לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "הסכם סייקס–פיקו"

מ
מ (הוספת קישור לבית לאומי לעם היהודי)
לאחר כיבושן של [[באר שבע]] ו[[עזה]] בסוף אוקטובר 1917, בריטניה פרסמה ב-[[2 בנובמבר]] 1917 את "הצהרת בלפור", כדי להדוף את התביעה הצרפתית לממשל בינלאומי בפלשתינה, כפי שנקבע בהסכם "סייקס-פיקו". הצהרת בלפור הכריזה:
 
"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת [[בית לאומי לעם היהודי]] בפלשתינה, ותעשה את מיטב המאמצים להשגת מטרה זו, בתנאי שלא תפגענה זכויותיהן האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות הקיימות בפלשתינה, או בזכויות ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת".{{הערה|ג'יימס באר, קו בחול, בריטניה צרפת והמאבק שעיצב את המזרח התיכון, אופוס הוצאה לאור, 2015, עמוד 72}}
ההצהרה מבחינת ה[[ציונות]] הייתה פריצת דרך היסטורית. היו בין היהודים שהשוו את ההצהרה ל[[הצהרת כורש]]. לאחר פרסום ההצהרה פרצה שמחה גדולה בעולם היהודי. ברחבי העולם אורגנו עצרות הזדהות יהודיות פרו-בריטיות. עם זאת היו קבוצות מיעוט יהודיות ששללו את ההצהרה והכריזו מלחמה עליה ועל הציונות. בעולם הערבי ההצהרה נתקבלה ב[[דיכוטומיה|דיכוטומיות]], [[ערביי ארץ ישראל]] קיבלו אותה באיבה גלויה, ובתגובה אף איימו במהומות דמים, אך ה[[אמיר]] [[פייסל הראשון, מלך עיראק|פייסל הראשון]], אחד מהמנהיגים הערבים הבולטים באותה תקופה, קיבל אותה באהדה, והסכים לה, בתנאי שיוגשמו במקביל השאיפות הלאומיות הערביות במלואן.