ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה

הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש

בית כנסת הוא בית התפילה היהודי. השם "כנסת" מקורו מהשורש כ.נ.ס, והוא נקרא כך על שם ההתכנסות של האנשים בו. בית הכנסת מכונה מקדש מעט מפאת קדושתו והשוואתו לבית המקדש.

התפילות נערכות שלוש פעמים ביום: בבוקר תפילת שחרית, אחר הצהרים תפילת מנחה ובערב תפילת ערבית. בשבתות, ראשי חודשים וחגים נוספת תפילה אחר תפילת שחרית ושמה תפילת מוסף (ביום כיפור נוספת גם תפילת נעילה לאחר תפילת מנחה).

אף שכל בית כנסת פתוח בפני כל יהודי, נחלקים בתי הכנסת לפי עדות (על פי רוב בשל השוני בנוסח התפילה): אשכנזים (נוסח אשכנז או נוסח ספרד), ספרדים (נוסח הספרדים), תימנים וכו'. מלבד זאת, במקביל לבתי הכנסת האורתודוקסים, קיימים גם מבני בית-כנסת של קונסרבטיבים, רפורמים, קראים וכו'.

היווצרות בית הכנסת

היסטוריה

כתובת תאודוטוס בן וטנוס מעיר דוד, המעידה על פעילות בתי כנסת בירושלים בתקופת בית שני

ההליכה לבית הכנסת, חלק מההווי היהודי. איור מהספר The spirit of the Ghetto, על חיי היהודים בארצות הברית, שנת 1902

מאז התמסדות בית המקדש בתקופת שלמה ועד גלות בבל, היה בית המקדש המקום היחיד בו נערכה עבודת הא-ל והמקום היחיד בו הותר ליהודים להקריב קורבנות, אם כי היו פרצות גם בכלל זה והיו מעט מקרים בהם נוצרו מקומות פולחן חליפיים לבית המקדש. בתי כנסת החלו להופיע בעקבות גלות בבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון, אז היה חשש בקרב מנהיגי העם כי ללא בית מקדש העם ישכח את יהדותו. בתקופת בית שני התקיימו בתי כנסת בכמה מקומות בארץ ובתפוצות. כך, למשל, בית הכנסת שאותר בגמלא שברמת הגולן, אשר היה פעיל עד המרד הגדול. בתלמוד הירושלמי מסופר כי עוד לפני חורבן הבית השני היו בירושלים 480 בתי כנסת. קיום בתי כנסת בירושלים בימי הבית השני עולה גם מכתובת תאודוטוס בן וטנוס שנמצאה בעיר דוד. עם זאת, אין עדות כתובה או עדות אחרת לכך שבבתי הכנסת של אותה עת נערכו תפילות.

לאחר חורבן בית המקדש השני עלתה חשיבותו של בית הכנסת, כאשר החלו לקיים בו תפילות. התפילה בו היוותה תחליף לעבודת הקורבנות בבית המקדש. בתקופת המשנה והתלמוד שימש בית הכנסת למטרות נוספות: לענייני ציבור, כגון – עזרה הדדית וצדקה, וללימוד תורה. ללימוד התורה בבתי הכנסת, יוחסה מעלה מיוחדת יותר מלימוד בבתי מדרש, ונאמר כי יש בו סגולה לזיכרון תלמודו, "ברית כרותה היא, היגע בתלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח" (דברי רבי יוחנן בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות פרק ה הלכה א).

בימי הביניים קיבל בית הכנסת תפקידים נוספים: הוא שימש כבית מדרש לציבור הרחב והייתה בו ספרייה תורנית. על מנת לגרום גם לנשים להגיע לתפילות הוקמה עזרת הנשים, מקום נפרד או חלל מופרד על ידי פרגוד או מחיצה כלשהי, בו היו הנשים והנערות משתתפות בתפילה. מבואת בית הכנסת או מקום בחצרו שימשו כמקום קבלת עצות בנושאי הלכה ומקום בו פסקו הרבנים פסיקות הלכה ודנו בנושאים שבין אדם לרעהו. תוספות אלו גרמו למרכזיותו של בית הכנסת בהוויה היהודית, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה ארגונית.

תפילה במניין

כדי שתפילה תיחשב כ"תפילה בציבור" נדרש מניין - מינימום של עשרה גברים בוגרים בני 13 ומעלה. וכדברי התלמוד הבבלי: "ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם? שנאמר א-להים נִצב בעדת א-ל". כאשר התפילה אינה נערכת במניין, כלומר, כאשר מתפללים פחות מעשרה גברים בני 13 ומעלה, ישנם קטעים בתפילה שאינם נאמרים. אסור לומר קדיש וברכו, קדושה וקריאת התורה, שנחשבים לחלקים המקודשים של התפילה, וכן אין נאמרת חזרת הש"ץ. מקובל כי תפילה במניין מתקיימת בדרך כלל בבית הכנסת, ומכאן שמו - מקום התכנסות לתפילה.

מבנה בית הכנסת

אם כי ההלכה לא קובעת הנחיות לגבי מבנהו של בית הכנסת, התקבלו במהלך השנים מספר עקרונות המיושמים בכל בתי הכנסת באשר הם.

חפצי הקודש

בית כנסת אשכנזי ברעננה. מול הארון ניצב "עמוד", ובין ספסלי המתפללים עומדת הבימה.

בעבר היו מאוחסנים חפצי הקודש, ובעיקר ספרי התורה, בתיבה אשר הובאה מחדר אחסון אל אולם התפילה ובסיום התפילה הוחזרה לחדר האחסון. עם השנים הושארה התיבה באופן קבוע באולם התפילה, שינתה את צורתה לצורת ארון והוצבה בכותל הפונה לכיוון ירושלים ומקום המקדש, בדרך כלל בכותל המזרח. מקובל בבתי הכנסת הספרדים לכנות מקום זה היכל ובבתי הכנסת האשכנזים מכנים מקום זה ארון קודש. בדרך כלל אזור זה מוגבה משאר בית הכנסת. לפני ארון הקודש, נמצא בדרך כלל שטיח שעליו עומדים הכהנים בעת ברכת כהנים (לקראת סוף חזרת הש"ץ).

באמצעו של בית הכנסת יש אזור מוגבה נוסף - הבימה, ובה תיבה - שולחן שעליו מניחים או מעמידים (תלוי במנהג) את ספר התורה בעת קריאת התורה. בבתי כנסת רפורמיים הבימה נמצאת בחזית ארון הקודש; דבר שעורר פולמוס מולם מצד רבנים רבים, עם שינוי מקום הבימה המסורתי. לצד התיבה, ברוב בתי הכנסת האשכנזיים ישנו מקום ישיבה למגביה ספר התורה.

ניהול התפילה

בבתי הכנסת האשכנזיים נמצא בקדמת בית הכנסת סמוך לארון הקודש, העמוד, שמלפניו עומד שליח ציבור - חזן. בבתי הכנסת הספרדיים והתימניים לא קיים כלל עמוד, וכל התפילות מתנהלות מן התיבה בלבד. אצל הספרדים לעיתים מנוהלת התפילה ממקומו של הש"ץ (כמו בקורבנות טרם פסוקי דזימרה) ואצל האשכנזים לעיתים מנוהלת התפילה מהבימה (בעיקר אשרי יושבי ביתך-ובא לציון בימי שני וחמישי בבתי כנסת המתפללים בנוסח ספרד^{[דרוש מקור]}, וקבלת שבת בנוסח אשכנז).

סדר ישיבה

בבתי כנסת אשכנזיים כל הקהל יושב כשפניו לארון הקודש. בבתי כנסת ספרדיים ובעיקר תימניים הקהל יושב תוך שהוא מקיף את התיבה בצורת "ח" (כך שרק חלק מהקהל יושב ופניו להיכל).

בבתי כנסת ישנה הפרדה בין נשים לגברים. ברוב בתי הכנסת מוקצה לנשים אזור מסוים ביציע או מאחורי אזור הגברים או לצידו, הקרוי "עזרת נשים" (השם נלקח מהאזור שעד אליו יכלו נשים להיכנס בבית המקדש). על פי ההלכה מספיק שתהיה מחיצה בגובה של מטר בין הנשים לגברים ויש פוסקים המחמירים שגובה המחיצה יהיה עד מעל לראשי המתפללים. בבתי כנסת קונסרבטיבים ורפורמים נוהגים לשבת משפחות-משפחות, נשים וגברים גם יחד.

בית הכנסת הגדול בניו יורק. ישיבה אופיינית לבית כנסת אשכנזי: הארון ניצב בקצה, ועזרת הנשים ממוקמת בקומה עליונה המקיפה את המבנה.

בחו"ל בתי הכנסת מכוונים כלפי ארץ ישראל. בארץ ישראל, בתי הכנסת מכוונים לכיוון ירושלים. ובירושלים לכיוון הר הבית, שהוא המקום המקודש ביותר ביהדות. כל זאת על פי תפילת שלמה המלך: ”וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם, וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִ לִשְׁמֶךָ:” (ספר מלכים א', ח, מח)

עיצוב המבנה

רצפת פסיפס של בית כנסת מתקופת התלמוד שנתגלתה בבית שאן

שרידי בית הכנסת העתיק בקצרין שבגולן

סגנון הריהוט בבתי הכנסת שונה מעדה לעדה ומקהילה לקהילה. ישנם מפוארים וישנם צנועים. יש בתי כנסת שתלויות בהם תמונות, ויש שמצמצמים בהן. כך למשל בבית הכנסת הגדול בירושלים, קיימים ויטראז'ים מעוטרים. בבתי כנסת מתקופת המשנה והתלמוד נמצאו רצפות פסיפס בסגנון רומאי, עם סמלים יהודיים, כגון מנורת שבעת הקנים, שופר, מחתה וארבעת המינים, ובחלקם אף אותרו מוטיבים הלניסטיים, כגון גלגל המזלות.

מבנה בית הכנסת ומיקומו הושפעו מאוד מהמעמד המשתנה שהיה לקהילות היהודיות במסגרת העמים המארחים. במהלך תקופה ארוכה, בעולם הנוצרי ובעולם המוסלמי, הוטלו מגבלות על בניית בתי תפילה יהודים. המגבלות קבעו איסור בניית בית כנסת במרחק מסוים מבית תפילה נוצרי או מוסלמי, איסור על בנייה לגובה, כדי שבית הכנסת לא יהיה גבוה מבית התפילה של בני העם המארח והיו גם איסורים לגבי החומרים ממנו נבנה בית הכנסת - תקופה ארוכה נאסרה בארצות אירופאיות מסוימות בניית בתי כנסת מאבן. בתי הכנסת במרבית הקהילות התאפיינו במבנים פשוטים ותפקודיים, שאינם מושכים את העין בחיצוניותם.

סגנונו האדריכלי של בית הכנסת איננו אחיד, והוא מושפע במידה רבה ממסורות הבנייה וטכנולוגיות הבנייה המקומיות. גם דרישות ההלכה הנוגעות למבנה בית הכנסת הם מצומצמות מאוד ומותירות מקום רב לאפשרויות תכנוניות שונות. על פי ההלכה ישנם רק מעט דרישות הנוגעות לבניין בית הכנסת, ואף דרישות אלו אינם מוחלטות, ולא תמיד באות לידי מימוש. כך, ההלכה מורה על כך שבית הכנסת יהיה מבנה המוגבה מעל בתי העיר. לא רק בחוצה לארץ, בסביבה אשר לפעמים עוינת אין דרישה זאת מתקיימת, אלא אף בארץ אין קיום של דרישה זאת. למעשה, במהלך הדורות נבנו בתי כנסת בצורות מגוונות, קורו במגוון גגות שונים ועוטרו בסגנונות אדריכליים רבים.

בתקופה המודרנית ניסו אדריכלים שונים להציע פרשנות חדשה למבנה בית הכנסת המסורתי. בארצות הברית תוכננו כמה מבני בתי כנסת בידי אדריכלים מפורסמים. כך, מבנה בית הכנסת שתכנן האדריכל פרנק לויד רייט תוכנן כפירמידה משולשת הצומחת מתוך תוכנית משושה.

בישראל נעשו כמה ניסיונות ליצירת פרשנות חדשה למבנה בית הכנסת המסורתי. מבני בתי כנסת מפורסמים בחדשנותם הם בית הכנסת האוניברסטאי בגבעת רם (אדריכלים רזניק-ראו) ובית הכנסת המרכזי בנצרת בתכנונו של נחום זלוטוב.

בעלי תפקידים

• רב בית הכנסת: מנהיג רוחני, יושב בדרך כלל ב"כותל המזרח" ליד ארון הקדש, תפקידו למסור דרשות ושיעורי תורה במהלך התפילות, אצל הספרדים לעיתים משמש הרב גם חזן ובעל קורא.
• גבאי: מנהל את ענייני בית הכנסת ואחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים, כמו קביעת זמני התפילות, ניהול התפילות, מינוי הקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים. בדרך כלל ישנה ועדה נבחרת מקרב המתפללים, שעוסקת בניהולו של בית הכנסת.
• שליח ציבור או חזן: תפקידו של שליח הציבור להנחות את הקהל באמצעות תפילה בקול רם, כדי לשמור על אחידות התפילה וכדי להדגיש חלקי שיא או קטעי מעבר. בעבר שליח הציבור היה מתפלל בקול חלקים נרחבים יותר של התפילה, עבור יהודים שלא הכירו את התפילה או לא ידעו לקרוא. בהקשר זה, המונח "חזן" זהה למונח "שליח ציבור", אך כיום יש שמשתמשים במילה "חזן" עבור אדם בעל הכשרה מוזיקלית שמשמש כשליח ציבור באופן מקצועי.
• בעל קורא: אדם אשר יודע לקרוא בטעמי המקרא, ובדרך כלל קורא בתורה עובר העולה לתורה במהלך התפילה. תפקיד זה חיוני במיוחד לקיומה של תפילה במניין.

ארכאולוגיה

שרידי בית הכנסת העתיק בברעם שבגליל העליון

ערך מורחב – בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

בארץ ישראל נתגלו ממצאים ארכאולוגיים של בתי כנסת רבים, החל מסוף תקופת בית שני ועד המאה ה-10 לספירה, ובעיקר מתקופת התלמוד.

רוב בתי הכנסת הקדומים נתגלו בגליל, ולאחר מכן בגולן ובדרום הר חברון. המרשימים שבהם הם אלו שבברעם, בגוש חלב, במרות, בנבוריה, בחמת טבריה, בציפורי, בחמת גדר, בארבל, בכפר נחום, בכורזים, בגמלא, בקצרין, באום אלקנאטיר, בבית שאן, בתל רחוב, בבית אלפא, באשתמוע, בסוסיא, בעין גדי, בחורבת ענים, בחורבת מעון, בנערן וביריחו.

חלק מבתי הכנסת העתיקים היו בנויים אחרת מהמקובל בימינו. כך, הפתח היה לרוב בקדמת בית הכנסת, ואילו ספרי התורה היו מונחים בארון בחדר צדדי, ובשעת קריאת התורה היו מביאים אותם בארון מיוחד, לקיים את מאמר הפסוק "ויהי בנסוע הארון".

קדושת בית הכנסת

קובץ:Burning Synagoge Kristallnacht 1938.jpg

בית כנסת בברלין עולה בלהבות בליל הבדולח

בניין בית הכנסת הוא מקום קדוש ולכן אסורות בו בתנאי היום-יום פעולות כגון לינה ואכילה. אולם לתלמידי חכמים שתורתם אומנותם או כאשר בית כנסת מהווה מקום מפלט מותרות גם פעולות אלו.

בעניין קדושת בית הכנסת, האם הוא נקרא תשמיש קדושה או תשמיש מצווה, נחלקו הראשונים: לדעת הר"ן בית הכנסת נחשב תשמיש קדושה, ואילו לדעת הרמב"ן תשמיש מצווה.

הריסת בית כנסת

הריסתו של בית כנסת פעיל אסורה אלא לשם בניית בית כנסת אחר בתנאים מסוימים. בתלמוד בבלי מופיע דיון על החלפת בית כנסת ישן בחדש, ובו עולה כי:

• לא ניתן להרוס בית כנסת עד שיבנה בית כנסת אחר במקומו, משום "פשיעותא", היינו החשש שמא לא תושלם בנייתו של בית הכנסת החדש וכך תישאר הקהילה ללא בית כנסת, או משום "צלויי", היינו העובדה שבמהלך הבנייה לא יהיה מקום תפילה (כאשר יש מקום תפילה חילופי, לא קיים חשש "צלויי").
• הריסת בית הכנסת אסורה גם כאשר חומרי הבנייה מונחים מוכנים לבניית הבניין החדש, שכן יש חשש שימכרו את חומרי הבנייה לשם פדיון שבויים. רק במקרה בו יש בבית הכנסת סדקים העלולים לגרום להתמוטטותו, אז מותר להרוס ולבנות חדש במקומו.
• לפי חלק מהדעות בגמרא, כאשר השלטון הורס בית כנסת לשם בניית בית כנסת אחר מותר הדבר, שכן התחייבות של שלטון היא התחייבות רבת תוקף ואין חשש שיחזור בו; לדעות אלו הריסתו של בית המקדש בידי הורדוס לשם בניית בניין חדש הייתה כדין.
• הריסת בית כנסת בחו"ל היא קלה יותר, משום שהם נבנו בתנאי שיהיה אפשר להרוס אותם, שכן ממילא השהות בגולה היא זמנית. לעומת זאת, בנוגע לבתי כנסת בארץ ישראל לא מועיל שום תנאי.

בעניין זה ישנם דיונים רבים בתלמוד ורבים עוד יותר אצל הפוסקים לדורותיהם. הידרשות לשאלה הייתה בעת תוכנית ההתנתקות, אז ביקשה מדינת ישראל להרוס את בתי הכנסת בגוש קטיף ובצפון השומרון. הרבנים השונים התאחדו בדעת רוב מוצקה שהדבר אסור בתכלית האיסור ולבסוף שינתה ממשלת ישראל את החלטתה ולא הרסה את בתי הכנסת. אחרי נסיגת כוחות צה"ל ב-12 בספטמבר עלו מאות פלסטינים על ההתנחלויות שפונו והחלו לשרוף ולחלל את בתי הכנסת. מאוחר יותר, השלימה הרשות הפלסטינית את הריסת רוב בתי הכנסת

בתקופת השואה פעלו הנאצים ועוזריהם באופן שיטתי להרס וחילול בתי הכנסת באירופה. מרבית בתי הכנסת נהרסו ונבזזו, חלקם הועלו באש, וחלקם הוסבו לאורוות ולמחסנים.

בתי כנסת בעולם

להלן תמונות מבתי כנסת ברחבי העולם. בבית התפוצות קיימת תצוגת קבע של עשרות דגמי בתי כנסת בעולם.

• 
  בית הכנסת קהל שלום ברודוס, בו אנדרטה לקהילת האי שהושמדה בשואה.
• 
  בית הכנסת הגדול של רומא
• 
  בית הכנסת הכוראלי של ריגה, לטביה, נשרף בשואה עם מאות יהודים בתוכו.
• 
  בית הכנסת בהורדנה, בלארוס, שוקם בראשית המאה ה-21 לאחר שנהרס בשואה.
• 
  בית הכנסת המרכזי של חלב שבסוריה, נשרף בפרעות בשנת 1947.
• 
  חורבת בית הכנסת הגדול של הוסיאטין שבמזרח גליציה (כיום אוקראינה)
• 
  בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב, אדריכל מריו בוטה
• 
  פנים בית הכנסת בופו בפריז
• 
  בית הכנסת "כנסת אליהו" בעיר מומבאי שבהודו
• 
  פנים בית הכנסת "כנסת אליהו" שבמומבאי
• 
  חזית בית הכנסת מייזלובה שבפראג. מעל השער מגן דוד, וליד הגג לוחות הברית.
• 
  פנים בית הכנסת הקראי במושב מצליח. הוא אינו מכיל כיסאות או ספסלים, ובמקומם יש שטיחים, שעליהם עומדים, כורעים, יושבים או משתחווים המתפללים
• 
  בית כנסת כפול, לאשכנזים (מימין) ולספרדים (משמאל), הרצליה
• 
  בית הכנסת הגדול בראשון לציון
• 
  בית הכנסת הגדול של פירנצה
• 
  דגם בית כנסת בוונציה
• 
  דגם בית הכנסת הגדול בוורשה (נשרף בידי הנאצים במרד גטו ורשה)
• 
  דגם בית כנסת בסין
• 
  דגם בית הכנסת בלידו שבספרד
• 
  דגם בית הכנסת העתיק בפראג (אלטנוישול)
• 
  בית הכנסת איצקוביץ', ידוע בהיותו אחד מבתי הכנסת הפעילים ביותר בעולם
• 
  אולם התפילה בבית הכנסת בכפר עציון בתכנון יוסף שנברגר עם ויטרז' שיצר פרלי פלציג
• 
  בית הכנסת בעיר סנץ, סלובקיה
• 
  חזית בית הכנסת בעיר סנץ
• 
  בית הכנסת בעיר ליפטובסקי מיקולאש, סלובקיה
• 
  פנים בית הכנסת ע"ש הבעש"ט בפיאטרה ניאמץ, רומניה
• 
  בית הכנסת ע"ש הבעש"ט בפיאטרה ניאמץ, רומניה
• 
  בית הכנסת הכוראלי של וילנה, היחיד מבין 105 בתי הכנסת של וילנה שנותר פעיל לאחר השואה.
• 
  בית הכנסת המרכזי בסלוניקי, היחיד שנותר פעיל בעיר לאחר השמדת קהילתה בשואה.
• 
  בית הכנסת הגדול של בודפשט, משמש כאנדרטה לכ-600,000 יהודי הונגריה שנספו בשואה.
• 
  מבנה בית הכנסת במקוה ישראל. מבט מדרום
• 
  בית הכנסת בטוקאי (עיר), הונגריה

ראו גם

• בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל
• מסגיד

קישורים חיצוניים

• רשימת בתי הכנסת בישראל באתר "הרשות הארצית לשרותי הדת"
• בתי כנסת וזמני תפילות ברחבי הארץ

מאמרים, מידע ושיעורים על בית הכנסת:

• המדריך המלא למבקר בבית הכנסת בפעם הראשונה באתר חב"ד
• בדין סילוק מתפלל מבית הכנסת
• יוסף תבורי, רשימת מאמרים על בתי כנסת באתר "דעת"
• זהר הנגבי, 'ריהוט הקודש בבתי הכנסת בארץ-ישראל בשנים 4091-4389 – מסורת ושינוי'
• הרב אליעזר מלמד, הלכות בית כנסת, באתר "פניני הלכה"
• אגד מאמרים בנושא בית הכנסת
• הרב יוסף צבי רימון, יהדות: מדוע הבימה במרכז בית הכנסת?, באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2011
• בתי כנסת ובתי כנסיות, באתר האקדמיה ללשון העברית
• אלחנן ריינר, ‏חורבן, מקדש ומקום קדוש: משהו על שאלות של זמן ומקום בימי-הביניים, קתדרה 97, ספטמבר 2000, עמ' 55-49
• מיכאל יעקובסון: סקירה על בניין בית הכנסת בשדמות מחולה, באתר 'חלון אחורי', 26.4.15
• מיכאל יעקובסון: סקירה על בניין בית הכנסת בימין אורד, באתר 'חלון אחורי', 29.4.2015

ארגונים ואיגודים

• איגוד בתי הכנסת העולמי
• לכל איש יש בית כנסת
• איחוד בתי הכנסת בישראל

אדריכלות ותמונות

• אדריכלות בעולם - בתי כנסת (באנגלית)
• דוד קסוטו, ‏אדריכלות בתי כנסת במרחב הים תיכוני, באתר "דעת"
• דוד קסוטו עורך, ושכנתי בתוכם, קובץ מוקדש לבעיות יסוד בארכיטקטורה של בתי הכנסת, משרד החינוך והתרבות, המחלקה לתרבות תורנית, ירושלים תשל"ז.
• על תכנון אקוסטי לבתי-כנסת Kleiner, Klepper, Torres, Worship Space Acoustics, J.Ross Publishing 2010 ISBN 978-1-60427-037-2
• סגלית פישביין, בתי הכנסת היפים בישראל - חלק א', באתר ynet, 5 באוקטובר 2008
• סגלית פישביין, בתי הכנסת היפים בישראל - חלק ב', באתר ynet, 6 באוקטובר 2008
• מיכאל יעקובסון, הכיפה המעופפת: בית הכנסת של נצרת עילית נפרד מהאדריכל, באתר Xnet‏, 23 ביוני 2014
• מיכאל יעקובסון: סיבוב בארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים, באתר 'חלון אחורי', 4 בנובמבר 2017
• הדר בן-יהודה, בית הכנסת המפואר מעץ שעלה באש בעיירה שניאדובו, באתר הספרייה הלאומית, מרץ 2017
• מיכאל יעקובסון, בית כנסת שנחרב בשואה נולד מחדש בישראל, והזמין פגועי נפש להשתלב, באתר Xnet‏, 15 בספטמבר 2018
• דוד דוידוביץ, בתי הכנסת של היהודים האשכנזים, מחניים צ"ה, ערב ראש השנה תשכ"ה, באתר דעת

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

קטגוריה:מוסדות יהודיים * קטגוריה:מבני דת