הזהו אדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הזהו אדם?
הזהו אדם.jpg
מחבר פרימו לוי
שם בשפת המקור Se questo è un uomo
שפת המקור איטלקית
הוצאה עם עובד
שנת הוצאה 1988
סוגה ממואר
תרגום לעברית יצחק גרטי
מספר עמודים 188
סדרת ספרים ספרית אפקים

הזהו אדםאיטלקית: Se questo è un uomo) הוא ספר תעודי מאת הסופר האיטלקי-יהודי פרימו לוי אודות החוויות האישיות על מאסרו ועבודתו בכפיה במחנה ההשמדה אושוויץ בתקופת השואה.

הספר יצא לאור באיטלקית בנובמבר 1947, ובעברית יצא לאור רק ב-1988, לאחר מותו של לוי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי כתב את הספר מתוך דחף לתת עדות לזוועות שבוצעו בידי הנאצים במחנה בתהליך השמדת היהודים והאנשים האחרים בשואה. הוא קרא עדויות רבות של עדים וניצולים, נכח בפגישות של ניצולים, והפך בסופו של דבר לדמות סמלית של אנטי-פאשיסטים באיטליה.

לוי ביקר בלמעלה מ-130 בתי ספר כדי לדבר על החוויות שלו באושוויץ. הוא נדהם מהרוויזיוניסטים שניסו לשכתב את ההיסטוריה של המחנות ולהמעיט מעוצמת הזוועות, מה שכיום מכונה הכחשת השואה. גישתו הייתה שמחנות המוות של הנאצים והניסיונות להשמדת היהודים היו זוועה ייחודית בהיסטוריה בגלל הניסיון לבצע השמדה מוחלטת של "גזע נחות" על ידי קבוצה שתפסה את עצמה כעליונה. זה היה ניסיון מאורגן, שיטתי וממוכן מאוד, שניסה להפחית בערך היהודים וניסיון למחיקה מוחלטת שלהם עד כדי שימוש באפר שלהם כחומר גלם לדרכים.

עם חזרתו לאיטליה, היה לוי לכימאי תעשייתי במפעל בטורינו. הוא החל לכתוב על חוויותיו במחנה הריכוז ועל חזרתו לאיטליה דרך אירופה המזרחית, חומר שבו השתמש בשני ספריו הידועים, "הזהו אדם" ו"ההפוגה" (La tregua).

כאשר לוי שלח את הספר להוצאת ספרים בטורינו, עירו, ההוצאה דחתה אותו. הוצאה קטנה יותר רכשה את הזכויות של הספר מלוי, ובנובמבר 1947 הדפיסה 2,000 עותקים ממנו. אף שבאותו הזמן הופיעה בעיתון "לה-אוניטה" סקירה חיובית של הספר על ידי הכתב איטלו קלווינו, נמכרו ממנו רק 1,500 עותקים.

לוי היה חייב להמתין עד 1958 שבית ההוצאה שבטורינו יפרסם את הספר בהגהה מחודשת. ההוצאה לאור המחודשת הובילה לתרגום הספר לאנגלית ב-1959, ולאחר מכן לתרגום לשפות נוספות, ולקבלתו של הספר לספרות הקלאסית.

ספרו השני, "ההפוגה", שהוא ספר המשך המתאר את נדודיו עד חזרתו לביתו באיטליה, פורסם לראשונה ב-1963, כמעט 16 שנה לאחר פרסום הספר הראשון, וזיכה את לוי בפרסו הראשון. לאחר מכן כתב לוי ספרים נוספים, ובהם "זמן שאול" ו"הטבלה המחזורית".

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזהו אדם? / פרימו לוי

אתם היושבים באין מחריד
במשכנות מבטחים;
אתם המוצאים מאכל חם ופני ידיד
בשובכם הביתה עם הדמדומים:

התבוננו וראו הזהו אדם
העובד בביצה הקרה;
הוא, שאינו יודע מנוחה ונלחם
למען פת לחם זעירה.
שעבורו "כן" או "לא" לבן מוות היה.

התבוננו וראו האם אשה היא זאת.
בת בלי שם ובלא שיער;
שלא נותר בה עוד כח לזכור,
שעיניה ריקות וצונן חיקה
כצפרדע ביום חורף וכפור.

הרהרו וזכרו כי כל זאת אירע
והיו הדברים האלה:
אשר אנוכי מצווכם
לחלוק בלבכם.

ושננתם אותם לבניכם
בשבתכם בבית ובלכתכם בדרך,
בשבתכם ובקומכם
והיה כי תדמו- יאבדו בתוכם
ויך בכם החולי מכף רגל עד קודקוד.
ויהפכו מכם פניהם יוצאי חלציכם, עוד.

שיר המופיע בפתח הספר

הספר מתחיל בלכידתו של לוי בידי האיטלקים הפאשיסטים, ובהעברתו למחנה אושוויץ בפברואר 1944, בקליטתו במחנה, ממשיך בתיאור חוויותיו במחנה עבודת הכפייה שהיה מיועד להקמת בית חרושת לגומי סינתטי, ומסתיים בשחרור המחנה בידי הכוחות הסובייטים. מ־650 היהודים האיטלקים במשלוח שלו, היה לוי אחד מ־20 ששרדו את אושוויץ.

בתחילת הספר לוי מתאר את החיים במחנה על פי נושאים שונים כמו הקליטה במחנה, העבודה, הקאפו, טיפוסים שונים של אסירים במחנה, סלקציה בקרב האסירים לשם השמדה, תלייתו של אסיר שהשתתף בניסיון מרד במחנה, התנהלות כלכלת המחנה וכדומה.

לוי הצליח לשרוד בגלל צירוף של כמה סיבות: הוא ידע מעט גרמנית בזכות ספרי כימיה שכתובים בגרמנית שקרא והדבר היה לו לתועלת במחנה. הוא גם שילם לשיעורים בגרמנית ובהתמצאות ברחבי מחנה אושוויץ על ידי אסירים איטלקים שהכירו את המחנה.

לקראת סוף הספר מספר לוי את סיפורו באופן כרונולוגי יותר. עקב עברו ככימאי הוא נשלח ל"בחינה", ולאחר זמן מה, בנובמבר 1944, הוא מועבר ל"קומנדו כימיה" במפעלי בונה במחנה שנועדו לייצר גומי סינתטי. דבר זה לא מסייע לו בתחילה, היות שהוא מבצע העברה של שקים כבדים עם חומר כימי שורף, אך בהמשך הוא עובד בחדר סגור וכך נמנעת ממנו עבודת פרך בקור המקפיא שבחוץ.

זמן לא רב טרם שחרור המחנה, הוא חלה במחלת השנית ונכנס לבית החולים של המחנה. הדבר היה לו לתועלת - כאשר התקרב הצבא האדום, כוחות האס אס מיהרו לפנות את המחנה, ולקחו עמם את כל האסירים פרט לחולים הקשים (שאותם השאירו למות בגסיסה), בכללם לוי, לצעדת המוות על-מנת להתרחק מהצבא הרוסי המתקרב, צעדה שבה נהרגו רוב אלה שצעדו בה מאושוויץ. בזכות חוליו זכה לוי להישאר בחיים. לוי וחלק מהחולים הצליחו לשרוד במחנה הנטוש, עד שחרורו כעבור מספר ימים בידי כוחות הצבא האדום.

כתיבתו של לוי מתאפיינת ביכולת התבוננות מעמיקה המתארת פרטים קטנים בצורה חדה ולא רגשנית, ומצד שני מעבירה באופן חי מאוד את המאורעות.

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הזהו אדם, (תרגום מאיטלקית: יצחק גרטי), תל אביב: הוצאת עם עובד, 1989.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


השואה
Yellow star Jude Jew.svg
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם" • "הלילה (ספר)" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס - סיפורו של ניצול"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
סרטי השואה "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל