תחבורה ציבורית באשדוד
מערך התחבורה הציבורית באשדוד כולל מערכת אוטובוסים מהירה (BRT), רכבות ומוניות שירות. אשדוד הינה עיר מרכזית בישראל והמאוכלסת ביותר במחוז הדרום, וממנה פועלים שירותי תחבורה ציבורית לרחבי הארץ.
באשדוד תחנת רכבת אחת (עד הלום), הממוקמת בסמיכות לכניסה הדרומית לעיר. תחנה מרכזית אחת בקניון הסיטי ברובע הקריה, ומסופי אוטובוסים משניים ברחבי העיר – מסוף ביג בקניון BIG Fashion (בואכה תחנת הרכבת), מסוף צפוני בצפון-מזרח העיר על שדרות בני ברית/מורדי הגטאות ובדרום-מערב, מסוף ריביירה.
ב-2022 הסתיימו עבודות התשתית של המת"צים בעיר, הידועה כ-Reway, ובאופן רשמי כיום "Ashdod Metro Bus".
אשדוד צפויה להיות נקודת ההתחלה של רשת שבילי האופניים הבינעירוניים "אופנידרום", ונקודת קישור מרכזית של הקו הירוק (אשדוד–רחובות/יבנה) והקו האדום (אשדוד–אשקלון); קווי המתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים) הראשיים של נפת אשקלון במסגרת התוכנית האסטרטגית לשנת 2040 של משרד התחבורה.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחבורה מסילתית קודם ליסוד המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסילת לוד-אשקלון הוקמה במהלך מלחמת העולם הראשונה על ידי המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר עבור מאמץ המלחמה של האימפריה העות'מאנית. בשנת 1918, לאחר שכבשו את ארץ ישראל, סללו הבריטים את הקו מחדש ברוחב סטנדרטי של 1,435 מילימטר, במקום 1,050 מילימטר כפי שהיה במקור. בתחילתו של המנדט הבריטי, נבנתה תחנת הרכבת "איסדוד" בסמוך לעיירה הערבית אשר נשאה את אותו השם, ונועדה לשמש תחנת אספקה לכוחות הבריטיים בשפך נחל לכיש. בהמשך השלטון הבריטי, הייתה התחנה פעילה גם לשימוש תושבי האזור. רכבות נוסעים עצרו בתחנה בדרכם למצרים.[2] ב-3 באפריל 1946 תקף ארגון האצ"ל את התחנה, הרג חייל בריטי ופוצץ קטר.[3]
רכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1963 חובר נמל אשדוד למסילה, בנקודה צפונית לתחנה, ועלתה האפשרות שתקום גם תחנת נוסעים חדשה סמוך לנמל, אך הדבר לא בוצעה.[4] בשנים 1972–1973, פעל בתחנה קו הנוסעים תל אביב-עזה, קו רכבת שהסיע פועלים מעזה לעבודה בישראל ועצר באשדוד, רחובות ותל אביב, ביוזמת הממשל הצבאי הישראלי.[2][5]
בנובמבר 1982 נפתחה מסילת חלץ, המסתעפת ממסילת לוד-אשקלון מדרום לתחנה, כך שרכבות מאשדוד יכולות לנסוע על מסילת הדרום לכיוון באר שבע. המסילה משמשת בעיקר לרכבות משא.
מדברי רכבת ישראל מ-1988, החל מ-1982 לא הייתה מניעה תפעולית בהפעלת רכבת נוסעים לעיר, ומסילת החלץ היא ראיה לכך.[6] אלא הבעיה הייתה מיקומי התחנות, ובפרט תחנת הרכבת תל אביב דרום הנמצאת במיקום גרוע מבחינת הנוסעים להגעה באוטובוס. לטענתה, הפעלת שירות נוח מאשדוד דרך יבנה ורחובות לתל אביב מתאפשר רק בהשלמת מסילה מקשרת בין התחנה הדרומית לתחנת ארלוזורוב (סבידור מרכז) עם אפשרות לתחנת-ביניים נוספת.[6] ההשקעה הנמוכה יחסית לקשר זה (4.5 קילומטרים בעלות 15 מיליון ש"ח) נראתה רצויה לרכבת ישראל, אך לא ניתנה למימוש עקב מחסור בתקציב.[6]
בשנת 1986 החלה רכבת ישראל בתכנון שירות רכבת פרוורית באזור גוש דן, על תוואי המסילות הקיימות.[7] השירות החל לפעול בין רחובות לתל אביב ב-1990 ובשנת 1992 הופעל שירות רכבת פרוורית בין אשדוד, רחובות ותחנת תל אביב דרום. אך השירות הופסק לאחר שנה עקב מיעוט נוסעים (רק כ-2,700 נוסעים מדי חודש).[8] בשנת 1995, לאחר השלמת מסילת איילון נפתח קו הרכבת מאשדוד עד תחנת הרכבת תל אביב מרכז לשירות נוסעים. במרץ 1999 החלו לפעול 8 רכבת ביום בכל כיוון.[9] עקב הפופולריות של הקו הוחלט לשדרגו. תחילה הוכפל קטע לוד-רחובות, במסגרתו שודרגה תחנת הרכבת רחובות, ולאחר מכן קטע צומת פלשת-אשדוד, שכלל את שדרוג תחנת אשדוד עד הלום.[10] תחנת אשדוד עד הלום המשודרגת נפתחה ב-15 בספטמבר 2003,[11] וב-2009 נקראה על שמו של משה בר כוכבא (בריל) אשר כיהן כמנכ"ל רכבת ישראל בשנת 1992, בה חודש שירות הרכבת לעיר אשדוד.[12]
אוטובוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הקמת אשדוד החלה אגד להפעיל שירות עירוני בעיר ושירות בינעירוני. בסוף שנות השישים היו בעיר ארבעה קווים עירונים וקווים בינעירוניים לתל אביב, אשקלון, רחובות, וירושלים[13]. באותה תקופה גם הוקמה תחנה מרכזית זמנית ברחוב חיים משה שפירא ברובע ד'[14], שהוחלפה ב-1997 בתחנה המרכזית הנוכחית ברובע הסיטי. באמצע שנות השמונים כבר היו באשדוד 8 קווים עירוניים[15].
ב-7 במרץ 1984 התרחש הפיגוע בקו 9 ברחוב רוגוזין פינת חיים משה שפירא. בפיגוע התפוצץ רימון יד ונרצחו 3 מתושבי העיר ונפצעו 8, כולם מנוסעי האוטובוס.
בינואר 2003 קווי אשדוד תל אביב עברו מאגד לויאוליה, ובשנת 2007 השירות העירוני עבר מאגד לאגד תעבורה.
בספטמבר 2014 זכתה חברת אפיקים (לימים "אלקטרה-אפיקים") במכרז להפעלת קווי אשכול אשדוד–יבנה–רחובות–תל אביב שנהגה להפעיל ויאוליה (קונקס), ובאוגוסט 2015 החלה להפעילם.[16]
במרץ 2016 אפיקים זכתה במכרז להפעלת קווי האוטובוסים העירוניים ומרבית הקווים הבינעירוניים באשדוד והחליפה את אגד תעבורה.[17]
בינואר 2024 החליפה דן בדרום את אגד בהפעלת הקווים 448, 450, 451 ו-459 לירושלים.[18][19]
הרפורמה בשירות האוטובוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד לרפורמה שעשו במערך הקווים באשדוד בשנת 2022, שירות האוטובוסים העירוניים באשדוד התבסס על שלושה קווים מעגליים שיצאו וסיימו בתחנה המרכזית. שבשל גודלה של העיר היה צורך בקו נוסף שיעשה את אותו המסלול בכיוון ההפוך: קו 5 וכיוונו ההפוך 15, קו 4 וכיוונו ההפוך 14 וקו 8 וכיוונו ההפוך 18 היוו את השלד של התחבורה הציבורית העירונית באשדוד. כך נוצר מצב של הסתמכות על התחנה המרכזית כמרכז עירוני. לתחנת הרכבת היה שירות עירוני מועט יחסית שהתבסס על קווי הזנה, שהיו יוצאים וצפויים להגיע לרכבת בהתאם לזמני הגעת הרכבות. שאר הקווים העירוניים של אשדוד היו קווים בתדירות נמוכה יחסית. והשפיעו על הנגישות למקומות כמו מתחמי התעסוקה בכניסה הצפונית לעיר.
בפעימת תיקון שהתרחשה לאחר השקת הקווים החדשים, בוטלו הקווים המעגליים, ונוצרה הסתמכות על מסופים כמסוף בני ברית, תגברו את השירות לרכבת בקווים סדירים (שיש טענו שזה פגע בשירות בגלל שהקווים לא מתוזמנים לרכבת)[דרוש מקור], הכניסו תחבורה ציבורית משמעותית לבית החולים אסותא, ותגברו את השירות לקריית איתנים בצפון העיר. הפעימה הראשונה זכתה לביקורות[20][21], אף על פי שיפור הקישורים למתחמי תעסוקה, ולתחנת הרכבת. בשל המבנה העירוני של אשדוד, המעודד נסיעה ברכב פרטי רוב הנוסעים בתחבורה הציבורית בפרט בקווים שאינם למתחמי תעסוקה הם קשישים ובני נוער המתניידים בין הרבעים. וחלק מהקישורים בין הרבעים עצמם נפגעו, על כן נעשתה פעימת תיקון ביוני 2022.
התחבורה הציבורית כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
רכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום היא תחנת הרכבת המשמשת את תושבי העיר. עקב מיקומה בפאתי העיר בדרום-מזרחה, אינה משמשת לנסיעה עירונית בתוך אשדוד. התחנה ממוקמת בסמוך למסוף ביג לאוטובוסים עירוניים ובינעירוניים שנחנך בשלהי 2022, ממנו ניתן להגיע למקומות המרכזיים בעיר, ובאופן תדיר לתחנה המרכזית ברובע הקריה ("הסיטי").
אוטובוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D.jpg)
תחנת האוטובוסים המרכזית בעיר ממוקמת בקניון הסיטי. קווי האוטובוס העירוניים ורוב הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי חברת אלקטרה-אפיקים מאז מרץ 2016.[17] מקצתם של הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי דן בדרום ומטרופולין, בעיקר לירושלים ובאר שבע.
במסגרת רפורמת Reway, בוצעו שינויים מהותיים בקווי האוטובוס בעיר.[22]
קווי אוטובוס עירוניים בעיר אשדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
| קו | מסלול | תדירות |
|---|---|---|
| 1 | תחנת הרכבת, דרך מנחם בגין לתחנה המרכזית | כל 20 דקות |
| 2 | מסוף ריביירה, רובע ט"ו, רובע י"א, מרכזית אשדוד, רובע ד', רובע ב', רובע א', נמל אשדוד | כל 15/20 דקות |
| 3 | רובע י"ג, רובע י', רובע ח', רובע ו', רובע ג', רובע ב', רובע א', נמל אשדוד | שעות שיא בלבד |
| 4 | תחנה מרכזית, רובע הסיטי, חוף הקשתות, רובע ד', רובע א', רובע ב', רובע ג', רובע ז', רובע ו', רובע ח', אסותא, רכבת אשדוד | כל 12/15 דקות |
| 5 | תחנה מרכזית, רובע י"א, רובע י"ב, רובע י"ג, רובע י', אסותא, רובע ח', רובע ו', רובע ה', רובע ב', רובע א', מסוף בני ברית | כל 15 דקות |
| 7 | תחנת הרכבת, רובע ט', רובע ח', רובע ו', רובע ה', רובע ד', רובע א', רובע ב', מסוף בני ברית | כל 15/20 דקות |
| 9 | תחנת הרכבת, אסותא, רובע י', רובע י"ג, רובע י"ב, רובע הסיטי, רובע ד', רובע א', רובע ב', רובע ג', מסוף בני ברית | כל 15 דקות |
| 10 | מסוף ריביירה, רובע י"ז, שדרות הרצל, קריית איתנים | כל 10/12 דקות |
| 11 | מסוף ריביירה, רובע י"ז, רובע י"ב, תחנה מרכזית, רובע ד', רובע ה', רובע ב', רובע א', קריית איתנים | כל 15 דקות |
| 12 | מסוף ריביירה, רובע ט"ז, רובע י"ג, רובע י', אסותא, רובע ט', רובע ז', רובע ו', רובע ג', קריית איתנים | כל 15/20 דקות |
| 16 | תחנה מרכזית, דרך מנחם בגין, רובע ט', רובע ח', רובע ו', רובע ג', רובע ב', רובע א' | כל 12/15 דקות |
| 20 | מסוף ריביירה, רובע י"ז, רובע ט"ז, רובע י"ג, רובע י', רובע ח', רובע ו', רובע ג', קריית איתנים | כל 15 דקות |
| 21 | תחנת הרכבת, רובע י"ג, מסוף ריביירה | 15/30 דקות |
| 22 | תחנת הרכבת, רובע הסיטי, רובע י"ב, רובע ט"ו, מסוף ריביירה | כל 20/30 דקות |
| 23 | תחנת הרכבת, שדרות ירושלים, רובע הקריה, רובע י"א, מסוף ריביירה | כל 15/20 דקות |
| 26 | תחנת הרכבת, רובע ט', רובע ז', קריית חלוצים, קריית איתנים, מסוף בני ברית | כל 30/60 דקות |
| 29 | תחנה מרכזית, רובע ד', רובע ה', רובע ו', רובע ג', רובע ז', רובע ט', תחנת הרכבת | כל 20 דקות |
| 33 | תחנה מרכזית, רובע ד', רובע א', רובע ב', קריית חלוצים, פארק עוגנים | שעות שיא בלבד |
| 34 | רובע י"ג, רובע י', רובע ח', רובע ו', רובע ג', קריית חלוצים, פארק עוגנים | שעות שיא בלבד |
| 35 | תחנת הרכבת, רובע ח', רובע ז', רובע ו', רובע ג', קריית איתנים. קיימת חלופה א' לאזור התעשיה עד הלום | כל 12/15 דקות |
תחנות אוטובוס ומסופים[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחנה המרכזית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התחנה המרכזית של אשדוד
מסוף האוטובוסים הראשי של העיר הוא התחנה המרכזית בקניון הסיטי שברובע הקריה. התחנה ממוקמת על צירי התנועה הראשיים של העיר – שדרות הרצל, ושדרות מנחם בגין. מיקומה המרכזי ברובע הקריה, שהוא מרכז העסקים הראשי בפועל של העיר הופך אותה לנגישה לנוסעים רבים. כמו כן, היא ממוקמת במרחק הליכה מגן העיר ומקריית התרבות ע"ש צבי צילקר בו שוכן בית עיריית אשדוד, מרכז תרבות מונארט, מוזיאון אשדוד לאמנות, בית יד לבנים והמשכן לאמנויות הבמה. בקניון מבקרים בממוצע 14,500 איש מדי יום והוא מאכלס כ-95 בתי עסק וכולל כ-600 מקומות חניה מוסדרים.
מסופי תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסף על התחנה המרכזית, פועלים בעיר מספר מסופים קטנים:
- מסוף צפוני (מסוף בני ברית) – ממוקם בשדרות בני ברית פינת מורדי הגטאות ברובע ב' בצפון העיר, בסמוך לבתי ספר תיכוניים רבים ברחוב ביניהם מקיף א', מדרשת באר אשדוד ותיכון אמית ב' ע"ש רוגוזין. משמש קווים עירוניים ובין עירוניים רבים בשל מיקומו על עורק היציאה הצפונית של העיר. נבנה במסגרת רפורמת ה-Reway.
- מסוף ריביירה – מסוף אוטובוסים בינוני ברחוב דבורה עומר ברובע ט"ו בדרום-מערב העיר. סמוך לחוף באר שבע ולכיכר עין השמש. משמש בעיקר קווים עירוניים.
- מסוף ביג – ממוקם בפאתי תחנת הרכבת בדרום-מזרח העיר, בשטחו של קניון BIG Fashion. צפוי לשמש את הרובע המיוחד (קריית פרס) בו נבנה פארק ההיי-טק העירוני ואוניברסיטת אשדוד. משמש קווים עירוניים ובין עירוניים רבים. נבנה במסגרת Reway.
רפורמת Reway (הגל הירוק)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – Reway
רפורמת Reway או Ashdod Metro Bus (AMB) או הגל הירוק הוא מיזם עירוני לפיתוח התחבורה ציבורית שהחל בעיר ב-2017 והסתיים ברובו ב-2022 תחת כהונתו של ראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי.[23]
בנובמבר 2012 נבחרה אשדוד על ידי משרד התחבורה והבטיחות כעיר מודל עתידית לתחבורה ירוקה.[24] בעקבות הבחירה הועברו לעיר מאות מיליוני שקלים בהשקעה רב-שנתית, בפיתוח התחבורה הציבורית בעיר, על ידי פתיחת נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צ) בשדרות הראשיות של העיר, הפעלת מערכת אוטובוסים מהירה (BRT), הקמת תחנות אוטובוס אלקטרוניות, וסלילת שבילים לרוכבי אופניים ולהולכי רגל. השלב הראשון של הפרויקט הושלם באוגוסט 2019, עם פתיחת נת"צ בשדרות מנחם בגין ובשדרות הרצל. ב-2022 הושלם השלב השני של הפרויקט בשדרות ז׳בוטינסקי, והחלו לפעול באופן מלא מרכז הבקרה של נתיבי ההעדפה, וכן מסוף תחבורה ציבורית חדש בצומת ז'בוטינסקי פינת שדרות בני ברית.[23]
המיזם נפרש ל-3 חלקים:[25][26]:
- Rebus (אוטובוסים) – חידוש תחנות האוטובוס, ציודן בעמדות כרטוס רב-קו, קיוסק מידע בעל ממשק מסך מגע לתכנון הנסיעה ובמצלמות אבטחה.
- Rebike (אופניים) – רשת שבילי אופניים ייעודית בת 23 ק"מ המחולקים לנתיבים לפי כיווני תנועה, שתתפרש מרובעי המגורים בעיר למוקדי העניין ולאזורי התעשייה; עמדות לשכירת אופניים חשמליים ולא-חשמליים.
- Rewalk (הליכה) – שיפור ההליכתיות בעיר על ידי שתילת כ-1,000 עצים לאורך המדרכות ושבילי ההליכה בעיר[26]; שדרוג שבילי ההליכה בעיר והפיכתם לרשת שבילים בת 13 ק"מ; סגירתו של מקטע מרחוב רוגוזין ברובע א' הוותיק לכניסת כלי רכב והפיכתו למדרחוב.[27]
במסגרת המיזם לא בוצעו חלקים מהותיים בו, ונעשו ליקויים רבים תחתיו – ביניהם ביטול הסבת כיכר אילן רמון לתחבורה ציבורית. כמו כן, רחוב רוגוזין לא נהפך למדרחוב ולא הוקמו עמדות שכירת האופניים.
תחבורה ציבורית בשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
באופן רשמי, אין תחבורה ציבורית בשבת בעיר אשדוד, אם כי במהלך השנים ניסו גורמים פרטיים, כשהבולט בהם הוא האגודה השיתופית "שבוס", להפעיל מיניבוסים ומוניות שירות[28] שישרתו את התושבים ויקשרו את העיר לאזורי הבילוי שמחוצה לה. המודל העסקי של שבוס באשדוד התבסס על תרומות. שבוס החלה לפעול בעיר באמצע 2019, עם כניסת תושב העיר, אלכס פנוב, לתפקיד המנכ"ל. שבוס פעלה בעיר תוך התנגדות המפלגות החרדיות במועצת העירייה, והפסיקה את פעילותה בעיר ב-2020 עם הצטמצמותה כתוצאה ממגפת הקורונה בישראל.[29][30]
במדגם מייצג שערכה עמותת "ישראל חופשית" בספטמבר 2023 לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (שנדחו ל-2024), נמדדו כ-49% תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בסופי שבוע וכ-39% מתנגדים.[31]
פיתוח עתידי[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
פרק זה עוסק במיזם עתידי
| |
| פרק זה עוסק במיזם עתידי | |
רכבת קלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 1986, הביע מנכ"ל רכבת ישראל תמיכה בהקמת מערך רכבת קלה בעיר, וטען כי היא מתאימה מאד למבנה העיר, המחולקת לרבעים בצורת רשת (grid).[32]
ב-2004, פרסמה עיריית אשדוד את תוכנית הבנייה של אוניברסיטת אשדוד,[33] וב-2005 מסמך הקורא למימון המונים של המיזם.[34] במסמכי התוכנית, מופיע תכנון של רכבת קלה בשדרות מנחם בגין.
| ” | במבט לאחור יש להצטער שמתכנני ומקימי העיר אשדוד לא נתנו בשעתו דעתם ליתרונות הגלומים בתחבורה המסילתית ולא שילבוה בתכנון האזור מעבר להובלת טובין אל/מ-הנמל.
[...] יש לציין שתחבורה זו קבילה לערים מסוגה של אשדוד אשר רחובותיה בנויים בשיטת "גריד", היינו ניצבים זה לזה. יתרון נוסף של החשמלית כיום הוא שמפאת היעדר זיהום אוויר ורעש ניתן להעביר מסילותיה גם דרך מדרחובים ופארקים. יש לקוות שבעתיד נראה תחבורה זו בעיר אשדוד. |
“ |
– אשדוד: רקע היסטורי ופיתוח עתידי, הקשר לנמל ולרכבת, | ||
באוגוסט 2019, במעמד פתיחת שדרות הרצל לתנועה במסגרת רפורמת ה-Reway, ראש העירייה לסרי הודיע כי מתוכנן שיתוף פעולה עם חברה סינית, להקמת מונורייל (רכבת עירונית הנעה על גבי קורה ועמודים תומכים) וכן חיבור תחנת הרכבת עד הלום לבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד באמצעות אוטובוס אוטונומי.[35] כמו כן, פרסם שישנה תוכנית מחוזית של נתיבי איילון[36] להפעלת רכבת קלה בין העיר ליישובי הסביבה, וכי תוויה יעבור מקריית גת דרך אשקלון, ותיכנס לעיר דרך הרובע המיוחד (קריית פרס) לשדרות עובד בן עמי ומשם, דרך שדרות בני ברית תפנה לכיוון רחובות.[35] ב-2020 פורסם, כי הצפי למימוש התוכנית הוא בשנת 2040, כחלק מ"התוכנית האסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון" של משרד התחבורה ונתיבי איילון.[1][37][38]
תחנות רכבת במרכז ובצפון העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 2003 הכריז ראש עיריית אשדוד צבי צילקר על תוכנית לסלילת שלוחת רכבת מהתחנה אל תחנה חדשה ברובע הקריה על גבי שדרות מנחם בגין, על מנת לשפר את הנגישות אל שירות הרכבת.[39] סביב תחנת הרכבת, תוכנן לקום מתחם אותו תשרת, בן 5,000 מ"ר, דירות מגורים וקומפלקס בתי קולנוע.[39] עלות סלילת קו הרכבת נערכה על כ-20 מיליון שקלים, שמקורם היה אמור להגיע מהיטל השבחה על נכסים בקריה שתביא הרכבת.[39] לבסוף לא יצאה אל הפועל, לאחר שדרוג תחנת הרכבת עד הלום, המשרתת את תושבי העיר אשדוד וסביבתה.[39] לפי תכנון משנת 2000 אותו הזמינה עיריית אשדוד, מסוף הרכבת יועד לקום בקריית התרבות (לימים, ע"ש צילקר) ליד בית העירייה.[40]
בפברואר 2017 הודיעה רכבת ישראל כי היא מתכוונת לבנות תחנת רכבת בכניסה הצפונית לעיר.[41] באוגוסט באותה השנה, נחתם הסכם הגג בין עיריית אשדוד למשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון, שמטרתו לפתח את העיר לקראת אוכלוסייה של כ-400,000 תושבים.[42] לצד ההשקעה בבניית כניסות חדשות לעיר (שבאותה עת, לעיר כניסה דרומית וצפונית בלבד) מוטות רכב פרטי, מתוכננות במסגרתו הרחבה של תחנת הרכבת עד הלום בדרום-מזרחה (או ביטולה[43]), והקמת שתי תחנות חדשות; אחת בסמוך לאזור התעשייה הצפוני ולניר גלים, ונוספת בסביבת רובע פארק לכיש, בדרך משדרות הרצל לנמל אשדוד. הקמת התחנות, כפי שפורסם עם הסכם הגג ב-2017, תלויה בכך ש"יעלו בקנה אחד" עם תוכניות הפיתוח של רכבת ישראל.[42]
התוכנית האסטרטגית 2040 לתחבורה ציבורית בנפת אשקלון[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת "התוכנית האסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון"[1] של משרד התחבורה ונתיבי איילון, מתוכננים קווי מערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן) ושבילי אופניים בינעירוניים ("אופנידרום", בדומה ל"אופנידן") אזוריים, תחנות רכבת בינעירוניות ומסופי תחבורה ציבורית.
באשר לעיר אשדוד, הממוקמת בנפה – התוכנית כוללת אינטגרציה גבוהה, כאשר אשדוד צפויה להוות תחנת קישור למערכות התחבורה בנפה – שהרי שני קווי המתע"ן הראשיים (האדום והירוק) הראשיים עוברים בה, וכן "אופנידרום". שני הקווים מתוכננים להתממש על ידי רכבות קלות. מחצית מקווי המתע"ן המתוכננים עוברים באשדוד, ובהם שנים ראשיים – האדום, המחבר אותה לאשקלון (וממנה לקריית גת דרך הקו הכחול), והירוק, המחבר אותה ליבנה ולתחנות הרכבת שלה (מזרח ומערב) ואל תחנת הרכבת התת-קרקעית ברחובות (כחלק ממטרו תל אביב) הנמנית עם קו המטרו M1.
| קו | סוג קו | מוצא–יעד | אורך (ק"מ) |
|---|---|---|---|
| ירוק | ראשי | אשדוד–רחובות/יבנה | 38 |
| אדום | ראשי | אשדוד–אשקלון | 44 |
| צהוב | משני | רחובות–גן יבנה/גדרה | 30 |
| כתום | משני | קריית מלאכי–אשדוד | 32 |
| כחול | משני | קריית גת–אשקלון | 52 |
תוויי קווי המתע"ן הראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הקו האדום: חיבור מתחנת הרכבת בני דרום עד תחנת הרכבת אשקלון. מתוכננות תחנות מעבר בנמל אשדוד (עם מעבר לקו הירוק), התחנה המרכזית של אשדוד (עם מעבר לקו הירוק), בית החולים אסותא, תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום (עם מעבר לקו המשנה הכתום), וחולות ניצנים. משם, הקו מתפצל בשכונת "עיר היין" באשקלון – כאשר קו-המשנה המזרחי מגיע עד מסוף אוטובוסים בשדרות בן-גוריון באשקלון, והמערבי עד לתחנת הרכבת אשקלון. בשתי הנקודות הסופיות באשקלון, הקו מתלכד עם קו-המשנה הכחול המחבר את אשקלון לקריית גת. בתוך אשדוד, הקו חוצה את העיר דרך שדרות בני ברית.
- יעדים מרכזיים:
- באשדוד: תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום, בית החולים אסותא, רובע הקריה, שדרות בני ברית ואזור התעשייה בעורף נמל אשדוד
- באשקלון: אזור התעשייה (הראשי וגם הדרומי), התחנה המרכזית החדשה, רחוב בן-גוריון
- חיצוני: תחנת הרכבת בני דרום
- יעדים מרכזיים:
- הקו הירוק: חיבור מתחנת הרכבת אשדוד – עד הלום, ומשם צפונה על שדרות הרצל לעורף נמל אשדוד, ודרך מרכז יבנה ואזור התעשייה שלה (עם התפצלות לתחנות הרכבת מזרח ומערב), ועד פארק המדע קריית ויצמן ברחובות, בסמיכות לתחנת המטרו ותחנת רכבת ישראל בעיר. לקו שני תת-קווים תפעוליים, כאשר אחד מהם ממשיך מתחנת הרכבת עד הלום לשדרות הרצל מערבה דרך שדרות בגין, והשני עובר בבית החולים אסותא (מדרום, דרך הרובע המיוחד) ויורד לשכונות הדרומיות ומתחבר משם להרצל, דרך שדרות יצחק רבין.
- יעדים מרכזיים:
- באשדוד: תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום, השכונות הדרומיות ובית החולים אסותא או שדרת העסקים בשדרות בגין
- ביבנה: אזור התעשייה, מרכז העיר, תחנות הרכבת מזרח ומערב
- ברחובות: פארק המדע, תחנת הרכבת, תחנת המטרו
- יעדים מרכזיים:
היסעים אוטונומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת מיזם ה-Reway, באוקטובר 2018 עיריית אשדוד חתמה על הסכם עם חברת הרכבים האוטונומיים הסינגפורית ST Engineering להפעלת מערך היסעים אוטונומי בעיר.[46] בשלב הראשון של התוכנית שיועד ל-2020,[47] תוכנן להיערך שאטל בן 15–20 נוסעים בעיר[48] – כאשר על הניסויים הופקדה חברת הרובוטיקה הישראלית BWR וג'נרל מוטורס.[49] בתחילת 2019 החברה הייתה אמורה להפעיל שירות חצי-אוטונומי, כאשר ברכבים יהיה נהג מפקח שיוכל לתפוס את השליטה בו במקרה חירום.[49]
לקידום המיזם, הוקמה בעיר מעבדת מחקר ייעודית לתחום ההיסעים האוטונומיים (ראשונה מסוגה) בשיתוף פעולה בין העירייה לאוניברסיטת MIT ומיקרוסופט, וחברות טכנולוגיית הרכב איתוראן ומובילאיי הישראליות, שיאפשר להן להשתמש במידע שייאסף מהנסיעות בעיר.[50][51] המיזם יועד, בטווח הרחוק, לתרום גם להובלת סחורות עבור נמל אשדוד.[50] עד 2022 המיזם היה אמור להתממש,[49] אך זה לא קרה.
ב-2020 אשדוד אירחה פיילוט של חברת "נקסאר" ונתיבי איילון לאיסוף מידע אודות תנועת הרכבים בעיר.[52]
מרכז הניסויים הארצי לתחבורה חכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2020 הכריזה נתיבי איילון כי הם מעוניינים להקים מרכז ניסוי לרכבים אוטונומיים בעיר – "מרכז הניסויים הארצי לתחבורה חכמה" בשיתוף נתיבי איילון ופולקסווגן.[53][54] המרכז של נתיבי איילון הוקם בדצמבר 2020, נמצא ברחוב הנפט בחלקו הצפוני-מזרחי של אזור התעשייה בעיר.[55]
באוקטובר 2021, במסגרת הניסויים במרכז על רכבת חשמלית על גלגלים, הכלאה של רכבת קלה ואוטובוס תוצרת CRRC הסינית, הודיע ראש העירייה לסרי כי רכבת מסוג זה תצטרף למערך ההיסעים של אלקטרה-אפיקים של ה-Reway, ותפעל לצד האוטובוסים החשמליים.[56][57][58] לבסוף זה לא התממש עם חנוכת המיזם בתחילת 2022.
במרץ 2023, הודיע משרד התחבורה כי עדיין בכוונתו להקים מרכז ניסוי לרכבים אוטונומיים בעיר.[59]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
עיינו גם בפורטל
פורטל אשדוד הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר אשדוד. בפורטל תמצאו מידע נגיש אודות ההיסטוריה של העיר, אתריה והאנשים המרכיבים אותה, הרבעים וכל מה שיש לדעת אודות העיר הגדולה במחוז הדרום בישראל. |
מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]
Ashdod Metro Bus, אלקטרה-אפיקים, מפות פריסת הקווים החדשה של אשדוד (עמוד נחיתה)- Ashdod Metro Bus, עיריית אשדוד, מפות ומידע נוסף
עיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טלי חתוקה, סאני מאנוזי, עינת פרייגר, תוכנית אסטרטגית: אזורי התעשייה, אשדוד, באתר המעבדה לעיצוב עירוני, אוניברסיטת תל אביב, יולי 2017
- שרה שוורץ, נסללה הדרך: פרויקט התחבורה באשדוד מתרחב – הציר המזרחי תוקצב ב-100 מיליון ש', באתר כאן דרום אשדוד, 7 בינואר 2018
- יוסף שפירא, היבטים ביישום פרויקט "עיר מודל לתחבורה בת קיימא" – אשדוד, באתר מבקר המדינה, 24 ביוני 2019
- תמי אברהמי, משרד התחבורה יזרים כספים לעירייה בשביל פרויקט "רי-ווי" על אף הכשלים ודו"ח מבקר המדינה החמור, באתר אשדוד היום, 2 בפברואר 2021
- איליה קוגן, אשדוד: "התחנות של העתיד" משאירות את נוסעי התחבורה הציבורית אבודים בעיר, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 6 ביוני 2022
סרטונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשדוד: הרפורמה והעלבון, כתבה בערוץ "עיר לחיות בה - Livable City", באתר יוטיוב (אורך: 13:00), 23 באפריל 2022- זה אוטובוס? זו רכבת? הכלי החדש למלחמה בפקקים, ניסוי כלים במרכז הניסויים הארצי לתחבורה חכמה באזור התעשייה של אשדוד, כתבה בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:00)
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשדוד עיר מודל לתחבורה ציבורית מתקדמת, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד, תוכנית משנת 2000
תוכניות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון, באתר משרד התחבורה, אוגוסט 2020
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המכונית האפורה (בהשגחת נהג), האופנוע והמכונית הלבנה – כולם אוטונומיים. המכונית האפורה "החליטה" להתנגש במכונית מאשר באופנוע.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון, באתר משרד התחבורה, אוגוסט 2020
- ^ 1 2 דני צדקוני, קו הרכבת ת"א - עזה פועל שוב באופן סדיר, דבר, 2 בנובמבר 1972
- ^ קרב בין צבא ויהודים, בדרום, הארץ, 4 באפריל 1946
- ^ הרכבת מתכוננת לפתיחת הנמל, דבר, 12 במרץ 1963
- ^ דב שובל, גידול מתון במספר הנוסעים ברכבת, על המשמר, 20 במרץ 1973
- ^ 1 2 3 תגובת רכבת ישראל למכתבו של שמואל סרלואי, 16.1.1988, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד
- ^ גבי קסלר, הרכבת תחל עוד השנה בתיכנון רכבת פרברים בגוש דן וחיפה, מעריב, 14 באפריל 1986
- ^ שרון שדה, רכבת ישראל: החל מהשבוע הבא יבוטל הקו רחובות אשדוד, חדשות, 15 ביוני 1993
- ^ מאת דוד חיון, לוח זמנים חדש ברכבת ממוצ"ש: 150 רכבות נוסעים ביום, באתר גלובס, 17 במרץ 1999(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022)
- ^ שרון קדמי, תוקנה התוכנית להכפלת מסילת הברזל בקו רחובות-אשדוד, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2001(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022)
- ^ קו הרכבת ת"א-ראשל"צ ייפתח ב-15 בספטמבר; משך הנסיעה - 20 דקות, באתר הארץ, 13 ביוני 2003
- ^ מיכל גלילי, תחנת "אשדוד - עד הלום" תקרא על שמו של משה בר כוכבא ז"ל(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022), 29.10.2009, באתר "לוקאל אשדוד"
- ^ [nli.org.il/he/newspapers/dav/1969/01/30/01/article/70/?srpos=3&e=------196-he-20--1--img-txIN%7ctxTI-אגד+אשדוד-------------1 "אגד" משפר את שירותי התחבורה לתושבי אשדוד], באתר דבר, 30 בינואר 1969
- ^ אגד" יבנה תחנה חדשה " באיזור הסיטי" של אשדוד ", אגד" יבנה תחנה חדשה באיזור הסיטי של אשדוד, באתר מעריב, 6 בפברואר 1969
- ^ רשימת קווי אוטובוס 1984
- ^ עופר אשטוקר, מהשבוע הבא: גידול של כ-40% בקווי התחבורה הציבורית בין אשדוד לאזור גוש דן, באתר אשדוד נט, 29 ביולי 2015
- ^ 1 2 ישראל אוחיון, מתחלפים: חברת אפיקים תשרת את האשדודים במקום אגד תעבורה, באתר אשדוד אונליין, 9 במרץ 2016
- ^ חן מור אטיאס, החל מהשנה הבאה: חברת דן תפעיל קווי אוטובוס חדשים מאשדוד לעיר הבירה, באתר כאן דרום אשדוד, 11 ביולי 2023
- ^ החל מהיום - חברת "דן בדרום" מתרחבת לערים אשדוד וירושלים, באתר אשדוד10, 1 בינואר 2024
- ^ איליה קוגן, אשדוד: "התחנות של העתיד" משאירות את נוסעי התחבורה הציבורית אבודים בעיר, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 6 ביוני 2022
- ^ אשדוד: הרפורמה והעלבון, כתבה בערוץ "עיר לחיות בה - Livable City", באתר יוטיוב (אורך: 13:00), 23 באפריל 2022
- ^ עופר אשטוקר ושמואל סרדינס, פרסום ראשון אלו השינויים שיחלו בקווי תחבורה הציבורית באשדוד לאור תלונות התושבים, באתר אשדוד נט, 15 במאי 2022
- ^ 1 2 פרויקט התחבורה הציבורית יצא לדרך, באתר חדשות אשדוד - אשדוד10, 27 בינואר 2022
- ^ דניאל שמיל, אשדוד תיהפך לעיר מודל לתחבורה ירוקה, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2012
- ^ עופר אשטוקר, השר כץ לראש העיר בטקס סיום שלב א' של Reway: "סיכנת את עצמך פוליטית אבל ראית את החזון", באתר אשדוד נט, כולל וידאו של הטקס, 20 בספטמבר 2018
- ^ 1 2 חן בוקר, מהפכת התחבורה באשדוד יוצאת לדרך – תתכוננו לפקקים במשך שנתיים, באתר אשדוד נט, כולל וידאו של הטקס, 20 בספטמבר 2018
- ^ אשדוד מתחילה את מהפיכת התחבורה הציבורית הירוקה, באתר אשדוד אונליין, 9 באוקטובר 2016
- ^ דוד לוי, אין תחבורה ציבורית בשבת, אבל יש מסחר: אשדוד עולה מעט במדד החופש העירוני, באתר כאן דרום אשדוד, 22 בדצמבר 2021
- ^ שמואל סרדינס, אשדוד נוסעת בשבת החל משבת הקרובה שבוס אשדוד יפעל בעיר, באתר אשדוד נט, 5 ביולי 2019
- ^ פעילי מיזם 'שבוס': "האוטובוס כבר יצא מהתחנה. תחבורה ציבורית בשבת באשדוד כבר באפריל", באתר אשדוד היום, 6 בפברואר 2019
- ^ סקר חדש חושף: כמחצית מהתושבים באשדוד מעוניינים בתחבורה ציבורית בשבת, באתר אשדוד10, 8 בספטמבר 2023
- ^ אשדוד רקע היסטורי פיתוח עתידי, הקשר לנמל ולרכבת, 1986, ארכיון המדינה, פ-4119-20, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד
- ^ תחרות בינוי לקמפוס אקדמי בעיר אשדוד, מאי 2004, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד
- ^ תוכנית להקמת קמפוס אקדמי באשדוד, מרץ 2005, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד
- ^ 1 2 מייק ויצמן, ראש העיר הציג את פרויקט ECOMOOVE במהלך נסיעה באוטובוס בכבישי המיזם, באתר אשדוד10, 20 באוגוסט 2019
- ^ מסמך החלטות לישיבת המליאה מספר 2023020 (עמ' 21-25), באתר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה (מחוז הדרום), פנינת אשדוד פיתוח מתחם למלאכה ומסחר גרסת תכנית: הוראות – 18, תשריט – 13, 2 בנובמבר 2023
- ^ אלירם משה, משרד התחבורה בוחן: רכבת קלה בין אשקלון, אשדוד והסביבה, באתר כאן דרום אשדוד, 19 בינואר 2020
- ^ אלי ויינברג, סערת המטרו מתי תהיה רכבת קלה באשדוד, באתר אשדודס, 29 ביוני 2022
- ^ 1 2 3 4 גדי גולן, אשדוד: תקודם סלילת קו רכבת בקריה, באתר גלובס, 26 בינואר 2003(הקישור אינו פעיל, 26.1.2022)
- ^ גדי גולן, אשדוד: תוכנית למסוף רכבת ליד העירייה, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2000
- ^ בשורה לתושבי העיר ומשתמשי הדרך: תחנת רכבת חדשה תוקם בצפון העיר, באתר אשדוד אונליין, 14 בפברואר 2017
- ^ 1 2 בילי פרנקל, כך תראה אשדוד בעקבות הסכם הגג, באתר ynet, 19 באוגוסט 2017
- ^ אלי לוי, התוכניות להרחבת דרכי הגישה לעיר על פי הסכם הגג, באתר אשדוד נט, 19 באוגוסט 2017
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 5), באתר משרד התחבורה, אוגוסט 2020
- ^ תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון (עמ' 41), באתר משרד התחבורה, אוגוסט 2020
- ^ הילה חיימוביץ', לראשונה: אוטובוס ללא נהג יפעל בישראל, באתר Geektime, 31 באוקטובר 2018
- ^ אודי עציון, בקרוב אצלנו: שאטל ללא נהג, באתר ynet, 30 באוקטובר 2018
- ^ מייק וייצמן, אוטובוס ללא נהג הראשון בישראל באשדוד כבר ב-2019, באתר כאן דרום אשדוד, 31 באוקטובר 2018
- ^ 1 2 3 אודי עציון, בקרוב אצלנו: אוטובוס ללא נהג, באתר כלכליסט, 30 באוקטובר 2018
- ^ 1 2 אודי עציון, עיר ללא נהג, באתר ynet, 18 בפברואר 2018
- ^ תומר הדר, מובילאיי תקים באשדוד מעבדה בינלאומית לפיתוח תחבורה חכמה, באתר כלכליסט, 20 במאי 2017
- ^ ליאור גוטמן, פיילוט באשדוד: צילומי דרך במטרה לנטר אחר התנועה, באתר כלכליסט, 20 במאי 2020
- ^ תומר הדר, כך יבחנו רכבים אוטונומיים בישראל, באתר כלכליסט, 22 ביולי 2020
- ^ תומר הדר, בלעדינתיבי איילון תשתף פעולה עם פולקסווגן, באתר כלכליסט, 19 באוקטובר 2021
- ^ מרכז הניסויים הלאומי לתחבורה חכמה באשדוד, באתר נתיבי איילון
- ^ מקדמים את הבאת הרכבת החשמלית על גלגלים לאשדוד, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד
- ^ ישראל אוחיון, רכבת חשמלית על גלגלים בדרך לאשדוד, באתר אשדוד אונליין, 25 באוקטובר 2021
- ^ לניסוי בישראל: רכבת חשמלית על גלגלים שתסיע עד 500 נוסעים, באתר PORT2PORT, 10 במרץ 2021
- ^ תומר הדר, אחרי שש שנים: משרד התחבורה נערך לחשיפת מרכז רכב אוטונומי באשדוד, באתר כלכליסט, 20 במרץ 2023
אשדוד 
| ||
|---|---|---|
| ערכים ראשיים | אשדוד • רובעי העיר • אדריכלות • כיכרות | |
| גנים ופארקים | פארק אשדוד-ים • פארק בן-גוריון • פארק אקולוגי מצודת-ים אשדוד • גן אלישבע • פארק לכיש • גבעת יונה • עד הלום | |
| רחובות | רחוב רוגוזין • רחוב שבי ציון • מדרחוב הנביאים • שדרות בני ברית • שדרות הרצל • שדרות מנחם בגין | |
| תחבורה | תחבורה ציבורית • מסוף ריביירה • מסוף בני ברית • מסוף ביג | |
| מוסדות | מרכז כיוונים • המשכן לאמנויות הבמה • הארכיון לתולדות אשדוד • אוניברסיטת אשדוד (עתידי) • בית אריה קלנג • מוזיאון אשדוד לאמנות | |
| תעשייה | נמל אשדוד • תחנת הכוח אשכול • נמל הדרום • אלתא מערכות | |
| היסטוריה | אשדוד ים (העיר העתיקה) • תל אשדוד • תל מור • רצועת החוף | |
| נושאים מרכזיים נוספים | העירייה ומועצת העירייה • סמל העיר • יקיר העיר אשדוד | |
| קטגוריה ראשית | כל הערכים על העיר | |
| רובעי אשדוד | ||
|---|---|---|
|
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)