הרפובליקה המרכז-אפריקאית

הרפובליקה המרכז-אפריקאית (בצרפתית: République Centrafricaine, בסנגו: Ködörösêse tî Bêafrîka) , בעבר הקולוניה הצרפתית אובנגי שרי (Ubangi-Shari), הינה מדינה במרכז אפריקה, ללא מוצא אל הים, הגובלת בצ'אד, סודאן, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה של קונגו וקמרון.

המדינה זכתה בעצמאותה ב-1960. לאחר שלושה עשורים של שלטון דיקטטורי - בעיקר משטר צבאי, שהידוע מבין שליטיו הוא הקיסר בוקסה - נוסדה ממשלה אזרחית ב-1993. הבחירות העלו את אנג'-פליקס פאטאסה לשלטון, אך הוא הודח מהשלטון על ידי הגנרל פרנסואה בוזיזה ב-2003. הגנרל בוזיזה זכה בבחירות דמוקרטיות במאי 2005 ומחזיק בשלטון עד היום. הרפובליקה המרכז-אפריקאית היא אחת המדינות העניות ביותד בעולם ובין 10 המדינות העניות ביותר באפריקה.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית

ממצאים ארכאולוגיים מראים שבשטחי הרפובליקה המרכז-אפריקאית חיו בני אדם כבר לפני עשרות אלפי שנים, אבל רק מעט ידוע עליהם. צרפת כבשה את האזור בסוף המאה ה-19 והקימה בו מושבה בשם "אובנגי-שארי" על שם הנהרות שעוברים בו. ב-1898 חילקו הצרפתים את המושבה בין 17 זכיינים אירופאים, שניצלו את המקומים באופן מחפיר. ב-1960 זכתה המושבה בעצמאות מלאה וקיבלה את השם "הרפובליקה המרכז-אפריקאית". נשיאה הראשון היה דוויד דאקו שהנהיג בה משטר דיקטטורי. ב-1965 זא'ן דאל בוקאסה תפס את השלטון לאחר הפיכה צבאית. תקופת שלטונו אופיינה בעריצות שלטונית ובפגיעה חמורה בזכויות האדם הבסיסיות. בעקבות זאת החליטה צרפת לפעול להדחתו, ובסיועה הצליח שליטה הקודם של הרפובליקה המרכז-אפריקאית, דוויד דאקו, לבצע בה הפיכה ולשוב לשלטון ב-1979. אולם רק שנתיים לאחר מכן, ב-1981, הודח דאקו בהפיכה שבוצעה בלא שפיכות דמים, ואת מקומו תפס הגנרל אנדרה קולינגבה. קוליגבה שלט במדינה בעזרת חונטה צבאית. ב-1991 עם נפילת חומת ברלין, הופעל לחץ מקומי ובינלאומי על קוליגבה לקיים בחירות דמוקרטיות . בבחירות הכלליות של 1993 הובס קולינגבה על ידי אנג'-פליקס פאטאסֶה. בשנים 1996-1997, פחת האמון של הציבור והדבר בא לידי ביטוי באי יציבות מדינית. שלוש התקוממויות נגד ממשלת פאטאסה היתלוו בהרס נרחב של רכוש ומתיחות קיצונית על רקע אתני. באזור הוצבו כוחות שמירת שלום בינלאומיים. באוקטובר 2002, הגנרל פרנסואה בוזיזה שילח מתקפת פתע נגד פאטאסה, אשר שהה מחוץ לארצו ותפס את השלטון. בוזיזה הקים מועצת מעבר לאומית רחבה כדי לנסח טיוטה לחוקה חדשה והכריז שהוא יפרוש וירוץ בבחירות כאשר חוקה חדשה תאושר. חוקה חדשה אושרה בדצמבר 2004 לאחר משאל עם. במאי 2005 בוזיזה זכה בבחירות הוגנות. מאז עלייתו לשלטון, בוזיזה החזיר בצורה משמעותית את הסדר לבנגי ולחלקים אחרים במדינה והביע רצון לקדם שלום ברפובליקה, לחזק את הכלכלה ולשפר את מצב זכויות האדם. יציבות מלאה עדיין לא הושגה באזור וחלקים במדינה עדין נמצאים מחוץ לשליטת הממשלה. בפברואר 2006, היו דיווחים על אלימות מתרחבת בצפון הרפובליקה. אלפי פליטים ברחו מבתיהם ונכלאו תחת אש צולבת של הקרבות בין כוחות הממשלה למורדים. מעל ל-7,000 בני אדם נמלטו לצ'אד השכנה. אלו שנשארו ברפובליקה העידו שכוחות הממשלה הרגו בצורה שיטית גברים ובנים אשר נחשדו בשיתוף פעולה עם המורדים.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית

הממשלה הינה רפובליקה המורכבת מ-109 חברים הנבחרים בבחירות דמוקרטיות לקדנציה של 5 שנים. מסיבות מנהליות, הרפובליקה מחולקת ל-16 רשויות והן מחולקות ליותר מ-60 תת-רשויות. הקהילה של הבירה בנגי מנוהלת בנפרד. הנשיא ממנה את ראשי היחידות המנהליות הללו. קיימות 174 קהילות, לכל אחת ראש עיר ומועצה אשר נבחרים על ידי הנשיא. קיימת זכות הצבעה אוניברסלית לבני 21 ומעלה.

המגזר המשפטי מורכב מבתי משפט לעניינים שונים כגון בית דין לעניינים פליליים, אזרחיים, דיני עבודה, בני נוער וכו'. לאחדים מבתי הדין אין מספיק אמצעים וכח אדם מקצועי כדי לתפקד באופן סדיר. השופטים ממונים על ידי הנשיא. השפעה של בחירים לעתים קרובות מסכלת שקיפות בבתי המשפט.

לרפובליקה המרכז אפריקאית חברה מלאת חיים, עם בעלי מקצוע רבים, ארגוני עובדים וארגונים לפיתוח מקומי אשר מובילים קמפיינים ומשיגים תמיכה מקומית ובינלאומית רחבה.

מבחינה הומינטרית, לממשלת הרפובליקה המרכז-אפריקאית יש כשלים. ישנם דיווחים מתמשכים של מעצרים שרירותיים, עינויים ורציחות על רקע משפטי. עיתונאים לעתים מקבלים איומים ותנאי הכליאה בבתי הכלא קשים ביותר.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת הרפובליקה המרכז-אפריקאית

הרפובליקה המרכז-אפריקאית מוגדרת כאחת המדינות הכי פחות מפותחות בעולם. ההתיישבות בה דלה והיא מנותקת מהים. הרפובליקה נשענת בעיקר על חקלאות. רוב האוכלוסייה מתקיימת מעיבוד אדמה. 55% מהתמ"ג מגיע מחקלאות. הגידולים העיקריים הם קסאווה, יאם, דוחן, בוטנים, כותנה, קפה, טבק ובננות. ענף חשוב נוסף הוא גידול עץ. ב-2002, 30% מהיצוא התבסס על ייצוא של עצים. המדינה עשירה במשאבים טבעיים ולא מנוצלים כגון זהב, יהלומים, אוראניום ומינראלים אחרים. ייתכן וישנו נפט לאורך הגבול הצפוני עם צ'אד. יהלומים הם המשאב היחידי שמנוצל כרגע במדינה ומהווה כמחצית מרווחי היצוא של המדינה. התעשייה תורמת רק כ20% מהתמ"ג כאשר רובה מבוססת על כריית יהלומים מבשלות שיכר ומנסרות. השירותים מהווים כ25% מהתמ"ג, בעיקר בגלל גודלה הרב של הממשלה ושלוחותיה וגם בגלל עלויות התחבורה היקרות עקב היותה מוקפת יבשה בלבד.

מפעלים הידרואלקטריים הממוקמים בבאולי מספקים את רוב צריכת החשמל המועטת במדינה. אספקת הנפט מגיעה בתנועה איטית דרך נהר האובנגי או במשאיות דרך קמרון. על כן, לעתים קרובות יש מחסור בדלק. התחבורה והתקשורת ברפובליקה מגובלות. במדינה יש רק 650 ק"מ של דרך סלולה, תחבורה אווירית מעטה ואין מסילת רכבת. תחבורה מסחרית על נהר האובנגי היא בלתי אפשרית בין דצמבר ליוני והמתח באזור לעתים מונע ממשלוחים לנוע בין קינשאסה לבנגאוי. מערכת הטלפונים מתפקדת, אך לא בצורה מושלמת. 4 תחנות רדיו ותחנת טלוויזיה אחת משדרות ברפובליקה. מספר עיתונים ועלונים יוצאים לאור על בסיס קבוע, ולפחות חברה אחת החלה לספק שרותי אינטרנט.

המדינה מקיימת את עצמה מבחינת גידולי המזון. גידול בעליי חיים מוגבל בגלל יתוש הטסטה. למרחבים הטבעיים באזור פוטנציאל טוב כיעדיי תיירות אקולוגית. המדינה ידועה בפילי יער אפריקני החיים בה. בדרום-מערב ישנו אזור יערות גשם המוכר כגן לאומי. בצפון ישנם פארקים עם אוכלוסיות גדולות של חיות בר, ביניהן נמרים, אריות וקרנפים. חיות אלו נמצאות בסכנה עקב צייד בלתי חוקי בעיקר מצד סודאן השכנה. ביותר מ-40 שנות עצמאותה, התקדמה הרפובליקה המרכז-אפריקאית באיטיות מבחינה כלכלית. ניהול כלכלי כושל, תשתית דלה, בסיס מס מוגבל, מעט השקעות פרטיות ותנאים עויינים מבחוץ הביאו לגירעון גם בתקציב וגם בסחר החוץ. נטל החוב של המדינה ניכר ויש ירידה בתמ"ג ב30 השנים האחרונות. תוכניות לתיקונים מבניים בשיתוף הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית והלוואת ללא ריבית להשקעות במגזרים כמו חקלאות, משקים ותחבורה הביאו להשפעה מוגבלת בלבד. הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית מעודדים כעת את הממשלה להתרכז בעיקר בהוצאה לפועל של רפורמות כלכליות כדי להניע את הכלכלה קדימה ולהגדיר את סדר העדיפויות במטרה לצמצם את העוני. כתוצאה מכך, רבים מעסקים בבעלות המדינה הופרטו ומאמצים מוגבלים נעשו על מנת לקבוע סטנדרטים, לטפל בשחיתות ולפשט חוקים הקשורים בעבודה והשקעות. הרפובליקה המרכז-אפריקאית תלויה מאוד בסיוע זר ובנוכחות של מספר ארגונים לא ממשלתיים אשר מספקים שרותים רבים שהממשלה כשלה בסיפוקם.