יחסי החוץ של מונגוליה
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של מונגוליה |
יחסי החוץ של מונגוליה הם היחסים הדיפלומטיים של מונגוליה עם מדינות העולם, למונגוליה יש קשרים מדיניים עם כל 192 מדינות האו"ם, קריית הוותיקן ואף יחסים עם הרשות הפלסטינית,[1] אך אין לה יחסים עם טאיוואן, מונגוליה מבקשת יחסים שקטים ונטרליים בין בעניינים מדיניים, תרבותיים או כלכליים, למונגוליה מספר שגרירויות ברחבי העולם.
יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
המזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
טורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחסי טורקיה–מונגוליה
טורקיה ומונגוליה כוננו יחסים בשנת 1969 כאשר מונגוליה הייתה מדינה קומוניסטית. היחסים הידידותיים בין שתי מדינות באו לידי ביטוי בטקס עוד בשנת 2019, כאשר שגריר טורקיה במונגוליה אחמט יזאל הצהיר כי "יש לנו יחסים היסטוריים, תרבותיים וחברתיים עוד מלפני 2000 שנה. אנו יכולים לעשות דברים רבים כדי להבטיח כי ידידות זו תביא אותנו הלאה", והוספנו שטורקיה תמיד תהיה שכנה שלישית של מונגוליה.[2]
כמו כן, טורקיה ומונגוליה העמיקו את שיתוף הפעולה שלהן, אשר נע בין חינוך לסיוע כלכלי, כמו גם מחויבות היסטורית להבנת היחסים העתיקים של שתי המדינות.[3]
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי ישראל-מונגוליה
ב-5 בדצמבר 1990 אמר שגריר מונגוליה בקהיר לעמיתו הישראלי כי מונגוליה מעוניינת בכינון יחסים עם ישראל. דברים דומים נאמרו כמה ימים מאוחר יותר גם לשגריר ישראל במוסקבה מדיפלומטים מונגוליים.[4] במרץ 1991 נערך משא ומתן במוסקבה בין מנכ"ל משרד החוץ, ראובן מרחב, לבין נציגים מונגוליים ובסוף ספטמבר של אותה שנה אישר הפרלמנט המונגולי את החלטת הממשלה לכונן יחסים עם ישראל. כינון היחסים בוצע ב-2 באוקטובר 1991 באמצעות חילופי אגרות בין שגרירי שתי המדינות באו"ם. שגריר ישראל בסין הגיש כתב האמנתו כשגריר לא-תושב במונגוליה, ואילו מונגוליה בחרה כי שגרירה בקהיר יואמן גם לישראל.
- ישראל מיוצגת במונגוליה ע"י שגרירה בסין.
- מונגוליה מיוצגת בישראל ע"י שגרירה בטורקיה (נכון ל־2024).
אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוזבקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי אוזבקיסטן–מונגוליה
אוזבקיסטן הייתה חלק מברית המועצות, ולאחר פירוק ברית המועצות כוננה יחסים דיפלומטיים עם מונגוליה ב־25 בינואר 1992.[5] כיום, אוזבקיסטן חברה בארגון חבר המדינות, בעוד מונגוליה היא משקיפה בארגון, ושתי המדינות חברות בארגון המדינות הבלתי מזדהות. משנת 1977 עד 1994 פעלה בטשקנט הקונסוליה הכללית של מונגוליה, אך עקב ההידרדרות במצבה הכלכלי של מונגוליה, נסגרה הקונסוליה הכללית. כיום, היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות מתבצעים באמצעות שגרירות מונגוליה ברפובליקה של קזחסטן. ב־11–13 בפברואר 1996 ביקרה משלחת מונגולית ברפובליקה של אוזבקיסטן ונחתם פרוטוקול על שיתוף פעולה והתייעצויות בין משרדי החוץ של אוזבקיסטן ומונגוליה. הסחר בין הרפובליקה של אוזבקיסטן למונגוליה התקיים, אם כי בקנה מידה קטן. בשנת 1998 עמד המחזור בין שתי המדינות על 1.8 מיליון דולר. בשנים 1999–2002 נמשכו חילופי הסחורות.
- אוזבקיסטן מיוצגת במונגוליה באמצעות שגרירותה בבייג'ינג, סין.
- מונגוליה החזיקה באוזבקיסטן בעבר שגרירות בטשקנט, אולם כיום אינה מיוצגת בה לא בדרג השגרירות ולא בדרג הקונסוליה
אינדונזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי אינדונזיה–מונגוליה
היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין אינדונזיה לבין מונגוליה כוננו רשמית ב-21 בדצמבר 1956.[6] מונגוליה מתכננת להקים מרכז לימודים אינדונזי באוניברסיטה הלאומית המונגולית. מוסד זה ישמש אזרחים מונגולים ללמוד על אינדונזיה בפרט בהיבטים התרבותיים, הפוליטיים וההיסטוריים.
- אינדונזיה מיוצגת במונגוליה בדרג הקונסולרי באמצעות קונסוליה רשמית אחת שהיא מחזיקה באולן בטור, בירת המדינה. אינדונזיה האמינה את שגרירותה שבבייג'ינג, בירת הרפובליקה העממית של סין הסמוכה, על מונגוליה.
- מונגוליה מיוצגת באינדונזיה בדרג השגרירות באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה בג'קרטה, בירת המדינה.
אפגניסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי אפגניסטן–מונגוליה
האימפריה המונגולית שלטה באפגניסטן של היום בין השנים 1219 ו-1332. החלק המערבי והדרומי של אפגניסטן היה באילחנאט, בעוד שהחלק המזרחי כולל קאבול היה בחנאת צ'גאטאי .[7] אפגניסטן ומונגוליה היו שתיים מתוך שלוש מדינות (השנייה היא צפון קוריאה ) שחלקו גבולות עם ברית המועצות ועם הרפובליקה העממית של סין. היחסים הרשמיים נוצרו ב-1 בפברואר 1962[8] עם ביקורו של המנהיג המונגולי יומג'אגין טסדנבאל בקאבול[7].
שתי המדינות היו בתחום ההשפעה הסובייטי במהלך הפילוג הסיני-סובייטי. בשנת 1978 הוקמה שגרירות מונגולית בקאבול ואילו בשנת 1980 נפתחה שגרירות אפגניסטן באולן בטאר עם אסדאללה סרווארי שהפך לשגריר. הנשיא באברק קרמל מאפגניסטן ביקר במונגוליה בשנת 1982. אולם השגרירות באולן בטאר נסגרה עד 1988[7].
חיילים מונגולים הגיעו לאפגניסטן כשומרי שלום במשימת הסיוע הביטחוני הבינלאומי של נאט"ו (ISAF) בשנת 2001. כ-4,500 אנשי כוחות צבא מונגוליים שהו באפגניסטן בין השנים 2009 ל-2014[7]. היחסים הדיפלומטיים חוזקו בשנים 2015 ו-2018, כולל במונחים אינטלקטואליים ומדעיים[7].
בדצמבר 2013 הקימה מונגוליה מחדש את שגרירותה בקאבול.
הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי הודו–מונגוליה
הודו כוננה יחסים דיפלומטיים בדצמבר 1955. הודו הייתה המדינה הראשונה מחוץ לגוש המזרחי שכוננה יחסים דיפלומטיים עם מונגוליה. מונגוליה החזירה בתודה למחווה ההודית בכך שהפכה למדינה השנייה אחרי בהוטן שהכירה בבנגלדש כמדינה עצמאית בעקבות שחרור בנגלדש על ידי הכוחות ההודים.[9] מאז נחתמו אמנות של ידידות ושיתוף פעולה הדדי בין שתי המדינות בשנים 1973, 1994, 2001 ו-2004.
מונגוליה תומכת במועמדותה של הודו כחברה קבועה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות ואילו הודו תמכה בהכללת מונגוליה כחברה מלאה בארגון המדינות הבלתי-מזדהות.
על פי סקר גאלופ משנת 2010, 26% מהמונגולים תומכים בהנהגה ההודית, כאשר 9% מסתייגים ו-66% אינם בטוחים.[10]
לאחר ביקור שרת החוץ ההודית סושמה סוואראג' במונגוליה באפריל 2018, החליטו הודו ומונגוליה להקים מסדרון אווירי שיגביר את הסחר הדו צדדי.[11] כמו כן, בניית בית הזיקוק הראשון במונגוליה אי פעם החלה בשנת 2018 עם סיוע טכני וכלכלי מהודו.
הפיליפינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי הפיליפינים–מונגוליה
היחסים בין מונגוליה לפיליפינים כוננו ב-11 באוקטובר 1973. [12] כרגע יש רק נציג של הפיליפינים באולן בטור ואין כיום קונסוליה של מונגוליה בפיליפינים. [13][14]
מונגולים נמצאו בפיליפינים גם בתקופת הקולוניאליזם הספרדי המוקדם של הפיליפינים. זוג מונגולי שכותרתו "Tarraro 呾 子" מטרטר מתואר בקודקס הבוקסר, בשנת 1590 לערך.
נשיא מונגוליה נצגין באגאבנדי ערך ביקור ממלכתי בפיליפינים בין התאריכים 1–4 בספטמבר 2000, ראש המדינה המונגולי הראשון שביקר בפיליפינים.
יחסי סחר נוצרו כאשר נחתם הסכם שותפות על ידי לשכת המסחר והתעשייה הפיליפינית ולשכת המסחר והתעשייה הלאומית של מונגוליה, כפי שהוכרז בהצהרה ב-14 בספטמבר 2012. ההסכם קובע קידום יחסי סחר, החלפת מידע, חיזוק המגעים העסקיים וכן הקמת מועצה עסקית פיליפינית-מונגולית. [15]
הייעוץ המדיני הראשון בין שתי המדינות נערך במנילה ב-19 במרץ 2013. שתי המדינות הסכימו לחזק את הקשרים. הוסכם על הגדלת שיתוף הפעולה בתחומים שונים הכוללים סחר והשקעות, תיירות עבודה, תרבות וספורט. [16]
ב-9 ביולי 2009 הושבע איש העסקים המונגולי, בכבת סודנום, כקונסול הכבוד הראשון למונגוליה [17]
סוכנות ההגירה המונגולית פתחה בקמפיין לרישום פיליפינים השוהים באופן בלתי חוקי במונגוליה מ-1 ביולי ועד 1 באוגוסט 2013. ישנם 441 פיליפינים רשומים במונגוליה החל מיולי 2013. [18]
וייטנאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי וייטנאם–מונגוליה
שתי המדינות כוננו קשרים דיפלומטיים ב-1954.[19] אף על פי שמונגוליה לא התערבה באופן ישיר במלחמת וייטנאם, היא הביעה תמיכה אידאולוגית בצפון וייטנאם, וסיפקה לווייטנאם יותר מ-100,000 סוסים, פרות וכבשים. מנהיג צפון וייטנאם הו צ'י מין ביקר במונגוליה והביע את הערכתו על תמיכתה של מונגוליה בזמן המלחמה. מנהיג מונגוליה יומג'אגין טסדנבאל ביקר בהאנוי בהמשך אותה שנה. מאוחר יותר, שתי המדינות חתמו על הסכם לשת"פ כלכלי ותרבותי, ושנה אחר כך החל סחר דו צדדי. המדינות חתמו על הסכם ידידות ושיתוף פעולה ב-1961, חידשו אותו ב-1979, וחתמו על חוזה חדש ב-1995.[19]
התקיימו 13 פגישות של הוועדה הבין ממשלתית וייטנאם - מונגוליה בנושא שיתוף פעולה בתחום המסחר והכלכלה. בשנת 2004 באולן בטור המדינות חתמו על הסכם בנוגע לתחבורת רכבת ושיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי. הסכמים אחרים כיסו תחומים כמו הגנת הצומח, מכס, בריאות וחינוך.[20]
- לווייטנאם שגרירות באולן בטור.
- למונגוליה שגרירות בווייטנאם.
טאיוואן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי טאיוואן–מונגוליה
הרפובליקה הסינית לא הכירה במונגוליה החיצונית עד 1945 והמדינות לא החליפו דיפלומטים בשנים 1946–1949. בתום מלחמת האזרחים הסינית בשנת 1949, מונגוליה הכירה ברפובליקה העממית של סין וממשלת הרפובליקה הסינית נסוגה לאי טאיוואן, מושבה יפנית לשעבר אשר נשלטה על ידה בשנים 1895–1945. בשנת 2002, טאיוואן הכירה במונגוליה כמדינה עצמאית, ונקבעו יחסים בלתי רשמיים בין שני הצדדים. עם זאת, מונגוליה לא מכירה בטאיוואן ורואה בה כחלק מסין העממית.
בהיעדר יחסים דיפלומטיים רשמיים בין מונגוליה לרפובליקה הסינית שבטאיוואן, לשתי המדינות יש משרדי נציגות מסחרית וכלכלית המתפקדות כשגרירויות דה פקטו: טאיוואן מיוצגת על ידי משרד באולן בטור,[21] ומונגוליה מיוצגת על ידי משרד בטאיפיי.
יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי יפן–מונגוליה
יפן הייתה בעלת ברית מרכזית של מונגוליה מאז הופעת הדמוקרטיה ב-1991, והיא נותרה התורם היחיד הגדול ביותר. הסיוע וההלוואות היפניות למונגוליה בין השנים 1991 ל-2003 שוות ל-1.2 מיליארד דולר, השווים ל-70% מסך הסיוע וההלוואות.
שתי המדינות ייסדו דיאלוג חילופי תרבות ב-1974, הסכם סחר ב-1990, הסכם יחסי אוויר ב-1993 והסכם השקעה ב-2003. הסחר בין מונגוליה ליפן בעשרת החודשים הראשונים של 2004 היה 83.3 מיליון דולר. בנוסף, לומדים ביפן כ-500 סטודנטים מונגולים.
נשיא מונגוליה צחיאגין אלבגדורג' ביקר ביפן ב-2011, ושתי המדינות הודיעו על ברית אסטרטגית משותפת.
בשנת 1991 ביקר ראש ממשלת יפן טושיקי קאיפו במונגוליה, והפך לראשון לעשות זאת. נשיא מונגוליה נצאגיין בגאנדי ביקר לראשונה ביפן בשנת 1998.
- למונגוליה יש שגרירות בטוקיו, שהוקמה בשנת 1973.
- ליפן יש שגרירות באולן בטור.
מלזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה–מלזיה
היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות כוננו ב-8 בספטמבר 1971. [22] מאז 1994 נערכו מספר ביקורים של בכירים ממונגוליה; ראש הממשלה פונטסאג'ין ג'סראי ביקר בשנת 1994, שר החוץ לובסנגין ארדנכלולון בשנת 2002 וראש ממשלה נוסף, נמברין אנחבאיאר בשנת 2003 במהלך פסגת המדינות הבלתי-מזדהות ה-13. מאידך, שר החוץ המלזי סייד חמיד אלבר ביקר במונגוליה בשנת 2003.[23] מונגוליה לא הציבה שום שגריר במלזיה במשך שבע שנים מאז 2006 בגלל רצח אזרח מונגולי במדינה, אך מאוחר יותר החליטה למנות שגריר בשנת 2014 מכיוון שהיה צורך לספק דרישות לסטודנטים רבים מונגולים הלומדים במדינה. [24]
- מלזיה מחזיקה במונגוליה קונסוליית כבוד באולן בטור. [25]
- מונגוליה מיוצגת במלזיה באמצעות הקונסוליית כבוד שלה בבנגקוק, תאילנד. [26]
נפאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה–נפאל
מונגוליה ונפאל כוננו יחסים דיפלומטיים ב-5 בינואר 1961. בדרג המדיני, לשתי המדינות אין שגריר קבוע, ושגריר נפאל בבייג'ינג מוסמך לפעול בעניינים הקשורים למונגוליה, בעוד שגריר מונגוליה בניו דלהי, מוסמך לפעול בעניינים הקשורים לנפאל.[27] אחד המאפיינים הבולטים של שתי המדינות, זה ששתיהן מדינות ללא מוצא לים ושתיהן גובלות בסין.
מונגוליה ונפאל הן חברות פעילות ומשתפות פעולה בפורום המדינות הבלתי-מזדהות.
סין[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה–סין
הרפובליקה העממית של סין כיננה יחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה העממית של מונגוליה ב-16 באוקטובר 1949. בשנת 1962 חתמו הצדדים על הסכם להקמת הגבול המדיני. עם תחילת הפיצול הסיני-סובייטי, מונגוליה תמכה בברית המועצות ואפשרה את הצבת הכוחות הסובייטים בשטחה, מה שהוביל לתגובת נגד מסין. היחסים הדו צדדיים בין המדינות נותרו מתוחים עד שנת 1984, אז משלחת סינית ביקרה במונגוליה ברמה גבוהה ושתי המדינות החלו בהליך תיחום הגבולות. בשנת 1986 נחתמו מספר הסכמים נוספים בתחום המסחר ויצירת תחבורה ותקשורת אווירית. בשנת 1988 שתי המדינות חתמו על הסכם בקרת גבולות. ממשלת מונגוליה החלה לנקוט במדיניות עצמאית יותר מהשפעת ברית המועצות, אך חששה מסין מכיוון שהבינה כי הסינים תובעים את שטחה של מונגוליה[28][29]. לאחר תום המלחמה הקרה, נקטה סין בצעדים חשובים לנורמליזציה של היחסים עם מונגוליה והצהירה כי היא מכבדת את ריבונותה ועצמאותה של מונגוליה. בשנת 1994 הגיע ראש ממשלת המועצה המדינית של סין לי פנג לביקור רשמי במונגוליה, במהלכו חתם על אמנת ידידות ושיתוף פעולה עם מונגוליה. סין הפכה לשותפה המסחרית הגדולה ביותר של מונגוליה ולמקור מרכזי להשקעות זרות. היקף הסחר הדו צדדי הגיע ל-1.13 מיליארד דולר בתשעה החודשים הראשונים של 2007, ורשם צמיחה של 90% מאז 2006. סין הודיעה על נכונותה לאפשר את השימוש בנמל טיינג'ין כדי לאפשר למונגוליה וסחורותיה לקבל גישה לסחר עם מדינות באזור אסיה והאוקיינוס השקט. מונגוליה וסין החלו גם לשתף פעולה למלחמה בטרור ולחיזוק הביטחון האזורי[30][31]. כעת מונגוליה וארצות הברית מפתחות שותפות אסטרטגית כוללת, עליה הוכרז במהלך ביקורו הממלכתי של נשיא סין שי ג'ינפינג במונגוליה באוגוסט 2014.
פקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה–פקיסטן
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-6 ביולי 1962.[32] ב-5 בנובמבר 2018 התקיימה באסלאמאבאד בין שרי החוץ של שתי המדינות במהלכה הם הסכימו לקיים שותפות בתחומים, כגון פוליטיקה, כלכלה, מסחר, תרבות, חינוך, תיירות וחקלאות.[33]
- פקיסטן מיוצגת במונגוליה באמצעות שגרירותה בבייג'ינג, סין.
- מונגוליה אינה מיוצגת בפקיסטן לא בדרג השגרירות ולא בדרג הקונסוליה.
קוריאה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה – קוריאה הדרומית
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים לראשונה ב-26 במרץ 1990.
תושבי קוריאה הדרומית ממוצא מונגולי מהווים את הקהילה המונגולית השלישית הגדולה בעולם, אחרי מונגוליה ומונגוליה הפנימית שבסין (שהיא הקהילה המונגולית הגדולה ביותר).[34][35] מספרם הוערך בכ- 33,000 נכון לשנת 2008.[36] ישנם גם כ -3,500 דרום קוריאנים במונגוליה.[37]
- קוריאה הדרומית מיוצגת במונגוליה על ידי שגרירות שהיא מחזיקה באולן בטור, בירת מונגוליה.
- מונגוליה מיוצגת בקוריאה הדרומית על ידי שגרירות שהיא מחזיקה בסיאול, בירת קוריאה הדרומית.
קוריאה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה – קוריאה הצפונית
למונגוליה יש שגרירות בצפון קוריאה. היחסים מתחילים בשנת 1948, כאשר מונגוליה הכירה בממשלתו הסובייטית של קים איל סונג בצפון. פליטים צפון קוריאנים הם נושא עדין בין שתי הממשלות. בשנת 2005, קבוצות צדקה דרום קוריאניות קיבלו מממשלת מונגוליה הקצאה של 1.3 קמ"ר של קרקע במיקום לא מוגדר 40 ק"מ מחוץ לאולן בטור להקמת מחנה פליטים.[38] עם זאת, החל מנובמבר 2006, מייגומבין אנקבולד, ראש ממשלת מונגוליה, הכחיש רשמית את קיומם של מחנות כאלה. חוקר אחד העריך ש-500 פליטים צפון קוריאנים נכנסים למונגוליה מדי חודש, יחד עם כמה מהגרי עבודה חוקיים המגיעים תחת הסכם בין-ממשלתי לעבוד בפרויקטים של תעשייה קלה ותשתיות.[39]
קזחסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה–קזחסטן
מונגוליה כוננה יחסים דיפלומטיים עם רפובליקת קזחסטן ב-22 בינואר 1992. שגרירות מונגוליה בקזחסטן באלמטי נפתחה בספטמבר 1992 והחלה לפעול באסטנה בשנת 2010. השליחות הדיפלומטית של קזחסטן למונגוליה נפתחה בשנת 1992 באולן בטור. השליחות שודרגה לשגרירות ב-1 בינואר 2007[40]. קזחים אתניים מהווים את המיעוט האתני המשמעותי היחיד במונגוליה.
קירגיזסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה–קירגיזסטן
היחסים הפורמליים בין קירגיזסטן למונגוליה נוצרו לאחר עצמאותה של קירגיזסטן לאחר התפרקות ברית המועצות כאשר בשנת 1993 ביקר נשיא קירגיזסטן אסקר אקייב בפעם הראשונה במונגוליה[41]. במהלך הביקור חתמו שתי מדינות על מספר הסכמים כולל הסכם ידידות ושיתוף פעולה ראשון. יחסים דיפלומטיים רשמיים בין שתי המדינות כוננו שנה לפני כן ב-1992 לאחר שמונגוליה הכירה בעצמאות קירגיזיסטן[42].
- מונגוליה פתחה את השגרירות שלה בקירגיזסטן בשנת 2019 על ידי שדרוג הקונסוליה עצמה שהוקמה בשנת 2014.
- קירגיזסטן מיוצגת במונגוליה באמצעות ״שגריר שאינו תושב״ בבייג'ינג.
תאילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה–תאילנד
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-5 במרץ 1974, ובפברואר 2000 פתחה מונגוליה את שגרירותה בבנגקוק.[43] יינגלאק צ'ינוואט, ראש ממשלת תאילנד, ביקרה רשמית במונגוליה בין התאריכים 27–29 באפריל 2013 והשתתפה כאורחת הכבוד בפתיחת מושב ישיבת השרים השביעית של מונגוליה בהזמנת צחיאגיין אלבגדורג', נשיא מונגוליה.[44]
- תאילנד מיוצגת במונגוליה באמצעות שגרירותה בבייג'ינג, סין.
- מונגוליה מחזיקה בתאילנד שגרירות בבנגקוק.[43]
אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בולגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי בולגריה–מונגוליה
לבולגריה יש שגרירות באולן בטור. למונגוליה יש שגרירות בסופיה. היחסים הדיפלומטיים בין שני המדינות החלו לראשונה ב-22 באפריל 1950. בשל המצב האידאולוגי הדומה בשתי המדינות, יחסיהם היו עדים להתפתחות מתמדת עד שנות ה-90. היחסים הבילטרליים הידרדרו במקצת בעשר השנים הבאות. מאז 2001, הם נמצאים במסלול חיובי יותר, כאשר נשיא בולגריה ג'ורג'י פרבנוב ערך ביקור רשמי באולן בטאר בקיץ 2007. עד תחילת שנות ה-90 בולגריה הייתה שותפת הסחר השלישית בגודלה של מונגוליה. מוצרים חקלאיים ומוצרי תעשייה קלה היו היצוא העיקרי. עקב השינויים הכלכליים והפוליטיים שלאחר מכן בשתי המדינות היקף הסחר הצטמצם במידה ניכרת. היקף הסחר בין בולגריה למונגוליה הסתכם ב-2 מיליון דולר לשנת 2008, כאשר היצואנית העיקרית היא בולגריה.
גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי גרמניה–מונגוליה
מבחינה היסטורית, לרפובליקה העממית המונגולית היו קשרים הדוקים עם הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, אשר נמשכים עד עצם היום הזה.[45] מונגוליה כוננה יחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ב-1974.[46]
הממלכה המאוחדת (בריטניה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי הממלכה המאוחדת – מונגוליה
ב-1963, בריטניה הייתה המדינה המערבית הראשונה שכוננה יחסים דיפלומטיים עם מונגוליה[47]שתי המדינות מתארות את מערכת היחסים שלהם כ"קרובה"[48]. ראש ממשלת מונגוליה צ'ימדין סאיחנבילג (אנ') ביקר בבריטניה ביולי 2015 ונאם בבית אסיה בלונדון.[49] הוגו סווייר (אנ'), שכיהן אז כשר זוטר לענייני חוץ, נאם גם הוא בבית אסיה, ושיבח את השקעות מונגוליה בהתמודדות עם שינוי האקלים, ביטול עונש המוות ב-2012, ותיאר את מונגוליה כ"מובילת הטון בין שכנותיה".[50]בריטניה מחזיקה במונגוליה שגרירות באולן בטור בלבד, ואילו מונגוליה מחזיקה בבריטניה שגרירות בלונדון ו-2 קונסוליות בבלפסט וגלאזגו.[51] בריטניה היא הקונסולרית האחראית על אזרחים של כמה ממדינות האיחוד האירופי וחבר העמים הבריטי.
יוון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי יוון–מונגוליה
בין הרפובליקה ההלנית לבין מדינת מונגוליה מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים. על פי משרד החוץ היווני, "הרפובליקה ההלנית ומדינת מונגוליה מקיימות יחסים דיפלומטיים רשמיים המאופיינים בקשרי ידידות טובים בין הממשלות והעמים אף על פי ההיעדרות של קשרים על בסיס רגולרי בין שתי המדינות".
היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין יוון למונגוליה כוננו לראשונה בשנת 1967. האינטרסים היווניים במונגוליה מיוצגים על ידי השגרירות היוונית בסין, שאמונה דיפלומטית גם על מונגוליה. מן הצד השני, האינטרסים המונגוליים ביוון מיוצגים על ידי השגרירות המונגולית בבולגריה, שאמונה דיפלומטית גם על יוון.
ב-16 ביוני 2011, בבודפשט, נחתם מזכר הבנות בין שתי המדינות בנושא שיתופי פעולה. הגורם שחתם על מזכר ההבנות היה משרדי החוץ של שתי המדינות. בשנת 2013 נחתם הסכם ידידות ושיתוף פעולה בין מונגוליה לבין האיחוד האירופי, יוון כלולה באיחוד האירופי ולפיכך חתומה גם היא על הסכם שיתוף הפעולה.
מונגוליה אירחה ועידה באולן בטור ביולי 2016, שר החוץ של יוון הגיע למקום ונפגש עם עמיתו המונגולי.
- יוון אינה מיוצגת במונגוליה בדרג השגרירות. יוון מיוצגת במונגוליה בדרג הקונסולרי באמצעות קונסוליה רשמית שהיא מחזיקה באולן בטור, בירת המדינה.[52] יוון האמינה את שגרירותה שבבייג'ינג, בירת הרפובליקה העממית של סין הסמוכה, על מונגוליה.
- מונגוליה אינה מיוצגת ביוון בדרג השגרירות. מונגוליה מיוצגת ביוון בדרג הקונסולרי באמצעות קונסוליה רשמית שהיא מחזיקה באתונה, בירת המדינה.[53] מונגוליה האמינה את שגרירותה שבסופיה, בירת בולגריה הסמוכה, על יוון.
נורווגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה–נורווגיה
היחסים הדיפלומטיים כוננו ב-11 בינואר 1968.[54] מונגוליה מתכננת להקים שגרירות בסטוקהולם ולהעביר את הנציגות מבריסל. המהלך הוא להקל על פיתוח מגעים דו-צדדיים ולקיים יחסים חזקים יותר בין נורווגיה למונגוליה.[55]
- מונגוליה מיוצגת בנורווגיה באמצעות שגרירותה בבריסל, בלגיה.
- נורווגיה מיוצגת במונגוליה באמצעות שגרירותה בבייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין, ובנוסף מחזיקה קונסוליית כבוד באולן בטור.
סן-מרינו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה – סן מרינו
בין מדינת מונגוליה לבין הרפובליקה המרוממת של סן מרינו נחתם הסכם דיפלומטי אחד בלבד, הסכם דיפלומטי רשמי על כינון יחסים דיפלומטיים רשמיים בין הרפובליקה המרוממת של סן מרינו לבין מדינת מונגוליה - 30 בנובמבר 2006.[56]
- סן מרינו מיוצגת במונגוליה בדרג השגרירות באמצעות שגרירות שהיא מחזיקה באולן בטור, בירת המדינה.[57]
- מונגוליה אינה מיוצגת בסן מרינו בשום דרג, לא בדרג השגרירות ולא בדרג הקונסולרי.
ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה–ספרד
היחסים הדיפלומטיים המלאים שבין מדינת מונגוליה לבין ממלכת ספרד כוננו ב-4 ביולי 1977. באפריל וביולי 2014 נערכו ביקורים רמי דרג, ממונגוליה לספרד ומספרד למונגוליה בהתאמה, שעזרו בהגברת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות ובהרחבתו לתחומים נוספים וחדשים.
היחסים הכלכליים בין מונגוליה לספרד הם קטנים בסדר גודלם, זאת עקב המרחב הרב שבין שתי המדינות ואי האטרקטיביות של מונגוליה (מדינה המסתמכת ברובה על חקלאות ורעיית צאן) להשקעות, על אף הפוטנציאל הרב שיש במרבצי הנפט שבה. עם זאת, הכלכלה המונגולית מתפתחת וכך גם היחסים הכלכליים בין ספרד למונגוליה.
בין שתי המדינות נחתם ב-23 באוגוסט 1995 הסכם דו-צדדי רשמי בנושא שיתופי פעולה תרבותיים, חינוכיים ומדעיים.
- מונגוליה אינה מיוצגת בספרד בדרג השגרירות. מונגוליה מיוצגת בספרד בדרג הקונסולרי באמצעות קונסוליה רשמית שהיא מחזיקה בברצלונה.[58] מונגוליה האמינה את שגרירותה שבפריז, בירת צרפת הסמוכה, על ספרד.
- ספרד אינה מיוצגת במונגוליה בדרג השגרירות. ספרד מיוצגת במונגוליה בדרג הקונסולרי באמצעות קונסוליה רשמית שהיא מחזיקה באולן בטור, בירת המדינה.[59] ספרד האמינה את שגרירותה שבבייג'ינג, בירת הרפובליקה העממית של סין הסמוכה, על מונגוליה.
צ׳כיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה–צ'כיה
צ'כיה מחזיקה במונגוליה שגרירות באולן בטור. שתי המדינות חברות בבנק ההשקעות הבינלאומי (IIB) ובעבר בקומקון. ב־25 באפריל 1950 כוננו מונגוליה וצ'כוסלובקיה יחסים דיפלומטיים. בשנות ה-80, צ'כוסלובקיה הייתה השותפה השנייה בגודלה של מונגוליה, לאחר ברית המועצות. לאחר פירוק צ'כוסלובקיה בשנת 1992, אישרה מונגוליה מחדש את יחסיה עם צ'כיה שזה עתה הוקמה בשנת 1993.[60]
צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה–צרפת
היחסים המודרניים בין המדינות החלו בשנת 1965.[61] צרפת מחזיקה במונגוליה שגרירות באולן בטור, ומונגוליה מחזיקה בצרפת שגרירות בפריז.
רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה–רוסיה
רוסיה הקומוניסטית כוננה יחסים עם מונגוליה כבר בשנת 1921 ולמעשה היא המדינה הראשונה בעולם שכוננה יחסים עמה.
היחסים היו חזקים באופן מסורתי מאז התקופה הקומוניסטית, אז ברית המועצות תמכה ברפובליקה העממית המונגולית. מונגוליה ורוסיה נשארו בעלות ברית בעידן הפוסט-קומוניסטי. לרוסיה יש שגרירות באולן בטור ושתי קונסוליות כלליות בדרחאן וארדנט. למונגוליה יש שגרירות במוסקבה, ו-4 קונסוליות באירקוטסק, קיזיל ואולן-אודה ויקטרינבורג. שתי המדינות חברות מלאות בארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (רוסיה היא מדינה משתתפת ואילו מונגוליה היא שותפה).
שווייץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה–שווייץ
שווייץ הכירה ברפובליקה העממית של מונגוליה באופן רשמי ב-20 במאי 1964 וכוננה עמה יחסים דיפלומטיים רשמיים באותה השנה. למרות זאת, היחסים שבין שווייץ למונגוליה נשארו יחסים צנועים עד לסוף העידן הסוציאליסטי (שנות התשעים של המאה העשרים).
- מונגוליה אינה מיוצגת בשווייץ בדרג השגרירות. מונגוליה מיוצגת בשווייץ בדרג הקונסולרי באמצעות שתי קונסוליות רשמיות שהיא מחזיקה בז'נבה[62] ובציריך.[63]
- שווייץ אינה מיוצגת במונגוליה, הן בדרג השגרירות והן בדרג הקונסולרי. שווייץ מיוצגת במונגוליה באמצעות משרד ייצוגי שהיא מחזיקה באולן בטור, בירת המדינה.[64]
אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי ארצות הברית – מונגוליה
ממשלת ארצות הברית הכירה במונגוליה בינואר 1987 והקימה את השגרירות הראשונה שלה באולן בטור ביוני 1988. היא נפתחה רשמית בספטמבר 1988. שגריר ארצות הברית הראשון במונגוליה, ריצ'רד ל. וויליאמס, לא היה תושב בה. ג'וזף אי לייק, השגריר-תושב הראשון, הגיע ביולי 1990. מזכיר המדינה ג'יימס א' בייקר, השלישי ביקר במונגוליה באוגוסט 1990, ושוב ביולי 1991. מונגוליה הסמיכה את השגריר הראשון שלה בארצות הברית במרץ 1989. מזכיר מדלן אולברייט ביקרה במונגוליה במאי 1998, וראש הממשלה אנחביאר ביקר בוושינגטון בנובמבר 2001. סגן שר החוץ ריצ'רד ל' ארמיטאג' ביקר במונגוליה בינואר 2004, והנשיא בגבאנדי הגיע לוושינגטון לפגישה עם הנשיא ג'ורג' וו בוש. יולי 2004. הנשיא בוש, גברת בוש ושרת החוץ קונדוליזה רייס ביקרו במונגוליה בנובמבר 2005. זה היה הביקור הראשון אי פעם של נשיא ארצות הברית במונגוליה. שר ההגנה דונלד ראמספלד ביקר באוקטובר 2005 ויו"ר בית הנבחרים דניס האסטרט ביקר במונגוליה באוגוסט 2005. שר החקלאות יוהנס הוביל משלחת נשיאותית ביולי 2006 בשילוב עם חגיגת 800 שנה למונגוליה. הנשיא אנחבאיאר (Enkhbayar) ביקר בבית הלבן באוקטובר 2007 ושני הנשיאים חתמו על הסכם אתגר המילניום למונגוליה.
בשנת 2008, ה-IRS הציג דיון בנושא מס הכנסה פדרלי בארצות הברית למנכ"ל זוריג לובסנדש מהמחלקה הכללית למיסוי לאומי של הרפובליקה של מונגוליה.
באוגוסט 2011 ערך ג'ו ביידן את הביקור הראשון במונגוליה של סגן נשיא ארצות הברית מכהן מאז סייר הנרי וואלאס באזור ב-1944.
מקסיקו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה–מקסיקו
ב-24 בספטמבר 1975 מקסיקו ומונגוליה כוננו יחסים דיפלומטיים.[65] בתחילה, היחסים בין שתי המדינות התנהלו באמצעות פורומים רב-צדדיים כמו באו"ם. באוקטובר 2001 ערך נשיא מקסיקו ויסנטה פוקס ביקור רשמי במונגוליה שם נפגש עם נשיא מונגוליה נצגין באגאבנדי. במהלך הביקור חתמו שתי המדינות על שני הסכמים דו-צדדיים ודנו בהרחבת שיתוף הפעולה הדו-צדדי.[66] בשנת 2003 מינתה מונגוליה קונסול כבוד במקסיקו סיטי .
- מקסיקו מיוצגת במונגוליה באמצעות שגרירותה בסיאול, קוריאה הדרומית, ובנוסף מחזיקה קונסוליית כבוד באולן בטור.[67]
- מונגוליה מיוצגת במקסיקו באמצעות שגרירותה בוושינגטון הבירה, ארצות הברית ובנוסף מחזיקה קונסוליית כבוד במקסיקו סיטי.[68]
צ׳ילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה–צ'ילה
היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין מדינת מונגוליה לבין הרפובליקה של צ'ילה הם יחסים דיפלומטיים שקטים - הם אינם מתוחים ומתקיימים במסגרתם שיתופי פעולה אחדים בלבד במסגרת ארגונים מולטילטרליים בהן חברות המדינות כגון האומות המאוחדות. היחסים הדיפלומטיים שבין מונגוליה לצ'ילה כוננו באופן רשמי ב-1 ביוני 1971. היחסים בין המדינות הושעו ב-1973 אך חודשו בשנת 1990.
אזרחי צ'ילה שרוצים להיכנס, לבקר ולשהות במונגוליה אינם נדרשים להנפיק אשרת כניסה על מנת לעשות כן למשך תשעים ימים.[69] גם אזרחי מונגוליה שרוצים להיכנס, לבקר ולשהות בצ'ילה אינם נדרשים להנפיק אשרת כניסה על מנת לעשות כן למשך תשעים ימים.
- צ'ילה אינה מיוצגת במונגוליה בדרג השגרירות.[69] צ'ילה מיוצגת במונגוליה בדרג הקונסולרי באמצעות קונסוליה רשמית שהיא מחזיקה באולן בטור, בירת המדינה.[70] צ'ילה האמינה את שגרירותה שבבייג'ינג, בירת הרפובליקה העממית של סין הסמוכה, על מונגוליה.
- מונגוליה אינה מיוצגת בצ'ילה, הן בדרג השגרירות והן בדרג הקונסולרי.[69] מונגוליה האמינה את שגרירותה שבברזיליה, בירת ברזיל הסמוכה, על צ'ילה.
קנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי מונגוליה–קנדה
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-30 בנובמבר 1973. קנדה מיוצגת במונגוליה באמצעות שגרירות מאז 2008. במונגוליה יש שגרירות באוטווה, ובשנת 2002 פתחה קונסוליית כבוד בטורונטו. אף על פי שקנדה ומונגוליה הקימו קשרים דיפלומטיים ב-1973, התקיימו קשרים אד-הוק ופעילויות קלות בין שתי המדינות בעיקר באמצעות אגודת קנדה-מונגוליה, שהתפרקה ב-1980. כאשר מונגוליה הקימה ממשלה דמוקרטית בשנת 1991 לאחר קריסת ברית המועצות, קנדה החלה לתמוך במונגוליה בפעילויות התורמים באמצעות המרכז לחקר הפיתוח הבינלאומי, הסוכנות הקנדית לפיתוח בינלאומי וכמה ארגונים לא ממשלתיים.[71]
אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי אוסטרליה–מונגוליה
יחסים דיפלומטיים בין המדינות כוננו בשנת 1972,[72] עם קשרים המתמקדים בחינוך, כרייה,[73] וסיוע התפתחותי.[74]
אוסטרליה הכירה במונגוליה כעצמאית מרפובליקת סין (טאיוואן) רק בפברואר 1967, למרות התנגדויות טאיוואניות. מונגוליה הייתה המדינה הקומוניסטית השנייה שאוסטרליה הכירה בה אחרי ברית המועצות.[75] שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים רשמיים ב-15 בספטמבר 1972. מונגוליה פתחה שגרירות בקנברה בשנת 2008, ואילו אוסטרליה פתחה שגרירות באולן בטור בדצמבר 2015, וקודם לכן פתחה ועדת סחר אוסטרלית בשנת 2011.[72]
מדינות נוספות (לפי התאריך המוקדם ביותר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
| # | תאריך כינון היחסים | מדינות[76] |
|---|---|---|
| 1 | 5 בנובמבר 1921 |  רוסיה
|
| 2 | 15 באוקטובר 1948 |  צפון קוריאה
|
| 3 | 24 במרץ 1949 |  אלבניה
|
| 4 | 16 באוקטובר 1949 |  הרפובליקה העממית של סין
|
| 5 | 14 באפריל 1950 |  פולין
|
| 6 | 22 באפריל 1950 |  בולגריה
|
| 7 | 28 באפריל 1950 |  הונגריה
|
| 8 | 29 באפריל 1950 |  רומניה
|
| 9 | 17 בנובמבר 1954 |  וייטנאם
|
| 10 | 24 בדצמבר 1955 |  הודו
|
| 11 | 26 בספטמבר 1956 |  מיאנמר
|
| 12 | 20 בנובמבר 1956 |  סרביה
|
| 13 | 22 בדצמבר 1965 |  אינדונזיה
|
| 14 | 22 באפריל 1960 |  גינאה
|
| 15 | 30 בנובמבר 1960 |  קמבודיה
|
| 16 | 7 בדצמבר 1960 |  קובה
|
| 17 | 5 בינואר 1961 |  נפאל
|
| 18 | 25 בינואר 1961 |  מאלי
|
| 19 | 25 ביוני 1961 |  אלג'יריה
|
| 20 | 1 בפברואר 1962 |  סרי לנקה
|
| 21 | 1 בפברואר 1962 |  אפגניסטן
|
| 22 | 5 בפברואר 1962 |  עיראק
|
| 23 | 6 ביולי 1962 |  פקיסטן
|
| 24 | 12 בספטמבר 1962 |  לאוס
|
| 25 | 23 בינואר 1963 |  בריטניה
|
| 26 | 2 באפריל 1963 |  מצרים
|
| 27 | 1 ביולי 1963 |  אוסטריה
|
| 28 | 15 ביולי 1963 |  פינלנד
|
| 29 | 22 במאי 1964 |  שוויץ
|
| 30 | 30 ביוני 1964 |  שוודיה
|
| 31 | 27 באפריל 1965 |  צרפת
|
| 32 | 7 בדצמבר 1965 |  גאנה
|
| 33 | 31 בדצמבר 1966 |  הרפובליקה של קונגו
|
| 34 | 17 בינואר 1967 |  טנזניה
|
| 35 | 24 בינואר 1967 |  אתיופיה
|
| 36 | 3 במרץ 1967 |  יוון
|
| 37 | 30 ביוני 1967 |  מאוריטניה
|
| 38 | 31 ביולי 1967 |  סוריה
|
| 39 | 11 בינואר 1968 |  נורווגיה
|
| 40 | 5 באוגוסט 1968 |  דנמרק
|
| 41 | 24 ביוני 1969 |  טורקיה
|
| 42 | 11 ביוני 1970 |  סינגפור
|
| 43 | 18 ביוני 1970 |  הרפובליקה המרכז אפריקאית
|
| 44 | 29 ביוני 1970 |  איטליה
|
| 45 | 7 ביולי 1970 |  סודן
|
| 46 | 14 ביולי 1970 |  מרוקו
|
| 47 | 28 באוגוסט 1970 |  תימן
|
| 48 | 28 בפברואר 1971 |  סומליה
|
| 49 | 20 במאי 1971 |  איראן
|
| 50 | 1 ביוני 1971 |  צ'ילה
|
| 51 | 8 ביולי 1971 |  בלגיה
|
| 52 | 7 בספטמבר 1971 |  ארגנטינה
|
| 53 | 8 בספטמבר 1971 |  מלזיה
|
| 54 | 21 בספטמבר 1971 |  ניגריה
|
| 55 | 24 בפברואר 1972 |  יפן
|
| 56 | 6 במרץ 1972 |  הולנד
|
| 57 | 28 ביוני 1972 |  בנגלדש
|
| 58 | 15 בספטמבר 1972 |  אוסטרליה
|
| 59 | 11 באוקטובר 1973 |  הפיליפינים
|
| 60 | 30 בנובמבר 1973 |  קנדה
|
| 61 | 19 בדצמבר 1973 |  קפריסין
|
| 62 | 31 בינואר 1974 |  גרמניה
|
| 63 | 5 במרץ 1974 |  תאילנד
|
| 64 | 4 ביוני 1974 |  איסלנד
|
| 65 | 26 ביולי 1974 |  פורטוגל
|
| 66 | 4 בפברואר 1975 |  הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
|
| 67 | 8 באפריל 1975 |  ניו זילנד
|
| 68 | 17 ביוני 1975 |  כווית
|
| 69 | 24 בספטמבר 1975 |  מקסיקו
|
| 70 | 27 בספטמבר 1975 |  מוזמביק
|
| 71 | 14 באוקטובר 1975 |  גינאה ביסאו
|
| 72 | 22 באוקטובר 1975 |  סאו טומה ופרינסיפה
|
| 73 | 19 בנובמבר 1975 |  כף ורדה
|
| 74 | 10 בפברואר 1976 |  אנגולה
|
| 75 | 15 במרץ 1975 |  פיג'י
|
| 76 | 23 באפריל 1976 |  ליבריה
|
| 77 | 16 ביוני 1976 |  לוב
|
| 78 | 16 ביוני 1976 |  פפואה גינאה החדשה
|
| 79 | 11 ביולי 1976 |  לוקסמבורג
|
| 80 | 15 בפברואר 1977 |  תוניסיה
|
| 81 | 2 באפריל 1977 |  בנין
|
| 82 | 6 ביוני 1977 |  קוסטה ריקה
|
| 83 | 5 ביולי 1977 |  ספרד
|
| 84 | 2 באוקטובר 1978 |  זמביה
|
| – | 25 באפריל 1979 |  הרשות הפלסטינית
|
| 85 | 11 במאי 1979 |  מדגסקר
|
| 86 | 8 באוגוסט 1979 |  מלטה
|
| 87 | 13 באוקטובר 1979 |  ניקרגואה
|
| 88 | 15 בנובמבר 1979 |  גיאנה
|
| 89 | 25 ביולי 1980 |  גרנדה
|
| 90 | 21 במאי 1981 |  ירדן
|
| 91 | 21 באוגוסט 1981 |  סיישל
|
| 92 | 30 באוקטובר 1982 |  אקוודור
|
| 93 | 30 באוגוסט 1984 |  זימבבואה
|
| 94 | 2 ביולי 1985 |  לסוטו
|
| 95 | 25 באוקטובר 1985 |  בורקינה פאסו
|
| 96 | 6 בנובמבר 1985 |  המלדיביים
|
| 97 | 12 בדצמבר 1985 |  סנגל
|
| 98 | 6 ביולי 1986 |  חוף השנהב
|
| 99 | 27 בינואר 1987 |  ארצות הברית
|
| 100 | 19 ביוני 1987 |  ברזיל
|
| 101 | 20 באוגוסט 1988 |  קולומביה
|
| 102 | 1 במרץ 1989 |  בוליביה
|
| 103 | 26 במרץ 1990 |  דרום קוריאה
|
| 104 | 30 בנובמבר 1990 |  נמיביה
|
| 105 | 14 בדצמבר 1990 |  ונצואלה
|
| 106 | 2 באוקטובר 1991 |  ישראל
|
| 107 | 15 באוקטובר 1991 |  לטביה
|
| 108 | 20 בנובמבר 1991 |  אסטוניה
|
| 109 | 11 בדצמבר 1991 |  ליטא
|
| 110 | 21 ינואר 1992 |  אוקראינה
|
| 111 | 22 בינואר 1992 |  קזחסטן
|
| 112 | 24 בינואר 1992 |  בלארוס
|
| 113 | 25 בינואר 1992 |  אוזבקיסטן
|
| 114 | 20 בינואר 1992 |  מולדובה
|
| 115 | 21 בפברואר 1992 |  ארמניה
|
| – | 4 באפריל 1992 |  ותיקן
|
| 116 | 16 באפריל 1992 |  אזרבייג'ן
|
| 117 | 22 באפריל 1992 |  קירגיזסטן
|
| 118 | 23 באפריל 1992 |  טורקמניסטן
|
| 119 | 24 באפריל 1992 |  טג'יקיסטן
|
| 120 | 27 באפריל 1992 |  עומאן
|
| 121 | 12 במאי 1992 |  גאורגיה
|
| 122 | 18 במאי 1992 |  ברוניי
|
| 123 | 1 ינואר 1993 |  צ'כיה
|
| 124 | 1 ינואר 1993 |  סלובקיה
|
| 125 | 18 ינואר 1993 |  סלובניה
|
| 126 | 24 פברואר 1993 |  בוסניה והרצגובינה
|
| 127 | 10 במרץ 1993 |  קרואטיה
|
| 128 | 25 במאי 1994 |  דרום אפריקה
|
| 129 | 27 ביוני 1995 |  מקדוניה
|
| 130 | 1 באפריל 1996 |  איחוד האמירויות הערביות
|
| 131 | 30 במאי 1997 |  פרו
|
| 132 | 7 באוקטובר 1997 |  אורוגוואי
|
| 133 | 21 בינואר 1998 |  קטאר
|
| 134 | 5 בפברואר 1998 |  לבנון
|
| 135 | 18 במרץ 1998 |  ליכטנשטיין
|
| 136 | 16 במאי 1998 |  בחריין
|
| 137 | 22 בדצמבר 1998 |  אירלנד
|
| 138 | 14 ביולי 1999 |  אל סלוודור
|
| 139 | 4 באפריל 2000 |  טונגה
|
| 140 | 17 ביוני 2003 |  פרגוואי
|
| 141 | 28 באוקטובר 2003 |  מזרח טימור
|
| 142 | 3 ביולי 2006 |  גואטמלה
|
| 143 | 1 בפברואר 2007 |  מונטנגרו
|
| 144 | 12 פברואר 2007 |  ערב הסעודית
|
| 145 | 25 באפריל 2007 |  סן מרינו
|
| 146 | 22 במאי 2008 |  מונקו
|
| 147 | 27 במאי 2010 |  הרפובליקה הדומיניקנית
|
| 148 | 13 באוקטובר 2011 |  נאורו
|
| 149 | 13 באוקטובר 2011 |  סנט וינסנט והגרנדינים
|
| 150 | 13 באוקטובר 2011 |  איי שלמה
|
| 151 | 18 באוקטובר 2011 |  דומיניקה
|
| 152 | 19 באוקטובר 2011 |  הונדורס
|
| 153 | 21 באוקטובר 2011 |  אנדורה
|
| 154 | 5 בדצמבר 2011 |  קומורו
|
| 155 | 5 בדצמבר 2011 |  טובאלו
|
| 156 | 20 בדצמבר 2011 |  דרום סודאן
|
| 157 | 21 בדצמבר 2011 |  מלאווי
|
| 158 | 21 דצמבר 2011 |  סמואה
|
| 159 | 22 דצמבר 2011 |  גמביה
|
| 160 | 17 בינואר 2012 |  פנמה
|
| 161 | 17 בינואר 2012 |  בהוטן
|
| 162 | 22 מרץ 2012 |  קניה
|
| 163 | 26 באוקטובר 2012 |  ג'מייקה
|
| 164 | 19 באפריל 2013 |  אנטיגואה וברבודה
|
| 165 | 24 ביוני 2013 |  אריתריאה
|
| 166 | 8 ביולי 2013 |  בורונדי
|
| 167 | 6 בספטמבר 2013 |  טוגו
|
| 168 | 23 בספטמבר 2013 |  ונואטו
|
| 169 | 25 בספטמבר 2013 |  פלאו
|
| 170 | 27 ספטמבר 2013 |  סורינאם
|
| 171 | 27 בספטמבר 2013 |  סיירה לאון
|
| 172 | 20 בנובמבר 2013 |  אוגנדה
|
| 173 | 25 בנובמבר 2013 |  רואנדה
|
| 174 | 6 בדצמבר 2013 |  מיקרונזיה
|
| 175 | 14 בינואר 2014 |  האיטי
|
| 176 | 15 בינואר 2014 |  קיריבטי
|
| 177 | 20 בפברואר 2014 |  גינאה המשוונית
|
| 178 | 3 באפריל 2014 |  צ'אד
|
| 179 | 3 ביולי 2014 |  מאוריציוס
|
| 180 | 19 בספטמבר 2014 |  גבון
|
| 181 | 27 בספטמבר 2014 |  סנט לוסיה
|
| 182 | 24 במרץ 2015 |  ניז'ר
|
| 183 | 2 באפריל 2015 |  קמרון
|
| 184 | 23 במאי 2015 |  איי מרשל
|
| 185 | 22 בינואר 2016 |  ג'יבוטי
|
| 186 | 12 באפריל 2016 |  סנט קיטס ונוויס
|
| 187 | 8 ביולי 2016 |  איי הבהאמה
|
| 188 | 20 ביוני 2017 |  בליז
|
| 189 | 21 בנובמבר 2018 |  אסוואטיני[77]
|
| 190 | 17 בינואר 2019 |  ברבדוס[77]
|
| 191 | 24 בפברואר 2021 |  טרינידד וטובגו[77]
|
| 192 | 6 בדצמבר 2023 |  בוטסואנה[77]
|
| - | אין |  טאיוואן
|
נציגויות דיפלומטיות במונגוליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגרירויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסטרליה
[78] - בלארוס
- בולגריה
[79] - קנדה
- סין
- קובה
- צ׳כיה
- צרפת
- גרמניה
- הונגריה
[80] - הודו
- איטליה
[81] - יפן
- קזחסטן
- כווית
- קירגיזסטן
- לאוס
- צפון קוריאה
- פולין
[82][83] - רוסיה
- דרום קוריאה
- טורקיה
- איחוד האמירויות הערביות
[84] - בריטניה
- ארצות הברית
- וייטנאם
קונסוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שווייץ
(קונסוליה באולן בטור) - רוסיה (קונסוליה בדאראהן)
- רוסיה (קוסוליה בארדנט)
- סין (קונסוליה בזמיאן אוד)
שגרירויות מוסמכות (שגריר שאינו תושב)[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגריר סין[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפגניסטן
- אלבניה
- אלג׳יריה
- אנגולה
- ארמניה
- ארגנטינה
- אוסטריה
- אזרבייג'ן
- בנגלדש
- בחריין
- בלגיה
- בנין
- בוסניה והרצגובינה
- ברזיל
- ברוניי
- קמבודיה
- הרפובליקה המרכז - אפריקאית
- קונגו
- קרואטיה
- קפריסין
- דנמרק
- מצרים
- אסטוניה
- אתיופיה
- פינלנד
- גאורגיה
- יוון
- גינאה-ביסאו
- איסלנד
- אינדונזיה
- איראן
- עיראק
- אירלנד
- ישראל
- ירדן
- קניה
- לטביה
- לבנון
- לסוטו
- לוב
- לוקסמבורג
- צפון מקדוניה
- מדגסקר
- מלאווי
- מלזיה
- מלטה
- מולדובה
- מיאנמר
- נמיביה
- הולנד
- נפאל
- ניו זילנד
- ניז'ר
- ניגריה
- נורווגיה
- עומאן
- פקיסטן
- פרו
- פיליפינים
- פורטוגל
- קטאר
- רומניה
- ערב הסעודית
- סרביה
- סלובקיה
- סלובניה
- דרום אפריקה
- סְפָרַד
- שוודיה
- שוויץ
- סודן
- סוּריָה
- טנזניה
- תאילנד
- תוניסיה
- טורקמניסטן
- אוקראינה
- אורוגוואי
- אוזבקיסטן
- זמביה
- זימבבואה
שגריר דרום קוריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אזרבייג'ן
- צ'ילה
- קולומביה
- קריית הותיקן
- ליטא
- מקסיקו
- פרגוואי
- סינגפור
שגריר רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בוליביה
- גאנה
- גינאה
- מאוריטניה
- מוזמביק
- הרשות הפלסטינית
שגריר במקום אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בהוטן
(הודו) - טג'יקיסטן
(קזחסטן)
אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האיחוד האירופי
(משלחת) - טאיוואן
(משרד סחר)
נציגויות דיפלומטיות של מונגוליה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מצריים
- קהיר (שגרירות)
אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קנדה
- אוטווה (שגרירות)
- קובה
- הוואנה (שגרירות)
- ארצות הברית
- וושינגטון (שגרירות)
- שיקגו (קונסוליה כללית)
- סן פרנסיסקו (קונסוליה כללית)
אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סין
- בייג'ין (שגרירות)
- חוחחוט (הקונסוליה הכללית)
- הונג קונג (קונסוליה כללית)
- שנחאי (קונסוליה כללית)
- ארנהוט (קונסוליה)
- מנז'ולי (קונסוליה)
- הוֹדוּ, ניו דלהי (שגרירות)
- יפן
- טוקיו (שגרירות)
- אוסקה (קונסוליה כללית)
- קזחסטן
- אסטנה (שגרירות)
- אלמטי (קונסוליה)
- כווית
- כווית סיטי (שגרירות)
- קירגיזסטן
- בישקק (שגרירות)
- לאוס
- ויינטיאן (שגרירות)
- הרפובליקה הדמוקרטית של קוריאה
- פיונגיאנג (שגרירות)
- סינגפור
- סינגפור (שגרירות)
- דרום קוריאה
- סיאול (שגרירות)
- בוסאן (קונסוליה)
- טאיוואן
- טאיפיי (משרד נציג הסחר והכלכלה של אולן בטאר)
- תאילנד
- בנגקוק (שגרירות)
- טורקיה
- אנקרה (שגרירות)
- איסטנבול (קונסוליה כללית)
- איחוד האמירויות הערביות
- אבו דאבי (שגרירות)
- וייטנאם
- האנוי (שגרירות)
אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסטריה
- וינה (שגרירות)
- בלארוס
- מינסק (שגרירות)
- בלגיה
- בריסל (שגרירות)
- בולגריה
- סופיה (שגרירות)
- צ'כיה
- פראג (שגרירות)
- צרפת
- פריז (שגרירות)
- גרמניה
- ברלין (שגרירות)
- הונגריה
- בודפשט (שגרירות)
- איטליה
- רומא (שגרירות)
- פולין
- ורשה (שגרירות)
- רוסיה
- מוסקבה ( שגרירות )
- אירקוטסק (קונסוליה כללית)
- Kyzyl (קונסוליה כללית)
- אולן-אודה (קונסוליה כללית)
- שוודיה
- שטוקהולם (שגרירות)
- שוויץ
- ז'נבה (שגרירות)
- אוקראינה
- קייב (קונסוליה)
- הממלכה המאוחדת
- לונדון (שגרירות)
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
שגרירות בברלין -
שגרירות בקנברה -
שרירות בלונדון -
שגרירות במוסקבה -
הקונסוליה הכללית באולן-אודה -
שגרירות באוטווה -
שגרירות בפריז -
שגרירות בפראג -
שגרירות בטוקיו -
הקונסוליה הכללית באוסקה -
בניין השגרירות בוורשה -
שגרירות בוושינגטון -
הקונסוליה הכללית בסן פרנסיסקו
_002.jpg)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כיונון יחסים עם מדינות העולם, באתר משרד החוץ של מונגוליה
- ^ "50 Years of Turkish-Mongolian Diplomatic Relations". Türkiye - Merkez. 7 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mongolia and Turkey relations and cooperation reported, MONTSAME News Agency (באנגלית)
- ^ משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, 2004, עמ' 293–294
- ^ כינון יחסים דיפלומטיים באתר משרד החוץ של אוזבקיסטן
- ^ Peringatan 50 tahun Hubungan Diplomatik Republik Indonesia â?? Mongolia, Ulaanbaatar, 22 Desember 2006, משרד החוץ האינדונזי
- ^ 1 2 3 4 5 Lkhaajav, Bolor. "The Mongolian Armed Force's Contribution to Afghanistan". The Diplomat. נבדק ב-10 בספטמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "LIST OF STATES WITH DIPLOMATIC RELATIONS". Ministry of Foreign Affairs and Trade. אורכב מ-המקור ב-22 ביולי 2011. נבדק ב-26 באוקטובר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mongolia Diary". Outlook. 1 ביולי 2013. נבדק ב-25 ביוני 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ U.S. Leadership More Popular in Asia Than China's, India's Gallup
- ^ "Minutes of India-Mongolia Joint Committee on Cooperation" (PDF). MEA.GOV.IN. נבדק ב-19 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Diplomatic relations of Mongolia : InfoMongolia.com : News and information about Mongolia, Mongolian language lessons". InfoMongolia.com. נבדק ב-2013-06-10.
- ^ "Consulate of the Philippines in Ulaanbaatar, Mongolia". Embassypages.com. 2012-02-12. נבדק ב-2013-06-10.
- ^ "Embassy of Mongolia in Philippines, Mongolia Embassy in Philippines". Mongolia.embassyinfoz.com. אורכב מ-המקור ב-2015-01-05. נבדק ב-2013-06-10.
- ^ "PCCI signs agreement to establish Philippine - Mongolia trade relations". 2012-09-17. אורכב מ-המקור ב-2013-04-13. נבדק ב-2013-06-10.
- ^ "Philippines, Mongolia Deepen Economic Ties". Dfa.gov.ph. 2013-03-19. נבדק ב-2013-06-10.
- ^ "1st PHL honorary consul to Mongolia takes oath | Pinoy Abroad | GMA News Online". Gmanetwork.com. 2011-07-21. נבדק ב-2013-09-01.
- ^ "Mongolian Immigration Agency is registering illegal Philippine citizens residing in Mongolia : InfoMongolia.com : News and information about Mongolia, Mongolian language lessons". InfoMongolia.com. נבדק ב-2013-09-01.
- ^ 1 2 https://news.google.com/archivesearch?q=%22Vietnamese+agency+reviews+Mongolia+ties+before+president%27s+visit%22
- ^ http://www.accessmylibrary.com/coms2/summary_0286-'21445183_ITM
- ^ "Taipei Trade and Economic Representative Office". אורכב מ-המקור ב-24 במרץ 2016. נבדק ב-17 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "List of States with Diplomatic Relations — Malaysia". InfoMongolia.com. נבדק ב-23 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Malaysia – Mongolia". Ministry of Foreign Affairs, Malaysia. נבדק ב-23 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mongolia considers re-establishing Embassy in Malaysia". English News Mongolia. 15 במאי 2013. אורכב מ-המקור ב-7 באפריל 2017. נבדק ב-23 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Official Website of Embassy of Malaysia, Beijing". Ministry of Foreign Affairs, Malaysia. נבדק ב-23 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Diplomatic and Consular Mission (Mongolia)". Ministry of Foreign Affairs, Malaysia. אורכב מ-המקור ב-23 במאי 2014. נבדק ב-23 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ יחסי מונגוליה-נפאל באתר משרד החוץ הנפאלי
- ^ "Mongolia-China relations". Library of Congress. אורכב מ-המקור ב-2013-09-05.
- ^ "Chinese Look To Their Neighbours For New Opportunities To Trade". International Herald Tribune. אורכב מ-המקור ב-2013-09-05.
- ^ ""Pan-Mongolism" and U.S.-China-Mongolia relations". Jamestown Foundation. 2005-06-29. אורכב מ-המקור ב-2013-09-05.
- ^ "China breathes new life into Mongolia". Asia Times. 2007-09-12. אורכב מ-המקור ב-2013-09-05.
- ^ כינון יחסים דיפלומטיים באתר משרד החוץ המונגולי
- ^ פגישת ייעוץ ראשונה של מונגוליה ופקיסטן שהתקיימה באסלאמאבאד באתר montsame, 6 בנובמבר 2018
- ^ Mongolians, Koreans share ancient bonds - Taipei Times, www.taipeitimes.com, 2003-10-13 (באנגלית)
- ^ Digital Chosunilbo (English Edition) : Daily News in English About Korea, web.archive.org, 2008-05-29 (באנגלית)
- ^ Digital Chosunilbo (English Edition) : Daily News in English About Korea, web.archive.org, 2008-09-23 (באנגלית)
- ^ 유혈 사태, 평온 회복 중, www.ytn.co.kr, 2008-07-05 (בקוריאנית)
- ^ Lee, Wonhee (6 בספטמבר 2005). "Center Offers Haven For North Korean Defectors in Mongolia". Radio Free Asia. אורכב מ-המקור ב-3 באוקטובר 2006. נבדק ב-4 ביולי 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Mongolia not planning camps for North Korea". Gulf Times, Qatar. 24 בנובמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-30 בספטמבר 2007. נבדק ב-2007-08-22.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Kazakhstan - Mongolia". mfa.gov.kz.
- ^ John Irgengioro (2023). "Mongolia–Central Asia relations and the implications of the rise of China on its future evolution". International Politics (באנגלית) (60): 76–106.
- ^ "Prime Ministers of Mongolia and Kyrgyzstan Hold Official Talks". Mongolian National News Agency (באנגלית). נבדק ב-11 בנובמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 שגרירות מונגוליה בתאילנד
- ^ Joint Statement Between Mongolia and Thailand 29 April 2013, Ulaanbaatar, Mongolia באתר mfa, 30 באפריל 2013
- ^ "Mongolia". Federal Foreign Office. נבדק ב-22 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Goleman, Mark. "Germany: a Reliable Partner to Mongolia". NEO. נבדק ב-22 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "British Embassy Ulaanbaatar - GOV.UK". gov.uk. נבדק ב-2016-08-04.
- ^ "Bilateral relations between Mongolia and the United Kingdom |". embassyofmongolia.co.uk. נבדק ב-2016-08-04.
- ^ "Prime Minister of Mongolia to speak at Asia House conference". asiahouse.org. אורכב מ-המקור ב-2016-03-04. נבדק ב-2016-08-04.
- ^ "Hugo Swire speaks on investment in Mongolia - Speeches - GOV.UK". gov.uk. נבדק ב-2016-08-04.
- ^ אתר על יחסי מדינות
- ^ CONSULATE OF GREECE IN ULAANBAATAR, MONGOLIA
- ^ CONSULATE OF MONGOLIA IN ATHENS, GREECE
- ^ "Bilaterale forbindelser" (בנורווגית). Ministry of Foreign Affair. אורכב מ-המקור ב-2013-01-12. נבדק ב-2010-05-26.
- ^ "Norway opens Honorary Consulate General in Mongolia". Norway. נבדק ב-2010-05-25.
- ^ Trattati Internazionali - Accordi Bilaterali con altri Stati, משרד החוץ הסן מרינזי
- ^ Diplomatic and Consular Corps - Mongolia, אתר משרד החוץ של סן מרינו
- ^ CONSULATE OF MONGOLIA IN BARCELONA, SPAIN
- ^ CONSULATE OF SPAIN IN ULAANBAATAR, MONGOLIA
- ^ "Mongolian - Czech friendship grows with EU". The Mongol Messenger. 2009-06-20. אורכב מ-המקור ב-20 ביוני 2009. נבדק ב-2014-03-02.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "France and Mongolia". France Diplomatie :: Ministry for Europe and Foreign Affairs.
- ^ CONSULATE GENERAL OF MONGOLIA IN GENEVA, SWITZERLAND
- ^ CONSULATE OF MONGOLIA IN ZURICH, SWITZERLAND
- ^ REPRESENTATIVE OFFICE OF SWITZERLAND IN ULAANBAATAR, MONGOLIA
- ^ Bilateral relations between Mexico and Mongolia (in Spanish)
- ^ Mexican President Vicente Fox Arrives On Official Visit In Mongolia
- ^ Embassy of Mexico in South Korea
- ^ Embassy of Mongolia in the United States
- ^ 1 2 3 Informativo de Visas Diplomáticas y Oficiales, אתר משרד החוץ של צ'ילה
- ^ CONSULATE OF CHILE IN ULAANBAATAR, MONGOLIA
- ^ Nelles, Wayne (בדצמבר 2000). "Mongolian-Canadian Education, Training and Research Cooperation: A Brief History, 1973-2000". Canadian and International Education. 29: 91. אורכב מ-המקור ב-2007-12-19.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Diplomatic Relations". Australian Embassy Mongolia. נבדק ב-21 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה)"Diplomatic Relations". - ^ Kh, Aminaa. "Ambassador Paid a Courtesy Call on President". Australian Embassy Mongolia. נבדק ב-21 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה)Kh, Aminaa. - ^ "Mongolia country brief: Australia-Mongolia Relations". dfat.gov.au. נבדק ב-21 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Frame, Tom (2005). The Life and Death of Harold Holt. Allen & Unwin. p. 288. ISBN 1-74114-672-0.
- ^ "Diplomatic and Consular List" (PDF). Ministry of Foreign Affairs of Mongolia. במרץ 2020. p. 4-8. אורכב מ-המקור (PDF) ב-21 בפברואר 2022. נבדק ב-13 בפברואר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 "Diplomatic relations between Mongolia and ..." United Nations Digital Library. נבדק ב-19 בינואר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Australian Embassy in Ulaanbaatar, Mongolia | DFAT".
- ^ "MFA :: Mongolia, Ulan Bator, Embassy of the Republic of Bulgaria".
- ^ "Hungarian embassies to open in Mongolia, Ecuador". אורכב מ-המקור ב-2015-04-02. נבדק ב-2015-03-20.
- ^ "Italia-Mongolia: Andrea de Felip nuovo ambasciatore a Ulan-Bator".
- ^ "Foreign Ministry Receives Polish Ambassador". Ministry of Foreign Affairs of Mongolia. 22 ביוני 2021. נבדק ב-4 בינואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Views exchanged on supporting cooperation between private entities". Montsame. 24 במאי 2021. נבדק ב-4 בינואר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "АНЭУ-ын ШИНЭ Элчин сайдын яам Шангри-Ла зочид буудалд байрлаж байна". 24 בפברואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה)