ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 129

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

נוע תנוע[עריכת קוד מקור]

התחלתי לכתוב טיוטה על שירות נוע תנוע שמעניקה האגודה השיתופית "ואף על פי כן" כאלטרנטיבה לתחבורה ציבורית בשבת. אני לא בטוח בנוגע לחשיבות ואני לא רוצה לעבוד סתם. ממה שהבנתי הם מקבלים במה לא קטנה בתקשורת והמון תמיכה בהדסטארט אך נכון לעכשיו לא מדובר ב"מעצמה", הם מפעילים משהו כמו ארבעה אוטובוסים שפועלים על שניים שלושה קווים כשאחד מהם (גוש דן-באר שבע) הוא עונתי, לפי הצהרותיהם הם הצליחולגייס מספיק כסף בשביל להשיק קו על התוואי של קו 18 בעתיד הקרוב. יש לה כבר אזכור, ביחד עם יוזמות דומות, קצת פחות מוכרות, בערך הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת--א.פ עריכות-שיחה 18:01, 8 בספטמבר 2018 (IDT)

לדעתי עוד אין מקום לערך נפרד Nirvadel - שיחה 20:54, 8 בספטמבר 2018 (IDT)
לדעתי יש מקום לערך נפרד על תחבורה ציבורית בשבת (ולא כפרק בהסטטוס קוו בישראל בנושא השבת), בסך הכל ישנה תחבורה ציבורית, ואפשר לפרוט אותה, קווים שמתחילים לפעול לפני צאת השבת, מוניות שירות בין עירונית ובטח שפנים עירוניות, התחבורה הציבורית בחיפה וגם היוזמה המבורכת והמשחחרת של נוע תנוע, בערך שכזה כבר בפתיח ראוי יהיה לציין כי גם הנסועה הנמוכה יותר בכבישים בשבת, היא עדין קיימת, כלומר אנשים שיכולים להרשות לעצמם רכב פרטי לא כלואים בבתיהם או בשכונותיהם בשבתות.מוםR - שיחה 00:05, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
בתור התחלה אפשר להרחיב את מה שיש בערך הקיים. למה נדרש השימוש באגודות שיתופיות? אולי בתת פרק נפרד? Tzafrir - שיחה 08:11, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
אקח את העצות לליבי ואצור ערך תחת השם "תחבורה ציבורית בשבת--א.פ עריכות-שיחה 15:43, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
עכשיו ראיתי שכבר יש ערך כזה מיזמי תחבורה ציבורית הפועלת בשבתות, אז אבדוק אם יש לי איך להרחיבו--א.פ עריכות-שיחה 16:19, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
וננסה לקשר אליו הערכים בנושא. עדין נראה לי שראוי שזה יהיה בתוך ערך של תחבורה ציבורית בשבת, כיוון שחלק משמעותי מהתחבורה הציבורית בשבת כיום אינו קשור ליוזמות המבורכות.מוםR - שיחה 16:40, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
מוםR אני תמיד בעד איחוד ערכים כל עוד התוכן נשמר במלואו אבל היה כבר דיון על איחוד בדף השיחה ורוב המשתתפים תמכו בערך עצמאי--א.פ עריכות-שיחה 17:38, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

שנה טובה ומתוקה לכוווווווווווווולם ![עריכת קוד מקור]

יאצקין52 - שיחה 12:54, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

בס"ד שנה טובה, עם המון ערכים טובים ומעניינים, שמחה להשתלב שוב בקהילה, שנה שבה נצליח להפחית את הויכוחים, ואם כבר להתווכח, אז שיהיו ויכוחים תרבותיים. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 12:56, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
שנה טובה ומתוקה כובש המלפפוניםשיחה 13:25, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
שנה טובה ומתוקה צחי לרנר - שיחה 00:25, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
שנה טובה לכולם. מקווה שיהיו פחות ויכוחים, ושיהיה שקט בקהילה. אני מקווה לפתוח דף חדש עם מספר ויקיפדים איתם התווכחתי. איתי - תתקשרו אליי! 17:13, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

מאה שיתופים של בדיות[עריכת קוד מקור]

שלום חברים,

מתרוצצת כרגע רשומה בפייסבוק המאשימה את נפתלי בנט בהשלטת חונטה דתית לאומית על ויקיפדיה העברית. זאת על סמך העובדה שמחברת הרשומה ניסתה לשנות בכח את הפתיח לערך על יהושע בן-נון ונבלמה על ידי משתמש:אלי גודין. הערתי לה על כך שהרשומה חוטאת לאמת, אך לא זכיתי עד כה להתייחסות, ובינתיים הרשומה מופצת הלאה והלאה בפייסבוק. ובכן, חיילים צייתנים בצבאו של שר החינוך, הואילו נא לנצל את ההזדמנות המבצעית ולהזמין אנשים חדשים לכתוב בוויקיפדיה, בשם האיזון והנאורות. בתודה, ליאור पॣ • ג' בתשרי ה'תשע"ט • 13:23, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

יפה שבעקבות נסיון העריכה של וייסברג תוקן הפתיח לציין שיהושע הוא דמות מקראית, והורדו תאריכי הלידה והפטירה, שאם אני זוכר נכון כבר לפני כמה חודשים העירו במזנון שהם לא מתאימים בערכים מקראיים. למיטב ידיעתי לא שולטת "חונטה לאומית דתית" בויקי העברית, אבל יהיה קשה לשכנע בכך קוראים ועורכים מזדמנים כל עוד יש סטנדרט כפול לדמויות ומאורעות מקראיים, והשוו את הערך יהושע בן נון (אפילו לאחר תיקונו) לערכים גילגמש, אגממנון, המלך ארתור או רובין הוד, אף הן דמויות שאין קונצנזוס לגבי קיומן ההיסטורי אך לא התמזל מזלן להיזכר במקרא. H. sapiens - שיחה 18:53, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
אם מאשימים את ויקיפדיה גם מהצד השני שהיא שמאלנית - כנראה שהאמת היא אי שם באמצע. ‏עמיחישיחה 21:39, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
אם ה"אמצע" פירושו ערכים אובייקטיביים, אז לאו דווקא; סביר יותר שהיא מוטה בערכים מסויימים לכאן, ובערכים אחרים לכאן. עוזי ו. - שיחה 22:02, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
עניינית, יש ממש בביקורת של ויסברג. לא בדיבורים על הצבא של בנט וכו', אלא בכך שערכים בנושאים מקראיים נוטים לשקף את המקרא ואת דברי חז"ל והפרשנים המסורתיים בצורה לא ביקורתית (זה במקרה הטוב, כשהם בכלל טורחים להציג משהו מעבר לפרפרזה של הטקסט המקראי). אבל הפתרון הוא לא לעקם אותם לצד השני, אלא להעשיר אותם בתוכן מחקרי עדכני שידבר בעד עצמו. ראובן מ. - שיחה 19:48, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
הדיבורים על הצבא האימתני של בנט נראים כמו עיקר הפוסט. אני כבר שנים שואל את עצמי איפה עשרות ה"לאומנים הדתיים" (ביטוי מאוד אובייקטיבי ומאוזן כשלעצמו) בוגרי הקורס הדרמטי הזה, מה קרה איתם. נרו יאירשיחה • ד' בתשרי ה'תשע"ט • 20:48, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
קמפיין ההדתה הפך לקמפיין של הסתה (וזה לא רק נכון, אלא גם מתחרז). – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:55, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
מה באמת קורא עם בוגרי הקורס הזה,נראה שאנשים חזקים השקיעו הרבה בשביל להכשיר ולהכניס אנשים מתודלקים אידיאולוגית למספר ויקיפדיות שונות, אנחנו יודעים מי הם האנשים? על אלו ערכים הם התמקדו? האם אפשר להתחקות אחר פעולתם? בדבר אחד הכותבת צודקת, זה בעיה שקבוצה אידיאולוגית מאורגנת מנסה לחדור לפרויקט שמתיימר להיות נטרלי--א.פ עריכות-שיחה 20:15, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

חדשות טובות לשנה החדשה מעולם הדינוזאורים[עריכת קוד מקור]

Ceratopsidae-BW-003.png

חדשות טובות לשנה החדשה מעולם הדינוזאורים: משפחת הצרטופסיים (Ceratopsidae) היא המשפחה הראשונה של דינוזאורים שבה כל המינים התקפים הוכחלו בוויקיפדיה העברית. ניתן להתרשם מכך בתבנית:צרטופסיים. שנה טובה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:34, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

מעולה MathKnight. צחי לרנר - שיחה 23:41, 12 בספטמבר 2018 (IDT)
כל הכבוד! מה המשפחה הבאה? אני בעד דרומאוזאוריים Face-smile.svg. H. sapiens - שיחה 09:20, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

גניבת קניין רוחני[עריכת קוד מקור]

הוצאת רסלינג הסתבכה עם סופרות בעולם הערבי עקב בעיית זכויות יוצרים, הארץ ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 22:14, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

מעניין TMagen. צחי לרנר - שיחה 00:58, 14 בספטמבר 2018 (IDT)
האם יש לזה קשר לתערוכה שהציגה יצירות מהעולם הערבי בלי לעדכן את היוצרים? עוזי ו. - שיחה 12:10, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

4 קילומטר ברברס בניידת לטיפול נמרץ[עריכת קוד מקור]

היי. ציטוט מערך. "... שירותי ההצלה דורשים לבטל את פתיחת הקו עקב חוסר יכולת להזעיק רכב הצלה לטווח הקו במקרה הצורך. זאת מכיוון שבחלק הקו שעובר במנהרות, כארבעים קילומטר אורכו, אין גישה לרכבי הצלה לכ-99% מהשטח, עקב ההחלטה לחסוך תקציב על יצירת כביש בטון עבורם בצמוד למסילה, מה שמאפשר גישה בנקודות יציאה בלבד. כעשרה ימים לפני פתיחת הקו הצפויה נמסר כי טרם נקנו רכבי הצלה לקו. לאחר שיירכשו, הם יכלו להגיע לנקודות מסויימות בקו, אך לא לצאת משם, כך שרכבי אמבולנס עם פצועים יצטרכו לנסוע כארבעה קילומטרים ברברס. הובטח כי הבעיה תפתר תוך לא יותר מחמש שנות פעילות הקו." מה דעתכם, זה מסוכן? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:29, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

זה מפגר. חזרתישיחה 14:24, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
יש מקור? זה אנציקלופדי? ‏עמיחישיחה 01:14, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
כן. החצי של אוגוסט שודר בתאריך המתאים בחדשות השבוע עם אמיר בר שלום בכאן 11. את החצי השני הודיעו באותה תוכנית לפני שלושה ימים. את הידיעה השנייה הביא איש הסקופים של התאגיד, מוטי גילת. אם אני לא טועה, גם את הראשונה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:05, 16 בספטמבר 2018 (IDT)
מהיכרותי עם הנפשות הפועלות, הם ידעו לנסוע ברוורס באותה מהירות כמו נסיעה רגילה... • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ט 11:53, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

ויקיפדיה בכיפור[עריכת קוד מקור]

איזה שינוי בפעילות בויקיפדיה היה כמותית ביום כיפור האחרון? Nirvadel - שיחה 16:01, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

יחסית למה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:27, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
צודק, ביחס ליום שבת רגיל Nirvadel - שיחה 17:03, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
 :-) מה זה רגיל? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:23, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

כשאין מתורגמן באזור[עריכת קוד מקור]

זה מה שיוצא ... דגש - שיחה 23:31, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

בעקבות החשיפה זה נמחק אך צילום מסך של זה נמצא כאן... דגש - שיחה 23:52, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

פרסום ראשון[עריכת קוד מקור]

נוכחתי לדעת כי ויקיפדיה היא המקום הראשון בו מאשרים את קיומם של חצאי בני אדם. ראו כאן. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 07:31, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

בס"ד מה זה חצאי בני אדם? ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 11:30, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

ספר בספריה[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול לעזור לי למצוא ספריה באיזור ברוקלין בניו יורק המחזיק בספר

Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון

ראיתי את הספר מצוטט כאן בויקי כמה פעמים ובכולם ברור לי שה'פרופסר' שכתב את הספר (פרופסר מפולין שכותב על חסידיות שאף אחד מהם לא פעיל בפולין...) מצץ מידע מאצבעו או שהמצטט/ים את הספר סומכים שהעורכים בויקי לא יבדקו... אני לא רוצה לקנות את הספר. --גלייכערשיחה: • ח' בתשרי ה'תשע"ט • 03:00, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

מחיפוש ב-Worldcat עולה שיש שני עותקים בניו יורק, אחד בישיבה יוניברסיטי ואחד באוניברסיטת פורדהאם בברונקס. אני תוהה כמה כבר הספיקו להשתמש כאן בספר שיצא רק השנה. Mbkv717שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ט • 10:18, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
מדובר בחוקר וודז'ינסקי, שהביא מספרים ביחס לגודלן של חסידויות, ומשתמש:AddMore-III עדכן על פיהם את מספרי החסידויות. גסות הרוח של גלייכער ביחס לפרופסור (או לAddMore-III) היא אופיינית לו. דגש - שיחה 10:23, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
לא יודע אם זה אופייני לו, אבל כל התחום הזה של חוקרי תרבויות החוקרים תרבות זרה להם עמוס לעייפה בכזבנים ובורים, בכללות ישנם נושאים רבים בתחום שאינם ברי מדידה בצורה מדעית, ואשר על כן אין כל יתרון לפרופסור בזה על אדם מן הרחוב ההבדל היחיד הוא בין החוקר לאדם אחר שאינו מכיר את אותה הקבוצה, אך מי שחי בתוך אותה הקבוצה איזו עדיפות יש לחוקר עליו? הפרופ' אינו משתמש בכלים מדעיים אלא כותב את דעתו ככל האדם, ובהנף קולמוסו הוא הופך אותם למדעיים מעצם העובדה שהוא כתב אותם. על כן מובן בהחלט התסכול של אחד שבתוך עמו הוא ישב והוא חוזה בחוקר הכותב דברים אשר לו נראים מופרכים, הוא רואה את מה שהוא רואה ואילו החוקר זוכה לחותמת מדעית ללא כל הצדקה. הָאֶלְקֹשִׁישיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ט 10:40, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
גם בחקר התרבויות הפרימיטיביות ביותר, שמצריכות התנתקות מהמובן-מאליו של החוקר והבנה של דפוסי התנהגות מחוץ לציביליזציה, לאקדמיה המערבית יש יתרונות מובהקים בזכות המתודולוגיה שלה, יכולתה לנתח באופן ביקורתי תוך התעלמות מהנרטיבים הפנימיים והפוליטיקה שמניעה אותם, ואיסוף מידע שיטתי והשוואתי (שכולם מושגים זרים אצל הנחקרים). אנתרופולוגים שחקרו שבטים באפריקה או בפולינזיה יודעים הרבה יותר על הילידים מאשר זקני השבטים עצמם. AddMore-III - שיחה 11:07, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
שמעתי טענות דומות על התנ"ך. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ט 11:51, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
AddMore-III אני מסכים למעלה מכל ספק שיש עדיפות לשיטת המחקר המערבית, השאלה היא כאמור על תקפות המתודולוגיה הנ"ל, והאמירה שלך לפיה אנתרופולוגים שחקרו שבטים וכו', היא אמירה חסרת כל בסיס עובדתי ומבוססת אך ורק על הנרטיביים הפנימיים שלך, בכדי לקבל כזו אמירה נצטרך להיווכח במחקרים שיטתיים, והכי חשוב בעלי תקפות. ובנוסף לכך נצטרך מחקר נוסף שיערוך השוואה בין הידע של החוקרים לידע של זקני השבט. זה עדיין אין לך. הָאֶלְקֹשִׁישיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ט 20:52, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
AddMore-III, קודם כל תודה שלא התיחסת להתקפה האישית וחסרת רסן של דגש חזק. לא בדקתי מי היה שציטט את הפרופסר ובודאי שלא התכוונתי לערער על האמינות שלך. ולעצם העניין, אולי חוקר\פרופסר מערבי יכול להתנתק מהמובן-מאליו אבל כאן זה נראה שה'פרופסר' לא שייך לעולם המערבי, הוא שייך לעולם השלישי... בתוך עמי אנוכי יושבת וברור לי שה'פרופסר' מדבר ממש לא לעניין. כמי שגר בבורו פארק מרכז החסידות של באבוב (שתיהם) וכמי שחי את המחלוקות והפילוג והדין תורה שמה ברור לי שאין לבאבוב 4,500 משפחות. כמי שמאוד מקורב לחסידות טאהש ולקרית טאהש ידוע לי בבירור שחיים שמה בערך 500 משפחות (יש לי אלפון של הקריה ואין שם חסידים שלא גרים שם, לכל שם יש כתובת בתוך הקריה) זה מופרח ומצחיק רצח לכתוב "בעבודת מחקר" שגרים שם 250 משפחות כשיש מדריך טלפונים המייצג כתובות ומספרי טלפון לבערך 500 משפחות. ברור שלפרופסר אין מושג על מה הוא מדבר השאלה שלי הוא אם הוא מצטט מקור למספרים או לפחות מספר על שיטת העבודה שלו, איך הוא הגיע ל250 כשיש אלפון עם 500. מצאתי שאפשר לראות הספר בישיבה יוניברסיטי ובברונקס הבעיה היא ששני המרכזים שוכנים כשעה נסיעה (עם חניה ופקקים) ממרכזי החרדים בברוקלין, אני עוד לא מוכן לנסוע שעתיים הלוך ושוב לראות את היצירה... אני לא הצלחתי למצוא העתק בברוקלין אולי יש כאלה שיודעים למצוא העתק בברוקלין? --גלייכערשיחה: • ט' בתשרי ה'תשע"ט • 19:19, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
הספר נמכר במחיר לא מופקע, וכנראה יותר זול ממחיר שעות הקריאה שלו או שעות החניה והפקקים (75 $ לפי האמור באתר הרשמי), אם תרצה לעדכן על פיו את ערכי שאר החסידויות, יכול להיות שנוכל לסדר לך מענק מהקרן כדי לממן את רכישת הספר. לך על זה! (הוא גם זמין באמאזון במחיר הנ"ל כולל משלוח חינם, ובזול עוד יותר בגרסה לקינדל). ביקורת - שיחה 19:33, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
גלייכער, למה אתה צריך לראות את הספר? אם המידע בו לא נכון, אז מה יעזור לך אם תראה אותו? התו השמיניהבה נשוחחתובנות 19:37, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
גלייכער, בקרית טאהש גרו ב-2016 או קצת מוקדם יותר בדיוק 517 משפחות. 48% היו חסידי טאהש, 35% סאטמאר, 2% ויז'ניץ והשאר חסידויות אחרות. לכן גרים שם בערך 250 משפחות של טאהשערס. לגבי באבוב, הוא כותב של-45' יש בדיוק 3,086 משפחות מהאלפון שלהם, בעוד שה-1,500 של 48' הם אומדן. ומלבד זאת, כפי שנאמר לך, אם אתה לא מאמין למספרים שהוא מביא ממילא, לשם מה לך הספר? הוא עולה 46 פאונד באמזון אם אתה רוצה. AddMore-III - שיחה 19:41, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

ביקורת לא ידעתי שיש דבר כזה מענק מהקרן אפשר פרטים? אני מאוד בתוך הקטע של היסטוריה חסידית בפרט ובכל דבר הקשור לחסידים בכלל, הספרים והמחקרים עולים המון כסף. התו השמיני עדיין אני מעוניין לעיין בספר אני מעוניין ללמוד על דפוס הפעולה שלו ואני מאמין שיש שם דברים נכונים גם. AddMore-III עכשיו אני שם לב שאתה זה שעשה את העריכה בחסידות טאהש, אתה יכול לצטט את הספר בדיוק? בפעם האחרונה שבדקתי (לפני בערך שנה דהיינו לקראת סוף שנת 2017) גרו שמה כמעט 500 משפחות ובודאי לא 517 בשנת 2016. מאיפו אתה לוקח את המספרים שלך? 35% סאטמאר? 2% וויזניץ? לשיטתך יש שם לפחות מנין של חסידי וויזניץ אבל מה לעשות שאין שם אפילו וויזניצער אחד לרפואה. בקשר לבאבוב (התחלף לך ה45 וה48) אני רושם באלפון של אחד מהם ואני לא חסיד באבוב, בחתימות (בדין תורה בקשר לפילוג) לא נתנו זכות בחירה אוטומטי לכל מי שרשום באלפון, לכל חסידות יש ענין לנפח את המספרים שלהם ואחד הדרכים לעשות את זה היא דרך האלפון, מכניסים כל מי שהגיע פעם לביקור אצל הרבי וגם מי שמחותן עם חסיד... בקיצור, הוא לוקח את המספרים שלו מאלפוני החסידיות? ולזה קוראים פרופסר\חוקר? --גלייכערשיחה: • ט' בתשרי ה'תשע"ט • 20:11, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

הספר נשאר בבעלות הקרן כמובן, אבל יוכל לשמש אותך רבות. ביקורת - שיחה 20:50, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
כמובן --גלייכערשיחה: • ט' בתשרי ה'תשע"ט • 21:02, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
ביקורת איך אני יכול ליצור קשר איתך? אתה יכול ליצור קשר איתי בwikiglicher-at-gmail{{.}}com? --גלייכערשיחה: • ט' בתשרי ה'תשע"ט • 21:05, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
כמו עם כל משתמש, בצד הדף של כל משתמש יש קישור "שליחת דוא"ל למשתמש". שלחתי לך דוא"ל דרך המערכת. ביקורת - שיחה 22:26, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
לא נראה לי שיש תקדים לכך שויקימדיה תממן קניית ספר שמשתמש א' כבר מעדכן לפיו ערכים, רק כדי שמשתמש ב' יוכל לנסות להפריך אותו. גלייכער, אתה יכול לכתוב מאמר נגד הספר, אבל כל עוד הוא פרופסור ואתה ויקיפד מן השורה - תצטרך להשלים עם כך שעם כל הצער דעת הפרופסור נחשבת יותר. מלבד זה, אני מניח שהוא מודע גם לחולשות ספרי הטלפונים ומתייחס לכך. נרו יאירשיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ט • 23:28, 17 בספטמבר 2018 (IDT)
להתייחס? אהמ? לא! אולי כשתתחיל להתייחס לעצם הענין ולא למשתמש. --גלייכערשיחה: • ט' בתשרי ה'תשע"ט • 01:45, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

100,000[עריכת קוד מקור]

טריצרטופס

עכשיו קיבלתי הודעה (מלשונית ההודעות) ש"עשית את העריכה המאה אלף שלך; תודה על התרומה המדהימה הזו!" וכמה סימלי שזה היה בעריכה הזו בערך המומלץ טריצרטופס (אחד הערכים שכתבתי שאני הכי גאה בהם). אני יודע שזה פיצ'ר אוטומטי אבל זה בהחלט נחמד ומשמח לקבל הודעה כזאת. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:58, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

כל הכבוד האביר. צחי לרנר - שיחה 08:27, 18 בספטמבר 2018 (IDT)
חבל שאתה לא רואה, אבל אני מצדיע לך ממש ברגעים אלה! גדול. כל הכבוד. eli - שיחה 11:31, 18 בספטמבר 2018 (IDT)

"פצצות גייז" ופייסבוק[עריכת קוד מקור]

בפייסבוק אסור לכתוב כושי אך מותר להכחיש שואה, אסור לכתוב קוקסינל(או קוקסינלה ספטם פונקטטה- מושית השבע) אך מותר לשווק "טיפולי" המרה. מוםR - שיחה 09:36, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

כלל אינו מפתיע... מארק צוקרברג ומרעיו, לא שמעו מימיהםן, בבירור, על התיקון הראשון לחוקה האמריקאית = המבטיח, את חירות-הביטוי (אשכרה - מכיוון, שהאתר ממוקם בארה"ב וחוקיה חלים עליו, ניתן לתבעו, על הפרת החוקה האמריקאית ואף על בגידה בארה"ב / פעילות אנטי-אמריקאית... איזשהו/איזושהי אזרח/ית ארה"ב מתנדב/ת?). עקב-כך, אישית, נקעה נפשי מן האתר דנן ועזבתיו, לאחרונה, סופית. חילזון צ'כי - שיחה 01:34, 26 בספטמבר 2018 (IDT)


סתם רעיון לשדרוג תרשימים[עריכת קוד מקור]

יש אפשרות להוסיף בתרשימי המחלפים והצמתים גם מיקומים של תחנות אוטובוס ורכבת? בברכה, מלך הצבים - שיחה 14:43, 3 בספטמבר 2018 (IDT)

מישהו מהמעצבים יכול לענות לי בבקשה? מלך הצבים - שיחה 19:05, 11 בספטמבר 2018 (IDT)
רעיון מצויין. חילזון צ'כי - שיחה 01:43, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

"מתמטיקה זה הרסני. אם הילד נהנה בלימודים קחו אותו לבית חולים"[עריכת קוד מקור]

"מתמטיקה זה הרסני. אם הילד נהנה בלימודים קחו אותו לבית חולים". eli - שיחה 20:25, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

תקציר בבקשה? – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:54, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
העתקתי את עיקרי הדברים.

יורם הרפז, פרופסור לחינוך, מרצה במכללה האקדמית בית ברל, בן 65, נשוי + 2, גר בירושלים

יש לך עצה להורים עם תחילת הלימודים? שיידעו שהם לא מורים. תפקידם אינו לתווך לילדים את הידע בבית הספר. אז מה כן? להבין את הילדים ולאהוב אותם. ילדים צריכים לצאת מהבית כשהם מצוידים בדבר הבסיסי שהוא המפתח להצלחה בחיים. תחושת ערך שאינה תלויה בדבר.

ואם הילדים לא רוצים ללכת לבית הספר? זה סימן שהם בריאים בנפשם.

אתה רציני? ילד שלא רוצה ללמוד הוא ילד נורמלי. אם הוא חוזר מבית הספר ואומר "למדנו חפיפת משולשים, זה היה מרגש" - תזמינו רופא. בעצם אל תחכו, קחו אותו למיון. בית ספר הוא מיזם של מבוגרים הנכפה על ילדים, ויש בו יסוד אלים. איזה ילד רוצה לפרק משפטים?

זה לא הכי מהנה באמת. תדפקו על דלתות כל הבתים בישראל, ותשאלו מה עושים הערב. לא תמצאו אפילו זוג הורים אחד שאומר, 'היום נחפש מה הסינוס ומה הקוסינוס, יהיה נחמד, בואו תצטרפו'. ילדים לא שמעו את ההורים שלהם רבים כמה זמן שני ברזים ימלאו בריכה. חברות לא יושבות בבית קפה ומדברות על מושא עקיף ומושא ישיר.

נו, אז. אז כשילד מסתכל החוצה מהחלון בכיתה הוא מבין שהוא הפראייר היחידי. אנחנו מלמדים את הילדים דברים שרחוקים מעולמם ומעולמנו. לכן, אני אומר להורים "אל תצפו שהילד שלכם ישמח ללכת לבית הספר. במקסימום הוא נהנה מההפסקות והחברים".

עדיין, הצלחה היא אתגר חשוב לרבים מהתלמידים. נכון, קל לאלף תלמידים במשהו חסר משמעות. ככלל, החוויה הבית-ספרית היא משמימה למדי. המחשב תמיד יהיה פי אלף יותר מגרה מהמורה הכי נחמדה. בקיצור, תרגיעו כי הם לומדים מידע מיותר.

מתמטיקה זה מיותר? גרוע מכך. זה מקצוע הרסני מבחינה חינוכית.

הא? מתמטיקה הורסת באופן שיטתי את הדימוי העצמי של התלמידים. תלמיד שנכשל בספרות אומר לעצמו "אני בחיים לא פותח ביאליק". אבל כשהוא נכשל במתמטיקה הוא אומר לעצמו "אני לא חכם. לא אגיע רחוק". נל נודינגס, פרופסור לחינוך שהיתה בעצמה מורה למתמטיקה, ביקשה מהקהל בכנס אחד שכל מי שפתר משוואה עם שני נעלמים בשבוע האחרון ירים את ידו. מתוך 1,000 איש, שלושה הרימו יד. שלושתם מורים למתמטיקה. אחר כך היא ביקשה שכל מי שהיו ביחסים עם אנשים אחרים ירימו יד. כולם הרימו יד. "אתם רואים", היא אמרה, "תוכנית לימודים עם מתמטיקה במרכזה היא המצאה של גברים פטריארכליים שתפקידה למיין את התלמידים לטובים ורעים. בתוכנית שנשים הובילו היו במרכז יחסים אנושיים, ידידות, אהבה, זוגיות והורות". רוב האנשים לא משתמשים במתמטיקה בחייהם. הלו, פה זה אומת הסטארט-אפ. באינטל לא משתמשים במתמטיקה. סטיב ג'ובס ידע מתמטיקה? הוא נזרק מבית הספר ולא סיים קולג'. ביל גייטס ומארק צוקרברג לא סיימו אוניברסיטה.

צריך מתמטיקה כדי להתקבל לאוניברסיטה. האוניברסיטאות הן האויבות הגדולות של בתי הספר כי הן מעוניינות רק במיון ודירוג של תלמידים, ולא בחינוך. בתי הספר משרתים את האוניברסיטאות ו'גורמים זרים' אחרים - את הצבא ואת מקומות העבודה. כך הורסים את הפוטנציאל של התלמידים. הילד נתפש כחומר גלם, תוכנית הלימודים כסרט נע, המורים כעובדים ובחינות הבגרות כתו תקן. אם עשית חמש יחידות אתה לקסוס ואם לא אז אתה מאזדה 3. ילדים ללא תו תקן, חסרי בחינות בגרות, הם גרוטאות.

אז איך ההורים צריכים לתווך לילדים את בית הספר? ההורים זה הכוח החדש. הם מתערבים בכל תחום וצריך להגן על המורים מפניהם. פעם היתה חזית משותפת - המורה וההורה נגד הילד - היום זה הילד וההורה נגד המורה. אני אומר להורים, אל תרדו לחיי המורים, אתם משכילים יותר לעתים קרובות ובאים עם ג'יפ מפואר יותר, אבל אל תתנשאו. תאמינו לי, אתם לא יודעים ללמד. אם תקבלו כיתה לשלושה ימים תתרסקו.

למה? כיתה ישראלית זה עסק קשה. לבעיות המשמעת בבתי הספר שלנו אין הרבה תקדימים. ילד ישראלי מייצר בעיות של 100 אמריקאים, 200 גרמנים, 1,000 יפנים ו-10,000 סינים. בכיתות יש כל הזמן רחש של אי שקט. שאלו אותי לא מזמן בכנס במיאמי אם יכול להיות אצלנו אירוע של ירי בכיתה. אמרתי להם שזה לא סגנון ים-תיכוני: "אצלכם בארה"ב מדחיקים תסכולים ותוקפנות, ואז באיזו התפרצות חד-פעמית ילד מביא תת-מקלע וקוצר חצי כיתה. אצלנו העצבים בחוץ".

כלומר? חצי מהשיעור זה טיפול בבעיות משמעת - תתרחק מהחלון! עבור לשולחן אחר! למה לא הבאת ספרים? למה לא הכנתם שיעורי בית? שקט! החינוך משקף את החברה, לא מוביל אותה. כשאתם, ההורים, נוהגים בפראות או מרביצים לרופאים, למה אתם בדיוק אתם מצפים מהילדים? כשנשיא, ראש ממשלה ורב ראשי יושבים בכלא, למה אנחנו מצפים מהילדים? אני מציע להורים לנסות להתעלות מעל לנקודת המבט של הילד הפרטי שלהם ולראות אותו מנקודת המבט של המנהל או המורות. הדבר הכי טוב זה לתמוך במורות ובמנהלות, ולהציע להן את העזרה שלכם.

eli - שיחה 21:17, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
אין שום קשר לטראמפ. הדובר בא דווקא מהקוטב המנוגד לו. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:30, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
התכוונתי לסגנון, כמובן. eli - שיחה 21:42, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
אני מציע שתשנה את הכותרת שלך. בוויקיפדיה אין צורך לאמץ את הסגנון הירוד של כותרות התקשורת. אגסי - שיחה 21:49, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

מייקל ספנס טען כבר לפני 45 שנים שהערך המרכזי שיש ללימודים אקדמיים הוא איתות לשוק העבודה ולא החומר שנלמד. מי שרוצה להגיע לשכר גבוה צריך להתחיל במרוץ מוקדם ואת זה יודע כל הורה ממוצע במדינת ישראל. הפרופסור המכובד לחינוך צודק בחלק גדול מדבריו אבל אין לו ממש מודל חלופי. ולסיום, ביל גייטס ומרק צוקרברג אינם מהווים דוגמא לשום דבר. הם ושאר היזמים הטבעיים מהווים אחוז קטן מהאוכלוסיה. כנראה שהאחוז הזה הוא אופטימלי. אם 50 אחוז מהאוכלוסיה הייתה יזמית באופיה היינו חיים בכאוס מוחלט.אודי - שיחה 22:14, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

אודי כתב דברי טעם שקרובים לדעתי, בדגש על חסרון מודל חלופי. לטס פייס איט, בית ספר זה במידה רבה בייבי סיטר הכרחי. נרו יאירשיחה • כ"ד באלול ה'תשע"ח • 22:25, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
כמי שעוסק במתמטיקה רוב חייו ועובד בהיי-טק, אני מוחה על הזלזול של אותו פרופסור במתמטיקה. לא רק שהיא כלי חיוני במדעים מדויקים והנדסה (כולל במדעי המחשב ואפילו בכלכלה), אלא היא גם מפתחת את החשיבה והיצירתיות כאשר מלמדים אותה בצורה נכונה. תפקידה של האקדמיה היא לא לחנך אלא להכשיר חוקרים ובעלי מקצוע (דבר זה בולט במיוחד בתחום הרפואה, עריכת דין, ראיית חשבון והנדסה - כולם מכשירים בעלי מקצוע הדורשים רישיון ומומחיות גבוהה). אז נכון, בעסקים וביזמות אפשר להצליח גם אם לא השלמת 12 שנות לימוד, אבל תסכימו איתי שאין זה המצב ברפואה או בהנדסה. האם תסכימו שאת הבית שלכם יבנה "מהנדס" שלא סיים תיכון ונכשל במתמטיקה? האם תלכו לרופא שלא סיים הכשרה מלאה באקדמיה ובעל רקע של הצטיינות בלימודיו בתיכון (גם רופא צריך 5 יח"ל מתמטיקה!)? אז נכון, בבית הספר היסודי מלמדים בעיקר מיומנויות יסודיות וגם שומרים על הילדים ("בייבי סיטר") אבל התיכון מהווה השלמת למידת מקצועות ליבה והכנה ללימודים גבוהים. אז כנראה שצריך לשנות את מבנה מערכת החינוך ואת שיטות הלימוד, אבל ביטול המתמטיקה היא לא הפיתרון אלא בכייה לדורות. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:41, 4 בספטמבר 2018 (IDT)
ד"ר, לא חושב שיש מישהו שרוצה לבטל את המתמטיקה באופן מוחלט, אבל בא נודה על האמת, תלמידים שלא הצליחו במת' בתיכון ולא סובלים את המקצוע כנראה שגם לא יעבדו בעבודה שתצריך ידע נרחב בנושא, וזאת הבעיה במערכת, במקום ליצור מודל שנגיד יחייב לימודי מת' עד כיתה ח/ט שאז הילדים כבר מן הסתם קלטו אם הם מוצלחים במקצוע ואוהבים אותו או חלילה להיפך, ובכיתות הגבוהות זה ייהפך למגמה למועניינים, ואלה שלא סובלים את המקצוע (בדר"כ 3 והחלק המתקשה של 4 יח"ל) לא יאולצו "להיענש". פעיל למען זכויות אדם - שיחה 08:54, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
זה מה שאומר אדם שיכולתו המתמטית היא של מי שסיים כיתה ב. כי מתמטיקה זה לא רק חשבון, מתמטיקה היא היכולת להבין את המידע המתמטי שמקיף אותנו, וזה נחוץ לכל אדם. דוד שי - שיחה 12:24, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
שוב הצלחת לדחוף את אהוב נפשך לדיון. נרו יאירשיחה • כ"ה באלול ה'תשע"ח • 17:18, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
כשאדם במשרה בכירה מפגין בורות מתמטית, ניתן להביא את דבריו כדוגמה לחשיבות ההבנה המתמטית. בכל אופן, אם ימנה אותי לשגריר, אני מבטיח לשתוק, כי לא רק לדרור אידר מגיע. דוד שי - שיחה 14:17, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
זו תהיה הסללה. הרחקה של אוכלוסיות שלמות מן הסיכוי ללמוד הנדסה או מדעים מדוייקים (או כלכלה, או הגעה לרמה מחקרית בכל מקצוע במדעי החברה). מתמטיקה היא שפה, ואם לא לומדים אותה בגיל צעיר, קשה להשלים. עוזי ו. - שיחה 12:58, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
בשם "סכנת ההסללה" הזאת מדכאים לנערים את יצר הלמידה. שלא לדבר על התופעה הנפוצה מדי שמקפידים להשאיר לתלמידים את כל האפשרויות פתוחות, והם אכן נשארים עם אופציות פתוחות עד גיל 30. אחוז האנשים שלומדים תואר ולא עובדים במה שלמדו - מחריד. יוחזרו בתי הספר המקצועיים לאלתר! יזהר ברקשיחה • כ"ה באלול ה'תשע"ח • 13:09, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
באיזה גיל אתה מציע לקבוע את המקצוע של כל אזרח, שבע? אחת-עשרה? ארבע-עשרה? היום עושים את זה בגיל שש-עשרה בערך, בבחירת המגמות ומספר היחידות. שמירת האופציות (הנכונות) פתוחות הוא אולי התפקיד המרכזי של מערכת החינוך. קשה להאשים אותה בעובדה שאנשים מתקשים לבחור ולהתחייב גם אחרי גיל 18. עוזי ו. - שיחה 14:17, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
אגב, כנגד הטענה ש"תוכנית לימודים עם מתמטיקה במרכזה היא המצאה של גברים פטריארכליים שתפקידה למיין את התלמידים לטובים ורעים" אני רוצה להציע אלטרנטיבה: מערכת החינוך, הנשלטת בארץ ובכל מקום ברובה הגדול על ידי נשים, בנתה "תוכנית לימודים עם מתמטיקה במרכזה" כדי ללמד מתמטיקה. עוזי ו. - שיחה 14:19, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
הנה תגובה ראויה למאמר הזה: [1]. עוזי ו. - שיחה 13:27, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
אני לא רואה פער כל כך גדול בין השניים. אצל לבני ההערה "החשובה מכל" היא שחשוב לכבד את המורים, וגם הרפז מקבל את זה. שניהם מסכימים שיש בעיה קשה במערכת, ולשניהם (וכנראה גם לאחרים) אין פתרון אמיתי שהוכיח את עצמו בהיקפים גדולים. נרו יאירשיחה • כ"ה באלול ה'תשע"ח • 17:27, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
מאמר מזעזע בעיני. כמובן, יש בו נקודות של אמת, כמו בכל עמדה. אבל הרוח הנושבת ממנו, ואופן הטיעון, בעצם אומר שאדם בריא מתעסק רק בשטויות. בלשנות? מתמטיקה? פילוסופיה? מדע? אלו דברים שרחוקים מעולמם של האנשים המבוגרים. כמה חבל שאי אפשר לחזור לחיות כציידים לקטים, שהיו להם חיים מאושרים ונוחים. משה פרידמן - שיחה 18:11, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
לדעתי מה שהוא בא לומר שבשביל "להצליח" בחיים ולחיות טוב ולגדל דור מאושר לא צריך ללמוד באוניברסיטה. זה לא מילה גסה וזה לא מזעזע לומר את האמירה הזו. אם רואים באקדמיה מנוף לכסף - אז הוא שולל זאת. מה שהוא שכח זה שהאקדמיה היא כור היתוך לחברה, כי אין אפס שאדם מלומד הוא הרבה יותר "על רמה" מאדם שלא ראה אקדמיה. כולכם יודעים שיש חברות שתנאי הסף שלהם זה שיהיה לך תואר ולא משנה במה. eli - שיחה 19:36, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
אפשר להגיד את זה בלי לזלזל בחינוך אקדמי. בוודאי כשמדובר בפרופסור. משה פרידמן - שיחה 20:31, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
אישית, אני מסכים בהחלט, שבתי-הספר (באשר-הם, בכל מדינה עלי-אדמות) הם שיקוץ הרסני, שנוצר (ומקויים) בידי שונאותי-ילדים פתולוגיותים ושיש לבטלם. אבל, יחד-עם-זאת - ההשתלחות הזאת במתמטיקה, דווקא, מצביעה, בבירור, על פגם רציני ומהותי מאד אצלו. הייתי ממליץ לו (ולכל תומכיו ותומכותיו - ובכלל, לכלל באותי-עולם) לקרוא, את ספרו המעולה של קארל סייגן זצ"ל, "עולם רדוף שדים" ולחשוב, כיצד לעזאזל נוסיף לקיים, חברה מדעית-טכנולוגית, אם איש לא ידע מתמטיקה... מי יבנה דברים, בדיוק? מי יתחזקם? מי יתפעל... מה-שלא-יהיה? חברה ללא-מתמטיקה = חברה, החוזרת לעידן-המערות... או גרוע מכך: חברה, של מצביעי-ש"ס. ולסיכום: פרופסוריותים אידיוטיותים, זה הרסני. לכלל הנוגעותים בדבר. חילזון צ'כי - שיחה 01:52, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

לפי אנציקלופדיה בריטניקה, הפלסטינים היגרו למצרים העתיקה לפני 3700 שנים.[עריכת קוד מקור]

כתבתי את הערך על העיר העתיקה פר-רעמסס שנבנתה על ידי רעמסס השני. חיפשתי מידע נוסף והגעתי לאתר של אנצציקלופדיה בריטניקה. מצאתי שם את המשפט הבא:
In the early Middle Kingdom (1938–c. 1630 BCE) the city witnessed the gradual influx of Palestinian peoples and became the Hyksos

כמה הם מעוותים שם. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 22:17, 5 בספטמבר 2018 (IDT)

אולי התכוונו שם לתושבי ארץ ישראל, שמכונה Palestine. אגסי - שיחה 22:50, 5 בספטמבר 2018 (IDT)
כן אבל אז לא היו לא ישראל ולא פלסטין... הם לא הראשונים לשגות באנכרוניזם.מוםR - שיחה 00:22, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
הם התכוונו לפלישתים (Philistines). אביהו - שיחה 07:19, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
נו? בעברית, הגירה של עממים ארצישראליים. זה המונח בלשונות האירופאיות. AddMore-III - שיחה 09:22, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
אביהו, הם לא התכוונו לפלישתים, תלחץ על הקישור שנתתי. ייחוס לפלישתים זאת שגיאה אפילו גדולה יותר. גויי הים הגיעו למצרים 500-400 שנים מאוחר יותר מהים התיכון. יכלו להשתמש במונח כנען, אבל הם העדיפו לכתוב פלסטינים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 09:33, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
גם לדעתי עדיף המונח "כנען" אבל אולי הם מעריכים שהקורא הממוצע באנגלית לא מכיר את המונח או מתמצא במשמעותו הגיאוגרפית. מכיוון שהם משתמשים במונח Palestinian peoples ("עמים מפלשתינה") ולא the Palestinian people ("העם הפלשתינאי") הם יכולים לטעון שאין חשש לבלבול. H. sapiens - שיחה 13:03, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
אני מקווה מאוד שבאינציקלופדיה בריטניקה קרב קדש לא מתואר בתור קרב בין עמים ביזנטיים לעמים ערביים. משה פרידמן - שיחה 16:10, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
קל לבדוק זאת. הקרב מתואר בין המצרים בראשות רעמסס השני והחיתים בראשות מוותליש השני, אך אלו ישויות פוליטיות מוכרות. לעומת זאת מקומות ואזורים גאוגרפים שמוזכרים בערך על קרב קדש הם סוריה, חומס (ולא "קדש"), נהר אורונטס, אלפו (ולא "חלב" או "חלף"), ופלסטינה (שוב!). נראה שאומנם יש מדיניות עקבית בבריטניקה להשתמש בשמות המודרניים המוכרים למקומות ואזורים גאוגרפיים, ולא בשמות העתיקים מן התקופה הרלוונטית. H. sapiens - שיחה 17:13, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
וכמובן: סוריה היא המקבילה של פלסטינה: שם שמקורו בערך באותו התקופה ונגוע גם הוא בחוסר דיוק דומה (ליבת ממלכת אשור העתיקה שכנה בערך במחוז נינוה העיראקי המודרני). Tzafrir - שיחה 18:37, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
בדיחה עצובה. ואחר כך יש אנשים שמתלוננים על הרמה האקדמית של ויקפדיה. משה פרידמן - שיחה 22:04, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
זה דווקא לא נורא אם זהו כלל...באנציקלופדיה מודפסת חשוב לחסוך במילים וביטויים שחוזרים על עצמם, כי החומר יקר וגם יש לו משקל, אך בויקיפדיה, שהדאגות האלה...מאיתנו והלאה, אפשר תמיד להוסיף "באזור" ו"בשטח", או תיאור זמן כמו "של היום". בסך הכל אנחנו בעצמנו מכירים "תכנית אוגנדה"...וגם פשוט לנו יותר באשר לישראל כי יש לנו ההפרדה בין ארץ ישראל כיחידה שאיננה פוליטית ועל זמנית...אך יש משהו אנכרוניסטי גם בביטוי "בישראל שלפני 10,000 שנה הייתה התרבות הנטופית", אבל אנחנו לא נעזר בקואורדינטות, כי זה אומר אותו הדבר וזה אנכרוניסטי לא פחות :-)‏ מוםR - שיחה 23:41, 6 בספטמבר 2018 (IDT)
מה שאמרת לא מצדיק את הטעות הגסה שעשו בבריטניקה. "העם הפלסטיני" הוא מושג שהומצא רק במאה ה-20 ולא היה קיים בעת העתיקה. גם לא היו פלסטינים בעת העתיקה וגם "פלסטינה" היא אנכרוניזם שכן ב-1000 לפנה"ס השם הזה עדיין לא הומצא. מה עוד שהוא לא קיים בשפה הערבית התקנית אותה דוברים הפלסטינים: ארץ ישראל מכונה Palestine בעקבות האימפריה הרומית, אבל הערבים שיבשו את שמה ל-Falastin. בקיצור, זו שגיאה בוטה וגסה מאוד ומצופה מאנציקלופדיה לא לעשות אותה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:28, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
MathKnight, כפיים, ד״ר ברקו. אני עצמי הבנתי שהערך האמור נכתב באנגלית ולא בערבית. אני עצמי הבנתי שהוא מתייחס למושג הגאוגרפי פלסטינה, שהיה אחד משמותיה של הארץ בעולם, גם בקרב יהודים. וכן, הם עקביים וטועים באותה מידה לגבי סוריה, מצרים (Egypt, גם הוא שם יווני מאוחר) ועוד. אבל אני שמח לראות שאתה מודע לקיומו של עם פלסטיני. Tzafrir - שיחה 14:00, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
ד"ר ענת ברקו צודקת במקרה הזה. לטעון שיש עם פלסטיני עוד אפשר, אבל לטעון שהוא בן אלפי שנים זה פשוט טעות גסה במקרה הטוב ושקר במקרה הרע. – ד"ר MathKnight (שיחה) 16:28, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
LOL כמה מופרך!! העם הפלשתיני, ככזה, נוצר כאשר רבים מיהודי-הארץ (שבחרו להישאר על אדמתם ולא להגר ממנהּ) המירו את דתם ועברו לדבר ערבית. אין מה לדבר, על-כן, על "עם פלשתיני" לפני המאה השביעית (או, לכל-המוקדם: השניה) לספירה = ממש כשם, שאין מה לדבר, על "עם יהודי", לפני המאה השישית לפני-הספירה. מי שהגרו למצרים בתקופה הנידונה, הם החיקסוס = שבכלל לא ברור, מה היה מוצאם. חילזון צ'כי - שיחה 01:58, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

סקר "הארץ": 50% מהצעירים היהודים בישראל לא מאמינים שמוצא האדם מן הקוף[עריכת קוד מקור]

בדומה למה שציינו שם כמה מהמגיבים: ניסוח גרוע של השאלה וגרוע עוד יותר שזוהי הכותרת. גם אני לא סבור שמוצא האדם הוא מן הקוף. אבל תוצאות הסקר מעניינות ושווה לקרוא אותן. זהו סקר על היחס לדת עם פילוחים שונים לפי לפי גיל (אבל לא מגדר), עמדות פוליטיות ומידת אמונה דתית. Tzafrir - שיחה 08:16, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
השורה התחתונה: רוב דתי-מסורתי וימני, ובעיקר בגילאי 18 - 24, קרי מנהיגי המדינה בעוד עשר שנים למשך 40 השנים הבאות לפחות. שנה טובה, שנת שלום שנילי - שיחה 09:10, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
השאלה אם מוצא האדם מן הקוף לא מעניינת אותי. אותי מעניין האם הציבור רואה את עתיד בני האדם בהתנהגות כמו קופים. את זה צריך לשאול בסקר. עדירל - שיחה 09:19, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
בנוגע לניסוח השאלה, "מוצא האדם מהקוף" הוא ניסוח שטחי ומועד לטעויות, אבל בסך הכל לא גרוע מהרבה ניסוחים עממיים של עובדות מדעיות. בגוף הכתבה דווקא נכתב "37% מהציבור היהודי בישראל איננו מאמין שלאדם ולקוף אב קדמון משותף" אז ייתכן שזה היה הניסוח האמיתי של השאלה ורק לאיורים נבחרו כותרות קצרות. יותר מעניין אותי שמעל לגיל 65 רק 13% לא מאמינים בכך. אני מאוד בספק שלפני 45 שנה רק 13% מן הצעירים בארץ לא האמינו באבולוציה של האדם. נראה לי שיש פה לא רק אפקט של יותר דתיים וחרדים בגיל הצעיר, אלא שלאנשים רבים מכל המגזרים לוקח חיים שלמים להשלים עם העובדה הזו. H. sapiens - שיחה 10:58, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
מה העניין הגדול? מובן מאליו לכל בר-דעת (קרי: כל מי, שאינו קוף-בסטיונר, שנפל מן העצים לאיזשהו שוק... שעל כך נאמר: "האבולוציה מדלגת, על המסרבים להאמין בהּ" ["דבר אחר"]...), שהאדם מוצאו מקוף קדום, הקוף דנן, מוצאו מיונקים קטנים בהרבה, שחיו בתקופת הדינוזאורים, נלך עוד אחורה ונפגוש זוחלים, עוד אחורה = דגים וכן-הלאה... חילזון צ'כי - שיחה 02:05, 26 בספטמבר 2018 (IDT)
"בישראל 2018, ככל שהיהודי צעיר יותר, כך הוא דתי יותר, קפדן יותר, שמרן יותר וגם נכון יותר לכפות את דתו ודעתו על זולתו". לכפות?!!! מגמה מדאיגה, לפי הנתונים אנחנו מדינת הלכה בעוד שני דורות, מקווה שזה פשוט ענין של אופן הצגת הנתונים והארץ פשוט ניסה ליצור בהלה ציבורית--א.פ עריכות-שיחה 15:42, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
זה בסדר, ישראל מדינת-הלכה מפגרת כבר כעת. בברכת כל חדלי-האישים, מן המפלגות ה"חילוניות" ואף מרבית-מצביעיהםן ומצביעותיהםן, הנהנותים - יותר מכל - לזחול ולהתרפס לרגליהםן, של פעילותי הטאליבאן המקומי. חילזון צ'כי - שיחה 02:05, 26 בספטמבר 2018 (IDT)
סקר: 90% מהצעירים היהודים בישראל לא מאמינים למה שכתוב ב"הארץ". ובצדק. – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:29, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
כל אחד והצדק שלו. הצדק שלך בפירוש איננו שלי.
כלומר שכולם מאמינים למה שאומר בנימין נתניהו? נראה את הסקר קודם. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 13:52, 15 בספטמבר 2018 (IDT)
נו - עוד סיבה מצויינת לברוח, מן החור העלוב הזה. חילזון צ'כי - שיחה 02:05, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

תיקונים בערכי הסכסוך הישראלי–ערבי בוויקי האנגלית[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בטעות דבילית באחד מהערכים הנעולים על הסכסוך הישראלי־ערבי (או פלסטיני) בוויקי האנגלית (הערך: w:Palestinian refugees: יש שם תמונה של מחנה העולים בפרדס חנה). כמו רוב האנשים כאן אין לי מספיק עריכות שם כדי לתקן את זה. למי אפשר לפנות? Tzafrir - שיחה 10:16, 9 בספטמבר 2018 (IDT)

התמונה רלוונטית, היא מופיעה כהנגדה של הטיפול בפליטים היהודים לעומת הטיפול בפליטים הפלסטינים. הזזתי אותה לפסקה העוסקת בכך. דוד שי - שיחה 10:52, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
אבל בפרק הזה עדיין מופיעה טענה שקרית: "the self-declared State of Palestine remains unable to absorb the Palestinian refugees, due to lack of de facto sovereignty over its claimed territories". כלומר, ישראל אשמה באי-יישוב הפליטים, ולא הפלסטינים ומדינות ערב, שמתעקשים להשאירם כפליטים עד שיוכלו להעבירם לתוך מדינת ישראל וכך לחסל אותה. Liad Malone - שיחה 12:52, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
המשפט האמור מדבר על ריבונות ולא על אשמה. ללא הקשר נוסף נראה שהוא נכון. Tzafrir - שיחה 23:53, 9 בספטמבר 2018 (IDT)
אוף, די כבר. ישראל שולטת, בשטחים הכבושים, מזה חמישים ואחת שנה = די-והותר זמן, על-מנת לדאוג לשיכונים הולמים, לכלל תושבי האיזור...
המשך האשמת מדינות-ערב בבעיה, מזכיר לי את נתניהו, שלאחר שש שנים תמימות(!) כראש-הממשלה, עדיין האשים, את אולמרט וממשלתו, במשבר-הדיור המתמשך... חילזון צ'כי - שיחה 02:09, 26 בספטמבר 2018 (IDT)


תמונות מארכיון הפלמ"ח[עריכת קוד מקור]

עמותת ויקימדיה ישראל העלתה לוויקישיתוף תמונות של ארכיון הפלמ"ח ששוחררו לציבור. לשימושכם. אתגר לנועזים - זהו את המצולמים בתמונות. Shnili-WMIL - שיחה 11:24, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

יש שם מקבץ תמונות של חנה סנש. הוספתי לקטגוריה שלה בשיתוף. יש שלוש תמונות של זהרה לביטוב. שייכתי לקטגוריה על שמה בשיתוף, אבל היא אדומה בינתיים, מחכה למישהו שישייך אותה לקטגוריות. Liad Malone - שיחה 15:47, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
והנה גנדי מתחבק עם ערבי. Liad Malone - שיחה 16:10, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
בשביל ה'סקופ' מספיק: גנדי מתחבק. ביקורת - שיחה 18:03, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
זה לא אני שבחרתי את הכיתוב בתיאור התמונה... Liad Malone - שיחה 18:12, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

כל הכבוד! ברוב התמונות יש פרטים נוספים עם שמות המצולמים, הוספתי תמונות חסרות לערכים של זוריק דיין ושלהבת פריאר. ביקורת - שיחה 18:15, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

זה נהדר. צריך לשייך לקטגוריות. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 18:56, 13 בספטמבר 2018 (IDT)
אם כבר מדברים על מיזם ההעלאות של ויקימדיה של תמונות ישנות, ישנם כ-15,000 שצולמו על ידי זולטן קלוגר והועלו על ידי מתניה בקטגוריה זו. האמת היא שהיה רצוי שיהיה קישור למקור אבל זה כנראה לא מתאפשר. בכל אופן, במקרה זה, אם רוצים מידע נוסף הוא נמצא במקור, שאפשר לאתר אותו בקלות. Geagea - שיחה 17:16, 14 בספטמבר 2018 (IDT)
הוספתי תבנית לתמונות מארכיון הפלמ"ח. היא מקשרת לדף התמונה בארכיון. Geagea - שיחה 06:43, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

שיוך לקטגוריות[עריכת קוד מקור]

העולם הזה[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחת תבנית:העולם הזה. דוד שי - שיחה 06:17, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

במקום לגונן על ילדיכם, תנו להם להיכשל[עריכת קוד מקור]

חוקר המוח פרופ' יורם יובל: "במקום לגונן על ילדיכם, תנו להם להיכשל".

"אנחנו מגדלים ילדים שמגיעים לגיל 18 בלי שחוו כישלון משמעותי. ואז הילד או הילדה נופלים מקורס טיס, נזרקים על ידי בן זוג או מתמודדים עם קושי גדול אחר, והם פשוט לא מוכנים לזה. הם מרגישים בושה וכאב גדול ונחושים לא לגרום לזה לקרות שוב. הדרך היחידה לא להיכשל היא להימנע מלעשות דברים שבהם אתה לא טוב". החלטה כזאת, לדברי יובל, היא לא פחות מ"קטלנית", ולא רק לילדים. "מנהלים חייבים לאפשר לעובדים הזוטרים שלהם להיכשל, כי אחרת הארגון כולו ייפגע. ארגון שאין בו סובלנות לכישלונות יכשיר אנשים בעלי כישורים מצומצמים שאינם יכולים או אינם רוצים להשתנות". eli - שיחה 11:27, 18 בספטמבר 2018 (IDT)
אין לי מושג מי מגדל ילדים שמגיעים לגיל 18 בלי שחוו כישלון משמעותי. זה נשמע לי מופרך. יש מעט מאוד ילדים שמסיימים תיכון בלי כשלונות לאורך כל הדרך וזה רק בתחום הלימודי ומבלי לנסות ללמוד קורסים אוניברסיטאיים במהלך הלימודים (שהוא מפתח לכשלון לרבים מהם). יותר סביר לאמר שאנחנו מגדלים ילדים שמגיעים לגיל 18 בלי שהם לומדים להתמודד עם כשלונות. עם זה אני מסכים, עכשיו בא נחשוב איך ללמד אותם להתמודד עם כשלונות. להכשיל אותם בגיל 6, 8, 14 או 16 זה לא פתרון, אלא אם זה חלק מתכנית מובנית שבסופה הם יודעים להתמודד עם כשלון ויוצאים מחוזקים.
עם החלק האחרון אני מסכים, אך איני חושב שיש בעיה כזאת בהיקף רחב. מנהלים מתמודדים עם הדילמה הקשה של עובדים שנכשלים בהתחלה כל הזמן וצריכים להחליט האם שווה להשקיע את המאמץ בהכשרת העובד. כמי שצפה בתהליכים כאלו כמה וכמה פעמים, איני חושב שהבעיה היא סטייה לכיוון של לא לתת צ'אנס.
ופרס ללא ספק היה לוזר. נכון, הוא המשיך למרות זאת ומבחינתו זה היה הדבר הנכון לעשות. אבל המעסיקים שלו במפלגת העבודה עשו את הצעד הנכון מבחינתם והראו לו את הדלת. ואם הם מצטערים על משהו לגביו זה על כך שלא הראו לו את הדלת הרבה קודם. עדירל - שיחה 23:40, 19 בספטמבר 2018 (IDT)
הוא הרי טוען שילדים מבתים מבוססים לא חווים כשלונות לימודיים משמעותיים, כי ההורים דואגים שיאובחנו כך שיקבלו הקלות, וגם מביא סימוכין סטטיסטיים. בעניין הזה הוא ודאי צודק שההורים האלה מזיקים לילדים. אפשר גם לטעון שעבור ילדים רבים כשלונות לימודיים אינם כשלונות משמעותיים, כי זה לא ממש מעניין אותם. נרו יאירשיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ט • 00:58, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
איני יכול לקרוא את המאמר, אבל נשמע לי קצת מוזר לטעון שהילדים הללו שמסתובבים עם הכותרת דפוק על הראש, לא חווים כשלון. ייתכן שחלקם רואים בזה 100% הונאה של המערכת, אז הם לא חווים כשלון, אבל האם הוא מביא נתונים לגבי אחוז מקבלי ההקלות שמוציאים ציונים מעולים? אולי אם יש הרבה כאלו זה אומר דרשני. מעניין האם הוא גם מביא נתונים על כמות הילדים שמקבלים הקלות שמתקבלים לקורס טייס? עדירל - שיחה 02:44, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
הוא מתייחס מן הסתם באופן כללי לגישה המגוננת שיש היום כלפי ילדים. למשל - כשמורה נוזף בילד, במקום לגבות את צוות ההוראה ההורים מתעמתים עם המורה. לא צריך לקחת את דבריו מילולית. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ט 11:31, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
כשחצי מהכיתה מקבלת הקלות אף אחד לא מרגיש דפוק. להפך, השאר מרגישים פראיירים. זה מלבד טענתי הנוספת לעיל. הוא מתנגד ובצדק לאינפלציית ההקלות, אבל גם הוא לא אומר שלאף אחד לא מגיע. יש למשל כאלה ששורקים את החומר כשהם נשאלים בעל פה, והרבה פחות בכתב. נרו יאירשיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ט • 11:36, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
כמי שפה ושם ראה ילדים מתמודדים עם אתגרים לימודיים, אני יודע כמה מרכזי העניין של הצלחה בבניית אהבת הלימודים וההתמודדות עם אתגרים (וילדים הם אלופים בהתחמקות מאתגרים). כשלונות וביקורת מקדמים מעטים מאוד, את השאר הם מכבים. אז כן, צריך איזון, איזון עדין שמורים טובים לומדים עם השנים לעשות. באופן בסיסי מדובר בתהליך של הצבת אתגרים, דאגה שהתלמיד יעמוד באתגרים ומתן משוב חיובי על ההצלחות. כותרות כמו זאת של אותה כתבה, שאיני יודע אם היא בכלל ניתנה על ידי פרופ' יורם יובל, היא בעייתית. עדירל - שיחה 11:50, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
אני מניח שכולנו ראינו פה ושם ילדים מתמודדים, אבל איננו אנשי מקצוע כמו פרופ' יובל. באופן כללי נטיית רוב ההורים היום היא לגונן ולא לתת לילד להתמודד, ועל זה הוא מדבר. הכישלון הרי יבוא מתישהו בכל מקרה, השאלה היא רק אם יהיו אז לילד או למבוגר יכולות להתמודד איתו. נרו יאירשיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ט • 15:18, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
עם כל הכבוד ליורם יובל, הוא חוקר מוח ופסיכיאטר. איני יודע כמה נסיון יש לו בחינוך. ראיתי במו עיני עשרות פעמים איך כשלון פעוט, מגוחך, גורם לילדים להפסיק ללמוד, ואיך לוקח להם המון זמן לנסות שוב להתמודד. ראיתי גם ילדים שבכיתה א, ב, ג, היו שבורים לגמרי בגלל כשלונות ורק הצלחות העלו אותם חזרה על דרך המלך. צריך ללמד ילדים להתמודד עם כשלונות וצריך לדאוג שלילדים יהיו הצלחות, הרבה הצלחות. הכשלונות באות באופן טבעי ולא ניתן בכלל למנוע מהילד לחוות כשלונות. האמירה "תנו להם להיכשל" היא מטופשת ושגוייה. כדי להצליח ילד צריך הצלחות, לא כשלונות. הסיסמה צריכה להיות: "תנו להם להצליח". מורה חכם סיפר לי איך הוא פותח את השנה עם מבחן הכי קל שניתן להעלות על הדעת כדי שכולם יצליחו ואז לאט לאט מעלה את הרמה כשהתלמידים איתו. יש דרכים אחרות, אבל העיקר בהם הוא לדאוג לילד להצלחות, לא חלילה לכשלונות. נכון, צריך להציב בפני הילדים אתגרים, אבל "תנו להם להכשל" אינה הדרך להציב אתגרים, היא הדרך להרוס ילדים. עדירל - שיחה 15:53, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
עכשיו נפתחה לי הכתבה במלואה ואני רואה שיורם יובל טוען בדיוק את מה שאני טוען. סתם כותרת מטופשת. עדירל - שיחה 15:58, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
אני לא בטוח שאתם מסכימים. הוא לא אומר שצריך להקל על הילדים בכל דרך אפשרית כדי שיצליחו כמה שיותר. ציטוט שלו: "ככל שאדם מתנסה יותר בכישלונות, כך הוא יידע לצאת מהם יותר בקלות בעתיד. חייבים ללמוד להיכשל ולהתמודד עם כישלונות". לשיטתך כן צריך לתת הקלות אבחוניות לכל הילדים, כדי שכולם יקבלו כמה שיותר מאיות? כמובן המטרה אינה להכשיל, המטרה היא ללמד ילד איך מתמודדים עם הכשלון. נרו יאירשיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ט • 19:45, 20 בספטמבר 2018 (IDT)

מישהו מכיר את גבי הורוביץ?[עריכת קוד מקור]

כתבתי טיוטה לערך על שחקן השש בש גבי הורוביץ, אך חסרים שם פרטים רבים, בעיקר על ילדותו ועל קורותיו לאחר שובו לישראל.

הטיוטה כאן: משתמש:Gabi S./גבי הורוביץ. כל מי שיכול להעשיר את הערך מוזמן לפנות אלי. השארתי הודעה דומה גם בלוח המודעות.

תודה, -- ‏גבי‏ • שיח 20:56, 19 בספטמבר 2018 (IDT)

אני חושב שכדאי לבדוק אם לערך עליו יש חשיבות. אני לא מכיר, רק ממליץ לבדוק בקריטריונים. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 07:19, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
נראה לי שביחס לשחקני שש בש אחרים יש לו חשיבות. אבל בכל מקרה, מעניין לדעת מה עלה בגורלו. -- ‏גבי‏ • שיח 07:58, 20 בספטמבר 2018 (IDT)

ברכות לכותב החדש בתשלום[עריכת קוד מקור]

יש ביקוש אדיר לכתיבת ערכים לויקיפדיה ואנשים נענים לביקוש. כל הכבוד להם. עדירל - שיחה 11:40, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
מה הסיפור של האנונימיים שמפרסמים בכיכר על כותבים בתשלום ? מה זה ? צרות עין או סגירת חשבונות? eli - שיחה 11:45, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
זהו אנונימי המתנכל באופן קבוע לעורכים שהוא חושד שהם עורכים בתשלום, כמו גם עורכים שהצהירו שהם בתשלום. אמא של גולן - שיחה 11:56, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
גם אני כותב בתשלום. על כל ערך שאני כותב אני משלם בזמן, מאמץ, תסכול נפשי וחרדת החמצה. -- ‏גבי‏ • שיח 14:12, 20 בספטמבר 2018 (IDT)
מציע לך לבוא לעזור בויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/האנציקלופדיה העברית שלי, כך תחסוך את שני הסעיפים האחרונים, והזמן והמאמץ יהפכו לבילוי וכיף גדול. ביקורת - שיחה 14:57, 20 בספטמבר 2018 (IDT)

עורכים בתשלום צריכים להצהיר על כך לפי הכללים שנקבעו, כדי שניתן יהיה לפקח עליהם. אם לא הצהירו יש לשמוח שיש מי שמודיע על כך, גם אם הוא אנונימי. זו לא התנכלות.
חנה עשתה את המעשה הנכון ושאלה את אלי הירש על כך בדף שיחתו. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 01:55, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

אנונימי שכל תרומתו לויקיפדיה היא לחפור ולמצוא משתמשים בתשלום לא מעיד על מישהו שבא בניקיון כפיים לתרום למיזם. אמא של גולן - שיחה 10:12, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
ייתכן, אבל זה מריח לי קצת כמו רדיפה של "מלשינים". יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 10:52, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
לא בדיוק אנונימי. מדובר ביוזר רשום שבעליו פועל לשם כך מחוץ לחשבון. דגש - שיחה 11:24, 21 בספטמבר 2018 (IDT)

תרומה לויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

קיבלתי השבוע מייל שמבקש ממני לתרום לויקיפדיה (כסף) כמו שכבר תרמתי בעבר. משהו במייל נראה לי קצת חשוד.

האם המיילים האלה יוצאים בצורה סדירה? לא ראיתי באנר באתר על מבצע התרמה כמו שהיו בפעמים עברו וקצת חשדתי שמדובר בתרמית מסוג זה או אחר. בן זמרה - שיחה 21:36, 20 בספטמבר 2018 (IDT)

איציק יכול לענות על שאלה כזו • חיים 7שיחה • 00:26, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
גם אני קיבלתי מייל כזה, ועל פניו הוא נראה אמיתי (מצויין בו הסכום שתרמתי לפני שנה). רדיומן - שיחה 07:23, 21 בספטמבר 2018 (IDT)
הפניות האלו לויקיפדים ממש מעוררות גיחוך; מי התורמים הגדולים לויקיפדיה אם לא אנחנו? Tmima5 - שיחה 10:46, 30 בספטמבר 2018 (IDT)

עדכון בוט היישובים[עריכת קוד מקור]

ראיתי באתר של הלמ"ס שעידכנו את פרטי היישובים והרשויות המקומיות לשנת 2017, צריך לעדכן את בוט היישובים. בברכה, מלך הצבים - שיחה 19:58, 24 בספטמבר 2018 (IDT)

הכתובת היא DMY. Mbkv717שיחה • ט"ו בתשרי ה'תשע"ט • 20:44, 24 בספטמבר 2018 (IDT)
אולי כדאי להרהר בגרסא חדשה של בוט הנתונים שעובדת בויקינתונים... טבעת-זרם - שיחה 14:25, 27 בספטמבר 2018 (IDT)

שיוכו הפוליטי של עופר ברקוביץ'[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:עופר ברקוביץ' (פוליטיקאי)#שיוכו הפוליטי של עופר ברקוביץ'. דוד שי - שיחה 06:21, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

הסיבה לפרישת עזיז אבו סארה מההתמודדות לראשות עיריית ירושלים[עריכת קוד מקור]

פתחתי את הפסקה כדי להעביר את הדיון מהפסקה הקודמת, לכאן. האדם החושב - שיחה 16:25, 27 בספטמבר 2018 (IDT)

הדיון התחיל מההערה שלי:
וכנראה שהוא פרש גם מהריצה למועצת העיריייה, אחרי שמשרד הפנים של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון דאגו לומר לו שיש לו תעודת זהות כחולה יפה מאוד, וחבל שייקרה לה משהו [2]),
emanשיחה 17:18, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
בעניין אבו סארה, זו הצגה בלתי מאוזנת של הכתבה בהארץ. הוא מודה שחלק ניכר (כנראה רוב) מזמנו אינו בארץ, וגם הוא לא טוען שמשרד הפנים מאיים עליו כדי שלא ירוץ כפי שמשמע מדבריך. שכחת גם, משום מה, לציין שסיבה עיקרית לפרישתו היא הלחצים והאיומים שספג מפלסטינים. נרו יאירשיחה • י"ז בתשרי ה'תשע"ט • 23:54, 26 בספטמבר 2018 (IDT)
נאיבי אתה לא. אז בבקשה תחסוף מאיתנו את ההיתממות שלך. זה רק מקרה שפתאום נזכרו במשרד הפנים שהוא עובד רבות בחו"ל, ומאיימים להפעיל את ההליך הדרקוני שמאפשר לשלול ממישהו שנולד בירושלים את זכותו לגור בה, בעזרת חוק שבכלל נועד למי שבא מחו"ל להתיישב בתחומי מדינת ישראל.
כמו כן הטענה שהוא פורש בגלל הלחצים מהפלסטינים היא משוללת יסוד. הוא ידע היטב שיהיו לחצים כאלה, ובכל זאת רץ, בשביל מצד אחד לאתגר את המערכת הישראלית, ומצד שני לאתגר את הקונסנזוס הפלסטיני. emanשיחה 00:18, 27 בספטמבר 2018 (IDT).
הנחת המוצא שלך היא שהישראלים תמיד אשמים והפלסטינים תמיד צחים כשלג, וממילא מי שמערער על כך אינו אלא מיתמם. אני מתבסס על הכתבה שאתה עצמך קישרת אליה. לא כתוב בה שפתאום נזכרו במשרד הפנים. כתוב בה שפתאום הוא נזכר לבקש מסמכים שאינם קשורים למועמדות, ולכן התברר לו שיש בעיה עם מעמד התושב שלו. אם אכן רוב הזמן אינו בארץ - עמדת משרד הפנים מוצדקת. אתה יכול כמובן לטעון שהמדיניות הכללית בנושא הזה דרקונית (מן הסתם תמצא גם ביטויים חריפים יותר), אבל זו מדיניות כללית שאינה קשורה להתמודדות שלו. לגבי הפרישה בגלל הלחצים - זכותך לחשוב שהארץ כותבים דברים משוללי יסוד. אני, כאמור, בסך הכול הסתמכתי על המקור שהבאת, ובלעדיו לא נשאר לך הרבה בעניין הזה מלבד דמיונות. נרו יאירשיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"ט • 00:30, 27 בספטמבר 2018 (IDT)
הפוך גוטה. הוא לא פתאום נזכר לבקש מסמכים. לתעודת מעבר (בדיוק כמו לדרכון) יש תוקף, וצריך לחדש אותה מדי כמה שנים. במשרד הפנים פתאום החליטו שמרכז החיים שלו לא בישראל. שושושושון - שיחה 09:33, 27 בספטמבר 2018 (IDT)
המדיניות הכללית מדברת על מקרים שבהם מישהו עבר להתגורר מחוץ לירושלים. בד"כ בפרברי ירושלים שמעבר לתחום שהוחל עליו החוק הישראלי ב-1967. גם זו מדיניות גם לא צודקת, וגם מטומטמת (שלמשל יצאה את הסלאמס הנוראי במחנה פליטים שועפט) אבל זה כבר נושא אחר. אבל על מישהו שגר בירושלים, אבל נוסע לחו"ל לצרכי עבודה (הוא מדריך טיולים) ששללו ממנו את התושבות לא שמעתי.
ולגבי מה היה הגורם העיקרי לפרישה, אפשר לקרוא בדבריו שלו בפייסבוק. emanשיחה 11:49, 27 בספטמבר 2018 (IDT)
לאף אחד לא אכפת מערביי מזרח ירושלים, גם לא להנהגה הפלסטינית. מטעמים אידאולוגיים מונעים מהם לרכוש השכלה גבוהה בישראל על ידי זה שהם לומדים לבגרות הפלסטינית. לחילופין, מכירה מישהו שבבית ספר שלו ניגשו דווקא לבגרות הישראלית, אבל אז אוניברסיטת בית לחם סירבה להכיר בבגרויות שלו. לא מלמדים אותם עברית טובה, שזה חסם רציני למי רוצה לעבוד וסתם לחיות בעיר. ומי שרוצה לעשות אזרחות ישראלית (שלא לדבר על שירות צבאי או לאומי) מקבל איומים מהמשפחה. וכמובן - אי הצבעה לבחירות העירוניות כ"מחאה". אז אין להם כוח פוליטי, ההנהגה שלהם מנצלת אותם לצרכים פוליטיים, וזאת התוצאה. הרי אבו סארה עצמו קיבל איומים בגלל שהוא מתמודד לבחירות לעירייה. אני, אגב, הייתי תומכת בכיף בכל רשימה ערבית לעירייה עם פוטנציאל להיכנס. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"ט 12:03, 27 בספטמבר 2018 (IDT)
שושושושון, אם זה כל מה שאתה חולק עליו בדבריי - דיינו. ה"פתאום" כאן אינו אלא קישוט סגנוני. עמנואל כתב שמשרד הפנים פתאום נזכרו, אני עניתי שהוא זה שפתאום פנה אליהם (מן הסתם מסיבות טובות). מי שבטוח שישראל תמיד אשמה והפלסטינים תמיד צחים כשלג - כמובן יהיה בטוח במיליון אחוז שהפקידים במשרד הפנים (אם לא נתניהו בכבודו ובעצמו) הם אלה שמאיימים עליו בדרך זו כי המועמדות שלו ממש מוציאה אותם משלוותם ועל כן הם, הידועים כמאפיונרים, משיבים באיומים. אולי נתניהו חושש שאבו סארה ייקח קולות מאלקין, ולכן הוא בנה על זה שבדיוק אבו סארה צריך לחדש את המסמכים. מי שקצת יותר ביקורתי יעלה על דעתו את האפשרות התאורטית שמאז החידוש הקודם מרכז חייו פשוט כבר לא בישראל. האפשרות הזאת מקבלת חיזוק בכתבה בהארץ שאליה קישר עמנואל עצמו: "כבעלים של חברת תיירות, הוא נוסע וחוזר מישראל על בסיס שבועי בשנים האחרונות. לדבריו, בשנה החולפת הוא היה בארץ לפחות שבוע בכל חודש". אני לא יודע מה אומרות התקנות, ייתכן שזה פשוט לא מספיק. משרד הפנים גם לא שלל בשלב זה את התושבות, הוא רק אמר שקודם לכן יש לקיים בירור מסודר.
עמנואל, כאמור, אתה יכול לחלוק על המדיניות העקרונית, אבל אין לך שום בסיס לטעון שמדובר באיום בסגנון מאפיונרי, כפי שעשית למעלה. אני מודה לך על הקישור לדברי אבו סארה עצמו בפייסבוק. לטעמי הוא מציג את הדברים באופן מאוזן הרבה יותר ממך. הוא לא מאשים את משרד הפנים באיומים עליו, והוא כותב בפירוש שיש חשש לחיי שותפיו לרשימה ובנסיבות החוקיות שנוצרו אין הצדקה לסכן אותם. נרו יאירשיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"ט • 12:08, 27 בספטמבר 2018 (IDT)
כדאי לקרוא את הראיון עם אבו סארה ב"שיחה מקומית". emanשיחה 17:18, 30 בספטמבר 2018 (IDT)

פמיניזם שתלטני[עריכת קוד מקור]

מישהו מוכן להסביר איך בדיוק יש מיזם רשמי בויקיפדיה שמקדם אג'נדה מסויימת שרבים מתנגדים לה?! אני מדבר כמובן על מיזם "ויקי נשים". מיזם של גורמים זרים לצורך קידום אג'נדה אין מקומה בויקיפדיה. ויקיפדיה צריכה להיות נייטרלית בכל דבר שאין בו קונצנזוס. נדנד - שיחה 23:58, 29 בספטמבר 2018 (IDT)

תוכל להסביר מה בקיום המיזם "שתלטני", מהם "הגורמים הזרים", ומה לא נייטרלי? Dovno - שיחה 00:10, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
לכולם ברור איזו אג'נדה זה מקדם, ורבים כל כך לא מסכימים איתה. למה ויקיפדיה צריכה לתמוך בכזה דבר?! נדנד - שיחה 00:14, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
שאלתי שלוש שאלות, והמילה "אג'נדה" לא היתה חלק מאף אחת מהן. כמובן שאתה לא חייב להשיב, אבל שאלתי בעקבות המילים שאתה בחרת לכלול בהערה שלך. Dovno - שיחה 00:18, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
איזה ״אג׳נדה״ זה בדיוק מקדם? לכתוב ערכים על נשים? מה כל כך מפריע לך בזה? האם אתה מתנגד לכתיבת ערכים על נשים בויקיפדיה, כי זה מה שמשתמע מדבריך. אנא תבהיר את עצמך ותפרט מה בדיוק מפריע לך. – אסף (Sokuya)שיחה 00:22, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
"שתלטני", כי הוא פועל באופן ממוסד מכח ויקיפדיה. "גורמים זרים" באמת היה ביטוי לא מדוייק. כונתי מיזם שאינו קשור לאנציקלופדיות, מטרות זרות. לא נייטרלי כי מדובר במיזם שמטרתו קידום ערכים שלחלקם אין קונצנזוס, כגון קידום תמיכה בלהט"בים. נדנד - שיחה 00:39, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
פרדוקס הטולרנטיות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:44, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
עד כמה שידוע לנו, ערכים כמו: שיוויון מגדרי, סובלנות, הכלת האחר - יש לגביהם קונצנזוס בחברה הנאורה. את התפילה: "ברוך שלא עשני אישה" לא כללנו בעקרונות היסוד של הוויקיפדיה Tmima5 - שיחה 07:46, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
קונצנזוס בחברה הנאורה, כמובן, אבל אין קונצנזוס מהי החברה הנאורה. ההערה שלך בקשר לברכה עלולה לפגוע ביותר מעשרים אחוז הדתיים בארץ, שלא לדבר על שאר העולם, ומהווה דוגמה נפלאה לקבלת האחר של החברה הנאורה. בקיצור, זו תגובה פוגענית שאין בה שום טענה עניינית. נדנד - שיחה 08:22, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
אם נחזור לתלונה המקורית שלך, למיזם ויקי נשים (שאינני מדבר בשמו שכן אינני חלק ממנו) יש שלוש מטרות מוצהרות: הגדלת מספר העורכות בוויקיפדיה, להרחיב את הערכים והתכנים על נשים, לתקן מקרים של הטיה מגדרית בערכים. חבל מאוד שאתה רואה אחת או יותר מהמטרות האלו כאג'נדה לא לגיטימית. Dovno - שיחה 08:39, 30 בספטמבר 2018 (IDT)

אינטרנט רימון או כלי דומה שמגן על מי שלא יכול לשלוט בעצמו מלחזות בתועבה לא יכול למנוע גם לצפות בכל מקום שמופיעה המילה "אישה", "ליברליזם", "זכויות אדם", "שוויון" וכיוצ"ב על הטיותיהן השונות? שנילי - שיחה 08:43, 30 בספטמבר 2018 (IDT)

בתשובה לשאלתך, נדנד: מהי נאורות? אני מפנה אותך לערך תשובה לשאלה: מהי נאורות. את הברכה: "ברוך שעשני כרצונו" בירכתי בחירוק שיניים במשך 18 שנים, והיא בעצם אחת הסיבות לכך שאני דוגלת בפמיניזם. כך שאני הייתי חלק מה"אחר" שאתה מדבר עליו. גם אז וגם בוויקיפדיה סירבתי להיות בעלת נחיתות מגדרית. "ויקי נשים" באה למנוע זאת. Tmima5 - שיחה 09:28, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
נדנד לא בטוחה שהבנתי את התלונה שלך. מחקרים וסקרים שנעשו על ויקיפדיות ברחבי העולם הראו שנשים מהוות אחוז קטן מהעורכות (פחות מ-20%), מרגישות יותר שחזורים ודו-שיח תוקפני, ומתוך כלל ערכי הביוגרפיות, פחות מ-18% מהערכים הם על נשים, למרות שיש הרבה ערכים שיכולים להכתב על נשים ולא נכתבו עדיין. המיזם נועד לעודד ולעזור לעורכות לערוך בויקיפדיה, ולקדם ערכים על נשים. הוא קיים ברמה עולמית. איך זה פמיניזם שתלטני? אמא של גולן - שיחה 09:31, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
אמא של גולן, מספר העורכות בויקיפדיה נמוך ממספר העורכים לא בגלל אפליה מגדרית או משהו בסגנון, אלא בגלל שויקיפדיה פחות מוכרת להן ואלה שהיא כן מוכרת להן לא רוצות להיות עורכות. לגבי הטענה השנייה, שמספר הערכים על נשים נמוך ממספר הערכים על גברים, ויש עוד כאלו שיכולים להכתב עליהן. בזה את צודקת, אבל אפשר גם לכתוב עוד הרבה ערכים על גברים. בנוסף לכך, ישנם הרבה יותר גברים בתפקידים חשובים (לא שזה טוב) מאשר נשים, אבל זה לא קשור לויקיפדיה, וויקיפדיה לא צריכה לתקן את זה. בברכה, מלך הצבים - שיחה 09:55, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
המגמה של מיעוט נשים הכותבות בוויקיפדיה הוא אכן עובדה, בדומה למיעוט נשים במקצועות הריאליים השונים. האמירה שהיותן של נשים קבוצת מיעוט בוויקיפדיה נובעת מאפלייה או מתופעות מערכתיות שליליות הקיימות בוויקיפדיה ודורשות תיקון, לעומת זאת, היא טענה (ליגיטימית, שניתן ורצוי להתווכח עליה) ואינה עובדה. ניתן להציע גם הסברים אחרים לעובדה זו, בלי לטעון שנשים פחות מוכשרות או פחות מתאימות ככותבות בוויקיפדיה; המאמר הזה, שעוסק במיעוט נשים במדמ"ח, מציע כמה הסברים מעניינים. בפרט, הוא עורך אבחנה חשובה לדעתי, בין שיוויון בהזדמנויות (לעודד בנות ונשים לכתוב בוויקיפדיה ולמנוע הטיות חברתיות שתופסות עיסוק כזה כ"לא מתאים" לנשים) לשיוויון בתוצאות (להגיע בהכרח למצב ש-50% מהכותבים בוויקיפדיה הן נשים). 31.168.164.206 10:05, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
ודיון זה נפתח בתלונה על עצם קיומו של מיזם לעודד יותר נשים לכתוב בוויקיפדיה (ללא קשר לסיבות מדוע הן מיעוט מהכותבים). Dovno - שיחה 10:10, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
אני מסתייג מהכותרת של הדיון ומהטון של ההודעה הראשונה. נדנד, אני חושב שיש כאן חוסר הבנה בסיסית של דרך העבודה של ויקיפדיה. לעצם העניין: בוויקיפדיה העברית יש כבר לא מעט ערכים אבל רובם במצב לא אופטימלי (כלומר: אפשר לשפר אותם. ללא רמיזות). ומעבר לכך יש המון ערכים שחסרים בוויקיפדיה העברית. המיזם האמור מתמקד בקבוצה מסוימת של ערכים שחסרים או טעונים שיפור (וכשערך נכתב או משתפר, זה משפר גם ערכים מסביבתו). מעבר לכך המיזם הזה הוכיח את עצמו בינתיים ביכולת גיוס כותבים (בעיקר כותבות. אבל מה זה משנה?) חדשים. כמובן שלחלק ממי שהגיעו עם המיזם לקח זמן להסתגל לכללי הכתיבה האנציקלופדית הניטרלית, וחלק אולי כלל לא הסתגלו ולא המשיכו בסופו של דבר. אבל המיזם הזה כבר תרם לא מעט לוויקיפדיה העברית.
אם נראה לך שיש תחום אחר של ערכים שחשוב לך והוא מוזנח, אתה מוזמן לכתוב עליו. אתה מוזמן גם לגייס אחרים לכתוב עליו. כל עוד מדובר על כתיבה אנציקלופדית ניטרלית, מיזמים דומים יתקבלו בברכה. Tzafrir - שיחה 10:55, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
מה ההיתממות הזאת?! המיזם לא רק מקדם כתיבה של נשים, אלא מקדם ערכים ליברליים כמו הדוגמה שהבאתי לעיל! זו המציאות, גם אם הם לא מצהירות את זה בדף, וזה גם צפוי מראש אני מוכרח לציין. אין לי שום בעיה עם קידום כתיבה של נשים ועל נשים, נקודה.
וTmima5, תגובתך אכן מרגשת, אך עמנואל קאנט לא יחליט לעולם מי הנאור, ואת לא תחליטי מה כוונתו, וגם אם ה"נאורים" (פשוט הזוי השיח הזה) מסכימים על משהו זה עדיין לא הופך לקונצנזוס. זה לא ערוץ 2 כאן. נדנד - שיחה 11:11, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
נדנד הלכת רחוק מידי, לצערי אתה מוציא שם רע לאלו שלא נלהבים מאג'נדות פמיניסטיות למיניהם. וTmima5 על שוויון מגדרי אין קונצנזוס. יש הסכמה לשיוויון בחירויות והזדמנויות, אין הסכמה לגבי שיוויון בתוצאות או לשיוויון הקשור לשיח הזהויות. הָאֶלְקֹשִׁישיחה • כ"א בתשרי ה'תשע"ט 12:13, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
במה הלכתי רחוק מדי? נדנד - שיחה 12:15, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
נדנד, בינתיים לא הזכרת אף ערך שבעייתי בעיניך בדיון הזה. וגם ככה לא נראה לי שמשהו מועיל יצא מהדיון הזה (שכבר התחמם יותר מדי שלא לצורך). אם יש ערך שתוכנו נראה לך לא אנציקלופדי, מוטה וכדומה, אתה מוזמן להצביע עליו (אבל אולי בתור התחלה: בדיון בדף השיחה של הערך כמקובל). Tzafrir - שיחה 14:55, 30 בספטמבר 2018 (IDT)

מטריד אותי עצם זה שויקיפדיה נותנת לזה גב רשמי. מטבע הדברים המיזם עוסק בנושאים שנתונים במחלוקת, ואף על פי שזה לגיטימי לפעול כעורך בנושאים שנויים במחלוקת, ויקיפדיה לא צריכה לתמוך בזה באופן רשמי. נדנד - שיחה 14:59, 30 בספטמבר 2018 (IDT)

מהו אותו "זה" שלשיטתך ויקיפדיה נותנת גב רשמי? המיזם קורא לעידוד כתיבת עוד ערכים ע"י נשים ועל נשים. על איזו פעילות של המיזם אתה מתלונן (ועוד עד כדי קריאה לביטול המיזם)? Dovno - שיחה 15:02, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
אני מעדיף לא לבטל את המיזם אלא לפקח עליו, שבמסגרתו לא ייערכו למשל ערכים שתומכים בשיויון מגדרי. נדנד - שיחה 15:28, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
התלבטתי אם יש טעם להגיב לאמירה כזו, אבל אנסה שוב:
  1. עוד לא ענית לשאלת המפתח: האם תוכל להצביע על איזושהי פעילות של המיזם עליה אתה מתלונן? מה המיזם עשה שלדעתך שגוי/פוגע/לא ראוי? (שים לב שהשאלה אינה "איזו הערה שלדעתך לא ראויה כתבה באחד מדפי השיחה מישהי שגם תומכת במיזם?")
  2. לתשומת ליבך: המיזם כן בפיקוח, כמו שכל עריכה (בין אם כחלק ממיזם או לא) היא גלויה ובפיקוח של הקהילה. אם יש לך השגות על עריכה מסויימת בערך כלשהו, המנגנון לדווח על כך ברור - יש דפי שיחה ומנגנונים ליישוב מחלוקות.
  3. מדוע דווקא מיזם זה ולא אחרים? גם מיזם הלכה עוסק בנושאים שהרבה בעולם רואים כשנויים במחלוקת. כך גם מיזמים רבים נוספים. האם נאסור לערוך במסגרת מיזם הלכה בערכים הקשורים בהלכה? האם נאסור על מיזם צה"ל לערוך ערכים הקשורים לצה"ל כיוון שפעולות רבות של צה"ל שנויות במחלוקת בעולם? הרי ברור שזה אבסורד.
  4. כבר כתבו לך: מטרת המיזם היא לעודד כתיבת והרחבת ערכים. כל עוד הכתיבה עונה על הקריטריונים של ערך אנציקלופדי, כל מיזם כזה הוא מבורך כי הוא מעשיר את ויקיפדיה. אתה בעצם קורא לאסור על עידוד כתיבת ערכים מסוג מסויים, וזה מנוגד לכל התפישה של ויקיפדיה.
  5. האמירה האחרונה שלך יכולה להתפש כפוגענית מאוד. לדעתי לא התכוונת שהיא תשמע פוגענית, ולכן אנסה לתת לך אנלוגיה (לא כדי להגיד: "זו כוונתך" אלא כדי להפנות את תשומת ליבך שכך אתה נשמע): נניח שיהיה דיון דומה בויקיפדיה זרה (נאמר, בגרמנית) בנוגע למיזם שנועד לעודד כתיבת ערכים על יהדות באותה ויקיפדיה. ומישהו יכתוב שם שיש לבטל את המיזם, או לכל הפחות לאסור על כך שבמסגרתו ייכתבו/ייערכו ערכים התומכים בשוויון זכויות ליהודים, כי זה שנוי במחלוקת בקרב אוכלוסיות מסויימות. אחזור שוב: איני חושב שלכך התכוונת אולם כך האמירות שלך נשמעות - לא פחות.
בברכה, Dovno - שיחה 17:06, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
לא שיווין זכויות, שוויון מגדרי. אתה מסתמא יודע שיש אחוזים גבוהים, ולא מיעוט זניח, שמתנגדים להגדרת זוגות מסוימים כ"משפחה" למשל, או מתנגדים ללגיטימיות של ניתוחים מסויימים. אגב, נפלא לדבר עם עורך הוגן. נדנד - שיחה 22:11, 1 באוקטובר 2018 (IDT)

הלכה שתלטנית[עריכת קוד מקור]

ואם נשתמש בניסוח שבחרת בו, מישהו מוכן להסביר איך בדיוק יש מיזם רשמי בויקיפדיה שמקדם אג'נדה מסויימת שרבים מתנגדים לה - ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה (סתם בתור דוגמה שקפצה לי לראש).

ועכשיו לתשובה עניינית, מבחינת ויקיפדיה, לא רק שאין פסול במיזם לעידוד ערכים על נשים, או על הלכה, כדורגל, טכנולוגיה, מאכלים, מכוניות, היסטוריה וכל נושא רלוונטי אחר. זו דווקא יוזמה שיש לעודד ולהרחיב לנושאים רבים ככל הניתן. כל ויקיפד רשאי ומוזמן בחום לפתוח מיזם כתיבה בתחום שמעניין אותו (כל עוד מדובר בתוכן אנציקלופדי כמובן), ולהזמין כל מי שמתעניין בנושא להרחיב את ויקיפדיה בתחום הזה (וכך על הדרך גם להרחיב את קהל העורכים, ולהעשיר את ויקיפדיה בתחומים בהם היא סובלת מסיקור לקוי/חלקי). כל עוד הערכים שמתווספים הולמים את העקרונות של ויקיפדיה, כפי שנקבעו על ידי העורכים לאורך השנים, כל תוספת של ערך חדש או הרחבה של ערך קיים זה דבר מבורך. לכן יוזמה כמו ויקינשים היא דבר מצוין, ואני מקווה שבעתיד נראה עוד יוזמות כאלו בתחומים נוספים. ‏Lionster‏ • שיחה 11:12, 30 בספטמבר 2018 (IDT)

כבר התחילה הדמגוגיה? מהר יחסית. אין לי שום בעיה עם הנגשת מידע, ותפסיקו לנסות להפיל את זה עלי! לגיטימי לחלוטין שכל אדם יקדם מידע שהוא רוצה להפיץ, אבל לא לקדם בתוך הערכים עניינים שאינם בקונצנזוס, שזה בדיוק מה שעושה המיזם הנ"ל. תוך תקיפה והאשמה בשנאה את כל מי שמתוכח על חשיבות ענין כזה או אחר, כפי שאני עצמי חוויתי על בשרי. נדנד - שיחה 11:21, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
אף אחד לא הפיל עליך שום דבר. פתחת דיון, וקיבלת תגובות לגופו של עניין. ולמען הסר ספק - השוואה בין שני מיזמים לא מהווה דמגוגיה, מדובר בהקבלה רלוונטית שנועדה להוכיח נקודה.
מעבר לכך, כשאתה כותב "לא לקדם בתוך הערכים עניינים שאינם בקונצנזוס" נשאלת השאלה מי קובע מה זה הקונצנזוס, ובמילים אחרות, מי קובע על מה כן ניתן לכתוב ועל מה לא לכתוב בוויקיפדיה. התשובה לשאלה היא פשוטה - הקהילה קובעת, וכל עוד נקבע שיש מקום לכתיבה על ערכי נשים, כמו על ערכי הלכה (אם אשתמש בדוגמא הקודמת), לא ברור לי על סמך מה אתה קורא לאסור על כך.
גם לא ברורה לי ההערה שלך לגבי תקיפה והאשמה בשנאה של מי שמתנגד, והרקע המדובר, אבל מבלי להתעמק, כל עוד לא התקבלה החלטה לאסור כתיבה על נושא מסוים, כל עורך רשאי לכתוב עליו ערכים בעלי חשיבות אנציקלופדית, אלא אם תתקבל החלטה שונה על ידי הקהילה כמובן. ‏Lionster‏ • שיחה 11:29, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
ההקבלה היא דמגוגיה, כי לא טענתי שאסור לקדם נושאים מסויימים. שוב ושוב הסברתי שאין בעיה לקדם נושאים מסוימים, כולל כתיבת נשים וכולל הלכה וכלל כל מה שתרצה. אבל אם יבוא אדם ובמסגרת מיזם "אמונה" יפעל למחוק כל איזכור של תורת האבולוציה, מיד תראה כותרת גדולה שלי בעניין. לזה דומה המיזם ויקינשים. ומה שאני עושה פה זה לקרוא לקהילה לבטל את המיזם שאיננו הוגן, ואם אפשר, יותר טוב לקיים פיקוח על פעילותו, כך שיוכל לפעול בעניינים הלגיטימיים של כתיבת נשים וכו'. נדנד - שיחה 11:34, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
מישהו/מישהי ניסו "למחוק כל איזכור של" משהו? מה "לא הוגן" במיזם? ומה הקשר בין המיזם (שמעודד כתיבת ערכים ע"י נשים ועל נשים) לבין ויכוח שיש לך עם עורכת מסויימת על צורת התבטאות בדף שיחה? Dovno - שיחה 11:42, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
להבהרה: אם הוויכוח ביניכם היה בדף השיחה של ערך שנכתב במסגרת מיזם יחסי החוץ, היית קורא לבטל את המיזם? Dovno - שיחה 11:59, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
אתה צודק שאין קשר ישיר, רק מראה לך שבשם הקידום הזה (היא קשורה קצת למיזם, אתה יודע. היא אולי גם תוסיף בדף השיחה שהוא נכתב בעזרת המיזם) הן תוקפות את השונה. לא הוכחה לכלום כמובן, מתנצל אם הובן כך. והן בהחלט מקדמות תמיכה בדברים שאינם בקונצנזוס כגון מה שהבאתי לעיל. לא להתעלם מהמציאות בבקשה. נדנד - שיחה 12:04, 30 בספטמבר 2018 (IDT)

במקום לכלות זמנכם בוויכוח עם מי שלא ישתכנע, לכו למיזם ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/נשים באדום, וכיתבו ערך על אחת מהנשים המוצגות שם. כדי להיות לא רק נאה דורש, אלא גם נאה מקיים, התחלתי לכתוב את הערך קלרה חן. נשגב מבינתי מדוע לא נכתב עד עכשיו. דוד שי - שיחה 17:35, 30 בספטמבר 2018 (IDT)

נדנד, [3] שים לב ש-71 אחוזים מפעילותך בוויקיפדיה מאז נרשמת היא במרחב "שיחה" כזה או אחר. הוויקיפדיה היא אנציקלופדיה ולא רשת חברתית. הגענו לכאן כדי לכתוב ערכים ולא כדי לבזבז זמן בדיונים. Assayas - שיחה 20:16, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
ואתה כאן כדי לתת מוסר? מי שלא רוצה "לבזבז זמן בדיונים" לא חייב להשתתף בדיון. נדנד - שיחה 21:39, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
ההתקפה שלו על מיזם הנשים ממש לא לעניין. הוויקיפדיות תורמות המון, וגם אינן מפריעות לכותבים אחרים. אגסי - שיחה 22:21, 30 בספטמבר 2018 (IDT)

ניסיון למקד את הדיון[עריכת קוד מקור]

בדומה לכל המשתתפים כאן, גם אני גירדתי את הראש בעת קריאת הדיון ולא הצלחתי להבין על מה נדנד מתלונן. בכל זאת, לאחר ההודעה הזו שכתב אני חושב שאני מצליח להבין חלקית (אולי...). לנדנד הפריע הערך שנכתב על כריסטין פורד המתלוננת נגד ברט קוואנו. למי שלא יודע, פורד, פרופסורית לפסיכולוגיה התלוננה שקוואנו, מועמדו של טראמפ לשופט בבית המשפט העליון בארה"ב, ניסה לאנוס אותה לפני כ-35 שנה. התלונה של פורד ועדותה בסנאט הביאו אותה אוטומטית להיות מזוהה עם תנועת Me Too.
כעת יש לשאול, האם כל אישה המזוהה עם תנועת ME TOO זכאית אוטומטית לערך בוויקיפדיה. לדעתי לא.
האם היה מפריע לי אם מיזם ויקינשים היה מקדם כתיבת ערך על כל אישה המזוהה עם התנועה בטענה שעצם הזיהוי עם התנועה מקנה אוטומטית זכאות לערך. כן. למיטב ידיעתי, מיזם ויקינשים אינו עושה זאת.
פורד למשל עשתה עוד כמה דברים במהלך חייה חוץ מלהתלונן על קוואנו. בין היתר, היא קיבלה פרופסורה, פירסמה ספרים ומאמרים רבים ולמיטב הבנתי, היא נחשבת לבת סמכא בתחומה. כנראה שהערך אודותיה אכן נכתב בעקבות פירסומה בתקשורת לאחרונה בהקשר של תלונתה נגד קוואנו. אלא שלי אישית לא איכפת מה מביא מישהו לכתוב ערך על אישיות בעלת חשיבות אנציקלופדית ואני חושב שגם לנדנד זה לא צריך להפריע. יורי - שיחה 15:34, 1 באוקטובר 2018 (IDT)

אני מבין שראית את דף הערך שם, אם כן ודאי ראית שברגע שעודכנתי על היותה פרופסור חשובה חזרתי בי(בתנאי שחשיבותה כפרופסור מצדיקה ערך,ראה שם). לא הזכרתי כאן את הערך ההוא. נדנד - שיחה 21:32, 1 באוקטובר 2018 (IDT)

אתן דוגמה, שכל ויקיפד הוגן יסכים איתי: הערך ראודה מורקוס חד משמעית נועד לקדם לגיטימציה בקהילה הגאה. ושוב! לגיטימי לעורך לכתוב כזה ערך, ואנשים ידונו איתו על חשיבות הערך ומטרתו. אבל אין שום צורך שויקיפדיה תתן לזה גב. נדנד - שיחה 22:18, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
הדבר היחיד שויקיפדיה נותנת לו גב הוא כתיבת ערכים בעלי חשיבות אנציקלופדית. וויקיפדיה, למקרה שלא ידעת, היא מיזם חופשי שאמפשר לכל אחד לכתוב על מה שהוא רוצה כל עוד זה עומד בכלליי המיזם. יש מספר ויקיפדים שהחליטו להקים מיזם שמתמקד בכתיבת ערכים על נשים כי זה מה שמתחשק להם לעשות. כל עוד הערכים שנכתבים במיזם עומדים ברף החשיבות האנציקלופדית אין עם זה בעיה. למעשה, כל ערך חדש בעל חשיבות אנציקלופדית שנכתב הוא מבורך. וכן, זה נכון גם אם הערך הוא על אישה או מישהו מקהילת הלהט"ב או, השם ישמור, אישה שהיא חלק מקהילת הלהט"ב. יורי - שיחה 22:35, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
תוכל לספר לי מי זו הישות העצמאית הזו שאתה מכנה "ויקיפדיה"? יש קבוצת מנהלים סגורה שאני לא מכירה? למיטב ידיעתי, "ויקיפדיה" היא אנשים שכותבים אותה. אם יש רוב בכל נושא שהוא - החל ממגדר וכלה באסכולה לשונית מסויימת - הרוב מכריע בסוגיה, לא אף אחד אחר. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • כ"ב בתשרי ה'תשע"ט 22:36, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: מה שעדיין לא ברור לי זה מה משמעות המשפט ״שויקיפדיה תתן לזה גב״. ויקיפדיה היא מיזם אינטרנטי חופשי בו כל עורך יכול לכתוב על התחומים שמעניינים אותו. ויקיפדיה לא ״נותנת גב״ לשום ערך, משום סוג שהוא. יכול להיות שמדובר באי הבנה לגבי איך ויקיפדיה עובדת. ‏Lionster‏ • שיחה 22:38, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
אני מבין שאני יכול לפתוח מיזם "ויקימין", שמטרתו להפיץ את האידאולוגיה הימנית על ידי כתיבת ערכים מסוימים? נדנד - שיחה 22:40, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
כן. צריך עזרה? עמית - שיחה 22:41, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
בהחלט כן. תעזור לי? אתה חושב שיש סיכוי? יש לי הרגשה שויקיפדיה תמחק לי את המיזם. מופרך?? נדנד - שיחה 22:45, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
אם במטרות המיזם תכתוב שהמטרה שלך היא לכתוב ערכים בנושא האידאולוגיה של הימין אני בספק שמישהו ימחק לך את המיזם. אם מנגד תכתוב שהמטרה היא להבליט את האידאולוגיה של הימין בכל מיני ערכים, סיכוי טוב שהמיזם שלך ימחק שכן מטרה כזו עוברת על המדיניות הזו. יורי - שיחה 22:56, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
לתת במה לאנשי הימין ולפועלם. כמו ויקינשים. וזאת הבעיה, שאתה כותב שזה תלוי מה אכתוב שמטרת המיזם, למרות שכולם יודעים מה מה עוד הוא עושה, כמו הדוגמה שהבאתי. נדנד - שיחה 22:59, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
יאללה. תכין דף טיוטא עם רשימת ערכים חסרים וקצרמרים להרחבה. אני אעבור על זה ואראה אם יש לי מה להוסיף. בהצלחה. עמית - שיחה 23:04, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
כולם יודעים, ובכל זאת הדיון שפתחת מיותר להחריד, ותוצאתו צפויה לחלוטין. ברומא התנהג כרומאי, ואם אתה מוצא הטיות נקודתיות מהסוג שיש סיכוי להילחם עליהם - פתח דיון. מיזם כמו ויקינשים מייצר המון הטיות, אך על רובן אין סיכוי להילחם. יזהר ברקשיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"ט • 23:09, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
האג'נדה של הפעילים במיזם ויקינשים, באם היא קיימת או לא, לא צריכה לעניין אותך. הדבר היחיד שצריך לעניין אותך וכל ויקיפד אחר הוא האם הערכים שנכתבים במסגרת המיזם עומדים ברף החשיבות האנציקלופדית. בעבר, דרך אגב, במיזם דומה מאוד, היו מספר ערכים שנכתבו שלא עמדו ברף זה והוחלט למחוק אותם. זה גרם לסערה לא קטנה שאף הגיעה לתקשורת. ובכל זאת, הקהילה עמדה על שלה והערכים נמחקו. יורי - שיחה 23:15, 1 באוקטובר 2018 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אסור לוותר, אם בכל מקום נקים צעקה זה ישפיע לפחות במידה מסויימת. "המקומות האפלים ביותר בגיהינום ראויים לאלה השומרים על ניטרליות בעתות של משבר מוסרי (דאנטה)". צריך להקים מיזמים נגדיים ללא חשש וללא נקיפות מצפון, עד שיבינו שככה לא עובדים. הבנתי גם שאי אפשר לנהל דיון כי הן כולן "בעלות ידע בפמיניזם" ומתוייגות מיד ? נדנד - שיחה 23:28, 1 באוקטובר 2018 (IDT)

ובקשר לדברי יורי - אי אפשר לדון עכשיו על כל ניסוח ובכל מרחבי ויקיפדיה, ולכן מיזם כזה לא אמור להיות חלק מויקיפדיה רשמית. אגב, ראה את דף המיזם, עם הרצאות פמינסטיות לצד מאד ברור, למה שויקיפדיה תתן לזה במה?! נדנד - שיחה 23:28, 1 באוקטובר 2018 (IDT)

יש בויקיפדיה מעט מאד ערכים שמבחינת נושאם יש איסור עקרוני לכתוב אותם, למשל בנוגע לפורנוגרפיה. כל השאר לגיטימי. נדנד, יש בויקיפדיה הסכמה רחבה (גם אם לא פה אחד) שמיזם ויקינשים הוא מיזם לגיטימי. הערכים בו נמדדים רק מבחינת החשיבות האנציקלופדית שלהם. לא תצליח לגבש הסכמה רחבה נגדו ולהביא לסגירתו (למען הסר ספק, גם אני סבור שהמיזם לגיטימי). יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 11:25, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

וזכותי גם לטעון שזה לא ראוי. ובכל מקרה לא התלוננתי על הנושא אלא על ההטיה האוטומטית. נדנד - שיחה 12:07, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

דו"ח ויקימדיה העולמית על gender equity במיזמי ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

וקשור לפסקה הקודמת - ב-21 לספטמבר פורסם הו"ח של ויקימדיה העולמית על המצב בפרוייקטים השונים - ראו כאן: Wikimedia Foundation releases gender equity report אמא של גולן - שיחה 11:56, 30 בספטמבר 2018 (IDT)

gender equity. Uziel302 - שיחה 21:44, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
צודק, תודה תיקנתי. אמא של גולן - שיחה 09:58, 1 באוקטובר 2018 (IDT)

האם ניתן למחוק דיון בדף שיחה של משתמש[עריכת קוד מקור]

שלום לחברים. אשמח לשתף בשאלה שעלתה לי: בדיון כאן בכיכר העיר אחד מן המשתמשים כתב בעריכה הבאה מילה "בעייתית" אני לא נכנס לעצם המילה הגסה שמפריעה מן הסתם לחלק מן המשתמשים - ובבקשה אל תכנסו לזה גם אתם - אלא לבעייתיות שבה מבחינה טכנית שפשוט בעצם שימושה אינטרנט רימון חוסם את האפשרות להגיב באותו הדיון, פניתי למשתמש בדף שיחתו בבקשה מנומסת לעדן את אותה המילה והוא סירב ובעקבות תגובתי הבאה החליט למחוק את דברי, מן הסתם מהסיבה שזה פוגע בדף שיחתו המלא תרומות חשובות ללא רבב,
עכשיו אני מוכרח לומר שאמנם אני לא מכיר חוק כתוב בנושא אך ממה שידוע לי אסור בקהילה למחוק הודעות מדף השיחה למעט מקרים קיצוניים, לצורך העניין, אני מניח שהרבה מן החברים פה בתחילת דרכם נכנסו למלחמות עריכה ולדברים דומים וחלקם אף ניסו למחוק את הדברים "המרשיעים" ושוחזרו ע"י משתמשים אחרים מהסיבה שהקהילה נוהגת בשקיפות ואסור לטאטא את הדברים מתחת לשטיח.
אשמח אם החברים ידריכו אותי בנושא, תודה רבה. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 20:25, 2 באוקטובר 2018 (IDT)

מדובר בפנייה של המשתמש הנ"ל אלי בדף שיחתי. לאחר חילופי דברים אני מחקתי את השיחה כולה עם התקציר בפעם הראשונה מזה שנים אני מוחק שיחה מדף השיחה שלי, לאחר שהפונה אלי ערך את דבריי וגם תקף אותי במילים בוטות. מי שרוצה יכול לעיין בהיסטוריית העמוד ולראות מה נאמר שם.
באשר לכללים: הכלל הוא בעיקרון שאין למחוק תוכן מדפי שיחות. אני מקיים את הכלל הזה, אבל הפעם הרגשתי זעם רב על הפנייה והשתלשלות הדברים ולכן הרשיתי לעצמי באופן חריג למחוק (והניתוח הפסיכולוגי שעשה לי אותו משתמש בקשר למניעיי למחיקה הוא הבל גמור). אגב, בראש דף השיחה שלי כתוב כבר מזה שנים (בצבע אדום) שאני שומר לעצמי את הזכות למחוק ממנו טקסט - במקרים בודדים ומיוחדים. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 20:33, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
ראו גם את האמור בשיחת משתמש:פעיל למען זכויות אדם#כללי התנהגות. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 20:36, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
יואב ראיתי כבר לראשונה שנכנסתי לדף שיחתך את ההודעה בראש הדף ולאחר שמחקת את בקשתי ריפרפתי בגרסאות הקודמות וראיתי שרוב מוחלט של העריכות עוסקים בנושאים עניינים גרידא ותרומות לקהילה, אך לא חושב שיש בטענה מעין זה להכשיר את המחיקה שביצעת, אני בהחלט מבין שמאחר שנושא זה קרוב לליבך כעסת כאשר העזתי לערער על אותה תפיסת עולם, מהתרשמות שלי בתרומה שלך לקהילה אני רואה שיש לך כוונות טובות ואני בהחלט מעריך את מה שאתה עושה פה בויקיפדיה, אך מאחר שאתה(ואני) נגוע באותו עדיין אולי יהיה נכון לשאול את דעת החברים האם מדובר במעשה ראוי. פעיל למען זכויות אדם - שיחה
המעשה לא ראוי, אבל הרשיתי לעצמי את החריגה הזו מהכללים כיוון שכעסתי מאד. כאמור, אינני מתכוון לנהוג כך אלא במקרים בודדים ומיוחדים. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 20:55, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
לא הבנתי, הלכת ולכלכת על מישהו בדף השיחה שלו בגלל שהוא לא הסכים לעשות משהו שלדעתך היה ראוי שיעשה, ועכשיו אתה מתלונן שהוא הסיר את דבריך? סוף מעשה במחשבה תחילה. אף אחד לא חייב להשאיר התקפות אישיות כלפיו בדף השיחה שלו. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"ט 21:17, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
פעיל למען זכויות אדם, אתה מכנה את המלה ה"בעייתית" ההיא "מילה גסה". זה נשמע מאד מוזר. המלה הזאת בכלל לא נחשבת גסה. היא השם הלועזי לחומרים ויזואליים מיניים. אני משער שאינטרנט רימון חוסם אותה לא בגלל שהיא "גסה", אלא כי היא מרמזת על כך שבעקבותיה עלול לבוא תוכן מיני בלתי ראוי. אני לא חושב שהמילה שהצעת במקומה היא אכן מילה נרדפת. זאת בעיה. כדי להתיחס לנושא מסוים, צריך לקרוא לו בשם המקובל. המחשבה שעומדת מאחורי חסימת המילה הזו היא ככל הנראה: אם נעלים את המילה מהלקסיקון, אז נוכל להתעלם גם מעצם קיומה במציאות של התופעה עצמה. מה שאתה מבקש, זה שכולם יצנזרו את עצמם בהתאם לרימון. זו דרישה לא ריאלית בחברה פתוחה. אם אינטרנט רימון חוסם אותך מלערוך בדפים מסוימים, אולי זה אומר שאתה לא צריך לערוך שם. או שתוותר על הסינון. Liad Malone - שיחה 21:23, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
צִבְיָה, רבת הפיליפינים את טרחת לקרוא את בקשתי בדף השיחה של המשתמש? אין שם שום תקיפה אישית כנגד המשתמש אלא בקשה עניינית לא לרדד את השיח כדי שכלל החברים יוכלו להגיב.
Liad Malone אני כתבתי בפירוש לא להתייחס לעצם המילה אלא רק לתופעה ולכן ברשותך לא אגיב לחלק הראשון של דבריך. לעניין מה שעומד מאחורי החסימה של המילה הנ"ל כמובן זה לא איזו מחשבה להעלים את העיסוק סביב הנושא אלא כפי שכבר כתבת למנוע את מה שבה לרוב ביחד עם המילה.
לא דרשתי מאף אחד למנוע מעצמו להתבטא באמצעות מילים כאלה או אחרות, בקשתי הייתה פשוטה עד כדי גיחוך, המשתמש נדנד שפתח את הדיון הודיע מספר פעמים שהוא משתמש ברימון ולכן ביקשתי מיואב לעדן את המילה, לא בשביל לסרס איזו שהיא תפיסת עולם אלא רק שפותח הדיון יוכל להגיב בו, דרישה לגיטימית לחלוטין.
בכל אופן נדמה שסטינו מעט מנושא הכותרת: האם ניתן למחוק קטעים מדף שיחה שלא לטעם המשתמש?. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 21:46, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
ואתה כמובן צודק לעניין זה שדף שמכיל מילים כאלה לא יהיה ראוי שגולשים מרימון יערכו, ורובם ככולם אכן עושים זאת, אך כפי שכבר כתבתי לעיל לא זה המקרה המדובר. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 21:51, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
בוודאי שקראתי. אני יכולה להבין למה מישהו עשוי שלא לראות בעין יפה שמכנים אותו כ"מומר אוכל נבלות להכעיס". • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"ט 22:01, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
צִבְיָה, רבת הפיליפינים את מכירה את משמעות המושג? אם לא אשמח להבהיר. מדובר במושג בהלכה שדן ברמת חומרה של עבירה -אכילת נבלות(אסור ע"פ היהדות) - שעושה אדם מסוים והיהדות מסווגת את המקרה לשניים: "להנאתו" ו"להכעיס" דהיינו יש אדם שנהנה מאכילת מאכלים אסורים וחומרתו יחסית פחותה ויש אדם שלא נהנה מהמאכלים האסורים אלא עושה זאת בשביל הפרובוקציה במעשה ואז המעשה כמובן הרבה יותר חמור.
לאחר שהסברנו את המושג אסביר את ההקשר לדיון בדף השיחה. מאחר שקראת אותו ראית בפירוש שנמנעתי להשתמש באותה מילה זאת בשביל שאוכל לענות על דבריו ולא אחסם ע"י רימון ואילו הוא כשענה לי לאחר שכבר ידע בפירוש שהמילה פוגעת ברצף הדיון לא בחר לנהל דיון ענייני ואפילו לא כתב אותה בצורה מובלעת בדבריו אלא ממש בראשם, התנהגות כזאת בהחלט נכנסת תחת ה"להכעיס" ולא תחת "הנאתו". פעיל למען זכויות אדם - שיחה 22:14, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
בוודאי שאני מכירה. זה עדיין פוגעני. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"ט 22:25, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
אם את מכירה את המושג אזי את בוודאי תסכימי איתי שהמקרה המדובר בהחלט עומד בקטגוריה ויתכן שמודבר במשפט שיכול לפגוע אך בוודאי שלא כמו הפרובוקציה הזולה בתגובה מעין זאת, ואף אם יהיו כאלה שיאמרו אף לאחר ההסבר של הביטוי שדברי לא היו ראויים(למרות שהוכח כמובן ההיפך) האם זאת עילה למחוק דיון מדף שיחה? אני חושב שלא. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 22:36, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
פעיל, מהשרשור וההקשר בדף השיחה שלו השתמע אמירה תוקפנית כלפיו. גם אם לא התכוונת, קשה לי להאמין שלא היית ער למהומה שזה יקים. בנימה אישית, לדעתי, אם היית מבקש יפה ולא "דורש", ייתכן שיואב אכן היה מכבד את בקשתך. eli - שיחה 23:05, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
יואב, אני מבין את כעסך. עם זאת אעריך אם תשנה את המילה כדי להתאימה גם לעורכים דתיים. eli - שיחה 23:14, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
אפשר לבקש בוט שיוסיף 'בס"ד' לפני כל שיחה או מענה לה, ויחליף "פורנוגרפיה" ב"רחמנא ליצלן". חזרתישיחה 23:40, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
תיקון טעות! לא ברחמנא ליצלן אלא ב'שיקצעס' Im-yahoo.svg
חזרתי, לדעתי, זה סביר לגמרי לבקש המרה של מילה אחת. ובתוכן הדיונים יש בהחלט מקום לגמישות. אף אחד לא ביקש לצנזר ערכים .. eli - שיחה 23:47, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
בס"ד, אבל איך אומרים בעברית פורנוגרפיה (רחמנא ליצלן)? Liad Malone - שיחה 00:29, 3 באוקטובר 2018 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

תשובה טכנית לפעיל למען זכויות אדם וYoavR: לפי ויקיפדיה:דף שיחה

אין למחוק ולהעלים דיונים, ואין לערוך דברי אחרים בדף שיחה, אלא אם מדובר במקרה ברור של תוכן לא ראוי, השחתה, הטרדה, ספאם או חשיפת פרטים אישיים. במקרים אלו, עדיף למחוק את הדברים ולא לערכם, ובמיוחד כאשר הדברים חתומים. כללים אלו נהוגים לא רק בדפי שיחה, אלא גם בדפים שאינם דפי שיחה בהם מקובל לחתום על הדברים (דוגמת המזנון, דלפק הייעוץ, "הכה את המומחה" וכן הלאה).

וויקיפדיה:דף שיחת משתמש

דף השיחה שלכם נועד לכך שמשתמשים אחרים יוכלו לדון עמך בנושאים הקשורים לוויקיפדיה. אין למחוק ולהעלים דיונים מדף השיחה. אם דף השיחה התמלא וברצונכם לפנות בו מקום לדיונים חדשים, יש לארכב בדף משנה את הדיונים הקודמים שאינם עוד אקטואליים, באופן שיהיה זמין לעיון. אין לערוך דברי אחרים בדף שיחתכם, אלא אם מדובר במקרה ברור של השחתה, תוכן לא ראוי, חשיפת פרטים אישיים וכדומה. אין למחוק אזהרה של מפעיל מערכת או מנטר.

מכאן ש"רישמית" ראוי היה שיואב יארכב את הדיון, ולא ימחוק אותו. (אולי למחוק את הביטוי המכעיס מכלל השיחה) אמא של גולן - שיחה 09:06, 3 באוקטובר 2018 (IDT)

תודה רבה. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 09:08, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
אגב, כדי למנוע מהדף להינעל לעריכה בקרב מוגני אינטרנט, אפשר במקום למחוק את המילה להוסיף לה כוכבית או משהו כזה. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"ט 12:10, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
פעיל למען זכויות אדם, תשובתה של אמא של גולן עלולה להטעות אותך. לא רק שמחקת מילה שלא נכתבה על ידך, על דעת עצמך, בדף שיחתו של משתמש ללא רשותו, אלא שאותו ביטוי "מכעיס" שהשתמשת בו בהחלט מצדיק את מחיקתו של כל הדיון שפתחת. אין שום סיבה שעורך בויקיפדיה יסכים שתכתוב בדף שיחתו שהוא "מומר" או דומה למומר "אוכל נבלות". ראוי שתתנצל על התבטאות פוגענית זו, גם אם אולי נהוגה במגזר שלך כלפי חילוניים. לפי תגובתך לצביה, נראה גם שבחרת להשתמש בביטוי שסברת שהעורך שהפנית את הביטוי כלפיו לא יבין, מה שנראה כנסיון מודע להלבין את פניו. כדי לתקן את התשובה ה"טכנית" של אמא של גולן, שים לב מה אומר הציטוט שהביאה: "אין לערוך דברי אחרים בדף שיחתכם, אלא אם מדובר במקרה ברור של השחתה, תוכן לא ראוי". עריכתך האחרונה שם כללה את שני הדברים הללו. Liad Malone - שיחה 13:12, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
Liad Malone כשמצטטים משפט כזה ראוי לשים לב גם להקשרו תראה את התגובה שכתבתי לצביה, עצם שימושו בא בשביל לתאר מעשה פרובוקטיבי ולא קשור בכלל לעצם המעשה או לאדם שעשה אותו. לעניין ה"צנזור" מוזמן לקרוא כאן שיחת משתמש:פעיל למען זכויות אדם#כללי התנהגות. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 13:31, 3 באוקטובר 2018 (IDT)

דו"ח ויקימדיה העולמית Community Engagement Insights/2018 Report[עריכת קוד מקור]

ממצאי הדו"ח

כמה דברים שאותי עניינו:

  • גיוון - אין כל כך.
  • אחוז הנשים בכל מיזמי ויקימדיה: כ-9%, וללא שינוי משמעותי בשנה האחרונה
  • רוב המשתתפים הם בגילאי ה-30+ עד 40+, והממוצע עולה
  • רוב המשתתפים מהצפון הגלובלי
  • הקהילה לא מעוניינת לשפר גיוון
  • עדיין יש בעיה של הטרדות/התעמרות, במיוחד כלפי נשים, ואין ממש שיפור

שום דבר שהפתיע :) ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 22:40, 1 באוקטובר 2018 (IDT)

יכול להיות שנשים פחות מתעניינות בויקיפדיה, כמו שגברים פחות מתעניינים בביגוד? נדנד - שיחה 22:43, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
אני מבינה שיש לך באמתחתך מלאי בלתי נדלה של סקסיזם... למה שגברים לא יתעניינו בביגוד? בכל מקרה, יש דוחות ומחקרים והמון, המון המון מידע על הסיבות שנשים לא עורכות בוויקיפדיה... עלה בדעתך ללמוד את הנושא לפני שאתה מתבטא לגביו? ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 23:12, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
בסך הכל הצעתי אפשרות! שאנשים יחשבו על האופציה! ולצערי המציאות היא שגברים מתעניינים פחות בביגוד, את חולקת עלי? נדנד - שיחה 23:23, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
TMagen, הצעתי הכנה שתתעלמי מדבריו. eli - שיחה 23:26, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
אל תילחץ, אלי, אני בטוח שהיא תצליח לענות משהו. עם קשר או בלי קשר, אבל משהו. נדנד - שיחה 23:30, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
מדבריך נראה שבמקום לבלות בחיק משפחתך או חבריך אתה מעביר את זמנך בהצקה מאחורי מקלדת לויקיפדים והתססה בדווקא של הקהילה במגוון נושאים רגישים. אם היה בנהלים חוק האוסר על חרחור ריב ופרובוקציה הייתי חוסם אותך. חד משמעית. עדיף שתלך מכאן ותניח לנו לנפשינו כמו שהיה עד בואך. eli - שיחה 23:37, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
מצטרף להצעה. נראה שמדובר בדיון לשם הדיון. אני סיימתי להגיב פה. ‏Lionster‏ • שיחה 23:35, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
נושאים רגישים עם צד אחד שתלטן שסותם לכל האחרים את הפה. עד כאן! נדנד - שיחה 23:44, 1 באוקטובר 2018 (IDT)
האם ניסית לבדוק ממש אם גברים לא מתעניינים בביגוד? בדקתי בגרסאות הישנות ומצאתי שהתורמים הראשונים לערכים חצאית, שמלה ןאופנה היו גברים. יורם שורק - שיחה 20:55, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
המממ, אתה באמת חושב שגברים מתעניינים בביגוד כמו נשים?! מה שכן, אולי בבגדי נשים... נדנד - שיחה 22:19, 2 באוקטובר 2018 (IDT)
אחרי שמשתמש:נדנד הסיח את הדיון כהרגלו למחוזות רחוקים, צריך להעיר שלנשים וגברים יש, בהתפלגות, תחומי עניין שונים במובהק. זו עובדה פשוטה, מדידה ומוכחת, שהיא ההסבר הסביר ביותר לתופעות ידועות רבות (כמו הרוב הגברי בהנדסה לעומת הרוב הנשי בפסיכולוגיה). לא מוכרחים לעקם את העולם כשמגלים שאחוז הגברים שמעדיפים לכלות את זמנם בליקוט טענות וויכוח עליהן בדפי שיחה גדול פי עשרה מאחוז הנשים שמעדיפות לעשות את זה. מן הסתם יש פעילויות אחרות, חשובות בה במידה, שבהן היחס הפוך. עוזי ו. - שיחה 10:37, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
זה שלגברים ונשים יש תחומי עניין שונים זו עובדה שאי אפשר להתווכח עליה. השאלה כאן היא למה ואיך זה משליך על תחומים שונים. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"ט 12:09, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
יש הבדלים בין הזוויגים שהם מהותיים, למשל גברים לא מסוגלים (עדיין) ללדת ולא נצליח ללמד אותם ללדת ע"י מיזמים בוויקיפדיה. אבל במידה ועוזי מאמין שאשה מסוגלת לערוך בוויקיפדיה כמו גבר, אז מבחינתו כ-10% נשים מבין העורכים פירושו שוויקיפדיה מאבדת כ-45% מן העורכים הפוטנציאלים שלה. וגרוע מזה, מאבדת אותם באופן ממוקד לציבור מסויים של משתמשים (לא בדקתי אבל אני מניח שההבדל בין נשים וגברים בשימוש בוויקיפדיה קטן יותר מאשר בעריכתה). הסיבות לאובדן זה עלולות להיות תקריות היסטוריות של "תחומי עניין" שניתנות לתיקון די בקלות, ואולי כאלו שאנחנו מעוניינים לתקנן גם בלי קשר לנושאי זוויג ומגדר (למשל להקיף "תחומי עניין" נוספים בוויקיפדיה, או להוריד את מפלס התוקפנות בדפי השיחה). H. sapiens - שיחה 12:48, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
אדרבא, "תחומי העניין" שאני מדבר עליהם אינם קטגוריות של ערכים, אלא סוג פעילות הפנאי שהפרט מעדיף: עריכה בוויקיפדיה לעומת פעילויות מתחרות כגון קריאה, ריצה בפארק או התנדבות במועדון קשישים. נניח שמתברר ששעור הגברים שרואים בעריכה פעילות פנאי רצויה גבוה פי עשרה משעור הנשים (הנתון הזה קצת קיצוני בעיני מכדי להיות סביר, אבל ניחא). אם מטרת ויקיפדיה היא לגייס כותבים נוספים, לכאורה היה אפקטיבי ויעיל יותר להקים מיזם שיתמקד בגברים דווקא, אחרי שהוכיחו שהם נוטים יותר למשימה המסויימת הזו.
החישוב שטוען שאנחנו מאבדים 45% מהכותבים הפוטנציאליים מניח ששעור הנשים העורכות בוויקיפדיה "לקוי" ביחס לשעור הגברים העורכים בוויקיפדיה שהוא מעין סטנדרט אוניברסלי, וכל מה שהמיזם צריך לעשות הוא "לתקן" את נשות העולם עד שיתאימו אליו. אולי הן פשוט רוצות לעשות דברים אחרים. עוזי ו. - שיחה 14:50, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
יש שפע, שפע רב אפילו, של מידע לגבי שימוש של נשים בוויקיפדיה, עריכה של נשים בוויקיפדיה, השתתפות של נשים במיזמי ויקימדיה, וכן באופן רחב יותר, של תחומי עניין מבוססי מגדר, מתי ואיך אלה מעוצבים, ומה הגורמים השונים להבדלים. למי שרק מבקש לדעת. ישנם אנשים, שנדנד הוא רק אולי הקיצוני מביניהם, שלא מעוניינים במידע, אלא בחיזוק תפישותיהם הקיימות. אין איך להתנהל מול זה, באמת. בכל מקרה, הדו"ח הנ"ל מדבר על השתתפות של נשים בכל מיזמי ויקימדיה, ולא על עריכה בוויקיפדיה. יש לנו ערך מאוד טוב ומושקע לגבי הפער המגדרי בוויקיפדיה, כולל הרבה הפניות ומחקרים. בקיצור, אין צורך לנחש.
אתן ספוילר קצר: נשים וגברים משתמשים בוויקיפדיה באותה המידה. הסיבות העיקרית שנשים לא עורכות בוויקיפדיה: מרחב אגרסיבי/תוקפני, העדפה לעבודה שיתופית/תקשורתית, מעל גיל מסוים - פער טכנולוגי. בגילאים אחרים - פחות פנאי מחמת העובדה שנשים עדיין עושות את רוב העבודה בבית ועם הילדים, בנוסף לעבודה לשם פרנסה. כך שיש להן פחות פנאי, יותר תחרות על הזמן הזה, והן יותר עייפות. עוד ספוילרים ממחקרים: מיזמים (ויקיפדיה בראשם) שאינם משקפים את המגוון האנושי - אינם משקפים אלמנטים אנושיים אחרים (כגון: ידע). המידע תמיד ישקף את מי שיוצר אותו, וככל שיש פרופיל אחיד של עורכים (כפי שיש: בוויקיפדיה הפרופיל הוא גבר, לבן, משכיל, בגילאי 35-45, ממעמד הביניים ומעלה, ומקבוצת הייחוס השלטת (הגמונית) בחברה (לא קבוצת הרוב. נגיד, בארצות הברית נוצרים פרוטסטנטים, בעלי מאפיינים של פטריוטיזם ודוגלי קפיטליזם, ובישראל יהודים אשכנזים, בעלי מאפיינים של ציונות ומיליטריזם). ללא גיוון, האנציקלופדיה לא יכולה לשקף את "הידע האנושי" אלא בעיקר את "הידע שבהישג הגבר הלבן האמיד".
בניסיון שלי (הלא מדעי, אבל הרב), נשים דווקא מאוד מתלהבות מהרעיון של ויקיפדיה. ומה שזה אומר הוא, אולי, שהמרחב, אשר נבנה לא על ידי נשים, אולי נבנה מראש באופן שאינו מתאים להן. ובמקום לומר, מי שלא מתאים לה שלא תהיה פה, אפשר לחשוב איך לכלול את כל המגוון האנושי בעשייה שהיא לכאורה אמורה לכלול את הידע של כל המגוון האנושי. ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 15:57, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
אפרופו מחקר ומגדר, הנה שרשור ציוצים מאלף [4]. 132.64.2.183 22:07, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
אתייחס רק לשניים מנימוקיה של TMagen: "מעל גיל מסוים - פער טכנולוגי. בגילאים אחרים - פחות פנאי מחמת העובדה שנשים עדיין עושות את רוב העבודה בבית ועם הילדים, בנוסף לעבודה לשם פרנסה" - ומה עם טווח הגילאים 15–25, שבו אין פער טכנולוגי ואין הבדל בעול עבודות הבית? גם בטווח זה קשה לראות נשים בוויקיפדיה, אולי בצורה קיצונית עוד יותר מאשר בגילאים מבוגרים יותר.
"מרחב אגרסיבי/תוקפני" - אזכיר שהוויקיפד האגרסיבי ביותר בתולדות ויקיפדיה, בפער משמעותי לפני האחרים, הוא ויקיפדית (שנמנית עם המעטים מאוד שהוכרזו כטרול). דוד שי - שיחה 23:11, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
אף ויקיפד או ויקיפדית אחד/ת הם ביי דפינישן לא מעידים על מגמות חברתיות, זה כשל לוגי כל כך בסיסי שזה מביך שהעלית אותו כטיעון. אם נגיד, 90% מגוגל-מוגלים הם סגולים, זה לא מוכיח שום דבר לומר "אני מכיר גוגל-מוגל צהוב - הכי צהוב שיש!" עדיין הרוב המוחץ של האוכלוסייה הפיקטיבית הזאת... סגול. ולצערי זה לא הכשל הלוגי היחיד בדבריך, אבל זה מספיק. לגבי הנקודה השנייה - לצערי המחקרים מעידים שאנשים צעירים באופן כללי פחות מעוניינים בעריכה בוויקיפדיה. בכל מקרה, נתתי רק כמה מהסיבות, יש עוד. ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 23:32, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
סגנון הכתיבה השעטנזי שלך, "בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ", הוא עלבון לאוריינות ותת הערכה של קוראיך. האם ה"ביי דפינישן" או כל לעז אחר שאת מרבה לשלב בכתיבתך וכפועל יוצא לסרבל אותה וליצור משפטים עילגים, עקומים וחורקים כמו "אף ויקיפד או ויקיפדית אחד/ת הם ביי דפינישן לא מעידים על מגמות חברתיות", הכרחי? האם יגרע מערך דבריך אם במקום ה"ביי דפינישן", המתנשא, יצטנע לו "בהגדרה"? 46.116.207.7 06:41, 4 באוקטובר 2018 (IDT)
מסתמן כהכרחי. ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:45, 4 באוקטובר 2018 (IDT)
תודה. 46.116.207.7 15:46, 4 באוקטובר 2018 (IDT)
אם כבר כשלים לוגיים, האנאלוגיה שלך בהחלט נופלת תחת הקטגוריה הזו. אנאלוגיה מתאימה לדברי דוד שי היא שרוב הטווידלדי הירוקים הם בעלי סמממנים חיצוניים לטווידלדי הכחולים, ועם זאת רוב אלו שעוסקים בריצה הם טווידלדי ירוקים. ואם רוצים לטעון שזה מכיוון שהירוקים הם מתפעלים (בניין התפעל סתמי) בנושא, הרי שדווקא הכי מתפעלת (מבין המועטים שהוכרזו ככאלו) היא כחולה. דוד שי לא טען שהצהוב הוא הכי צהוב שיש, אלא שהסגול אינם יותר מהצהוב, ולשם הדוגמא מבין המעטים שהוכרזו כאגרסיביים הרי שלצהוב יש מקום מאד "מכובד" באותה רשימה קצרה.
אבל ברור שתפני לכיוון הזה, שהרי תשובה אמיתית לטענתו הראשונה (שמשום מה הפכה אצלך לשנייה) אין לך. גם אם בני 15-25 פחות מעוניינים בעריכה בוויקיפדיה, הרי שאם הפרופורציות של העורכים משני המגדרים פרופורציונליים ביחס לכלל, והסיבות שהוצעו לא רלוונטיות עבור טווח זה, צריך יהיה להביא הסבר מדוע כאן זה כך. ואם לא, אז לקבל שכנראה יש סיבה גורפת לפרופורציה שאיננה נובעת כלל מהסיבות שהוצעו. אשמח אם לא תשתמשי בדחלילים, אלא תעני לעניין (אני לא מתנגד אם תעני לעניין שתוסיפי גם טיעונים דמגוגיים/ויכוחיים/דחליליים/ציניים/או כל דבר אחר). בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ו' בחשוון ה'תשע"ט • 17:05, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

טעויות בויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה - הטעויות המביכות ביותר באתר מאקו.
זה לא חדש, אמנם, אבל תמיד נחמד. אגב - זו כתבה שקל מאוד להכין. תשחית, תעשה צילום מסך, ויש כתבה... כבר היה עיתונאי שהתרברב בזה שהשחית את ויקיפדיה (בלי שמות, שלא תהיה תביעת דיבה).
חוץ מזה, רוב ההשחתות בכתבה הן לא בוויקיפדיה העברית, וגם באנגלית - הן נראות ממש ישנות, לא משהו מהשנים האחרונות. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 18:19, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
הכותרת של מאקו מטעה, ומתאימה לרמה הנמוכה של התקשורת בישראל. מיותר לציין שהם לא ציינו בכותרת שמדובר בוויקיפדיה האנגלית ולא העברית, מטעמי ריטינג. מציגים את זה כטעויות שמופיעות בוויקיפדיה, בעוד שמדובר בהשחתות שמן הסתם שרדו לזמן קצר. אגסי - שיחה 18:55, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
מה שאגסי אמר. יאללה, בואו נכריז מלחמה ונפתח ערך מאקו- הכתבות המביכות ביותר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:58, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
זה מיותר, מהסיבה הפשוטה שהאתר הזה בנוי מכתבות מביכות באופן כללי. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 19:56, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
אני לא מצליח לפתוח את הכתבה, מישהו מוכן לתת לי תקציר? פעיל למען זכויות אדם - שיחה 20:06, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
תקציר: צילומי מסך של השחתות. רובן ככולן לא מצחיקות, אלא סתם הפסלות שאנחנו מנקים 50 פעם ליום. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:08, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
תודה. בכל מקרה מניח שבא עם איזה מלל, ניחא. אפשר כמה דוגמאות לערכים שהושחתו? פעיל למען זכויות אדם - שיחה 20:11, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
אל תשחית את זמנך לריק. המלל מיותר כמו צילומי המסך. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:53, 4 באוקטובר 2018 (IDT)
מדובר על כתבה במאקו מ-2012. לא ברור למה התו השמיני שולח אותנו לשם - אין בכתבה הזו שום דבר שמצדיק זאת. נכון ש"כיכר העיר" זה קצת פחזבל שלא צריך הצדקות, אבל במקרה הזה נרלי שהיה כשל בשיקול הדעת. קיפודנחש 02:08, 6 באוקטובר 2018 (IDT)

האם ויקיפדיה צדקה כשפסלה ערך על כלת פרס נובל? לא, אבל זה מסובך[עריכת קוד מקור]

אני מאוד נהנה לראות את האלו שכועסים: "הלו! אתם שם בוויקיפדיה! חצופים! למה לא כתבתם עליה ערך?". ה"אתם שם" זה משהו... התו השמיניהבה נשוחחתובנות 21:37, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
רק אדייק: ויקיפדיה האנגלית לא פסלה ערך על כלת פרס נובל. ויקיפדיה האנגלית פסלה ערך על אישה לא כל כך מפורסמת, בדרגה אקדמית שאינה הגבוהה ביותר (פרופסור חבר), שלימים הפכה לכלת פרס נובל. אכן, לחברינו בוויקיפדיה האנגלית לא הייתה היכולת לראיית הנולד, ועל כך יש לגנות אותם. ליתר ביטחון, ולמניעת תקלות, אני מציע שנאפשר כתיבת ערך על כל אדם בעולם מיום היוולדו, כפי שזכה לכך הנסיך ג'ורג' מקיימברידג', כי לכל תינוק ותינוקת יש פוטנציאל להפוך לזוכה פרס נובל, ראש ממשלה או עבריין בולט. כדי שלא לגזול מאיתנו את התענוג שבמחיקת ערכים, נוכל להתכנס עשר שנים לאחר מותו של אדם (ולא רגע אחד קודם, כי לפעמים חשיבות מתבררת לאחר המוות) להחליט שאין חשיבות לערך העוסק בו, ולמחוק את הערך.
דרך אגב, האם ראיתם טענות על כך שאוניברסיטת ווטרלו לא מינתה אותה לפרופסור מן המניין, או שרק ויקיפדיה זוכה להיות שק החבטות של החוכמולוגים? דוד שי - שיחה 22:42, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
מה הקשר? האם מי שלא מגיע לדרגה המתאימה אוטומטית לא זכאי לקבל ערך? קצת מפתיע אותי שחתן פרס נובל אינו מישהו שכבר לפני כן היה מספיק בולט בתחום כדי להיות ראוי לערך, גם ללא הערך מהפרופסורה. האם זה באמת המצב בדרך כלל? Tzafrir - שיחה 23:37, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
דוד שי, הרבה טענות על כך שאוניברסיטת ווטרלו לא מינתה אותה לפרופסור מן המניין, ועל כך שלא הופיעה בתור "notable faculty member" באתר שלהם אמא של גולן - שיחה 23:47, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
Tzafrir מדובר על עבודת הדוקטורט שלה ומאז היא לא התפרסמה באופן מיוחד. כך שהשאלה האם היא בולטת בתחומה היא שאלה טובה אבל על זה יכול לענות רק מישהו שמבין בתחומה. בהרבה מקרים מדובר על מספר קטן יחסית של אנשים (נניח כמה אלפים ברחבי העולם) וצריך שמישהו כזה יכתוב בוויקיפדיה ערך אודותיה. אז קורה שאין ערך אחת לכמה שנים. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 09:31, 4 באוקטובר 2018 (IDT)
אבל שאלתי על זוכים אחרים. מדגם של n=1 אינו מועיל במיוחד. Tzafrir - שיחה 10:09, 4 באוקטובר 2018 (IDT)
סביר להניח שהעבודה המדוברת זכתה לציטוטים רבים והקנתה לה שם בקהילה, ותקשורת ההמונים היא שפספסה אותה ולא תיווכה אותה לנו - ההמונים לצורך העניין. ברור שוויקיפדיה כמיזם הנשען על ידע גלוי וחכמת ההמון, עשויה לפספס אישה דגולה כזו, ואפשר לראות בחברי ועדת הפרס עוזרי מחקר של הוויקיפדים, אם רוצים נקודת מבט נוחה יותר על הדברים. ביקורת - שיחה 11:01, 4 באוקטובר 2018 (IDT)
ועדיין שאלה קשה יותר היא איך האוניברסיטה שלה פספסה אותה. האוניברסיטה לא נסמכת על חוכמת ההמונים, אלא על חוכמת ועדת המינויים שלה, שאמורה להכיר היטב את סטריקלנד ואת פועלה. אם האוניברסיטה לא עמדה על גודל פועלה, בוודאי מותר לוויקיפדיה האנגלית להיכשל בכך. דוד שי - שיחה 19:35, 4 באוקטובר 2018 (IDT)
1. פרס הנובל הוענק לסטריקלנד ולמנחה שלה על עבודה שבוצעה במהלך הדוקטורט. קשה לעומד מבחוץ להעריך מה תרומתו של כל אחד מהם לעבודה. יתכן מאד שוועדת המינויים - הדנה באדם לגופו - תשפוט לחומרה ותבקש ראיות לכך שהעבודה נעשתה על ידה ולא על ידי המנחה שלה; ואילו ועדת פרס - הדנה בעבודה המזכה בפרס - תשפוט לקולא ותכלול את כל השותפים. (יתכן גם שלו היה הסטודנט במקרה הזה גבר, היתה הוועדה מחליטה להעניק את הפרס לשותף הבכיר; ואילו מכיוון שמדובר באשה הוועדה חששה להיות מואשמת, גם אם שלא בצדק, באפליה על רקע מין).
2. נראה שבאוניברסיטת ווטרלו מקובל שהמועמד מגיש את עצמו לקידום, וסטריקלנד מעולם לא הציעה את עצמה. (המנגנון הזה מוזר בעיני; כשהייתי ראש מחלקה ראיתי לעצמי חובה לסקור מפעם לפעם את תיקי חברי הסגל ולהגיש לקידום את אלו שהתאימו לכך; אבל כל מקום ושיטותיו). עוזי ו. - שיחה 19:53, 4 באוקטובר 2018 (IDT)
לגבי 2, הבנתי שכך אמרה סטריקלנד עצמה. ייתכן שלא הציעה את עצמה כי לא חשבה שפרסמה מספיק מאז הדוקטורט. נרו יאירשיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ט • 01:53, 5 באוקטובר 2018 (IDT)
מומלץ לקרוא את תיאורו של ש"י עגנון לדרכי המינוי לפרופסור באוניברסיטה העברית בראשית ימיה, המופיע בהרחבה בספרו "שירה". דוד שי - שיחה 08:59, 5 באוקטובר 2018 (IDT)
עוזי ו. ההנחה אומרת שאם זו עבודת הדוקטורט של מישהו, הרי הוא זה שעשה את המחקר, לא? הרבה ביקורת הייתה על ועדת הנובל על כך שלא נתנה לג'וסלין בל ברנל את הנובל למרות שעבודת המחקר שלה היא זו שגילתה את הפולסרים ואילו רק המנחה שלה קיבל.אמא של גולן - שיחה 10:05, 5 באוקטובר 2018 (IDT)
מחקר הוא לא פעולה נקודתית. אם נשתמש בסיפור של ברנל והמנחה שלה, חתן פרס נובל אנטוני יואיש, להדגמה עקרונית: מי הציע לבדוק אזור מסויים של הרקיע, בציוד מסויים ועם פילטרים מסויימים ובתדר מסויים? מי סיפק את המכשור שאיפשר את הבדיקה (וחשך מעצמו ומתלמידי מחקר אחרים את האפשרות לבצע את אותן תצפיות במקביל)? מי הציע כיצד לנתח את הנתונים, ביקר את הניתוח והצביע על כשלים אפשריים (מה שמכונה בערך "נאלצה להתמודד עם סקפטיות" של יואיש, כאילו אין זה חלק מהותי מתפקידו כמנחה)? מי הבין את משמעות האנומליות והצביע על המאמרים הרלוונטיים להשוואה? יתכן כמובן שברנל עשתה את כל זה בעצמה; אינני יודע; אבל ההנחה האוטומטית שהסטודנט ("החלש") הוא מי שעשה הכל ואילו המנחה ("החזק", נציג הממסד) בעיקר שם רגליים והפריע נובעת מחוסר הבנת התהליך (ומן הנטיה הידועה לבסס עליונות מוסרית על ידי הצבעה על פגמיו של האחר). עוזי ו. - שיחה 15:13, 5 באוקטובר 2018 (IDT)
ואולי למנחה יש אינטרס לקדם תלמידים כי על כך הוא מקודם ומתוגמל ואולי הוא ניחן בטוב לב ? צחי לרנר - שיחה 18:14, 5 באוקטובר 2018 (IDT)
אני לא מבין מה הקשר. עסקנו באופן שבו תלמיד מחקר מגיע להישגים מדעיים, ולא במוטיבציה שלו או של המנחה שלו לעסוק במחקר. עוזי ו. - שיחה 19:29, 6 באוקטובר 2018 (IDT)

במקביל ליבבות הנשמעות על שוויקיפדיה האנגלית מחקה את הערך על דונה סטריקלנד ברצוני להביע את שמחתי על כך שבוויקיפדיה העברית נמצאים כבר שנים אחדות ערכים על הזוכים הטריים בפרס נובל לשלום, דניס מקווגי ונאדיה מוראד. אני שמעתי עליהם לראשונה רק לפני שעה, ורוצה להביע את הוקרתי לוויקיפדים ששמעו עליהם לפני זמן רב, והבינו שהם ראויים לערך. דוד שי - שיחה 13:01, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

אנטוני יואיש, מהרו להכחילו. 129.69.140.138 15:06, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

רשה לבוא בטענות. הרקוד המדעי שלה באמת לא מאפיין אדם בקליבר של זוכה פרס נובל, ועורכי ויקפדיה לא נמצאים במקום שמאפשר להם לבצע עבודת חקר מעמיקה על איש מדע ותרומתו. אם משווים אותה לשני עמיתיה שזכו, מבחינת האימפקט על עולם המדע, היא לא בסקאלה שלהם. לפחות בפרמטרים המקובלים למדידה. משה פרידמן - שיחה 01:20, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

תחרות כתיבה קולנוע אפריקאי[עריכת קוד מקור]

חברות וחברים - יש לנו כסף לפרסים, ואין לנו למי לתת אותו!

אני ממשיכה להזמין את כולם להשתתף בתחרות על קולנוע אפריקאי... התחרות נושאת פרסים, וכרגע יש רק קומץ משתתפים, ורק שניים שנראה שבאמת מתחרים.

אז באמת שהכל פתוח, ואתם מוזמנים להשתתף, ולזכות.

התחרות הזו קצת שונה מרוב התחרויות: זה לא תחרות על איכות (למרות שכמובן איכות נדרשת), אלא על כמות. לכן יש חודשיים לתחרות! וגם, כל מה שקשור לאפריקה + קולנוע נכלל, כולל, למשל, במאים ושחקנים ישראלים ממוצא צפון אפריקאי, או אתיופי. אפריקאים-אמריקאים (זה כבר אלפים רבים מאוד של ערכים פוטנציאלים) וכן הלאה. אנא על תשאירו אותנו עם כל הקופה! בואו לכתוב - ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/תחרות קולנוע אפריקאי.

בברכה, ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 16:45, 4 באוקטובר 2018 (IDT)

חיפוש שטחי בגוגל ואתר ימין אמריקאי הם הבסיס לסירוב כניסה לישראל[עריכת קוד מקור]

חיפוש שטחי בגוגל ואתר ימין אמריקאי הם הבסיס לסירוב כניסה לישראל.

"המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה מתבסס על חיפוש גוגל שטחי כדי למנוע את כניסתם ארצה של פעילים פוליטיים מארה"ב על בסיס החוק נגד חרם. החיפוש כולל בעיקר את אתר הימין האמריקאי השנוי במחלוקת Canary Mission. כך מוכיחים מסמכי המשרד שהגיעו לידי "הארץ".

המסמכים הפנימיים, שהוגשו בחלקם לבית הדין לעררים במסגרת הערעור נגד גירושה של לארה אל-קאסם בת ה-22, חושפים כיצד המתשאלים בנתב"ג העבירו את שמה אחרי ראיון קצר בשדה ל"המשך טיפול" של אנשי המשרד, בגלל "חשד לפעילות חרם". המשרד שלח להם בתגובה דו"ח רשמי שהוגדר "רגיש" על פעילותה הפוליטית לכאורה של אל-קאסם, שכלל מידע מחמישה לינקים בלבד: ארבעה מהם מפייסבוק ואחד, המקור המרכזי, מהאתר של ארגון הימין Canary Mission שעוקב אחרי פעילים פרו־פלסטינים בקמפוסים בארה"ב." eli - שיחה 05:18, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

אני לא מבין דבר אחד, ממה הממשלה כה חוששת מפעילי זכויות צעירים וזוטרים (באמת זוטרים, לא תגידו פעילים מוכרים כמו מחובר) כך ש"לא אכפת" לה מהשם הרע היוצא עלינו בתקשורת העולמית כאשר השב"כ ומנהל שדה התעופה מעכבים פעילים ואף מגרשים בחזרה לארצם ? eli - שיחה 05:28, 5 באוקטובר 2018 (IDT)
פניתי לראש השב"כ ולשר גלעד ארדן בדרישה שמי שנחסם בוויקיפדיה כטרול לא יורשה להיכנס לישראל, ומי שחסום זמנית לא יורשה לצאת ממנה כל עוד הוא חסום. דוד שי - שיחה 08:56, 5 באוקטובר 2018 (IDT)
כנראה שהפקידים בשדה תעופה שמאלנים ורוצים שיהיה שיימינג לימין, אז הם מגרשים את הפעילים בשביל שיהיה קצת אקשן... קריצה אגב, ראש הממשלה עומד להכריז בקרוב על גזר דין מוות לא רק למחבלים, אלא גם לטרולים בוויקיפדיה שיסומנו על ידי וועדה מיוחדת בראשות חכם חנוכה. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 10:06, 5 באוקטובר 2018 (IDT)
לפי חן מזיג, היא אכן פעילת חרם. היא פעלה להחרמת ההרצאה שלו באוניברסיטה רק כי הוא ישראלי. לא יודע אם התבססו על זה בסירוב שלה, אבל היא אכן פעילת חרם ולא סתם מישהי תמימה. – אסף (Sokuya)שיחה 01:09, 6 באוקטובר 2018 (IDT)

זה פשוט מאוד. ממשלת ישראל מאמינה שארגון ה-BDS ותומכיו שוללים, למעשה, את זכות קיומה של מדינת ישראל (אני נוטה לתמוך בעמדה זו). מה יותר פשוט מאשר לא לאפשר כניסה למדינה לאדם שמתנגד לקיומה ופועל למען מטרה זו? זו נראית לי דרך שפויה ודי הומנית. יש כמה מדינות שנוהגות במתנגדיהן בצורה פחות מתחשבת.אודי - שיחה 08:06, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

אפילו אם הם לא היו שוללים את קיומנו כאן, הרי הם באו לכאן כדי להזיק למדינה ולא כדי לטייל, אז פשוט עוצרים אותם מלממש את רצונם. נדנד - שיחה 11:42, 7 באוקטובר 2018 (IDT)
אין ארגון אחד בשם BDS (כמו שאפשר לראות מהערך). זהו מותג לאוסף שלם של כל מיני פעולות שונות לכל מיני אנשים עם קשת רחבה של מטרות שונות. חלקם מתנגד לשליטתה של ישראל בשטחים, חלקם מתנגד לעצם קיומה. וגם זה מאוסף שלם של מניעים (וכן, יש שם גם אנטישמים בשוליים). התהודה הרחבה שיראל נותנת למותג הזה מגבירה מאוד את כוחו. בכתבה שהייתה לא מזמת בשטח הפקר, ציין אחד מתומכי ה־BDS בארץ שגלעד ארדן הוא המתנה הגדולה ביותר שהקמפיין הזה קיבל. הנה יש להם הוכחה שלא מדובר על מדינה חופשית שבה מותר לכל אחד להגיד את מה שהוא רוצה. שלא יודעת להתמודד עם שיח קצת שונה. הנה מישהי שפעלה גם להחרמת ישראל (אולי כי זה נראה לה מגניב) אבל עכשיו היא דווקא רוצה לבוא וללמוד כאן: ההפך הגמור מהחרמת ישראל. ועכשיו המדינה מחרימה אותה. הופכים אותה בכוח לפעילה נגדנו. כל הכבוד.
חשבתי שאנחנו חיים במדינה חופשית. בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. בשנתיים האחרונות אני כבר הרבה פחות בטוח בזה. Tzafrir - שיחה 21:17, 7 באוקטובר 2018 (IDT)
טעות. ב-BDS האנטישמיות היא לא בשוליים, היא המיינסטרים. מכיוון שה-BDS היא פעילות אנטישמית וגזענית, ולרוב גם אלימה, היא אינה לגיטימית ולא חוסה תחת חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. ישראל לא צריכה לפרוש שטיח אדום למי שבא להשמיד אותה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:32, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

סוף סוף כתבה מפרגנת לויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

כשוויקיפדיה הופכת לחומה שבין הגולש ותעמולת הימין הקיצוני - על דיון מעניין שהתקיים בויקיפדיה האנגלית.
אחרי כמה כתבות קונספירטיביות משהו שקראתי לאחרונה על ויקיפדיה, מרענן לקרוא כתבה ברוח מאוד מפרגנת למיזם: "עורכיה המסורים - שרובם פועל בהתנדבות - עושים את עבודתם מתוך תחושה של שליחות ואינם מונעים מאג'נדה פוליטית או תאגידית". ואגב: "הוחלט בדיון להסיר גם את גיבוב הקונספירציות Infowars של אלכס ג'ונס ואת האתר Occupy Democrats שמגדיר עצמו כארגון פוליטי המזוהה עם המפלגה הדמוקרטית". איש השום (Theshumai) - שיחה 14:22, 6 באוקטובר 2018 (IDT)

אדית-א-תון "ויקי אוהבת מזון 2018"[עריכת קוד מקור]

שלום לחובבי המטבח. ויקימדיה הפונג'בית מזמינה אתכם לכתוב ערכים על מאכלים שיוצגו בכנס שהם עורכים לשפים מכל העולם. האדית-א-תון החל ב ב1.10.2018 ויסתיים ב 10.10.2018. פרטים על התחרות וההשתתפות ראו בדף המיזם במטה-ויקי. בהצלחה Shnili-WMIL - שיחה 09:36, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

רצח מזעזע בדם קר[עריכת קוד מקור]

היה מאוד קשה לקום הבוקר לידיעות על הפיגוע באזור התעשייה ברקן. העובדה שהמחבל אזק את האישה וירה בה מטווח אפס לא נותנת מנוח. הוצאה להורג מסוג דעאש, אכזריות צרופה. – אסף (Sokuya)שיחה 15:30, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

כל אחד ותרבות ההוצאה להורג שלו. אמירות כמו שלך עלולות לפגוע בדו קיום. יזהר ברקשיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ט • 16:00, 7 באוקטובר 2018 (IDT)
אין לכם טוויטר או פייסבוק? • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ט 16:09, 7 באוקטובר 2018 (IDT)
כיכר העיר היא "המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם". ראי למעלה. נדנד - שיחה 16:12, 7 באוקטובר 2018 (IDT)
חידשתה. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ט 16:39, 7 באוקטובר 2018 (IDT)
אני כאן כדי לעזור. נדנד - שיחה 16:46, 7 באוקטובר 2018 (IDT)
זה אכן מזעזע. אני מקווה שלא יעצרו את המחבל אלא יחסלו אותו במהלך המצוד, שיהרסו את הבית שלו ושל סייעניו במיידי ויחרימו למשפחה כל תשלום שהיא מקבלת ותקבל מהרשעות הפלסטינית. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:36, 7 באוקטובר 2018 (IDT)

מירוץ ויקיפדיה - משחק ממוחשב[עריכת קוד מקור]

בתמיכתה "המוסרית" של עמותת ויקימדיה ישראל פותח משחק מירוץ ויקיפדיה ממוחשב - NaraVIEW על ידי שני מורים מאיה בן אמוץ וגיא ברסלר. המשחק פותח במסגרת תוכנית למורים יזמים של MindCet. "מירוץ ויקיפדיה" הוא שעשועון חברתי וחינוכי, מתאים לקוראי ויקיפדיה בכל הגילים. עקרון המשחק השיתופי הוא תחרות להגיע מערך בוויקיפדיה שנקבע על ידי השחקנים לערך אחר דרך קישורים פנימיים תוך מעבר מינמלי בערכים. בגרסה הנוכחית של המשחק ניתן לשחק באחת משלוש השפות: עברית, ערבית ואנגלית. קישור להנאתכם. Shnili-WMIL - שיחה 09:11, 8 באוקטובר 2018 (IDT)

מה שמייתר לגמרי את הקצרמרוץ. ביקורת - שיחה 18:13, 8 באוקטובר 2018 (IDT)

דיון מעניין, שהיום הצטרפה אליו תמרה, על בית בטלביה[עריכת קוד מקור]

ראו כאן. רדיומן - שיחה 08:22, 9 באוקטובר 2018 (IDT)

חחח, אין נסתר מפניך :) תמרה שיחה 20:42, 9 באוקטובר 2018 (IDT)