גרמניה באירוויזיון

גרמניה באירוויזיון

מדינה
רשת שידור	NDR (1996–) ARD
השתתפות ראשונה	לוגאנו, 1956
זכיות	הרוגייט, 1982 אוסלו, 2010
השתתפויות	67
היעדרויות	1
אירוח האירוויזיון	פרנקפורט, 1957 מינכן, 1983 דיסלדורף, 2011
השתתפות אחרונה	ליברפול, 2023

גרמניה נטלה חלק באירוויזיון 66 פעמים החל מהצטרפותה לתחרות ב-1956, יותר מכל מדינה אחרת בתולדות התחרות, והיא נמנית בין שבע מדינות מייסדות התחרות. למעט התחרות ב-1996, גרמניה נטלה חלק בכל התחרויות לאורך השנים. טרם איחוד גרמניה מחדש ב-1990, גרמניה המערבית שימשה כנציגת גרמניה בעוד גרמניה המזרחית לא נטלה חלק בתחרות. גרמניה ניצחה בשתי תחרויות: בפעם הראשונה ב-1982 ובפעם השנייה ב-2010, 28 שנים לאחר ניצחונה הראשון.

עם ניצחון אחד וארבע פעמים בהן הגיעה למקום השני, גרמניה היא המדינה השנייה הכי מצליחה בתחרות בשנות ה-80 אחרי אירלנד, שניצחה פעמיים והגיעה פעם אחת למקום השני.

היסטוריה

טרם איחוד גרמניה מחדש ב-1990, גרמניה המערבית שימשה כנציגתה של גרמניה בתחרות בעוד גרמניה המזרחית לא נטלה חלק בתחרות.

החל מ-1996, NDR החברה ב-ARD, הקונסורציום של מכוני השידור הציבורי של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, אחראית על נטילתה של גרמניה בתחרות. חצאי-הגמר של התחרות מופקים על ידי תאגיד השידור NDR Fernsehen (בערוצים One ו-Phoenix) וגמר התחרות מופק על ידי תאגיד השידור Das Erste שהוא ספינת הדגל של ARD.

הנציג הגרמני לתחרות נבחר, לרוב, תוך תוכנית בחירה לאומית, המשודרת בערוץ הציבורי Das Erste ומאורגנת על ידי אחד מתשעת ארגוני השידור הציבוריים של ARD: מ-1956-1978 על ידי HR, מ-1979-1991 על ידי BR, מ-1992-1995 על ידי MDR והחל מ-1996 על ידי NDR.

סיקור התחרות בשידורי הרדיו הועבר, אם כי לא בכל שנה, מ-1970-1979 על ידי DLF ו-Bayern 2, מ-1980-1985, 1991-1994, 2007 ו-2011 על ידי hr3, מ-1986-1990, 1995-2006 ו-2008-2013 על ידי NDR Radio 2 וב-2011 על ידי WDR1LIVE.

טרם קיומה של התחרות בפרנקפורט, שהתקיימה לראשונה בגרמניה המערבית, נפוצה השמועה כי התחרות נערכת בפרנקפורט משום שאחד משני השירים אשר נשלחו אשתקד בתור נציגיה של גרמניה המערבית התמקם במקום השני בתחרות. באותה תקופה, טרם קיים היה החוק הקובע כי המדינה המנצחת בשנה מסוימת מארחת את התחרות בשנה שאחריה, והוחלט כי כל מדינה תארח את התחרות לפי תורים שיקבעו מראש על ידי איגוד השידור האירופי. ב-1958, לאחר שניצחה בשנה הקודמת, הוחלט כי הולנד תארח את התחרות בשטחה באותה שנה. באותה תקופה, איגוד השידור האירופי הבין כי מספר המדינות הגדל והמתרחב בתחרות לא יאפשר חלוקת תורים הגיונית והוגנת לטווח הארוך, וב-1960 אומץ הנוהג, הקיים עד היום, לפיו המדינה המארחת היא המדינה שניצחה בשנה הקודמת.

גרמניה, יחד עם בריטניה והולנד, הן שלוש המדינות היחידות אשר אירחו את התחרות בארצן מבלי שניצחו בתחרות בשנה הקודמת.

הישגים

גרמניה נטלה חלק בתחרות כ-66 פעמים: יותר מכל מדינה אחרת בתחרות. פעמיים מתוכן גרמניה ניצחה בתחרות, ועל כן, נכון לשנת 2024, היא נמצאת בטבלת הניצחונות של התחרות יחד עם ספרד, שווייץ ואוסטריה, כאשר לפניהן נמצאות אירלנד ושוודיה שיאניות הניצחונות עם שבעה ניצחונות, לוקסמבורג, צרפת, בריטניה והולנד עם חמישה ניצחונות, ישראל עם ארבעה ניצחונות ונורווגיה, דנמרק, איטליה ואוקראינה עם שלושה ניצחונות. כ-17 פעמים מתוכן גרמניה הצליחה להתברג לחמשת המקומות הראשונים בגמר התחרות וכ-35 פעמים מתוכן היא התברגה לאחד מעשרת המקומות הראשונים בתחרות. גרמניה ניצחה בתחרות פעמים בתולדותיה: בפעם הראשונה ב-1982 עם השיר "Ein bißchen Frieden" של ניקול ובפעם השנייה בתחרות ב-2010 עם השיר "Satellite" של לנה, 28 שנים לאחר ניצחונה הראשון. גרמניה הגיעה למקום השני כארבע פעמים בתולדותיה ב-1980, 1981, 1985 ו-1987 והיא חולקת את התואר בצוותא עם אירלנד, צרפת, ספרד ורוסיה שהגיעו למקום השני גם כן ארבע פעמים כל אחת והגיעה חמש פעמים למקום השלישי ב-1970, 1971, 1972, 1994 ו-1999.

עם ניצחון אחד וארבע פעמים בהן הגיעה למקום השני, גרמניה היא המדינה השנייה הכי מצליחה בתחרות בשנות ה-80 אחרי אירלנד, שניצחה פעמיים והגיעה פעם אחת למקום השני.

גרמניה הגיעה תשע פעמים בתולדותיה למקום האחרון בתחרות ושלוש פעמים מתוכן היא לא קיבלה ולו נקודה אחת בתחרות והיא חולקת את התואר יחד עם פינלנד וספרד שלא קיבלו גם כן במשך שלוש פעמים ולו נקודה אחת בתחרות. השיגה הגרוע ביותר של גרמניה בגמר תחרות אירוויזיון הוא המקום ה-27 והאחרון עם אפס נקודות אליו היא הגיעה פעם אחת בתולדותיה בתחרות ב-2015 עם השיר "Black Smoke" של אן סופי.

ב-2005 נערכה בקופנהגן, דנמרק, תחרות שיר היובל באירוויזיון, במסגרת חגיגות חמישים שנים לקיום התחרות. אולם, השיר הגרמני שנטל חלק בתחרות היובל, "Ein bisschen Frieden" אותו ביצעה ניקול, הגיע רק למקום השביעי עם 106 נקודות בסיבוב חצי-הגמר בהצבעה של השיר האהוב ביותר בתולדות תחרות התחרות.

מראשית ימיה באירוויזיון ועד תחילת שנות ה-2000 כמעט תמיד הצליחה גרמניה להתברג למקומות מכובדים בתחרות ומצאה עצמה לא מעט פעמים בחלק העליון של הטבלה. המצב השתנה בתחילת שנות ה-2000 שבו כשלה גרמניה פעמים רבות להתברג למקומות גבוהים בתחרות. מתוקף היותה חלק מחמש הגדולות, כלומר, חמש המדינות המעפילות אוטומטית לגמר התחרות מבלי לעבור את שלב חצאי-הגמר יחד עם איטליה, בריטניה, צרפת וספרד, גרמניה לא נוטלת חלק בחצאי-הגמר. מהחלת שלב חצאי-הגמר ב-2004, גרמניה כשלה מספר פעמים להתמקם במקומות גבוהים בגמר התחרות, אולם היא הגיעה למקום הראשון בתחרות ב-2010.

היעדרות גרמניה מאירוויזיון 1996

היעדרותה היחידה של גרמניה התרחשה ב-1996, כאשר נבע הדבר מריבוי המדינות שביקשו ליטול חלק בתחרות, דבר שחייב את איגוד השידור האירופי לסנן את המדינות שביקשו ליטול חלק בתחרות. שתי שיטות לסינון נקבעו לשם כך: סינון של השירים הפחות טובים ומניעה ממדינות שהישגיהן בשנים קודמות היו נמוכים לקחת חלק בתחרות. ב-1996, נבחר לאון כנציגתה של גרמניה לתחרות שנערכה באותה השנה באוסלו, עם השיר "Planet of Blue". לאון לא הופיע לבסוף בתחרות האירוויזיון, כיוון שבאותה שנה הוחלט לערוך הצבעה מוקדמת של צוותי שיפוט מכל המדינות שנוטלות חלק על סמך גרסאות מוקלטות של השירים, ולנפות מן התחרות את השירים שהגיעו לשבעת המקומות האחרונים. זאת, כתוצאה מהצורך לנפות את מספרן הגדל של המדינות שביקשו ליטול חלק בתחרות כאשר ב-1996 המספר הגיע ל-30 מדינות. ניפוי שיר לאחר שנבחר בתחרות מקומית, תוך השקעת משאבים בארגונה, גרמה אי-נחת בקרב רשתות השידור הלוקחות חלק בתחרות, ולפיכך שונתה המדיניות בשנים שלאחר מכן. כדי לפתור מחלוקות, החל מ-2004 הונהגה שיטת חצאי-גמר.

רשות השידור הגרמנית ואיגוד השידור האירופי לא היו מרוצים מכך שגרמניה לא תיטול חלק בתחרות באותה שנה, מפני שגרמניה הייתה אחת מארבע התורמות הכלכליות הגדולות ביותר של התחרות. נכון ל-2024, הייתה זאת הפעם הראשונה והיחידה בה גרמניה לא נטלה חלק בתחרות.

שפה

מתוך 66 פעמים בהן גרמניה נטלה חלק בתחרות, כ-43 פעמים היא שלחה לתחרות שיר בגרמנית, כ-16 פעמים היא שלחה שיר באנגלית, ב-1999 היא שלחה שיר בגרמנית, באנגלית, בטורקית ובעברית, ב-2001 ו-2007 שיר בגרמנית ואנגלית וב-2004 שיר באנגלית וטורקית. בשנים הראשונות של התחרות, לא היו חוקים מסודרים לגבי שימוש בשפות, אך ב-1966, החליט איגוד השידור האירופי להכניס לתחרות את "חוק השפה", כלומר, שכל מדינה מחויבת לשיר בשפה הרשמית במדינה כאשר חוק השפה בוטל לתקופה קצרה, בין 1973-1976. ניצחונה הראשון של גרמניה היה עם שיר בשפה הגרמנית וניצחונה השני עם שיר בשפה האנגלית. "חוק השפה" בוטל סופית ב-1999, וכל שיריה של גרמניה בתחרות מאותה שנה היו באנגלית, למעט כאמור, ב-1999 כאשר גרמניה שלחה שיר בגרמנית, באנגלית, בטורקית ובעברית, ב-2001 ו-2007 שיר בגרמנית ואנגלית וב-2004 שיר באנגלית וטורקית.

הצבעות

גרמניה נהגה להעניק מספר רב של נקודות בתחרות לטורקיה. ב-1997, 1998, 1999, 2004, 2006 ו-2007, גרמניה העניקה לטורקיה את מספר הנקודות הגבוה ביותר. הצבעותיה של גרמניה כנראה נובעות מהעובדה שישנו מיעוט טורקי גדול בגרמניה. הדבר דומה למדינות רבות אשר יש להן קשרים כמו יוון וקפריסין, רומניה ומולדובה, מדינות ברית המועצות לשעבר, המדינות הבלטיות והמדינות הנורדיות.

גרמניה וחמש הגדולות

מהתחרות ב-1998, ישנן ארבע מדינות מסוימות שמעפילות אוטומטית לגמר התחרות בלי קשר למיקומן בתחרות בשנה הקודמת. הן הרוויחו את מעמדן עקב היותן התורם הכלכלי הגדול ביותר של התחרות מטעם איגוד השידור האירופי. מדינות אלה הן ספרד, גרמניה, בריטניה, צרפת והחל מהתחרות ב-2011, כאשר איטליה שבה לתחרות לאחר כ-13 שנות היעדרות, גם איטליה. בשל מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, הן היו ידועות בשם "ארבע הגדולות", וכשאיטליה הצטרפה אליהן הן ידועות בשם "חמש הגדולות". המפקח של התחרות, סוונטה סטוקסליוס, אמר לכתבים בפגישה עם "OGAE" סרביה, כי אם איטליה תשוב לתחרות בעתיד היא תעפיל ישירות לגמר ותהווה חלק מ"חמש הגדולות", וכך היה כאשר היא שבה לתחרות. ב-2009, דווח כי "ארבע הגדולות" עלולות לאבד את מעמדן הבלתי פגיע בתחרות וכי הן יצטרכו להתחרות בחצאי-הגמר של התחרות כמו כל שאר המדינות. עם זאת, הדבר לא התרחש, ו"ארבע הגדולות" שמרו על מעמדן הבלתי פגיע בתחרות.

נכון ל-2024, גרמניה ואיטליה הן המדינות היחידות מ"חמש הגדולות" אשר ניצחו בתחרות מאז 1998.

אירוויזיון 1998: גילדו הורן

ב-1998, גילדו הורן החל מסע פרסום שישכנע אנשים להצביע עבורו בתחרות קדם-האירוויזיון הגרמני. הורן ספג ביקורות נוקבות אודות חוסר רצינותו ותדמיתו המגוחכת. עם זאת, דעת הקהל אודותיו השתנתה במהרה והורן הגיע למקום הראשון בתחרות קדם-האירוויזיון הגרמני, עם 60% מסך כל קולות המצביעים. עם התקרבותה של תחרות אירוויזיון 1998, בגרמניה התרחשה "גילדו-מאניה" והורן זכה להצלחה והכרה במדינתו. כמו כן, הורן התפרסם גם במדינות אחרות ברחבי אירופה, והפך לדמות שנויה במחלוקת, הן בגרמניה והן מחוצה לה. באותה שנה, הורן זכה בפרס ברברה דקס המוענק לתלבושת הגרועה ביותר בתחרות.

הורן הופיע בתחרות יחד עם להקתו "Orthopädischen Strümpfe" עם השיר "Guildo hat euch lieb!", שנכתב על ידי שטפן ראב. אף על פי שהמקום אליו הגיע הורן בגמר התחרות, המקום השביעי עם 86 נקודות, היה מאכזב לדעת רבים בגרמניה, בעקבות הופעתו של הורן בתחרות, התחרות בגרמניה "קמה לתחייה", מה שדרבן אמנים גרמנים רבים להתמקם באחד מ-10 המקומות הראשונים בתחרות: ב-1999, 2000 ו-2001 גרמניה התמקמה באחד מ-10 המקומות הראשונים בתחרות. שטפן ראב, שכתב את השיר אותו שר הורן בתחרות, הופיע כנציג גרמניה בתחרות ב-2000 עם השיר "Wadde hadde dudde da?", ארבע שנים מאוחר יותר הוא כתב את השיר "Can't Wait Until Tonight" אותו שר מקס בתחרות ב-2004 והנחה את תחרות האירוויזיון שנערכה בדיסלדורף לצידן של המנחות ג'ודית ראקרס ואנקה אנגלקה.

השירים שייצגו את גרמניה באירוויזיון

שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת דורגה במקום האחרון
שורה בירוק-זית מסמלת תחרות ממנה המתמודדת פרשה או שלא השתתפה לאחר שכבר נבחר שיר

שנה	מבצע	שיר	תרגום לעברית	גמר	ניקוד	חצי גמר	ניקוד
1956	וולטר אנדראס שוורץ	"Im Wartesaal zum großen Glück"	"בחדר ההמתנה לאושר הגדול"	לא ידוע	לא ידוע
	פרדי קווין	"So geht das jede Nacht"	"כך זה קורה כל לילה"	לא ידוע	לא ידוע
1957	מרגוט הילשר	"Telefon, Telefon"	"טלפון, טלפון"	4	8
1958	מרגוט הילשר	"Für zwei Groschen Musik"	"מוזיקה בשני גרושים"	6	5
1959	אליס & אלן קסלר	"Heute Abend wollen wir tanzen geh'n"	"אנחנו הולכות לרקוד הערב"	8	5
1960	וין הופ	"Bonne nuit ma chérie"	לילה טוב יקירתי"	4	11
1961	לאלה אנדרסן	"Einmal sehen wir uns wieder"	"יום יבוא ועוד נשוב ונפגש"	13	3
1962	קוני פרובוס	"Zwei kleine Italiener"	"שתי איטלקיות קטנות"	6	9
1963	היידי בריהל	"Marcel"	"מרסל"	9	5
1964	נורה נובה	"Man gewöhnt sich so schnell an das Schöne"	"מתרגלים כ"כ בקלות לדברים היפים בחיים"	13	0
1965	אולה וויסנר	"?Paradies, wo bist Du"	"גן עדן, איפה אתה?"	15	0
1966	מרגוט אסקנס	"Die Zeiger der Uhr"	"מחוגי הזמן"	10	7
1967	אינגה ברוק	"Anouschka"	"אנושקה"	8	7
1968	וונקה מיהרה	"Ein Hoch der Liebe"	"לחיי האהבה"	6	11
1969	סיב מאלמקוויסט	"Primaballerina"	"פרימה בלרינה"	9	8
1970	קטיה אבשטיין	"Wunder gibt es immer wieder"	"תמיד יכולים לקרות ניסים"	3	12
1971	קטיה אבשטיין	"Diese Welt"	"העולם הזה"	3	100
1972	מרי רוס	"Nur die Liebe läßt uns leben"	"רק האהבה מאפשרת לנו לחיות"	3	107
1973	גיטה	"Junger Tag"	"יום חדש"	8	85
1974	סינדי & בארט	"Die Sommermelodie"	"מנגינת הקיץ"	14	3
1975	ג'וי פלמינג	"Ein Lied kann eine Brücke sein"	"שיר יכול להיות גשר"	17	15
1976	"לס האמפריז"	"Sing Sang Song"	"תשיר, שר, שיר"	15	12
1977	הקונבנציה הכסופה	"Telegram"	"טלגרם"	8	55
1978	איירין שיר	"Feuer"	"אש"	6	84
1979	ג'ינגיס חאן	"Dschinghis Khan"	"ג'ינגיס חאן"	4	86
1980	קטיה אבשטיין	"Theater"	"תיאטרון"	2	128
1981	לנה ולייטיס	"Johnny Blue"	"ג'וני בלו"	2	132
1982	ניקול	"Ein bißchen Frieden"	"מעט שלווה"	1	161
1983	הופמן & הופמן	"Rücksicht"	"התחשבות"	5	94
1984	מרי רוס	"Aufrecht geh'n"	"הליכה זקופה"	13	34
1985	ווינד	"Für alle"	"בשביל כולם"	2	105
1986	אינגריד פטרס	"Über die Brücke geh'n"	"חוצים את הגשר"	8	62
1987	ווינד	"Laß die Sonne in dein Herz"	"תן לשמש להיכנס לליבך"	2	141
1988	מקסי & כריס גרדן	"Lied für einen Freund"	"שיר בשביל חבר"	14	48
1989	נינו דה אנג'לו	"Flieger"	"טייס"	14	46
1990	כריס קמפרס ודניאל קובאץ'	"Frei zu leben"	"לחיות חופשי"	9	60
1991	אטלנטיס 2000	"Dieser Traum darf niemals sterben"	"החלום הזה לעולם אינו יכול למות"	18	10
1992	ווינד	"Träume sind für alle da"	"חלומות הם עבור כולם"	16	27
1993	מונכנר פריהייט	"Viel zu weit"	"יותר מדי רחוק"	18	18
1994	מקאדו	"Wir geben 'ne Party"	"אנחנו עושים מסיבה"	3	128
1995	סטון & סטון	"Verliebt in Dich"	"מאוהבת בך"	23	1
1996	לאון	"Planet of Blue"	"כוכב הלכת הכחול"	X	X	24	24
1997	ביאנקה שומבורג	"Zeit"	"זמן"	18	22
1998	גילדו הורן	"!Guildo hat Euch lieb"	"גילדו אוהב אותך!"	7	86
1999	סורפריז	"Reise nach Jerusalem - Kudüs'e seyahat"	"המסע לירושלים-כיסאות מוזיקליים"	3	140
2000	שטפן ראב	"?Wadde hadde dudde da"	"מה יש לך שם?"	5	95
2001	מישל	"Wer Liebe lebt"	"אלה החווים אהבה"	8	66
2002	קורינה מאי	"I Can't Live without Music"	"לא יכולה לחיות בלי מוזיקה"	21	17
2003	לו	"Let's Get Happy"	"בואו נשמח"	11	53
2004	מקס	"Can't Wait Until Tonight"	"לא יכול לחכות עד הלילה"	8	93
2005	גראציה	"Run and Hide"	"רוץ והתחבא"	24	4
2006	טקסס לייטנינג	"No No Never"	"לא לא, לעולם לא"	15	35
2007	רוג'ר סיסרו	"Frauen regier'n die Welt"	"נשים שולטות בעולם"	19	49
2008	אין מלאכים	"Disappear"	"נעלם"	23	14
2009	אלכס סווינגס אוסקר סינגס	"Miss Kiss Kiss Bang"	"גברת קיס קיס באנג"	20	35
2010	לנה	"Satellite"	"לוויין"	1	246
2011	לנה	"Taken by a Stranger"	"נכבשה על ידי זר"	10	107
2012	רומן לוב	"Standing Still"	"עומד איתן"	8	110
2013	קסקדה	"Glorious"	"זוהרים"	21	18
2014	אלייזה	"Is It Right"	"האם זה נכון?"	18	39
2015	אן סופי	"Black Smoke"	"עשן שחור"	27	0
2016	ג'יימי-לי קריוויץ	"Ghost"	"רוח רפאים"	26	11
2017	לבינה	"Perfect Life"	"חיים מושלמים"	25	6
2018	מיכאל שולטה	"You Let Me Walk Alone"	"את נותנת לי ללכת לבד"	4	340
2019	S!sters	"Sister"	"אחות"	25	24
2020	בן דוליץ'	"Violent Thing"	"דבר אלים"	התחרות בוטלה בשנה זאת
2021	ינדריק זיגוורט	"I Don't Feel Hate"	"אני לא מרגיש שנאה"	25	3
2022	מאליק האריס	"Rockstars"	"כוכבי רוק"	25	6
2023	לורד אוף דה לוסט	"Blood & Glitter"	"דם ונצנצים"	26	18
2024	אייזק	"Always on the Run"	"תמיד במנוסה"
2025

אירוח האירוויזיון

שנה	העיר המארחת	מקום התחרות	מנחים
1957	פרנקפורט	האולם הגדול של שידור הסן	גמר: אניד איפליקיאן
1983	מינכן	רודי זדלמאייר-הול	גמר: מרלן שארל
2011	דיסלדורף	אספרי ארנה	חצאי גמר וגמר: שטפן ראב, ג'ודית ראקרס ואנקה אנגלקה

מגישי הניקוד מטעם גרמניה

שנה	מגיש
1994	כרמן נבל
1995
1996	גרמניה לא השתתפה בתחרות
1997	כריסטיאן מנז
1998	ננה
1999	רנאן דמירקאן
2000	אקסל בולטהאופסט
2001
2002
2003
2004	תומאס אנדרס
2005	תומאס הרמנס
2006
2007
2008
2009	תומאס אנדרס
2010	האפה קרקלינג
2011	אינה מולר
2012	אנקה אנגלקה
2013	לנה מאייר-לנדרוט
2014	הלנה פישר
2015	ברברה שנברגר
2016
2017
2018
2019
2020	התחרות בוטלה באותה שנה
2021	ברברה שנברגר
2022

גלריה

• 
  מרגוט הילשר בהילברסום (1958)
• 
  קוני פרובוס בלוקסמבורג (1962)
• 
  קטיה אבשטיין באמסטרדם (1970)
• 
  להקת "לס האמפריז" בהאג (1976)
• 
  קטיה אבשטיין בהאג (1980)
• 
  רוג'ר סיסרו בהלסינקי (2007)
• 
  ‏No Angels בבלגרד (2008)
• 
  לנה באוסלו (2010)
• 
  לנה בדיסלדורף (2011)
• 
  קסקדה במאלמה (2013)
• 
  להקת "אלייזה" בקופנהגן (2014)
• 
  אן סופי בווינה (2015)
• 
  ג'יימי-לי קריוויץ בסטוקהולם (2016)
• 
  לבינה בקייב (2017)
• 
  מיכאל שולטה בליסבון (2018)
• 
  ‏s!sters בתל אביב-יפו (2019)

ראו גם

• ARD
• One
• Phoenix
• Das Erste

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של גרמניה באירוויזיון (באנגלית)
• האתר הרשמי של גרמניה באירוויזיון - אתר האינטרנט הרשמי של האירוויזיון
• עמוד הפייסבוק של גרמניה באירוויזיון - עמוד הפייסבוק הרשמי של האירוויזיון
• עמוד הטוויטר של גרמניה באירוויזיון - עמוד הטוויטר הרשמי של האירוויזיון
• האתר הרשמי של הקונסורציום של מכוני השידור הציבורי של גרמניה - אתר האינטרנט הרשמי של הקונסורציום של מכוני השידור הציבורי של גרמניה
• האתר הרשמי של רשות השידור הגרמנית - אתר האינטרנט הרשמי של רשות השידור הגרמנית
• האתר הרשמי של מועדון האירוויזיון בגרמניה - אתר האינטרנט הרשמי של מועדון האירוויזיון בגרמניה
• האתר הרשמי של האירוויזיון בגרמניה - אתר האינטרנט הרשמי של האירוויזיון בגרמניה
• היסטוריית ההצבעות של גרמניה באירוויזיון
• סרטונים בערוץ של האירוויזיון בגרמניה, באתר יוטיוב