יוהאן סקוטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוהאן סקוטוס

יוהאן סקוטוס אריאוגנהאנגלית: Johannes Scotus Eriugena)‏ (815 - 877 בקירוב) הוא פילוסוף, תאולוג ומשורר אירי.

נולד באירלנד בשנת 815 בקירוב. לאחר שרכש לעצמו השכלה קלאסית נרחבת, עבר בסביבות גיל שלושים להשתקע בצרפת, על-פי הזמנתו של המלך שארל הקירח. בצרפת לימד, תרגם כתבים יוונים קלאסיים ללטינית, וכתב את רוב כתביו. על-פי מקורות מסוימים, באחרית ימיו עזב את צרפת ועבר לאנגליה, על-פי הזמנת המלך אלפרד הראשון, אבל דבר זה מוטל בספק, ויש המשערים כי נשאר בצרפת עד יום מותו. בהגותו הושפע מאוד מאוגוסטינוס, והמשיך את דרכו של שילוב רעיונות נאופלטוניסטים בתאולוגיה הנוצרית.

ספרו החשוב ביותר הוא "החלוקה של הטבע", אשר נכתב בצורת דיאלוג בין תלמיד ורבו. טענתו המרכזית היא- הכל הוא אחד, אלוהים, אולם כיוון שבני האדם הם בעלי תפיסה סופית יש צורך במהלך דידקטי, הפרדה בין חלקיו של האל. סקוטוס מגדיר את הטבע, ככל הניתן לתפיסה על ידי הדעת האנושית, בין אם קיים או לאו. לפיכך, החלוקה של הטבע היא גם החלוקה (המדומה) של אלוהים.

ארבעת חלקי הטבע הם: 1. היוצר אשר לא נברא , אלוהים כמקור כל הדברים.

2. הנברא אשר יוצר, צורות החיים, בדומה לאידיאות האפלטוניות.

3. הנברא אשר לא יוצר, העולם הנגלה, תופעות.

4. האין- אשר לא נברא ואינו יוצר, אלוהים כתכלית כל הדברים, כנקודת ההתכנסות.

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.