הלל הזקן

הלל הזקן

הלל הזקן בתבליט ממנורת הכנסת
לידה	113 לפנה"ס מסופוטמיה, האימפריה הפרתית
פטירה	8 לספירה (בגיל 120 בערך) ירושלים, פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית
מדינה	האימפריה הפרתית
תקופת הפעילות	דור חמישי ואחרון של הזוגות תקופת שלטון הורדוס
השתייכות	בית הלל
רבותיו	שמעיה, אבטליון
תלמידיו	יונתן בן עוזיאל, רבן גמליאל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי
בני דורו	שמאי הזקן, מנחם
אב	נעריהו
אם	משפטיה
צאצאים	שמעון בן הלל
נשיא הסנהדרין ה־5 30 לפנה"ס – 10 (כ־40 שנה) → שמעיה שמעון בן הלל ←

הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי כתב יד קאופמן: הֶלֵּל; על פי המסורת ג'תרמ"ח – ג'תשס"ח; 113 לפנה"ס – 8 לספירה) היה תנא מחכמי הזוגות, בנו של נעריהו, אביו של שמעון בן הלל ונשיא הסנהדרין. עמד בראש בית מדרש חשוב, הקרוי על שמו בית הלל, ותלמידיו ויוצאי בית מדרשו היוו נדבך משמעותי בהמשך תקופת התנאים. היה מייסדה של שושלת הנשיאות שעמדה בהנהגת העם עד המאה ה-5.

חברו ובן מחלוקתו היה שמאי הזקן, אב בית הדין לאחר שמנחם עזב את התפקיד, שעמד בראש בית שמאי. שניהם מכונים בספרות חז"ל "אבות העולם"

מוצאו ותפקידיו

הלל הוא מבית דוד המלך מצד אביו, נעריהו. אמו היא משפטיה. על פי האגדה.

הוא נולד בבבל למשפחה נכבדה, ועלה לארץ ישראל בגיל 40. על פי המסופר בתלמוד הבבלי כשהגיע ארצה היה עני מאוד, עבד כחוטב עצים והשתכר טְרַפָּעִיק (חצי דינָר) אחד ביום. מחצית היה נותן לשומר בית המדרש כדי שיוכל ללמוד תורה מפי רבותיו, ובמחצית השנייה השתמש לפרנסת בני ביתו. מסופר כי יום אחד לא הצליח להשתכר כסף כלל, ושומר בית המדרש סירב לאפשר לו להיכנס. הוא עלה על גג בית המדרש והקשיב לדברי רבותיו שמעיה ואבטליון מפתח הארובה. הלומדים, שלא הבינו מדוע התמעט האור שנכנס לבית המדרש, עלו לגג ומצאו את הלל מכוסה בשלוש אמות של שלג. מיד הורידו אותו מהגג, ואף על פי שהייתה זו שבת רחצו והושיבו אותו כנגד המדורה. "אמרו: ראוי זה לחלל עליו את-השבת" (תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ה, עמוד ב').

המקורות התלמודיים אינם נותנים כל מידע על התקופה בה חי, למעט ציון כרונולוגי אחד: "הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה" (שבת טו), ומשמעות הדבר היא כי נשיאותו של הלל החלה סביב 30 לפנה"ס, כ-100 שנה לפני החורבן. אם נקבל את הקביעה כי נמשכה 40 שנה, הרי שסיום נשיאותו ומותו היו סביב 10 לספירה.

הלל היה מייסדה של שושלת נשיאי הסנהדרין, אשר התקיימה במשך 15 דורות ו-450 שנה עד לביטול מוסד הנשיאות במאה ה-5, גם לאחר חורבן ירושלים.

כנשיא הסנהדרין היה הלל מנהיג תקנות בעם. הידועה שבהן היא תקנת הפרוזבול, שנועדה לעקוף את שמיטת הכספים הנהוגה בשנת השמיטה. במשנה מסופר שהלל תיקן תקנה זו כיוון ששמיטת החובות הביאה את בעלי ההון להפסיק להלוות כספים, מחשש שכספם לא יוחזר כלל (משנה, מסכת שביעית, פרק י', משנה ג').

אין בידינו מהלכותיו של הלל אלא כמה פסיקות קצרות, בכמה עניינים שונים בהלכה. עם זאת, חותמו של הדור שלאחריו נטבע בהלכות רבות במשנה. תלמידיו כונו בית הלל, והם מצוטטים פעמים רבות כמי שחלקו בהלכה על בית שמאי. לאורך הדורות, מרבית חכמי ההלכה הלכו בשיטת בית הלל כיוון שהיו נוחים לבריות ונתנו לחכמי בית שמאי להביע את דעתם ראשונים, והתקבלה הקביעה הגורפת ש"הלכה כבית הלל".

מקום קבורתו

מערת קבורה המיוחסת להלל ותלמידיו נמצאת במירון בסמוך למתחם קבר רשב"י. עם זאת, עיקר פועלו של הלל היה בירושלים וביהודה, ואין כל אזכור לפועלו באזור הגליל או למקום קבורתו במקורות קדומים. אזכורים למערת קבורה זו נמצאים החל מהמאה ה־11, ועד שלהי ימי הביניים היה אתר זה המרכזי מבין אתרי מירון, ומתוארת עלייה לתפילה שנתית באתר זה בפסח שני. מאוחר יותר עבר המוקד לקבר רשב"י ולל"ג בעומר, ומאז זהו אתר משני מבין אתרי מירון.

מידותיו והנהגותיו

מקובל לייחס לבית הלל את הגוון המקל והרך של ההלכה, ולבית שמאי את הפן הקפדני והמחמיר, וכך עולה גם מעיון בהלכות שבהם חלקו הבתים. גם המסורות על דמויותיהם של הלל ושמאי מתאימות להבחנה זו, והסיפורים האישיים עליהם ממחישים את אופיים. עם זאת, מסכת עדויות מונה כ-30 הלכות, שבהן בית הלל החמיר ובית שמאי הקל דווקא.

בתלמוד ובמדרשים מופיעים סיפורים רבים אודות אישיותו ואופיו של הלל, ורובם, מובאים תוך השוואה למקבילו שמאי. כאמור, הלל נודע באופיו כענוותן, וכסבלן בהלכותיו ובהנהגותיו, ואילו שמאי היה קפדן יותר.

באחד המקומות, מורה התלמוד באופן מפורש ללכת בדרכו של הלל ולא בדרכו של שמאי: "תנו רבנן, לעולם יהא אדם ענוותן כהלל, ואל יהא קפדן כשמאי" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל', עמוד ב').

דוגמה מובהקת נוספת היא מסורת הסיפורים על הגויים שבאו לפני הלל ושמאי להתגייר, כל אחד מסיבותיו. כל אחד מהם קיבל משמאי תשובות דוחות ומרחיקות, ואילו הלל היה זה שקיבל אותם אל היהדות, ולימד אותם לפי דרכם. לאחר זמן מה, נפגשו שלושת הגרים הללו ואמרו זה לזה: "קפדנותו של שמאי ביקשה לטורדנו מן העולם. ענוותנותו של הלל קירבנו תחת כנפי השכינה" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א').

אחד הגרים הללו ביקש להתגייר תוך כדי לימוד כל התורה בעומדו על רגל אחת. לאחר שנדחה על ידי שמאי, בא לפני הלל. הלל גייר אותו ואמר לו: "דעלך סני - לחברך לא תעביד. זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור". כלומר: מה שעליך שנוא לא תעשה לחברך, זו (תמצית) כל התורה (על רגל אחת) והשאר פירוש הוא, לך ללומדו (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א'). המהרש"א מפרש שם, שהדבר נלמד ממצוות "ואהבת לרעך כמוך" (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח).

בתלמוד הבבלי עוד מסופר על כך שאדם חצוף התערב עם חברו על סכום כסף נכבד (ארבע מאות זוז) שיוכל להרגיז את הלל. בערב שבת, כאשר הלל התרחץ, הטריד אותו הלה בשאלות שווא, אך הלל הפסיק עם כל שאלה את רחצתו, התעטף במגבת ויצא לענות. כאשר ראה אותו אדם שהלל נותר שליו, התרגז בעצמו ואמר לו: "אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל... שלא ירבו כמותך בישראל", שאל אותו הלל לסיבת דבריו וענה לו האיש "שבעבורך הפסדתי ארבע מאות זוז", אמר לו הלל: "מוטב שתאבד ארבע מאות ועוד ארבע מאות זוז, והלל לא יקפיד [יכעס]" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א').

הדרכותיו

במסכת אבות מובאות הדרכותיו ואימרותיו של הלל הזקן, שבהן הוא מדריך בין היתר:

• לאהוב שלום ולהשכינו בעולם;
• לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה;
• לא לפרוש מהציבור;
• לא להיות זחוח דעת;
• לא לדון את החבר עד שתהיה במקומו;
• לא לומר דבר שלא נשמע (שלא יתקבל);
• לא להיות ביישן בלימוד ולא להיות קפדן בהוראה;
• מה ששנוא עליך, לא תעשה לחברך - זו תמצית כל התורה, והשאר הוא פירוש, לך ללמוד;
• לדעת שהצדק נעשה בסופו של דבר;
• להרבות בתורה, חוכמה ורוח ולא בדברים חומריים (משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ד'-פרק ב', משנה ז').

בנוסף הוא מצוטט בידי רבי צדוק כמי שנהג לומר, כי אדם המשתמש בכתר תורה לענייניו האישיים יחלוף מהעולם (משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ה').

שושלת הלל

מערת הלל בהר מירון, המיוחסת כמקום קברו של הלל הזקן

מערת הלל מבפנים

צאצאיו של הלל שימשו אף הם נשיאי הסנהדרין, במשך 15 דורות:

• הלל הזקן
• שמעון בן הלל
• רבן גמליאל הזקן
• רבן שמעון בן גמליאל הזקן
• רבן גמליאל דיבנה
• רבן שמעון בן גמליאל (השני) (130-160 לספ')
• רבי יהודה הנשיא (רבי) (160-200 לספ')
• רבן גמליאל ברבי (200-220 לספ')
• רבי יהודה נשיאה (הראשון) (220-250 לספ')
• רבן גמליאל הרביעי (250-280 לספ')
• רבי יהודה נשיאה השני (280-320 לספ')
• הלל נשיאה (הלל השני) (320-360 לספ') - מתקין הלוח העברי
• רבן גמליאל החמישי (360-385 לספ') - בימיו החל חידוש בבניין הבית (בית המקדש של יוליאנוס) ב-362
• רבי יהודה נשיאה השלישי (385-400 לספ')
• רבן גמליאל השישי (400-425 לספ')

לפי המסורת, הלל הוא גם צאצא ישיר של דוד המלך:

• הלל הזקן
• נעריהו
• שמעיה
• שכניה
• ישעיהו
• חסדיהו
• ברכיה
• עובדיהו
• חנניה
• משולם
• זרובבל
• שאלתיאל
• יהויכין
• יהויקים
• יאשיהו
• אמון, מלך יהודה
• מנשה
• חזקיהו
• אחז
• יותם
• עוזיהו
• אמציה
• יואש
• אחזיה
• יורם
• יהושפט
• אסא
• אביה
• רחבעם
• שלמה
• דוד

בתרבות

בפיוט "חי ה' וברוך צורי" מופיעה שורה המזכירה את מידת הביטחון של הלל, שבשונה מרעו שמאי, לא חיפש אחר מאכלי שבת במשך השבוע ובטח בה' שיזמין לו לשבת, באמרו "ברוך ה' יום יום". בגרסה הנפוצה של הפיוט מופיעה השורה: "אל ההרים אשא עיני, כהלל ולא כשמאי". בחלק מחצרות החסידות (למשל בחצרות רוז'ין וויז'ניץ) תיקנו את הנוסח ל"כהלל וכשמאי", וזאת כי יש פוסקים שבנושא זה הלכה כשמאי, שיש לחפש במשך כל השבוע מאכלים טובים לשבת.

יום טוב עהרליך כתב את סיפור מסירות נפשו ללימוד התורה. הופיע באלבומו "תורה", וכן מופיע באלבום "ערליכע ניגונים" (משחק מילים: "הניגונים של עהרליך" ו"ניגונים קדושים") של ירמיה דמן.

אמרתו "אם אין אני לי מי לי" הולחנה בלחנים רבים בהם לחנו של חיים בנט ("הנה אנכי"), שני לחנים של מרדכי בן-דוד ("אני מאמין" ו"כולם אהובים"), לחנו של אודי דוידי ("רוחות טובות") ולחנו של יצחק פוקס ("בעת ההיא").

אמרתו "הוי מתלמידיו של אהרן" גם היא הולחנה, בין היתר על ידי חיים בנט ("רננו חסידים") ויובל סטופל (ביצוע יוסי רוז, "הלל אומר", רובי בנט "רובי בנט ותזמורתו").

ארגון הסטודנטים היהודים "הלל" קרוי על שם הלל הזקן.

ראו גם

• שמאי הזקן
• בית הלל ובית שמאי
• תקופת הזוגות
• הלל לומד תורה
• על דאטפת אטפוך

לקריאה נוספת

• יהושע חנא רבניצקי, הלל הזקן, אבא דוכנא, אדעססא, תרנ"א, 1890
• יהודה לייב קצנלסון, הלל ובית מדרשו, בתוך התקופה, ספר שלישי, שטיבל, תל אביב תרצ"ד, 1934
• ישראל גאלדבערגער, המקורות בדבר עלית הלל לנשיאות, הצופה לחכמת ישראל, שנה עשירית, ע' 76-68, בודפשט תרפ"ו.
• עדין שטיינזלץ, הלל הזקן, פרק א' בספר אישים בתלמוד, האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ז 1987, עמ' 9–14
• בנימין לאו, "שער שלישי: שמאי, הלל ותלמידיהם", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 151–202.
• מנחם כ"ץ, הסיפורים על מינוי הלל בספרות התלמודית – אגדת ייסוד של עולם החכמים, סידרא, כ"ו (תשע"א), עמ' 81–115
• הרב יואל שוורץ, הלל הזקן – ראש שלשלת הנשיאות בישראל, באתר HebrewBooks

קישורים חיצוניים

• הרב אהרן הימן, "הלל הבבלי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
• הלל הזקן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• "הלל הזקן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• הלל הזקן, באתר "תרבות•il"
• אהרן קמינקא, ‏הלל, באתר "דעת"
• י"ל קצנלסון, ‏הלל ובית מדרשו, באתר "דעת"
• יעקב מדן, יש תוחלת מהבבלי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, ספטמבר 2011
• המהפכה של הלל הזקן, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", (הרב בני לאו ואבי רט בתוכנית 'מדברים חכמים' על הלל הזקן)
• דמותו של הלל במקורות התלמודיים
• הרב חגי לונדין, לדמותו של הלל, באתר "ערוץ מאיר"
• הלל הזקן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הלל, באתר אנציקלופדיה (באנגלית)
• הלל הזקן, תנא, דף שער בספרייה הלאומית