תחנות רכבת בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לחצו כדי להקטין חזרה
אופקיםאחיהודאשדוד עד הלוםאשקלוןבאר יעקבבאר שבע מרכזבאר שבע – צפון / אוניברסיטהבית יהושעבית שאןבית שמשבני ברק – רמת החיילבנימינהבת ים – קוממיותבת ים – יוספטלדימונההוד השרון – סוקולובהרצליהחדרה מערבחולון – וולפסוןחוצות המפרץחיפה – בת גליםחיפה – חוף הכרמלחיפה מרכז – השמונהיבנה – מזרחיבנה – מערביקנעם – כפר יהושעירושלים – גן החיות התנ"כיירושלים – יצחק נבוןירושלים – מלחהכפר חב"דכפר סבא – נורדאוכרמיאללהבים – רהטלודלוד – גני אביבמגדל העמק – כפר ברוךמודיעין – מרכזמרכזית המפרץנהריהנמל התעופה בן-גוריוןנתיבותנתניהנתניה – ספירעכועפולהעתליתפאתי מודיעיןפתח תקווה – סגולהפתח תקווה – קריית אריהצומת חולוןקיסריה – פרדס חנהקריית גתקריית חייםקריית מוצקיןקריית מלאכי – יואבראש העין – צפוןראשון לציון – הראשוניםראשון לציון – משה דייןרחובותרמלהרעננה דרוםרעננה מערבשדרותתל אביב – אוניברסיטהתל אביב – ההגנהתל אביב – השלוםתל אביב – סבידור מרכזמפת רכבת ישראל.png
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

תרשים תחנות רכבת ישראל


עיינו גם בפורטל

P Rakevet.png

פורטל רכבת ישראל הוא שער לכל הנושאים הקשורים ברכבת ישראל - בעבר, בהווה ובעתיד. הפורטל כולל קישורים לערכים בנושא קווי הרכבת, תחנותיה וההיסטוריה של רכבת ישראל, יחד עם תמונות ואנקדוטות בנושא.

תחנת תל אביב – סבידור מרכז

בשטחי מדינת ישראל פזורות עשרות רבות של תחנות רכבת אשר נבנו בתקופות שונות ומשמשות למטרות שונות. הידועות שבהן הן תחנות רכבת הנוסעים המודרניות, אך קיימים גם מסופי מטען, תחנות רכבות תפעוליות, ותחנות רכבת היסטוריות שהשימוש בהן פסק. התחנות מבטאות את צורכי התחבורה של הארץ בעבר, בהווה ובעתיד, מהרכבת של סוף המאה ה-19, דרך מסילות הברזל העות'מאניות והבריטיות של מלחמת העולם הראשונה, הרכבת המנדטורית ולבסוף רכבת ישראל לתקופותיה, מתחילתה כדור הבא של הרכבת המנדטורית, דרך הדעיכה בשנות ה-70, ועד הצמיחה מחדש מסוף שנות התשעים, שניתן לראות את ביטויה במספר הגבוה של תחנות חדשות אשר נבנו מאז.

תוכן עניינים

תחנות רכבת נוסעים פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פעילות בין 60 ל-70 תחנות רכבת נוסעים. מאז תחילת המאה ה-21 מספרן גדל כמעט בכל שנה.

# תחנה פתיחה[א] פתיחה (היסטורית)[ב] חידוש[ג] רציפים קצה כביש
סמוך
תחנת
אוטובוסים

סמוכה
מסילה מסילה נוספת קו ראשי
[ד]
מספר
על קו
ראשי[ה]
מספר
על קו
מערבי[ו]
מיון
קווים
מזרח-
יים[ז]
נוסעים נכנסים (2017)[1] נוסעים יוצאים (2017)[1] מיקום (רוחב) מיקום (אורך) הערות
1 נהריה 1958 01/07/1945 2001 3 כן 4, 89 כן חוף כן 1 1 1,470,576 1,484,976 33°00′20″N 35°05′55″E הצפונית ביותר
2 עכו תחילת שנות ה-50 1930 19/03/2002 3 לא 8510 כן חוף כן 2 2 1,257,905 1,225,636 32°55′41″N 35°04′58″E
3 כרמיאל 20/09/2017 3 כן 85 כן עכו-כרמיאל לא 1 325,709 274,147 32°55′25″N 35°17′56″E
4 אחיהוד 20/09/2017 2 לא 85, 70 לא עכו-כרמיאל לא 2 43,769 38,258 32°54′42″N 35°10′26″E
5 קריית מוצקין 1937 תחילת שנות ה-90; מאי 2017 2 לא לא חוף כן 3 3 1,112,593 1,031,418 32°49′59″N 35°04′12″E
6 קריית חיים אמצע שנות ה-90 2 לא לא חוף כן 4 4 228,319 213,181 32°49′29″N 35°03′51″E
7 חוצות המפרץ 13/10/2001 2 לא 4, 22 לא חוף כן 5 5 248,583 251,869 32°48′34″N 35°03′15″E הוקמה במימון פרטי
8 מרכזית המפרץ 08/09/2001 03/07/2018 3 לא 4, 75, 23 כן חוף עמק כן 6 6 951,577 897,847 32°47′38″N 35°02′13″E מפוצלת לשני חלקים. נקראה בעבר לב המפרץ
9 בית שאן 16/10/2016 1904 2 כן 71 לא עמק לא 11 221,636 209,684 32°30′50″N 35°29′33″E
10 עפולה 16/10/2016 2 לא 65, 60 לא עמק לא 12 346,536 338,961 32°37′13″N 35°17′51″E
11 מגדל העמק – כפר ברוך 16/10/2016 2 לא 7255 לא עמק לא 13 301,906 268,021 32°38′53″N 35°12′34″E
12 יקנעם – כפר יהושע 16/10/2016 2 לא 722 לא עמק לא 14 154,977 153,921 32°40′57″N 35°07′26″E
13 חיפה מרכז – השמונה 1937 3 לא 4 לא חוף כן 7 7 1,048,559 962,983 32°49′20″N 34°59′49″E
14 חיפה – בת גלים 1975 2 לא 4 לא חוף כן 8 8 1,083,668 1,097,168 32°49′49″N 34°58′55″E בין הרציפים עוברת מסילה נוספת ללא עצירה
15 חיפה – חוף הכרמל 10/07/1999 4 חלקי 2, 4, 23 כן חוף כן 9 9 2,372,577 2,404,182 32°47′36″N 34°57′26″E מרכז השליטה והבקרה הארצי (מ-2008)
16 עתלית שנות ה-20 2004 3 לא לא חוף כן 10 10 167,835 164,204 32°41′34″N 34°56′25″E
17 בנימינה 11/07/1921 1943; סוף שנות ה-90 3 לא 652 לא חוף כן 11 11 1,591,804 1,533,919 32°30′50″N 34°56′58″E מסתעפות שתי מסילות נוספות ללא רציף
18 קיסריה – פרדס חנה 2001 1949 2 לא לא חוף כן 12 12 840,063 804,580 32°29′08″N 34°57′15″E
19 חדרה – מערב 1953 תחילת שנות ה-90; 2016 3 לא לא חוף כן 13 13 1,127,895 1,097,627 32°26′18″N 34°53′57″E מסתעפות שתי מסילות נוספות ללא רציף; אחת קצה
20 נתניה 09/05/1954 תחילת שנות ה-90 3 לא 2, 57 לא חוף כן 14 14 1,795,138 1,858,114 32°19′12″N 34°52′09″E מסתעפות שתי מסילות נוספות ללא רציף
21 נתניה – ספיר 05/11/2016 2 לא לא חוף כן 15 15 349,626 403,694 32°16′49″N 34°51′54″E
22 בית יהושע מאי 1953 תחילת שנות ה-90 2 לא 553 לא חוף כן 16 16 1,078,660 1,042,625 32°15′45″N 34°51′37″E
23 הרצליה 1953 2004, 2018 6 לא 20, 541 לא חוף כן 17 17 1,400,147 1,437,442 32°09′49″N 34°49′05″E תחנה חדשה ב-2004; האולם מופרד מהרציפים
24 רעננה – מערב 03/07/2018 2 כן 531, 541 לא שרון לא 21 32°10′49″N 34°51′03″E
25 רעננה – דרום 03/07/2018 2 לא 531, 4 כן שרון לא 22 32°10′22″N 34°53′15″E
26 הוד השרון – סוקולוב 02/09/2006 2 לא 531 לא שרון לא 23 584,213 548,369 32°10′12″N 34°54′09″E
27 כפר סבא – נורדאו 13/04/2003 2 לא 531 לא שרון לא 24 751,780 712,409 32°10′03″N 34°54′59″E
28 ראש העין – צפון 13/09/2003 3 לא 5, 6, 444 לא ירקון לא 25 809,824 747,683 32°07′14″N 34°56′05″E
29 פתח תקווה – סגולה 2000 2001 2 לא 40 לא ירקון לא 26 465,590 454,504 32°06′43″N 34°54′05″E
30 פתח תקווה – קריית אריה 03/08/2008 2 לא לא ירקון לא 27 280,772 310,855 32°06′22″N 34°51′44″E
31 בני ברק 03/06/2000 1949 3 לא 482 לא ירקון לא 28 611,326 676,437 32°06′11″N 34°49′44″E נקראה בעבר תל אביב צפון
32 תל אביב – אוניברסיטה 26/10/2000 4 לא 20 לא חוף ירקון כן 18 18 3,133,827 3,185,617 32°06′13″N 34°48′16″E
33 תל אביב – סבידור מרכז 03/11/1954 1988 6 לא 20, 481, 2 כן איילון חוף כן 19 19 6,733,192 7,216,085 32°05′01″N 34°47′49″E
34 תל אביב – השלום מרץ 1996 3 לא 20, 2 לא איילון כן 20 20 7,226,834 7,149,343 32°04′24″N 34°47′34″E
35 תל אביב – ההגנה 22/06/2002 5 לא 20, 2, 1 כן איילון בני דרום כן 21 21 2,896,341 3,066,660 32°03′15″N 34°47′04″E לתחנה ישנן ארבע תחנות שכנות
36 מודיעין – מרכז 01/04/2008 4 כן כן מודיעין לא 31 125,879 126,551 31°54′05″N 35°00′20″E תת-קרקעית; הגדולה ביותר בישראל
37 פאתי מודיעין 01/09/2007 2 לא 431 לא מודיעין לא 32 218,001 208,630 31°53′37″N 34°57′39″E
38 ירושלים – יצחק נבון 26/09/2018 4 כן כן המהיר לירושלים לא 33 31°47′18″N 35°12′09″E תת-קרקעית; העמוקה ביותר בישראל
39 נמל התעופה בן-גוריון 10/10/2004 2 לא לא המהיר לירושלים לא 34 1,839,148 1,873,965 32°00′01″N 34°52′13″E
40 צומת חולון 25/09/2011 2 לא 20, 44 לא בני דרום לא 22 605,582 551,243 32°02′14″N 34°46′35″E
41 חולון – וולפסון 25/09/2011 2 לא 20 לא בני דרום לא 23 415,721 373,979 32°02′07″N 34°45′35″E
42 בת ים – יוספטל 25/09/2011 2 לא 20 לא בני דרום לא 24 945,075 919,832 32°00′53″N 34°45′43″E
43 בת ים – קוממיות 25/09/2011 2 לא 20 לא בני דרום לא 25 468,618 434,014 32°00′05″N 34°45′34″E
44 ראשון לציון – משה דיין 25/09/2011 4 חלקי 20, 441 לא בני דרום לא 26 1,032,299 1,038,325 31°59′18″N 34°45′26″E
45 כפר חב"ד 1999 1999(?) 2 לא לא יפו-ירושלים כן 22 186,472 178,146 31°59′36″N 34°51′10″E
46 לוד – גני אביב 10/05/2008 2 לא לא יפו-ירושלים כן 23 1,286,389 1,277,967 31°58′01″N 34°52′43″E
47 לוד 1917 2019 4 לא לא יפו-ירושלים לוד-אשקלון כן 24 190,312 219,517 31°56′45″N 34°52′32″E
48 באר יעקב 2001 2 לא לא לוד-אשקלון באר יעקב - ראשונים לא 315,072 295,767 31°55′58″N 34°49′44″E
49 ראשון לציון – הראשונים 13/09/2003 2 כן 431, 412 לא באר יעקב - ראשונים לא 447,741 409,465 31°56′56″N 34°48′11″E
50 רחובות 1990 1920 2000 3 חלקי 412 לא לוד-אשקלון לא 2,100,725 2,168,878 31°54′31″N 34°48′23″E
51 יבנה – מזרח 1992 2009 1 לא 42 לא לוד-אשקלון לא 284,325 276,851 31°51′43″N 34°44′45″E
52 ירושלים – מלחה 09/04/2005 4 כן 50 לא יפו-ירושלים לא 41 200,149 233,002 31°44′53″N 35°11′16″E
53 ירושלים – גן החיות התנ"כי 1996 09/04/2005 1 לא לא יפו-ירושלים לא 42 3,971 6,775 31°44′41″N 35°10′37″E
54 בית שמש 13/09/2003 התקופה העות'מאנית 3 לא 38 לא יפו-ירושלים לא 43 622,215 573,953 31°45′27″N 34°59′27″E
55 רמלה 12/04/2003 1892 2 לא 44 כן יפו-ירושלים כן 25 448,891 425,489 31°55′46″N 34°52′37″E תחנת הרכבת הפעילה הוותיקה ביותר בישראל
56 קריית מלאכי – יואב 18/09/2018 2 לא 383, 6 לא דרום כן 26 31°44′49″N 34°49′19″E
57 קריית גת 1997 1960 4 לא לא דרום כן 27 481,664 578,024 31°36′12″N 34°46′40″E
58 להבים – רהט 24/06/2007 2 לא לא דרום כן 28 1,213,911 1,233,468 31°22′11″N 34°47′53″E
59 יבנה – מערב 2012 2 לא 4 כן בני דרום לא 27 689,437 692,875 31°53′23″N 34°43′46″E
60 אשדוד – עד הלום 1995 1917 30/09/2003 3 לא 4 לא לוד-אשקלון לא 28 1,725,936 1,746,297 31°46′26″N 34°39′58″E
61 אשקלון 09/04/2005 4 לא 4, 3 לא לוד-אשקלון לא 29 1,399,613 1,360,676 31°40′36″N 34°36′17″E
62 שדרות 24/12/2013 2 לא 34 לא אשקלון-ב"ש לא 30 512,097 477,725 31°30′57″N 34°35′09″E
63 נתיבות 15/02/2015 4 לא לא אשקלון-ב"ש לא 31 432,316 414,761 31°24′40″N 34°34′19″E
64 אופקים 02/01/2016 3 לא לא אשקלון-ב"ש לא 32 391,589 370,792 31°19′17″N 34°38′02″E
65 באר שבע – צפון / אוניברסיטה 07/12/2005 29/03/1956 3 לא לא דרום כן 29 33 1,101,926 1,084,278 31°15′37″N 34°48′46″E לתחנה ישנן ארבע תחנות שכנות
66 באר שבע – מרכז 20/09/2000 4 כן 25, 60 כן באר שבע (שלוחה) לא 34 1,887,450 1,779,736 31°14′36″N 34°47′54″E התחנה הדרומית ביותר בקווים הארוכים
67 דימונה 17/12/2005 1967 1 לא לא דרום כן 30 15,836 8,712 31°04′12″N 35°00′38″E תחנת הנוסעים הדרומית ביותר

מסופי רכבת משא[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – רכבת ישראל - מסופי מטען

בישראל פעילים מספר מסופי משא / מטען:

  • בית שאן
  • מילובר (אזור תעשייה מילואות / נעמן)
  • כי"ל חיפה
  • מכון תמ"י כי"ל (בית חרושת דשנים)
  • נמל חיפה
  • נמל אשדוד
  • תחנת הכוח רוטנברג באשקלון
  • בני ברק
  • חדרה מזרח
  • אמבר דרום (דבירה)
  • רמת חובב
  • מישור רותם
  • אורון
  • הר צין

תחנות רכבת תפעוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחנות תפעוליות של רכבת ישראל

בישראל קיימות כמה עשרות תחנות המיועדות לתפעול מערכת הרכבות. בנוסף, חלק מתחנות הנוסעים והמשא משמשות כתחנות תפעוליות בנוסף לתפקידן העיקרי.

תחנות רכבת היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאריות תחנת הרכבת הטורקית בניצנה
עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – היסטוריה של רכבת ישראל

בישראל קיימות עשרות תחנות שהשימוש בהן הופסק והן נמצאות ברמות שימור שונות - חלקן מוזנחות וחרבות, חלקן משומרות כמוזיאונים, וחלקן אף חזרו לפעילות מחודשת (לרוב תוך חידוש מבנה התחנה או העתקתו לאזור סמוך).

תחנות עבר על קווים פעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת ירושלים
תחנת סג'ד העות'מאנית

מסילת יפו-ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מתחנות מסילת יפו-ירושלים פעילות כיום כתחנות נוסעים (כפר חב"ד, לוד, רמלה, בית שמש, מלחה) או תחנות תפעוליות, אך לא כולן.

תחנת רינתיה

המסילה המזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין תחנות המסילה המזרחית שתיים פעילות כתחנות נוסעים (לוד וראש העין צפון), שתיים אחרות כתחנות משא, והשאר לא פעילות (המצב צפוי להשתנות עם ביצוע פרויקט המסילה המזרחית החדשה):

מסילת לוד-אשקלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת לוד-אשקלון מתקופת המנדט כללה מספר תחנות (רפיח, עזה, דיר סניד, אל מג'דל, איסדוד, רחובות, ביר סלאם) אך על רוב אלה שבשטח בשליטת ישראל נבנו תחנות הפעילות היום, מלבד:

תחנת החותרים

מסילת החוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פיתוח מסילת החוף ובנית תחנות חדשות בה נסגרו מספר תחנות ישנות (חלקן עדיין פעיל כתחנות תפעוליות):

  • עין הים
  • בוסתן הגליל
  • חצרות יסף
  • שבי ציון
  • החותרים
  • זכרון יעקב
  • כפר ויתקין
  • שפיים

קווי רכבת שבוטלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת חיפה בתקופת המנדט
תחנת אלרואי
תחנת עפולה
מחסן ומגדל המים בתחנת בית שאן

רכבת העמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבות מתחנות רכבת העמק (שעל תוואי קרוב לשלה חודשה מסילת העמק) היו תחנות עצירה בלבד, אך השאר היו תחנות מלאות, ומתוכן שתיים (חיפה מרכז וחיפה מזרח) עדיין מקיימות פעילות:

תחנת מסעודיה/סבסטיה

מסילת השומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו מסילת השומרון שבגדה המערבית נבנה במלחמת העולם הראשונה על ידי הטורקים והגרמנים ונסגר סופית לאחר מלחמת העולם השנייה. תחנות שבגדה המערבית:

תחנת שיח' נוראן

מסילת רפיח - באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו מסילת רפיח - באר שבע הבריטית ממלחמת העולם הראשונה חדל לפעול ב-1927 ורוב תחנות האמצע עליה נמחקו:

  • שיח' נוראן (נשארו שרידים)
  • אימרה
  • כארם
  • קמלה / אל גמלי (שלוחה לחרבת חשיף)
תחנת ניצנה
תחנת עזוז

מסילת נחל שורק - קוסיימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת נחל שורק - קוסיימה הייתה מסילה עות'מאנית שנבנתה ופורקה מהלך המלחמת העולם הראשונה.

  • א-טינה
  • תחנה באזור נחל גוברין
  • תחנה באזור עיראק אל-מנשייה
  • תחנה באזור תל שרע
  • באר שבע
  • ביר אל מחטה
  • תחנה באזור אשלים
  • תחנת שדה פקועה (תמילת ראשד)
  • ניצנה
  • עזוז

מסילת נחל שורק - עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת נחל שורק - עזה הייתה מסילה עות'מאנית שתפקדה במלחמת העולם הראשונה.

  • א-תינה
  • סוואפירים
  • בית חנון
  • הוג' (שלוחה)

תחנות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנות קיימות וחדשות בתוכנית הפיתוח של רכבת ישראל
עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל

רכבת ישראל עוברת תהליך פיתוח מהיר מאז סוף שנות ה-90, וכמעט כל שנה נוספות תחנות. התהליך צפוי להמשיך, אם בהוספת תחנות על קווים קיימים ואם בפתיחת קווים חדשים.

חלק מתחנות אלה נמצאות בשלבי בניה, חלק בשלבי תכנון או אישור, וחלק הן תוכניות תאורטיות שאולי לא יתממשו לעולם.

תחנות חדשות על קווים קיימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת הדרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת החוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מהזזת המסילה במערב חיפה נשקלים ביטול תחנות קיימות והוספת תחנה או שתיים באזור העיר התחתית. במסגרת תוכנית הכפלת מסילת החוף בקטע סדנאות אפרים - שפיים הועלו ארבע תחנות חדשות[2].

מסילת העמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת לוד-אשקלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווי רכבת חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו הרכבת המהיר לירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו הושלם בין תל אביב לירושלים (מלבד חשמול, המגיע עדיין רק עד נתב"ג) אך קיימות תוכניות להאריך אותו תת-קרקעית מתחנת יצחק נבון מזרחה לתוך העיר.

המסילה המזרחית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת ראש העין דרום

מסילת ראשון לציון – מודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת כרמיאל – קריית שמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת עפולה-טבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת מנשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת ראש העין - אריאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלקנה
  • ברקן
  • אריאל

מסילת באר שבע - ערד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת דימונה - ירוחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו הרכבת לאילת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנות לפי עיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת ירושלים – יצחק נבון

את בירת ישראל משרתות שלוש תחנות בשני קווים נפרדים - תחנה תת-קרקעית חדשה (יצחק נבון) בכניסה לעיר על הקו המהיר לתל אביב דרך נתב"ג ושתי תחנות (גן החיות התנ"כי ומלחה) בדרום מזרח העיר על מסילה המקושרת לבית שמש בתוואי הישן, במסלול איטי והררי. בהמשך אותו קו, שאינו פעיל כיום מעבר למלחה, פעלה תחנת ירושלים ההיסטורית מ-1892 (חלק מקו הרכבת הראשון בארץ) בשכונת בקעה שבמרכז העיר. לגבי הקו המהיר, בעתיד ייתכן שהוא ימשך מזרחה עד לעיר העתיקה כמעין קו רכבת תחתית כבדה, ויכלול מספר תחנות נוספות (מרכז, ממילא, הכותל).

תחנת יצחק נבון סמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית של ירושלים.

כרונולוגיה:

תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת תל אביב – סבידור מרכז

בין נתיבי איילון ממוקמות ארבע תחנות המכונות תחנות תל אביב (מצפון לדרום: אוניברסיטה, סבידור מרכז, השלום, ההגנה), והן התחנות הפעילות ביותר במדינה מבחינת תנועת נוסעים (סבידור מרכז, הוותיקה מביניהן, והשלום הן הפעילות ביותר באופן מובהק), אם משום שכמעט כל קווי הרכבת עוצרים בכולן ואם בגלל מרכזיות העיר מבחינה תעסוקתית ותרבותית. עם זאת קיימות מספר תחנות נוספות הנמצאות בשטח העיר או בצמוד לה - בני ברק (שכונתה בעבר "תל אביב צפון") על מסילת הירקון ותחנות חולון (צומת חולון וחולון – וולפסון), גם הן בין נתיבי איילון, על המסילה לבני דרום, וכמו כן תל אביב דרום, ששכנה באזור בית הדר והועברה לאזור מחלף קיבוץ גלויות, והיום משמשת למטרות תפעוליות ולהכשרת עובדי רכבת, ותחנת יפו ההיסטורית מ-1892 (חלק מקו הרכבת הראשון בארץ) שהוסבה ל"מתחם התחנה".

תחנת ההגנה נמצאת במרחק מספר דקות הליכה מהתחנה המרכזית החדשה של תל אביב, שהיא תחנת האוטובוסים המרכזית הגדולה והמשמעותית ביותר בישראל. תחנת סבידור מרכז סמוכה למסוף 2000.

כרונולוגיה:

חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת חיפה מרכז – השמונה

בשטח העיר חיפה או בצמוד לו קיימות 7 תחנות נוסעים פעילות ותחנה היסטורית/תפעולית, כולן על מסילת החוף (אף שהוקמו בתקופות שונות). שלוש משבע התחנות מכונות על שם חיפה (מדרום-מערב לצפון ולמזרח: חוף הכרמל, בת גלים, מרכז–השמונה). הארבע הנוספות בהמשך הקו הן מרכזית המפרץ, חוצות המפרץ, קריית חיים וקריית מוצקין, הממוקמת על גבול חיפה עם הקריה. שתי תחנות המפרץ הן היחידות בארץ[דרוש מקור] שהוקמו במימון של יזמים פרטיים, אולם הרחבת תחנת לב המפרץ למרכזית המפרץ (שכלל חיבור לתחנת האוטובוסים ולמסילת העמק) לא מומנה על ידי היזם. התחנה האחרת (חיפה מזרח, מ-1904) הייתה התחנה הראשונה של חיפה, ואף שכנו בה משרדי הנהלת הרכבת; התחנה בוטלה כתחנת נוסעים והמשרדים עברו לתל אביב אך היא משמשת כתחנה תפעולית חשובה ולידה נמצא מוזיאון הרכבת, כמו גם משרדי הרכבת בחיפה. בנוסף היו בחיפה מספר תחנות היסטוריות על קו רכבת העמק, כגון תחנת כרמל (שנותרה שכונה על שמה). מאחר שהמסילה בחיפה מפריעה לגישה לרוב החוף של העיר נשקלות מגוון אפשרויות להעברתה לתוואי אחר; ייתכן שתוקם תחנה בקריית הממשלה (בית המכס) ואולי אחת נוספת בקריית אליעזר במקום תחנות מרכז השמונה ובת גלים.

חיפה היא עיר נמל ותעשייה, ומתקיימת פעילות ענפה של רכבות משא באזור המפרץ. יש מספר מסופים בנמל חיפה, ומספר שלוחות מסילה מתפצלות ממסילת החוף לעומק הנמל. תחנת מטען פעילה בממגורות דגון. קיים גם מסוף מטענים מצפון למתחם "סדנאות הקישון" (ממערב לתחנת חוצות המפרץ). שלוחת מסילה המתפצלת באזור צומת ידין (ומגיעה למתחם דשנים שבשטח קריית אתא) מספקת גישה למסוף באזור התעשייה של בתי הזיקוק.

תחנת חוף הכרמל סמוכה לתחנת האוטובוסים מרכזית חוף הכרמל. תחנת מרכזית המפרץ משולבת בתחנת האוטובוסים מרכזית המפרץ. תחנת בת גלים סמוכה לתחנת העבר מרכזית בת גלים, הנטושה כיום. תחנת מרכז-השמונה סמוכה לאולם הנוסעים של נמל חיפה ולתחנה של הכרמלית, והיא ייחודית בישראל בשני ההיבטים האלה.

כרונולוגיה:

נתניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת נתניה – ספיר

את נתניה משרתות שלוש תחנות נוסעים - נתניה, נתניה-ספיר ובית יהושע, הנמצאת מחוץ לשטח נתניה אך משרתת את דרום העיר במקביל לתחנת ספיר, שמעט פחות נגישה לכבישים ראשיים ושנפתחה כ-60 שנה לאחר שתי התחנות האחרות.

כרונולוגיה:

באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת באר שבע – צפון / אוניברסיטה

בבאר שבע קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות - צפון/אוניברסיטה ומרכז. המסילות מהתחנה הצפונית מתפצלות כך שיש לה ארבע תחנות שכנות (להבים-רהט, דימונה, באר שבע מרכז, אופקים, וגם המסוף ברמת חובב), והיא ייחודית בכך מחוץ לתל אביב. תחנת מרכז, הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית, היא נקודת הסיום של כל רכבות הנוסעים המגיעות לדרום מלבד הרכבות לדימונה. בנוסף קיימת תחנה היסטורית (תחנת הרכבת הטורקית, מ-1915) באזור העיר העתיקה.

כרונולוגיה:

פתח תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת פתח תקווה – קריית אריה

בפתח תקווה קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות (סגולה וקריית אריה) על מסילת הירקון, קרוב לקצה הצפוני של העיר. בנוסף קיימת תחנה היסטורית (תחנת הרכבת הישנה פתח תקווה, מ-1922).

כרונולוגיה:

ערים נוספות שיש בהן יותר מתחנה אחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת לוד
תחנת רעננה – מערב
תחנת מודיעין – מרכז

בלוד קיימות שתי תחנות - לוד ולוד - גני אביב. התחנה הוותיקה, ששורשיה בימי העות'מאנים, מהווה גם היום מרכז תפעולי חשוב הכולל צומת רכבות מרכזי, מוסכים ומשרדים. חשיבותה ארוכת השנים ניכרת בשכונה הסמוכה הנקראת על שמה. התחנה השנייה נמצאת בקצה הצפון מערבי של העיר, בסמוך לשכונת גני אביב.

במודיעין קיימות שתי תחנות - פאתי מודיעין, הסמוכה לאזור תעשייה, ומודיעין מרכז, הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית שבמרכז העיר.

את חולון משרתות ארבע תחנות הגובלות בשטחה - צומת חולון וחולון-וולפסון בצפונה, הגובלות בתל אביב, ושתי תחנות בת ים (יוספטל וקוממיות) במערבה.
בבת ים גובלות ממזרחה שתי תחנות (יוספטל וקוממיות) הצמודות גם לחולון. כמו כן תחנת חולון-וולפסון סמוכה לצפון בת ים.

ברעננה גובלות מדרומה שתי תחנות (דרום ומערב) הממוקמות בין נתיבי כביש 531. התחנה הדרומית, שהיא למעשה בעיקר מזרחית לתחנת מערב, נמצאת בתוך מחלף רעננה דרום, בקצה הדרום-מזרחי של העיר.
את הרצליה משרתות שתי תחנות - הרצליה הנמצאת על נתיבי איילון המפרידים בין הרצליה פיתוח למזרח העיר, ורעננה מערב, הגובלת במזרח הרצליה מצפונה.
בין כפר סבא והוד השרון נמצאות שתי תחנות (כפר סבא - נורדאו והוד השרון - סוקולוב) הממוקמות בין נתיבי כביש 531 המפריד בין שתי הערים. למרות שמותיהן, שתי התחנות נמצאות בשטח השיפוט של הוד השרון. תחנה נוספת המשרתת את שתי הערים היא רעננה דרום, הסמוכה לקצה הדרום-המערבי של כפר סבא, וקרובה לצפון-מערב הוד השרון, מעבר לכפר רמות השבים.

בראשון לציון קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות אך הן נמצאות על מסילות שונות - משה דיין על מסילת תל אביב - בני דרום והראשונים על שלוחה שיוצאת ממסילת לוד-אשקלון בבאר יעקב (התחנות ממוקמות במחלף משה דיין, בין נתיבי איילון, ובמחלף ראשונים, בין נתיבי כביש 431). כתוצאה מכך אין שום קו רכבת שעובר בין שתי התחנות, בניגוד לשאר הערים שיש בהן יותר מתחנה אחת (מלבד ירושלים ויבנה). עם זאת מתוכנן חיבור עתידי בין התחנות, ונבנתה מנהרה כהכנה לכך מתחת לנתיבי איילון.

ביבנה קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות אך הן נמצאות על מסילות שונות - יבנה מערב על מסילת תל אביב - בני דרום ויבנה מזרח על מסילת לוד-אשקלון. כתוצאה מכך אין שום קו רכבת שעובר בין שתי התחנות, בניגוד לשאר הערים שיש בהן יותר מתחנה אחת (מלבד ירושלים וראשון לציון).

בראש העין קיימות שתי תחנות - תחנת הנוסעים ראש העין – צפון והתחנה הוותיקה ראש העין דרום (נקראה בעבר בפשטות "ראש העין"), שהייתה בעבר תחנת נוסעים אך כעת היא תחנת משא. שתי התחנות נמצאות על המסילה המזרחית. התחנה הצפונית נמצאת מעבר למחלף קסם, במיקום לא נגיש לאזורי מגורים ותעסוקה, בניגוד לתחנה הדרומית הסמוכה למערב העיר. קיימות תוכניות לחדש את שירות הנוסעים בתחנה הדרומית כחלק מחידוש המסילה המזרחית.

בחדרה קיימות שתי תחנות, אולם רק אחת מהן (חדרה – מערב) פעילה. התחנה השנייה (חדרה מזרח) הייתה בעבר תחנת נוסעים אך כעת היא משרתת רק רכבות משא בודדות. התחנות נמצאות על מסילות שונות (מסילת החוף והמסילה המזרחית). קיימות תוכניות לפתוח את התחנה המזרחית מחדש כחלק מחידוש המסילה המזרחית או כחלק ממסילה עתידית לעפולה.

באשדוד קיימות שתי תחנות - תחנת הנוסעים אשדוד – עד הלום על כביש 4 ממזרח לעיר ומסוף המטען מיון אשדוד / נמל אשדוד.

ארבע תחנות מסילת העמק משרתות יישובים שלהם היו תחנות גם ברכבת העמק ההיסטורית (מעבר לחיפה שצוינה כבר):
ליד בית שאן קיימות תחנת בית שאן הפעילה ותחנת בית שאן (הישנה) ההיסטורית.
בעפולה קיימות תחנת עפולה הפעילה ותחנת עפולה (הישנה) ההיסטורית.
ליד כפר ברוך קיימות תחנת מגדל העמק – כפר ברוך הפעילה ותחנת כפר ברוך ההיסטורית.
ליד כפר יהושע קיימות תחנת יקנעם – כפר יהושע הפעילה ותחנת כפר יהושע ההיסטורית.
התחנות החדשות ממוקמות במרחקים משתנים יחסית לתחנות הישנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 נתוני נוסעים של רכבת ישראל לשנת 2017, בפורום תחבורה ציבורית, אתר תפוז
  2. ^ דיון והחלטת ות"ל מה-5 במרץ 2018
  1. ^ במקרה שתחנה נסגרה לתנועת נוסעים לתקופה משמעותית ולאחר מכן נפתחה מחדש - תאריך הפתיחה המחודש
  2. ^ הפעם הראשונה שהתחנה נפתחה במיקומה הנוכחי או קרוב אליו ולא כתחנת "Halt"
  3. ^ בנייה של תחנה חדשה ללא הפסקה קבועה של שירות נוסעים
  4. ^ האם התחנה נמצאת על הקו הראשי של רכבת ישראל
  5. ^ מאפשר מיון על הקו הראשי
  6. ^ מאפשר מיון על הקו המערבי הכולל את מסילת החוף ואיילון, מסילת תל אביב - בני דרום, חלק ממסילת לוד-אשקלון, מסילת אשקלון - באר שבע והשלוחה לבאר שבע מרכז
  7. ^ מאפשר מיון של הקווים המזרחיים, מצפון לדרום