לדלג לתוכן

ראנד פול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראנד פול
Rand Paul
ראנד פול, דאלאס, טקסס, 30 בינואר 2015
ראנד פול, דאלאס, טקסס, 30 בינואר 2015
לידה 7 בינואר 1963 (בן 61)
פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית
שם לידה Randal Howard Paul עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
השכלה
  • אוניברסיטת ביילור (1984)
  • בית הספר לרפואה של אוניברסיטת דיוק (1988)
  • אוניברסיטת דיוק
  • Brazoswood High School עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
בן או בת זוג קלי פול (20 באוקטובר 1990–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
paul.senate.gov
חבר הסנאט של ארצות הברית מטעם קנטקי
3 בינואר 2011 – מכהן
(13 שנים)
החבר הבכיר של ועדת העסקים הקטנים והיזמות של הסנאט של ארצות הברית
3 בפברואר 2021 – מכהן
(3 שנים)
תחת היו"ר בן קרדין
חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רנדל הווארד "ראנד" פול (באנגלית: Randal Howard "Rand" Paul; נולד ב-7 בינואר 1963) הוא פוליטיקאי אמריקאי המכהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת קנטקי. פול חבר במפלגה הרפובליקנית ובתנועת מסיבת התה. בנו של חבר הקונגרס לשעבר ומייסד המפלגה הליברטריאנית רון פול.

פול למד לתואר ראשון באוניברסיטת ביילור והמשיך ללימודי רפואה באוניברסיטת דיוק והתמקצע ברפואת עיניים החל מ-1993 ועד כניסתו לפוליטיקה ובחירתו לסנאט ב-2010. בנוסף להתמודדויות על תפקיד הסנאטור בקנטקי, פול התמודד ללא הצלחה על המועמדות הרפובליקנית בבחירות לנשיאות ב-2016. הוא נחשב לסמן הליברטריאני של המפלגה הרפובליקנית, לפיכך הוא פועל לקידום הגבלת כהונה והטלת מגבלות על הממשל הפדרלי, כמו גם להפחתת מיסים וחקיקת תיקון לחוקת ארצות הברית עבור תקציב מאוזן. פול, כתומך של בדלנות אמריקאית, מתנגד להתערבויות צבאיות כמו במלחמת עיראק ולסיוע מדיני אמריקאי בכלל, ותומך בהפחתת המימון פדרלי לישראל בפרט.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו ולימודיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנדל הווארד "ראנד" פול נולד בפיטסבורג שבפנסילבניה, השלישי מחמישה ילדים של קרול ורון פול, ב-7 בינואר 1963. פול הוטבל לכנסייה האפיסקופלית והגדיר עצמו, בהיותו נער, כנוצרי מאמין[1]. למרות השקפותיו הליברטריאניות של אביו ותמיכתו בזכויות הפרט, הסופרת איין ראנד לא הייתה ההשראה לשמו הפרטי של פול. כשגדל, הוא כונה "רנדי",[2] אך אשתו קיצרה את זה ל"ראנד"[3]. בגיל חמש עבר עם משפחתו לטקסס, שם עבד אביו כרופא מיילד ובהמשך נבחר לחבר בבית הנבחרים של ארצות הברית ב-1976, כאשר פול היה בן 13. באותה שנה, פול השתתף בוועידה הלאומית הרפובליקנית, שם עמד אביו בראש משלחת הצירים תומכי רונלד רייגן מטקסס[4]. פול הצעיר בילה כמה חופשות קיץ בהתמחות במשרד של אביו בקונגרס. בהיותו נער, פול חקר את האסכולה האוסטרית שאביו העריץ, כמו גם את כתביה של הפילוסופית האובייקטיביסטית איין ראנד, כמעיין המתגבר ומרד הנפילים[2]. פול למד בבית הספר התיכון ברזוסווד והיה בקבוצת השחייה ושיחק בעמדת הגנתי בקבוצת הפוטבול[5]. פול למד ביולוגיה ואנגלית באוניברסיטת ביילור מסתיו 1981 ועד קיץ 1984 ונרשם לתוכנית המצטיינים של האוניברסיטה. במהלך התקופה שבה שהה בביילור, הוא השלים את דרישות הלימודים הקדם-רפואיים שלו תוך שנתיים וחצי[6], היה מעורב בצוות השחייה ותנועת השמרנים הצעירים של טקסס. הוא תרם בקביעות לכתיבה בעיתון הסטודנטים[4]. פול עזב את ביילור מבלי להשלים את התואר הראשון שלו,[6] כיוון שהתקבל לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דיוק, שבאותה עת לא דרש בתואר ראשון כדי להתקבל לבית הספר לתארים מתקדמים. הוא קיבל תואר MD בשנת 1988 התמחה בכירורגיה כללית בבית חולים באטלנטה וב-1993 סיים התמחות ברפואת עיניים במרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק[7].

קריירה רפואית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נישואיו וכניסתה של רעייתו להריון עבר עמה לקנטקי, מקום מגורי הוריה[8]. הוא עסק במשך 17 שנים ברפואת עיניים בבולינג גרין שבקנטקי, התמחה בניתוחי קטרקט, גלאוקומה, תיקוני ראייה בלייזר והשתלות קרנית. ב-1995 הוא הקים את הקליניקה לרפואת עיניים של ארגון ליונס בדרום קנטקי[9]. תחילה הוא עבד עבור מרכז דאונינג לרפואת עיניים. בשנת 1998, הוא הצטרף למרפאה פרטית, מרפאת גרייבס גילברט, בבאולינג גרין, ועבד בה במשך 10 שנים. בשנת 2008, פול הקים קליניקה פרטית משלו[10]. לאחר בחירתו לסנאט האמריקני, הוא מיזג את הקליניקה שלו עם הקליניקה הרפואית של דאונינג. פול התמודד עם שתי תביעות של רשלנות רפואית בין 1993 ל-2010; הוא זוכה במקרה אחד, בעוד המקרה השני הוסדר בהסדר טיעון תמורת 50,000 דולר[10]. עבודתו הרפואית זכתה לשבחים על ידי דאונינג ויש לו הרשאות רפואיות בשני בתי חולים באולינג גרין[10]. באפריל 2020, לאחר שהחלים מ-COVID-19, פול החל להתנדב בבית חולים בבאולינג גרין, וסייע להם בתגובתם למגפת הקורונה בקנטקי[11].

בשנת 1995, פול הוסמך לעבוד על ידי המועצה האמריקאית לרפואת עיניים (ABO). שלוש שנים קודם לכן, ABO שינתה את תוכנית ההסמכה שלה, שבעבר העניקה תעודות לכל החיים, וחייבה את רופאי העיניים לעבור הסמכה מחדש כל 10 שנים, בעוד שאלו שכבר קיבלו הסמכה לכל החיים לא נדרשו להסמכה מחדש. פול התנגד לסעיף האחרון במדיניות זו ופעל כדי שכל רופאי העיניים יעברו הסמכה מחדש כל עשר שנים. בשנת 1999, הוא הקים את המועצה הלאומית לרפואת עיניים (NBO) כדי להציע מערכת הסמכה חלופית, בעלות נמוכה משמעותית מזו של ABO[12][13]. לפי הערכתו של פול, כ-50 או 60 רופאים הוסמכו על ידי ה-NBO[12].

ה-NBO לא התקבלה כישות מסמיכה על ידי ארגונים כמו המועצה האמריקאית להתמחויות רפואיות, וההסמכה שלו נחשבה כבלתי חוקית על ידי בתי חולים וחברות ביטוח שונות. פול לא הגיש את הניירת הנדרשת למשרד מזכיר המדינה של קנטקי כדי שחידוש ה-NBO יפעל בשנת 2000, ובכך הארגון פורק למעשה. הוא יצר מחדש את הדירקטוריון ב-2005, חברי ההנהלה היו פול, אשתו וחמיו, אך הוא שוב פוזר ב-2011[14]. פול שמר על תעודת ABO משלו מ-1995 עד 2005. הסמכה מומחית אינה משפיעה על רישיון הרופא, והרישיון הרפואי של פול תקף ברציפות, ללא התערבות מועצת המנהלים, מאז יוני 1993[15].

אקטיביזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שלמד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דיוק, פול התנדב לקמפיין הנשיאותי של אביו מטעם המפלגה הליברטריאנית בבחירות 1988[16]. בתגובה להפרת הבטחת הבחירות שלו לא להעלות מיסים של הנשיא ג'ורג' בוש האב, הקים פול את איגוד משלמי המיסים בקרוליינה הצפונית ב-1991. בשנת 1994 הקים פול את הארגון 'איחוד משלמי המיסים של קנטקי' (KTU), נגד העלאת מיסים, והיה יו"ר הארגון מראשיתו. לעיתים קרובות הוא ציין את מעורבותו ב-KTU כבסיס למעורבותו בפוליטיקה של המדינה[17]. הקבוצה בחנה את היסטוריית הפעילות של המחוקקים בקנטקי בנושאי מיסוי והוצאות ועודדה פוליטיקאים להתחייב בפומבי להצביע באופן אחיד נגד העלאות מס[18].

פול ניהל את מסע הבחירות המוצלח של אביו לקונגרס ב-1996, שבו חזר פול האב לבית הנבחרים לאחר תקופת ביניים של שתים עשרה שנים בין כהונותיו[4]. לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל מ-2010, אף על פי שפול אמר לקהל טלוויזיה בקנטקי כבר בספטמבר 2009 ש-KTU פרסמה מדי שנה דירוגים על עמדות המס של מחוקקי המדינה וש"עשינו את זה במשך כ-15 שנה", הקבוצה הפסיקה להנפיק את הדירוגים ותעודות הדו"חות שלה לאחר 2002, ופורקה כדין על ידי התובע הכללי של קנטקי בשנת 2000 לאחר שלא הגישה מסמכי רישום[17]. פול דיבר בשם אביו כשזה האחרון ערך קמפיין לתפקידי מפתח, לרבות במהלך התמודדותו של פול האב בבחירות לנשיאות ב-2008. בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 הצטרף לתנועת מסיבת התה.

לאורך הקריירה שלו פרסם פול מספר ספרים פוליטיים, בהם: מסיבת התה הולכת לוושינגטון (2011), בריונים בממשלה: כיצד אמריקאים מדי יום מוטרדים, מנוצלים וכלואים על ידי ה"פד" (2012), הנשיאים שלנו ותפילותיהם: הצהרות אמונה של מנהיגי אמריקה (2015), נקיטת עמדה: מתעלים על פוליטיקה מפלגתית כדי לאחד את אמריקה (2015) ופסק הדין נגד הסוציאליזם (2019).

הבחירות לסנאט בקנטקי 2010

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פול עם תומכים בלואיוויל, קנטקי, בקמפיין הבחירות לסנאט בקנטקי, 1 בנובמבר 2010.

בתחילת 2009, תנועת תומכים פוליטיים של אביו ניסו לגייס את פול הבן לפוליטיקה בניסיון להחליף את הסנאטור הרפובליקני המכהן מקנטקי, ג'ים באנינג. מועמדותו הפוטנציאלית של פול נדונה בעיתונים וחדשות. אביו של פול אמר, "אם הסנאטור באנינג יחליט לא להתמודד, אני חושב שראנד יהפוך לסנאטור אמריקאי גדול[19]". ב-15 באפריל 2009, פול נשא את נאומו הפוליטי הראשון שלו כמועמד פוטנציאלי בעצרת מסיבת התה שהתקיימה בעירו באולינג גרין, קנטקי, שם התאספו יותר מ-700 אנשים לתמיכה בתנועת מסיבת התה. קמפיין הבחירות של באנינג נתקל בקשיים במימון כספים שתאמו את אורח הרוח הציבורי שהביע מורת רוח מתפקודו[20]. מתוך כך החליט באנינג לפרוש. בעקבות החלטתו של באנינג כי לא יתמודד פעם נוספת בבחירות, הודיע פול כי הוא יתמודד על תפקיד בסנאט של ארצות הברית.

פול החל בהתמודדות על הבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית. ב-20 באוגוסט 2009, תומכיו של פול תכננו פתיחת מימון כספי ציבורי כדי לפתוח את הקמפיין שלו. הקמפיין הרשמי הכניס 433,509 דולר ב-24 שעות. האתר שלו דיווח שזה קבע שיא חדש בהיסטוריה של גיוס הכספים הפוליטי של קנטקי בפרק זמן של 24 שעות[21]. מימון ציבורי שני נערכה ב-23 בספטמבר 2009, ונעשה לנוכח גיוס כספים שנערך עבור היריב העיקרי שלו, טרי גרייסון, שנתמך על ידי 23 סנאטורים רפובליקנים[22]. מאוחר יותר בקמפיין גם פול פעל לגיוס תמיכה מוושינגטון, מלוביסטים וסנאטורים בבירה, אך בסיס תמיכתו, בשונה מזה של גרייסון, ישב בתוך קנטקי עצמה. בסופו של דבר, פול גייס 3 מיליון דולר במהלך הבחירות המקדימות. גיוס הכספים של פול נעזר ברשת התומכים של אביו[4].

ב-18 במאי, פול ניצח בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לסנאט בקנטקי בהפרש של 23%[23]. בבחירות הכלליות התמודד מול התובע הכללי של קנטקי, ג'ק קונווי מהמפלגה הדמוקרטית[24]. הבחירות משכו תרומות של 8.5 מיליון דולר מקבוצות חיצוניות, מתוכם 6 מיליון דולר הופנו כדי לעזור לקמפיין של פול ו-2.5 מיליון דולר כדי לעזור לקמפיין של קונווי. זרימת הכסף הזו הייתה בנוסף לכסף שהוציאו המועמדים עצמם: 6 מיליון דולר על ידי פול ו-4.7 מיליון דולר על ידי קונווי[25]. ב-28 ביוני 2010 ביצעו תומכיו של פול קמפיין מימון כספים ציבורי ראשון שנעשה באופן מקוון.

הקמפיין של פול התחיל על רגל שמאל לאחר שהערותיו על חוק זכויות האזרח משנת 1964 עוררו מחלוקת[26]. פול הצהיר שהוא בעד 9 מתוך 10 הסעיפים של חוק זכויות האזרח משנת 1964, אבל אילו היה סנאטור במהלך שנות ה-60, הוא היה מעלה כמה תהיות על החוקתיות של הסעיף השני של החוק. פול אמר שהוא מתעב גזענות, ושהוא היה צועד עם מרטין לותר קינג כדי לבטל את חוקי ג'ים קרואו. מאוחר יותר הוא פרסם הצהרה שבה הצהיר שהוא היה מצביע בעד החוק והצהיר "חד משמעית... שלא אתמוך בשום מאמצים לבטל את חוק זכויות האזרח משנת 1964"[27]. פול ניצח את קונווי בבחירות הכלליות עם השגת 755,706 (56%) קולות לעומת 600,052 (44%) קולות לקונווי.

סנאטור מטעם קנטקי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונגרס ה-112 (2011–2013)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פול מושבע לסנאט בידי נשיאו ג'ו ביידן ובחברת משפחתו, ינואר 2011.
האב רון פול ובנו ראנד פול במהלך הקמפיין הנשיאותי של רון פול מטעם המפלגה הליברטריאנית, 2012.

פול הושבע לסנאט ב-5 בינואר 2011, יחד עם אביו, שכיהן במקביל בבית הנבחרים[28]. פול הוצב בוועדות אנרגיה ומשאבי טבע, בריאות, חינוך, עבודה ופנסיה, ביטחון פנים וענייני ממשלה, ועסקים קטנים[29]. פול גם הקים את וועדת מסיבת התה של הסנאט עם ג'ים דמינט ומייק לי כחברים הראשונים בה[30]. הצעת החקיקה הראשונה שלו הייתה לקצץ 500 מיליארד דולר מההוצאות הפדרליות בתוך שנה אחת. הצעה זו כללה קיצוץ של מחלקת החינוך ב-83 אחוזים והמחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית ב-43 אחוזים, כמו גם ביטול מחלקת האנרגיה ומיזוגה למחלקת ההגנה וביטול מחלקת השיכון והפיתוח העירוני. שבע סוכנויות עצמאיות יבוטלו ותלושי המזון יקוצצו ב-30 אחוז. לפי הצעתו של פול, הוצאות הביטחון יופחתו ב-6.5 אחוז וסיוע בינלאומי שנתי יבוטל[31][32]. היוזמה החקיקתית, שתאמה את גישתו הליברטריאנית, לא השיגה תמיכה ולא עברה בהצבעה בקונגרס. מאוחר יותר הוא הציע תוכנית תקציבית לחמש שנים שנועדה לאזן את התקציב[33].

בפברואר, פול היה אחד משני רפובליקנים שהצביעו נגד הארכת שלוש הוראות מפתח של חוק הפטריוט (האזנות סתר, חיפושים ברישומים עסקיים ומעקב אחר "זאבים בודדים" - בדלנים חמושים ופושעים שאינם קשורים לארגוני טרור)[34]. ב-2 במרץ, פול היה אחד מתשעה סנאטורים שהצביעו נגד הצעת חוק שקיצצה 4 מיליארד דולר מהתקציב למניעה זמנית של השבתה ממשלתית, בטענה שהיא לא קיצצה מספיק מהתקציב[35]. שבוע לאחר מכן, הוא הצביע נגד הצעות התקציב הדמוקרטיות והרפובליקניות להמשיך לממן את הממשל הפדרלי, ואמר ששתי הצעות החוק לא קיצצו מספיק בהוצאות. שתי הצעות החוק לא עברו בהצבעה בסנאט[36]. ב-14 באפריל, הוא היה אחד מ-19 סנאטורים שהצביעו נגד תקציב שקיצץ 38.5 מיליארד דולר מהתקציב השנתי המקורי אך מימן את הממשלה לשארית שנת הכספים[37].

פול הביע התנגדות להתערבות ארצות הברית במלחמת האזרחים בלוב וביקר את הנשיא ברק אובמה על כך שלא השיג את הסכמת הקונגרס למבצע "שחר אודיסיאה"[38]. במהלך משבר תקרת החוב (אנ'), הצהיר הסנאטור כי יתמוך בהעלאת תקרת החוב רק אם ייחקק תיקון חוקתי עבור תקציב מאוזן[39]. פול תמך בחוק הקיצוץ התקציבי לסיום המשבר. ב-3 באוגוסט הצביע פול נגד הצעת חוק שקראה להעלות את תקרת החוב[40]. בספטמבר, פול חסם חקיקה שנועדה לחזק את כללי הבטיחות עבור צינורות נפט וגז, מכיוון שלדבריו, הצעת החוק לא הייתה חזקה מספיק בדרישותיה[41].

באוקטובר, פול חסם חקיקה שנועדה לספק 36 דולר מיליון קצבאות לפליטים קשישים ונכים, ואמר כי הוא מודאג מכך שזה יכול לשמש לסיוע לפושעים ומחבלים מקומיים. זאת בתגובה לשני מחבלים לכאורה שהגיעו לארצות הברית באמצעות תוכנית פליטים וקיבלו הטבות רווחה כאשר נעצרו ב-2011 בעיר מגוריו של פול, באולינג גרין[42]. פול הסיר את חסימתו להצעת החוק לאחר שמנהיגים דמוקרטיים הבטיחו לקיים שימוע בקונגרס כיצד נבחרים אנשים למעמד של פליט ולבקש חקירה כיצד התקבלו שני החשודים במדינה באמצעות תוכנית פליטים[43]. ביוני 2012, פול תמך במיט רומני לאחר שהאחרון נבחר להיות המועמד הרפובליקני בבחירות לנשיאות ב-2012[44]. עם זאת, הוא בהמשך הביע ביקורת לגבי מספר נושאי מדיניות של רומני[45].

הקונגרס ה-113 (2013–2015)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הקונגרס ה-113 של ארצות הברית

בקונגרס ה-113, פול צורף לוועדת החוץ ושמר על מקומו בוועדות הבריאות, החינוך, העבודה והפנסיה, ביטחון המולדת וענייני ממשל, והעסקים הקטנים[46]. במרץ 2013, בעת דיון על מינויו של ג'ון ברנן לראש ה-CIA, כשקיבל פול את זכות הדיבור הפתיע כשציין שהוא לא מתכוון להפסיק לדבר עד שנשיא ארצות הברית ברק אובמה יבהיר אם בכוונתו לאשר חיסולים של אזרחים אמריקאים באמצעות כלי טיס לא מאוישים על אדמת ארצות הברית. הפיליבסטר של פול נמשך כמעט 13 שעות וזכה לתשומת לב ציבורית רבה[47][48]. הוא העביר את ראשות הדיבור לכמה סנאטורים רפובליקנים וסנאטור דמוקרטי, רון ויידן, שבדרך כלל גם כן הטיל ספק בשימוש ברחפנים[49]. פול אמר שמטרתו הייתה לערער על מדיניות המל"טים באופן כללי ובמיוחד כל עוד היא קשורה לפעילות על אדמת ארצות הברית, שעלולה לפגוע בזכות לפרטיות. הפיליבסטר הסתיים ונכשל עם השלמת הצבעה של 81 תומכים מול 16 מתנגדים, וברנן התמנה על ידי הסנאט בהצבעה של 63 מול 34[50].

במרץ 2013, איים פול, יחד עם הסנאטורים טד קרוז ומייק לי, על פיליבסטר נוסף, נגד כל הצעות חקיקה להרחבת אמצעי הפיקוח הפדרלי על נשק[51]. הפיליבסטר בוצע ב-11 באפריל 2013, אך הודח נפל בהצבעה של 68–31[52]. כמו כן, במרץ 2013, פול תמך במסע הבחירות מחדש שותפו הבכיר בייצוג קנטקי בסנאט, הסנאטור מיץ' מקונל[53]. בתגובה להכרזה של דטרויט על פשיטת רגל, פול הצהיר שהוא לא יאפשר לממשלה לנסות לחלץ את דטרויט. בראיון טלפוני לחדשות ברייטברט ב-19 ביולי 2013, אמר פול, "אני בעצם אומר שהוא (הנשיא אובמה) מחלץ אותם על גופתי המתה כי אין לנו כסף בוושינגטון". פול אמר שהוא חושב שחילוץ פדרלי ישלח מסר שגוי לערים אחרות עם בעיות כלכליות[54]. בספטמבר הצהיר פול כי על ארצות הברית להימנע מהתערבות צבאית במלחמת האזרחים הסורית המתמשכת. במאמר עמדה, פול חלק על הטענות של ממשל אובמה לפיהן האיום בכוח צבאי גרם לממשלת סוריה לשקול להימנע משימוש בנשק הכימי שלה, במקום זאת טען כי ההתנגדות לפעולה צבאית בסוריה, והעיכוב שהיא גרמה, הובילו להתקדמות דיפלומטית[55].

פול נואם בשולחן עגול של רופאים במועדון הגולף בסקוטסדייל, אריזונה, 2014.

באוקטובר 2013, פול היה נושא למחלוקת מסוימת כאשר התגלה שהוא עשה העתיק מויקיפדיה חלק מנאום תמיכה במועמד למושל וירג'יניה, קן קוצ'ינלי. בהתייחסו לסרט מה קרה בגטקה?, פול ציטט כמעט מילה במילה מהמאמר בוויקיפדיה על הסרט מבלי לצטט את המקור. עד מהרה צצו עדויות לכך שפול העתיק משפטים במספר נאומים אחרים שלו כמעט מילה במילה ממקורות אחרים מבלי לתת קרדיט למקורות[56], כולל בנאום שנשא כמסיבת התה להפרכת טענות הנשיא בנאום מצב האומה ב-2013. בתגובה לסערה הפוליטית באוקראינה בתחילת 2014, אמר פול בתחילה כי על ארצות הברית להישאר מודעת לעובדה שאף על פי שהמלחמה הקרה הסתיימה, רוסיה נותרה מעצמה צבאית עם ראשי נפץ גרעיניים ארוכי טווח. הוא אמר כי על ארצות הברית לנסות לשמור על "יחסים מכבדים עם רוסיה" ולהימנע מנקיטת פעולות שהרוסים עלולים לראות בהן פרובוקציה, כמו הרצון לצרף את אוקראינה לנאט"ו[57].

שבועיים לאחר מכן, לאחר שהפרלמנט הרוסי אישר שימוש בכוח צבאי באוקראינה ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין הורה על פעולות צבאיות לאורך גבולה של רוסיה עם אוקראינה, החל פול לנקוט בטון אחר[58]. הוא כתב: "הפלישה של ולדימיר פוטין לאוקראינה היא הפרה בוטה של הריבונות של המדינה ופגיעה בקהילה הבינלאומית. יש להעניש את פוטין על הפרת מזכר בודפשט, ועל רוסיה ללמוד שארצות הברית תבודד אותה אם היא תתעקש להתנהג כמו אומה נוכלת[59]." הוא אמר כי ארצות הברית ובעלות ברית אירופה יכולות להגיב על התוקפנות הצבאית של רוסיה ללא כל צורך בפעולה צבאית. הוא דחק שארצות הברית תטיל סנקציות כלכליות על רוסיה ותחדש את המאמץ לבנות מתקני הגנה נגד טילים בפולין ובצ'כיה. הוא גם קרא לארצות הברית לנקוט בצעדים שיהוו משקל נגד להשפעתה האסטרטגית של רוסיה על אספקת הנפט והגז של אירופה, כמו הסרת הגבלות על חיפושים חדשים וקידוחים אחר דלקים מאובנים בארצות הברית יחד עם אישור מיידי של קו צינור קיסטון השנוי במחלוקת, דבר שלדבריו יאפשר לארצות הברית לשלוח יותר נפט וגז לאירופה אם רוסיה תנסה לנתק את האספקה שלה לאירופה[59].

פול מילא תפקיד מוביל בחסימת אמנה עם שווייץ שתאפשר לגורמי מס הכנסה לבצע בדיקות העלמת מס ברישומי בנקים בחברת קרדיט סוויס, בטענה שהאמנה תפגע בפרטיות האמריקאים[60]. פול קיבל את פרס השירות המצטיין לשנת 2014 מהמרכז לאינטרס הלאומי על עבודתו בנושא מדיניות ציבורית[61]. בתגובה לדיווחים על כך שה-CIA חדר למחשבי ועדת המודיעין של הסנאט, קרא פול לפטר את ראש ה-CIA, ג'ון ברנן[62]. בדצמבר 2014, פול תמך בפעולות שנקט ממשל אובמה כדי לשנות את מדיניות ארצות הברית כלפי קובה ולהקל על מגבלות הסחר עם המדינה[63].

הקונגרס ה-114 והבחירות לנשיאות (2015–2017)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – הקונגרס ה-114 של ארצות הברית, הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016

בתחילת 2015, פול קידם מחדש את הצעת חוק השקיפות של הפדרל ריזרב[64]. פול גם הציג את חוק FAIR, שנועד להגביל הליכי חילוט אזרחיים[65]. במסגרת פיליבסטר, פול דיבר עשר וחצי שעות ב-20 במאי 2015, נגד לאישור מחדש של סעיף 215 לחוק הפטריוט[66]. ב-1 ביוני, כאשר פגה תקופת הזמן לשחזור הסעיף, הוא בוטל למעשה[67]. לאחר מותו של אנטונין סקאליה בפברואר 2016, ב-15 בפברואר, ציין פול כי יתנגד לכל מועמדות של הנשיא אובמה להחליפו בבית המשפט העליון של ארצות הברית, מתוך הנחה כי המהלך יחזק את הרוב הליברלי בבית המשפט ובהתחשב בכך שהייתה זאת שנת בחירות לנשיאות ולקונגרס[68].

במהלך תדרוך עיתונאים ב-6 במאי 2016, הנשיא אובמה קרא לפול להפסיק "לחסום את יישום אמנות המס שהיו קיימות ועודן עומדות כבר שנים", בטענה שהן סייעו לאכיפת החוק בחקירות מחוץ לשטחי ארצות הברית על העלמת מס[69]. פול תמך בביטול מתחמים בהם לא ניתן לשאת נשק במהלך נאום בפני איגוד הרובאים הלאומי ב-20 במאי, תוך שהוא ציטט טרגדיות חוזרות ונשנות המתרחשות במקומות אלה על שאין בהם אבטחה[70]. ב-6 ביוני, פול דיבר על קידום חקיקה להפסקת השירות הסלקטיבי בכוחות המזוינים, שלושה ימים לאחר מותו של מוחמד עלי, שעל שמו התכוון לקרוא לחקיקה במחווה[71].

פול נחשב למועמד פוטנציאלי למועמדות הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית לפחות מאז ינואר 2013. הוא נשא את תגובת תנועת מסיבת התה לנאום מצב האומה של הנשיא ברק אובמה ב-13 בפברואר 2013[72], בעוד מרקו רוביו נשא את התגובה הרפובליקנית הרשמית. מהלך זה הביא כמה פרשנים לראות בתאריך זה תחילת הפריימריז הרפובליקנים לקראת בחירות 2016. באותה שנה הוא נאם בוועידת הפעולה הפוליטית השמרנית בוושינגטון, שם זכה בסקר על המועמדות הנשיאותית ב-2016. פול המשיך לזכות בסקרי הפריימריז בקרב חברי התנועה גם בשנתיים הבאות, מה שהוביל להערכות שהוא המועמד המוביל לנשיאות, אם כי משתתפי תנועת הפעולה הפוליטית השמרנית נחשבים בדרך כלל צעירים יותר ובעלי תודעה ליברטריאנית מהמצביע הרפובליקני הממוצע[73].

פול מרואיין מטעם רשת פוקס ניוז בניו המפשייר, 13 באוגוסט 2015.

בנאום בפסגת החירות של הרפובליקה הדמוקרטית באפריל 2014, פול התעקש שהמפלגה הרפובליקנית צריכה להרחיב את בסיס התומכים שלה כדי לצמוח כמפלגה. כדי לעשות זאת, הוא אמר שזו לא יכולה להיות המפלגה של "חתולים שמנים, אנשים עשירים ווול סטריט" וכי התנועה השמרנית מעולם לא עסקה באנשים עשירים או בפריבילגיה, "אנחנו מעמד הביניים", כך טען. פול אמר גם שהשמרנים חייבים להציג מסר של צדק ודאגה למובטלים ולהתנגד לפיקוח ממשלתי כדי למשוך אנשים חדשים לתנועה, כולל צעירים, היספנים ואפרו-אמריקאים[74]. במהלך בחירות אמצע הקדנציה של 2014, פול השיק מסע פרסום ברשתות חברתיות שכותרתו "המפסידים של הילרי", שהדגיש רבים מהמועמדים הדמוקרטיים שהפסידו בבחירות לסנאט האמריקני למרות תמיכת הילרי קלינטון. קלינטון הייתה גם כן מועמדת לנשיאות ובסופו של דבר זכתה במועמדות הדמוקרטית, והפסידה לדונלד טראמפ בבחירות הכלליות[75]. פול החל להרכיב צוות, הקים משרדים ושכר את מנהל הקמפיין שלו בתחילת 2015, מה שעורר ספקולציות שהוא מתכונן להיכנס למירוץ לנשיאות[76]. פול הכריז רשמית על מועמדותו לנשיאות ב-7 באפריל 2015 ותוך יום מהכרזתו, גייס מיליון דולר[77].

באפריל 2011, פול הגיש בקשה להיבחר מחדש למושב הסנאט שלו בבחירות הבאות ב-2016[78]. אילו היה המועמד הרפובליקני לנשיאות (או סגן הנשיא), החוק יאסור עליו לרוץ בו-זמנית לבחירה מחדש[79]. במרץ 2014, הסנאט של קנטקי שבשליטת הרפובליקנים העביר הצעת חוק שאפשרה לפול להתמודד על שני התפקידים, אך בית הנבחרים של קנטקי שבשליטת הדמוקרטים סירב לקבל אותה[80]. פול בזבז את כספי הקמפיין שלו בבחירות 2014, ובסיוע למועמדים רפובליקנים בקנטקי לקדם את החקיקה שנועדה לפנות לטובתו[81]. עם זאת, הדמוקרטים שמרו על רוב של 54–46 בבית הנבחרים של קנטקי[82]. פול הודיע על השעיית מסע הבחירות שלו לנשיאות ב-3 בפברואר 2016, זמן קצר לאחר אספות הבחירה באיווה, שם סיים במקום החמישי[83]. הוא הכריז על התמודדותו לבחירה מחודשת לסנאט מטעם קנטקי ונבחר לכהונה נוספת ברוב של כ-57%.

הקונגרס ה-115 (2017–2019)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הקונגרס ה-115 של ארצות הברית

במרץ 2017, קידם פול את חוק הפסקת חימוש הטרוריסטים שאוסר להשתמש בכספי ממשלת ארצות הברית כדי לספק סיוע לאל-קאעדה, ג'בהת פתח א-שאם, ודאעש, כמו גם למדינות התומכות באותם ארגונים[84]. ב-16 במרץ, לאחר שפול התנגד לכניסת מונטנגרו לנאט"ו[85], הוא התעמת בנושא מול הסנאטור ג'ון מקיין מאריזונה[86][87]. ב-7 באפריל אמר מקיין שהוא לא שם לב לכל הרטוריקה של פול ושלאחרון אין "שום השפעה אמיתית" בסנאט של ארצות הברית[88]. פול הטיל ספק בנחיצות של מתקפת הטילים שיזם הנשיא טראמפ בסוריה באפריל 2017 באומרו, "בעוד שכולנו מגנים את הזוועות בסוריה, ארצות הברית לא הותקפה". הוא אמר שאין לנקוט בפעולות נוספות ללא אישור הקונגרס[89].

פול הציג הצעת חוק ב-25 בינואר 2017, שקראה להחליף את חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה ("אובמהקר"). הצעתו כללה לכל אדם זיכוי מס של 5,000 דולר ולא חייבה את כל המדינה בכיסוי, בניגוד לאובמהקר[90]. הוא פעל לקדם את החקיקה בדמות שתי יוזמות חקיקה נפרדות עבור בית הנבחרים ועבור הסנאט. פול פרסם שהרפובליקנים היו מאוחדים בתמיכתם בביטול חוק הטיפול בר השגה אך חלוקים בעמדותיהם לגבי החלפות[91]. ב-12 במרץ, פול האשים את יו"ר בית הנבחרים, פול ראיין, בכך שהוא מטעה בהצגת תומכי חוק הבריאות האמריקאי של 2017, הגרסה הרפובליקנית שנועדה להחליף את ה"אובמהקר", כלא פתוחים למשא ומתן[92]. בסוף מרץ משכו מנהיגים רפובליקנים את הצעת החוק מהצבעה, בהנחה כי במצב הקיים ההצעה לא תעבור.

בהמשך פעל פול לקדם את הצעת החוק הרפובליקנית החלופית, בין היתר דרך התקשורת, החדשות והרשתות החברתיות, וכינה אותו "אובמהקר-קל" מתוך טענה כי היוזמה מתונה ומתפשרת ומהווה למעשה 90% מה"אובמהקר" שקדם לו. בסופו של דבר היוזמה נבלמה לנוכח הצבעתו של הסנאטור ג'ון מקיין, שחצה את הקווים והצביעה נגד ההצעה הרפובליקנית, ובכך שינה את מאזן ההצבעה. פול היה אחד מ-22 סנאטורים שחתמו על מכתב לנשיא טראמפ שדרש ממנו שארצות הברית תפרוש מהסכם פריז במאי 2017[93].לפי הגרדיאן, פול קיבל יותר מ-250,000 דולר מבעלי אינטרסים בתעשיות הנפט, גז ופחם מאז 2012[94]. ביולי, ראנד פול הצטרף לנציגים ג'סטין אמאש, תומאס מאסי, ג'ון דאנקן ג'וניור והסנאטור ברני סנדרס בהתנגדות להצעת חוק שתטיל סנקציות כלכליות חדשות נגד רוסיה, איראן וקוריאה הצפונית. הנשיא טראמפ התנגד גם כן להצעת החוק, מתוך כוונה למנוע הסלמה נוספת ביחסים הבינלאומיים, והצביע על כך שהיחסים עם רוסיה כבר היו "בשפל מסוכן של כל הזמנים". עם זאת, הוא חתם על הצעת החוק ככל הנראה מתוך לחץ פוליטי[95].

פול אישר בראיון באוקטובר 2017 שהוא לא יצביע בעד התקציב הרפובליקני בסנאט אלא אם הוצאות של מיליארדי דולרים יוסרו מהתוכנית: "אם ההנהגה לא מוכנה להתפשר עם מישהו שמודאג מהחוב, אז מגיע לה להפסיד[96]." בפברואר 2018, הסנאטורים הרפובליקנים הציגו מסגרת הגירה דומה לזו שהציע הנשיא טראמפ ובתמיכתו שקראה לספק 25 מיליארד דולר לאבטחת גבולות ולמסלול להתאזרחות עבור 1.8 מיליון מהגרים שהוכנסו לארצות הברית באופן בלתי חוקי[97]. פול היה אחד מארבעה עשר סנאטורים רפובליקנים שהצביעו נגד ההצעה[98].

פול נואם במאר-א-לאגו במסגרת כינוס של TPUSA ("נקודת מפנה ארצות הברית") ב-2019.

הקונגרס ה-116 (2019–2021)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הקונגרס ה-116 של ארצות הברית

בינואר 2019, פול גינה את הסנאטור מיט רומני על שכתב מאמר מערכת המבקר את הנשיא טראמפ. פול אמר שהביקורת של רומני על אישיותו של טראמפ משפיעה לרעה על המדינה ועל המפלגה הרפובליקנית[99]. ב-17 ביולי 2019, פול חסם את בקשת הסנאטורית קירסטן ג'יליברנד להסכמה פה אחד על הצעת חוק לחידוש קרן הפיצויים לקורבנות ה-11 בספטמבר יחד עם הסנאטור מיוטה מייק לי. הקרן הייתה אמורה להיגמר עד סוף השנה אך הצעת החוק נועדה לחדש אותו עד שנת 2090. פול טען שהוא לא חוסם את הצעת החוק, אלא מבקש להצביע על תיקון שיקזז את ההוצאה החדשה על ידי קיצוצים אחרים בהוצאות עקב הגירעון. בקטע מראיון בפוקס ניוז, שהפך ויראלי, הקומיקאי ג'ון סטיוארט והמפרסם הראשון של הפיגועים ג'ון פייל נזפו בפול, והאשימו אותו בצביעות, על כך שעיכב את העברת הצעת החוק, ובמקביל הצביע לטובת חוק קיצוץ המס וקידום העסקה משנת 2017 (אנ'), שהגדיל את הגירעון[100].

ב-4 בנובמבר 2019, קרא פול לתקשורת לחשוף לציבור את זהותו הסודית של המלשין על פרשת טראמפ–אוקראינה לאחר שטראמפ איים לחשוף את השם בעצמו[101]. בפברואר 2020, פול מתח ביקורת על יוטיוב על כך שהסירה סרטון של נאומו בסנאט בעניין משפט ההדחה של דונלד טראמפ[102]. ב-26 בפברואר 2020, אשתו של פול רכשה מניות בשווי של בין 1,000 ל-15,000 דולר בחברת התרופות גיליאד סיאנסז שמייצרת תרופות המשמשות לטיפול ב-COVID-19, עוד בתחילת התפרצות מגפת הקורונה בארצות הברית; חשיפת העסקה הזו הגיעה 16 חודשים לאחר המועד החוקי הקבוע בחוק המניות, חוק המיועד להילחם בסחר במידע פנים[103]. מלשכתו של פול נמסר כי טופס הגילוי מולא בזמן, אך בטעות לא הוגש[104]. רכישה זו הייתה המניה היחידה בחברה בודדת שפול או אשתו קנו ב-10 השנים שקדמו לכך, מאז שהצטרף לפוליטיקה[104].

בספטמבר 2020, פול היה הרפובליקני היחיד בסנאט שהצביע נגד חבילת הסיוע של COVID-19 שהציג הסנאטור מיץ' מקונל, והצטרף לדמוקרטים שהצביעו פה אחד נגד ההצעה. ההתנגדות של פול להצעת החקיקה נבעה בעקבות הצטברות החוב הלאומי[105]. לאחר הבחירות לנשיאות ב-2020, פול צידד בנשיא טראמפ, בטענותיו, שלאחר מכן התבררו ככוזבות, כי המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן לא נבחר והבחירות "נגנבו" מהציבור[106].

הקונגרס ה-117 (2021–מכהן)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הקונגרס ה-117 של ארצות הברית

בתחילה, פול התעקש, כמו רבים אחרים במפלגה הרפובליקנית, שהבחירות לנשיאות של 2020 היו הונאה[107], ובדצמבר 2020, טען שהבחירות "במובנים רבים נגנבו[108]". בהודעה לעיתונות ובמהלך ישיבת מכללת הבחירות לספירת הקולות, שאחרי ההסתערות על הקפיטול של ארצות הברית ב-2021, טען פול כי חבר האלקטורים היא שותפה הכרחית של הדמוקרטיה בבדיקת הסכנה של כוח ריכוזי בהכרעת בחירות[109]. הוא בנוסף גינה את המתקפה בזמן שהתרחשה, וכינה אותה "אלימות ושלטון האספסוף" אשר נוגדת עקרונות אמריקאים. הוא האשים את המתפרעים על פגיעה בסדרו של הקונגרס וביקש מהם "פשוט להפסיק את זה (ההתפרעות)"[110].

פול נואם בעת ספירת הקולות של חבר האלקטורים לאחר הבחירות לנשיאות ב-2020.

במשפט ההדחה השני של טראמפ שהתקיים לאחר מכן, שפעל להרשיע אותו באשמת הסתה למרד, פול הטיל ספק בחוקתיותו של משפט ההדחה בשל כך שטראמפ עזב את תפקידו עד שהדיון הגיע לסנאט, וכן הגן עליו מפני ההאשמות, "אני רוצה שהדמוקרטים ירימו ידיים אם אי פעם נשאו נאום שאומר 'קחו בחזרה', 'הילחמו למען המדינה שלכם', מי לא השתמש במילים להילחם באופן פיקטיבי?[111]" לאחר שטראמפ הודח בהצבעה בבית הנבחרים והדיון הגיע לסנאט, פול כפה על הסנאט ב-26 בינואר הצבעת "טיעון סדר" (Point of order) מתוך כוונה לדחות את האישום של בית הנבחרים, בתואנה כי אין זה חוקתי להדיח נשיא ארצות הברית לשעבר[112]. ההתנגדות נדחתה ברוב של 55 מתנגדים אל מול 45 תומכים[113], כאשר כל הסיעה הדמוקרטית לצד חמישה סנאטורים רפובליקנים (סוזן קולינס ממיין, ליסה מרקאוסקי מאלסקה, מיט רומני מיוטה, בן סאס מנברסקה ופט טומי מפנסילבניה) הצביעה בעד דחיית ההצעה של פול[114]. הצבעה זו נתפסה כ"הצבעת מבחן", כזו שנתנה עדות מוצקה לכך שהסנאט לא יגיע לרוב בן שני שלישיים הדרוש להדחתו של טראמפ[115]. פול הצביע רשמית נגד ההאשמות ונגד ההדחה של טראמפ ב-13 בפברואר 2021[116].

במאי 2022, פול חסם הצעת חוק נתמכה בידי גורמים בשתי המפלגות שנועדה לספק סיוע של 40 מיליארד דולר לאוקראינה בעקבות הפלישה הרוסית, תוך ציון הצורך ליצור מפקח כללי מיוחד שיפקח על אופן הוצאת הסיוע[117].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול נשוי לקלי ואב לשלושה בנים. הוא סובל מלקות שמיעה ומרכיב מכשירי שמיעה בשתי אוזניו[118].

ב-3 בנובמבר 2017, פול הותקף על ידי שכן, רנה בוצ'ר (אז בן 59), רופא מרדים לשעבר. פול, שחירש באוזן אחת[119], ענד אוזניות מבטלות רעשים בזמן שכיסח את הדשא בחצר ביתו, מה שאפשר לבוצ'ר להתקרב אליו מבלי שישים לב, לפני שהתנפל עליו[120]. בוצ'ר נעצר והואשם באישום של תקיפה בדרגה רביעית ושוחרר בערבות של 7,500 דולר. פול נפצע וחמש צלעות שלו נשברו, מתוכן שלוש שברים עקורים[121]. באוגוסט 2019 נדרש לעבור ניתוח הסרה חלקית של הריאות שלו כתוצאה מהפציעות שסבל מההתקפה[122]. עורך דינו של בוצ'ר טען כי התקיפה נבעה מסכסוך שכנים שנבע, כביכול, מכך שפול הותיר פסולת וזבל ליד הגבול בין ביתו לזה של שכנו[123]. ראנד פול ורעייתו הכחישו זאת, וטענו שהמתקפה נעשתה מתוך מניעים פוליטיים, בהתחשב בכך שבוצ'ר היה מבקר קולני של המפלגה הרפובליקנית בכלל והנשיא דאז, טראמפ, בפרט[124].

באוגוסט 2020, מיד לאחר שנכח בנאום המרכזי שנשא הנשיא דונלד טראמפ לוועידה הלאומית הרפובליקנית 2020 שהתקיימה בבית הלבן, התעמת פול עם מפגינים בדרכו למלון עם אשתו. שוטרים דחקו במפגינים ופילסו עבור בני הזוג פול את הדרך למלון. נקודת המחלוקת העיקרית של המפגינים עם פול נגעה לפרשת הירי בבריאונה טיילור ודרישותיהם מפול "לציין את שמה" המפורש של טיילור[125].

עמדותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול הציג דעות ליברטריאניות המתנגדות להעלאת מיסים, תמיכה בקיצוץ תקציבי, הגבלת משך כהונת חברי קונגרס ל-12 שנים, והקטנת מעורבות הממשלה[126]. בתחום יחסי החוץ הוא תומך במדיניות של בדלנות ואי התערבות, כולל קיצוץ בתקציבי סיוע חוץ[127][128][129]. לדבריו על ארצות הברית להיות מובילת העולם, אך לא השוטר או הכספומט שלו, והאיום הגדול ביותר על ביטחונה הוא החוב הלאומי העצום שלה[130]. הוא נחשב לסנאטור הרפובליקני היחיד המשמיע ביקורת על ישראל[דרוש מקור].

בנושאי ביטחון הוא מתנגד לפעולות צבאיות של ארצות הברית, בין תחת דגל האו"ם ובין בלעדיו. במסגרת זו הוא היה למשל בין הרפובליקנים היחידים שגינו את התקיפה האמריקאית בסוריה (2017). בניגוד לאביו רון פול, הוא הצהיר על התנגדותו להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית.

באשר לנישואים חד-מיניים ציין פול כי הוא מאמין במוסד הנישואים המסורתי ומאמין כי על כל מדינה בארצות הברית להחליט בעצמה על המדיניות בנושא ולא שתוכתב על ידי הממשל הפדרלי. הוא מתנגד חריף להפלות והגיש הצעה לחוק להגנה על חיי העובר מיום היווצרו. בתחום האנרגיה הוא תומך בהרחבה של קידוחים וחיפושים על קרקעות מדינה, והרחבה של קו צינור קיסטון, חרף התנגדות ארגוני שמירת הטבע. בנושא ההגירה לארצות הברית, מתנגד פול למתן אזרחות למהגרים בלתי חוקיים שהשתקעו במדינה, ותומך בבניית גדרות, מחסומים ובסיסי צבא לאורך הגבול לצורך מניעת חדירת מסתננים. הוא מתנגד לחוק הפטריוט ונגד האזנות של הסוכנות לביטחון לאומי לאזרחים אמריקאים. במאי 2015 ערך פיליבסטר בן 11 שעות למניעת אישור מחדש של החוק[131].

פול תומך באקטיביזם שיפוטי מאחר שלדבריו הוא מקדם מטרות את החופש ואת מטרות השמרנים ויכול להביא לפסילת חוקים ליברלים כגון אובמה-קייר ורגולציות הפוגעות למשל בחופש העיסוק. הוא הביא כדוגמה חיובית את פסיקת בית המשפט העליון של ארצות הברית מ-1905 בתיק לוכנר נגד מדינת ניו יורק שקבעה כי הרגולציה שהגבילה את מספר שעות עבודת האופים נוגדת את חופש החוזים המעוגן בחוקה האמריקאית. הפסיקה הביאה לעידן של אקטיביזם שמרני בבית המשפט שהסתיים ב-1935[132].

בדצמבר 2014 הביע פול תמיכה בחידוש היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית לקובה שיזם הנשיא ברק אובמה, דבר שגרר לעימות פומבי עם חברו למפלגה, הסנאטור מרקו רוביו, שהתנגד למהלך[133].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראנד פול בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ O'Bryan, Jason (25 באוקטובר 2010). "What Is Rand Paul's Religion?". Politics Daily. נבדק ב-31 בינואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Leibovich, Mark (6 ביוני 2010). "For Paul Family, Libertarian Ethos Began at Home". The New York Times. נבדק ב-6 ביוני 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Rettig, Jessica (3 ביוני 2010). "10 Things You Didn't Know About Rand Paul". U.S. News & World Report. נבדק ב-12 בדצמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 Lizza, Ryan (6 באוקטובר 2014). "The Revenge of Rand Paul". The New Yorker. נבדק ב-8 באוקטובר 2014. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Horowitz, Jason (4 בפברואר 2010). "Running for Senate, Rand Paul lights a fire under Kentucky GOP". The Washington Post. נבדק ב-23 בפברואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 Kessler, Glenn (13 בפברואר 2015). "Rand Paul's claim – twice in one day – that he has a biology degree". The Washington Post. נבדק ב-13 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Brammer, Jack (5 באוגוסט 2010). "Contrary to some media reports, Rand Paul has no bachelor's degree". Lexington Herald-Leader. אורכב מ-המקור ב-20 בינואר 2019. נבדק ב-4 בספטמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ QUIZ: Do you know Rand Paul?, אתר פוליטיקו, 9 באוגוסט 2013
  9. ^ Wagner, Bayliss (16 באוגוסט 2021). "Fact check: Rand Paul is still licensed to practice ophthalmology". USA TODAY (באנגלית). נבדק ב-10 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 3 Van Benschoten, Amanda (5 ביולי 2010). "Rand Paul's political rise surprises even those in Bowling Green". The Courier-Journal. נבדק ב-6 במרץ 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Brammer, Jack (7 באפריל 2020). "Rand Paul says he has recovered from COVID-19 and is volunteering at a hospital". Lexington Herald Leader. נבדק ב-7 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 Fahrenthold, David A. (1 בפברואר 2015). "How Rand Paul tried to lead an eye doctors' rebellion". The Washington Post. נבדק ב-9 באפריל 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Weigel, David (14 ביוני 2010). "Rand Paul: I passed my ophthalmology certification, but took a stand against the way the board operates". The Washington Post. נבדק ב-22 במרץ 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Certificate of Dissolution" (PDF). Kentucky Secretary of State. אורכב מ-המקור (PDF) ב-23 באוגוסט 2014. נבדק ב-5 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Kentucky: GenSearch Board of Medical Licensure". web1.ky.gov. נבדק ב-10 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Tanenhaus, Sam; Rutenberg, Jim (25 בינואר 2014). "Rand Paul's Mixed Inheritance". The New York Times. נבדק ב-27 בינואר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ 1 2 Blackmon, Douglas A. (14 באוקטובר 2010). "Rand Paul's Antitax Group Has Been Inactive for Years". The Wall Street Journal. נבדק ב-3 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "56 Honored by Taxpayers Group". Lexington Herald-Leader. 16 באפריל 1996. p. C4. נבדק ב-4 באפריל 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Martin, T. (21 במרץ 2009). "Congressman Paul's Statement on His Son Rand Paul". Pediatrics Week. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ Silver, Nate (1 במאי 2009). "Bunning Retirement Might Not Save GOP in Kentucky". FiveThirtyEight.com. אורכב מ-המקור ב-1 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Rand Bomb Breaks Record". RandPaul2010.com. 22 באוגוסט 2009. נבדק ב-3 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Brammer, Jack (1 בספטמבר 2009). "Web site promotes 'fight' to raise money for Paul". Bluegrass Politics. אורכב מ-המקור ב-8 ביולי 2011. נבדק ב-2 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "2010 Kentucky Primary results". Kentucky Secretary of State. נבדק ב-2 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Gourlay, Kristin Espeland (18 במאי 2010). "Conway Wins Democratic Primary for U.S. Senate Seat". WFPL. אורכב מ-המקור ב-19 ביולי 2011. נבדק ב-20 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Steitzer, Stephanie (29 באוקטובר 2010). "Outside groups spend big in U.S. Senate race". Courier-Journal. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Thompson, Krissah; Balz, Dan (21 במאי 2010). "Rand Paul comments about civil rights stir controversy". The Washington Post. נבדק ב-2 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ "More raw video: Rand Paul sits down with Joe Arnold to address recent controversial statements". Whas11.com. אורכב מ-המקור ב-27 במאי 2010. נבדק ב-3 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Douglas, William (5 בינואר 2011). "Father watches with pride as Rand Paul becomes U.S. senator". The McClatchy Company. אורכב מ-המקור ב-15 בספטמבר 2012. נבדק ב-29 בינואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Four committee assignments for Rand Paul". Lexington Herald-Leader. 28 בינואר 2011. נבדק ב-29 בינואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ Sonmez, Felicia (14 בינואר 2011). "Rand Paul announces Senate Tea Party Caucus". The Washington Post. נבדק ב-29 בינואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Carroll, James R. (25 בינואר 2011). "Senator Rand Paul seeks $500 billion in federal spending cuts". The Courier-Journal. Louisville, Kentucky. נבדק ב-31 בינואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ Freddoso, David (26 בינואר 2011). "A detailed look at the Rand Paul spending bill". The Washington Examiner. אורכב מ-המקור ב-11 במאי 2011. נבדק ב-9 באפריל 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ Bruce, Mary (17 במרץ 2011). "Sen. Paul Unveils 5-Year Budget Plan: Eliminates Four Federal Agencies". ABC News. נבדק ב-24 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Sonmez, Felicia (15 בפברואר 2011). "Senate passes short-term extension of Patriot Act provisions". The Washington Post. נבדק ב-17 בפברואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Middleton, Neil (2 במרץ 2011). "Yarmuth and Paul vote no on stopgap spending bill". WYMT-TV. אורכב מ-המקור ב-18 ביולי 2011. נבדק ב-4 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Jaffe, Matthew (17 במרץ 2011). "Kickin' the Can: Senate Passes Stop-Gap Spending Plan, Buys Lawmakers Three More Weeks To Solve Funding Mess". ABC News. נבדק ב-9 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Bowman, Quinn (14 באפריל 2011). "House, Senate Pass Bipartisan Budget Deal to Fund Government". Public Broadcasting Service. נבדק ב-26 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Sonmez, Felicia (17 במרץ 2011). "Rand Paul opposes U.S. military involvement in Libya". The Washington Post. נבדק ב-14 באפריל 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ Klein, Rick (30 ביוני 2011). "Sen. Rand Paul: No Debt Ceiling Increase Without Balanced Budget Amendment". ABC News. נבדק ב-3 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Marchmon, Jay (2 באוגוסט 2011). "Rand Paul reacts to passage of debt ceiling bill". WPSD-TV. אורכב מ-המקור ב-4 באוקטובר 2011. נבדק ב-3 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Simon, Richard (5 באוקטובר 2011). "Rand Paul blocks pipeline-safety bill, frustrating Californians". Los Angeles Times. נבדק ב-28 באוקטובר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ Wong, Scott (5 באוקטובר 2011). "Rand Paul blocking refugee funds". Politico. נבדק ב-4 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ Wong, Scott (17 באוקטובר 2011). "Rand Paul ends hold on SSI benefits". Politico. נבדק ב-28 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ Burns, Alexander (7 ביוני 2012). "Rand Paul endorses Romney". Politico. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ Paul, Rand (10 באוקטובר 2012). "Rand Paul: Romney's wrong on Middle East, defense spending". CNN. נבדק ב-19 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ McCarthy, Daniel (3 בינואר 2013). "Rand Paul on the Foreign Relations Committee – and What It Means". The American Conservative. נבדק ב-29 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Rand Paul pulls plug on nearly 13-hour filibuster on drones, אתר פוליטיקו, 6 במרץ 2013
  48. ^ Rand Paul Tries to Transform a Moment Into a Movement, וול סטריט ג'ורנל, 22 באפריל 2013
  49. ^ "Sen. Paul holds floor for hours in filibuster of CIA nominee, over drone concerns". Fox News. 6 במרץ 2013. אורכב מ-המקור ב-7 במרץ 2013. נבדק ב-6 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ Wheaton, Sarah (7 במרץ 2013). "Brennan Confirmed to Lead the C.I.A." The New York Times. נבדק ב-1 בנובמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ Allen, Jonathan (25 במרץ 2013). "Rand Paul and Ted Cruz threaten filibuster on guns". Politico. נבדק ב-25 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "Gun bill clears Senate hurdle as filibuster falls short". Fox News. 11 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ Vas, Nicole (5 במרץ 2019). "McConnell eyes Trump, Paul and reelection when it comes to emergency fight". The Hill. נבדק ב-27 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ Arkin, James (19 ביולי 2013). "Rand Paul: No government bailout for Detroit". Politico. נבדק ב-16 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ Blake, Aaron (13 בספטמבר 2013). "Rand Paul: Opposition to military action led to Syria diplomacy". The Washington Post. נבדק ב-16 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ^ Miller, Jake (1 בנובמבר 2013). "Critics pounce on Rand Paul's borrowed language". CBS News. ארכיון מ-20 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ Costa, Robert (25 בפברואר 2014). "Rand Paul: GOP shouldn't 'tweak' Russia over Ukraine". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ^ Hook, Janet; O'Connor, Patrick (5 במרץ 2014). "GOP hawks are on the rise". The Wall Street Journal. {{cite news}}: (עזרה)
  59. ^ 1 2 Paul, Rand (9 במרץ 2014). "U.S. must take strong action against Putin's aggression". TIME. {{cite journal}}: (עזרה)
  60. ^ Bade, Rachael (2 במרץ 2014). "Rand Paul in cross hairs of tax evasion war". Politico. נבדק ב-5 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ Paul, Rand (23 באוקטובר 2014). "Rand Paul: The Case for Conservative Realism". The National Interest (באנגלית). נבדק ב-15 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ Everett, Burgess. "Rand Paul: Fire Brennan". Politico. נבדק ב-3 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ Weigel, Dave (19 בדצמבר 2014). "Rand Paul Battles Marco Rubio Over Cuba Policy". Bloomberg L.P. נבדק ב-19 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "Sen. Paul Proposes an Audit of the Federal Reserve". Rand PAC. 28 בינואר 2015. אורכב מ-המקור ב-4 בפברואר 2015. נבדק ב-4 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ "Sen. Rand Paul Introduces the FAIR Act". Rand PAC. 27 בינואר 2015. אורכב מ-המקור ב-4 בפברואר 2015. נבדק ב-4 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ Collinson, Stephen; Diamond, Jeremy (22 במאי 2015). "Rand Paul seizes political moment with NSA protest". CNN. נבדק ב-19 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ Jacobs, Ben; Roberts, Dan; Ackerman, Spencer; Timm, Trevor (1 ביוני 2015). "NSA reform advances as Senate moves to vote on USA Freedom Act – as it happened". The Guardian. נבדק ב-19 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  68. ^ Atkin, Emily (15 בפברואר 2016). "Rand Paul: It's A 'Conflict Of Interest' For Obama To Nominate A Supreme Court Justice". ThinkProgress.org. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ Kazin, Matthew (6 במאי 2016). "Obama Calls on Congress to Reform U.S. Tax Code". Fox Business. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ Devaney, Tim (20 במאי 2016). "Paul calls for end of gun-free zones". The Hill. {{cite news}}: (עזרה)
  71. ^ Weigel, David (6 ביוני 2016). "Rand Paul's tribute to Muhammad Ali: Trying to end Selective Service". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  72. ^ "Tea party State of the Union 2013 rebuttal: Rand Paul response (full text)". Politico. 13 בפברואר 2013. נבדק ב-20 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ Holland, Steve (28 בפברואר 2015). "Senator Rand Paul wins straw poll in boost to 2016 presidential prospects". Reuters. נבדק ב-2 במרץ 2015. Whether the victory for Paul will have long-lasting benefit is unclear since his libertarian views may not have broad appeal in the Republican Party. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ Peoples, Steve. "Obamacare' under attack as conservatives eye 2016". Yahoo! News. נבדק ב-14 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ Sherfinski, David (7 בנובמבר 2014). "Rand Paul: 'Clinton Democrats' became 'Hillary's losers' during election landslide". Washington Times. נבדק ב-4 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  76. ^ Costa, Robert (13 בינואר 2015). "Rand Paul announces campaign manager for likely 2016 campaign". The Washington Post. נבדק ב-4 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  77. ^ Ballhaus, Rebecca (8 באפריל 2015). "Rand Paul Sprints to $1 Million Fundraising Mark". The Wall Street Journal. {{cite news}}: (עזרה)
  78. ^ Epstein, Jennifer (19 באפריל 2011). "Rand Paul files for reelection race five years away". Politico. {{cite web}}: (עזרה)
  79. ^ Raju, Manu (7 במאי 2013). "Rand Paul, Marco Rubio face 2016 bind". Politico. {{cite web}}: (עזרה)
  80. ^ Youngman, Sam (18 במרץ 2014). "Kentucky Senate passes bill to let Rand Paul run for re-election and president in 2016". Kentucky.com. נבדק ב-18 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  81. ^ Doherty, Brian (2 בספטמבר 2014). "Will Rand Paul Have to Risk His Senate Seat for the Presidency?". Reason.com. נבדק ב-27 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  82. ^ Wilson, Reid (4 בנובמבר 2014). "Democrats hold Kentucky House, a minor blow to Rand Paul's presidential hopes". The Washington Post. נבדק ב-6 בנובמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  83. ^ Caldwell, Leigh Ann (3 בפברואר 2016). "Kentucky Sen. Rand Paul Suspends Republican Presidential Campaign". NBC News. נבדק ב-30 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  84. ^ "All Information (Except Text) for H.R.608 - Stop Arming Terrorists Act". U.S. Congress. 23 בינואר 2017. נבדק ב-2 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  85. ^ "John McCain: Rand Paul 'Now Working for Vladimir Putin'". Fox News. 15 במרץ 2017. נבדק ב-20 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  86. ^ "John McCain accuses Rand Paul of working for Vladimir Putin". Yahoo! News. 16 במרץ 2017. נבדק ב-20 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ^ Collins, Eliza (16 במרץ 2017). "Rand Paul and John McCain trade jabs, as Paul calls McCain 'past his prime,' 'unhinged'". USA Today. {{cite news}}: (עזרה)
  88. ^ "John McCain Slams Rand Paul Over Syria: 'He Doesn't Have Any Real Influence'". TIME. 7 באפריל 2017. אורכב מ-המקור ב-8 באפריל 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  89. ^ Lardner, Richard (7 באפריל 2017). "Lawmakers slam Trump for bypassing Congress on Syria strike". Boston.com. נבדק ב-12 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  90. ^ Sullivan, Peter (25 בינואר 2017). "Rand Paul unveils ObamaCare replacement". The Hill. נבדק ב-19 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  91. ^ Everett, Burgess (8 במרץ 2017). "Rand stands up to Trump on Obamacare". Politico. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ^ Watkins, Eli (12 במרץ 2017). "Sen. Paul slams Rep. Ryan on health care". CNN. נבדק ב-19 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  93. ^ Inhofe, James; Paul, Rand; et al. (27 במאי 2017). "Letter to the Honorable Donald J. Trump". James M. Inhofe, U.S. Senator for Oklahoma. נבדק ב-7 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  94. ^ McCarthy, Tom; Gambino, Lauren (1 ביוני 2017). "The Republicans who urged Trump to pull out of Paris deal are big oil darlings". The Guardian. נבדק ב-1 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  95. ^ Hawk, Thomas A. (3 באוגוסט 2017). "Meet the 5 Lawmakers Who Voted Against the Russia Sanctions Bill". Independent Voter News. {{cite web}}: (עזרה)
  96. ^ Everett, Burgess; Kim, Seung Min (17 באוקטובר 2017). "Rand Paul opposes Senate GOP budget". Politico. {{cite web}}: (עזרה)
  97. ^ Carney, Jordain (12 בפברואר 2018). "GOP senators introduce Trump immigration framework". The Hill. {{cite news}}: (עזרה)
  98. ^ Carney, Jordain (17 בפברואר 2018). "The 14 GOP senators who voted against Trump's immigration framework". The Hill. {{cite news}}: (עזרה)
  99. ^ Everett, Burgess. "Rand Paul rips Romney for criticizing Trump". Politico (באנגלית). נבדק ב-3 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  100. ^ Chiu, Allyson (18 ביולי 2019). "Jon Stewart accuses Rand Paul of 'fiscal responsibility virtue signaling' in stalling 9/11 victims funding". The Washington Post. נבדק ב-18 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  101. ^ Everett, Burgess; Levine, Marianne (5 בנובמבר 2019). "Republicans break with Trump and Rand Paul on whistleblower unmasking". Politico (באנגלית). נבדק ב-8 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  102. ^ Tobin, Ben (13 בפברואר 2020). "YouTube censors Rand Paul by removing Trump impeachment question, and he's not happy". The Courier-Journal. Louisville KY. נבדק ב-6 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  103. ^ "Rand Paul discloses 16 months late that his wife bought stock in company behind covid treatment". The Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-12 באוגוסט 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  104. ^ 1 2 Wilkie, Christina; Mangan, Dan (12 באוגוסט 2021). "Rand Paul's wife bought shares in Covid treatment maker Gilead in early days of virus, the couple's only individual stock purchase in years". CNBC. נבדק ב-13 באוגוסט 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  105. ^ Davis, Susan (10 בספטמבר 2020). "Senate GOP COVID-19 Relief Bill Fails; Chances Of Bipartisan Deal Before Election Dim". NPR. נבדק ב-13 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  106. ^ Watkins, Morgan. "Sen. Rand Paul falsely claims presidential election was 'stolen,' siding with Donald Trump". The Courier-Journal (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-20 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  107. ^ Arnholz, Jack (24 בינואר 2021). "Sen. Rand Paul continues making false claims of 2020 election fraud". ABC News (באנגלית). נבדק ב-30 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  108. ^ Morgan Watkins, Sen. Rand Paul falsely claims presidential election was 'stolen,' siding with Donald Trump, The Courier-Journal (באנגלית אמריקאית)
  109. ^ "We simply cannot destroy the constitution, our laws, and the electoral college process" (הודעה לעיתונות). 6 בינואר 2021. {{cite press release}}: (עזרה)
  110. ^ Tobin, Ben (6 בינואר 2021). "'We will not bow to lawlessness': McConnell slams storming of US Capitol by pro-Trump mob". The Courier-Journal. נבדק ב-10 בינואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  111. ^ Morgan, David (27 בינואר 2021). "Senate Republicans unite behind failed effort to challenge Trump impeachment trial". Reuters (באנגלית). נבדק ב-13 בפברואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  112. ^ אתר למנויים בלבד הארץ, הגרדיאן והניו יורק טיימס, באיתות לדמוקרטים, הרפובליקאים התגייסו לניסיון לבטל את משפט ההדחה של טראמפ, באתר הארץ, 27 בינואר 2021
  113. ^ נטע בר, תמיכה רפובליקנית בביטול הדחת טראמפ, באתר ישראל היום, 27 בינואר 2021
  114. ^ ניקולס פנדוס, Most G.O.P. Senators Vote Against Holding Impeachment Trial for Trump, באתר הניו יורק טיימס, 27 בינואר 2021 (באנגלית)
  115. ^ איתמר לוין, הרשעת טראמפ מתרחקת עוד יותר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 בינואר 2021
  116. ^ Gregorian, Dareh (13 בפברואר 2021). "Trump acquitted in impeachment trial; 7 GOP Senators vote with Democrats to convict". NBC News. נבדק ב-13 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  117. ^ Zaslav, Ali; Barrett, Ted (2022-05-12). "Rand Paul blocks bipartisan effort to swiftly pass Ukraine aid". CNN. נבדק ב-2022-05-13.
  118. ^ Rand Paul: The pied piper, רויטרס, 24 במרץ 2014
  119. ^ Nuzzi, Olivia (6 בנובמבר 2017). "Radical Liberalism or Gardening Dispute? Digging into the Mystery of Rand Paul's Assault". New York. {{cite journal}}: (עזרה)
  120. ^ Fandos, Nicholas; Weiland, Noah; Martin, Jonathan (6 בנובמבר 2017). "Is Landscaping Drama at the Root of Rand Paul's Assault?". The New York Times. Because Mr. Paul was wearing sound-muting earmuffs, he did not realize Mr. Boucher was coming, according to one of the Kentucky Republicans and a friend familiar with the altercation. {{cite news}}: (עזרה)
  121. ^ Blake, Aaron (9 בנובמבר 2017). "Analysis – 'A disturbed person': The mystery behind the attack on Rand Paul grows, as Paul's side weighs in". The Washington Post. נבדק ב-9 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  122. ^ Schreiner, Bruce (5 באוגוסט 2019). "Rand Paul undergoes lung surgery stemming from assault". Associated Press. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  123. ^ "Court records: Neighbor upset over Rand Paul's yard debris". apnews (באנגלית). 11 ביוני 2018. נבדק ב-11 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  124. ^ Sen. Rand Paul, wife Kelley on death threat package sent to their home, Fox Business, 05:17 onwards, May 27, 2021
  125. ^ Alexander, Keith L. (3 בספטמבר 2020). "Prosecutors charge Orlando man with assaulting police officer near protests involving Sen. Rand Paul near White House". The Washington Post. נבדק ב-5 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  126. ^ אתר למנויים בלבד מאט אפוצו, ניו יורק טיימס, בעל הברית הלא צפוי של שר המשפטים האמריקאי במאבק על חוקי הסמים, באתר הארץ, 4 במרץ 2014
  127. ^ רן דגוני, ‏מחוקק רפובליקני לנתניהו: ותר על הסיוע האמריקני, באתר גלובס, 9 בינואר 2013
  128. ^ רן דגוני, ‏סנטור מבקר דברי אובמה על נתניהו: הנשיא שחצן וחצוף, באתר גלובס, 18 בינואר 2013
  129. ^ סיפורו של הסנאטור הנאבק בראש המתנגדים לתקיפה, חדשות 2, 7 בספטמבר 2013
  130. ^ Sen. Rand Paul: U.S. Must Take Strong Action Against Putin’s Aggression, מאמר דעה של ראנד פול, טיים מגזין, 9 במרץ 2013
  131. ^ Sen. Rand Paul Stages 'Filibuster' To Protest Patriot Act, באתר NPR, ‏21 במאי 2015
  132. ^ Rand Paul: “I’m a judicial activist.”, וושינגטון פוסט, 15 בינואר 2015
  133. ^ Weigel, Dave. "Rand Paul Battles Marco Rubio Over Cuba Policy". Bloomberg. נבדק ב-19 דצמ' 2014. {{cite web}}: (עזרה)


חברי הסנאט של ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
נשיאה: קמלה האריס • הנשיאה הזמנית: פטי מארי
מנהיגי הסיעות: צ'אק שומר (מנהיג הרוב, דמוקרטי) • מיץ' מקונל (מנהיג המיעוט, רפובליקני)
אוהיו: שרוד בראון • ג'יי. די. ואנס | אוקלהומה: ג'יימס לנקפורד • מארקוויין מולין | אורגון: רון ויידן • ג'ף מרקלי | איווה: צ'אק גראסלי • ג'וני ארנסט | איידהו: מייק קראפו • ג'ים ריש | אילינוי: דיק דרבין • תמי דקוורת' | אינדיאנה: טוד יאנג • מייק בראון | אלבמה: טומי טוברוויל • קייטי בריט | אלסקה: ליסה מרקאוסקי • דן סאליבן | אריזונה: קירסטן סינמה • מארק קלי | ארקנסו: ג'ון בוזמן • טום קוטון | ג'ורג'יה: ג'ון אוסוף • רפאל וורנוק | דלאוור: טום קרפר • כריס קונס | דקוטה הדרומית: ג'ון ת'ון • מייק ראונדס | דקוטה הצפונית: ג'ון הובן • קווין קריימר | הוואי: בריאן שץ • מזי הירונו | וושינגטון: פטי מארי • מריה קנטוול | ויומינג: ג'ון באראסו • סינתיה לומיס | ויסקונסין: תמי בולדווין • רון ג'ונסון | וירג'יניה: מארק וורנר • טים קיין | וירג'יניה המערבית: ג'ו מנצ'ין • שלי מור קפיטו | ורמונט: ברני סנדרס • פיטר ולץ' | טנסי: מרשה בלקברן • ביל הגרטי | טקסס: ג'ון קורנין • טד קרוז | יוטה: מייק לי • מיט רומני | לואיזיאנה: ביל קסידי • ג'ון נילי קנדי | מונטנה: ג'ון טסטר • סטיב דיינס | מיזורי: ג'וש האולי • אריק שמיט | מיין: סוזן קולינס • אנגוס קינג | מינסוטה: איימי קלובשר • טינה סמית' | מיסיסיפי: רוג'ר ויקר • סינדי הייד-סמית | מישיגן: דבי סטייבנו • גרי פיטרס | מסצ'וסטס: אליזבת וורן • אד מרקי | מרילנד: בן קרדין • כריס ואן הולן | נבדה: קתרין קורטז מסטו • ג'קי רוזן | נברסקה: דב פישר • פיט ריקטס | ניו ג'רזי: קורי בוקר • ג'ורג' הלמי | ניו המפשייר: ג'ין שאהין • מגי האסן | ניו יורק: צ'אק שומר • קירסטן ג'יליברנד | ניו מקסיקו: מרטין היינריך • בן ריי לוהאן | פלורידה: מרקו רוביו • ריק סקוט | פנסילבניה: בוב קייסי • ג'ון פטרמן | קולורדו: מייקל בנט • ג'ון היקנלופר | קונטיקט: ריצ'רד בלומנטל • כריס מרפי | קליפורניה: אלכס פדייה • לפונזה באטלר | קנזס: ג'רי מורן • רוג'ר מרשל | קנטקי: מיץ' מקונל • ראנד פול | קרוליינה הדרומית: לינדזי גרהאם • טים סקוט | קרוליינה הצפונית: תום טיליס • טד באד | רוד איילנד: ג'ק ריד • שלדון וייטהאוס חותם הסנאט של ארצות הברית
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ראנד_פול&oldid=38768003"