צ'כיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרפובליקה הצ'כית
Flag of the Czech Republic.svg Coat of arms of the Czech Republic.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: האמת מנצחת
המנון לאומי: היכן ביתי
מיקום צ'כיה
יבשת אירופה
שפה רשמית צ'כית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
פראג
50°5′N 14°28′E
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
מילוש זמאן
בוהוסלב סובוטקה
הקמה
- תאריך
חלוקת צ'כוסלובקיה
1 בינואר 1993
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
78,867 קמ"ר 
116 בעולם
2%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
10,627,448 נפש 
82 בעולם
134.75 נפש לקמ"ר
79 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
285,600 מיליון $ 
44 בעולם
26,874 $
54 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.873 
28 בעולם
מטבע קורונה צ'כית ‏ (CZK)
אזור זמן UTC +1
סיומת אינטרנט .cz
קידומת בינלאומית 420+
חייל משמר צ'כי בכניסה לארמון הנשיאות

הרפובליקה הצ'כית (צ'כית: Česká republika, ) הידועה גם כצ'כיה, היא מדינה במרכז אירופה - ללא מוצא לים. היא גובלת בצפונה בפולין, במערבה בגרמניה, בדרומה באוסטריה ובמזרחה עם סלובקיה. היא מורכבת משני אזורים עתיקים בשם בוהמיה ומורביה וחלקים מאזור שלזיה. ב-1 במאי 2004 הצטרפה לאיחוד האירופי.

עיר הבירה של המדינה, והעיר הגדולה ביותר בה, היא פראג.

בשטחה של צ'כיה התקיימו בימי הביניים הממלכות הסלאביות של בוהמיה ומוראביה. לאחר מכן הייתה נתונה לשלטון בית הבסבורג, והיוותה חלק מן האימפריה הרומית הקדושה ומאוחר יותר מן האימפריה האוסטרו-הונגרית. אחרי מלחמת העולם הראשונה השתחררה מהשלטון האוסטרי ויחד עם שכנתה מדרום סלובקיה הייתה למדינה פדרטיבית עצמאית שנקראה צ'כוסלובקיה, אשר בה היוותה צ'כיה את הרכיב הדומיננטי. במלחמת העולם השנייה נכבשה בידי גרמניה הנאצית, ולאחריה הייתה שוב לחלק מצ'כוסלובקיה, שבה כוּנן משטר קומוניסטי הנתון לשליטת ברית המועצות. ב-1989, בעקבות קריסת ברית המועצות, נפל המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה, וכעבור זמן קצר התפרקה המדינה בהסכמה לשני מרכיביה, צ'כיה וסלובקיה, שהפכו למדינות עצמאיות ב-1993.

בצ'כיה מתקיים משטר דמוקרטי פרלמנטרי יציב. כלכלתה היא כלכלת שוק חופשי מפותחת, מהמצליחות שבין מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר.

אוכלוסיית צ'כיה הומוגנית למדי, וברובה הגדול מורכבת מבני העם הצ'כי, עם סלאבי מערבי, הדובר בשפה הצ'כית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור צ'כיה התקיימה התיישבות אנושית למן התקופה הפלאוליתית. במאה השלישית לפני הספירה התיישבו באזור שבטים קלטיים, ובין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה היגרו אליו שבטים גרמאנים. במהלך נדידת העמים הגדולה, בין המאה החמישית למאה השביעית לספירה, היגרו לאזור שבטים גרמאנים נוספים ולאחריהם עמים סלאבים. התיעוד המוקדם ביותר לממלכה סלאבית עצמאית, שכללה גם את שטחי צ'כיה, הוא מהמאה השביעית. במאה התשיעית נכלל שטחה של צ'כיה בדוכסות מוראביה. שושלת פשמישל (Přemyslovci), שראשיתה בנסיכות זעירה בסביבות פראג, השתלטה במהלך המאה התשיעית על בוהמיה, ולאחר קריסת דוכסות מוראביה נעשתה לכוח השליט בצ'כיה כולה. בוהמיה, שהפכה לממלכה במאה ה-12, נכללה בתחומי האימפריה הרומית הקדושה, אך נהנתה בימי הביניים ממעמד עצמאי למעשה. למן המאה ה-16, איבדה צ'כיה את מעמדה העצמאי בתוך האימפריה הרומית הקדושה, אשר הייתה מאוחר יותר לאימפריה האוסטרו-הונגרית.

לאחר נפילת האימפריה במלחמת העולם הראשונה, נוצרה צ'כוסלובקיה כאיחוד בין השטחים הצ'כיים לשטחים הסלובקיים. צ'כיה, שבה שוכנת בירת המדינה המאוחדת פראג, הייתה הרכיב הדומיננטי בפדרציה מבחינה כלכלית ופוליטית. המיעוט גרמני גדול במדינה, בעיקר בחבל הסודטים שבצפונה של צ'כיה, קיים יחסים מתוחים עם השלטון הצ'כוסלובקי. גרמניה הנאצית השתמשה במיעוט זה כתירוץ לפלישתה לחבל הסודטים בשנת 1938 וליתר חלקי צ'כוסלובקיה במרס 1939. לאחר הפלישה הנאצית הפכה צ'כיה לפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה שניתנה תחת שליטה נאצית ישירה ודיכוי אכזרי, ואילו סלובקיה הייתה למדינת חסות נאצית. במלחמת העולם השנייה שחרר הצבא האדום את שטחי צ'כוסלובקיה מיד הנאצים, ולאחר תקופת מעבר קצרה כוֹננו בה הסובייטים גרורה קומוניסטית של ברית המועצות. המשטר הקומוניסטי במדינה, אף שהיה חד-מפלגתי ומדכא, היה פחות נוקשה מאשר ברוב מדינות מזרח אירופה. בשנת 1968 הנהיג שליט צ'כוסלובקיה, אלכסנדר דובצ'ק, ליברליזציה חלקית במדינה, צמצם את הפגיעה בחופש העיתונות ובזכויות האזרח, שחרר חברי המפלגה שנאסרו או הוגלו במהלך השנים ואף החל במהלכי התקרבות למערב. צעדים אלה, שנודעו כ"האביב של פראג", עוררו דאגה רבה במוסקבה. ב-20 באוגוסט 1968 נערכה הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה ששמה קץ לליברליזציה והשליטה מחדש משטר קומוניסטי נאמן למוסקבה, תחת הנהגתו של גוסטב הוסאק.

בקיץ 1989, בעקבות נפילת המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, הופל המשטר הקומוניסטי ב "מהפכת הקטיפה" והמדינה שבה לדמוקרטיה. לאחר זמן קצר הפסיקה צ'כוסלובקיה להתקיים כמדינה אחת ובינואר 1993 נפרדה לשתי מדינות עצמאיות: הרפובליקה הצ'כית וסלובקיה. הרפובליקה הצ'כית שמרה לעצמה את ההמנון והדגל של צ'כוסלובקיה.

צ'כיה הצטרפה לארגון נאט"ו בשנת 1999 והפכה להיות חלק מהאיחוד האירופי בשנת 2004.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'כיה היא דמוקרטיה פרלמנטרית. חוקת צ'כיה מגדירה את מבנה המשטר. נשיא צ'כיה מהווה את ראש המדינה הסמלי, ועיקר סמכויות השלטון מסורות בידי ראש הממשלה, הזקוק לאמון הפרלמנט.

הרשות המחוקקת מורכבת משני בתים. הבית העליון הוא הסנאט בן 81 חברים והבית התחתון הוא בית נבחרים בן 200 חברים. חברי הסנאט נבחרים במחוזות בחירה של נציג יחיד לתקופה של שש שנים ואילו חברי בית הנבחרים נבחרים לתקופה של ארבע שנים ב-14 מחוזות בחירה, החופפים למחוזות המנהליים של צ'כיה. שליש מחברי הסנאט עומדים לבחירה בכל שנתיים, בדומה לנוהג בסנאט של ארצות הברית.

אחוז החסימה בבחירות לבית הנבחרים גבוה יחסית ועומד על 5%.

יחסי ישראל-צ'כיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל-צ'כיה

בין מדינת ישראל וצ'כיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1948, אשר החלו עם הכרתה של צ'כוסלובקיה במדינת ישראל, והמשיכו להתקיים ביתר שאת עם התפרקותה של צ'כוסלובקיה והפיכתה של צ'כיה למדינה עצמאית בתאריך 1 בינואר 1993. היחסים בין ישראל לצ'כוסלובקיה, ובהמשך עם צ'כיה, עברו שינויים גדולים במהלך השנים, כאשר מאז קבלת עצמאותה של צ'כיה בתחילת שנות ה-90 שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה הדוק בתחומי מדיניות חוץ, כלכלה, מסחר ותרבות. בעיני ישראלים רבים, נכון לעשור השני של המאה ה-21 צ'כיה נחשבת לאחת מידידותיה הגדולות של ישראל באירופה.‏[5]

אזורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפובליקה הצ'כית מורכבת מ-13 מחוזות (קראייה - kraje; יחיד: קראי - kraj), ועיר בירה אחת:

מפת צ'כיה בחלוקה לאזורים
אזור עיר בירה צבע
פראג*  
אזור בוהמיה המרכזית קלדנו, אך המשרדים ממוקמים בפראג
אזור בוהמיה הדרומית צ'סקה בודייוביצה
אזור פילזן פילזן
אזור קרלסבד קרלסבד
אזור אוסטי נד לבם אוסטי נד לבם
אזור ליברץ ליברץ
אזור הראדץ קרלובה הראדץ קרלובה
אזור פרדוביצה פרדוביצה
אזור אולומוץ אולומוץ
אזור שלזיה המורבית אוסטרבה
אזור דרום מורבייה ברנו
אזור זלין זלין
אזור ויסוסינה ייהלבה

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלכלה הצ'כית היא מהיציבות ומהמצליחות בין המדינות הפוסט קומוניסטיות. היא התאוששה מהמיתון מאז אמצע 1999, וצמיחה בשנים 2001 ו-2002 הובלה על ידי יצוא לאיחוד האירופי, במיוחד לגרמניה, והשקעת חוץ, בעוד הביקוש הפנימי התחדש. התמ"ג לנפש הוא $26,712. התוצרת הצ'כית לנפש היא כשני שליש מזו של הכלכלות האירופאיות המובילות.

תעשייה, מחצבים וסחר חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצ'כיה כורים בממוצע שנתי 11 מיליון טון פחם, פחם חום בתפוקה של 66 מיליון טון בשנה, וכן מעט גז בישול ונפט לשימוש מקומי. כן כורים בצ'כיה נחושת, אבץ, עופרת, מגנזיום כסף, ואף אנטימון.

תעשייה: התעשיות העיקריות המיוצאות חוץ למדינה הן: ייצור פלדה, מכונות, ציוד תעשייתי, ציוד חקלאות, כלי רכב, כימיקלים, נשק וחומרי נפץ, מוצרי מזון, מוצרי חרסינה ועוד.

המדינה מייבאת בעיקר: נפט, אלומיניום, ציוד אלקטרוני, מחשבים, ציוד תעשייתי, ופלדה. המסחר מתנהל בעיקר עם המדינות: גרמניה, סלובקיה השכנה,איטליה, רוסיה, פולין, ושאר מדינות האיחוד האירופי.

כמו כן התיירות משתמשת מקור חשוב להכנסותיה של המדינה, שכן מידי שנה פוקדים את מדינה זו למעלה מ-20 מיליון תיירים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'כיה שוכנת ברובה בין קווי רוחב 48 ו 51 צפון, וקווי אורך 12 ו 19 מזרח. בוהמיה שבמערב הינה עמק המנוקז על ידי הנהרות אלבה וולטאבה המוקף בהרים נמוכים, כמו רכס הסודטים, ששם נמצאת הפסגה הגבוהה במדינה - הר סניישקה (1,602 מ') mount snezka. מורביה, חלקה המזרחי של צ'כיה, אף הוא משופע גבעות. הוא מנוקז בעיקר על ידי נהר המורבה, שהינו יובל של הדנובה. כמו כן, הוא מנוקז על ידי יובלים של נהר האודר.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפובליקה אינה בעלת מגוון אתני גדול, מרבית האוכלוסייה הם צ'כים (95%), על-פי מפקד מ-1980. במדינה קיימים מספר מיעוטים קטנים: סלובקים, גרמנים, צוענים, הונגרים, אוקראינים ופולנים, וכן מיעוט קטן של מהגרים מוייטנאם (כ-30,000).

חלק מתושבי מוראביה מגדירים את זהותם הלאומית כמוראבית, אך מרביתם רואים עצמם כצ'כים, ומתייחסים למוראביוּת כאל זהות אזורית ולא לאומית, ואל לשונם כדיאלקט של צ'כית ולא כשפה נפרדת. במפקד אוכלוסין משנת 2011 הגדירו עצמם כ-522,000 מן התושבים (כ-4.9% מכלל אוכלוסיית צ'כיה, וכשישית מאוכלוסיית מוראביה) כמוראבים מבחינה לאומית, עלייה קלה לעומת כ-380,000 שהגדירו עצמם כך ב-2001, אך ירידה לעומת 1.3 מיליון ב-1991. במפקד של 2011, 63% מתושבי צ'כיה הגדירו עצמם כצ'כים ו-26% לא הגדירו עצמם כשייכים לקבוצה כלשהי.

אחרי חלוקת צ'כוסלובקיה בשנת 1993, נותר מיעוט של סלובקים ברפובליקה הצ'כית והם מהווים כ-2% מכלל האוכלוסייה. הגבול בין צ'כיה לסלובקיה נותר פתוח למעבר חופשי לאזרחי צ'כוסלובקיה לשעבר.

צ'כיה סובלת מגידול אוכלוסייה שלילי. משנת 2003 ירדה אוכלוסייתה מ 10.3 מיליון נפשות ל 10.1 עקב שיעור ילודה שלילי (מתחת לממוצע הנדרש לחילופי דורות - 2.11 ילדים לאישה).

השפה הרשמית במדינה היא השפה הצ'כית, והיא מכונה לפעמים גם "בוהמית". הצ'כית היא שפה סלאבית מערבית, מתוך קבוצת השפות הסלאביות של משפחת השפות ההודו אירופאיות.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
  5. ^ מערכת היחסים המיוחדת של צ'כיה וישראל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שבדיה · שווייץ


חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · צפון קפריסין 2


שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה 2 · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · הרפובליקה האוטונומית קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.
אירופה
מדינות וטריטוריות סלאביות
אוקראינה · בוסניה והרצגובינה · בולגריה · בלארוס · טרנסניסטריה (בלתי מוכרת) · מונטנגרו · מקדוניה · סלובניה · סלובקיה · סרביה · פולין · צ'כיה · קרואטיה · רוסיה מפת אירופה הסלאבית