ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/אלישע בן אבויה
| תקופת הפעילות | דור שלישי לתנאים |
|---|---|
| פטירה | המאה השנייה |
| תלמידיו | רבי מאיר |
| בני דורו | רבי עקיבא, בן עזאי, בן זומא |
אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש". בר הפלוגתא של רבי עקיבא. בן אבויה חי אחרי חורבן בית שני ובשלב מאוחר יותר של חייו הפך לאפיקורס, כפר בתורה כולה והתחבר לרומאים. בשל כך, הוא נזכר בתלמוד בכינוי "אחר". על מקור הכינוי מסופר במסכת חגיגה:[1] מיד כשחדל לקיים מצוות, הלך לזונה. אמרה לו: וכי אינך אלישע בן אבויה? עקר צנון מערוגתו בשבת (ובכך ביצע מלאכת קוצר וחילל את השבת) ונתן לה. אמרה: אחר הוא.
אמרות ספורות של אלישע בן אבויה, לפני התפקרותו, פזורות ברחבי התלמוד, במסכת אבות[2] ובאבות דרבי נתן.
נכדו (בן בתו) היה התנא רבי יעקב.[3]
כפירתו בה'[עריכת קוד מקור]
אלישע בן אבויה נחשב לפני כפירתו בה', לאחד מגדולי התנאים:
אָמְרוּ עָלָיו עַל אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה הָעֲזָרָה נִנְעֶלֶת עַל אִישׁ חָכָם וְגִבּוֹר בַּתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מְדַבֵּר וְדוֹרֵשׁ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית אוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל טְבֶרְיָא, הָיוּ כָּל הַחֲבֵרִים עוֹמְדִים וּמַאֲזִינִים לִדְבָרָיו, וְאַחַר כָּךְ בָּאִים כֻּלָּם וְנוֹשְׁקִין אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אִם בִּטְבֶרְיָא כָּךְ, קַל וָחֹמֶר בִּשְׁאָר מְדִינוֹת וּבִשְׁאָר עֲיָרוֹת.
בשלב מסוים של חייו כפר אלישע בן אבויה בתורה ומאז ואילך הוא נקרא "אחר" בתלמוד, ואִמרותיו ופרשנויותיו משויכות לשם זה. בתלמודים מובאות סברות רבות לגבי מניעיו של אלישע לכפור בדתו:
- בתלמוד הבבלי, (מסכת חגיגה, דף י"ד, עמוד ב') מובא שהיה אחד מהארבעה שנכנסו לפרדס, כלומר התעסקו בחכמות מיסטיות נשגבות, משראה בישיבה של מעלה את המלאך מטטרון יושב (בעוד כל המלאכים חייבים לעמוד) שיער בנפשו שמא קיימות שתי רשויות, כלומר שני אלים, וכתוצאה מכך "קיצץ בִּנטיעות" וחדל לקיים מצוות.
- בסוגיא המקבילה בתלמוד הירושלמי (מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א') מצוטט אלישע עצמו כמספר על אביו שהקדישו לתורה ביום מילתו, מפני שהאמין בכוחו המיסטי של לימוד התורה. ומסכמת הגמרא: "לפי שלא הייתה כוונתו לשם שמים, לפיכך לא נתקיימו בו".
- לפי סיפור המופיע בשני התלמודים (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ט, עמוד ב'), הסיבה להפיכתו לכופר הייתה שראה אב אומר לבנו לטפס על עץ לצורך מצוות שילוח הקן. הבן קיים את דברי אביו, נפל מן העץ ומת. מכיוון שעל שתי מצוות אלו (מצוות שילוח הקן ומצוות כיבוד אב) נאמר בפירוש בתורה ששכרן אריכות ימים הגיב אלישע למראה עיניו בכפירה (הגמרא מוסיפה שבאמת יש לפרש שהכוונה לאריכות ימים לעולם הבא).
- באותו מקום מסופר גם שכאשר ראה אלישע את לשונו של רבי חוצפית המתורגמן,[4] אחד מעשרת הרוגי מלכות, מוטלת באשפה, אמר: "פה שהפיק מרגליות - ילחך עפר?".
חז"ל תלו את מצבו גם בעיסוק בחכמה יוונית ובספרי מינים (תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ו, עמוד ב'), ואף בכך שאמו עברה סמוך לבתי עבודה זרה בעת שהייתה מעוברת, והריחה מתקרובת העבודה הזרה.
סיפורים אחרים בתלמוד מתארים את מעשיו של אלישע בעקבות כפירתו. בתלמוד הירושלמי מסופר[5] כי לא רק זאת, אלא גם שרמס בפרהסיא ובמפגיע את מצוות התורה ברוכבו על סוסו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת באזור הר הבית ("לפני בית קודש הקדשים"). למרות זאת, צעד לצדו תלמידו רבי מאיר, עד שאמר לו אלישע: לפי מספר צעדי סוסי, אני מבין שעד כאן מותר לך ללכת עמדי, מכאן ואילך תחום שבת. רבי מאיר אמר לו: כה רבה חכמתך ואין אתה חוזר בך? השיב לו אלישע כי שמע מאחורי הפרגוד שלכולם פתוחה דלת התשובה "חוץ מאחר" (או בלשון המקורית "שובו בנים שובבים חוץ מאחר"). התבטאות אחרת שנקשרה ברבי מאיר:[6] "רבי מאיר רימון [אלישע בן אבויה] מצא. תוכו [הידע הנרחב של אלישע בן אבויה בתורה] אכל, קליפתו [כפירתו] זרק".
סופו[עריכת קוד מקור]
כאשר גסס אלישע ממחלה בא אליו רבי מאיר וביקש ממנו שיחזור בתשובה. אלישע אמר לו: "ועד כאן מקבלים? [האם יקבלו תשובה של חוטא כמוני?]" אמר לו רבי מאיר: "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד-דַּכָּא" – עד דכדוכה של הנפש. אלישע התחיל לבכות עד שמת. לאחר מכן שמח רבי מאיר ואמר: "דומה, שמתוך תשובה נסתלק רבי" (ירושלמי, פרק ב, הלכה א).
על פי המסופר במסכת חגיגה, דף ט"ו, עמוד ב' שבתלמוד הבבלי, כשמת בן אבויה, בשמים אמרו כי לא ניתן להכניסו לעולם הבא, מפני שחטא ולא כפר בלבו בלבד; עם זאת גם לדון אותו ולהכניסו לגיהנום אי אפשר, בשל התורה שלמד. משום כך אמר תלמידו רבי מאיר: "מתי אמות ואעלה עשן מקברו" [של אלישע, מפני שעדיף שיישפט וייענש זמן מסוים בגיהנום ואחר כך יעבור לעולם הבא]. לפי הגמרא, אמנם לאחר מותו עלה עשן מקברו של אלישע, אך רבי יוחנן טען שאין זה מספיק, שכֵּן "אחד היה בינינו, ואין אנו יכולים להצילו?!". הוא הבטיח שיעלהו לעולם הבא, ואומנם כאשר מת רבי יוחנן, הסתלק העשן ונודע כי "אחר" נכנס לגן עדן.
מקום קבורתו[עריכת קוד מקור]
מסורת מאוחרת ויחידה גורסת כי קברו מצוי בכפר חיטין, ע"פ השערתו של יצחק בן אליהו פסח גולדהאר בספר המחקר שלו "אדמת קודש": "בקבר הנקרא נבי-אללא-שייב אשר בעיר עת קצין Hattin קברו את אלישע בן אבויה שמת בעיר ההיא". המקום שאליו התכוון הוא המצוין כיום כקבר יתרו,[7] בו חוגגים הדרוזים את חג נבי שועייב.
צאצאיו[עריכת קוד מקור]
- בתלמוד הבבלי[8] והירושלמי[9] מסופר שבנותיו של "אחר" ביקשו מרבי לפרנסן. בתחילה הוא הגיב אליהן בצורה קשה מאוד ("עדיין יש מזרעו בעולם?!") וסירב לבקשתן בגלל אביהן, אך בסוף חזר בו בגלל תורתו של אביהן ופרנסן.
- רב יוסף אמר שרבי יעקב היה בן בִּתו של "אחר"[10], ואילו "אחר" היה דורש כנכדו שהשכר על המצוות הוא רק בעולם הבא - לא היה חוטא.
לכאורה, קשה להלום את שני המקורות הללו יחד, שכן, רבי יעקב היה רבו של רבי - ואיך הגיב בצורה קשה כל כך לזרעו של "אחר"?
יש שהציעו[11] שיש טעות בגרסה בדברי רב יוסף, והיה צ"ל: "כרבי יעקב בר קרשי", ונוצר שיבוש ל"בר ברתיה". לפי זה, ר' יעקב כלל אינו בנו של "אחר", והכול מיושב. ויש שהציעו[12] שרבי יעקב נכדו של "אחר" – איננו רבי יעקב בר קורשי רבו של רבי.
בסיפורת[עריכת קוד מקור]
בספרו של איש תנועת ההשכלה היהודית בווילנה, קלמן שולמן, "שפה ברורה" (מהדורה ראשונה ב-1848, מהדורה שנייה ב-1864) נכלל הסיפור הקצר "אלישע בן אבויה".[13]
אלישע בן אבויה הוא גיבור הרומן של מילטון שטיינברג (Milton Steinberg), "As a Driven Leaf", שיצא לאור בשנת 1939, ותורגם לעברית, בשם "כעלה נידף", בשנת 1946 בידי יונתן רטוש (בשם העט יוסף לוז), ובשנת 2015 בידי יעל ענבר (עם מבוא מאת דב אלבוים).
בשנת 1947 פורסם סיפור קצר מאת משה שמיר "על סוסו בשבת", שנקודת המוצא שלו היא הסיפור התלמודי לפי אלישע בן אבויה רכב על סוס בשבת, ותלמידו רבי מאיר הלך לצדו.[14]
גיבור הרומן "בחזרה מעמק רפאים" מאת חיים באר הוא אלישע מילגרוים, יהודי שהתנצר. הזיקה בין אלישע מילגרוים לאלישע בן אבויה ניכרת לקורא, ואף מצוינת במפורש בתיאור קבורתו השנייה של אלישע מילגרוים.[15]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- שלמה רובין, ילקוט שלמה, קרקוב 1896, עמודים 17–28.
- יהודה ליבס, חטאו של אלישע: ארבעה שנכנסו לפרדס וטבעה של המיסטיקה התלמודית, ירושלים, אקדמון תש"ן (מהדורה שנייה).
- אבי כ"ץ, אל תאמין בעצמך עד יום מותך - לדמותו של 'אחר', מכרמי שומרון, ביטאון ישיבת ההסדר קרני שומרון, חוברת 28, תשנ"ז.
- נורית בארי, יצא לתרבות רעה - סיפורו של אלישע בן אבויה, ידיעות ספרים, 2007.[16]
- בנימין לאו, "אלישע בן אבויה", בספרו: חכמים, כרך שלישי: ימי גליל, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 203-186.
- רות קלדרון, השוק. הבית. הלב., כתר הוצאה לאור 2001, עמודים 133–142.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- הרב אהרן הימן, "מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/אלישע בן אבויה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- הרב אהרן הימן, "אחרים", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- יונתן רוזנצוויג, קווים לדמותו של אלישע בן אבויה, באתר "דעת"
- יהודה איזנברג, אלישע בן אבויה, תלמיד חכם שסרח, באתר "דעת"
- משה ליב ליליינבלום, משנת אלישע בן אבויה, פרויקט בן-יהודה
- חטאו של אלישע - קריאה צמודה בדמותו התלמודית של אלישע בן אבויה ותלמידו רבי מאיר
- יואל פרץ, נכוה באור - פרשת חייו ומותו של אלישע בן אבויה
- אושי דרמן, הגאון בתורה שהפך לכופר הגדול מכולם, בלוג בית התפוצות, ספטמבר 2018
- יצחק ברוך, הרב לשעבר, באתר "צריך עיון", י"ז בטבת ה'תשע"ט.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ו, עמוד א'.
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה כ'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ט, עמוד ב'.
- ^ לפי גרסת הרש"ש ועוד מדובר היה בלשונו של רבי יהודה הנחתום.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ו, עמוד ב'
- ^ מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ו, עמוד ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ט, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קמ"ב, עמוד א'.
- ^ "תולדות תנאים ואמוראים" (ח"ב, ר' יעקב).
- ^ בספר יוחסין (מאמר ראשון וכן: שם, אלף‑בית, רבי יעקב).
- ^ קלמן שולמן, אלישע בן אבויה, בפרויקט בן-יהודה
- ^ דוד שחר, ברכה למשה : על דמותו של אלישע בן-אבויה בסיפורו של משה שמיר "על סוסו בשבת", בצרון 342-343, אוקטובר 1981, עמ' 012-016
- ^ חיים באר, בחזרה מעמק רפאים, עם עובד, 2018, עמ' 207–208;
ניצה בן-דב, קשרי קשרים, על ספרו החדש של חיים באר, בחזרה מעמק רפאים, גג 46, קיץ 2018, עמ' 11–12 - ^ ניסן רובין, "אל תבט במעשיו, תבט בתורתו", באתר הארץ, 11 בספטמבר 2007 - ביקורת על ספרה של נורית בארי 'יצא לתרבות רעה: אלישע בן אבויה - "אחר"';
אברהם וולפיש, החיפוש אחר אלישע בן אבויה הספרותי וההיסטורי, קתרסיס 11, תשס"ט, עמ' 57-23