המחאה נגד בנימין נתניהו (2020)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המחאה נגד בנימין נתניהו
ירושלים: בית אגיון  •  כיכר צרפת קיסריה: רחוב הדר תל אביב: כיכר הבימה  •  גן צ'ארלס קלור בהמשך פוזרה לכ־ 1,300 מוקדים
ירושלים: בית אגיון  •  כיכר צרפת

קיסריה: רחוב הדר
תל אביב: כיכר הבימה  •  גן צ'ארלס קלור

בהמשך פוזרה לכ־ 1,300 מוקדים
חלק מהמחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש
עילה משפט נתניהו, משבר הקורונה בישראל
סטטוס מתמשך

בשנת 2020, על רקע משבר הקורונה התעוררו בישראל מחאות כנגד ממשלת ישראל השלושים וחמש. חלק מהמחאות נסובו סביב משפטו המתחדש של ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים[1], ובהדרגה התפשט גל מחאות המתמקד בבנימין נתניהו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגינים בכיכר צרפת בירושלים, יום שבת 25 ביולי 2020

בקיץ 2016 התחילה מחאת היחידים, על ידי קבוצה קטנה של אזרחים מודאגים ממצב המדינה. הראשון היה דוד פלדשטיין[2] והצטרפו אליו אחרים ובהם תת-אלוף במילואים אמיר השכל. הם עמדו יחידים או בקבוצות קטנות בצמתים ברחבי ישראל, רובם ככולם מעל גיל 50, ונשאו שלטים. המסר היה "אוהבים את ישראל נפרדים מנתניהו"[3]. במקביל, פתחו חושף השחיתות רפי רותם ואייבי בנימין בהפגנה מול ביתו של אביחי מנדלבליט, שמונה באותה עתה ליועץ המשפטי לממשלה. הרקע לכך הייתה התנגדות למינוי מנדלבליט לתפקיד, מאחר שהיה לפני כן מזכיר הממשלה בראשות נתניהו, ואילו מי שנושא בתפקיד היועץ חייב להיות חף מהכרות קרובה עם ראש הממשלה. המוחים הפגינו מדי שבוע מול ביתו של מנדלבליט בפתח תקווה[4].

בנובמבר 2016 הצטרף למחאתם מני נפתלי, לשעבר אב הבית במעון ראש הממשלה, שהביא לחשיפת פרשת המעונות ופרשת המתנות שבעקבותיה הוגש כתב אישום בתיק 1000. מקיץ 2018 החליפה את מני נפתלי עורכת הדין סיגלית קסלר, שערכה תחקיר על פרשת הצוללות והציפה אותה. המחאות מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה התקיימו בכל מוצאי שבת, ואנשים נוספים הצטרפו אליהן. עם ריבוי המפגינים הועתקה ההפגנה בהוראת המשטרה לכיכר גורן, כ-500 מטר מביתו הפרטי של מנדלבליט. בדצמבר 2017 יזמו המוחים הפגנה בתל אביב ומצעד בשדרות רוטשילד, נגד חוק ההמלצות ו"החוק הצרפתי" שנועדו לסכל אפשרות של הגשת כתבי אישום נגד נתניהו[5]. ההפגנה נקראה "מצעד הבושה" ולקחו בה חלק עשרות אלפי אנשים ובהן אנשי הציבור אביה אלף, חנה קים, עוזי ארד וירון זליכה. באמצע 2017 התפצלה הקבוצה הגרעינית של המחאה, חלק ובהם מני נפתלי המשיכו להפגין בכיכר גורן בפתח תקווה, ואילו אחרים בהובלת ישי הדס, אלדד יניב, חיים שדמי, ועורך הדין גונן בן יצחק הפגינו בכיכר הבימה תחת המותג Crime Minister, שם שהגתה הפעילה מירי ניר. הם ייסדו את עמותת חוזה חדש במטרה לממן את המחאה.

ההפגנות המשיכו מדי שבוע במוצאי שבת בכיכר גורן, בכיכר הבימה, וב-20 אתרים נוספים ביניהם, נהריה, עכו, חיפה, עפולה, רחובות, נס ציונה, כיכר פריז בירושלים, צמח, כפר סבא ורעננה.

לאחר הריגתו של סלומון טקה והתעוררות גל מחאה סוער כנגד האלימות המשטרתית, נפגשו הפגנות אלה מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, בכיכר גורן ובסמוך לבתי שר המשפטים, השר לביטחון פנים וראשת מח"ש. מחאת גורן סיימה את תפקידה בסוף 2019, עם הגשת כתבי האישום בתיק 1000, תיק 2000 ו-תיק 4000. במרץ 2020 התחילה "מחאת הדגלים השחורים". הרקע לכך הוא לאחר הבחירות לכנסת ה-23, הטיל הנשיא ראובן ריבלין את הרכבת הממשלה על יו"ר כחול לבן[6]. יושב ראש הכנסת היוצאת יולי אדלשטיין סירב לפנות את מקומו ליו"ר חדש ולאפשר הקמת ועדות, כולל ועדה לדיון בהסרת החסינות של נתניהו[7]. שקמה שוורצמן ברסלר ואחייה איל וירדן שוורצמן יזמו שיירות מחאה לכנסת וכן הפגנות סמוך לבתי חה"כ ממפלגת חוסן לישראל בהן אף יצא אל הפעיל תמיר חפץ יו"ר המפלגה בנימין גנץ[8]. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק נרתם וקרא ברשתות החברתיות להניף דגלים שחורים מהמרפסות והחלונות. ב-16 במרץ הוא כתב "כשיהיו מיליון כאלה על כל חלון ומרפסת - הנאשם ילך הביתה. לא ייסגר בית המשפט ולא תיסגר הכנסת. אנחנו, האזרחים לא ניתן לזה לעבור"[9].

מפגינים בכיכר פריז הסמוכה למתחם בלפור, 1 באוגוסט 2020

"המצור על בלפור"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2019 החלה אורי נחמן, חברת מרכז ליכוד, את "המצור על בלפור", ליד מעון ראש הממשלה בירושלים (בית אגיון). היא סברה שזו הכתובת למחאה ורק כך יהיה שינוי בישראל. אבל היא נותרה יחידה ומחאתה לא צברה תנופה. ב-6 ביוני חזרה נחמן לבלפור למצור של 24 שעות ביממה וישנה שם לבדה. ב-10 ביוני חבר אליה אמיר השכל, ופרסם ברשתות החברתיות על פתיחת שביתת שבת בבלפור. הוא כתב "ראיתם את ההפגנות בבית הלבן בוושינגטון? עכשיו אנחנו רוצים שבוושינגטון ייראו את ההפגנות מול מעון ראש הממשלה"[10] עם השכל הגיעו אנשי "מחאת היחידים"[11]. במתחם המחאה שהו בדרך כלל בין 10–50 איש. חלקם ישנים בשקי שינה על המדרכה, ולעיתים אצל שכנים בסביבה אשר פותחים לפני המוחים את בתיהם. אל מתחם המחאה עצמו הגיעו אזרחים כדי לתמוך ביושבים בו. האירוע המרכזי הוא קבלת שבת, אשר מושך קהל רב, ומתקיימות פעילויות כגון הרצאות, קונצרטים, הופעות, מדיטציה ושירה בציבור.

מעצרו של אמיר השכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 ביוני הגיעו שוטרים למתחם בלפור כדי לפזר את ההפגנה השבועית במתכונת "קבלת שבת", ועצרה את השכל, אשר נשא דברים במקום. נימוק המעצר היה שהשכל חסם את הכביש כשעתיים. המפגינים טענו שזו אמתלה, שכן הם והשכל עמדו על המדרכה[12][13]. יחד עם השכל נעצרו שבעה פעילים בהם סדי בן שטרית וגיל המרשלג. הוצע לשלושה להשתחרר בתמורה להתחייבות לא להגיע לבלפור, אך הם סירבו והועברו לבית המעצר הדרים. מעצרו של אמיר השכל עורר זעם ברשתות החברתיות, ולראשונה דיווחה התקשורת הממוסדת על מחאת היחידים. המעצר נתפס כמעצר פוליטי. מכל התארגנויות המחאה יצאה קריאה שלא משאירים את השכל לבד. למחרת המעצר מאות צעדו אל מגרש הרוסים וצבאו על בית משפט השלום, שם היו העצורים. אז גם הגיעו לראשונה אישי ציבור, בהם בוגי יעלון, וחברי כנסת מכל מפלגות האופוזיציה[14]. ביום ראשון לפנות בוקר שחררה אותם שופטת ללא תנאים[15]. בעקבות האירוע כל קבוצות המחאה המפוזרות בארץ עברו לבלפור.

הביביסטיליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משבר הקורונה ואופן ניהולו הגבירו את התסיסה בציבור. להפגנה שנערכה ב-14 ביולי, יום שלישי, מול מעון ראש הממשלה ובכיכר צרפת הסמוכה ("כיכר פריז") הגיעו אנשים רבים, וביניהם לראשונה גם צעירים רבים. ההפגנה כונתה בפי תומכיה "הביביסטיליה" בגלל התאריך ההיסטורי, יום הבסטיליה הצרפתי. הגיעו קבוצת "הבעלבתים" עם בנדנות ורודות ורקדניות מקבוצת "אירובי מהפכה"[16]. ההפגנה סימנה שינוי מגמה, ממחאה שקטה כמעט ללא אזכור בתקשורת הממוסדת, היא הפכה להפגנת המונים רועשת, עם סגנונות מחאה אינדיבידואליסטיים, תחפושות ומיצגים. זו הייתה ההפגנה הגדולה ביותר מאז תחילת "המצור על בלפור", אלפי אנשים לקחו בה חלק[17][18].

המשטרה נערכה להפגנה עם כוח גדול של שוטרי יס"מ, משמר הגבול, שוטרים סמויים. על פי עדויות המפגינים במקום הושתלו פרובוקטורים אלימים כדי לחבל במחאה[19]. בעשר בלילה יצאו מפגינים במצעד ברחובות ירושלים. המשטרה עצרה מפגינים אקראיים ופיזרה את האנשים בעזרת פרשים ומכת"זיות. המשטרה עצרה 50 מפגינים.

המשך המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מחאת הגשרים". בכ-300 גשרים וצמתים מפגינים מניפים דגלי ישראל ודגלים שחורים. מחלף אליקים

המחאה המשיכה להתנהל ללא מנהיגים, אך יש בה מספר קבוצות מרכזיות ופעילים מרכזיים שמשתפים ביניהם פעולה. בין הפעילים המרכזיים ניתן למנות את אמיר השכל ממחאת היחידים ששינתה את שמה ל"אין מצב"; ישי הדס מקבוצת Crime Minister; אורי נחמן שפתחה את "המצור על בלפור" עוד לפני גל המחאות; שקמה שוורצמן מקבוצת "הדגלים השחורים" שמארגנים בין היתר את מחאת הגשרים; עורך דין גונן בן יצחק שמלווה את המחאות מבחינה משפטית; הבעלבתים - קבוצה של שחקנים ואמנים צעירים שסמלם הוא הצבע הוורוד, נקראים גם "הבנדנות הוורודות", והם מקיימים מיצגים אמנותיים ומחלקים פרחים ודגלים ורודים; והעיתונאית העצמאית אור-לי ברלב שמסקרת את המחאה ומעבירה שידורים חיים ברשתות החברתיות[20]. השר לביטחון פנים אמיר אוחנה פנה אל אור לי ברלב בהזמנה לפגישה עם נציגי המחאה, אך היא דחתה את ההזמנה בנימוק ש"זוהי מחאה עממית ואין לה נציגים שידברו בשם העם"[21].

ביום חמישי שלאחר ה"ביביסטיליה" התקיימה שוב הפגנה גדולה. המשטרה פיזרה את ההפגנה בכוח רב ועם שימוש נרחב במכתזיות. תמונת מפגין כורע כשידו מניפה את דגל ישראל והוא מנסה להתגונן מפני סילון המים התפרסמה בעולם והפכה לאייקון של ההפגנה[22].

ההפגנות המשיכו בימי שלישי, חמישי, והפגנה גדולה בשבת שאליה הגיעו יותר ויותר אנשים. נערכו הפגנות גם בתל אביב ובקיסריה, ומחאת הגשרים התקיימה במקביל ברחבי הארץ כל יום שישי. ב-1 באוגוסט נערכה בבלפור הפגנה גדולה והשתתפו בה למעלה מ-10,000 איש. נתניהו לגלג על הנוכחות הדלילה והעלה בדף הפייסבוק שלו תמונה של מתחם הפגנה בתל אביב כמעט ריק לפני תחילת ההפגנה[23]. בתגובה התחילו מארגני ההפגנות לחלק צמידים ממוספרים כדי לדעת במדויק מה מספר האנשים. ב-29 באוגוסט התקיימה ההפגנה הגדולה ביותר עד אז. לטענת המארגנים חולקו בכניסות 40,000 צמידים ומספר המשתתפים בפועל היה אף גדול מכך[24].

הסמליל "לֵך."

המחאה צברה תאוצה גם ברשתות החברתיות. במהלכה, רוני דונביץ' יצר את הסמליל "לֵך." ובו למ"ד מתנפנפת השאולה מסמליל מפלגת הליכוד שעיצב גדעון שגיא. הסמליל זכה לתפוצה רחבה ברשת והפך ויראלי. הוא מופנה בהתרסה כנגד נתניהו, בו ציבור המוחים קורא לו לעזוב. השימוש העיקרי בו היה בצירוף לתמונת הפרופיל בפייסבוק[25].

מחאת הגשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנות מחאה כנגד נתניהו בגשר יגור במוצאי שבת 24 באוקטובר 2020

מחאת הגשרים[26] היא יוזמה של קבוצת הדגלים השחורים המבוססת על יוזמות מקומיות. מחאה זו החלה לאחר מעצרו של אמיר השכל במאהל ליד מעון בית ראש הממשלה בבלפור, והיא נמשכת ברציפות מאז ה-1 ביולי 2020. מעל 315 הפגנות מתקיימת מדי מוצאי שבת במספר רב של גשרים וצמתים ברחבי המדינה במקביל להפגנות במרכזי הערים[27]. המפגינים מניפים דגלי ישראל, דגלים ורודים, ודגלי מחאה שחורים, ונהגים שחולפים מתחת לגשר ומזדהים עם המחאה, צופרים לאות הזדהות. צפירות ההזדהות הפכו לאחד מסממני המחאה.

מחאות בערים וביישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנות מחאה בכיכר דוכיפת בעיר נשר. צילום קטע אחד בכיכר. יום חמישי ה-22 באוקטובר 2020

בעקבות החלטת ממשלה להגביל את ההפגנות למרחק של עד 1 ק"מ מכתובת המגורים, נוצרו באופן ספונטי הפגנות מקומיות ביישובים השונים על ידי תושבי המקום. התוצאה הביאה להרבה יותר נקודות מחאה ברחבי ישראל. הנקודות האלה דווחו על ידי המארגנים המקומיים בשכונות השונות למפות אינטראקטיביות שנוצרו על ידי גופי מחאה שונים, היוזמים המקומיים קישרו את נקודת המחאה שסומנה במפה לקבוצת פייסבוק, קבוצת ווטסאפ ספציפית, או לאירוע שנוצר בפייסבוק. ההפגנות המקומיות מתקיימות אחר הצהריים בימים שלישי, חמישי ושבת. לאחר ביטול מגבלת הה-1 ק"מ, חלק מהקבוצות המקומיות התבטלו, והמפגינים עברו להפגין במקומות מרכזיים יותר. לדוגמה בעיר נשר נוצרו 2 קבוצות מחאה: אחת בשכונת גבעת נשר, השנייה בכיכר דוכיפת בשכונת רמות יצחק. לאחר ביטול מגבלת ה-1 ק"מ נקודת ההפגנה בשכונת גבעת נשר בוטלה, והמפגינים עברו להפגין בכיכר דוכיפת ובגשר יגור. המפגינים במקומות אלה לא מזדהים עם קבוצת מחאה ספציפית, ונושאים איתם שלטים ודגלים מעשי ידיהם ומקבוצות מחאה השונות.

מחאת הצוללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיירת כלי רכב עם דגמי צוללות במסגרת "שיירת התקווה", כביש עוקף קריות, אוקטובר 2020

מחאת הצוללות התחילה כמיצג של קצינים ולוחמים במילואים בצה"ל שתובעים מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה של פרשת הצוללות. הם לבשו מדים של הצבא המצרי כביכול, ונסעו בארץ בשיירה של כלי רכב מעוטרים בדגלי מצריים, כשהם גוררים ארבע צוללות. על הצוללות כתוב "אח"י שחיתות", "אח"י שוחד" "תודה ביבי" בערבית ו-"Milikowsky" (איש העסקים נתן מיליקובסקי, בן דודו של נתניהו). יעד השיירה היה מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, שם התקיימה טקס מסירת הצוללות לצבא המצרי[28].

בראשית אוקטובר נודע שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט להפסיק את הבדיקה בפרשת הצוללות נגד נתניהו[29]. בתגובה ארגנה קבוצת "חקירה עכשיו" שיירת מחאה גדולה, וב-14 לאוקטובר יצאו שלוש שיירות מקצות הארץ לכיוון בלפור. השיירה הצפונית יצאה מכפר בלום בשש בבוקר ובה כחמישים דגמי צוללות שנגררו או הורכבו על גגות כלי הרכב. על הצוללות היו כיתובים כגון אח"י מושחת ואח"י שוחד.

שיירת הצוללות של "חקירה עכשיו" נכנסת לחיפה

השיירה עצרה בחיפה ליד מוזיאון חיל הים בחיפה, שם הצטרפו אליה כלי רכב וצוללות נוספים. משם היא המשיכה לקיסריה לעצרת גדולה שבה שרה אחינועם ניני, בשמיים חגו טרקטורונים מעופפים, ומטס הצדעה של אווירוני אולטרה לייט חלף בתצורת חץ מעל העצרת. בתל אביב נסע פלג מהשיירה אל שגרירות גרמניה ושאר כלי הרכב עצרו ברחבת מוזיאון תל אביב. השיירה ובה כמאה צוללות המשיכה לכיוון ירושלים בליווי אופנוענים ואלפי כלי רכב. בצדי הדרכים ובצמתים ועל הגשרים קיבלו אנשים את פני השיירה בהנפת דגלים. עם ערב הגיעה השיירה לירושלים, והתקיימה שם עצרת ברוב עם. שום ערוץ תקשורת ממסדי לא סיקר את האירוע.

צוללת צהובה ממתינה לשאר שיירת הצוללות ליד מוזיאון ההעפלה בחיפה. 14 באוקטובר 2020

שיירת התקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שיירת התקווה" נכנסת לירושלים, 26 בספטמבר 2020

לאחר ההסרה ההדרגתית של הסגר הראשון הלכה והתפשטה שוב מגפת הקורונה, עם התפשטות מואצת בריכוזים חרדים וריכוזים ערבים[30]. נתניהו החליט, בניגוד לדעת מומחים ובניגוד לפרויקטור הקורונה רוני גמזו[31], להטיל סגר שני על המדינה כולה, וכך לעצור גם את המחאות. ב-25 בספטמבר אישרה הממשלה סגר כללי, במסגרתו ניתן יהיה להתרחק מהבית עד קילומטר אחד. בתגובה ארגנו קבוצות המחאה את "שיירת תקווה" - במקום מחאה רגלית, מחאת מכונית. ביום שבת 26 בספטמבר, לאחר כניסת הסגר אך לפני שנכנסו תקנות המרחק לתוקפן, זרם טור של אלפי כלי בכבישים הריקים בגלל הסגר, המובילים לירושלים. זה היה אירוע בקנה מידה גדול שכלל לראשונה גם אנשים בגילאים שונים שלא השתתפו עד אז במחאות[32]. שוטרים הציבו מחסומים ועיכבו את השיירות כדי להאטן, ואורך טור המכוניות שבדרך התמשך על פני עשרות קילומטרים. חלק מהמוחים הגיעו לירושלים וחזרו על עקבותיהם, וחלק המשיכו לבלפור ושם התקיימה מחאה עם כ-12 אלף איש.

תגובת נתניהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למן ההפגנות הראשונות ביולי 2020 נתניהו לעג למפגינים ברשתות החברתיות ואף בנאומיו לאומה, וטפל עליהם האשמות שווא. הוא כינה אותם "מפיצי מחלות" כלומר מדביקים בקורונה, אף שההפגנות התקיימו באוויר הפתוח ומיולי ועד אוקטובר 2020 - תקופה שבה התפשטות הקורונה בישראל האצה - לא אותר אדם שנדבק בהפגנות[33][34], זאת לעומת הדבקות במקומות סגורים כגון בתי כנסת ובתי ספר. הוא כינה את המפגינים "אנרכיסטים" אף שהם דורשים ממשל נקי משחיתות ודמוקרטי, ולא אנרכיה. הוא טען שהמפגינים אלימים, אף שהאלימות הייתה מכוונת כלפי המפגינים מצד המשטרה ומצד ביביסטים. מקרה האלימות היחיד שתועד מצד מפגינים היה חטיפת המיקרופון של אבישי בן חיים שבא עם צוות צילום להפגנה בבלפור ביום "הביביסטליה"[35]. העיתונאי ספי רכלבסקי העיד שהאדם שחטף לבן חיים את המיקרופון הוא פרובוקטור וחטף לפני כן את המיקרופון של ישי הדס מקבוצת קריים מיניסטר[36]. על אף כל זאת נאמניו של נתניהו המשיכו לטעון שאכן המפגינים הם אנרכיסטים מפיצי מחלות ואלימים, כדברי ראש הממשלה.

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, סיפר בראיון שהוא מראה לאביו סרטונים מההפגנות, וזה מבדר אותו ונותן לו אפילו קצת כוח[37]. ב-17 ביולי הוא העלה תמונת כזב בטוויטר, תמונה שצולמה בארצות הברית של אדם שעושה את צרכיו על מכונית. הוא הציג אותה כאילו המצולם הוא מאנשי מאהל בלפור[38]. גולשים העירו לו מיד שזו תמונה שמצא בגוגל, אך למרות זאת, שבוע לאחר מכן הדהד נתניהו האב בנאום טלוויזיוני את הציוץ הכוזב, וקרא לא לגרור את המדינה "להפצת מחלות באמצעות תנאים סניטריים איומים של עשיית צרכים ברחובות ובחצרות"[39].

נתניהו כתב ואמר שוב ושוב שהמוחים מסיתים להורגו. ב-29 ביולי הוא העלה בטוויטר פוסט של "דנה רון" שקורא לירות בו[40]. מומחה הרשתות יוסי דורפמן בדק את הפרופיל והגיע למסקנה שהוא מזויף. הוא מצא פרופילים פיקטיביים נוספים עם דברי הסתה שיאיר נתניהו העלה צילום שלהם, ובעקבות פנייה של מוחים חסמה פייסבוק את הפרופילים הפיקטיביים שנמצאו[41]. לא פורסם מאין הגיעו לנתניהו פוסטים מפרופילים פיקטיביים שאין להם עוקבים ואינם מוכרים ברשת. באותו ציוץ כתב נתניהו שהמשטרה עצרה "ליד משרד ראש הממשלה אדם שאיים לרצוח אותי ובכליו נמצאו סכינים"[42]. לאמיתו של דבר האיש נעצר ברחוב קפלן מול הכנסת, הוא דר רחוב לוקה בנפשו שהציק למפגינות מתנועת הצופים שהיו שם ואיים עליהן, הן קראו למשטרה לעזרה, והוא מסר מרצונו לשוטרים שני סכיני גילוח שהיו לו לשימושו[43][44].

התנהלות המשטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכת"זית מתיזה סילון מים מטווח קצר ישירות על ראשו של מפגין
תקריב

המפגינים הפנו ביקורת רבה כנגד התנהלות המשטרה. לטענתם, היות שלא מונה מפכ"ל למשטרה עוד משנת 2018, המשטרה הפכה כלי פוליטי בידי השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה. לטענת המפגינים, הניצבים נוקטים ביד קשה ואלימה נגד המפגינים כדי לרצות את אוחנה, ובכך להרוויח קרדיט אצלו במרוץ למפכ"לות. ביקורת זו מגובה על ידי בכירים במשטרת ישראל לשעבר, בהם המפכ"ל לשעבר משה קראדי וניצב בדימוס אליק רון[45]. היא הופנתה בייחוד כנגד מפקד מחוז ירושלים, דורון ידיד, נגדו המפגינים נוהגים לשיר "אתה לא תהיה מפכ"ל"[46]. בשיחה עם ידיד, אוחנה ביקש לאסור כליל על הפגנות ליד מעון ראש הממשלה, בניגוד לפסיקת בג"ץ וכן כי ברצונו "לאתגר את בג"ץ"[47]. בתגובה לאירוע, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שלח מכתב לממלא מקום מפכ"ל המשטרה, מוטי כהן, והזהירו שעל המשטרה לקבל החלטות בצורה עצמאית וללא שיקולים זרים[48].

כנגד המוחים נגד נתניהו נרשמה התנהלות חריגה מצד המשטרה. האמן זאב אנגלמאיר, המופיע בדמות הקומיקס "שושק'ה", נעצר בהפגנה בירושלים בחשד ל"הטרדה מינית של הציבור", עבירה שלא קיימת בחוק העונשין[49]. שוטרים נשלחו לבית של אדם כדי להורות לו להסיר מפייסבוק תמונה של נתניהו[50]. המפגינה איריס בוקר נחקרה בחשד להטרדה מינית של שרה נתניהו בשל ציוץ בטוויטר שכלל לא עסק בה[51]. כמו כן פעמיים שוטרים ופקחים מטעם עיריית ירושלים פשטו על מתחם המפגינים בבלפור והחרימו ציוד רב ללא צו בית משפט[52]. העירייה חויבה להחזיר את הציוד.

קבוצת "אימהות שומרות" מגנות בגופן על מפגינים מפני אלימות משטרתית, 4 באוגוסט, ירושלים

ב-15 ביולי נעצרו כ-50 מפגינים. המשטרה השתמשה במכת"זיות מטווח קצר ובניגוד לנוהל שאוסר פגיעה בראשים של מפגינים[53].

ב-5 באוקטובר ניידת משטרתית קראה בכרוז "רק ביבי" כנגד המפגינים בגשר נעורים הסמוך לכפר ויתקין[54].

ב-10 באוקטובר התראיין בערוץ 13 סנ"צ זיו שגיב, והציג כאמיתי מידע מתוך פוסט מזויף שבו הוצגו אנשי "קריים מיניסטר" כמתכננים לפגוע בשוטרים בעזרת גז מדמיע ושוקרים. למחרת הודה שגיב שמדובר בזיוף[55].

כנגד אלימות המשטרה התארגנה קבוצת "אימהות שומרות", שבאות להפגנות לבושות באפוד זוהר, ומטרתן להגן על הצעירים מאלימות מצד המשטרה[56]. הן מצוידות בסרט אדום באורך 25 מטר, שהוא המרחק המינימלי פי תקנות המשטרה להתזת סילוני מים על אנשים

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחאת הקילומטר - לאחר שהוגבלו ההפגנות לקילומטר אחד מבית המפגין, המחאה התפזרה למאות מחאות קטנות בצמתים, על הגשרים, בפינות רחוב ובכיכרות. רמת גן, 6 באוקטובר 2020

המיקום עיקרי של ההפגנות הוא בסמוך למעון ראש הממשלה בירושלים (בית אגיון). 61 מתושבי השכונות רחביה וטלביה, שבהן מתקיימות ההפגנות, עתרו לבג"ץ על מנת שיורה להעתיקן למקום אחר, או להגבילן בדרך אחרת במקום, בזמן ובכמות המשתתפים. העתירה נדחתה. בפסק הדין ציין השופט עוזי פוגלמן כי "מעונו הרשמי של ראש הממשלה הוא סמל שלטוני והוא נבחר על ידי המפגינים לא בכדי, לצורך העברת מסריהם [...] בחירת מיקומה של ההפגנה נושאת אמירה בעלת חשיבות עצמאית ונפרדת עבור המפגינים ואף היא חוסה תחת ההגנה של חירות ההפגנה והביטוי"[57]

בעקבות החרפת התחלואה בקורונה הוטל בחודש ספטמבר סגר על אזרחי ישראל. בעקבות הטלת מגבלה על יציאה מהבית לצרכים שאינם חיוניים מעל 1,000 מטר, עברו ההפגנות להתקיים בטווח זה. ב-3 באוקטובר התקיימו הפגנות ב-350 נקודות ברחבי הארץ. מספר מפגינים הותקפו על ידי מתנגדי ההפגנות.

הפגנת תמיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 באוגוסט התקיימה בכיכר פריז הפגנת תמיכה בראש הממשלה נתניהו, אשר מארגניה ציפו שיגיעו אליה כ-3,000 מפגינים[58], אף שלבסוף הגיעו אליה רק כ-300 מפגינים[59]. במקביל, בכיכר צרפת וברחוב בן מימון נערכה הפגנה בסדר גודל דומה נגד השחיתות. כדי לקיים את מפגן התמיכה בראש הממשלה, פינתה המשטרה את מאהל המחאה מול מעון ראש הממשלה בירושלים[58]; במהלך הפינוי נפצע כרמי גילון שאזק את עצמו למאהל המחאה[60].

סיקור המחאה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתונות העולמית עסקה באירועי המחאה נגד נתניהו. כתבות ומאמרים הופיעו בעיתונות וברשתות התקשורת החשובות בארצות הברית וכן בבריטניה, גם בארצות דוברות ערבית, וכן בטורקיה, גרמניה, ומדינות נוספות. ב-1 באוגוסט הופיע מאמר בוושינגטון פוסט בכותרת "אלפים מפגינים בעת שהמחאות נגד נתניהו תופסות תאוצה"[61], מצידה השני של המפה הפוליטית כתב הוושינגטון טיימס "נתניהו תוקף את התקשורת על רקע ההפגנות נגדו"[62][63].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלילים של ארגונים המשתתפים במחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שוחד, מרמה והפרת אמונים: כתבי אישום נגד ראש הממשלה נתניהו
  2. ^ גלעד מורג, מפגינים נגד שחיתות שלטונית: "ביבי, שחרר אותנו", באתר ynet, 17 בנובמבר 2018, דוד פלדשטיין: "ב-2016 יצאתי עם שלט "נתניהו תתפטר", הייתי היחידי במדינה".
  3. ^ "אוהבים את ישראל נפרדים מנתניהו"
  4. ^ מרד החטיארים: האנשים שהפגינו נגד מנדלבליט לפני שהשמאל הכשיר את המחאה
  5. ^ עשרות אלפים הפגינו בת"א: "נתניהו, ההיסטוריה לא תסלח לך"
  6. ^ ריבלין הטיל על גנץ את הרכבת הממשלה
  7. ^ בריאות העם או בריאות רה"מ
  8. ^ כך שיחת ווטסאפ בין שלושה אחים ואחות הפכה למחאת הדגלים השחורים
  9. ^ אהוד ברק בטוויטר מניף דגל שחור ממרפסתו
  10. ^ אמיר השכל מצייץ על תחילת שביתת השבת ברחוב בלפור בירושלים
  11. ^ נקראים גם אנשי "מחאת הכיסאות" משום שבתחילה כל מצטרף התבקש להביא עמו כיסא
  12. ^ מה באמת רואים בסרטון המעצר של השכל
  13. ^ מאות מפגינים נגד מעצר אמיר השכל בהפגנת השמאל
  14. ^ ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו במתחם בלפור, ביום שבת אחרי שחרור העצורים
  15. ^ השכל שוחרר ללא תנאים מגבילים: "מציאות מטורפת, איש לא ימנע מאיתנו להפגין"
  16. ^ איך הפכו הבנדנות הוורודות לסמל המחאה מול מעון ראש הממשלה?
  17. ^ אלפים הפגינו נגד נתניהו מול מעונו בבלפור: "רומס את שלטון החוק"
  18. ^ "ביביסטיליה, 50 עצורים
  19. ^ מארגני ההפגנה על האלימות: שתלו פרובוקטורים שיחבלו במחאה
  20. ^ הצגה של אישה אחת: למה כולם צופים בערוץ אור-לי ברלב?
  21. ^ תשובת אורי-לי ברלב להזמנת השר לבטחון פנים לפגישה עם נציגי המחאה
  22. ^ גלעד כהן, "רציתי להפיץ מסר שאנחנו לא במלחמת אחים", באתר ynet, 20 ביולי 2020
  23. ^ נתניהו מלגלג בדף הפייסבוק שלו על כמות המפגינים
  24. ^ "הדגלים השחורים" מודיעים על מספר הצמידים בדף הטוויטר שלהם
  25. ^ כך נוצרה והפכה לוויראלית הסיסמה "לֵך.", באתר הארץ
  26. ^ ""אי אפשר לשתוק יותר. חייבים להחליף את נתניהו": מסע מצולם במחאת הגשרים". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2020. 
  27. ^ פתיחת מחאת הגשרים בדף הפייסבוק של הדגלים השחורים
  28. ^ סרטון של שיירת הצוללות יוצאת לדרך
  29. ^ מנדלבליט צפוי להודיע על סגירת הבדיקה נגד נתניהו בפרשת המניות
  30. ^ שיעור התחלואה ביישובים החרדיים - 20.5%, בערביים - 9%
  31. ^ גמזו על התנהלות נתניהו: ההחלטה על סגר אומללה, הייתי צריך כדורים נגד בחילה
  32. ^ [ https://news.walla.co.il/item/3388942 שיירה לבלפור וקיסריה תוך שמירה על ההנחיות: כך יפגינו נגד נתניהו במוצ"ש]
  33. ^ האם הפגנות הן אכן מוקד הדבקה המוני?
  34. ^ ההפגנות לא מדבקות, השקרים דווקא כן
  35. ^ צעקו לי 'מרוקאי זבל', זהו מאבק על פני המדינה
  36. ^ עדות של העיתונאי ספי רכלבסקי שהאדם שחטף לאבישי בן חיים את המיקרופון חטף לפני כן את המיקרופון של ישי הדס
  37. ^ יאיר נתניהו: אני מראה לאבא שלי חייזרים מההפגנות, זה מבדר אותו
  38. ^ יאיר נתניהו הפיץ תמונה שקרית של מפגין עושה צרכיו ליד מעון רה"מ
  39. ^ על הפצת מחלות והפצת שקרים
  40. ^ נתניהו מפרסם פוסט מפרופיל פיקטיבי
  41. ^ כתבה בערוץ כאן על הפרופילים הפיקטיביים הקוראים כביכול לרצוח את נתניהו
  42. ^ ציוץ של נתניהו "אתמול המשטרה עצרה ליד משרד ראש הממשלה אדם שאיים לרצוח אותי ובכליו נמצאו סכינים"
  43. ^ דיווח המפגינות מול הכנסת על דר הרחוב שהציק להן
  44. ^ עוה"ד של העצור מול משרד רה"מ: הוא דר רחוב שזקוק לסיוע
  45. ^ בכירים לשעבר במשטרה: מפקדים נוקטים יד קשה נגד המחאה כדי לרצות את אוחנה, באתר הארץ
  46. ^ המפגינים בבלפור פוזרו - 5 נעצרו ומעל 150 דוחות חולקו; בממשלה האשימו: "חוסר אחריות", באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2020‏
    אתה לא תהיה מפכ"ל, בעמוד הפייסבוק של "קומי ישראל", ‏26 ביולי 2020
  47. ^ הודלפה הקלטה מפגישת אמיר אוחנה וקציני משטרה
  48. ^ היועמ"ש על הקלטות אוחנה: "על המשטרה לקבל החלטות ללא שיקולים זרים"
  49. ^ בר פלגו יהושע (ג'וש) בריינר, האמן זאב אנגלמאיר נעצר בהפגנה בתחפושת "שושקה" בחשד להטרדה מינית, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2020
  50. ^ יהושע (ג'וש) בריינרשוטר נשלח לביתו של אדם כדי להורות לו להסיר מפייסבוק תמונה של נתניהו, באתר הארץ, 31 ביולי 2020
  51. ^ יואב איילון, הטרדה מינית של שרה נתניהו? הבלוגרית שנחקרה מאיימת לתבוע את המשטרה, באתר אייס, 7 בספטמבר 2020
  52. ^ שוב הגיעו שוטרים ופקחים ב 5:50 בבוקר לבזוז את כל הציוד האישי של המפגינים, ציוץ של אייבי בנימין
  53. ^ כתבי ynet, 50 עצורים בעימותים אלימים אחרי ההפגנה ליד מעון רה"מ: "זעם שלא היה עד עכשיו", באתר ynet, 15 ביולי 2020
  54. ^ רענן בן צור, ניידת משטרה כרזה למפגינים מתחת לגשר: "רק ביבי", באתר ynet, 5 באוקטובר 2020
  55. ^ יואב איילון, "נחלק גז מדמיע ושוקרים": סערת הפוסט המזויף נגד "קריים מיניסטר", באתר אייס, 11 באוקטובר 2020
  56. ^ "רוצות להגן על הילדים": תכירו את האמהות ששומרות על המפגינים בבלפור
  57. ^ בג"ץ 5078/20 טלי פדידה ו-60 אחרים נ' משטרת ישראל – מפקד מחוז ירושלים ניצב דורון ידיד ואחרים, ניתן ב-19 באוגוסט 2020
  58. ^ 1 2 N12 - המשטרה מפנה בכוח מפגינים נגד נתניהו מול המעון בבלפור, N12, ‏2020-08-20
  59. ^ מאות תומכי ומתנגדי נתניהו הפגינו בבלפור; ארבעה נעצרו - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-08-20
  60. ^ ניר חסון, עכשיומיושר. כרמי גילון נגרר פצוע בידעו על ידי השוטרים. המאהל פונה. הכיכר מחכה לביביסטים., Twitter, ‏20 באוגוסט 2020
  61. ^ Thousands demonstrate as anti-Netanyahu protests gain steam
  62. ^ Israel's Netanyahu rails at media over protests against him
  63. ^ העולם כולו צופה