יעקב יהושע פלק – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[קרקא]]<ref>לדעה אחרת נולד בעיירה וענדזימשל ליד ריישא שב[[פולין]].</ref> ב[[כ"ח בכסלו]] [[תמ"א]] ([[1680]]) לאביו הקצין רבי צבי הירש, שהיה חבר ה[[בית דין]] בעירו, ולאמו מרים בת הרב אברהם הלוי, חתן רבי [[יהושע העשיל]] בעל "[[מגיני שלמה]]", שעל שמו נקרא הרך הנולד- יהושע . השם נוסף לו ברבות השנים בעקבות מחלה. |
נולד ב[[קרקא]]<ref>לדעה אחרת נולד בעיירה וענדזימשל ליד ריישא שב[[פולין]].</ref> ב[[כ"ח בכסלו]] [[תמ"א]] ([[1680]]) לאביו הקצין רבי צבי הירש, שהיה חבר ה[[בית דין]] בעירו, ולאמו מרים בת הרב אברהם הלוי, חתן רבי [[יהושע העשיל]] בעל "[[מגיני שלמה]]", שעל שמו נקרא הרך הנולד- יהושע . השם נוסף לו ברבות השנים בעקבות מחלה. |
||
נישא ללאה בתו של רבי שלמה סג"ל לנדא מ[[לבוב]], עבר לשם ונתמנה ל[[משגיח]] על המלמדים והמורים בבתי ה[[תלמוד תורה]]. נבחר ל[[פרנס]] העיר והחזיק [[ישיבה]] בביתו. ב[[ג' בכסלו]] [[ה'תס"ג]] ([[1702]]) נספו אמו, אשתו ובתו הקטנה בשרפה של [[אבק שריפה]] שפרצה בעיר, אך פלק שרד. ב[[הקדמה]] לספרו "פני יהושע" הוא מספר שבשבתו תחת ההריסות [[נדר]] לה' להקדיש את חייו ללימוד על פי דרכו של אבי סבתו ה"מגיני שלמה"{{הערה|אז אמרתי, עודני בתוך הגל, אם יהיה אלקים עמדי והוציאני מן המקום הזה לשלום... לא אמנע עצמי מכותלי בית המדרש ולשקוד על דלתי העיון בסוגיית הש"ס ופוסקים... <br /><br />ובזה חשקה נפשי לילך בעקכות אבותי ה"ה (הרי הוא) אבי אמי-רבתא הגאון המנוח המפורסם הרב המא״הג מוה׳ (המאור הגדול מורנו הרב) יושע זצ״ל אשר שמו בקרבי (כלומר שהוא קרוי על שמו) האב״ד דק"ק (אב בית הדין של קהילת קודש) קראקא שחיבר ספר מגיני שלמה ליישב קושיות התוס׳ על רש״י ז"ל וליישב מה שמניחין התוספות בתימא. <br /><br />ולעת ההיא עדיין לא זכינו לאורו של הספר הנ"ל, רק מאשר אבותינו ספרו לנו ולמשמע אוזן תאבה נפשי (משחק מלים עם הפסוק באיכה) ללכת גם אני בדרכיו.<br /><br /> |
למד תורה אצל רבותיו, תחילה בבית דודו שמואל, ולאחר מכן ב[[קרקוב]] ובבובה אצל הרב חיים רייצעס. נישא ללאה בתו של רבי שלמה סג"ל לנדא מ[[לבוב]], עבר לשם ונתמנה ל[[משגיח]] על המלמדים והמורים בבתי ה[[תלמוד תורה]]. נבחר ל[[פרנס]] העיר והחזיק [[ישיבה]] בביתו. ב[[ג' בכסלו]] [[ה'תס"ג]] ([[1702]]) נספו אמו, אשתו ובתו הקטנה בשרפה של [[אבק שריפה]] שפרצה בעיר, אך פלק שרד. ב[[הקדמה]] לספרו "פני יהושע" הוא מספר שבשבתו תחת ההריסות [[נדר]] לה' להקדיש את חייו ללימוד על פי דרכו של אבי סבתו ה"מגיני שלמה"{{הערה|אז אמרתי, עודני בתוך הגל, אם יהיה אלקים עמדי והוציאני מן המקום הזה לשלום... לא אמנע עצמי מכותלי בית המדרש ולשקוד על דלתי העיון בסוגיית הש"ס ופוסקים... <br /><br />ובזה חשקה נפשי לילך בעקכות אבותי ה"ה (הרי הוא) אבי אמי-רבתא הגאון המנוח המפורסם הרב המא״הג מוה׳ (המאור הגדול מורנו הרב) יושע זצ״ל אשר שמו בקרבי (כלומר שהוא קרוי על שמו) האב״ד דק"ק (אב בית הדין של קהילת קודש) קראקא שחיבר ספר מגיני שלמה ליישב קושיות התוס׳ על רש״י ז"ל וליישב מה שמניחין התוספות בתימא. <br /><br />ולעת ההיא עדיין לא זכינו לאורו של הספר הנ"ל, רק מאשר אבותינו ספרו לנו ולמשמע אוזן תאבה נפשי (משחק מלים עם הפסוק באיכה) ללכת גם אני בדרכיו.<br /><br /> |
||
...רק כל זמן שנתחדש לי שום דבר בסוגיית הגמרא או בפירש״י ותוס' והיה הדבר נוטה בעיני שהוא על צד דרך לימוד האמיתית לפי דרך קדמונינו ורבותינו אותה אבחר ואקרב לכתוב בספר הזכרונות...<br /><br />אמנם כן באשר שככר נדפס ספר שו"ת לאדוני זקיני המנוח הגאון המפורסם מו״ה יושע זצ"ל הנקרא גם כן בשם פני יהושע לכן קראתי הספר הלז גם בשם אפי זוטרי כי קטן הוא לגבי אפי רברבי הוא החיבור של אא״ז זצ"ל (אבי אדוני זקני זכר צדיק לברכה)...}}. |
...רק כל זמן שנתחדש לי שום דבר בסוגיית הגמרא או בפירש״י ותוס' והיה הדבר נוטה בעיני שהוא על צד דרך לימוד האמיתית לפי דרך קדמונינו ורבותינו אותה אבחר ואקרב לכתוב בספר הזכרונות...<br /><br />אמנם כן באשר שככר נדפס ספר שו"ת לאדוני זקיני המנוח הגאון המפורסם מו״ה יושע זצ"ל הנקרא גם כן בשם פני יהושע לכן קראתי הספר הלז גם בשם אפי זוטרי כי קטן הוא לגבי אפי רברבי הוא החיבור של אא״ז זצ"ל (אבי אדוני זקני זכר צדיק לברכה)...}}. |
||
נישא בשנית לטויבא, בת הגביר ישכר מלבוב, אשר החזיקו במשך כל חייו. לאחר פטירתה ממחלה ממושכת, נשא את גיטא איגר, ה[[חיד"א]] מספר |
נישא בשנית לטויבא, בת הגביר ישכר מלבוב, אשר החזיקו במשך כל חייו. לאחר פטירתה ממחלה ממושכת, נשא את גיטא איגר, אשר ה[[חיד"א]] מספר אודותיה כי במסעותיו הגיע לעיר [[וורמס|וורמיזא]] שם התארח אצל הפני יהושע, ואשתו של הרב הייתה למדנית גדולה והרב ואשתו דברו ביניהם בלימוד<ref>ספר "מעגל טוב" ל[[חיד"א]].</ref>. קיבל סמיכה מאת ה[[חכם צבי]]. |
||
כיהן ברבנות ב[[שטעטל|עיירות]] ה[[יהדות גליציה|גליציאניות]] [[טרלא]] ו[[לסקו|ליסקא]] (לינסק), וכן ב[[ריטשוול]] וב[[קריב (עיר)|קריב]]. מליסקא נקרא למלא את מקום הרב ר' [[צבי הירש אשכנזי]] בלבוב, שנפטר ב[[א' באייר]] [[תע"ח]] ([[1718]]). בשנת [[1720]] בחרה הקהילה במקומו את |
כיהן ברבנות ב[[שטעטל|עיירות]] ה[[יהדות גליציה|גליציאניות]] [[טרלא]] ו[[לסקו|ליסקא]] (לינסק), וכן ב[[ריטשוול]] וב[[קריב (עיר)|קריב]]. מליסקא נקרא למלא את מקום הרב ר' [[צבי הירש אשכנזי]] בלבוב, שנפטר ב[[א' באייר]] [[תע"ח]] ([[1718]]). בשנת [[1720]] בחרה הקהילה במקומו את ר' [[חיים בן-ליזרל]] כרב העיר. ר' יהושע הוזמן על ידי מחותנו, ר' [[אריה לייבוש]] ל[[בוצ'אץ']] ומשם ניהל, ללא הצלחה מרובה, מלחמה על המשך כהונתו בלבוב. |
||
בשלהי שנת [[1730]] נקרא לכהן כרב ב[[ברלין]], במקומו של רבי משה לבוב שפוטר ממשרתו לאחר כהונה קצרה,<ref>אליעזר לאנדסהוט, '''תולדות אנשי השם''', עמ' 23–26.</ref> ובתחילת שנת [[1731]] הגיע אליה<ref>[[שלמה בובר]], '''אנשי שם''', קרקוי, תרנ"ה, עמ' 106.</ref> לאחר שדן לחובה את פייטל בן אפרים, אחד מראשי העיר, התנכל לו זה והצר צעדיו, עד שהוכרח לעזוב את העיר. פלק התקבל לרב בעיר [[מיץ]] בשנת [[1734]] במקום הרב ר' [[יעקב ריישר]]. בשנת [[1741]] נבחר ל[[רב ראשי|רב הראשי]] ב[[פרנקפורט]], במקומו של רבי [[יעקב פופרש]] שנפטר שנה לפני כן. ב[[מחלוקת]] בין ר' [[יונתן אייבשיץ]] ור' [[יעקב עמדין]] צידד באחרון, בניגוד לעמדת רוב תושבי עירו, ונאלץ לעזוב בשנת [[1751]]. התגורר ב[[מנהיים]] ולאחר מכן ב[[וורמייזא]], שם שהה כמה שנים. לבקשת גדולי פרנקפורט הסכים לשוב לעיר בשנית לפני [[פסח]] [[תקי"ג]] ([[1753]]) אך מתנגדיו מנעו ממנו [[דרשנות|לדרוש]] ב[[שבת הגדול]]. הוא סירב להשלים עם פגיעה כזו בכבודו, ועל כן עזב את העיר ועבר לעיר הסמוכה [[אופנבך]], שם התחיל לכתוב את תשובתו בעניין המחלוקת, אך נפל למשכב, בעת שהסכימו קהילת פרנקפורט לקבלו בחזרה התגבר חוליו, ונפטר ב[[י"ד בשבט]] [[תקט"ז]] ([[17 בינואר]] [[1756]]). |
בשלהי שנת [[1730]] נקרא לכהן כרב ב[[ברלין]], במקומו של רבי משה לבוב שפוטר ממשרתו לאחר כהונה קצרה,<ref>אליעזר לאנדסהוט, '''תולדות אנשי השם''', עמ' 23–26.</ref> ובתחילת שנת [[1731]] הגיע אליה<ref>[[שלמה בובר]], '''אנשי שם''', קרקוי, תרנ"ה, עמ' 106.</ref> לאחר שדן לחובה את פייטל בן אפרים, אחד מראשי העיר, התנכל לו זה והצר צעדיו, עד שהוכרח לעזוב את העיר. פלק התקבל לרב בעיר [[מיץ]] בשנת [[1734]] במקום הרב ר' [[יעקב ריישר]]. בשנת [[1741]] נבחר ל[[רב ראשי|רב הראשי]] ב[[פרנקפורט]], במקומו של רבי [[יעקב פופרש]] שנפטר שנה לפני כן. ב[[מחלוקת]] בין ר' [[יונתן אייבשיץ]] ור' [[יעקב עמדין]] צידד באחרון, בניגוד לעמדת רוב תושבי עירו, ונאלץ לעזוב בשנת [[1751]]. התגורר ב[[מנהיים]] ולאחר מכן ב[[וורמייזא]], שם שהה כמה שנים. לבקשת גדולי פרנקפורט הסכים לשוב לעיר בשנית לפני [[פסח]] [[תקי"ג]] ([[1753]]) אך מתנגדיו מנעו ממנו [[דרשנות|לדרוש]] ב[[שבת הגדול]]. הוא סירב להשלים עם פגיעה כזו בכבודו, ועל כן עזב את העיר ועבר לעיר הסמוכה [[אופנבך]], שם התחיל לכתוב את תשובתו בעניין המחלוקת, אך נפל למשכב, בעת שהסכימו קהילת פרנקפורט לקבלו בחזרה התגבר חוליו, ונפטר ב[[י"ד בשבט]] [[תקט"ז]], ([[17 בינואר]] [[1756]]). |
||
בקהילת פרנקפורט נכתבה תפילת [[יזכור]] לעלוי נשמתו. |
בקהילת פרנקפורט נכתבה תפילת [[יזכור]] לעלוי נשמתו. |
||
גרסה מ־13:54, 25 באוקטובר 2011
הרב יעקב יהושע פַלְק (פאלק)[1] (1680 – 1756) היה רבן של לבוב, ברלין ופרנקפורט על המיין, ומגדולי האחרונים. מחבר פירוש לתלמוד בבלי בשם פני יהושע, המבוסס על פלפול בדברי החכמים שקדמו לו.
ביוגרפיה
נולד בקרקא[2] בכ"ח בכסלו תמ"א (1680) לאביו הקצין רבי צבי הירש, שהיה חבר הבית דין בעירו, ולאמו מרים בת הרב אברהם הלוי, חתן רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה", שעל שמו נקרא הרך הנולד- יהושע . השם נוסף לו ברבות השנים בעקבות מחלה.
למד תורה אצל רבותיו, תחילה בבית דודו שמואל, ולאחר מכן בקרקוב ובבובה אצל הרב חיים רייצעס. נישא ללאה בתו של רבי שלמה סג"ל לנדא מלבוב, עבר לשם ונתמנה למשגיח על המלמדים והמורים בבתי התלמוד תורה. נבחר לפרנס העיר והחזיק ישיבה בביתו. בג' בכסלו ה'תס"ג (1702) נספו אמו, אשתו ובתו הקטנה בשרפה של אבק שריפה שפרצה בעיר, אך פלק שרד. בהקדמה לספרו "פני יהושע" הוא מספר שבשבתו תחת ההריסות נדר לה' להקדיש את חייו ללימוד על פי דרכו של אבי סבתו ה"מגיני שלמה"[3].
נישא בשנית לטויבא, בת הגביר ישכר מלבוב, אשר החזיקו במשך כל חייו. לאחר פטירתה ממחלה ממושכת, נשא את גיטא איגר, אשר החיד"א מספר אודותיה כי במסעותיו הגיע לעיר וורמיזא שם התארח אצל הפני יהושע, ואשתו של הרב הייתה למדנית גדולה והרב ואשתו דברו ביניהם בלימוד[4]. קיבל סמיכה מאת החכם צבי.
כיהן ברבנות בעיירות הגליציאניות טרלא וליסקא (לינסק), וכן בריטשוול ובקריב. מליסקא נקרא למלא את מקום הרב ר' צבי הירש אשכנזי בלבוב, שנפטר בא' באייר תע"ח (1718). בשנת 1720 בחרה הקהילה במקומו את ר' חיים בן-ליזרל כרב העיר. ר' יהושע הוזמן על ידי מחותנו, ר' אריה לייבוש לבוצ'אץ' ומשם ניהל, ללא הצלחה מרובה, מלחמה על המשך כהונתו בלבוב.
בשלהי שנת 1730 נקרא לכהן כרב בברלין, במקומו של רבי משה לבוב שפוטר ממשרתו לאחר כהונה קצרה,[5] ובתחילת שנת 1731 הגיע אליה[6] לאחר שדן לחובה את פייטל בן אפרים, אחד מראשי העיר, התנכל לו זה והצר צעדיו, עד שהוכרח לעזוב את העיר. פלק התקבל לרב בעיר מיץ בשנת 1734 במקום הרב ר' יעקב ריישר. בשנת 1741 נבחר לרב הראשי בפרנקפורט, במקומו של רבי יעקב פופרש שנפטר שנה לפני כן. במחלוקת בין ר' יונתן אייבשיץ ור' יעקב עמדין צידד באחרון, בניגוד לעמדת רוב תושבי עירו, ונאלץ לעזוב בשנת 1751. התגורר במנהיים ולאחר מכן בוורמייזא, שם שהה כמה שנים. לבקשת גדולי פרנקפורט הסכים לשוב לעיר בשנית לפני פסח תקי"ג (1753) אך מתנגדיו מנעו ממנו לדרוש בשבת הגדול. הוא סירב להשלים עם פגיעה כזו בכבודו, ועל כן עזב את העיר ועבר לעיר הסמוכה אופנבך, שם התחיל לכתוב את תשובתו בעניין המחלוקת, אך נפל למשכב, בעת שהסכימו קהילת פרנקפורט לקבלו בחזרה התגבר חוליו, ונפטר בי"ד בשבט תקט"ז, (17 בינואר 1756). בקהילת פרנקפורט נכתבה תפילת יזכור לעלוי נשמתו.
| תקופת חייו של הרב יעקב יהושע פלק על ציר הזמן |
|---|
 |
חיבוריו
- פני יהושע – ספרו החשוב חידושים על הש"ס.
נדפס בפרנקפורט על המיין בשנת ה'תקי"ב 1752. הספר מבאר את סוגיות הש"ס על־פי גדולי המפרשים, בעיקר התוספות ורש"י - שהמחבר היה מצאצאיהם. הביאור נעשה בשיטת העיון, החקירה, הסברה והפלפול. אופיינית לחיבור זה הירידה לפרטי הפרטים של כל סוגיה. אף ששיטת הלימוד המקובלת בדורות האחרונים רחוקה למדי מדרכו, זוכה הספר לפופולריות רבה בישיבות והוא אחד מאבני היסוד במשא־ומתן התלמודי. ספרו כולל חידושים על מסכתות ברכות, שבת, כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, חולין, מכות, שבועות, ועוד כמה חידושים על מסכתות שונות. לעומת זאת נשארו בכתב יד חידושיו למסכת בבא בתרא. בהקדמה לספרו כתב שהמניע לכתיבת הספר הייתה רעידת אדמה בלבוב, ביום ג' בכסלו ה'תס"ג, שגרמה לפיצוץ מחסן חומר הנפץ בעיר, עת הבית בו ישב ולימד קרס על כל יושביו ובעיר פרצה שריפה. בשכבו תחת ההריסות הוא נדר לה' שאם יוציאו משם יעסוק כל חייו בלימוד התורה וגם ימשיך במה שהתחיל סבו – תירוץ כל קושיות בעלי התוספות על רש"י. מיד כשסיים את נדרו נפתח בפניו שביל בין העמודים שקרסו. עוד מסופר שלפני שכתב את ספרו חזר על הש"ס 36 פעמים, כמניין ההרוגים ברעידת האדמה.
משפחתו
- בתו גיטל נספתה עם אמה בשנת 1702.
- בתו מייטל נפטרה בפסח שני ה'תצ"ג
- בנו רבי נתן, שהדפיס את ספרי אביו.
- בנו רבי בער.
- בנו רבי אריה ליב היה רבה של רוטרדם ובהנובר, ומחבר ספר "פני אריה".
קישורים חיצוניים
- יעקב יהושע פלק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ר' יעקב יהושע פאלק בעל פני יהושע באתר "MyTzadik"
- שלמה באבער, אנשי שם, עמ' 104–108, באתר Hebrewbooks
- אליעזר ליזר לאנדסהוטה, תולדות אנשי שם ופעולתם בעדת ברלין, ברלין תרמ"ד, עמודים 27–30
- חיים נתן דמביצר, כלילת יופי חלק א' , עמודים ק"ח עמוד ב' – קט"ו עמוד ב', באתר Hebrewbooks
- ספרו פני יהושע חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, באתר Hebrewbooks
הערות שוליים
- ^ לפי הגנאלוג פאול יעקבי (ר' ערך בוויקיגניה), השם נכתב "פלק" ולא "פאלק". לדבריו, עד לסוף המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19, היה השם "פלק" שמו הפרטי (היידי-גרמני) של כל יהודי מרכז-אירופי ששמו העברי היה יהושע. עוד יש לציין כי השם פלק אינו מופיע בדף השער של אף אחד משלושת הכרכים של פני יהושע.
- ^ לדעה אחרת נולד בעיירה וענדזימשל ליד ריישא שבפולין.
- ^ אז אמרתי, עודני בתוך הגל, אם יהיה אלקים עמדי והוציאני מן המקום הזה לשלום... לא אמנע עצמי מכותלי בית המדרש ולשקוד על דלתי העיון בסוגיית הש"ס ופוסקים...
ובזה חשקה נפשי לילך בעקכות אבותי ה"ה (הרי הוא) אבי אמי-רבתא הגאון המנוח המפורסם הרב המא״הג מוה׳ (המאור הגדול מורנו הרב) יושע זצ״ל אשר שמו בקרבי (כלומר שהוא קרוי על שמו) האב״ד דק"ק (אב בית הדין של קהילת קודש) קראקא שחיבר ספר מגיני שלמה ליישב קושיות התוס׳ על רש״י ז"ל וליישב מה שמניחין התוספות בתימא.
ולעת ההיא עדיין לא זכינו לאורו של הספר הנ"ל, רק מאשר אבותינו ספרו לנו ולמשמע אוזן תאבה נפשי (משחק מלים עם הפסוק באיכה) ללכת גם אני בדרכיו.
...רק כל זמן שנתחדש לי שום דבר בסוגיית הגמרא או בפירש״י ותוס' והיה הדבר נוטה בעיני שהוא על צד דרך לימוד האמיתית לפי דרך קדמונינו ורבותינו אותה אבחר ואקרב לכתוב בספר הזכרונות...
אמנם כן באשר שככר נדפס ספר שו"ת לאדוני זקיני המנוח הגאון המפורסם מו״ה יושע זצ"ל הנקרא גם כן בשם פני יהושע לכן קראתי הספר הלז גם בשם אפי זוטרי כי קטן הוא לגבי אפי רברבי הוא החיבור של אא״ז זצ"ל (אבי אדוני זקני זכר צדיק לברכה)... - ^ ספר "מעגל טוב" לחיד"א.
- ^ אליעזר לאנדסהוט, תולדות אנשי השם, עמ' 23–26.
- ^ שלמה בובר, אנשי שם, קרקוי, תרנ"ה, עמ' 106.
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי וואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
| תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים | ||