ארץ חמדה
- הרב שאול ישראלי באתר ישיבת מרכז הרב
- גיליון של "דף לתרבות יהודית" על הרב ישראלי ומשנתו, באתר משרד החינוך
- אליעזר מלמד, הרב ישראלי - רב, דיין ראש ישיבה, באתר "ישיבה"
- אליעזר מלמד, רב ארץ-ישראלי, באתר "ישיבה"
- אנשי כפר הרואה מספרים על הרב ישראלי, אתר ישיבת בני עקיבא כפר הרואה
- אברהם ישראל שריר (חתנו), הרב שאול ישראלי זצ"ל, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 6, סיוון תש"ס, עמ' 4
- שמאול כ"ץ, תולדות חייו של הרב שאול ישראלי
- סרט אודותיו בהפקת אולפני אתרוג
- מצגת על חייו ופועלו באתר יוטיוב
מאמרים ושיעורים
- רשימת המאמרים של שאול ישראלי באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של שאול ישראלי, באתר רמבי"ש
- שיעורי הרב שאול ישראלי באתר ישיבת בית אל
- מאמרים בנושא צבא ומלחמה באתר אתיקה צבאית יהודית
- שיעורי הגר"ש ישראלי - קידושין, ירושלים, תשמ"ט, באתר היברובוקס
- נאום של הרב שאול ישראלי ביום ירושלים (וידאו)
הערות שוליים
- ^ אברהם ישראל שריר (עורך), גאון בתורה ובמידות, הוצאת ארז, תשנ"ט
- ^ 1 2 רונס, משנתו ההלכתית של הרב שאול ישראלי, רמת גן 2012
- ^ משה הלינגר ויצחק הרשקוביץ, ציות ואי ציות בציונות הדתית - מגוש אמונים ועד תג מחיר, הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 215 ו271
- ^ ארכיון N.K.V.D.[דרוש מקור]
- ^ גאון בתורה ובמידות, עמ' 154. דרשות לימי הפסח, הקדמה (מהרב ישראל שריר)
- ^ 1 2 הרב שמואל כ"ץ, תולדות חייו של הרב שאול ישראלי זצ"ל
- ^ 1 2 3 הרב שאול ישראלי באתר ישיבת מרכז הרב
- ^ ישראל שריר, שאול ישראלי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ ראה: בצאת השנה, הוצאת היכל שלמה, תש"כ
- ^ שאול מייזליש ואליהו רוט (עורכים), יבנה וחכמיה – סיפורה של אם ישיבות ההסדר, יבנה תש"ע, עמ' 54
- ^ שאול ישראלי, באתר מעלה - המרכז לציונות דתית
- ^ הקדמה לספר פרקים במחשבת ישראל, עמ' 8-7
- ^ הקדמתו לגיליון הראשון של קובץ התורה והמדינה של חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי
- ^ הרב שאול ישראלי, עמוד הימיני, סימן טז, "פעולות צבאיות להגנת המדינה"
- ^ בצומת התורה והמדינה : מבחר מאמרים מתוך קבצי "התורה והמדינה", כרך ג, אלון שבות: מכון צומת, 1991, עמ' 235, הערה 7
- ^ מעלה שאול - מזוזה של ירושלים באתר ארץ חמדה
| הקודם: הרב צבי יהודה הכהן קוק |
ראשי ישיבת מרכז הרב (יחד עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא) |
הבא: הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא |
- יהודים בלארוסים
- סלוצק: אישים
- אנשי העלייה החמישית
- בוגרי ישיבת מרכז הרב
- דייני בית הדין הרבני הגדול
- רבני מושבים
- זוכי פרס הרב קוק
- זוכי פרס הרב מימון
- חברי מועצת הרבנות הראשית
- ראשי ישיבת מרכז הרב
- סגל מדרשית נעם
- תלמידי הראי"ה קוק
- יוצרי פירוש דעת מקרא
- עורכי האנציקלופדיה התלמודית
- כפר הרא"ה: רבנים
- רבני ישיבת כפר הרא"ה
- קריית משה: רבנים
- ארץ חמדה
- יהודים הקבורים בבית הקברות סנהדריה
- דמויות מופת של החמ"ד
- רבנים שקראו לסרב לפקודת פינוי שטחים
- ישראלים שנולדו ב-1909
- ישראלים שנפטרו ב-1995
- זוכי פרס ישראל לספרות תורנית