לדלג לתוכן

ל"ג בעומר – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
(←‏ל"ג בעומר כחג קבלי: הסבר למחיקה בדף השיחה)
מאז [[המאה ה-16]], הייתה [[הילולת בר יוחאי]] מועד [[קבלה|קבלי]] באופיו, שניתן לו על ידי יהודי ספרד שגרו בצפת. המאפיין הקבלי המיידי והבולט של ל"ג בעומר הוא דמותו של [[רבי שמעון בר יוחאי]], הגיבור הראשי של [[ספר הזהר]]. פטירתו של בר יוחאי, שמועדה מיוחד לל"ג בעומר, מתואר בספר זה ב[[אידרא זוטא]].
 
עם התפשטות מנהגי ל"ג בעומר בגולה, בעקבות עליית חשיבותה של הילולת בר יוחאי, נוצרה גם מסורת של קריאה בקטעים מסוימים בספר, ובפרט באידרא זוטא. כמו כן, כולל טקס הקריאה את הפיוט "[[בר יוחאי (פיוט)|בר יוחאי]]" של ר' שמעון לביא, שהוא בעל משמעויות קבליות, את המאמר "פתח אליהו" מתיקוני הזהר, ומאמרים מספר הזהר העוסקים ברשב"י.{{הערה|שם=הוס|הוס, בועז, תשס"ב, מקום קדוש, '''זמן קדוש, ספר קדוש: השפעת ספר הזוהר על מנהגי העלייה לרגל למירון וחגיגות ל"ג בעומר''', קבלה 7, לוס אנג'לס, 237-256.}} מסורת אחרת היא סיום מחזור הקריאה השנתי בספר הזהר.{{הערה|שם=לוינסקי|לוינסקי, יום טוב (עורך). תשי"ט. [http://www.hebrewbooks.org/41737 '''ספר המועדים''' ו], אגודת עונג שבת, תל אביב, 323-480.}} במאה ה-18 יצא לאור ספר ליקוטי מאמרי הזהר שיש ללמוד בל"ג בעומר, המכונה "תיקון לליל ל"ג בעומר", סדר ל"ג בעומר", "סדר לימוד ל"ג בעומר" או "הילולא רבא". במאה ה-19 כבר נחשב המנהג, לשמוח בל"ג בעומר, לקדום.{{הערה|שם=בניהו|בניהו, מאיר, 1987, '''העלייה למירון''', בתוך שילר, אלי (עורך), ספר זאב וילנאי, כרך ב, 326-330.
}}{{הערה|שם=הוס|הוס, בועז, תשס"ב, מקום קדוש, '''זמן קדוש, ספר קדוש: השפעת ספר הזוהר על מנהגי העלייה לרגל למירון וחגיגות ל"ג בעומר''', קבלה 7, לוס אנג'לס, 237-256.}}.