תולדות בני נח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לוח העמים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

תולדות בני נח או לוח העמים מופיעים בסוף פרשת נח שבספר בראשית. מתוארת בהם התהוותה המחודשת של האנושות והתפלגותה לעמים ולשונות בעקבות המבול שגרם להכרתת האנושות הקודמת והישארותם של בני נח. על פי המתואר בפסוקים, כל בני האדם הם מצאצאי נח שניצלו מן המבול.

הסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסופוטמיה ממלכת נמרוד

הסיפור מופיע בסוף פרשת נח שבחומש בראשית. על פי המסופר, לאחר המבול שהכחיד את כל בני האדם מלבד נח ומשפחתו, האנושות התחילה להתרבות ולהתפלג למשפחות ועמים מבניו וצאצאיו של נח, כאשר כל בן מייצג אב קדום של עם כלשהו, כמתואר במקרא[1]: "אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי נֹחַ לְתוֹלְדֹתָם בְּגוֹיֵהֶם וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם בָּאָרֶץ אַחַר הַמַּבּוּל". באמצע הקטע מסופר על נמרוד בנו של כוש שאינו מייצג אב קדום של עם כלשהו, אלא עומד כדמות בפני עצמו. הוא אינו מוצג בציון שמו בלבד, כדמויות האחרות בפרשה, אלא מובאים גם פרטים מועטים על חייו, שעל-פיהם היה גיבור ציד, שמלכותו חלה בארץ שנער, בערים בבל, ארך, אכד וכלנה (עיר שאינה מזוהה כיום). ומשם יצא לכבושים באשור[2] ובנה את הערים נינוה, כלח, רסן ורחובות עיר (גם היא אינה מזוהה כיום). לאחר כיבושיו עולה שממלכתו השתרעה ברוב אזור מסופוטמיה. בספר מיכה, פרק ה', נזכרת "ארץ נמרוד" בהתייחס לבבל.

פרק זה מסיפורי בראשית הוא מהעוסקים בבריאת העולם ובהתהוות האנושות, כמו גם דור הפלגה המאורע שהתרחש בתוך זמן סיפור זה[3] ומובא בהרחבה במקרא בפרשיה הבאה.

הרגשת ההתחלה חוזרת הרבה בפסוקים שמופעים לאחר המבול כדוגמת: "נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ"[4], "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם"[5], "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת"[6]. בעקבות זה שהמקרא מתאר שוב את התחלת העולם

מקבילות ללוח העמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללוח העמים אין מקבילות תואמות במזרח הקדמון, שאומרות שכל האנושות היא ממקור אחד[דרוש מקור]. המצרים ראו רק את עצמם כבני אדם בעוד שהאחרים נוצרו מאויבי האל. בתרבות השומרית נתפסים עמים זרים כאיום על הסדר ביקום שנקבע על ידי האלים.

המספר שבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממניין העמים כאן עולה המספר שבעים, כאשר סופרים את שלושת בני נח וששים ושבעה צאצאיהם, מכאן יצא המושג "שבעים אומות" שמופיע בחז"ל. המספר שבעים מופיע גם בבני יעקב שיורדים למצרים. למספר שבעים יש גם משמעיות בתרביות שכנות כדוגמת הכנענים שבעים בני אשרה.

אילן היוחסין של בני נח[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נעמה[7]
 
 
 
 
נח[7]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שם
 
 
 
 
 
חם
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יפת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עילםאשורלוד
 
מצרים
 
כוש
 
פוט
 
כנען
 
 
מגוגמדיתבלמשך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ארפכשד
 
ארם
 
 
 
 
 
לודים
 
 
סבא
 
 
 
 
 
 
צידון
 
גמר
 
יון
 
 
תירס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ענמים
 
 
חווילה
 
 
 
 
 
 
חת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלח
 
 
 
 
עוץ
 
 
 
להבים
 
 
סבתה
 
 
 
 
 
 
יבוסי
 
 
 
 
אשכנז
 
 
אלישה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חול
 
 
 
נפתחים
 
 
סבתכא
 
 
 
 
 
 
אמורי
 
 
 
 
ריפת
 
 
תרשיש
 
 
 
 
 
 
 
עבר
 
 
 
 
גתר
 
 
 
פתרוסים
 
 
נמרוד
 
 
 
 
 
 
גרגשי
 
 
 
 
תגרמה
 
 
כתים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מש
 
 
 
כפתורים
 
 
רעמה
 
 
 
 
 
 
חיווי
 
 
 
 
 
 
 
 
דודנים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פלגיקטן
 
 
 
 
 
 
 
כסלוחים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ערקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שבא
 
 
 
 
סיני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלמודד
 
 
עובל
 
פלשתים[8]
 
 
 
דדן
 
 
 
 
ארוודי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלף
 
 
אבימאל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צמרי
 
 
 
 
 
 
חצרמות
 
 
שבא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חמתי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ירח
 
 
אופיר
 
 
 
 
 
הדורם
 
 
חווילה
 
 
 
 
 
 
 
 
אוזל
 
 
יובב
 
 
 
 
 
דקלה
 

הערות:

  1. קו מקווקו מבטא קו רצוף הממשיך אל מעבר למשבצת שהוא חוצה, פרט למקרה של נח ונעמה, שם מקור קשר הנישואין הוא בספרות חז"ל ולא בספר בראשית.
  2. למידע על קשרי משפחה נוספים שמקורם אינו בספר בראשית, ראו שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא.

מקומות מושבות העמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצת בני שם ובני חם.

מקומות מושבות העמים אמנם לא מפורשים בקטע זה אך יש אליהם התייחסות רבה בשמות של האומות בשאר ספרי המקרא, בחז"ל ובמחקר.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני שם התיישבו רובם במזרח התיכון. בעקבות שמו של אבי קבוצת העמים האלה נקראו ה"עמים שמיים", והשפות המדוברות על ידיהם נקראות "שפות שמיות".

הזיהויים של עמי שם הם: עילם מזוהה באזור מצפון למפרץ הפרסי וממזרח לחידקל. אשור ישב על חופו המערבי של נהר החידקל. ארפכשד מיוחס לאבי הכשדים. ארם תחילת מושבו בקיר[9] ועם השנים עבר דרומה לסוריה. רוב בני יקטן התיישבו בחצי האי ערב.

חם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני חם התיישבו רובם באפריקה ובארצות המזרח הקרוב.

הזיהויים של עמי חם הם: כוש מזוהה באזור מדרום למצרים, בכתבי יוסף בן מתתיהו אתיופיה ובתרגום רס"ג אלחבשא. מצרים היא הארץ הידועה ממסיפורי התורה הנמצאת על גדות הנילוס. פלשתים תחילה התיישבו באיי הים ובהמשך פלשו לחוף הדרומי של ארץ כנען. פשט המקרא הוא שפלשתים הוא בנו של כסלוחים[10]. לפי פירושו של רש"י, הפלשתים נולדו מפתרוסים ומכסלוחים שהיו "מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים"[11]. הרמב"ן מפרש שהכסלוחים היו יושבי עיר מארץ כפתור שיצאו לכיבושים באזור פלשת שנקרא בהמשך על שמם (מלשון פלישה) והוא נסמך על הפסוק "וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד עַזָּה, כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתּוֹר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם."[12]. פוט יש המזהים כאבי העם הלובי ויש המזהים כ ארץ פנוט שמופיעה בכתבים מצריים בסביבות סומליה של ימינו. כנען אבי העמים שהתיישבו בארץ כנען, גבול הכנעני מפורש בפרשייה הזאת "גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע.[13]".

יפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני יפת התיישבו רובם באסיה הקטנה באירופה ובחלקים הצפוניים של הים התיכון בחצי האי הבלקני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק ל"ב
  2. ^ פירוש דעת מקרא על בראשית, י', י"א
  3. ^ "שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ" מתואר בפסוק מעשה דור הפלגה שיסופר בהמשך. בראשית, י', כ"ה.
  4. ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק ח'
  5. ^ ספר בראשית, פרק ט', פסוק כ'
  6. ^ ספר בראשית, פרק י"א, פסוק ו'
  7. ^ 7.0 7.1 הקו המקווקו מסמן שמקור קשר הנישואין הוא בספרות חז"ל ולא מפורש בספר בראשית.
  8. ^ הסבר זה הוא על פי הפשט ופירוש דעת מקרא, אולם על פי חז"ל הפלשתים נולדו מפתרוסים ומכסלוחים שהיו "מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים". ברש"י י יד. ובבראשית רבה לז ה.
  9. ^ ספר ישעיה, פרק כ"ב, פסוק ו'
  10. ^ דעת מקרא טבלאות.
  11. ^ פרק י בפסוק יד. וניתן להסיק זאת מהמלים "אשר יצאו משם" במקום הביטוי "וכסלוחים ילד את פלשתים", המפורש יותר והשגור בכל שאר הפרק. בבראשית רבא לז ה מבואר שפלשתים וגם כפתורים יצאו משניהם.
  12. ^ דברים, ב', כ"ב
  13. ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק י"ט


  1. ^ 1.0 1.1 הקו המקווקו מסמן שמקור קשר הנישואין הוא בספרות חז"ל ולא בספר בראשית.