ניצה גונן
לידה | 8 בספטמבר 1956 (בת 68) |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
פרופיל ב-IMDb | |
ניצה גונן (נולדה ב-8 בספטמבר 1956) היא יוצרת, תסריטאית, במאית ומפיקה של דרמות טלוויזיה וקולנוע, סרטים תיעודיים ותוכניות טלוויזיה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייה והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניצה היא בתם של בצלאל ורבקה לוינסון ולה אח ואחות. מצד אמה התיישבו ראשוני המשפחה בארץ ב-1810 בצפת ולאחר מכן בטבריה. אביה, ממוצא רוסי עלה עם משפחתו מפולין ב-1933.
גונן נולדה וגדלה בתל אביב. בחמש השנים הראשונות ללימודיה למדה בבית הספר הדתי דיזנגוף לבנות, אחר-כך עברה לבית ספר אהבת ציון. למדה בתיכון עירוני י', אליאנס. בצה"ל שירתה כמקפלת מצנחים ובמקביל כתבה בעיתון למרחב בנושאים חברתיים וכלליים.
בתום שירותה הצבאי נסעה לפריז ולמדה עם מלגה מהממשלה הצרפתית בשני בתי ספר: בית הספר לטלוויזיה וקולנוע בפריז STUDIO – ECOLE DE L'O.R.T.F והשני בית הספר הגבוה לעיתונאות בפריז C.F.J.
עם שובה לישראל החלה לעבוד כבמאית בטלוויזיה החינוכית ובמקביל סיימה תואר ראשון בספרות כללית ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. עברה השתלמות ב-BBC בנושא סדרות דרמה לטלוויזיה; קורס לבימוי מוזיקה במרכז למוזיקה – משכנות שאננים; סמינרים בארגון "מדאה" ארגון על אירופאי ליוצרים מאירופה והים התיכון בנושא הפצה ופיתוח פרויקטים.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטיה, בעיקר בתחום הדרמה והדוקומנטרי עוסקים במצבים אנושיים וחברתיים. חלק מסרטיה, כמו "דור שני", "צייד הנאצים האחרון", "אבאל'ה בוא ללונה פארק" ו"הגן שבו היה המרד" עוסקים בנושאים הקשורים בדור השני לשואה. הסרט "הבונקר", למשל, מלווה אמן ישראלי שעוסק בכפייתיות באמנותו ברייך השלישי.
גונן עוסקת בחלק מסרטיה בתרבות ואמנות ישראלית. למשל, "הילד כבר לא חולם" עוקב אחר הפקת האופרה הילד חולם לפי מחזה של חנוך לוין ומוזיקה של גיל שוחט. יצירות נוספות העוסקות בתרבות ואמנות הן "החצר האחורית של אביגדור סטימצקי"[1], שדן במופשט בציור הישראלי, הסדרה "המחדשים" שעוסקת במחדשי המוזיקה ותרבות העדות, "מנדלסון חוזר לליפציג" ו"חלומות בכתונת משוגעים".
חלק מיצירתה הקולנועית של גונן עוסק בבעיות קיום מקומיות. כך למשל, הסדרה "דימונאים" עוסקת בחיים של צעירים בפריפריה, וסרטים שהפיקה, "חמוצים" (בבימוי דלית קימור) ו"שלוש פעמים מגורשת" (בבימוי אבתיסאם מראענה), עוסקים בחיים של נשים ערביות בישראל. עיסוק בהתמודדות עם מוגבלויות בא לידי ביטוי ב"ארבעה ילדים שלי", על התמודדות עם תסמונת דאון[2], "יונתן ילד אחר", שעוסק בהתמודדות עם אוטיזם, ו"בעולם אחר אין מילים" שהפיקה (בימוי איתי לב ויעל רייך), העוסק בפגיעת ראש.
חלק מהדרמות שביימה הן עיבוד של יצירות ספרות. כך למשל, הסרט העלילתי "סודות משפחה" הוא עיבוד קולנועי ל"שלפשטונדה" מאת יהודית קציר ו"כבשים" היא דרמת טלוויזיה לפי "ענבלים" מאת אמנון שמוש. גונן ביימה ב-1991 את דרמות הטלוויזיה "כידונים ואורכידיאות" מאת סביון ליברכט[3], ואת "שם נרדף" מאת ליברכט ועליזה אולמרט.
גונן שימשה כבמאית ראשית של הטלוויזיה החינוכית וחלק מסגל הניהול של התחנה בין השנים 1982–1987. היא הקימה ומנהלת את חברת ההפקות גון הפקות בע"מ מ-1996, בה היא מביימת את סרטיה בשיתוף פעולה עם חברות הפקה אחרות. היא שימשה כבמאית-מעצבת של סדרות טלוויזיה וביימה שידורים חיים מקונצרטים ואופרות ועד למופעי תרבות, משפטים ציבוריים ותוכניות אקטואליה.
גונן לימדה בימוי והפקת קולנוע דוקומנטארי בחוג לקולנוע - מכללת ויצו ב-2012/13, בימוי דרמה בחוג לתקשורת במכללת ספיר ב-2004, בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב ב-1990–2000 ובמגמה לקולנוע ב"בית צבי" ב-1982–1984. היא מוזמנת להרצות על סרטיה ועל נושאי קולנוע שונים בפקולטות לאמנויות, מכללות וחוגים לתקשורת וקולנוע ברחבי הארץ, בסל תרבות, אמנות לעם ובסינמטקים. היא מרצה לעיתים על השואה בקולנוע בבית התפוצות ובסמינרים של יד ושם.
שימשה ומשמשת כחברה בצוותי שופטים ולקטורים כמעט מדי שנה בפסטיבלים בארץ, בוועדות ציבוריות שונות בנושאי קולנוע ותיאטרון, כלקטורית ובוועדות קבלה באוניברסיטה.
ניצה גונן מתגוררת בתל אביב, גרושה ולה שני ילדים.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
"גאורגיה אהובתי", 2007
-
"דור שני", 1996
-
פנחס כהן גן, "הבונקר", 2003
-
"הצל של החיוך שלך", 1998
-
"ילדי התנ"ך", 2009
-
"צייד הנאצים האחרון", 2013
-
"צייד הנאצים האחרון", 2013
-
"חמוצים", 2006
-
יסמין לוי ב"לאדינו צעירה בת 500", 2007
פרויקטים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטים תיעודיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנצחת הבנים הדרוזים –סרט תיעודי המתאר את דרכי ההנצחה, חלקן המיוחדות והחריגות מאמונת בני העדה, לנופלים במערכות ישראל בעדה הדרוזית. כמו כן יתאר הסרט את תרומת בני העדה לצה"ל. 2018 שודר בתאגיד השידור הישראלי.
- נשכחים תסריט, בימוי והפקה. סטלה, צעירה ישראלית אשר נולדה וגדלה כילדה ביוגוסלביה, יוצאת לחקור את שואת יוגוסלביה שאין יודעים עליה. היא תגלה כיצד הושמדו היהודים בסיוע משתפי פעולה מקומיים ותתור אחר אופי היהדות המשכילה שחיה שם. במקביל תחקור סטלה כיצד והיכן נרצח הסבא שלה. (73:30 דקות) 2018, שודר בשידורי קשת. הוקרן בסינמטק תל אביב
- צייד הנאצים האחרון - תסריט ובימוי: ניצה גונן, מפיקים: צפריר קוחנובסקי ומירי עזרא, גון הפקות בע"מ וטי.טי.וי הפקות בע"מ. סרט מתח דוקומנטארי העוקב אחר דר' אפרים זורוף הפועל למען איתור נאצים שעדיין נותרו בעולם והעמדתם לדין ונאבק למען הדיוק ההיסטורי של השואה. 2013 (61 דקות) שודר בערוץ 10[4].
- הילד כבר לא חולם - תסריט ובימוי: ניצה גונן, הפקה: רינה חכמון/ ערוץ 1. סרט המשרטט נושאים מרכזיים ביצירתו של חנוך לוין בעיקר מוטיב השואה, הרקע להתהוותם ומקומה בהם של דמות הילד, תוך כדי ליווי תהליך העלאת האופרה "הילד חולם" בהלחנת גיל שוחט. 2011 (78 דקות) שודר בערוץ 1.
- חתונה כשרה - בימוי: ניצה גונן ותמנע גולדשטיין-חטב, ייזום והפקה: ניצה גונן. סרט המלווה עולים חדשים צעירים בודדים, גבר ואישה, המנסים לגשר על הבדלי המנטליות ולמצוא בן זוג ישראלי לחיים. 2011 (42 דקות). שודר בקשת.
- סדרת הסרטים המחדשים שותפה ליצירת הסדרה עם רנה פפיש, עורכת תוכן ומפיקה. סדרה תיעודית המתארת את פעולתם של צעירים ישראלים אשר, עקב תחושת שליחות ודחף פנימי, נטלו על עצמם, לשמר ולתת ביטוי לשירים, מסורות ותרבות של קהילות המוצא שלהם, ובכך להילחם ב"שד העדתי" ולתרום לרב תרבותיות הישראלית. מועמדת סופית לפרס היוצרים הדוקומנטארים ישראל 2010. הסדרה שודרה על ידי הרשות השנייה בקשת ובערוץ 10 (2015-2010), פולין 2012.
- הפרק לאדינו צעירה בת 500 (52 דק', 2007). תסריט ובימוי: רנה פפיש, הפקה: ניצה גונן. מתאר את צמיחתה של הזמרת יסמין לוי הלוקחת על עצמה את המשך פעולת אביה יצחק לוי בשימור והנצחת שירי הלאדינו. הסרט מתאר את התהליך אותו היא עוברת מהרגע שהיא מתחילה לשיר ועד להופעותיה ברחבי תבל. הופק בסיוע קרן אבי חי, הרשות השנייה ומפעלות התרבות – מפעל הפיס. השתתף בפסטיבל מופום בפראג 2006, בקונטאקט באוקראינה 2007,
- זכה בפרס פסל הברונזה בפסטיבל "מוטיבים יהודים" בוורשה 2007 והשתתף בפסטיבלים יהודים שונים ברחבי העולם.
- הפרק ילדי התנ"ך - עורכת ומפיקה: ניצה גונן. סרט תיעודי המתאר את דרך פעולתו של ג'רמי קול חבש, זמר ראפ אתיופי, לחדש את תרבות בני עדתו כדי ליצור בהם גאוות יחידה על מורשתם (53 ד') 2009. הופק בסיוע קרן אבי חי' הרשות השנייה ומפעלות התרבות – מפעל הפיס. השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, הפסטיבל היהודי בירושלים 2009, הפסטיבל האתיופי ניו יורק, פסטיבל הסרטים הספרדי ניו יורק, פסטיבל הסרטים היהודי בשיקגו 2010 ופסטיבלים נוספים. מועמדת סופית לפרס היוצרים הדוקומנטארים. ישראל 2010.
- הפרק גאורגיה אהובתי - הפקה ועריכת תוכן. תסריט ובימוי: נגה גמליאלי/ סרט תיעודי המתאר את השתוקקותה של מאיה ספי להנחיל את התרבות הגרוזינית ולהיות הזמרת הראשונה בחברה שוביניסטית גברית (53 ד') 2007. הופק בסיוע קרן אבי חי, הרשות השנייה ומפעלות התרבות – מפעל הפיס. השתתף בפסטיבל היהודי בירושלים 2007, הפסטיבל היהודי בסן פרנסיסקו, הספרדי בניו יורק ופסטיבל פלהרטינה בפרם ברוסיה.
- בעולם אחר אין מילים - הפקה ועריכת תוכן. תסריט ובימוי: יעל רייך, איתי לב. סרט המתאר את שיקומו של פגוע ראש מתאונת דרכים בשפת וידאו ארט אסוציאטיבית. (56 ד') 2008. שודר בערוץ 8, נגה תקשורת וב-DR דנמרק 2009.
- פרס חביב הקהל בפסטיבל "We Speak Here". פסטיבלים באינדונזיה, הודו, ניו זילנד, בריטניה, ארצות הברית 2011.
- שלוש פעמים מגורשת - הפקה: ניצה גונן - גון הפקות, תסריט ובימוי: אבתיסאם מרעאנה, קו מפיקה: תמנע גולדשטיין חטב. סרט המתאר את מאבקה של צעירה מוסלמית על אחזקת ששת ילדיה שנלקחו ממנה עקב גירושיה מבעלה המכה בבית הדין השרעי. (74/ 59 ד') 2007. מענק לפיתוח, הקרן האירופאית מדאה, האיחוד האירופאי, 2004[5]. הופק בסיוע הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה והרשות השנייה.
- פרס ראשון בדוקאביב 2007.
- מועמד סופי לפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע 2007[6].
- פרס הכסף (הפרס השני) פסטיבל פיפה, צרפת 2008.
- פרס השופטים, פסטיבל סול ולונה בפלרמו, איטליה 2008.
השתתף בפסטיבל הוט דוקס בקנדה, פסטיבל קופנהגן, פסטיבל לייפציג, פסטיבל סלוניקי, פסטיבל מינכן ובפסטיבלים רבים נוספים. שודר ברשות השנייה, Axess television – Sweden, TVE – Spain, VPRO Holland, MBC –Middle East, YLE Teema- Finland, Against Gravity – Poland.
- חמוצים - הפקה ועריכת תוכן. תסריט ובימוי: דלית קימור. סרט על מעמד האישה הערבייה דרך סיפור מפעל לחמוצים שהקימו אלמנות ערביות נטולות השכלה, שמעולם לא עבדו לפני כן, בכפר מגוריהן, טמרה שבגליל. (65/55/45 ד') 2006[7].
- ציון לשבח בפסטיבל הבינלאומי בסיאול. קוריאה 2006.
- פרס הסרט המצטיין הדוקומנטרי הארוך בפסטיבל קרוסרודס ארצות הברית 2007.
- ציון לשבח בפסטיבל הבינלאומי "מסר לאדם" סן פטרסבורג רוסיה 2007.
- פרס הסרט המצטיין "אגרופילם", סלובקיה, 2013.
שודר ברשות השנייה וב-YES, PBS national- U.S.A & Canada, DR1-Denmark, EBS-Korea, Global Voices - PBS WORLD channel - USA, MBC-Dubai, RAI SAT-Italy, RTE-Ireland, SBS-Australia, SVT-Sweden, VPRO-Holland, YLE Teema –Finland. Kamer Ton - Russia.
- חסד של אמת - תסריט ובימוי. הפקה: צפריר קוחנובסקי. סרט על הקונפליקטים וחייהם של מתנדבי זק"א במאה שערים. (50 ד') 2004 שודר ברשת, DR1-Denmark.
- הבונקר (הזהות ההפוכה של פנחס כהן גן) - תסריט, והפקה עם דלית שרון, בימוי ניצה גונן. סרט על הצייר חתן פרס ישראל פינחס כהן גן ועל עיסוקו האובססיבי באמנותו ברייך השלישי. (50 ד') 2003. שודר בערוץ 1 2010 ובערוץ הישראלי ניו יורק 2004, Belgium, Holland Nic Media - 2005. הסרט הופק בהשתתפותה של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ובסיוע עיריית תל- אביב- יפו, המחלקה לאמנויות. הסרט השתתף בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2003, בפסטיבל גירונה בספרד ובפסטיבל לאודרדייל בפלורידה 2004, מדימד בספרד, הוט דוקס שופ קנדה הפסטיבל היהודי בטורונטו 2005 ובפסטיבלים יהודים נוספים.
- דימונאים - יוצרת הסדרה, במאית, תסריטאית וקו-מפיקה לצד צפריר קוחנובסקי, סדרה תיעודית בת שישה פרקים (כל אחד בן 30 דק') המלווה דמויות בעיירה הדרומית, 2002, שודר בקשת[8]. מועמד סופי לפרס האקדמיה לטלוויזיה 2003[9].
- פגישה מחודשת - בימוי וקו הפקה. סרט המתאר בני משפחה אשר נפרדו תוך כדי אימי מלחמת העולם השנייה ונפגשו במפתיע אחריה. 2003 שודר בהוט.
- ארבעה ילדים שלי - בימוי: ניצה גונן, תסריט והפקה: ניצה גונן, אילנה אלעד. סרט על אם ששכלה בן ובת וכדי להתאושש מדיכאונה אספה לביתה, למרות מחאות משפחתה, ארבעה ילדים בעלי תסמונת דאון וגידלה אותם כרביעייה מוזיקלית. (53 ד') 2002. הסרט הופק בהשתתפותה של קרן רבינוביץ', קרן גשר, משרד הבריאות, ,משרד החינוך ומשרד רוה"מ. שודר ברשת וב־YES (2009-2004).
- חשבנו שאנחנו לא בוכים יותר – סרט תיעודי ליום הזיכרון. רעיון: ניצה גונן וצפריר קוחנובסקי, תסריט ובימוי: ניצה גונן, מפיקים: צפריר קוחנובסקי ומירי עזרא. עם סרט המתאר דרכי הנצחה מקוריות עם אהוד מנור, שאיבד את אחיו במלחמת ההתשה. לזכרו כתב את השיר "אחי הצעיר יהודה" ועל שמו קרא לבנו - "יהודה". (30 ד') 2002 שודר ברשות השנייה.
- יונתן ילד אחר - תסריט, בימוי וקו-הפקה, סרט על התמודדותם של זוג הורים אמנים, יוסי מר חיים - מוזיקאי, ומיכל נאמן - ציירת, עם היותם הורים לילד אוטיסט. (52 ד') 2000 שודר בטלעד.
- דור שני - בימוי: ניצה גונן, הפקה: עדו בהט. סרט על דינמיקה קבוצתית של קבוצת בני הדור השני לשואה (96 ד') 1996. שודר בטלעד ב-1996 ובערוצי הסרטים של הוט בין 2000 ל-2006.
- אבא'לה בוא ללונה פארק - תסריט ובימוי, סרט על מסע של שמואל וילוז'ני ואביו ניצול השואה בפולין (80 ד') 1995[11]. הקרנה מסחרית בסינמטק תל אביב, ערוץ 2 (רשת), ערוצי הסרטים הוט, ערוץ פלאנט (Planète) בצרפת. מועמד סופי לפרס האקדמיה ישראל 1995. השתתף בפסטיבלים הבינלאומיים בשיקגו ובמונטריאול ב-1996 ובפסטיבלים יהודיים.
- החצר האחורית של אביגדור סטימצקי - תסריט, בימוי והפקה. סרט על הצייר סטימצקי מהבולטים בתנועת "אופקים חדשים". (42 ד') 1988. שודר בטלוויזיה החינוכית.
- הגן שבו היה המרד - תסריט, בימוי והפקה, סרט על גילויים, תובנות ותחושות של ישראלים במסע ראשון בפולין בעקבות מקומות בהם התגוררו יהודים ומחנות הריכוז (50 ד') 1984, שודר בטלוויזיה החינוכית ובערוץ 1.
- פרס הסרט המצטיין ישראל, 1985.
- חזון ומעשה - תסריט ובימוי, סרט על פעולותיהם של אדמונד ובנו ג'יימס דה רוטשילד למען ההתיישבות בארץ. 47/29 ד' 1982. הסרט שודר בטלוויזיה החינוכית.
כל הסרטים השתתפו בפסטיבלים רבים בארץ ובעולם ושודרו בארץ בערוצים מרכזיים בפריים טיים. חלקם הגדול השתתפו בתחרות אופיר ושודרו בתחנות רבות בחו"ל.
סרטי דרמה ועלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המלאכים של עומר - הפקה ועריכת תסריט. על זיהוי התעללות במשפחה. עומר בן השמונה, מוכה על ידי אביו. הפרשה מתגלה על ידי המחנכת של עומר שמחליטה לעשות מעשה. עם יורם חטב, נתי רביץ, מלי לוי, אסתי זקהיים, אורנה פיטוסי, שרה פון שוורצה, נטלי עטייה, אסתי קוסוביצקי. (30 ד') 2007. הופק עבור לשכת הפרסום הממשלתית והוקרן בהוט ופורומים ממלכתיים.
- הצל של החיוך שלך - יזום, הפקה ועריכת תסריט. תסריט ובימוי: איתן ענר. דרמת טלוויזיה מאת איתן ענר. חייל בבסיס קשר סודי מתאהב בבחורה דרך קו האסור לשיחות פרטיות. עם צק ברקמן, נטלי עטייה, תומר שרון, ניר לוי, תומר יוסף, גילי שושן, אלברט אילוז (48 ד') 1998. הסרט שודר בקשת 1999 ובהוט מ-2006 עד 2008, שודר גם בYes.
- פרס ראשון לדרמה הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים 1998.
- פרס אקו"ם "נוצת הזהב" לתסריט הטוב ב-2000. מועמד סופי בקטגוריית דרמת טלוויזיה בפסטיבל באמף – קנדה 1999. מועמד סופי לפרס האקדמיה ישראל 1999.
- סודות משפחה - בימוי, סרט קולנוע, על פי "שלפשטונדה" של יהודית קציר, סוד הקשור באהבתם האסורה של ריבי ובן דודה שאולי, בני ה-14, מתגלה לאחר 17 שנה. עם רומי אבולעפיה, מיכאל הנגבי, אלכס פלג, אלי כהן, גליה סודרי, מיכאל כורש (92 ד') 1998. הוקרן בבתי קולנוע לב ובערוצי הסרטים ב־HOT ובYES.
- כבשים - בימוי ועריכת תסריט[12]. דרמת טלוויזיה. תסריט של ראובן מירן ע"פ הסיפור "ענבלים" מאת אמנון שמוש עם נתי רביץ, מכרם ח'ורי, אביטל דיקר, הלל נאמן. וטרינר ישראלי מצליח הגר ועובד בחו"ל נקרא לארץ לנסות למצוא מרפא למחלת כבשים, הוא שב לקיבוצו המאמץ וזכרונות ילדותו צפים. (50 ד') 1995 שודר בטלעד וב־YES.
- מי יצלצל קודם - בימוי ותסריט, דוקו-דרמה על יחסים בין ילד לאח בוגר, עם גיא פינס ואייל ברטונוב 1978, שודר בערוץ 1, 1978.
- פרס רשות השידור ישראל, 1979.
- שם נרדף - יזום, עריכת תסריט ובימוי. תסריט: עליזה אולמרט וסביון ליברכט. הפקה: חיימון גולדברג - טלעד. דרמת טלוויזיה אולפנית מאת סביון ליברכט ועליזה אולמרט. אם משאירה לאחר מותה קלטת וידאו לילדיה ובה מגלה סוד מימי השואה. עם נתן דטנר, שמואל וילוז'ני, עדנה פלידל, מרדכי בן זאב, מירב גרי, גילי בן אוזיליו (59 ד'). שודר בערוץ 1 1989.
- פרס רשות השידור ישראל 1990.
- כידונים ואורכידיאות - בימוי, דרמת טלוויזיה מאת סביון ליברכט. יחסים בתוך משפחה ישראלית. עם אסי דיין, ריקי גל, יואב צפיר, אמנון פישר (50 ד') 1991. שודר בערוץ 1.
- פרס הטלוויזיה על התסריט "כידונים ואורכידאות" (1990).
- משולש וכל היתר - בימוי ועריכת תסריט, קומדיה רומנטית אולפנית מאת צביקה קרצנר. אמנון מתכוון להודיע לאשתו שהוא עוזב אותה לטובת אישה אחרת אך זו מקדימה אותו בווידוי על אהבתה לצחי הסופר. עם יגאל נאור, שרגא הרפז, ליאת גורן, ענת עצמון (42 ד') 1989. שודר בערוץ 1.
- סיפורים קטנים מהספר הגדול - דרמות לילדים. תסריט (עיבוד לסיפורים) ובימוי (עם השחקנים, חלק עם בובות) כמו: דירה להשכיר (לאה גולדברג), השליט וצלו, טוסברהינדי הגיבור, חיוכו של הדחליל חליל, בייגלה, מעשה בשלושה אגוזים, מחבואים בלב היער ועוד. שודר בטלוויזיה החינוכית ובערוץ 1 (1984-1980).
- דף מספר - דרמות לילדים ונוער. עיבוד מסיפורים ובימוי כמו הסנדלר העני והמלך, הרפתקה בקיבוץ, מעשה בצייר, הדגל (שלום עליכם) ועוד רבים. שודר בטלוויזיה החינוכית ובערוץ 1 (1984-1977).
- סולו - יוצרת הסדרה ובמאית. סדרת דרמה לימודית לנוער על כלי נגינה. ספי ריבלין, מעתיק תווים חולמני מפנטז שהוא במרכז אירועים חשובים בהם לוקחים חלק הרכבי מוזיקה שונים. בהשתתפות מיטב השחקנים ונגנים מהפילהרמונית. (11 פרקים 25 ד' כל פרק) 1977, שודר בטלוויזיה החינוכית ובערוץ 1.
בימוי מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאית של עשרות רבות של קונצרטים ואופרות בהרכבים גדולים ומגוונים, עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ואחרות, עם המנצחים - זובין מהטה, קורט מזור, ג'יימס לוויין, פנחס צוקרמן, הוזוואה, יצחק פרלמן, ג'וזפה סינופולי, יונאיצ'י הירוקמי, דניאל בארנבוים, אשר פיש, דן אטינגר, לורנס פוסטר ועוד רבים.
במאית סרטים, תוכניות וסדרות בנושאי מוזיקה קלה, ג'אז וקלאסית וכן קליפים והופעות של זמרים ישראלים ביניהם אריק איינשטיין, יזהר כהן, יהודית רביץ, אהוד בנאי, ירדנה ארזי, יהודה פוליקר ועוד.
במאית של כתבות רבות בנושאי מוזיקה קלה וקלאסית לתוכניות תרבות ואקטואליה.
בימוי סרטים בנושא מוזיקה ומחול
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נביאים - תסריט, בימוי וקו-הפקה. סרט תיעודי על תהליכי ההצגה "צור וירושלים" מאת מתתיהו שוהם שבה המשתתף הראשי היא תזמורת סימפונית על הבמה ומתחקה אחר דרכי עבודתו של הבמאי יוסי יזרעאלי. בהשתתפות: השחקנים יונה אליאן, עודד תאומי, גיל פרנק, שלמה בר-שביט, אוהד שחר וזמרת האופרה שרון רוסטורף (52 ד') 2004 שודר בטלוויזיה החינוכית, ערוץ 2 וערוץ 23.
- מקומשהו - בימוי במולטי קאמרה, וידאו דאנס, עם להקת המחול הקיבוצית (38 ד') 1996. שודר בטלוויזיה החינוכית, ערוץ 2 וערוץ 23
- ציון לשבח בפסטיבל פראג 1997
- ציון לשבח בפסטיבל ניו-יורק 1998.
- חלומות בכתונת משוגעים - תסריט, בימוי והפקה, סרט תיעודי היוצא בעקבות "יוסף" אופרה ראשונה בעברית (49 ד') 1995
- פרס ראשון פסטיבל לתקשורת חזותית 1996 . ישראל. שודר בטלוויזיה החינוכית, ערוץ 2 וערוץ 23.
- אותלו - תסריט ובימוי. סרט תיעודי בעקבות האופרה אותלו בקיסריה 1996.
- באים מאהבה - בימוי והפקה. סרט תיעודי המתאר את הפרויקט לנוער מוזיקלי, של יצחק פרלמן, הכנר והמנצח, ואשתו. 50 ד'. 2000 שודר בטלוויזיה החינוכית, ערוץ 2 וערוץ 23
- מנדלסון חוזר לליפציג - תסריט ובימוי. סרט תיעודי המלווה חברי טריו ישראלי המחפשים את דמותו של מנדלסון בלייפציג תוך כדי צילומם בקליפים ברחובות לייפציג ומוצאים את ממלא מקומו קורט מאזור. (50 ד') 1994 שודר בערוץ 1 ו-VDR גרמניה
- מוזיקה וילדים - מראיינת ובמאית. תוכנית עם המלחין אנדרה היידו. ראיון, קטעי קונצרטים ותיעוד מחיי המלחין. 1991.
- תוצרת הארץ - ייזום פיתוח ובימוי, תוכנית שירים ומערכונים עם אריק איינשטיין ומוני מושונוב (50 ד') 1986. שודר בטלוויזיה החינוכית ובערוץ 1
- פרקי בארוק - בימוי, סדרה מוזיקלית בת שישה פרקים על באך ובני דורו בהנחיית אריה ורדי ותזמורת (30 ד' לפרק) 1985[13]. שודר בטלוויזיה החינוכית.
- ציון לשבח - פרס משרד העבודה ישראל. 1986
- כיתת אמן - צילום מוזיקאים גדולי שם בכיתות אמן במרכז למוזיקה במשכנות שאננים ירושלים 1980–1986.
- פגישה עם מלחין - בימוי. סדרה תיעודית על מלחינים מפורסמים ובהשתתפות נגנים רבים. 1979
- נעמי שמר וידידיה מרחוב האוניברסיטה - עיצוב הסדרה ובימוייה. נעמי שמר שרה עם הרכבים שונים ומספרת על חוויות סביב שיריה. 1979.
בימוי קונצרטים ואופרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימה חלקית (1980 – 2006)
- כאבן הניצבת - מאת פול מקרטני עם להקת קצב, מקהלה בת 400 איש והתזמורת הפילהרמונית היכל התרבות עם 12 מצלמות מנותבות.
- המשיח - בימוי והפקה. אורטוריה מאת גאורג פרידריך הנדל בכנסיית הדורמיציון עם קולגיום באך יפן בניצוח מסקי סוזוקי. שעה וחצי 2000 שודר ברשת.
- ששים שנה לפילהרמונית - צילום הקונצרטים של האירוע בהיכל התרבות בניצוח זובין מהטה 1996.
- חמישים שנה לפילהרמונית - צילום הקונצרטים של האירוע בניצוח זובין מהטה בבריכת הסולטן, בכיכר רבין ובהיכל התרבות, 1986.
- טיל אולשפיגל מאת ריכרד שטראוס עם התזמורת הפילהרמונית בניצוח זובין מהטה.
- הרקוויאם מאת ברליוז בבנייני האומה עם תזמורת רשות השידור ולהקת המורמונים.
- באבי יאר מאת דמיטרי שוסטקוביץ' עם התזמורת הפילהרמונית בלווית יבטושנקו כקריין.
- הסימפוניה הפנטסטית מאת ברליוז.
- הסימפוניה הרביעית מאת צ'ייקובסקי בניצוח יצחק פרלמן.
- קונצ'רטו לכינור ותזמורת מאת פליקס מנדלסון.
- לאונורה הפתיחה מס' 3 מאת לודוויג ואן בטהובן.
- קונצ'רטו לקלרינט מאת מוצרט.
- גאלופ מתוך הליצנים מאת קבלסקי.
- 1812 מאת צ'ייקובסקי בכיכר רבין בלווית תותחים וזיקוקין.
- קונצ'רטו לפסנתר מס 1 מאת סרגיי פרוקופייב.
- קונצ'רטו לכינור ברה מז'ור מאת ואן לודוויג בטהובן.
- קונצ'רטו לפסנתר מס' 4 בסול מז'ור מאת ואן לודוויג בטהובן.
- הקונצ'רטו הברנדנבורגי מס' 4 מאת יוהאן סבסטיאן באך.
- שיר השירים מאת מרדכי סתר עם תזמורת רשות השידור ושתי מקהלות.
- טריו פיציקטו פולקה מאת שטראוס.
- מולדבה מאת סמטנה, 1996.
- קונצ'רטו לכינור ולתזמורת בפה במול מאת פליקס מנדלסון עם התזמורת הקאמרית.
- קרנבל החיות מאת סן סאנס.
- תרועה לישראל מאת פאול בן-חיים.
- העטלף מאת יוהאן שטראוס.
- רונדו קפריצ'יוזו מאת סן סנס עם שלמה מינץ.
- הסימפוניה השמינית מאת גוסטב מאהלר.
- הסימפוניה השישית מאת גוסטב מאהלר.
- רביעיית פסנתר במי מז'ור מאת אנטונין דבוז'אק.
- מחולות – הנסיך איגור מאת בורודין.
- אדג'יו ורונדו מאת מוצרט כינור וניצוח יצחק פרלמן.
- הסימפוניה השלישית הארואיקה מאת בטהובן.
- קונצ'רטו לכינור ותזמורת מס' 5 מאת מוצרט.
- קונצרט היצירות שנוגנו באושוויץ על ידי תזמורת הנשים של אלמה רוזה.
- הסימפוניה התשיעית הגדולה מאת פרנץ שוברט.
- הסימפוניה התשיעית מאת בטהובן.
- הסימפוניה החמישית מאת בטהובן.
- עיבודים תזמורתיים מג'אז על ידי לאלו שיפרין: Brush Strokes, Brazilian Impressions, Worlds In Eighty The City Around Sketches of Miles.
- עיבודים תזמורתיים מג'אז על ידי דידי בריג'ווטר (אנ'): לבי שייך לאבא, Airway To The Stars.
- האופרה יוסף מאת יוסף טל באופרה הישראלית.
- האופרה נורמה מאת בליני.
- האופרה אותלו מאת ג'וזפה ורדי.
- האופרה האלמנה העליזה מאת פרנץ להאר.
- האופרה לוצ'יה די למרמור מאת גאטנו דוניצטי.
- האופרה לה בוהם מאת ג'אקומו פוצ'יני בניצוח ג'וזפה סינופולי.
- האופרה נורמה מאת וינצ'נצו בליני.
תוכניות טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בקריאה ראשונה – תוכנית על ספרים המארחת סופרים בהנחיית אבירמה גולן. בימוי פרקים בסדרה. שודר בטלוויזיה החינוכית, 2001-1999, ערוץ 2 וערוץ 23.
- הפרק על סופרים ממוצא אתיופי זכה בפרס יפן - פסטיבל יפן 2002.
- תיק תקשורת - מגזין תקשורת. עיצוב הסדרה ובימוי חלק ממנה. 1996- 2002.
- חיים בגיל - מגזין לגיל הזהב, על החיים בגיל המבוגר - הזיכרון, המין, סגנון החיים, מרכזי עניין. עיצוב הסדרה ובימוי חלק ממנה. בהנחיית אלכס אנסקי, 2001.
- זומביט - סדרה ראשונה בנושא מחשבים בישראל, שודרה במשך למעלה מעשור. עיצוב הסדרה ובימוי חלק ממנה, 1999.
- ערב חדש - עיצוב הסדרה ובימוי חלק ממנה. מגזין חדשותי בהנחיית דן מרגלית ורפי רשף 1982-89.
- הנאשם מת מזמן - במאית מעצבת ומיוצרי הסדרה, בימוי משפטים נגד דמויות היסטוריות בני שעה, בהם יוספוס פלביוס, בהנחיית אלעזר שטרום, ובהשתתפות עורכי הדין מוטי סלונים, הלנה ביילין ושחקנים 1991. שודר בערוץ 1.
- עקבות - תוכנית ליום הזיכרון עם הזמר יהודה פוליקר והשחקנית לימור גולדשטיין, 1987.
- שעת כושר - תוכנית התעמלות. בימוי חלק מפרקי הסדרה, 1987.
- בלי סודות - יצירת ועיצוב הסדרה ובימוי הפרקים הראשונים (20 ד') 1982, שודר בטלוויזיה החינוכית.
- הסדרה זכתה בפרס כינור דוד ישראל, 1984.
- זהו זה! - בימוי חלק מפרקי הסדרה עם מוני מושונוב, גידי גוב, דבל'ה גליקמן, אבי קושניר ושלמה בר אבא 1978-98 וכן :
- יוצרת ובמאית של סדרות קצרות שהיוו פינות כמו המלאכיות של צ'רלי ותמונות מספרות.
- חידון המחתרות - מופע בהיכל התרבות – חידון על פעילויות מחתרות ישראל בהנחיית חיים יבין ובהשתתפות מתמודדים וזמרים, 1981.
- ערב חדש - מגזין אקטואליה. עיצוב הסדרה ובימוי חלק ממנה. 1982-89.
- שיחות אחרי... - בימוי סדרת דיונים בת שישה פרקים מתוסרטים בעקבות השואה עם פרופ' יהודה באואר, דר' ישראל גוטמן, דר' יצחק ארד, דר' צבי בכרך ודר' אברהם מרגליות, 1981.
- אמיר מספר על קלופסי ואחרים - אמיר אוריין מספר לשתי ילדות סדרת סיפורים מסביבת חייהם, 1980.
- למוזה שלי שלוש פנים - בימוי תוכנית בה מפתחים שלושה אמנים – מישה סגל, מוזיקאי, יורם בוקר, פנטומימאי ויוסי שטרן, צייר אותו נושא, כל אחד בתחומו, 1978.
- אתגר - בימוי חלק מפרקי סדרת החידונים בנושאים שונים בהנחיית אורי זוהר, 1978.
- ציור - בימוי תוכנית המתארת שיטות ציור לילדים, ילדים מציירים ושירים ומערכונים על ציור עם שלמה בר אבא, דובי גל וילדי קיבוץ מעגן מיכאל, 1978.
- גיל אלדמע ועזריה אלון - בימוי. סדרה על אתרים ועונות בארץ, עזריה אלון מספר וגיל אלדמע מנחה ומלווה שירים, 1978.
- סופרים מספרים - בימוי. שיחות בין בני נוער וסופרים מפורסמים בלווית הקראת קטעים על ידי שחקנים, 1978-1976.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניצה גונן, באתר איגוד הבמאים
- ניצה גונן, באתר סל תרבות שטראוס
- ניצה גונן, באתר Israel Film Center
- ניצה גונן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ניצה גונן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ניצה גונן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- נצה גונן, דף שער בספרייה הלאומית
וידאו של סרטים וסדרות
- "צייד הנאצים האחרון"
- "הבונקר - הזהות ההפוכה של פנחס כהן-גן", סרטון באתר יוטיוב
- "המלאכים של עומר", סרטון באתר יוטיוב
- חלק ראשון של הסרט "בעולם אחר אין מילים"חלק שני
- "הצל של החיוך שלך", סרטון באתר יוטיוב
- "נעמי שמר וידידיה מרחוב האוניברסיטה"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רותי רובין, החצר האחורית של ההרואיקה, חדשות, 11 ביולי 1989
- ^ רוגל אלפר, דיוקן משפחתי נוגע ללב, באתר הארץ, 6 במאי 2002
- ^ רון מיברג, טלוויזיה / במלחמה היה פחות נורא, חדשות, 8 באוקטובר 1991
- ^ מורן שריר, בחמש קם צייד, באתר הארץ, 20 באפריל 2012
- ^ חמישה סרטי תעודה ישראליים יקבלו תמיכה מהאיחוד האירופי, באתר הארץ, 22 במאי 2002
- ^ נירית אנדרמן, "ביקור התזמורת" מועמד ל-13 פרסי אופיר, באתר הארץ, 24 ביולי 2007
- ^ גואל פינטו, שלושה סרטים תיעודיים זכו בתמיכת קרן אמריקאית, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2005
- ^ דוד שליט, רוצה להתמרכז, באתר גלובס, 25 באפריל 2002
- ^ המועמדים לפרסי טלוויזיה מטעם האקדמיה לקולנוע ולטלוויזיה, באתר הארץ, 5 במאי 2003
- ^ תשעה סרטים בתחרות הרשמית של פסטיבל "דוקאביב", באתר הארץ, 19 בפברואר 2002
- ^ אורי קליין, אפשר גם, באתר הארץ, 23 באפריל 2003
- ^ במאית - ניצה גונן, חדשות, 4 בספטמבר 1992
- ^ חנה ידור, אריה ורדי מארח, מעריב, 11 בספטמבר 1986
- במאיות טלוויזיה ישראליות
- במאי טלוויזיה ישראלים
- תסריטאיות טלוויזיה ישראליות
- תסריטאי טלוויזיה ישראלים
- מפיקות ישראליות
- מפיקים ישראלים
- בוגרות תיכון אליאנס (תל אביב)
- בוגרות אוניברסיטת תל אביב: החוג לתיאטרון
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב: החוג לתיאטרון
- בוגרי תיכון אליאנס (תל אביב)
- ישראליות שנולדו ב-1956
- ישראלים שנולדו ב-1956