רכבות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רכבת דו-קומתית בדרכה לנהריה

תחבורת הרכבות בישראל כוללת הן רכבות כבדות (רכבת בינעירונית, רכבות פרווריות, ורכבת משא) והן רכבות קלות. למעט הרכבת הקלה, רשת קווי הרכבת בישראל הייתה נכון ל-2019 באורך כולל של 1,700 קילומטרים (1,100 מיל),[1] והיא עוברת הרחבה מתמדת. כל הקווים הם מסוג Standard-gauge (אנ'). חברת רכבת ישראל, אשר נמצאת בבעלות ממשלתית, מנהלת את כל רשת הרכבות הכבדות. רוב רשת הרכבות הכבדות ותחנות הרכבת בישראל פרוסה באזור מישור החוף, אשר בעל צפיפות אוכלוסייה גבוהה יותר. ישנם קווי רכבת קלה קיימים בירושלים וגוש דן, וקווי רכבת קלה נוספים נמצאים בשלבי בנייה בירושלים, בגוש דן ובגליל.

רכבת רבות עברו באזור בו נמצאת ישראל עוד לפני קום המדינה. תשתית הרכבות נחשבה פחות חשובה מתשתית הכבישים בשנים הראשונות של המדינה, ולכן מלבד בניית מסילת החוף בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, רשת הרכבות לא הורחבה עד סוף שנות ה-80. ב-1993 נחנך קו רכבת שחיבר בין רכבת החוף בצפון לרכבות בדרום (הרכבת לירושלים והרכבת לבאר שבע) אשר עברו דרך תל אביב. בניית מסילות הרכבת שעברו בלב תל אביב היו הגורם המרכזי להרחבה של רשת הרכבות בישראל במהלך שנות ה-90 והעשור הראשון של המאה ה-21 וכתוצאה מההשקעה העצומה בתשתית, עלתה כמות הנוסעים באופן משמעותי מ-2.5 מיליון בשנה ב-1990 לכ-53 מיליון נוסעים בשנה ב-2015.

ישראל חברה באיגוד הרכבות הבינלאומי (אנ'). נכון ל-2019 אין קווי רכבת בינלאומיים שעוברים בישראל, אף על פי שישנן תכניות להקים קו רכבת שיתחבר לירדן. שלא בדומה לכלי הרכב, תנועת הרכבות בישראל מתנהלת בצד שמאל של הדרך.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – היסטוריה של רכבת ישראל
תחנת הרכבת ירושלים שבה עברה מסילת הרכבת יפו–ירושלים, אחד המסילות הראשונות במזרח התיכון והראשונה בישראל.

בתקופת האימפריה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשתית הרכבות שעוברת באזור בו נמצאת כיום מדינת ישראל הוקמה לראשונה במהלך התקופה בה שלטה באזור האימפריה העות'מאנית. הרכבת הראשונה בארץ ישראל, הייתה מסילת הרכבת יפו–ירושלים, שנפתחה ב-26 בספטמבר 1892.[2] נסיעה בקו רכבת זה נמשכה 3 שעות ו-30 דקות. הקו הוקם ביוזמת היזם היהודי יוסף נבון. הקו השני שהוקם באזור בו נמצאת כיום מדינת ישראל היה קו רכבת העמק שחיבר בין חיפה לבית שאן, והוקם בשנת 1904. במהלך מלחמת העולם הראשונה הורחבה רשת הרכבות באזור בו תוקם מדינת ישראל - העות'מאנים, בסיוע גרמני, הקימו מסילת ברזל מעפולה דרך ג'נין, טול כרם ולוד אל באר שבע, וממנה עוד דרומה עד לקדש ברנע אשר נמצאת בחצי האי סיני, וממנה התפצלו מסילות נוספות אל שכם ואל חדרה.

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם הראשונה הבריטים פלשו לאזור הלבנט, החריבו את מסילת קדש ברנע, ובנו קו חדש ממצרים דרך עזה ללוד, כאשר מרפיח התפצלה ממנו מסילה לבאר שבע.

במהלך השנים 18–1917 הבריטים שידרגו חלק מקווי המסילה הצרה שהקימו העות'מאנים לרוחב סטנדרטי (1435 מ"מ) והמשיכו את המסילה מלוד דרך חדרה עד לחיפה. הבריטים הרחיבו גם חלק מקווי הרכבת הקיימים והקימו קווי רכבת שהמשיכו לתוך המדינות הסמוכות, והקימו גם מסילות צרות ביפו ובירושלים. הבריטים הלאימו את כל קווי הרכבת בתחומי המנדט הבריטי ובשנת 1920 הקימו את חברת "Palestine Railways", אשר הייתה מעתה אחראית על ניהול רשת הרכבות בתחומי המנדט הבריטי. בתקופת המנדט הבריטי עלה באופן מהותי השימוש ברכבת. במהלך תקופה זו הוקם קו רכבת חדש בין פתח תקווה לראש העין ולוד (אשר היה בקרבת שדה התעופה המרכזי) אשר הפך לאזור מרכזי ומפותח בהרבה עד מהלך מלחמת העולם השנייה. כמו כן, במהלך מלחמת העולם השנייה, ב-1942, הקימו הבריטים קו רכבת שחיבר בין חיפה ביירות וטריפולי ועבר דרך מנהרת ראש הנקרה, אשר איפשרה נסיעה ברכבת לישראל מלבנון.

מקום מדינת ישראל ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הקמתה של מדינת ישראל ב-1948 הוקמה חברת רכבת ישראל אשר הייתה מעתה אחראית על ניהול רשת הרכבות בתחומי מדינת ישראל. במהלך מלחמת העצמאות, במהלך השנים 1947–1949, נגרם נזק רב למסילות הרכבת בתחומי ישראל, ובמיוחד למסילת העמק, אשר לא הוקמה מחדש לאחר המלחמה בשל אילוצים כלכליים ומשום שהמסילה הייתה מיושנת ולא תאמה את יתר מסילות הרכבת בישראל.

בשנים הראשונות לעצמאותה של ישראל, תנועת הנוסעים ברכבות גדלה במהירות, והגיעה ל-4.5 מיליון נוסעים בשנה עד אמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר בתקופה זו החל השימוש ברכבת לדעוך בעקבות השיפורים המהותיים שבוצעו בתשתית הכבישים, בעקבות העלייה בשיעור הבעלות על כלי רכב, ובעקבות היעדר ההשקעות ברשת הרכבות, והמשך התעדוף של תחבורה ציבורית כגון אוטובוסים על פני רכבות. מגמה זו הגיעה לשפל ב-1990 כאשר באותה השנה רק 2.5 מיליון נסעו ברכבת. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 החל פיתוח מהותי של תשתיות הרכבת בישראל, אשר הוביל לחידוש החשיבות של הרכבת כאמצעי תחבורה מרכזי במדינת ישראל.

תשתית הרכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבת כבדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה טופולוגית של קווי רכבות הנוסעים בישראל

לחצו כדי להקטין חזרה

תרשים תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל:
שחור - מסילות ותחנות קיימות,
כחול - מסילות קיימות מחושמלות,
אדום - מסילות ותחנות בבנייה,
סגול - מסילות ותחנות שאושרו או בשלבי תכנון מתקדם,
אפור - מסילות משא (ללא שירות נוסעים), מסופי מטענים, מתחמי תחזוקת רכבות ותחנות תפעוליות עיקריות,
אדום/אפור או אדום/כחול - מסילות הקיימות בתהליך ההכפלה.

נכון לשנת 2010 רשת הרכבות בישראל הייתה באורך כולל של על כ-1,000 קילומטרים (620 מיל), כאשר השלמתם של מסילות באורך של כ-250 קילומטרים (160 מיל) נוספים הייתה צפויה במהלך תחילת העשור. לאורך רוב רשת הרכבות הוקמו שני מסלולים כתוצאה מעבודות שדרוג נרחבות שהחלו עוד משנות ה-90 במטרה להגדיל את הקיבולת של התעבורה לאורך רשת הרכבות.

רשת הרכבות כוללת את מסילת החוף אשר מחברת בין נהריה לתל אביב, ועוברת בין היתר דרך עכו, חיפה, נתניה וערים נוספות. ישנם תוכניות לבנות מחדש את המסילה המזרחית ההיסטורית שתחבר בין חדרה לראש העין, ושתהיה לה שלוחה לעפולה.

שישה קווי רכבת יוצאים מתל אביב לכיוון דרום, בהם שני קווים שממשיכים לראשון לציון, כאשר אחת מהן ממשיכה ליבנה (מסילה זו מורחבת כעת כך שתמשיך עד אשדוד), קו אחד ממשיך לאשקלון דרך לוד ורחובות עם שלוחה לנמל אשדוד, קו אחד מגיע ללמודיעין דרך נמל התעופה בן-גוריון, קו אחד ממשיך לירושלים (חלק ממסילת הרכבת יפו–ירושלים), וקו אחד מגיע לבאר שבע, כאשר ישנם גם שלוחות שמגיעים לרמת חובב ולמפעלי כימיקלים לישראל בדימונה.

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 החלה ממשלת ישראל בפרויקט גדול לשדרוג רשת הרכבות הקיימת ולבנות מספר קווים חדשים. במסגרת פרויקט זה נבנו מחדש מסילות הרכבת לכפר סבא ולבאר שבע, תוך הפיכתן למסילה דו-מסלולית. במהלך העשור השני של המאה ה-21 נבנתה מחדש רכבת העמק ונוצרו הקווים החדשים מסילת עכו-כרמיאל, מסילת ירושלים - גנות, ומסילת אשקלון - באר שבע (אשר עוברת דרך שדרות, נתיבות ואופקים). חלק מהפרויקטים הללו החלו בעשור הראשון של המאה ה-21 אך בסופו של דבר הוקפאו, וחלקם חודשו בשנים 2009 עד 2010, כאשר הם נכללו בתוכנית ממשלתית מרכזית לחיבור כמעט כל הערים בישראל לרשת הרכבת.

הרחבת רשת הרכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר פרויקטים מרכזיים צפויים להתבצע במהלך שנות ה-20 של המאה ה-21 הפרויקט הראשון כולל הוספת מסילת רכבת רביעית שתעבור ב"צוואר הבקבוק" של תעבורת הרכבות במרכז - בין תחנת הרכבת תל אביב - מרכז לתחנת הרכבת תל אביב - ההגנה. במסגרת הפרויקט מתוכננת גם הוספת שתי מסילות נוספות בקו תל אביב-לוד. פרויקט חשוב נוסף הוא קו הרכבת שיעבור בין ראשון לציון למודיעין דרך כביש 431, אשר יאפשר לנוסעים לעבור לקו הרכבת החדש תל אביב-ירושלים. הדבר יאפשר נסיעה ישירה ברכבת בין ירושלים למודיעין ולפרברי גוש דן. הפרויקט המרכזי השלישי שצפוי להתחיל עד 2020 הוא הבנייה המחודשת של קו כפר סבא-חדרה.

תוכניות ארוכות טווח קיימות גם להקמה של קו רכבת לאילת, קו לערד דרך נבטים וכסייפה, קו לנצרת והמשך בניית קו רכבת העמק כך שיגיע לכרמיאל, נוסף לקווים לקריית שמונה, אריאל[דרוש מקור], צפת וטבריה.

רכבת קלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הרכבת הקלה בירושלים

הקו האדום בירושלים הוא קו הרכבת הקלה הראשון בישראל, שנפתח בשנת 2011. אורך הקו הוא 13.8 קילומטרים, והוא עתיד להתארך.

חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הכרמלית

נוסף אליו, החל משנת 1959 פועל באזור חיפה קו הפוניקולר התת-קרקעי, הכרמלית.

גוש דן

הקו האדום של המערכת יוצא מפתח תקווה שנמצאת בחלק הצפון-מזרחי של המטרופולין ויגיע עד ראשון לציון שבקצה הדרום-מערבי, כאשר חלק ניכר מהמסלול עובר מתחת לפני הקרקע. הקו היה אמור להתחיל לפעול עוד בשנת 2021 אך תקלה שגרמה לבלימות חירום דחתה את הפתיחה, מאז הפתיחה נדחתה מספר פעמיים והוא נפתח לבסוף באוגוסט 2023.

רכבות קלות בבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הרכבת הקלה בירושלים#קווים בעבודה ובתכנון

שני קווי רכבת קלה נמצאים כיום בשלבי בנייה בירושלים, נוסף לבניית המשך צפוני ודרומי לקו האדום. הקו האדום הקיים צפוי להמשיך ארבע תחנות צפונה מתחנת חיל האוויר לשכונת לנווה ליעקב, ושבע תחנות דרומה מהתחנה בהר הרצל להדסה עין-כרם. לאחר ההארכה הוא יכלול 34 תחנות (23 קיימות ו-11 חדשות). הקו המוארך יחל את פעילותו בספטמבר 2023, לשני הכיוונים.

הקו הירוק יעבור בין שכונת גילה לגבעה הצרפתית והר הצופים, עם שלוחות בדרומו, מכיוון בית צפאפא, למלחה ולתלפיות. הקו צפוי לעבור בין 42 תחנות ולהיפתח בשנת 2025 או 2026.[3] נוסף לקו העיקרי שבבנייה, לקו מתוכננים שלושה קווים משלימים, ביניהם הקו הירוק הבהיר, שישען על תשתיותיו ועל תשתיות הקו האדום המורחב ויפעל משכונת נווה יעקב עד הר נוף. אורכו של הקו המתוכנן 25 תחנות.

הקו הכחול יעבור בין שכונת רמות שבצפון ירושלים לשכונת גילה שבדרומה, עם שלוחה בודדת מהחאן הירושלמי למלחה דרך תלפיות ובית צפאפא. הקו צפוי להיות הארוך ביותר, עם 53 תחנות, ויפתח בשנת 2028.

גוש דן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קווי רכבת קלה

רשת קווי רכבת קלה ומערכת אוטובוסים מהירה גדולה מפותחת כיום באזור גוש דן, כאשר בסך הכל צפויים לפעול שלושה קווי רכבת קלה אשר אורכם הכולל יהיה 90 קילומטרים והם יחברו בין 139 תחנות.[4]

הקו הירוק יעבור מראשון לציון וחולון בדרום המטרופולין ויגיע עד צפון תל אביב והרצליה, וחלקו יהיה מתחת לפני הקרקע. בדרומו ובצפונו הוא יפוצל לשתי שלוחות, כאשר רק בין תחנות יד לבנים ואיינשטיין הוא ימצא בקו אחד. הקו יכלול 62 תחנות והוא צפוי להיפתח בשנת 2028.[5]

הקו הסגול, שלישי במספר, צפוי לעבור בין מסוף ארלוזורוב שבתל אביב עד לרמת אפעל שברמת גן, ושם להתפצל לשתי שלוחות: הצפונית, שתגיע לבר-אילן (ומתוכננת להגיע עד כפר גנים שבפתח תקווה), והדרומית צפויה להגיע עד לתחנת הטייסים. השלוחה הדרומית צפויה לעבור בשיבא, אור יהודה ויהוד. הקו יכלול 43 תחנות וצפוי להיפתח בשנת 2026.[6]

גליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הרכבת הקלה חיפה–נצרת

קו בין חיפה לנצרת ונצרת-עילית נמצא כיום בבנייה, אחרי שבינואר 2019 הוכרזה חברת "דנה הנדסה בע"מ" כזוכה במכרז לניהול הפרויקט, שישפר את הנגישות של גוש נצרת למפרץ חיפה. הקו בין נצרת ונצרת-עילית לחיפה יעבור גם בערים שפרעם, קריית אתא וקריית ביאליק וביישובים ביר אל-מכסור, ריינה ומשהד. הקו יכלול 20 תחנות וצפוי להיפתח בשנת 2028.[7]

תנועת נוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל אביב השלום, אחת מתחנות הרכבת בישראל בהן עוברת כמות הנוסעים הגדולה ביותר

בעוד שבשפל היו רק 2.5 מיליון נוסעים ברכבות בישראל ב-1990, ההשקעות הנרחבות בתשתית הרכבות הכבדות בישראל, שהחלה בראשית שנות התשעים גרמו לכך שהנסיעה ברכבת הפכה אטרקטיבית יותר, במיוחד לאור העומס ההולך וגובר בכבישים, וכתוצאה מכך השימוש ברכבות הנוסעים החל לגדול אופן חד - בין 1990 ל-2015 כמות הנוסעים ברכבות הכבדות גדלה פי 20. יתר על כן, תשתית הרכבות עדיין נמצאת בפיתוח ועל כן הצמיחה במספר הנוסעים צפויה להימשך.

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמות הנוסעים ברכבות כבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה הבאה כוללת נתונים סטטיסטיים של רכבות כבדות בלבד.

שנה 1996 1997 1998 1999 2000
נוסעים (מיליונים) 5.1 5.6 6.4 8.8 12.7
שנה 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010
נוסעים (מיליונים) 15.1 17.5 19.8 22.9 26.8 28.4 31.8 35.13 35.93 35.87
שנה 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017
נוסעים (מיליונים) 35.93 40.37 45.1 48.5 52.8 59.5 64.6
מקור: רכבת ישראל[8][9][10]

סך מרחק הנסיעה שעברו הנוסעים ברכבות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה שלהלן מציגה את סך מרחקי הנסיעה לכל הנוסעים ברכבות בישראל לאורך השנים.

שנה 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010 2015
סך הקילומטרים שהנוסעים נסעו (במיליונים) 264 204 169 267 781 1616 1986 2608
מקור: הבנק העולמי

תחנות נוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה שם העיר הקווים שעוברים בתחנה
תחנת הרכבת עכו עכו קו הרכבת הלילי נמל התעופה בן-גוריון — נהריה
קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
תחנת הרכבת עפולה עפולה קו הרכבת בית שאן — עתלית
תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום
אשדוד דרום
אשדוד קו הרכבת אשקלון — בנימינה
קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
קו הרכבת הלילי באר שבע – מרכז — תל אביב – ההגנה
תחנת הרכבת אשקלון אשקלון קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
קו הרכבת הלילי באר שבע – מרכז — תל אביב – ההגנה
קו הרכבת אשקלון — בנימינה
תחנת הרכבת עתלית עתלית קו הרכבת בית שאן — עתלית
קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
תחנת הרכבת בת ים – קוממיות בת ים / חולון קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
תחנת הרכבת בת ים – יוספטל בת-ים / חולון קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
קו הרכבת הלילי באר שבע – מרכז — תל אביב – ההגנה
תחנת הרכבת באר שבע – מרכז באר שבע קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
קו הרכבת הלילי באר שבע – מרכז — תל אביב – ההגנה
קו הרכבת באר שבע – מרכז — כרמיאל
קו הרכבת באר שבע – מרכז — כרמיאל
תחנת הרכבת באר שבע – צפון / אוניברסיטה באר שבע קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
קו הרכבת באר שבע - מרכז — הרצליה
קו הרכבת באר שבע – מרכז — כרמיאל
קו הרכבת דימונה — באר שבע – צפון / אוניברסיטה
תחנת הרכבת באר יעקב באר יעקב קו הרכבת אשקלון — בנימינה
תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון נמל התעופה בן-גוריון קו הרכבת ירושלים – יצחק נבון — הרצליה
קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
קו הרכבת הלילי נמל התעופה בן-גוריון — נהריה
תחנת הרכבת בית שאן בית שאן קו הרכבת בית שאן — עתלית
תחנת הרכבת בית שמש בית שמש קו הרכבת בית שאן — עתלית
תחנת הרכבת בית יהושע בית יהושע קו הרכבת בית שמש — נתניה
קו הרכבת אשקלון — בנימינה
תחנת הרכבת ירושלים – גן החיות התנ"כי ירושלים לא פעילה
תחנת הרכבת בנימינה בנימינה-גבעת עדה קו הרכבת אשקלון — בנימינה
קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
קו הרכבת הלילי נמל התעופה בן-גוריון — נהריה
תחנת הרכבת בני ברק – רמת החייל בני ברק / רמת גן קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
תחנת הרכבת קיסריה – פרדס חנה פרדס חנה-כרכור
אזור התעשייה של קיסריה
קו הרכבת אשקלון — בנימינה
תחנת הרכבת דימונה דימונה קו הרכבת דימונה — באר שבע – צפון / אוניברסיטה
תחנת הרכבת חדרה – מערב חדרה קו הרכבת אשקלון — בנימינה
קו הרכבת הלילי נמל התעופה בן-גוריון — נהריה
קו הרכבת באר שבע – מרכז — כרמיאל
תחנת הרכבת חיפה – בת גלים חיפה קו הרכבת באר שבע – מרכז — כרמיאל
קו הרכבת חיפה – חוף הכרמל — כרמיאל
קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
קו הרכבת בית שאן — עתלית
תחנת הרכבת חיפה – חוף הכרמל חיפה קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
קו הרכבת חיפה – חוף הכרמל — כרמיאל
קו הרכבת בית שאן — עתלית
קו הרכבת הלילי נמל התעופה בן-גוריון — נהריה
קו הרכבת באר שבע – מרכז — כרמיאל
תחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה חיפה קו הרכבת הלילי נמל התעופה בן-גוריון — נהריה
קו הרכבת בית שאן — עתלית
קו הרכבת באר שבע – מרכז — כרמיאל
קו הרכבת חיפה – חוף הכרמל — כרמיאל
קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
תחנת הרכבת מרכזית המפרץ חיפה קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
קו הרכבת חיפה – חוף הכרמל — כרמיאל
קו הרכבת באר שבע – מרכז — כרמיאל
קו הרכבת בית שאן — עתלית
תחנת הרכבת הרצליה הרצליה קו הרכבת אשקלון — בנימינה
קו הרכבת באר שבע - מרכז — הרצליה
קו הרכבת בית שמש — נתניה
קו הרכבת הלילי נמל התעופה בן-גוריון — נהריה
קו הרכבת ירושלים יצחק נבון - הרצליה
תחנת הרכבת הוד השרון – סוקולוב
(כפר סבא)
הוד השרון / כפר סבא קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
תחנת הרכבת חולון – וולפסון חולון / תל אביב-יפו קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
תחנת הרכבת צומת חולון חולון / תל אביב-יפו קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
תחנת הרכבת חוצות המפרץ חיפה קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
קו הרכבת חיפה – חוף הכרמל — כרמיאל
תחנת הרכבת ירושלים – מלחה ירושלים לא פעילה
תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון ירושלים קו הרכבת ירושלים – יצחק נבון — הרצליהקו הרכבת ירושלים - יצחק נבון- מודעין מרכז

קו הרכבת הלילי בנימינה- ירושלים-יצחק נבון

תחנת הרכבת כפר חב"ד כפר חב"ד קו הרכבת אשקלון — בנימינה
תחנת הרכבת כפר סבא – נורדאו
(הוד השרון)
כפר סבא / הוד השרון קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
תחנת הרכבת קריית גת קריית גת קו הרכבת באר שבע - מרכז — הרצליה
קו הרכבת באר שבע – מרכז — כרמיאל
תחנת הרכבת קריית חיים חיפה (קריית חיים) קו הרכבת חיפה – חוף הכרמל — כרמיאל
קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
תחנת הרכבת קריית מוצקין חיפה (קריית שמואל)
קריית מוצקין
קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
קו הרכבת הלילי נמל התעופה בן-גוריון — נהריה
קו הרכבת חיפה – חוף הכרמל — כרמיאל
קו הרכבת באר שבע – מרכז — כרמיאל
תחנת הרכבת להבים – רהט להבים קו הרכבת באר שבע - מרכז — הרצליה
תחנת הרכבת לוד לוד קו הרכבת באר שבע - מרכז — הרצליה
קו הרכבת באר שבע – מרכז — כרמיאל
קו הרכבת בית שמש — נתניה
קו הרכבת אשקלון — בנימינה
קו הרכבת לוד — ראשון לציון – הראשונים
תחנת הרכבת לוד – גני אביב לוד קו הרכבת בית שמש — נתניה
קו הרכבת אשקלון — בנימינה
תחנת הרכבת מגדל העמק – כפר ברוך מגדל העמק, כפר ברוך קו הרכבת בית שאן — עתלית
תחנת הרכבת מודיעין – מרכז מודיעין-מכבים-רעות קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
תחנת הרכבת נהריה נהריה קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
קו הרכבת הלילי נמל התעופה בן-גוריון — נהריה
תחנת הרכבת נתניה נתניה קו הרכבת אשקלון — בנימינה
קו הרכבת הלילי נמל התעופה בן-גוריון — נהריה
קו הרכבת בית שמש — נתניה
תחנת הרכבת נתיבות נתיבות קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
קו הרכבת הלילי באר שבע – מרכז — תל אביב – ההגנה
תחנת הרכבת אופקים אופקים קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
קו הרכבת הלילי באר שבע – מרכז — תל אביב – ההגנה
תחנת הרכבת פאתי מודיעין מודיעין-מכבים-רעות קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
תחנת הרכבת פתח תקווה – קריית אריה פתח תקווה קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
תחנת הרכבת פתח תקווה – סגולה פתח תקווה קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
תחנת הרכבת רעננה – דרום רעננה קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
תחנת הרכבת רעננה – מערב רעננה קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
תחנת הרכבת רמלה רמלה קו הרכבת בית שמש — נתניה
קו הרכבת באר שבע - מרכז — הרצליה
תחנת הרכבת רחובות רחובות קו הרכבת אשקלון — בנימינה
תחנת הרכבת ראשון לציון – הראשונים ראשון לציון קו הרכבת לוד — ראשון לציון – הראשונים
תחנת הרכבת ראשון לציון – משה דיין ראשון לציון קו הרכבת הלילי באר שבע – מרכז — תל אביב – ההגנה
קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
תחנת הרכבת ראש העין – צפון ראש העין / נווה ירק קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
תחנת הרכבת שדרות שדרות קו הרכבת הלילי באר שבע – מרכז — תל אביב – ההגנה
קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה תל אביב קו הרכבת באר שבע - מרכז — הרצליה
קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
קו הרכבת בית שמש — נתניה
קו הרכבת אשקלון — בנימינה
קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
קו הרכבת הלילי באר שבע – מרכז — תל אביב – ההגנה
קו הרכבת הלילי נמל התעופה בן-גוריון — נהריה
קו הרכבת באר שבע – מרכז — כרמיאל
קו הרכבת ירושלים יצחק נבון - הרצליה
תחנת הרכבת תל אביב – השלום תל אביב קו הרכבת באר שבע - מרכז — הרצליה
קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
קו הרכבת בית שמש — נתניה
קו הרכבת אשקלון — בנימינה
קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
קו הרכבת באר שבע – מרכז — כרמיאל
קו הרכבת ירושלים יצחק נבון - הרצליה
תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז תל אביב / רמת גן קו הרכבת באר שבע - מרכז — הרצליה
קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
קו הרכבת הלילי נמל התעופה בן-גוריון — נהריה
קו הרכבת בית שמש — נתניה
קו הרכבת אשקלון — בנימינה
קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
קו הרכבת באר שבע – מרכז — כרמיאל
קו הרכבת ירושלים יצחק נבון - הרצליה
תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה תל אביב קו הרכבת באר שבע - מרכז — הרצליה
קו הרכבת מודיעין – מרכז — נהריה
קו הרכבת אשקלון — בנימינה
קו הרכבת בית שמש — נתניה
קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
קו הרכבת באר שבע – מרכז — כרמיאל
קו הרכבת ירושלים יצחק נבון - הרצליה
תחנת הרכבת יבנה – מזרח יבנה קו הרכבת אשקלון — בנימינה
תחנת הרכבת יבנה – מערב יבנה קו הרכבת הלילי באר שבע – מרכז — תל אביב – ההגנה
קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב
תחנת הרכבת יקנעם – כפר יהושע יקנעם עלית, כפר יהושע קו הרכבת בית שאן — עתלית

הובלה של מטענים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבת משא באזור לוד

על פי נתונים רשמיים, רכבת ישראל הובילה כ-7 מיליון טון של משא במהלך 2010. מינרלים וכימיקלים מאזור ים המלח, כגון זרחה, אשלג וגופרית, מהווים למעלה ממחצית מהמטענים הללו. ממשלת ישראל חותרת להגביר את השימוש בתשתית הרכבת להובלה של מטענים.

קווי רכבת בינלאומיים שעברו בארץ ישראל לפני קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שבמקור קווי הרכבת המנדטורית הגיעו לקנטרה שמצפון לתעלת סואץ במצרים, ולטריפולי שבלבנון. ב-1912 הצרפתים יצרו הרחבה למסילת הברזל ברלין-בגדאד אשר המשיכה דרומה מחלב שבסוריה לטריפולי שבלבנון. הקו הורחב במהלך מלחמת העולם השנייה ידי שני מהנדסים אוסטרליים ולאחר מכן על ידי מהנדסים ניו זילנדים.

קווי הרכבת שעברו בארץ ישראל לפני קום המדינה הוקמו בעיקר מהצורך הלוגיסטי של הצבאות באזור. עם הקמתה של מדינת ישראל ב-1948 ועם פרוץ מעשי האיבה במהלך מלחמת העצמאות בשנים 19471949 כל הקווים שיצאו החוצה מתחומי המדינה חדלו להתקיים.

הכוחות הישראליים הפציצו את גשר הרכבת ללבנון. את השרידים של קו זה ניתן לראות כיום באזור ראש הנקרה, שם מוצג הסרט "רכבת לשלום" בתוך המנהרה שדרכה עברה במקור הרכבת ללבנון. המסילה המשיכה מראש הנקרה ועד נהריה, ובכך אפשרה נסיעה מלבנון דרך תל אביב למצרים.

בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזמר אריק לביא ביצע את "שיר הקטר" בשנת 1958, בו הוא מתאר את קטר הקיטור האחרון בישראל במסעו לחיפה, שם הוא נידון לגריטה עקב המעבר לקטרי דיזל.

בשנת 1985 הוציאה להקת משינה את שירם "רכבת לילה לקהיר".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רכבות בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשות החברות הממשלתיות - רכבת ישראל, באתר mof.gov.il
  2. ^ "Famous Engine Saved from the Scrap Yard". ERETZ Magazine. נבדק ב-2010-05-29.
  3. ^ ליאור גוטמן, מפעילת הרכבת הקלה בירושלים עוזבת את העיר, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-04-28
  4. ^ רכבת קלה | קווי הרכבת הקלה בגוש דן | נת"ע - NTA, באתר www.nta.co.il
  5. ^ הקו הירוק רכבת קלה | תחנות רכבת קלה | נת"ע - NTA, באתר www.nta.co.il
  6. ^ הקו הסגול רכבת קלה | תחנות רכבת קלה | נת"ע - NTA, באתר www.nta.co.il
  7. ^ 20 תחנות לאורך כ-41 ק"מ: הרכבת הקלה מחיפה לנצרת יוצאת לדרך - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2020-10-30
  8. ^ "Statistical Data". Israel Railways. אורכב מ-המקור ב-2012-03-15. נבדק ב-2012-04-10.
  9. ^ Shahar, Michael. "Annual Report, 2009" (PDF). Israel Railways. p. 17. נבדק ב-20 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Weissman, Shahar. "Annual Report, 2017" (PDF). Israel Railways. pp. 22–24. נבדק ב-7 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)