פליביליזם
פליביליזם (מהמילה הלטינית fallibilis "עלולים לטעות") הוא עיקרון פילוסופי שגורס כי בני אדם עלולים לטעות בנוגע לאמונותיהם, ציפיותיהם, או הבנתם את העולם. במובן הנפוץ ביותר של המונח, הוא מתייחס ליכולת של אדם להפתח לעובדות חדשות גם אם הן סותרות את אמונותיו או עמדותיו, ולהכרה בכך ש"כל טענה מוצדקת כיום, ייתכן כי תטען שיפור, או תדחה לאור עובדות חדשות, טענות חדשות או חוויות חדשות".[1] זוהי עמדה שנתפסת כמובנת מאליה במדעי הטבע.[2]
הגדרות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במובן אחר של המונח, פליביליזם מתייחס למודעות ל"מידה שבה הפרשנויות, ההערכות, ההתמחויות, והמסורות שלנו, נכונות רק באופן זמני", וכפופות (אולי באופן שרירותי) לשינויים עם הזמן. פליבליזם כזה, ה"מגיב לזמן", מורכב מפתיחות לאפשרות שהציפיות והרצונות של אדם עלולים להשתנות בעתיד.
חלק מהפליביליסטים טוענים כי וודאות מוחלטת על כל סוג של ידע היא בלתי אפשרית. פליביליזם זה מזוהה ביותר עם צ'ארלס סנדרס פירס (Charles Sanders Peirce), ג'ון דיואי (John Dewey), ופרגמטיסטים אחרים, שהשתמשו בו בטענותיהם נגד יסודנות. ניתן לראות פליביליזם מסוג זה כבר אצל חלק מהפילוסופים הקדומים, בהם פירון מאליס, שהיו חסידים של הספקנות הפילוסופית. דוגמה לכך שפליביליזם זה קשור לספקנות פירוניסטית ניתן להביא מטעויות נפוצות שבהן מייחסים היסטוריונים פירוניסטים לפליביליזם, ופליביליסטים מודרניים לפירוניזם.[3][4]
עוד חסיד פליביליזם הוא קרל פופר (Karl Popper), אשר בנה את התאוריה שלו על ידע ורציונליזם ביקורתי על הנחות פליביליסטיות. פליביליזם, בין היתר, גם שימש את וילארד ואן אורמאן קוויין (Willard Van Orman Quine), כדי לתקוף את ההבחנה בין הנחות אנליטיות להנחות סינתטיות.
ספקנות ופליביליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניגוד לספקנות, פליביליזם לא מעיד על צורך לנטוש את הידע שלנו וגם לא מעיד על צורך בהוכחה חותכת וודאית (אם כזו קיימת) למה שאנו יודעים. פליביליזם הוא בסה"כ ההודאה שבגלל שידע אמפירי יכול להשתנות בעזרת תצפיות נוספות, כל הדברים שאנו יודעים עלולים להתברר כמופרכים. חלק מהפליבליסטים מוציאים מכלל זה דברים שהם נכונים בגלל שהם "הנחות יסוד" או אקסיומות (כמו ידע מתמטי או לוגי). פליבליסטים אחרים לא מוציאים את אלו מהכלל, וטוענים כי, גם אם מערכות אקסיומתיות אלו הן בלתי ניתנות להפרכה, אנו עדיין מסוגלים לטעות בפירושן או בעבודה עמן. הרציונליסט הקריטי הנס אלברט (Hans Albert), טוען כי זה בלתי אפשרי להוכיח כל אמת שהיא בוודאות, אפילו בצורה מתמטית ולוגית. טיעון זה נקרא טרילמת מינכהאוזן (Münchhausen Trilemma).
פליביליזם מוסרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
פליביליזם מוסרי הוא קבוצת משנה ספציפית של המונח הפליביליסטי-אפיסטמולוגי הרחב יותר הנזכר לעיל. בדיון בין סובייקטיביזם מוסרי לאובייקטיביזם מוסרי, פליביליזם מוסרי מחזיק בעמדה שלישית: כללי מוסר אובייקטיביים אמיתיים עלולים להיות קיימים, אך בני האדם אינם יכולים להגדיר אותם (כלומר, להגדיר אילו מכללי המוסר הם אובייקטיביים ואילו לא) בצורה אמינה. גישה זו נמנעת מהבעייתיות הנובעת מהגמישות של הגישה הסובייקטיביסטית על ידי שימור הרעיון כי מוסר הוא לא עניין של דעה בלבד, ובד בבד גם התייחסות לבעייתיות בקביעת כללי מוסר אובייקטיביסטיים. תומכים בולטים של השקפה זו הם ישעיה ברלין (Isaiah Berlin) (פלורליזם ערכי) וברנרד ויליאמס (Bernard Williams) (פרספקטיביזם).
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש הטוענים כי הפליביליזם מתייחס לידע המוחלטת כאל אקסיומה, ובכך סותר את עצמו. בעיקרו של דבר, ההצהרה "זה בטוח כי שום דבר אינו בטוח" היא פרדוקסאלית שכן היא טוענת לידיעה ודאית שאין ידיעה ודאית.
קרל פופר הציע את הגישה המתודולוגית כי ההצהרה הנ"ל תוצג כאמיתית, עד שתבוא הצהרה אחרת, ולאחר ששרדה דיון ביקורתי מעמיק, תתפוס את מקומה כודאית. קבלת הצהרה כלשהי כודאית תהיה מספיקה על מנת לדחות את הפליביליזם (כאשר ניתן אף לטעון שעצם המשפט הזה הוא הצהרה ודאית).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Charles S. Peirce: Selected Writings, ed. by Philip P. Wiener (Dover, 1980)
- Charles S. Peirce and the Philosophy of Science, ed. by Edward C. Moore (Alabama, 1993)
- Traktat über kritische Vernunft, Hans Albert (Tübingen: Mohr, 1968. 5th ed. 1991)
- החברה הפתוחה ואויביה, קרל פופר 1945 כרך 1 ו2.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Nikolas Kompridis, "Two kinds of fallibilism", Critique and Disclosure (Cambridge: MIT Press, 2006), 180.
- ^ Kuhn, Thomas S. The Structure of Scientific Revolutions. 3rd ed. Chicago, IL: University of Chicago Press, 1996
- ^ Powell, T.C. (2001), Fallibilism and Organizational Research: The Third Epistemology, Journal of Management Research, 4, 201-219.
- ^ Thorsrud, Harold (2004), Ancient Greek Skepticism, האנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה
| ודאות | |
|---|---|
|
