תחנות רכבת בישראל

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

תרשים תחנות רכבת ישראל

עיינו גם בפורטל פורטל רכבת ישראל הוא שער לכל הנושאים הקשורים ברכבת ישראל – בעבר, בהווה ובעתיד. הפורטל כולל קישורים לערכים בנושא קווי הרכבת, תחנותיה וההיסטוריה של רכבת ישראל, יחד עם תמונות ואנקדוטות בנושא.

תחנת תל אביב – סבידור מרכז

בשטחי מדינת ישראל פזורות עשרות רבות של תחנות רכבת אשר נבנו בתקופות שונות ומשמשות למטרות שונות. הידועות שבהן הן תחנות רכבת הנוסעים המודרניות, אך קיימים גם מסופי מטען, תחנות רכבות תפעוליות, ותחנות רכבת היסטוריות שהשימוש בהן פסק. התחנות מבטאות את צורכי התחבורה של הארץ בעבר, בהווה ובעתיד, מהרכבת של סוף המאה ה-19, דרך מסילות הברזל העות'מאניות והבריטיות של מלחמת העולם הראשונה, הרכבת המנדטורית ולבסוף רכבת ישראל לתקופותיה, מתחילתה כדור הבא של הרכבת המנדטורית, דרך הדעיכה בשנות ה-70, ועד הצמיחה מחדש מסוף שנות התשעים, שניתן לראות את ביטויה במספר הגבוה של תחנות חדשות אשר נבנו מאז.

תחנות רכבת נוסעים פעילות

בישראל פעילות בין 60 ל-70 תחנות רכבת נוסעים. מאז תחילת המאה ה-21 מספרן גדל כמעט בכל שנה.

#	תחנה	פתיחה	פתיחה (היסטורית)	חידוש	חשמול	גובה הרציפים [ס"מ]	מספר רציפים	כביש סמוך	תחנת אוטובוסים מרכזית סמוכה	מסילה	קו ראשי	מספר על קו ראשי	מספר על קו מערבי	מיון קווים מזרח- יים	נוסעים נכנסים (2019)	נוסעים יוצאים (2019)	מיקום (רוחב)	מיקום (אורך)	הערות
1	נהריה	1958	01/07/1945	2001			3	4, 8912	כן	חוף		1	1		1,534,006	1,542,033	33°00′20″N	35°05′55″E	תחנת הנוסעים הצפונית ביותר. תחנת הקצה הצפונית של קווים נהריה-באר שבע מרכז/מודיעין מרכז.
2	עכו	תחילת שנות ה-50	1930	19/03/2002		76	3	8510	כן	חוף		2	2		1,034,062	1,009,281	32°55′41″N	35°04′58″E
3	כרמיאל	20/09/2017					3	85	כן	עכו–כרמיאל				1	998,054	925,620	32°55′25″N	35°17′56″E	תחנת הקצה הצפונית של קווים כרמיאל-חיפה חוף הכרמל/באר שבע מרכז.
4	אחיהוד	20/09/2017					2	85, 70	לא	עכו–כרמיאל				2	143,851	132,167	32°54′42″N	35°10′26″E
5	קריית מוצקין	1937		תחילת שנות ה-90; מאי 2017		76	2		לא	חוף		3	3		1,216,615	1,159,663	32°49′59″N	35°04′12″E	הצריף הישן של התחנה משומר.
6	קריית חיים	אמצע שנות ה-90				76	2		לא	חוף		4	4		244,131	236,683	32°49′29″N	35°03′51″E
7	חוצות המפרץ	13/10/2001				76	2	4, 22	לא	חוף		5	5		312,909	313,108	32°48′34″N	35°03′15″E	הוקמה במימון פרטי.
8	בית שאן	16/10/2016	1904				2	71	לא	עמק				11	230,280	212,137	32°30′50″N	35°29′33″E	בסמוך לתחנה קיים מסוף מטענים. תחנת הקצה המזרחית של קו בית שאן-עתלית.
9	עפולה	16/10/2016					2	65, 60	לא	עמק				12	397,948	378,529	32°37′13″N	35°17′51″E	קיימת תחנה עתיקה בתוך העיר עצמה שפעלה בעבר וכעת משומרת.
10	מגדל העמק – כפר ברוך	16/10/2016					2	7255	לא	עמק				13	132,990	126,987	32°38′53″N	35°12′34″E
11	יקנעם – כפר יהושע	16/10/2016					2	722, 7224	לא	עמק				14	178,435	161,354	32°40′57″N	35°07′26″E	בעבר הייתה תחנה סמוכה בעלת אותו השם כחלק מהרכבת החיג'זית.
12	מרכזית המפרץ	08/09/2001		03/07/2018		76	3	4, 75, 23	כן	חוף, עמק		6	6		1,481,223	1,503,598	32°47′38″N	35°02′13″E	הוקמה במימון פרטי. התחנה היחידה בארץ שמפוצלת לשתי מסילות נפרדות. נקראה בעבר לב המפרץ.
13	חיפה מרכז – השמונה	1937					3	4	לא	חוף		7	7		1,170,154	1,072,125	32°49′20″N	34°59′49″E
14	חיפה – בת גלים	1975					2	4	לא	חוף		8	8		1,140,100	1,142,113	32°49′49″N	34°58′55″E	בין הרציפים עוברת מסילה נוספת ללא רציף.
15	חיפה – חוף הכרמל	10/07/1999				76	4	2, 4, 23	כן	חוף		9	9		2,248,602	2,400,164	32°47′36″N	34°57′26″E	מרכז השליטה והבקרה הארצי (מ-2008). תחנת הקצה הדרומית של קו כרמיאל-חיפה חוף הכרמל.
16	עתלית	שנות ה-20 של המאה ה-20		2004		76	3		לא	חוף		10	10		185,549	178,065	32°41′34″N	34°56′25″E	תחנת הקצה המערבית של קו בית שאן-עתלית.
17	בנימינה	11/07/1921		1943; סוף שנות ה-90		76	3	652, 653	לא	חוף		11	11		1,688,626	1,647,467	32°30′50″N	34°56′58″E	מסתעפות שתי מסילות נוספות ללא רציף. תחנת הקצה הצפונית של קו בנימינה-רחובות/אשקלון.
18	קיסריה – פרדס חנה	30/06/2001	1949			76	2	651	לא	חוף		12	12		685,351	654,155	32°29′08″N	34°57′15″E
19	חדרה – מערב	14/05/1953		תחילת שנות ה-90; 2016		76	3		לא	חוף		13	13		1,237,308	1,193,517	32°26′18″N	34°53′57″E	במקום קיים גם מסוף מטענים.
20	נתניה	09/05/1954		תחילת שנות ה-90		76	3	2, 57	לא	חוף		14	14		1,727,916	1,835,110	32°19′12″N	34°52′09″E	מסתעפות שתי מסילות נוספות ללא רציף. תחנת הקצה הצפונית של קו נתניה-בית שמש.
21	נתניה – ספיר	05/11/2016					2		לא	חוף		15	15		544,944	610,261	32°16′49″N	34°51′54″E
22	בית יהושע	מאי 1953		תחילת שנות ה-90		76	2	553	לא	חוף		16	16		1,040,231	1,016,706	32°15′45″N	34°51′37″E
23	הרצליה	1953		2004, 2018		76	6	20, 541	לא	חוף		17	17		1,487,565	1,517,083	32°09′49″N	34°49′05″E	תחנה חדשה ב-2004. תחנת הקצה הצפונית של קווים הרצליה-ירושלים נבון/אשקלון/אופקים.
24	רעננה – מערב	03/07/2018				96	2	531, 541	לא	שרון				21	134,619	130,387	32°10′49″N	34°51′03″E
25	רעננה – דרום	03/07/2018				96	2	531, 4	כן	שרון				22	112,673	120,441	32°10′22″N	34°53′15″E
26	הוד השרון – סוקולוב	02/09/2006				96	2	531	לא	שרון				23	481,641	445,013	32°10′12″N	34°54′09″E
27	כפר סבא – נורדאו	13/04/2003				96	2	531	לא	שרון				24	698,547	675,416	32°10′03″N	34°54′59″E
28	ראש העין – צפון	13/09/2003				103-106	3	5, 6, 444	לא	מזרחית				25	820,003	753,942	32°07′14″N	34°56′05″E
29	פתח תקווה – סגולה	03/06/2000		2001		96	2	40	לא	ירקון				26	460,322	445,118	32°06′43″N	34°54′05″E
30	פתח תקווה – קריית אריה	03/05/2008				76	2		לא	ירקון				27	985,454	958,364	32°06′22″N	34°51′44″E
31	בני ברק – רמת החייל	03/06/2000	20/09/1949			96	3	482	לא	ירקון				28	606,180	664,961	32°06′11″N	34°49′44″E	בעלת מתחם עריכה ומסוף מטענים. נקראה בעבר תל אביב צפון.
32	תל אביב – האוניברסיטה / אקספו	26/10/2000				99-101	4	20	לא	חוף		18	18		3,242,836	3,257,021	32°06′13″N	34°48′16″E
33	תל אביב – סבידור מרכז	03/11/1954		1988		92-94-101	6	20, 481, 2	כן	איילון, חוף		19	19		6,579,110	6,847,288	32°05′01″N	34°47′49″E	התחנה המרכזית ביותר של רכבת ישראל.
34	תל אביב – השלום	מרץ 1996				96	3	20, 2	לא	איילון		20	20		7,664,513	7,688,431	32°04′25″N	34°47′35″E	התחנה העמוסה ביותר בישראל.
35	תל אביב – ההגנה	22/06/2002				96	5	20, 2, 1	כן	איילון, תל אביב–פלשת, יפו–ירושלים		21	21		3,226,610	3,369,470	32°03′15″N	34°47′05″E
36	מודיעין – מרכז	01/04/2008					4		כן	מודיעין–ענבה				31	882,765	828,433	31°54′05″N	35°00′20″E	תת-קרקעית. תחנת הקצה הדרומית של קו נהריה-מודיעין מרכז, ותחנת הקצה הצפונית של קו מודיעין מרכז-ירושלים נבון.
37	פאתי מודיעין	01/09/2007				76	4	431	לא	מודיעין–ענבה				32	200,533	191,299	31°53′37″N	34°57′39″E
38	ירושלים – יצחק נבון	25/09/2018				96	4	50	כן	ירושלים–גנות				33	1,372,118	1,302,722	31°47′18″N	35°12′09″E	התת-קרקעית הגדולה והעמוקה ביותר בישראל. תחנת הקצה הדרומית של קווים הרצליה/מודיעין מרכז-ירושלים נבון.
39	נמל התעופה בן-גוריון	10/10/2004					2	1, 4404	לא	ירושלים–גנות				34	2,162,274	2,220,799	32°00′01″N	34°52′13″E
40	צומת חולון	25/09/2011				96	2	20, 44	לא	תל אביב–פלשת			22		280,830	348,885	32°02′14″N	34°46′35″E
41	חולון – וולפסון	25/09/2011				96	2	20	לא	תל אביב–פלשת			23		427,504	395,899	32°02′07″N	34°45′35″E
42	בת ים – יוספטל	25/09/2011				96	2	20	לא	תל אביב–פלשת			24		905,417	904,586	32°00′53″N	34°45′43″E
43	בת ים – קוממיות	25/09/2011				96	2	20	לא	תל אביב–פלשת			25		478,865	455,783	32°00′05″N	34°45′34″E
44	ראשון לציון – משה דיין	25/09/2011				96	4	20, 441	לא	תל אביב–פלשת			26		1,099,937	1,117,912	31°59′18″N	34°45′26″E
45	כפר חב"ד	1999		1999(?)		80	2	4402	לא	יפו–ירושלים		22			214,150	202,261	31°59′36″N	34°51′10″E
46	לוד – גני אביב	10/05/2008					2		לא	יפו–ירושלים		23			267,320	257,878	31°58′01″N	34°52′43″E
47	לוד	1917		29/11/2020		76	4		לא	יפו–ירושלים, לוד–אשקלון		24			1,231,204	1,258,685	31°56′45″N	34°52′32″E	תחנה חדשה ב-2020. ליד התחנה ממוקמים המשרדים של רכבת ישראל. תחנת הקצה המזרחית של קו לוד-ראשון לציון הראשונים.
48	באר יעקב	2001				76	2		לא	לוד–אשקלון, שלוחת באר יעקב–ראשונים					399,571	378,248	31°55′58″N	34°49′44″E
49	ראשון לציון – הראשונים	13/09/2003					2	431, 412	לא	שלוחת באר יעקב–ראשונים					187,812	172,324	31°56′56″N	34°48′11″E	תחנת הקצה המערבית של קו לוד-ראשון לציון הראשונים.
50	רחובות	1990	1920	2000		76	3	412	לא	לוד–אשקלון					1,927,023	1,928,743	31°54′31″N	34°48′23″E	תחנת הקצה הדרומית של קו בנימינה-רחובות.
51	יבנה – מזרח	1992		2009			1	42	לא	לוד–אשקלון					237,792	232,676	31°51′43″N	34°44′45″E
52	ירושלים – מלחה מושבתת	09/04/2005					4	50	לא	יפו–ירושלים				41	53,845	61,273	31°44′53″N	35°11′16″E	לא פעילה מאז 2020.
53	ירושלים – גן החיות התנ"כי מושבתת	1996		09/04/2005		76	1		לא	יפו–ירושלים				42	11,343	15,102	31°44′41″N	35°10′37″E	לא פעילה מאז 2020.
54	בית שמש	13/09/2003	התקופה העות'מאנית			76	3	38	לא	יפו–ירושלים				43	482,892	447,122	31°45′27″N	34°59′27″E	במקום קיים גם מסוף מטענים. תחנת הקצה הדרומית של קו נתניה-בית שמש.
55	רמלה	12/04/2003	1891	16/06/2012		76	2	44	כן	יפו–ירושלים		25			435,059	426,107	31°55′46″N	34°52′37″E	תחנת הרכבת הפעילה הוותיקה ביותר בישראל.
56	מזכרת בתיה	30/05/2019				76	2	411, 6	לא	דרום		26			124,996	118,993	31°50′24″N	34°51′17″E
57	קריית מלאכי – יואב	18/09/2018					2	383, 6	לא	דרום		27			181,076	179,493	31°44′49″N	34°49′19″E
58	קריית גת	1997	21/07/1960			76	4	3444	לא	דרום		28			599,214	575,844	31°36′12″N	34°46′40″E
59	להבים – רהט	24/06/2007					2	31, 40	לא	דרום		29			202,900	235,967	31°22′11″N	34°47′53″E
60	יבנה – מערב	25/02/2012				96	2	4, 4111	כן	תל אביב–פלשת			27		741,977	723,661	31°53′23″N	34°43′46″E
61	אשדוד – עד הלום	1995	1917	30/09/2003		83	3	4	לא	לוד–אשקלון			28		1,875,654	1,890,210	31°46′26″N	34°39′58″E	קיימת מסילה נוספת ללא רציף.
62	אשקלון	09/04/2005				96	4	4, 3	לא	לוד–אשקלון, אשקלון–באר שבע			29		1,508,218	1,496,913	31°40′36″N	34°36′17″E	תחנת הקצה הדרומית של קו בנימינה/הרצליה-אשקלון.
63	שדרות	24/12/2013				96	2	34, 3345	לא	אשקלון–באר שבע			30		524,097	501,573	31°30′57″N	34°35′09″E
64	נתיבות	15/02/2015				96	4		לא	אשקלון–באר שבע			31		491,811	478,639	31°24′40″N	34°34′19″E
65	אופקים	02/01/2016				96	3		לא	אשקלון–באר שבע			32		435,355	429,173	31°19′17″N	34°38′02″E	תחנת הקצה הדרומית של קו הרצליה-אופקים ותחנת הקצה הצפונית של קו אופקים-באר שבע מרכז.
66	באר שבע – צפון / אוניברסיטה	07/12/2005	29/03/1956			96	3		לא	דרום		30	33		1,156,763	1,152,019	31°15′37″N	34°48′46″E	תחנת הקצה הצפונית של קו באר שבע צפון/אוניברסיטה-דימונה.
67	באר שבע – מרכז	20/09/2000				76	4	25, 60, 406	כן	דרום (שלוחה לבאר שבע)			34		1,819,821	1,742,971	31°14′36″N	34°47′54″E	תחנת הקצה הדרומית של קווים נהריה/כרמיאל/אופקים-באר שבע מרכז.
68	דימונה	17/12/2005	1967			76	1	25	לא	דרום		31			8,611	6,134	31°04′12″N	35°00′38″E	תחנת הנוסעים הדרומית ביותר. תחנת הקצה הדרומית של קו באר שבע צפון/אוניברסיטה-דימונה.

מסופי רכבת משא

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ראו גם – רכבת ישראל - מסופי מטען

מסוף מטענים של חברת בן ארי צמוד לתחנת הרכבת ראש העין – דרום

תחנת הרכבת בני ברק – רמת החייל, שלוחת מסילות רכבת לממגורות רמיד כחלק ממסוף מטענים

מסוף רכבות משא של מפעל אמבר – דבירה, על מסילת הדרום

בישראל פעילים מספר מסופי משא / מטען עם שלוחות אלהם:

• בית שאן
• כי"ל חיפה
• מכון תמ"י כי"ל (בית חרושת דשנים)
• שלוחה ומסוף אוברסיז (ליד סדנאות אפרים)
• נמל חיפה
  • שלוחה ומסוף בנמל קישון
  • שלוחה ומסוף דפולוג (מסוף רכבת פרטי)
  • שלוחה ומסוף ברציף המרכזי של הנמל – המסוף נסגר, השלוחה לא בשימוש
  • שלוחה ומסוף ברציף המזרחי של הנמל
  • שלוחה ומסוף ברציף הכרמל – תוכנית עתידית
  • מסוף ממגורות דגון
• נמל המפרץ
  • שלוחת נמל המפרץ
• נמל מספנות ישראל
  • שלוחת נמל מספנות ישראל
• תחנת מטענים מיון אשדוד
  • מסוף גופרית (שייך לכי"ל)
  • מסוף פרידנזון (מסוף פרטי)
  • שלוחה ומסוף בנמל אשדוד
  • שלוחה ומסוף ברותם דשנים
  • מסוף אוברסיז (מסוף רכבת פרטי)
  • מסוף קונטרם (מסוף רכבת פרטי)
  • מסוף 207 בע"מ (מרין קונטיינרס) (מסוף רכבת פרטי)
• שלוחה ומסוף לטחנת קמח שטיבל
• בני ברק – רמת החייל
  • שלוחת מכולות אשפה
  • שלוחה ומסוף בממגורות רמיד
• מסוף מטענים בית שמש
• חדרה – מזרח
  • שלוחה ומסוף בממגורות אמבר צפון
• חדרה – מערב
• שלוחה למסוף פלדה ולממגורות בקריית גת
• אמבר דרום (דבירה)
• רמת חובב
• כיל רותם במישור רותם (צפע)
• אורון
• פוספטים בנגב בהר צין

מסופי מטען ושלוחות תעשייתיות שבוטלו

• שלוחה לפי גלילות – שימשה להובלת גז
• מילובר (אזור תעשייה מילואות, נעמן), דרומית לעכו
• מילובר אזור תעשייה צפונית לנהריה
• שלוחה לקריית הפלדה
• שלוחה לקיבוץ בצת
• שלוחה למפעל הארגז ולבסיס צבאי בצריפין
• תחנת הכוח רוטנברג באשקלון
• שלוחה למחצבת בנימינה
• שלוחה לבית אריזה בכפר סבא
• שלוחה למחצבות ברקת
• שלוחה למפעל מלט הר טוב
• שלוחה למפעל נשר רמלה

תחנות רכבת תפעוליות

ערך מורחב – תחנות תפעוליות של רכבת ישראל

בישראל קיימות כמה עשרות תחנות המיועדות לתפעול מערכת הרכבות. בנוסף, חלק מתחנות הנוסעים והמשא משמשות כתחנות תפעוליות בנוסף לתפקידן העיקרי.

תחנות רכבת היסטוריות

שאריות תחנת הרכבת הטורקית בניצנה

ראו גם – היסטוריה של רכבת ישראל

בישראל קיימות עשרות תחנות שהשימוש בהן הופסק והן נמצאות ברמות שימור שונות – חלקן מוזנחות וחרבות, חלקן משומרות כמוזיאונים, וחלקן אף חזרו לפעילות מחודשת (לרוב תוך חידוש מבנה התחנה או העתקתו לאזור סמוך).

• תחנת הרכבת הישנה פתח תקווה (על שלוחה של מסילת הירקון)
• תחנת הרכבת הטורקית (באר שבע) על מסילות ללוד ולרפיח
• תחנת הרכבת ניצנה

תחנות עבר על קווים פעילים

תחנת ירושלים

תחנת סג'ד העות'מאנית

מסילת יפו-ירושלים

חלק מתחנות מסילת יפו-ירושלים פעילות כיום כתחנות נוסעים (כפר חב"ד, לוד-גני אביב, לוד, רמלה, בית שמש) או תחנות תפעוליות, אך לא כולן.

• יפו – כיום "מתחם התחנה"
• תל אביב דרום – תפעולית ומשמשת להדרכה
• נען – תפעולית; צומת רכבות חשוב
• נחל שורק – תפעולית
• סג'ד
• בר גיורא – תפעולית
• בתיר – תפעולית
• ירושלים (החאן) – כיום "מתחם התחנה הראשונה"
• גן החיות התנ"כי
• מלחה

תחנת רינתיה

המסילה המזרחית

מבין תחנות המסילה המזרחית שתיים פעילות כתחנות נוסעים (לוד וראש העין צפון), שתיים אחרות כתחנות משא, והשאר לא פעילות (המצב צפוי להשתנות עם ביצוע פרויקט המסילה המזרחית החדשה):

• חדרה מזרח – פעילה כתחנת תפעולית ותחנת משא
• אחיטוב (קאקון)
• טולכרם
• אייל (קלקיליה)
• ראש העין (דרום) – פעילה כתחנת משא
• רינתיה
• שוהם (כפר ג'יניס)

מסילת לוד-אשקלון

מסילת לוד-אשקלון מתקופת המנדט כללה מספר תחנות (רפיח, עזה, דיר סניד, אל מג'דל, איסדוד, רחובות, ביר סלאם) אך על רוב אלה שבשטח בשליטת ישראל נבנו תחנות הפעילות היום, מלבד:

• דיר סניד

תחנת החותרים

מסילת החוף

עם פיתוח מסילת החוף ובנית תחנות חדשות בה נסגרו מספר תחנות ישנות (חלקן עדיין פעיל כתחנות תפעוליות):

• עין הים
• בוסתן הגליל
• חצרות יסף
• שבי ציון
• כפר סמיר
• החותרים
• זכרון יעקב
• כפר ויתקין – תפעולית
• שפיים

קווי רכבת שבוטלו

תחנת חיפה בתקופת המנדט

תחנת אלרואי

תחנת עפולה

מחסן ומגדל המים בתחנת בית שאן

רכבת העמק

רבות מתחנות רכבת העמק (שעל תוואי קרוב לשלה חודשה מסילת העמק) היו תחנות עצירה בלבד, אך השאר היו תחנות מלאות, ומתוכן שתיים (חיפה מרכז וחיפה מזרח) עדיין מקיימות פעילות:

• תחנת כרמל (על שמה שכונת תחנת הכרמל)
• המושבה הגרמנית
• (חיפה מרכז היא תחנת נוסעים פעילה)
• המרכז המסחרי היהודי
• חיפה מזרח (פעילה כתחנה תפעולית למעט שירותי שאטלים מחיפה מרכז למוזיאון במהלך אירועים וחגים)
• משטרה
• חוואסה
• תל חנן
• ביטחון נשר
• היישוב
• נשר – המפעל
• משק יגור
• נחלת יעקב
• יגור מסילאים
• ג'למי
• ק"מ 13
• אלרואי
• קריית חרושת
• תל א-שמאם (כפר יהושע)
• כפר ברוך
• עפולה
• עין חרוד
• תל יוסף
• שאטה
• "השדה"
• ביסאן (בית שאן)
• חמדיה
• בית יוסף
• גשר
• נהריים
• דלהמיה (אשדות יעקב)
• חניית ארלוזורוב
• עמק הירדן
• סמח' (צמח)
• אל חמה

תחנת מסעודיה/סבסטיה

מסילת השומרון

קו מסילת השומרון שבגדה המערבית נבנה במלחמת העולם הראשונה על ידי הטורקים והגרמנים ונסגר סופית לאחר מלחמת העולם השנייה. תחנות שבגדה המערבית:

• עפולה (חיבור עם רכבת העמק)
• ג'נין
• עראבה
• סילת א-ד'הר
• מסעודיה
• סבסטיה
• שכם
• ענבתא
• נור א-שמס
• טולכרם (חיבור עם המסילה המזרחית)

תחנת שיח' נוראן

מסילת רפיח – באר שבע

קו מסילת רפיח – באר שבע הבריטית ממלחמת העולם הראשונה חדל לפעול ב-1927 ורוב תחנות האמצע עליו נמחקו:

• שיח' נוראן (נשארו שרידים)
• אימרה
• כארם
• קמלה / אל גמלי (שלוחה לחרבת חשיף)

תחנת ניצנה

תחנת עזוז

מסילת נחל שורק – קוסיימה

מסילת נחל שורק – קוסיימה הייתה מסילה עות'מאנית שנבנתה ופורקה במהלך מלחמת העולם הראשונה.

• א-טינה
• תחנה באזור נחל גוברין
• תחנה באזור עיראק אל-מנשייה
• תחנה באזור תל שרע
• באר שבע
• ביר אל מחטה
• תחנה באזור אשלים
• תחנת שדה פקועה (תמילת ראשד)
• ניצנה
• עזוז

מסילת נחל שורק – עזה

מסילת נחל שורק – עזה הייתה מסילה עות'מאנית שתפקדה במלחמת העולם הראשונה.

• א-תינה
• סוואפירים
• בית חנון
• הוג' (שלוחה)

תחנות עתידיות

לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

תרשים תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל: שחור - מסילות ותחנות קיימות, כחול - מסילות קיימות מחושמלות, אדום - מסילות ותחנות בבנייה, סגול - מסילות ותחנות שאושרו או בשלבי תכנון מתקדם, אפור - מסילות משא (ללא שירות נוסעים), מסופי מטענים, מתחמי תחזוקת רכבות ותחנות תפעוליות עיקריות, אדום/אפור או אדום/כחול - מסילות הקיימות בתהליך ההכפלה.

ראו גם – תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל

רכבת ישראל עוברת תהליך פיתוח מהיר מאז סוף שנות ה-90, וכמעט כל שנה נוספות תחנות. התהליך צפוי להמשיך, אם בהוספת תחנות על קווים קיימים ואם בפתיחת קווים חדשים.

חלק מתחנות אלה נמצאות בשלבי בניה, חלק בשלבי תכנון או אישור, וחלק הן תוכניות תאורטיות שאולי לא יתממשו לעולם.

תחנות חדשות על קווים קיימים

מסילת החוף

כחלק מהזזת המסילה במערב חיפה נשקלים ביטול תחנות קיימות והוספת תחנה או שתיים באזור העיר התחתית. במסגרת תוכנית הכפלת מסילת החוף בקטע סדנאות אפרים – שפיים הועלו ארבע תחנות חדשות.

• סביוני ים
• חיפה – בית המכס
• זכרון יעקב
• אור עקיבא – בנימינה
• נתניה מכללות (או אוניברסיטה, או אצטדיון)
• שפיים
• גלילות צפון

מסילת העמק

קו מסילת העמק החדש נפתח עם ארבע תחנות; תחנה נוספת שתוכננה בו לא נבנתה עקב מחלוקת על המיקום שלה:

• נשר

מסילת לוד-אשקלון

תחנות המתוכננות להיבנות במסילת לוד-אשקלון או בקרבתה:

• רחובות – ששת הימים
• בני דרום
• אשדוד – צפון (על אחת ההסתעפויות של השלוחה מהמסילה לכיוון הנמל)

תחנת הרכבת שפירים

תחנת הרכבת שפירים היא תחנה שתוכננה להיות מוקמת במסגרת פרויקט הנתיב המהיר בכביש 1. לפי התוכנית, התחנה הייתה אמורה לקום בצמוד לחניון "חנה וסע" ממזרח למחלף שפירים. לאור התנגדויות לא הוקמה התחנה, וכיום אינה נכללת בתוכנית הפיתוח של רכבת ישראל.

בבניית קו הרכבת לנמל התעופה בן-גוריון תוכננה תחנת רכבת ממערב למנהרת שפירים, שתשמש תחנת החלפה בין הקווים ללוד, באר שבע, בן-גוריון, וקו הרכבת המהיר לירושלים, אך רעיון זה לא התממש בגלל העלות הרבה והסמיכות לקווי רכבת עמוסים ופעילים.^{[דרוש מקור]}

בשנת 2005, הצליחו ארגוני הירוקים לשכנע את משרד התחבורה לבנות תחנת רכבת ממזרח למחלף, כחלק מחניון חנה וסע של פרויקט הנתיב המהיר בין מחלף בן-גוריון למחלף קיבוץ גלויות. בניית הנתיב הסתיימה בשנת 2010 אך תחנת הרכבת בחניון לא הוקמה. לאור התנגדות רכבת ישראל להפעלת שתי תחנות גם במחלף שפירים וגם בכפר חב"ד, בשל קרבתן (תחנת הרכבת כפר חב"ד הנוכחית ממוקמת כקילומטר מהמיקום המוצע של תחנת שפירים), והתנגדות מצד תושבי כפר חב"ד, שסירבו להשלים עם סגירת תחנת הרכבת כפר חב"ד לטובת הפעלת תחנה בשפירים. בשנת 2012, דיווחה חברת שפיר הנדסה, זכיינית הנתיב המהיר בכביש 1, כי הגיעה להסכם על פיו תבוטל התחנה בכפר חב"ד ובתמורה תתחייב החברה לספק לתושבים הסעות חינם בתדירות גבוהה לתחנה בשפירים, אך התחנה לא נבנתה.

קווי רכבת חדשים

• גדרה
• גזר / רג"מ

מסילת ראשון לציון – מודיעין

הקטע המערבי של מסילת ראשון לציון–מודיעין יחבר את שתי תחנות ראשון לציון הקיימות (משה דיין והראשונים) דרך תחנה חדשה. החלק המזרחי ייפרס בין ראשון לבין אזור מחלף ענבה, שם יהיה פיצול למסילות לירושלים ולמודיעין, ויכלול תחנה נוספת.

• ראשון לציון – תש"ח
• רמלה דרום

המסילה המזרחית החדשה

תחנת ראש העין דרום

חידוש המסילה המזרחית מחדרה ללוד יכלול הכפלת המסילה הפעילה (כיום בעיקר למטענים) מראש העין דרומה וסלילת מסילה בחלק הצפוני, בתוואי דומה למסילה המזרחית ההיסטורית. התחנות המתוכננות בתוואי (בנוסף לראש העין צפון ולוד, הפעילות כיום):

• חדרה מזרח (תחנת משא פעילה ותחנת נוסעים היסטורית; מתוכנן חידוש שירות הנוסעים)
• אחיטוב (תחנה היסטורית; מתוכננת החזרה לפעילות)
• טייבה
• טירה-כוכב יאיר
• כפר סבא צפון
• אלעד
• תעופה (תחנה היסטורית; מתוכננת החזרה לפעילות)
• לוד צפון

מסילת מנשה

מסילת מנשה תחבר את מסילת העמק למרכז הארץ דרך המסילה המזרחית, במסלול שיחסוך את המעבר בתחנות חיפה ובמסילת החוף. בתוואי מתוכננות שתי תחנות:

• חריש
• באקה אל גרבייה-ג'ת

קו הרכבת המהיר לירושלים

הקו הושלם בין תל אביב לירושלים אך קיימות תוכניות להאריך אותו תת-קרקעית מתחנת יצחק נבון מזרחה לתוך העיר, ומשם דרומה לאזור החאן ואולי אף לתחנת מלחה.

• ירושלים מרכז
• ירושלים החאן (תחנה חדשה, תת-קרקעית, באזור התחנה ההיסטורית)

בהצעות קודמות נשקל להמשיך את הקו אל מתחת לעיר העתיקה ולבנות שם תחנה נוספת – ירושלים הכותל.

מסילת כרמיאל – קריית שמונה

בתוכנית להארכת המסילה מכרמיאל לקריית שמונה כלולות שלוש תחנות:

• מירון (ליד צומת חנניה)
• חצור הגלילית
• קריית שמונה

מסילת העמק

המסילה הושלמה בין חיפה לבית שאן אך קיימת תוכנית להאריך אותה צפון מזרחה עד הגבול עם ירדן, ולבנות שם תחנת מעבר לנוסעים ולסחורות:

• נהר הירדן

מסילת הגליל

מסילת הגליל מתוכננת כהתפצלות ממסילת העמק באזור הסמוך לתחנת יקנעם-כפר יהושע, תכלול גם חיבור עם מסילת עכו-כרמיאל, וצפויה לכלול מספר תחנות חדשות:

• מע'אר
• טורעאן
• אזור התעשייה ציפורית
• מחלף המוביל
• טבריה

מסילת ראש העין – אריאל

במקור תוכננה מסילת ראש העין – אריאל כחלק מרשת המסילות הארצית (הסתעפות מהמסילה המזרחית באזור תחנת ראש העין צפון), אך במקום זאת נבחנת אפשרות להקמת רכבת קלה בתוואי. תחנות חדשות בתוכנית המקורית:

• אלקנה
• ברקן
• אריאל

מסילת באר שבע – ערד

מסילת באר שבע – ערד צפויה להתפצל ממסילת הדרום ממזרח לבאר שבע ולכלול את התחנות:

• ערד
• כסייפה, או תחנה אחרת באזור היישובים הבדואים
• נבטים

מסילת דימונה – ירוחם

מסילת דימונה – ירוחם צפויה לכלול תחנה חדשה אחת:

• ירוחם

קו הרכבת לאילת

התוכניות לבניית קו רכבת לאילת עברו תהפוכות רבות לאורך העשורים האחרונים, והדבר תקף גם למספר התחנות ולמיקומן.

• ספיר
• קטורה
• נמל התעופה רמון
• אילת
• נמל אילת

בהצעה קודמת הועלו תחנות נוספות – חצבה, פארן, יהל, יטבתה ושחורת (אולם ללא קטורה).

תחנות לפי עיר

ירושלים

תחנת ירושלים – יצחק נבון

את בירת ישראל שירתו בעבר שתי תחנות (גן החיות התנ"כי ומלחה) בדרום העיר על מסילת יפו–ירושלים בתוואי הישן, במסלול איטי והררי. קו זה היה פעיל רק עד תחנת בית שמש, עקב ירידה חדה בשימוש בו אחרי הפתיחה של הקו המהיר והחלפת הקרונות המתאימים לנסיעה בקו זהה, עד שנסגר סופית ב-2020. בהמשך הקו פעלה תחנת ירושלים ההיסטורית מ-1892 (חלק מקו הרכבת הראשון בארץ) עד שנות ה-90, והייתה ממוקמת בשכונת בקעה שבמרכז העיר.

ב-2018 נפתחה יצחק נבון, תחנה תת-קרקעית הנמצאת בסמוך לתחנת האוטובוסים המרכזית של ירושלים בכניסה לעיר על מסילת ירושלים–גנות שאליה מגיעות רכבות מתל אביב ונתב"ג.

בעבר תוכנן שהקו המהיר יימשך מזרחה עד לעיר העתיקה כמעין קו רכבת תחתית כבדה, ויכלול מספר תחנות נוספות (מרכז, ממילא, הר הבית והכותל). אך חשש מפגיעה בעיר העתיקה ובחומותיה ביטל את התכנון הזה ובמקומו הוחלט להמשיך את הקו לתחנת הרכבת החאן, תחת רחוב יפו. התוואי הצפוי עתיד להיות: תחנת ירושלים מרכז בסמוך לכיכר הדוידקה, חתנה חדשה ותת־קרקעית בסמוך לתחנת החאן.

כרונולוגיה

• תחנת ירושלים נפתחה ב-1892 ונסגרה ב-1998, אחרי פעילות כמעט רצופה של כמאה שנה.
• תחנת ירושלים – גן החיות התנ"כי נפתחה ב-1996^{[דרוש מקור]} וחודשה ב-2005 ונסגרה ב-2020.
• תחנת ירושלים – מלחה נפתחה ב-2005 ונסגרה ב-2020.
• תחנת ירושלים – יצחק נבון (שמה בזמן התכנון היה "ירושלים – האומה") נפתחה ב-2018.

תל אביב

תחנת תל אביב – סבידור מרכז

בין נתיבי איילון ממוקמות ארבע תחנות המכונות תחנות תל אביב (מצפון לדרום: האוניברסיטה, סבידור מרכז, השלום וההגנה). אלה הן התחנות הפעילות ביותר במדינה מבחינת תנועת נוסעים (סבידור מרכז הוותיקה מביניהן, והשלום העמוסה ביותר), הן משום שכמעט כל קווי הרכבת עוצרים בכולן והן בגלל מרכזיות העיר מבחינה תעסוקתית ותרבותית. עם זאת קיימות מספר תחנות נוספות הנמצאות בשטח העיר או בצמוד לה: תחנת בני ברק – רמת החייל (שכונתה בעבר "תל אביב צפון") על מסילת הירקון ותחנות צומת חולון וחולון – וולפסון על מסילת תל אביב – פלשת בין נתיבי איילון. כמו כן תל אביב דרום, ששכנה באזור בית הדר והועברה לאזור מחלף קיבוץ גלויות, והיום משמשת למטרות תפעוליות ולהכשרת עובדי רכבת, ותחנת יפו ההיסטורית מ-1892 (חלק מקו הרכבת הראשון בארץ) שהוסבה ל"מתחם התחנה".

תחנת ההגנה נמצאת במרחק מספר דקות הליכה מהתחנה המרכזית החדשה של תל אביב, שהיא תחנת האוטובוסים המרכזית הגדולה והמשמעותית ביותר בישראל. תחנת השלום צמודה למגדלי עזריאלי. תחנת סבידור מרכז סמוכה למסוף 2000. ותחנת האוניברסיטה נמצאת במרחק הליכה קטן מאוניברסיטת תל אביב וממרכז הירידים והתערוכות של העיר.

כרונולוגיה

• תחנת יפו נפתחה ב-1892 ונסגרה ב-1948.
• תחנת תל אביב דרום (במקור "סרונה" ומיד לאחר מכן "תל אביב") נפתחה ב-1920. ב-1949 הוסף לשמה "דרום". ב-1970 הועברה מבית הדר למיקומה הנוכחי. ב-1993 נסגרה לתנועת נוסעים ונשארה כתחנה תפעולית.
• תחנת בני ברק – רמת החייל (במקור "תל אביב צפון") נפתחה ב-1949 בחיבור ללוד, חוברה למסילת החוף ודרכה לצפון הארץ ב-1953, הפסיקה לשרת נוסעים בשנות ה-90 עם פתיחת מסילת איילון ונפתחה מחדש ב-2000, אז שונה שמה ל"בני ברק". ב-2016 הוסף לשמה "רמת החייל".
• תחנת תל אביב – סבידור מרכז (במקור "תל אביב מרכז") נפתחה ב-1954 בחיבור צפונה. ב-1988 חוברה דרומה ולשמה הוסף "סבידור" על שם מנחם סבידור.
• תחנת תל אביב – השלום נפתחה ב-1996.
• תחנת תל אביב – האוניברסיטה/אקספו (בעבר נקראה "האוניברסיטה – מרכז הירידים") נפתחה ב-2000. ב-2025 נוספה המילה "אקספו" לשם התחנה.
• תחנת תל אביב – ההגנה נפתחה ב-2002.
• תחנות צומת חולון וחולון – וולפסון נפתחו ב-2011.

חיפה

תחנת חיפה מרכז – השמונה

בשטח העיר חיפה או בצמוד לו קיימות 7 תחנות נוסעים פעילות ותחנה היסטורית/תפעולית, וכולן על מסילת החוף (אף שהוקמו בתקופות שונות). שלוש מתוכן מכונות על שם חיפה (מדרום-מערב לצפון ולמזרח: חוף הכרמל, בת גלים ומרכז – השמונה). הארבע הנוספות בהמשך הקו הן מרכזית המפרץ, חוצות המפרץ, קריית חיים וקריית מוצקין הממוקמת על גבול חיפה עם העיר הצמודה לה. שתי תחנות המפרץ הן היחידות בארץ^{[דרוש מקור]} שהוקמו במימון של יזמים פרטיים, אולם הרחבת תחנת לב המפרץ למרכזית המפרץ (שכלל חיבור לתחנת האוטובוסים ולמסילת העמק) לא מומנה על ידי היזם. התחנה האחרת (חיפה מזרח, מ-1904) הייתה התחנה הראשונה של חיפה, ואף שכנו בה משרדי הנהלת הרכבת; התחנה בוטלה כתחנת נוסעים והמשרדים עברו לתל אביב, אך היא משמשת כתחנה תפעולית חשובה ולידה נמצא מוזיאון הרכבת, כמו גם משרדי הרכבת בחיפה. בנוסף היו מספר תחנות היסטוריות על קו רכבת העמק, כגון תחנת הכרמל (שנותרה שכונה על שמה). מאחר שהמסילה בחיפה מפריעה לגישה לרוב החוף של העיר נשקלות מגוון אפשרויות להעברתה לתוואי אחר; ייתכן שתוקם תחנה בקריית הממשלה (בית המכס) ואולי אחת נוספת בקריית אליעזר במקום תחנות מרכז – השמונה ובת גלים.

חיפה היא עיר נמל ותעשייה, ומתקיימת פעילות ענפה של רכבות משא באזור המפרץ. יש מספר מסופים בנמל חיפה, ומספר שלוחות מסילה מתפצלות ממסילת החוף לעומק הנמל. תחנת מטען פעילה בממגורות דגון. קיים גם מסוף מטענים מצפון למתחם "סדנאות הקישון" (ממערב לתחנת חוצות המפרץ). שלוחת מסילה המתפצלת באזור צומת ידין (ומגיעה למתחם דשנים שבשטח קריית אתא) מספקת גישה למסוף באזור התעשייה של בתי הזיקוק.

תחנת חוף הכרמל סמוכה לתחנת האוטובוסים מרכזית חוף הכרמל. תחנת בת גלים סמוכה לתחנת העבר מרכזית בת גלים, הנטושה כיום. תחנת מרכז – השמונה סמוכה לאולם הנוסעים של נמל חיפה ולתחנה של הכרמלית, והיא ייחודית בישראל בשני ההיבטים האלה. תחנת מרכזית המפרץ משולבת בתחנת האוטובוסים מרכזית המפרץ. תחנת חוצות המפרץ נמצאת בסמוך למרכז הקניות. תחנת קריית חיים נמצאת בשכונת קריית חיים המפצלת אותה למזרחית ולמערבית. תחנת קריית מוצקין נמצאת בגבול בין שכונת קריית שמואל בחיפה לבין העיר קריית מוצקין.

כרונולוגיה

• תחנת חיפה מזרח (במקור "חיפה") נפתחה ב-1904. ב-1937 הוסף לשמה "מזרח". נסגרה לתנועת נוסעים (אך לא מטענים) בסוף שנות ה-90.
• בתקופת רכבת העמק ההיסטורית היו בחיפה מספר תחנות נוספות. התחנות בוטלו בהמשך, או עם פתיחת תחנת חיפה מרכז ב-1937 או עד להשבתה הסופית של הקו ב-1951.
• תחנת חיפה מרכז – השמונה (במקור "חיפה מרכז") נפתחה ב-1937. ב-2007 הוסף לשמה "השמונה" על שם שמונת עובדי הרכבת שנהרגו בפיגוע.
• תחנת קריית מוצקין נפתחה ב-1937.
• תחנת חיפה – בת גלים נפתחה ב-1975.
• תחנת קריית חיים נפתחה בשנות ה-90, אם כי שימשה כתחנת עצירה ("Halt") עוד בשנות ה-30.
• תחנת חיפה – חוף הכרמל נפתחה ב-1999.
• תחנת מרכזית המפרץ (במקור "לב המפרץ") נפתחה ב-2001. ב-2018 חוברה למסילת העמק ושמה שונה ל"מרכזית המפרץ".
• תחנת חוצות המפרץ נפתחה ב-2001.

נתניה

תחנת נתניה – ספיר

את נתניה משרתות שלוש תחנות נוסעים: נתניה, נתניה – ספיר (הנמצאת בסמוך לאזור התעשייה) ובית יהושע הנמצאת מחוץ לשטח העיר, אך משרתת את דרום העיר במקביל לתחנת ספיר, שמעט פחות נגישה לכבישים ראשיים ושנפתחה כ-60 שנה לאחר שתי התחנות האחרות.

כרונולוגיה

• תחנת בית יהושע נפתחה ב-1953.
• תחנת נתניה נפתחה ב-1954.
• תחנת נתניה – ספיר נפתחה ב-2016.

באר שבע

תחנת באר שבע – צפון / אוניברסיטה

בבאר שבע קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות: צפון / אוניברסיטה ומרכז. המסילות מהתחנה הצפונית מתפצלות כך שיש לה ארבע תחנות שכנות (להבים – רהט, דימונה, באר שבע מרכז, אופקים, וגם המסוף ברמת חובב), והיא ייחודית בכך מחוץ לתל אביב. תחנת מרכז, הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית, היא נקודת הסיום של כל רכבות הנוסעים המגיעות לדרום מלבד הרכבת לדימונה ונקודת ההתחלה לרכבות הנוסעות צפונה. בנוסף קיימת תחנה היסטורית (תחנת הרכבת הטורקית, מ-1915) באזור העיר העתיקה.

כרונולוגיה

• תחנת באר שבע נפתחה ב-1915 בחיבור צפונה, חוברה לרפיח ב-1918 ונסגרה ב-1927.
• תחנת באר שבע – צפון / אוניברסיטה (במקור "באר שבע") נפתחה ב-1956 והועברה למיקום חדש (כ-350 מטר מהמקורי) ב-2005.
• תחנת באר שבע – מרכז נפתחה ב-2000.

פתח תקווה

תחנת פתח תקווה – קריית אריה

בפתח תקווה קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות (סגולה וקריית אריה) על מסילת הירקון, קרוב לקצה הצפוני של העיר. בנוסף קיימת תחנה היסטורית (תחנת הרכבת הישנה פתח תקווה, מ-1922).

כרונולוגיה

• תחנת פתח תקווה נפתחה ב-1922 כתחנת משא ונסגרה ב-2000.
• תחנת פתח תקווה – סגולה נפתחה ב-2000.
• תחנת פתח תקווה – קריית אריה נפתחה ב-2008.

ערים נוספות שיש בהן יותר מתחנה אחת

תחנת לוד מתקופת המנדט הבריטי

תחנת רעננה – מערב

תחנת מודיעין – מרכז

בלוד קיימות שתי תחנות: לוד ולוד – גני אביב. התחנה הוותיקה, ששורשיה בימי העות'מאנים, מהווה גם היום מרכז תפעולי חשוב הכולל צומת רכבות מרכזי, מוסכים ומשרדים. חשיבותה ארוכת השנים ניכרת בשכונה הסמוכה הנקראת על שמה. התחנה החדשה נפתחה ב-2020 בסמוך למבנה הישן שנשמר מתקופת המנדט הבריטי. התחנה השנייה נמצאת בקצה הצפון מערבי של העיר, בסמוך לשכונת גני אביב.

במודיעין קיימות שתי תחנות: פאתי מודיעין הסמוכה לאזור התעשייה ענבה, ומודיעין – מרכז הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית שבמרכז העיר.

את חולון משרתות ארבע תחנות הגובלות בשטחה: שתיים מהן (צומת חולון וחולון – וולפסון) גובלות בתל אביב וביפו הסמוכות לה, והשתיים האחרות (יוספטל וקוממיות) גובלות במערבה.
את בת ים משרתות שתי תחנות: יוספטל וקוממיות הגובלות עם חולון במזרחה.

ברעננה גובלות מדרומה שתי תחנות (דרום ומערב) הממוקמות בין נתיבי כביש 531. התחנה הדרומית, שהיא למעשה בעיקר מזרחית לתחנת מערב, נמצאת בתוך מחלף רעננה דרום בקצה הדרום מזרחי של העיר, והתחנה המערבית נמצאת מצפון להרצליה.

את הרצליה משרתת תחנת הרכבת הרצליה הנמצאת על נתיבי איילון המפרידים בין הרצליה פיתוח למזרח העיר, כמו כן תחנת הרכבת רעננה – מערב גובלת במזרח העיר מצפונה, אך קיימת כניסה רק מהצד של העיר הסמוכה.

בין כפר סבא והוד השרון נמצאות שתי תחנות (כפר סבא – נורדאו והוד השרון – סוקולוב) הממוקמות בין נתיבי כביש 531 המפריד בין שתי הערים. למרות שמותיהן, שתי התחנות נמצאות בשטח השיפוט של הוד השרון. תחנה נוספת המשרתת את שתי הערים היא רעננה – דרום, הסמוכה לקצה הדרום מערבי של כפר סבא, וקרובה לצפון מערב הוד השרון, מעבר לכפר רמות השבים.

בראשון לציון קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות אך הן נמצאות על מסילות שונות: משה דיין על מסילת תל אביב – פלשת והראשונים על שלוחה שיוצאת ממסילת לוד-אשקלון מבאר יעקב (התחנות ממוקמות במחלף משה דיין, בין נתיבי איילון, ובמחלף ראשונים, בין נתיבי כביש 431). כתוצאה מכך אין שום קו רכבת שעובר בין שתי התחנות, בניגוד לשאר הערים שיש בהן יותר מתחנה אחת (מלבד יבנה). עם זאת כחלק ממסילת ראשון לציון–מודיעין העתידית יחוברו התחנות ואף תוקם תחנה חדשה באזור התעשייה מעוין שורק.

ביבנה קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות אך הן נמצאות על מסילות שונות: יבנה – מערב על מסילת תל אביב – פלשת ויבנה – מזרח על מסילת לוד–אשקלון. כתוצאה מכך אין שום קו רכבת שעובר בין שתי התחנות, בניגוד לשאר הערים שיש בהן יותר מתחנה אחת (מלבד ראשון לציון).

בראש העין קיימות שתי תחנות: תחנת הנוסעים ראש העין – צפון והתחנה הוותיקה ראש העין דרום (נקראה בעבר בפשטות "ראש העין"), שהייתה בעבר תחנת נוסעים אך כעת משמשת כתחנת משא. שתי התחנות נמצאות על המסילה המזרחית. התחנה הצפונית נמצאת מעבר למחלף קסם, במיקום לא נגיש לאזורי מגורים ותעסוקה, בניגוד לתחנה הדרומית הסמוכה למערב העיר.

בחדרה קיימות שתי תחנות, אולם רק אחת מהן (חדרה – מערב) פעילה לרכבות נוסעים. התחנה השנייה (חדרה מזרח) הייתה בעבר תחנת נוסעים אך כעת היא משרתת רק רכבות משא בודדות. התחנות נמצאות על מסילות שונות (מסילת החוף והמסילה המזרחית). תחנת חדרה מזרח צפויה להיפתח מחדש כתחנת נוסעים ב-2027 כחלק מפרויקט המסילה המזרחית החדשה.

ברמלה קיימת רק תחנת נוסעים אחת: תחנת הרכבת רמלה אשר נמצאת במזרח העיר על מסילת יפו–ירושלים, אך במסגרת התכנון העתידי לחבר את ראשון לציון עם מודיעין וירושלים לאורך כביש 431 תוקם תחנה חדשה בדרום העיר – רמלה דרום.

ערים ויישובים שבהם תחנה אחת בלבד

באשדוד קיימת רק תחנת נוסעים אחת: אשדוד – עד הלום הנמצאת בסמוך לכביש 4 ממזרח לעיר, אך יש מספר מסופי מטען בנמל אשדוד, ומספר שלוחות מסילה מתפצלות לעומק הנמל ממסילה המתחברת לשאר הרשת בצומת פלשת.

ארבע תחנות פעילות של מסילת העמק ממוקמות ליד תחנות של רכבת העמק ההיסטורית שכעת שמורות ולא פעילות:
את בית שאן משרתת תחנת בית שאן שנמצאת בסמוך לתחנת בית שאן ההיסטורית.
את עפולה משרתת תחנת עפולה שנמצאת בסמוך לתחנת עפולה ההיסטורית.
את מגדל העמק ואת כפר ברוך משרתת תחנת מגדל העמק – כפר ברוך שנמצאת בסמוך לתחנת כפר ברוך ההיסטורית.
את יקנעם ואת כפר יהושע משרתת תחנת יקנעם – כפר יהושע שנמצאת בסמוך לתחנת כפר יהושע ההיסטורית.
התחנות החדשות ממוקמות במרחקים משתנים יחסית לתחנות הישנות.

בנהריה נמצאת התחנה הצפונית ביותר: תחנת הרכבת נהריה ליד צומת געתון, ובה עוצרות רכבות המגיעות מכיוון דרום. בעבר שימשה התחנה כנקודת עצירה לכיוון לבנון לפני הקמת המדינה, אך המקטע הוסר. בעכו נמצאת תחנת הרכבת עכו אשר קיימת עוד משנות ה-20 ועברה הרבה שדרוגים ושיפוצים. בגבול העיר קריית מוצקין נמצאת תחנת הרכבת קריית מוצקין אשר גובלת עם השכונה החיפאית קריית שמואל. בתחנה נשמר המבנה הישן מתקופת המנדט הבריטי. שלוש התחנות ממוקמות על מסילת החוף בחלקה הצפוני ביותר.

בצפון העיר כרמיאל נמצאת תחנת הרכבת כרמיאל, ומצפון ליישוב אחיהוד נמצאת תחנת הרכבת אחיהוד. שתי התחנות נפתחו ב-2017 והן ממוקמות על מסילת עכו–כרמיאל בסמוך לכביש 85.

במרכז היישוב עתלית נמצאת תחנת הרכבת עתלית אשר יש לה חשיבות היסטורית רבה ליישוב ולתחנה עצמה.

במועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה נמצאת תחנת הרכבת בנימינה המחלקת את היישוב בנימינה לאזור מזרחי ולאזור מערבי.

בין פארק תעשייה קיסריה לבין המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור עוברת מסילת החוף ועליה ממוקמת תחנת הרכבת קיסריה – פרדס חנה.

מצפון לעיר בני ברק נמצאת תחנת הרכבת בני ברק – רמת החייל על מסילת הירקון וגובלת עם השכונה התל אביבית רמת החייל. למרות היותה לא מוזכרת בשמות התחנות, העיר רמת גן גובלת בתחנה זו בסמוך לאצטדיון ולקניון איילון, כמו כן היא גובלת עם תל אביב בתחנת תל אביב – סבידור מרכז בסמוך למתחם הבורסה.

במתחם נמל התעופה בן-גוריון בכניסה לטרמינל 3 נמצאת תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון על מסילת ירושלים–גנות.

ביישוב כפר חב"ד נמצאת תחנת הרכבת כפר חב"ד על מסילת יפו–ירושלים שקיימת עוד מתקופת המנדט הבריטי.

בבאר יעקב נמצאת תחנת הרכבת באר יעקב בדרום העיר. ברחובות נמצאת תחנת הרכבת רחובות בסמוך לאזור התעשייה. שתי התחנות ממוקמות על מסילת לוד–אשקלון.

בבית שמש נמצאת תחנת הרכבת בית שמש בצפון העיר על מסילת יפו–ירושלים בסמוך לאזור התעשייה. בעבר התחנה שימשה רכבות נוסעים לכיוון ירושלים, אך ב-2020 המקטע נסגר והיא משמשת כיום לרכבות המגיעות מנתניה דרך תל אביב ולוד.

לאורך מסילת אשקלון–באר שבע ממוקמות ארבע תחנות: במזרח העיר אשקלון נמצאת תחנת הרכבת אשקלון (אשר נמצאת בנוסף על מסילת לוד–אשקלון), במערב העיר שדרות נמצאת תחנת הרכבת שדרות, בדרום העיר נתיבות נמצאת תחנת הרכבת נתיבות, ובצפון העיר אופקים נמצאת תחנת הרכבת אופקים.

מזרחית ליישוב מזכרת בתיה בצמוד לאזור התעשייה נמצאת תחנת הרכבת מזכרת בתיה. בצמוד לכביש 6 נמצאת תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב (למרות ששמה קרוי על שם העיר קריית מלאכי היא למעשה יותר סמוכה לקיבוץ כפר מנחם). במרכז העיר קריית גת נמצאת תחנת הרכבת קריית גת בסמוך לאזור התעשייה. ליד כביש 40 ובצמוד ליישוב להבים נמצאת תחנת הרכבת להבים – רהט אשר ממוקמת גם בסמוך לעיר רהט. במערב העיר דימונה נמצאת תחנת הרכבת דימונה שהיא גם התחנה הדרומית ביותר. כל חמש התחנות ממוקמות על מסילת הדרום.

קישורים חיצוניים

• קווים ותחנות, באתר רכבת ישראל
• חטיבת המטענים, באתר רכבת ישראל – הדף כולל פירוט מסופי מטען
• התחנה הישנה, פרויקט מיפוי תחנות ישנות בישראל, באתר "היסטוריה על המפה"
• רכבת כבדה - תחנות נוסעים, באתר מאגרי המידע הממשלתיים