גב האומה
סמליל "גב האומה" וסמלילה של "מצב האומה" | |
סוגה | סאטירה, אירוח |
---|---|
יוצרים | ליאור שליין, אבי כהן |
כותבים |
שחר סגל, ברק כהן, דרור ויידמן, ניר ממון, אוריה קניג, אייל נאור, עפר קניספל, לילך לשם ברנע, רונה תמיר (עונות 2–4), אור ישראלי (עונות 1–5), ארז בן-ארי (עונה 1), מאיה סובול ואיל אפטר ("הג'ינג'ים") (עונה 1, 9-10), ליהי הלפרין (עונה 1), יונתן ברק (עונות 2–3, 8-9), אור סיט (עונה 2), שרון טייכר (עונה 4), חגי טוריסקי (עונה 3), דניאל נקסטרנד (עונות 2, 6), ליאור סלע (עונות 5–11), תם אהרון (עונות 8–11), מתן בלומנבלט (עונות 10–11), אריאל ויסמן (עונות 10–11) |
בימוי | סיון מגזניק |
מנחים | ליאור שליין |
שחקנים |
"מצב האומה": אורנה בנאי גורי אלפי עינב גלילי (החל מעונה 4) "גב האומה": אורנה בנאי גורי אלפי (עונה 1) עינב גלילי |
משתתפים |
אודי כגן (עונה 2) רותם אבוהב (החל מעונה 2) עידו רוזנבלום (החל מעונה 2) תם אהרון (עונות 6-2) אביעד קיסוס (החל מעונה 7) ליאור אשכנזי גלית חוגי עינב גלילי רבקה מיכאלי דב נבון נלי תגר רמי הויברגר מוטי קירשנבאום גידי גוב אבי קושניר דני סנדרסון |
פרסים | פרס האקדמיה לטלוויזיה לתוכנית הבידור הטובה ביותר לשנים 2013-2012 ("מצב האומה") ולתוכנית הסאטירה והמערכונים הטובה ביותר לשנים 2015–2016 ("גב האומה") |
ארץ מקור | ישראל |
שפות | עברית |
מספר עונות |
8 ("מצב האומה") 11 ("גב האומה") סך הכל = 19 עונות |
מספר פרקים |
151 ("מצב האומה") 122 ("גב האומה") (נכון לעונה 6) |
הפקה | |
מפיק | חיים מנור, רוני מנור |
עורכים | אבי כהן, ליאור שליין |
אתר צילומים | אולפני הרצליה |
בעלי תפקידים נוספים |
ליאת אשורי (מלבישה ראשית) מירב ברוש (מאפרת) |
אורך פרק | כ-40 דקות |
שידור | |
רשת שידור |
"מצב האומה": רשת, ערוץ 2 "גב האומה": ערוץ עשר רשת 13 |
תקופת שידור מקורית |
"מצב האומה": 3 בפברואר 2015 - 15 במרץ 2020 – 15 במרץ 2020 |
קישורים חיצוניים | |
"מצב האומה" באתר רשת "גב האומה" באתר החדשות 13 | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
גב האומה (בעבר: מצב האומה) הייתה תוכנית סאטירה ישראלית, ששודרה ברשת 13. זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה. שודרה בערוץ 2, ברשת, בשנים 2010–2015 בשם "מצב האומה". החל מ-2015 שודרה בערוץ עשר בשמה החדש "גב האומה". עם מיזוגו של ערוץ עשר עם רשת התוכנית עברה לערוץ הממוזג רשת 13 ותחת שמה האחרון. באוגוסט 2020 התוכנית ירדה מן המסך לאחר שרשת 13 ביטלה את החוזה עם המנחה ויוצר התוכנית, ליאור שליין.[1]
מבנה התוכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]התוכנית מביאה את אירועי השבוע בחדשות באופן סאטירי ומזווית חילונית ואתאיסטית, על פי המתכונת של פאנל בו משתתפים חברים קבועים לצד אורחים מתחלפים. חברי הפאנל מופיעים בדמותם-הם ולא כדמות פיקטיבית, בדומה לתוכניות אקטואליה "אמיתיות", ומתייחסים לאירועי השבוע באמצעות בדיחות, פרודיות ופינות קבועות. הבדיחות בתוכנית מבוססות על טקסטים שנכתבו מראש לצד אלתורים בזמן השידור. את התוכנית מסיים בקביעות המנחה ליאור שליין במשפט "אל תשאלו מה המדינה עשתה לכם, תשאלו מה אתם יכולים לעשות לה בחזרה", פרפרזה על ציטוט ידוע של ג'ון פ. קנדי.[2]
התוכנית מזכירה במידה רבה את התוכנית "עד הבחירות זה יעבור" ששודרה בערוץ 10 מספר חודשים לפני שעלתה "מצב האומה". גם בתוכנית זו השתתפו אורנה בנאי וגורי אלפי כפאנליסטים, ליאור שליין כמנחה, וכן פאנליסט מתחלף. כמו כן התוכנית הייתה מעין המשך לתוכנית הסאטירה "משחק מכור", ששודרה בין השנים 2004 ל-2006. גם התוכנית הזו נערכה על ידי אבי כהן, גורי אלפי וליאור שליין השתתפו בה כפאנליסטים קבועים ועינב גלילי כמנחה.
פינות קבועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "העד המרכזי" - פוליטיקאי אורח, שר או חבר הכנסת, שמרואיין בדרך הומוריסטית וסאטירית בנוגע לפועלו בכנסת ועמדותיו הפוליטיות. בעיקר בעונות המוקדמות.
- "הרשימה" - בפינה זו הופיע אורח נוסף על המשתתפים בפאנל והציג רשימה סאטירית של עשרה פריטים לרוב (או במקרים מסוימים חמישה) בהתאם לתחום עיסוקו ולאירועי השבוע. בעונה ה-11 בוצעה פינה מיוחדת, בה תוארה דמותו של אלוהים מגישה את הרשימה. פינה מיוחדת נוספת בוצעה על ידי שליין עצמו.
פינות מתחלפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ידוען מדבר על נושא קרוב ללבו בצורה הומוריסטית (לדוגמה, עלמה זק דיברה על שרה נתניהו). (עונה ראשונה)
- "דו"ח ערים" - דיווח הומוריסטי אודות ערים שונות בארץ כדוגמת חיפה ובאר שבע על ידי הכותבים מאיה סובול ואיל אפטר. (עונה ראשונה)
- "יאיר לפיד מלך" – קמפיין סאטירי הקורא ל"המלכת" יאיר לפיד למלך ישראל. הקמפיין נוצר בעקבות הביקורת הציבורית על הקידום העצמי כביכול של לפיד בתקשורת, לקראת קריירה פוליטית פוטנציאלית.[3] לפינה נוצר גם קליפ מיוחד, אשר המשיך לשמש את התוכנית גם בעונות המאוחרות יותר. (עונה שנייה)
- "הצעות חוק" – פינה בה הציעו המשתתפים הצעות חוק הומוריסטיות כדי להפוך את המדינה ל"מקום שיותר טוב לחיות בו". בין השאר הוקראו גם הצעות מהצופים שנשלחו באמצעות דף הפייסבוק של התוכנית. (עונה שנייה והלאה)
- "כן, אבל..." - פינה בה ליאור שליין מציג משפט שהוא לכאורה קונצנזוס, וחברי הפאנל מסתייגים ממנו בצורה הומוריסטית. (עונה שלישית והלאה)
- "מה ישראלים אוהבים" - ביחס לתופעות ישראליות כגון עישון ומשפחתיות. (עונה שלישית)
- "דבר אחד טוב על אהוד ברק" - הצגת יתרון היתולי של ברק, כביכול כדי לסייע לו עקב מעמדו הציבורי הירוד לאחר הפרישה ממפלגת העבודה. (עונה שלישית)
- "כשיאיר יבוא" - המשך לקמפיין "יאיר לפיד מלך", בעקבות הצטרפותו של לפיד לפוליטיקה. (עונה רביעית)
- "מי צריך ליבה" - בכל פעם הוצגו דבריו של מרצה חרדי כלשהו, ולאחר מכן הדגימה יעל צוקר את דעתה על הדברים. (עונה רביעית)
- "מתחננים לחנין" - קמפיין פיתוי לחברת הכנסת חנין זועבי, שסירבה להתארח בתוכנית. (עונה רביעית)
- "הוצאת החשק" - פינה בה עקב המשבר הכלכלי, הפאנל "מוציא את החשק" לצופים משימוש במוצר בסיסי כגון מזון, חשמל, דיור וכולי. (עונה רביעית והלאה)
- "חוד הרעם" - פרומו לסדרה פיקטיבית בהשתתפות עוז זהבי ואושרי כהן על טייסי חיל האוויר המתכוננים לתקיפה באיראן. (עונה חמישית)
- "אלימפיאדה" - תחרות המשווה באופן הומוריסטי בין האלים של הדתות השונות. (עונה חמישית)
- "אם היה אלוהים" - הוכחות כביכול לטענה האתאיסטית שאלוהים אינו קיים. (עונה חמישית)
- "גריל" - פינה המתבססת על פורמט ה"Roast" האמריקאי, בה מופיעה בכל פעם דמות ידועה מעולם התרבות הישראלי. חברי הפאנל סוקרים את הקריירה של האורח באופן מלגלג כביכול שנועד למעשה לכבדו על תרומתו לתרבות. (עונה שישית)
- "תיאטרון הראליטי" - שחקני תיאטרון מוערכים ממחיזים סצנה מתוכניות הריאליטי כדוגמת "האח הגדול" של אותו שבוע. (עונה שישית)
- "חידון הרבנות הראשית" - חידון פיקטיבי על פסקי הלכה של המתמודדים בבחירות לרבנות הראשית. (עונה שישית)
- "הרב הראשי הרזרבי" - אחד מכותבי התוכנית, אייל נאור, בדמותו של הרב הראשי הרזרבי, מנהל טקס דתי מופרך ומקריא פסקי הלכה של רבנים ידועים. (עונה שישית)
- "שרים עם אבי סינגולדה" - בעקבות ריבוי תוכניות השירה בערוץ 2, הצוות מגיש בדיחות אקטואליות בצורת שירים עם ליווי של אבי סינגולדה בגיטרה. (עונה שישית), בעונות מאוחרות יותר הפינה הופיעה גם עם מוזיקאים אחרים כדוגמת גיא מזיג.
- "כותרות שי פירון" - בעקבות ריבוי הרפורמות של שר החינוך שי פירון, הפאנל משלב את שמו בכותרות חדשותיות מכל הסוגים. (עונה שביעית)
- "החדשות האמיתיות" - הצגת כותרות החדשות כפי שהן באמת, כביכול, ללא ייפוי ותקינות פוליטית. (עונה שביעית)
- "סיכום האסונות בעולם וכינור" - הצגת כותרות חדשות לגבי אירוע מסוים, בעיקר כזה הקשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני, תוך כדי השמעת נעימת כינור, הדומה לנעימה שליוותה את פינת "סיכום עולמי"[4] בחדשות סוף השבוע של ערוץ 2. (עונה שמינית)
- מונולוג של ליאור שליין (ללא נוכחות שאר חברי הפאנל) בנושא אקטואלי, נחשב לחלק הסאטירי והביקורתי יותר של התוכנית, בנוסח המונולוגים של הסאטיריקנים האמריקאיים ג'ון סטיוארט וג'ון אוליבר. בפרק הסיום של העונה הרביעית של "גב האומה" התארח נשיא המדינה ראובן ריבלין ונתן גם הוא מונולוג. (החל מעונה 10, עונה 2 של "גב" האומה". בעונה ה-11 של גב האומה פינה זו בוצעה רק כמה פעמים אחדות)
- "תיאטרון הכנסת" - פינה בה איתי טיראן, המרבה להתארח בתוכנית, ושחקנים נוספים ממחיזים דיאלוגים קולניים בין חברי הכנסת שהתרחשו באותו שבוע. (עונה אחת עשרה)
- "שירים הומוריסטיים" - שירים המשקפים בצורה משעשעת את אירועי התקופה האחרונה, ובדרך כלל בהגשתו של אחד מחברי הפאנל או של מפורסם כלשהו.
- "ליאור מלמד איך לעשות דברים" - פינה בלעדית ליוטיוב, שבה ליאור שליין מעביר מדריכי יוטיוב ללא עזרים. הפינה היא פרודיה על ולוגרים ביוטיוב כדוגמת אשלי וקסמן בקשי. (עונה רביעית וחמישית של "גב האומה")
- "הדתה שמדתה" - פינה בה הצוות מציג לציבור טענות להדתה בגופים ציבוריים שונים (בתי ספר, קייטנות, בתי חולים ועוד). הפינה נפתחת בציטוט של נפתלי בנט שדחה טענה להדתה במערכת החינוך.
- "יותר ציוני או יותר דתי" - מונולוג אשר הופיע פעמים רבות בעונה השביעית בשינויים קלים. במונולוג זה שליין מציג באור נלעג ומותח ביקורת חריפה על הפוליטיקאים מייצגי הציונות הדתית. עיקר הטענות של שליין אשר מושמעות במערכון הן שאנשי ציבור אלה קיצוניים ומעודדים גזענות והדתה בציבור הישראלי.
- "מה הכי ישראלי?" - פינה נוספת בה מוצגים תהליכי הדתה לכאורה בחברה הישראלית. הפינה באה כתגובה לראיון של הזמר עומר אדם לפנאי פלוס בו אמר כי הדבר הכי ישראלי בעיניו הוא הנחת תפילין.
משתתפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברי פאנל קבוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית הפרקים בתוכנית הוגשו בהובלתו של ליאור שליין, ולצידו שלושה (או ארבעה, בעונות המאוחרות יותר) מבין עינב גלילי, אורנה בנאי, גורי אלפי, רותם אבוהב, אודי כגן, עידו רוזנבלום, תם אהרון, או אביעד קיסוס.
לאחר עזיבתו של גורי אלפי את התוכנית בעונתה העשירית לא נקבע לו מחליף קבוע, אך במקומו הרבו להשתתף בתוכנית (ביחד ולחוד) הקומיקאים רותם אבוהב, עידו רוזנבלום, חבר הקאסט של "ארץ נהדרת", אודי כגן, וצורף גם הסטנדאפיסט תם אהרון, שהתחיל את דרכו בתוכנית כחבר המערכת. לאחר עזיבתו של תם אהרון, צורף אביעד קיסוס כמשתתף קבוע לאחר שבעונות הקודמות הרבה להתארח בתוכנית.
עוד משתתפים דומיננטיים שנוהגים להגיע לא מעט הם ליאור אשכנזי, גלית חוגי, רבקה מיכאלי, דב נבון, נלי תגר,ומאור כהן על אף שאינם נכללים בפאנל הרשמי והקבוע.
חברי פאנל מתחלף
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברוב התוכניות מצטרף לפאנל ידוען מתחלף מעולם הבידור או התקשורת. בין האורחים שהשתתפו בפאנל: מוטי קירשנבאום, שי אביבי, רמי הויברגר, יהונתן גפן, אביב גפן, דני סנדרסון, רועי לוי, מרגלית צנעני, שלום אסייג, יאיר ניצני, גידי גוב, אבי קושניר, אריה אלדד, מרב מיכאלי, קובי אריאלי, מאור כהן, שלומי שבן, דביר בנדק, צביקה הדר, יוסי מרשק, שרון טייכר, ערן זרחוביץ', עפר שכטר, רועי בר-נתן, איתי טיראן, רבקה מיכאלי, לוסי איוב, אור אדרי, חברי המערכת מתן בלומנבלט, אריאל ויסמן, לילך לשם-ברנע, תיקי דיין וליאת הר לב. אייל קיציס החליף את ליאור שליין כמנחה בזמן ששליין הגיש רשימה. בתוכנית הספיישל שנערכה בניו יורק השתתפה הקומיקאית האמריקאית ג'ואן ריברס.
מספר ידוענים התארחו בפאנל בנושאים הנוגעים בתחום עיסוקם. כך למשל דניאל מורשת ואליאנה תדהר השתתפו בקטעים שעסקו בתחום הילדים, גל גדות בתחום ה"ישראלים המצליחים", ובר רפאלי בנושא האימהות, לאחר שילדה את בתה הבכורה.
בפינת ה-Roast בעונה השישית התארחו עידן רייכל, זאב רווח, מיקי חיימוביץ', בר רפאלי וגל גדות.
בפינת השירים ההומוריסטיים התארחו דניאל סלומון, שלומי שבן, עלמה זק, דר זוזובסקי, עדי הימלבלוי, גאיה שליטא כץ, ובובות "פרפר נחמד" – שבי, אוזה, נולי ובץ.
פוליטיקאים אורחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין הפוליטיקאים שהתארחו בתוכנית היו חברי הכנסת: אורן חזן[5], ציפי לבני[6], איתן כבל, סתיו שפיר, גלעד ארדן, לימור לבנת, דליה איציק, ישראל כ"ץ, יובל שטייניץ, אבישי ברוורמן, ניצן הורוביץ, שלי יחימוביץ', עמרם מצנע, דניאל הרשקוביץ[7], אריה אלדד[8], משה פייגלין, יריב לוין, אנסטסיה מיכאלי, גדעון סער, ראלב מג'אדלה, אחמד טיבי, מיכאל בן ארי[9], אבי דיכטר, איילת שקד, נפתלי בנט[10], שי פירון[11], אריה דרעי[12], ג'מאל זחאלקה, ינון מגל, עפר שלח[13], אורלי לוי-אבקסיס[14], מירי רגב, בני גנץ, משה כחלון[15], דוד ביטן, יהודה גליק[16], בצלאל סמוטריץ'[17], יצחק הרצוג[18], זהבה גלאון[19] ואיימן עודה.
כמו כן התארחו בתוכנית ראש הממשלה בנימין נתניהו[20], יושב ראש ההסתדרות החדשה עופר עיני, זוכה פרס נובל דן שכטמן, שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו. נשיא המדינה התשיעי שמעון פרס השתתף בקטע קצר לרגל יום הולדתו ה-90. נשיא המדינה העשירי ראובן ריבלין התארח בפינת המונולוג בפרק ספיישל לראש השנה בסיום העונה הרביעית של "גב האומה"[21]. חברת הכנסת חנין זועבי סירבה תחילה להתארח בתוכנית ואף טענה בנאום במליאת הכנסת שחברי התוכנית מתנכלים לה, אולם לאחר שאלו ערכו קמפיין שכנוע ב-2012 הגיעה להתראיין בעונה הרביעית ("מצב האומה").
דני אילון, סגן שר החוץ דאז, ביטל את השתתפותו בתוכנית ארבע שעות לפני צילום התוכנית, ובמקומו התקיים ריאיון פיקטיבי עם רחת לוקום (פברואר 2010, מצב האומה עונה 1 פרק 5).[22]
איוב קרא, שר התקשורת, ביטל את השתתפותו חצי שעה לפני צילום התוכנית, ובמקומו התקיים ריאיון פיקטיבי עם עציץ (יוני 2017, גב האומה עונה 6 פרק 4).
ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, התארח בתוכנית באוגוסט 2017[23] ובפברואר 2019 כפאנליסט.
תגובות לתוכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונותיה הראשונות זכתה תוכנית לתגובות מעורבות: שובחו גישתה המקורית, הכימיה בין חברי הפאנל ונכונותם להומור עצמי, אך מנגד נטען כי ניכר בתוכנית מאמץ רב מדי, וכי למעשה היא אינה מצחיקה במיוחד. גם על שליין נמתחה ביקורת על הופעתו האנמית והגשתו סאטירה בפנים חתומות.[24] בהתאם למבקרים היו גם נתוני הרייטינג של שלוש העונות הראשונות נמוכים יחסית. מצב זה השתנה החל מעונתה הרביעית של התוכנית, עם שיבוצה לאחר המירוץ למיליון שהיוותה כמובילה מוצלחת מאוד לתוכנית שחשפה קהל רחב שלא נחשף לתוכנית עד אז. יחד עם הגידול בחשיפה בעקבות השיבוץ, התוכנית זכתה למחמאות גורפות על היותה אינטליגנטית, סאטירית ומצחיקה, וכן כמבטאת צדדים לא מקובלים של השיח הציבורי-פוליטי.[25] ביטוי לשינוי זה היה זכיית התוכנית בפרס האקדמיה לטלוויזיה בשנת 2012 לאחר שבמשך שמונה שנים ברציפות היה נחלתה של "ארץ נהדרת", שנחשבה המתחרה העיקרית בז'אנר הסאטירי-פוליטי.
ביקורות נשמעו גם כנגד התוכנית על היותה שמאלנית, אנטי דתית, וקיצונית במסריה.[26]
בעקבות בדיחה ששודרה בעונתה הראשונה של התוכנית בה כונו כביכול דוגמניות המגזין "בלייזר" "זונות" נאלץ צוות התוכנית להתנצל בשידור בפני המגזין.[27] בעונתה השישית מתח מבקר המדינה יוסף שפירא ביקורת על בדיחות שואה ששודרו בתוכנית, בעקבותיהן פתחה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בהליך הפרה כנגד הזכיינית.[28]
בנוסף לביקורת הישירה על התוכנית התנהל דיון עקרוני בשאלת אירוח הפוליטיקאים בפאנל התוכנית. מחד גיסא נטען כי הפוליטיקאים מקבלים במה להעברת המסרים שהם מעוניינים בהם בלא לצאת ניזוקים, כך שהמטרה הסאטירית למעשה מתפספסת.[29] ביקורת זו התגברה במיוחד בעקבות הראיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתוכנית, שתואר כ"תשדיר תעמולה... פלטפורמה נוחה למסרי לשכת ראש הממשלה"[30] ואף נטען שהבדיחות ששודרו תואמו מראש, אם כי הדבר הוכחש.[31] מאידך נטען כי הופעת פוליטיקאים בתוכניות מעין אלו מאפשרת לאזרחים רבים לפגוש את הפוליטיקאים מזווית שלא מתאפשרת במסגרות האקטואליות הרגילות, מפגש חשוב בייחוד בתקופת בחירות.[32]
ב-2016 זכתה התוכנית באות אבירי איכות השלטון בקטגוריית תרבות מטעם התנועה לאיכות השלטון.[33] התוכנית אף זכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה בשנים 2016 ו-2017.
שידור התוכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]"מצב האומה" שודרה לראשונה ב-4 בינואר 2010, מיד לאחר העונה השנייה של "הכל דבש" וזכתה למדרוג של 18.1%. שתי העונות הראשונות כללו 16 תוכניות בעוד שהעונה השלישית הסתיימה לאחר 8 תוכניות[34] כדי לפנות מקום לסדרה חדשה בכיכובה של אורנה בנאי בשם "השנים הכי יפות".
בעונה הרביעית, החל מינואר 2012, עברה התוכנית לשידור פעמיים בשבוע, כאשר שתי התוכניות הופקו מיום צילום אחד. בעונה זו חלה עלייה חדה בנתוני הרייטינג, שיוחסה ל"מקפצה" של התוכנית "The Voice ישראל" ששודרה לפניה ולנתוני הצפייה הנמוכים של ערוץ 10 באותה תקופה.
העונה החמישית עלתה לשידור ב-13 באוקטובר 2012, עם הקדמת הבחירות לכנסת התשע עשרה. במהלך העונה נודע כי מרב מיכאלי, בת זוגו של מנחה התוכנית שליין, תתמודד ברשימת מפלגת העבודה ואף תהיה מועמדת מטעמה לכנסת[35].
בסוף דצמבר הודיעה הזכיינית במפתיע על הורדת התוכנית שלושה שבועות לפני התאריך המתוכנן, בנימוק של חוסר זמן לשידור תעמולת הבחירות.[36] בעקבות מחאת הצופים חזרה בה הזכיינית לאחר מספר ימים והודיעה כי נמצא פתרון לשידורי התעמולה וכי התוכנית תסתיים כמתוכנן.[37]
העונה השישית עלתה לשידור ב-16 במאי 2013. בעונה זו עברה התוכנית לשידור במסך רחב (יחס תמונה 16:9). העונה השביעית עלתה לשידור ב-21 בינואר 2014.
העונה השמינית עלתה לשידור ב־22 בנובמבר 2014, סמוך להקדמת הבחירות לכנסת העשרים, והייתה מיועדת להסתיים לפני מועד הבחירות ב-17 במרץ. על אף הרלוונטיות של התוכנית לתקופת הבחירות, החליטה הזכיינית "רשת" שלא להאריך את העונה עקב מגבלות כספיות, לטענתה. מנגד נטען כי ברקע ההחלטה עמד סכסוך בין צוות התוכנית לבין אנשי הזכיינית וכי מדובר במהלך שגוי.[38] שנה לאחר מכן רמז שליין במונולוג בתוכנית, כי ברקע הורדת "מצב האומה" משידור בתקופות הבחירות עמד רצונה של הזכיינית "רשת" להימנע משידור ביקורת חריפה על ראש הממשלה נתניהו, עקב השפעתו על התקשורת הישראלית בכלל ועתיד זכייניות ערוץ 2 בפרט.[39] במרץ 2018 נטען בפרסום בידיעות אחרונות כי ניר חפץ, יועץ התקשורת של ראש הממשלה נתניהו, עמד מאחורי הלחצים להוריד את התוכנית.[40]
בחודש ינואר 2015 נודע כי התוכנית תעבור לערוץ 10, שאפשר את המשך שידורה, החל מ-3 בפברואר.[41] בשל בעלות הזכיינית "רשת" על המותג "מצב האומה" עלתה התוכנית במקום שידורה החדש בשם "גב האומה".[42]
העונה השנייה של "גב האומה" עלתה לשידור ב-6 ביוני 2015, במתכונת של תוכנית אחת בשבוע. בעונה זו הופיע גורי אלפי פעמים בודדות בשל אילוצים קודמים, ובסיומה נודע כי יעזוב את התוכנית סופית לטובת הגשת תוכנית עצמאית בזכיינית ערוץ 2 קשת.[43]
העונה השלישית של "גב האומה" החלה ב-10 באוקטובר 2015 והסתיימה ב-9 באפריל 2016.
העונה הרביעית של "גב האומה" החלה ב-21 במאי 2016, וב-8 ביוני באותה שנה שבה למתכונת של 2 תוכניות בשבוע. עונה זו הסתיימה ב-4 באוקטובר 2016.
העונה החמישית של "גב האומה" החלה ב-29 באוקטובר 2016 והסתיימה ב-1 באפריל 2017.
העונה השישית של "גב האומה" החלה ב-13 במאי 2017 והסתיימה ב-16 בספטמבר 2017.
העונה העשירית של "גב האומה" (שודרה בערוץ רשת 13) החלה ב-18 בינואר 2019 והסתיימה ב-26 ביוני 2019. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים חזרה התוכנית לשלוש תוכניות נוספות.
העונה האחת עשרה והאחרונה של "גב האומה" החלה ב-30 באוקטובר 2019 והסתיימה ב-15 במרץ 2020.
ב-24 באוגוסט 2020 הודיעה רשת שתוכניתו של שליין לא תעלה לעונה נוספת בשל שיקולי תקציב, ובניגוד לחוזה בין שני הצדדים.[44]
תאריכי שידורי "גב האומה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה | פרקים | שודרה לראשונה (ישראל) | |||
---|---|---|---|---|---|
הפרק הראשון | הפרק האחרון | ||||
1 | 16 | 3 בפברואר 2015 | 29 במרץ 2015 | ||
2 | 13 | 6 ביוני 2015 | 5 בספטמבר 2015 | ||
3 | 26 | 10 באוקטובר 2015 | 9 באפריל 2016 | ||
4 | 25 | 21 במאי 2016 | 4 באוקטובר 2016 | ||
5 | 24 | 29 באוקטובר 2016 | 1 באפריל 2017 | ||
6 | 18 | 13 במאי 2017 | 16 בספטמבר 2017 |
ספיישלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2011 חזרה התוכנית לספיישל חד פעמי בעקבות אירועי המחאה החברתית שהתרחשו בזמן הפגרה, ונושאים נוספים כדוגמת המשבר עם טורקיה וההכרזה על הקמת המדינה הפלסטינית. התוכנית צולמה בהיכל התרבות באריאל מול הקהל המקומי, בהשתתפות ראשי המחאה.[45]
בדצמבר 2011, בעקבות התיקון לחוק לשון הרע שעורר סערה ציבורית עזה, כינסו שליין וכהן את צוות התוכנית יחד עם אורחים נוספים למופע מחאה סאטירי בכותרת "עוד מעט יבוא שוטר". המופע נערך בתיאטרון תל אביב ולא שודר בטלוויזיה, והשתתפו בו מלבד שליין, אלפי ובנאי גם העיתונאים מרב מיכאלי, קובי אריאלי, ידידיה מאיר, מוטי קירשנבאום, רביב דרוקר וגיא מרוז והקומיקאים רועי בר-נתן, עדי אשכנזי, שרון טייכר וערן זרחוביץ'.
במאי 2013, סמוך לעליית העונה השישית, נערך במוזיאון תל אביב ערב חד פעמי בפני קהל בשם "יאיר AID", שעסק בקיצוצים הצפויים בתקציב המדינה, כביכול למטרת סיוע ליאיר לפיד המשמש כשר האוצר.[46]
בינואר 2014 הופיע צוות התוכנית באוניברסיטת ניו יורק בפני קהל דובר עברית.[47] הערב שודר כפרק הפתיחה של העונה השביעית.
בספטמבר 2014, לאור אירועי מבצע צוק איתן שהתרחשו בעת פגרת התוכנית, נערך ושודר בערב ראש השנה תשע"ה ספיישל לסיכום השנה[48].
ביום הבחירות לכנסת העשרים במרץ 2015, לאחר המעבר לערוץ 10, שידרה התוכנית לצד חדשות 10 מבזקים קצרים בשידור חי בהם הגיבה על תוצאות המדגם בבחירות. מבזקים במתכונת דומה שודרו מטעם התוכנית גם בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016.
במאי 2017 צולמה ונערכה תוכנית מיוחדת בבית העם בירושלים לרגל 50 שנה לאיחוד העיר ולרגל ביקור נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בעיר.
בערב השנה החדשה 2022, כשנה וחצי לאחר ירידת התוכנית משידור, נערך מופע "מסיבת סיום" לתוכנית בהיכל התרבות בתל אביב, בהשתתפות ליאור שליין, אורנה בנאי, עינב גלילי, עידו רוזנבלום, ליאור אשכנזי ומאור כהן.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של גב האומה
- אתר האינטרנט הרשמי של גב האומה
- גב האומה, ברשת החברתית פייסבוק
- גב האומה, ברשת החברתית אינסטגרם
- גב האומה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- "גב האומה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "גב האומה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- "גב האומה", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
ביקורות
- לילך וולך, הולדת האומה, באתר וואלה, 9 בפברואר 2010
- פז חסדאי, חורבן האומה, באתר וואלה, 13 באפריל 2010
- אייל לוי, מצב לא פשוט: על העונה החדשה של "מצב האומה", באתר nrg, 11 באוקטובר 2010
- אריאנה מלמד, אומה הולכת לאיבוד דרך משבצת, באתר ynet, 11 באוקטובר 2010
- אלקנה שור, גורי לפרונט: על "מצב האומה", באתר nrg, 17 במאי 2011
- לילך וולך, מצב האומה" בספיישל אריאל: המציאה את החוקים מחדש, באתר וואלה, 20 בספטמבר 2011
- הדר טורוביץ', "מצב האומה": התוכנית הכי טובה שאתם שונאים, באתר וואלה, 12 בינואר 2012
- אריאנה מלמד, "מצב האומה": חסד מופלא, באתר ynet, 19 בינואר 2012
- אריאנה מלמד, "מצב האומה": מרנין, חביב, וקצת פרווה, באתר ynet, 14 באוקטובר 2012
- לילך וולך, ל"מצב האומה" יש את כל הסיבות לחגוג בסיום העונה שלה, באתר וואלה, 25 בינואר 2013
- אלכס פולונסקי, "מצב האומה": הסאטירה הרשמית של מעמד הביניים, באתר וואלה, 19 במאי 2013
- מורן שריר, ראש הממשלה מאוהב: נתניהו יצא מהקליפה המגושמת, באתר הארץ, 24 במרץ 2014
- אריאנה מלמד, "מצב האומה": אוהבים אתכם, אבל..., באתר ynet, 2 באפריל 2014
- בן סויסה, "מצב האומה": זאת בעצם תמיד אותה עונה, באתר ynet, 23 בנובמבר 2014
- איתי זיו, טושטשתם, באתר העין השביעית, 17 בדצמבר 2014
- השחור והלבן, "גב האומה": הגיעו רעבים, והגישו חריף, באתר ynet, 3 בפברואר 2015
- איתמר רייצס, גב האומה: אל תשאלו מה ערוץ 10 עשה בשבילכם, באתר nrg, 4 בפברואר 2015
- אביעד קדרון, הבית תמיד מנצח: "גב האומה" פתחה עונה כשהיא עייפה ומלטפת, באתר וואלה, 7 ביוני 2015
- נדב מנוחין, מרוב בוז, "גב האומה" מספרת בדיחות שעדיף לוותר עליהן, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2018
כתבות
- יוני בינרט, מצב האומה: התוכנית הכי שנונה בטלוויזיה, באתר Xnet, 31 בינואר 2012
- ערן בר-און, ותודה לביבי: מצב האומה חוזרת - ישר לבחירות, באתר ynet, 12 באוקטובר 2012
- יובל אביבי, העימות הטלוויזיוני, באתר Time Out תל אביב, 17 בינואר 2013
- מיה אשרי, עכבר העיר אונליין, איך אומרים שליין באנגלית? עלילות מצב האומה במנהטן, באתר הארץ, 17 בינואר 2014
- נעמה תורן, "חשבנו לצלם תוכנית ברמאללה, לקח 30 שניות לרדת מזה", באתר אייס, 14 בפברואר 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רן בוקר, תביעת המיליונים: ליאור שליין הגיש בקשת עיקול נגד רשת, באתר ynet, 29 בספטמבר 2020
- ^ "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך, שאל מה אתה יכול לעשות בשביל מדינתך"
- ^ הפינה שודרה לראשונה שנה לפני הצטרפותו הרשמית של לפיד למערכת הפוליטית, בתקופה בה הכחיש כי בכוונתו לעשות כך.
- ^ מדובר בפסקול סרטו של פיטר גרינווי - "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב"
- ^ ynet, "ועדת חוץ וביטחון עצמי מופרז": אורן חזן בגב האומה, באתר ynet, 4 במרץ 2016
- ^ לבני ללא מעצורים: "אני ובוז'י נוריד את הזבל", באתר מאקו, 14 בדצמבר 2014
- ^ תומר ניר, השר הרשקוביץ הופיע בתוכנית הסאטירה "מצב האומה", באתר "סרוגים", 10 באוקטובר 2010
- ^ אפי אברהם, צפו: ח"כ אריה אלדד מריץ בדיחות ב'מצב האומה', באתר "סרוגים", 13 בינואר 2013
- ^ פרק 7 חלק 5 :: שיחות שלום עם חבר הכנסת בן ארי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 12:35)
- ^ אפי אברהם, צפו: בנט בגב האומה "טוב שיהיו שמאלנים גם בערוץ 10", באתר "סרוגים", 9 במרץ 2015
- ^ ynet, צפו: שי פירון ב"מצב האומה", באתר ynet, 16 במרץ 2014
- ^ מצב האומה - אריה דרעי מדבר על מצב האומה!, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 16:58)
- ^ גב האומה - ראיון עם ח"כ עפר שלח, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 28:44)
- ^ אורלי לוי בגב האומה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 7:01)
- ^ איך כחלון "אכל" את שליין?, באתר גלובס, 14 במאי 2017
- ^ צפו: יהודה גליק לא נשאר חייב ב'גב האומה', באתר "סרוגים", 28 באוגוסט 2016
- ^ גב האומה - ראיון עם ח"כ בצלאל סמוטריץ', סרטון באתר יוטיוב (אורך: 22:34)
- ^ גב האומה - ראיון עם ח"כ יצחק הרצוג, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 32:03)
- ^ מצב האומה – העדה המרכזית זהבה גלאון, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 0:12)
- ^ אביעד קדרון, "מצב האומה" עם בנימין נתניהו: יש קרבות בהם אי אפשר לנצח, באתר וואלה, 24 במרץ 2014
- ^ ynet, ריבלין עושה שליין: "רוצה רוב? תעשה ילדים", באתר ynet, 3 באוקטובר 2016
- ^ הדס בשן, און שליין, באתר ynet, 28 באפריל 2010
- ^ גב האומה - אהוד ברק כמו שעוד לא ראיתם אותו, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 19:33)
- ^ מורן שריר, עכבר העיר אונליין, מצב האומה: הכל בסדר גמור - חוץ מליאור שליין, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2010
- ^ סמדר שילוני, "מצב האומה" סוגרת עונה עם שיוויון בנטל, באתר ynet, 30 בינואר 2013
- ^ פרופ' אריה אלדד, בכל פעם שהייתי צריך לכתוב לתכנית "גב האומה", התהפכה בטני, באתר מעריב אונליין, 18 בספטמבר 2018
- ^ מתן אברמוביץ', 'בלייזר' וסוכנות 'לוק' דורשים 100 אלף שקלים מאורנה בנאי וליאור שליין, באתר הארץ, 3 ביוני 2010
- ^ דוד אברהם, מצב ההומור, באתר וואלה, 24 ביולי 2013
- ^ יובל דרור, תסמונת הכשל הסאטירי, באתר העין השביעית, 3 בינואר 2013
- ^ יונתן אוריך, "מצב האומה" הצליחה לחלץ מנתניהו קצת אהבה, באתר nrg, 24 במרץ 2014
- ^ דוד אברהם, שליין למבקרים: "הריאיון עם ביבי לא היה מתוסרט", באתר וואלה, 30 במרץ 2014
- ^ לילך וולך, פוליטיקאים, קחו סיכון ולכו ל"מצב האומה", באתר וואלה, 10 בינואר 2013
- ^ נתי טוקר, זוכי פרס התנועה לאיכות השלטון: השופט דוד רוזן, עיתונאי TheMarker אבי בר-אלי ו"גב האומה", באתר TheMarker, 25 באוקטובר 2016
- ^ אמילי גרינצווייג, "מצב האומה" תשוב לעונה רביעית, באתר וואלה, 27 ביוני 2011
- ^ טל שלו, העיתונאית מרב מיכאלי מצטרפת למפלגת העבודה, באתר וואלה, 30 באוקטובר 2012
- ^ יערה יעקב, באמצע העונה: "מצב האומה" יורדת, באתר ynet, 27 בדצמבר 2012
- ^ המחאה הצליחה: "מצב האומה" לא תרד, באתר וואלה, 30 בדצמבר 2012
- ^ אביעד קדרון, ציירו לי ספין: מה מסתתר מאחורי המעבר של "מצב האומה" לערוץ 10?, באתר וואלה, 9 בינואר 2015, רז שכניק אחד העם - ריאיון עם ארז בן הרוש, ידיעות אחרונות, 8 יולי 2016
- ^ מערכת, המונולוג של שליין על הפרנויה של רה"מ, באתר nana10, 16 ביולי 2016
- ^ רז שכניק, מסר לאומה, באתר ynet, 7 במרץ 2018
- ^ רז שכניק, "מצב האומה" עוברת לערוץ 10, באתר ynet, 8 בינואר 2015
- ^ ידיעות אחרונות, 23 בינואר 2015
- ^ רן בוקר, גורי אלפי ינחה תוכנית לילית בערוץ 2, באתר ynet, 1 באוקטובר 2015
- ^ רן בוקר, רשת ביטלה את החוזה של ליאור שליין, באתר ynet, 24 באוגוסט 2020
- ^ מצב חירום: "מצב האומה" מתגייסת לשידור חד פעמי, באתר nrg, 11 בספטמבר 2011
- ^ "מצב האומה" חוזרת כדי להציל את יאיר לפיד, באתר וואלה, 6 במאי 2013
- ^ יורדת מהאומה: "מצב האומה" תופיע על הבמה בארצות הברית, באתר וואלה, 15 בדצמבר 2013
- ^ רן בוקר, חוזרים, אבל... המשבר שעברה "מצב האומה", באתר ynet, 5 בנובמבר 2014
הקודם: 2011 – ארץ נהדרת |
פרס האקדמיה לטלוויזיה - תוכנית הבידור הטובה ביותר 2012, 2013 – מצב האומה |
הבא: 2014 – היהודים באים |
הקודם: 2014 - היהודים באים |
פרס האקדמיה לטלוויזיה - תוכנית הבידור הטובה ביותר 2015, 2016 – גב האומה |
הבא: 2017 – ארץ נהדרת |