יחסי בחריין–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יחסי בחריין-ישראל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי בחריין–ישראל
בחרייןבחריין ישראלישראל
Bahrain Israel Locator.png
בחריין ישראל
שטחקילומטר רבוע)
760 20,770
אוכלוסייה
1,442,659 8,424,904
תמ"ג (במיליוני דולרים)
71,170 317,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
49,333 37,638
משטר
מונרכיה חוקתית דמוקרטיה פרלמנטרית

בחריין ומדינת ישראל אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים, אולם מתקיימים מגעים לא רשמיים בין המדינות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז קיבלה עצמאות מידי הבריטים בשנת 1971 לא הכירה בחריין בישראל. כחברה בליגה הערבית השתתפה בחרם הערבי ואסרה על ישראלים להיכנס לתחומה, אך בשנות ה-90 נרשמה התחממות קלה ביחסים ובספטמבר 1994 ביקרה לראשונה משלחת ישראלית רשמית בבחריין. חודש לאחר מכן הגיע לבחריין יוסי שריד שהיה שר לאיכות הסביבה כדי להשתתף בשיחות אזוריות בנושאים סביבתיים בבירה מנאמה. במסגרת ביקור זה נפגש עם שר החוץ של בחריין ובכך סימן את הקשר הישיר הראשון בין שרים משתי הממשלות. בניגוד לעומאן וקטר ששלחו נציגים להלוויתו של יצחק רבין בחריין נמנעה מלשלוח נציג ואף הכחישה קיום קשרים כלשהם בין שר המסחר שלה ומקבילו הישראלי חודש לפני כן בוועידה שנערכה בירדן.

בעשור הראשון של המאה ה-21 הפכו המגעים בין המדינות לגלויים. בשנת 2005 עם חתימת הסכמי סחר מול ארצות הברית ביטלה בחריין את השתתפותה בחרם הערבי,[1] ובשלב מסוים אף נדונה האפשרות לקיים יחסים דיפלומטיים מלאים.[2] בשנת 2011 פרסם אתר ההדלפות ויקיליקס מסמכים המוכיחים כי בחריין קיימה שיתוף פעולה ביטחוני חשאי הדוק עם ישראל.[3] אולם בחריין הכחישה את הפרסומים הללו.

בשנת 2013 הייתה בחריין למדינה הערבית הראשונה שהכריזה על חזבאללה כארגון טרור ובשנת 2014 הייתה בחריין המדינה היחידה במפרץ הפרסי שגינתה את הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה.[4]

בשנת 2016 בהלוויית שמעון פרס בחריין שלחה משלחת מצומצמת לישראל.

בספטמבר 2017, אמר מלך בחריין חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, כי הוא מגנה את החרם הערבי על ישראל וכי נתיניו רשאים לבקר בה.

במאי 2018 אמר שר החוץ של בחריין השייח' ח'אלד בן אחמד אל-חליפה לאחר העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים כי אינו רואה שום בעיה בהעברת השגרירות למערב ירושלים היות שהיא אינה עומדת על שטחה של הבירה של המדינה הפלסטינית העתידית,[5]

במאי 2018 פרסם שר החוץ של בחריין חאלד בן אחמד אל-חליפה בחשבון הטוויטר שלו: "זוהי זכותה של כל מדינה באזור, כולל ישראל, להגן על עצמה ולהרוס את מקורות הסכנה". הודעה זו, של שר החוץ הבחרייני, פורסמה לאחר תקיפת צה"ל מספר מטרות אירניות בסוריה, תקיפה שבאה בתגובה לירי של 20 רקטות שנורו לרמת הגולן על ידי כוח קודס האירני משטח סוריה.

ביוני 2018 טען בכיר בחרייני, בראיון לערוץ החדשות הבינלאומי i24news, כי בחריין אינה רואה בישראל מדינת אויב, וכי הוא מאמין שבחריין תהיה הראשונה מבין מדינות המפרץ לכונן יחסים דיפלומטיים רשמיים וגלויים עם ישראל.[6]

בנובמבר 2018 טען בכיר ישראלי, כי ישראל נמצאת במגעים לכינון יחסים דיפלומטיים עם בחריין.[7]

במרץ 2019, בחריין נמנעה לראשונה בהצבעה אנטי-ישראלית במועצת זכויות האדם של האו"ם.

ב-26 ביוני 2019 פנה שר החוץ של בחריין חאלד בן אחמד אל-חליפה אל הציבור הישראלי בראיון לתקשורת. ראיון זה הוא הפעם הראשונה שאישיות מדינית בדרג גבוה ממדינה ערבית שאינה ביחסים דיפלומטיים עם ישראל מעניקה ראיון לתקשורת הישראלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]