ממשלת ישראל השלושים ושבע

ממשלת ישראל השלושים ושבע
	ממשלת ישראל ה-37 במשכן הנשיא עם הנשיא יצחק הרצוג, 29 בדצמבר 2022; במרכז התמונה (מימין לשמאל): יצחק הרצוג ובנימין נתניהו.; בשורה השנייה (מימין לשמאל): השרים יצחק וסרלאוף, גילה גמליאל, מיכאל מלכיאלי, אופיר אקוניס, יריב לוין, יואב גלנט, אריה דרעי, מירי רגב, בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.; בשורה השלישית (מימין לשמאל): ראש הסגל בלשכת רה"מ צחי ברוורמן, השרים ניר ברקת, אופיר סופר, עידית סילמן, אלי כהן, איתמר בן גביר, אורית סטרוק, יואב קיש, עמיחי אליהו וגלית דיסטל-אטבריאן.; בשורה הרביעית (מימין לשמאל): השרים אבי דיכטר, חיים ביטון, ישראל כ"ץ, רון דרמר, יעקב מרגי, יצחק גולדקנופף, מיקי זוהר, שלמה קרעי, יואב בן צור ועמיחי שיקלי.
מידע כללי
	29 בדצמבר 2022 – מכהנת (3 שנים ו־4 חודשים)
תחום שיפוט	ישראל
ראש הממשלה	בנימין נתניהו
סגן ראש הממשלה	יריב לוין
מפלגה שולטת	הליכוד
סיעות	הליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, הימין הממלכתי
מספר שרים	33
	→ הממשלה ה-36
	דף הממשלה באתר הכנסת

ממשלת ישראל השלושים ושבע (מכונה גם ממשלת נתניהו השישית) היא ממשלת ישראל הנוכחית בראשות בנימין נתניהו. הממשלה קיבלה את אמונה של הכנסת העשרים וחמש והושבעה ב־29 בדצמבר 2022, ה' בטבת ה'תשפ"ג. מכהנים בה 33 שרים וחמישה סגני שרים, ובשיא גודלה היה מספר שריה הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.

בראשית כהונתה קידמה הממשלה רפורמה מקיפה במערכת המשפט, שעוררה מחאה ציבורית רחבת־היקף ומתמשכת. ב־7 באוקטובר 2023 פתח חמאס במתקפת פתע רחבת־היקף מרצועת עזה, ובעקבותיה פתחה ישראל במלחמה ברצועה, בלבנון, ביו״ש, ובסוריה שארכה יותר משנתיים והתאפיינה בלחימה אינטנסיבית, פגיעה נרחבת בתשתיות אזרחיות ברצועת עזה ובדרום לבנון, מה שהוביל מחד לפגיעה משמעותית בארגוני הטרור בכל הזירות ומאידך לביקורת בין-לאומית וטענות לרצח עם ברצועת עזה. במהלך המלחמה כבשה ישראל חלק ניכר מרצועת עזה, אזורים בדרום לבנון ובסוריה. מאוחר יותר, נכנסה ישראל לעימות חזיתי מול איראן, כאשר במבצעי "עם כלביא" ו"שאגת הארי" פגעה ישראל בתקיפות משולבות עם חיל האוויר של ארצות הברית בתוכנית הטילים הבליסטיים ותוכנית הגרעין של איראן, בסמלי השלטון של משטר האייתוללות, בבסיסים ואתרים המזוהים עם משמרות המהפכה.

רקע

ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)

מערכת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הייתה החמישית בישראל בתוך ארבע שנים, לאחר ארבע מערכות בחירות שלא הביאו לכינונה של ממשלה יציבה ומתפקדת לאורך זמן. מערכות הבחירות האלו באו לאחר כעשור שבו בנימין נתניהו כיהן כראש הממשלה. מול נתניהו התייצבו מפלגות שהתנגדו להמשך כהונתו, בהובלת יאיר לפיד ובני גנץ ומנעו ממנו להקים ממשלה פעם נוספת, כאשר מאידך היעדר רוב מוצק של מפלגות ציוניות המתנגדות לנתניהו הביא לכך שלא קמה ממשלה חלופית. בתווך היו מפלגות שלא זיהו עצמן עם אף אחד מן הצדדים בשלב כלשהו.

לאחר מערכת הבחירות השלישית, ובתוך מגפת הקורונה, החליטו נתניהו וגנץ להקים יחדיו ממשלת אחדות, ויזמו את מודל ממשלת חילופים. ואולם, ממשלה זו התפרקה לאחר כשנה ומדינת ישראל הלכה למערכת בחירות רביעית בתוך שלוש שנים.

ב־13 ביוני 2021 הוקמה ממשלת ישראל השלושים ושש, ובראשותה עמדו נפתלי בנט כראש הממשלה ויאיר לפיד כראש הממשלה החלופי. הממשלה נתמכה על רוב קואליציוני צר של 60–61 חברי כנסת משמונה סיעות.

במהלך כהונת הכנסת העשרים וארבע פחת בהדרגה הרוב הקואלציוני שעליו התבססה הממשלה, עד שב־20 ביוני 2022 הודיעו בנט ולפיד על מיצוי הניסיונות לייצב את הקואליציה ועל החלטתם להוביל לפיזור הכנסת ולעריכת בחירות. החוק לפיזור הכנסת התקבל ב־30 ביוני והבחירות נקבעו ל־1 בנובמבר. תוצאות הבחירות הביאו להכרעה בדבר חזרת נתניהו לתפקיד ראש הממשלה, כאשר הגוש שבראשותו זכה ב־64 מושבים בכנסת.

חלוקת המושבים בכנסת ערב כינון הממשלה

ערכים מורחבים – הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הכנסת העשרים וחמש

סיעה	ראש הסיעה	מושבים
הליכוד	בנימין נתניהו	32
יש עתיד	יאיר לפיד	24
המחנה הממלכתי	בני גנץ	12
ש"ס	אריה דרעי	11
יהדות התורה	יצחק גולדקנופף	7
הציונות הדתית	בצלאל סמוטריץ'	7
עוצמה יהודית	איתמר בן גביר	6
ישראל ביתנו	אביגדור ליברמן	6
רע"מ	מנסור עבאס	5
חד"ש-תע"ל	איימן עודה	5
העבודה	מרב מיכאלי	4
נעם	אבי מעוז	1

היסטוריה

הקמת הממשלה

ב־9 בנובמבר 2022 החל נשיא המדינה יצחק הרצוג בסבבי ההתייעצויות עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת, בדבר זהות המועמד להרכבת הממשלה.^[2]

ב־15 בנובמבר 2022 הושבעה הכנסת העשרים וחמש, כאשר המגעים לכינון הממשלה החלו עוד קודם לכן.

על בנימין נתניהו המליצו 64 חברי הכנסת: 32 חברי הליכוד, 11 חברי ש"ס, 7 חברי יהדות התורה, 7 חברי הציונות הדתית, 6 חברי עוצמה יהודית וחבר אחד מטעם נעם. בעד ראש הממשלה המכהן, יאיר לפיד, המליצו 28 חברי הכנסת (24 חברי יש עתיד ו-4 חברי מפלגת העבודה), ו־28 חברי הכנסת לא המליצו על אף מועמד (12 חברי המחנה הממלכתי, 6 חברי ישראל ביתנו, 5 חברי רע"ם ו־5 חברי חד"ש-תע"ל).

בהתאם להמלצות נציגי הסיעות, הטיל הרצוג על נתניהו ב־13 בנובמבר את מלאכת הרכבת הממשלה, וניתנה לו תקופה של 28 ימים בהתאם לחוק יסוד: הממשלה.^[3] בתום תקופה זו, ולאחר שביקש נתניהו לקבל הארכה של 14 ימים נוספים, הקציב לו הרצוג 10 ימי הארכה.^[4]

ב־21 בדצמבר, מעט לפני תום תקופת המנדט שניתנה לנתניהו, הוא הודיע לנשיא כי עלה בידו להרכיב ממשלה^[5]. ההודעה על כך נמסרה לכנסת ב־26 בדצמבר, ומועד ההשבעה נקבע ל־29 בדצמבר. ההסכמים הקואליציוניים נחתמו באופן סופי ב־28 בדצמבר והונחו על שולחן הכנסת בו ביום^[6].

בבוקר 29 בדצמבר כונסה הכנסת לישיבה לצורך כינון הממשלה, ובשעות אחר הצהריים התקיימה הצבעה לבחירת אמיר אוחנה לתפקיד יושב ראש הכנסת. לאחר מכן התקיימה ההצבעה על הבעת האמון בממשלה שהוצעה. בהבעת האמון בממשלה תמכו 63 חברי כנסת (ח"כ יעקב טסלר שהה מחוץ לישראל בזמן ההצבעה), ונגדה הצביעו 54. הממשלה קיבלה את אמון הכנסת, ושריה נשבעו אמונים מיד לאחר מכן.

טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל

בבוקר שבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד, הוביל חמאס מתקפת פתע רחבת היקף מרצועת עזה על ישראל, נגד יעדים במרחב עוטף עזה, תוך ביצוע טבח וחטיפת חיילים ואזרחים. במתקפה נרצחו ונהרגו כ־1,173^[7] ישראלים וזרים, ונפצעו כ־1,940. 251 אנשים נחטפו לרצועת עזה. בעקבות המתקפה הכריזה הממשלה על מלחמת חרבות ברזל שמטרותיה:

מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות
הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל
מאמץ מרבי לפתרון סוגיית החטופים
הגנה על גבולות המדינה ואזרחיה

בעקבות המלחמה והמצב הביטחוני, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר כי הודיע לראש הממשלה שהוא מוכן להתייצב למערכה ולדון על הצטרפות של המחנה הממלכתי בכוונה להקים קבינט מלחמה. לאחר כמה ימים החליטו סיעות הקואליציה לצרף את סיעת המחנה הממלכתי לממשלה לתקופת המלחמה כדי ליצור ממשלת אחדות שתכונה "ממשלת חירום לאומית". ב-12 באוקטובר 2023 הושבעו חמישה שרים מטעם המחנה הממלכתי^[8]. על פי ההסכם שנחתם בין סיעת הליכוד לסיעת המחנה הממלכתי, הממשלה בהרכב זה הייתה אמורה לכהן עד סוף המלחמה ובתקופה זו לא יקודמו חוקים ללא הסכמות הליכוד והמחנה הממלכתי^[9]. בנוסף לכך, תוארך עד לסיום המלחמה כהונת בעלי תפקידים שכהונתם אמורה להסתיים בזמן המלחמה.

ב-14 במרץ 2024 התפרקה השותפות בין בני גנץ לגדעון סער וסיעותיהם התפלגו^[10], ב-27 במרץ 2024 גדעון סער וסיעתו פרשו מהממשלה לאחר שלא קיבל מקום בקבינט המלחמה, וב-9 ביוני 2024 הודיע גנץ על פרישתו מהממשלה בעקבות חוסר גיבוש תוכנית פעולה אסטרטגית להמשך המלחמה^[11]. ב-30 בספטמבר 2024 הצטרפה מפלגת תקווה חדשה לקואליציה וגדעון סער חזר לכהן כשר ללא תיק וחבר בקבינט^[12], וב-5 בנובמבר 2024 מונה לשר החוץ.

ב-19 בינואר 2025 הודיע השר בן גביר על פרישת עוצמה יהודית מהקואליציה וזאת בעקבות עסקת החטופים אשר נחתמה יום קודם^[13]. שלושת השרים מטעם הסיעה התםטרו ממנה ושר הרווחה חיים כץ מונה לממלא מקום במשרדיהם^[14]. ב־19 במרץ 2025 שבה המפלגה לקואליציה והשלושה מונו מחדש כשרים.

ב-12 ביוני 2025 הודיע השר גולדקנופף על התפטרותו, בעקבות אי חקיקת חוק הגיוס^[15]. ביולי 2025 פרשו שרי מפלגת ש"ס ויהדות התורה מהממשלה מסיבה זו, והשרים כץ ויריב לוין מונו לממלאי מקומם^[16].

מדיניות הממשלה וציוני דרך

קווי היסוד של הממשלה

להלן קווי היסוד של הממשלה:^[17]^[18]

לעם היהודי זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל. הממשלה תקדם ותפתח את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל – בגליל, בנגב, בגולן, ביהודה ובשומרון.
הממשלה תפעל באופן אקטיבי כדי לבצר את הביטחון הלאומי ולהקנות ביטחון אישי לאזרחיה תוך מאבק נחרץ ונחוש באלימות ובטרור.
הממשלה תפעל להמשך המאבק נגד תוכנית הגרעין של איראן.
הממשלה תפעל לחיזוק מעמדה של ירושלים.
הממשלה תפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל.
הממשלה תחתור לצדק חברתי על ידי פיתוח הפריפריה וצמצום הפערים החברתיים תוך מאבק בלתי מתפשר בעוני באמצעות חינוך, תעסוקה, והגברת הסיוע לשכבות החלשות באוכלוסייה.
הממשלה תפעל לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית ולפתרון העומס בתחבורה.
הממשלה תקדם תוכנית להתמודדות עם יוקר המחיה הגואה ותפעל ליצירת התנאים הכלכליים שיאפשרו צמיחה בת קיימא.
הממשלה תראה בהוזלת מחירי הדיור והגדלת היצע הדירות, יעד לאומי, ותפעל להוזלת מחירי הדיור.
הממשלה תנקוט בצעדים להבטחת המשילות ולהשבת האיזון הראוי בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
הממשלה תפעל להגברת העלייה והקליטה מכל מדינות תבל.
הממשלה תעמיד את החינוך במרכז סדר העדיפויות הלאומי ותפעל לקידום רפורמות במערכת החינוך תוך פעולה לשוויון בין כל האוכלוסיות במערכות החינוך השונות וחיזוק הזהות היהודית.
הממשלה תשמור על צביונה היהודי של המדינה ומורשת ישראל, וכן תכבד את הדתות והמסורות של בני הדתות במדינה בהתאם לערכי מגילת העצמאות.
יישמר הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה כפי שהיה מקובל זה עשרות שנים בישראל ובכלל זה ביחס למקומות הקדושים.
הממשלה תפעל לטיפול בבעיית הביטחון האישי בחברה הערבית ומאבק בפשיעה בחברה הערבית, תוך עידוד השכלה, מתן פתרונות מתאימים וראויים לצעירים והשקעה מתאימה בתשתיות ביישובים הערביים.
הממשלה תפעל לקידום ההכשרה המקצועית וההשכלה במקצועות הטכנולוגיים לשם מתן מענה הולם לצרכים העדכניים של התעשייה בישראל כגורם צמיחה מרכזי במשק.
הממשלה תפעל לשילובם של בעלי מוגבלויות מכל סוג שהוא בחיי החברה, תוך סיוע בחינוכם ותעסוקתם, ותדאג לצרכיהם הבסיסיים של אלה שאינם מסוגלים לקיים את עצמם, לשיפור מעמד הקשישים, הנכים, ומשפחות מרובות ילדים.
הממשלה תפעל להגנה על איכות הסביבה בישראל, לשיפור איכות החיים של תושבי המדינה ולהשתתפות ישראל בתרומה למאמץ הגלובלי בנושאי אקלים וסביבה.
הממשלה תפעל לחיזוק כוחות הביטחון, ומתן גב ללוחמים והשוטרים כדי להילחם בטרור ולהכריע אותו.
הממשלה תפעל להכיר ברמת הגולן כחבל ארץ אסטרטגי, בעל פוטנציאל פיתוח רחב, ותיצור תנופת התיישבות, עשיה, פיתוח וקידום יזמויות תוך שמירה על ערכי הטבע, האדם והסביבה הייחודיים לגולן.

אירועים עיקריים

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: דרוש ארגון האירועים במבנה מסודר.

המערכה שבין המלחמות למניעת התבססות וסיכול פעילות התקפית של איראן במזרח התיכון.
גל הטרור בישראל (2023).
מבצע שובר גלים נגד הטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון.
31 בדצמבר 2022 – החלטת העצרת הכללית של האו"ם לבקש מבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג לגבש חוות דעת משפטית בנוגע ל"כיבוש הישראלי בגדה המערבית", השלטון הישראלי ביהודה ושומרון. דרום אפריקה פתחה בהליך משפטי כנגד ישראל בבית הדין.
4 בינואר 2023 ואילך – קידום הרפורמה המשפטית בישראל במגמה לצמצום עצמאותה וסמכותה של מערכת המשפט, ובכלל זה היועצים המשפטיים ובית המשפט העליון, וחיזוק סמכות הרשות המבצעת
4 בינואר 2023 ואילך – המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע.
18 בינואר 2023 – חבר הכנסת אריה דרעי פוטר מתפקידיו בממשלה בעקבות פסיקת בג"ץ שקבעה כי דרעי לא יכול לכהן כשר בממשלה^[19].
26–27 במרץ - ליל גלנט - מאות אלפי אזרחים ישראלים הפגינו וחסמו כבישים כמחאה בעקבות הודעתו של בנימין נתניהו על כוונתו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט, לאחר שזה הזהיר כי הרפורמה המשפטית שקודמה באותם ימים מהווה סכנה לביטחון המדינה.
1 באפריל 2023 – נכנס לתוקפו הסכם סחר חופשי מלא בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. ההסכם הוא הסכם הסחר החופשי המלא הראשון והיחיד בין ישראל למדינת ערב.
31 במאי 2023 – הוכרז על אישור של משרד האנרגיה בשדה גז בשם קטלן בבעלות חברת אנרג'יאן במים הכלכליים של ישראל בנפח של 68 BCM^[20].
7 באוקטובר 2023 – טבח שבעה באוקטובר, בו השתלטו מחבלי חמאס על מספר יישובים בעוטף עזה, רצחו 1,163 אנשים, פצעו 3,300 וחטפו 251 אנשים לרצועת עזה.
7 באוקטובר 2023 ואילך– מלחמת חרבות ברזל.
1 בפברואר 2024 – ארצות הברית ומדינות מערביות נוספות הטילו לראשונה סנקציות על מתנחלים שיוחסה להם אלימות נגד פלסטינים.
פברואר 2024 – דירוגה של ישראל על ידי מכון V-Dem הורד מדירוג דמוקרטיה ליברלית לדיורג דמוקרטיה אלקטורלית, דירוג שנשאר גם בשנת 2025^[21].
מרץ 2024 - משרד התחבורה הציג את רפורמת צדק תחבורתי
13 באפריל 2024 – התקיפה האיראנית על ישראל. מתקפה איראנית ישירה על ישראל בעקבות חיסול מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון
31 ביולי 2024 – ראש הלשכה המדינית של החמאס אסמאעיל הנייה נהרג בהתנקשות. על פי מקורות זרים בוצעה ההתנקשות על ידי ישראל.
במהלך 2024 שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות (מודי'ס, פיץ' וסטנדרד אנד פורס) הורידו את דירוגי האשראי של ישראל, לראשונה מאז תחילת הדירוג בשנת 1988^[22]. בספטמבר 2024 הורידה מודי'ס את הדירוג של ישראל בפעם השנייה השנה בשתי דרגות^[23]^[24]. גם סטנדרד אנד פורס הורידה שנית את דירוג האשראי באותה שנה^[25]. במאי 2026 העלתה S&P את דירוג האשראי ל-A עם תחזית יציבה^[26].
.יחסי חוץ בעקבות מלחמת חרבות ברזל – בעקבות המלחמה, החזירו טורקיה, הונדורס, צ'ילה, קולומביה, ירדן, בחריין וצ'אד את שגריריהן מישראל^[27]. ממשלות בוליביה, קולומביה וניקרגואה הודיעו על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל^[28]^[29]^[30]. טורקיה הכריזה על הפסקת הסחר עם ישראל^[31]^[32].
נובמבר 2024 – פורסמו נתוני מבחני TIMMS במתמטיקה ובמדעים ובציון במבחני ה-PIAAC לבדיקת מיומנויות מבוגרים משנת 2022–2023 ובהם ירידה בדירוג ישראל^[33].
21 בנובמבר 2024 – צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעקבות מלחמת חרבות ברזל, צווי מעצר שהוצאו על ידי בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעקבות חקירת בית הדין בעניין פלסטין לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לשר הביטחון יואב גלנט, בגין אחריות לפשע מלחמה ולעבירות נוספות^[34].
נובמבר 2024 - נחשפה פרשת הקשר בין לשכת נתניהו לממשלת קטר, כשיועצים בכירים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובכירים לשעבר במערכת הביטחון, פעלו כסוכני השפעה עבור ממשלת קטר.
16 בדצמבר 2024 – נחנך המחשב הקוונטי הראשון מתוצרת ישראל בטכנולוגיית על מוליך על ידי התעשייה האווירית ורשות החדשנות^[35].
10 בדצמבר 2025 – בוליביה חידשה את יחסיה עם ישראל לאחר שניתקה אותם באוקטובר 2023^[36].
26 בדצמבר 2025 – ישראל הכירה רשמית בסומלילנד כמדינה עצמאית וריבונית, ובכך הפכה למדינה הראשונה החברה באו"ם המכירה בעצמאות החבל^[37].

פעולות עיקריות

צבא וביטחון

9–13 במאי 2023 – מבצע מגן וחץ של צה"ל לסיכול בכירי ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ופגיעה בתשתיות הארגון ברצועת עזה^[38].
3–5 ביולי 2023 – מבצע בית וגן של צה"ל לסיכול תשתיות טרור, פגיעה במחבלים, מעצר מבוקשים, סיכול מפקדות וחמ"לים, מעבדות מטענים ואמל"ח במרחב העיר ומחנה הפליטים ג'נין.
7 באוקטובר 2023 – טבח שבעה באוקטובר בעקבותיו נפתחת מלחמת חרבות ברזל.
- 20 ביולי 2024 – מבצע יד ארוכה, תקיפה הצבאית של חיל האוויר בתימן נגד מטרות צבאיות של החות'ים.
- 30 ביולי 2024 – ההתנקשות בפואד שוכר, סיכול ממוקד של חיל האוויר ברמטכ"ל חזבאללה וברובע הדאחייה בביירות.
- 19 בספטמבר 2024 – מבצע חיצי הצפון, מבצע צבאי במסגרת זירת לבנון במלחמת חרבות ברזל שבמסגרתו חיל האוויר תקף עשרות אלפי מטרות טרור של חזבאללה ברחבי לבנון וביצע סיכול ממוקד במספר רב של מפקדים בארגון. ביום ה-13 למבצע, צה"ל החל את התמרון הקרקעי בדרום לבנון.
  - 20 בספטמבר 2024 – ההתנקשות באבראהים עקיל, סיכול ממוקד של חיל האוויר של מפקד הזרוע הצבאית בפועל של חזבאללה ברובע הדאחייה בביירות.
  - 27 בספטמבר 2024 – תקיפת מפקדת חזבאללה בביירות במבצע סדר חדש, סיכול הנהגת ארגון החזבאללה בהם המזכיר הכללי של חזבאללה, חסן נסראללה, עלי כרכי, מפקד חזית הדרום של חזבאללה, תת-אלוף עבאס נילפורושאן, מפקד כוח קודס בלבנון, וכן מפקדים נוספים בארגון.
- 26 באוקטובר 2024 – "מבצע ימי תשובה" כתגובה לתקיפה האיראנית על ישראל, תקיפת מפעלים לייצור טילים, מתקני פיתוח וייצור כטב"מים, ובסיסי שיגור של טילים בליסטיים בטהרן, כראמנשה, שיראז וכראג.
- 27 בנובמבר 2024 – נחתם הסכם ישראל–לבנון 2024, הסכם הפסקת אש בין ישראל ללבנון שנועד לעצור את הלחימה בזירת לבנון במלחמת חרבות ברזל.
- 7 בדצמבר 2024 – מבצע חץ הבשן כתגובה בעקבות נפילת משטרו של בשאר אל-אסד בסוריה, לאחר שמתקפת המורדים הגיעה לסיומה עם כיבוש דמשק ובריחת בשאר אל-אסד מן המדינה. במבצע צה"ל כבש שטחים באזור החיץ בין ישראל לסוריה ואת החרמון הסורי. בנוסף, הושמדו חלק ניכר ממערכות הנשק והתחמושת שהותיר צבא אסד.
- 13–24 ביוני 2025 – מבצע עם כלביא שמטרתו השמדת הגרעין האיראני תוך כדי חיסול המטכ"ל האיראני והשמדת בסיסים ומאגרי טילים.
6 בינואר 2025 – ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכח, הגישה את המלצותיה^[39].
2 בספטמבר 2025 – ישראל שיגרה לחלל בהצלחה את לוויין התצפית "אופק 19", במיזם של משרד הביטחון, צה"ל והתעשייה האווירית. השיגור התבצע מבסיס פלמחים באמצעות משגר לוויינים מסוג 'שביט'^[40].
9 באוקטובר 2025 – הסכם חמאס–ישראל שבו הוסכם על הפסקת אש, שחרור החטופים, שחרור מחבלים ונסיגה לקו הצהוב^[41].
28 בפברואר – מבצע שאגת הארי מבצע צבאי אמריקני-ישראלי נגד איראן ושלוחותיה, שבמסגרתו ארצות הברית וישראל תקפו עשרות אלפי מטרות באיראן כולל בכירי משטר ובהן המנהיג העליון של איראן, ואיראן תקפה את ישראל, כוחות אמריקנים ומדינות המפרץ.

מדיניות חוץ

נחתם הסכם שיתוף פעולה ביטחוני בין משרד הביטחון הישראלי ומשרד ההגנה האמריקני שיעניק לשתי המדינות עדיפות הדדית בעתות חירום באספקת נשק ואמצעי לחימה מהתעשיות הביטחוניות של ישראל וארצות הברית^[42].
נחנכו שגרירויות צ'אד^[43], אזרבייג'ן^[44], ופפואה גינאה החדשה^[45].
17 בספטמבר 2025 נחנכה בירושלים שגרירות פיג'י^[46].
19 ביולי 2023 – ישראל הכירה בריבונותה של מרוקו על חבל הארץ סהרה המערבית^[47].
25 ביולי 2023 – נחתם הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל ווייטנאם.
27 בספטמבר 2023 – ישראל הצטרפה לתוכנית הפטור מוויזה של ארצות הברית^[48].
28 בספטמבר 2023 – נחתם הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין ישראל לגרמניה, שבמסגרתו תסופק מערכת ההגנה חץ 3 לגרמנים^[49].
4 באוקטובר 2023 – נחתם הסכם שיתוף פעולה בתחום החלל בין ישראל ואזרבייג'ן. במסגרתו תייצר ישראל לוויינים עבור אזרבייג'ן^[50].
3 באוקטובר 2024 – מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הוכרז כאישיות בלתי רצויה בישראל, וכניסתו לישראל נאסרה^[51].
נובמבר 2024 – בוטל ההסכם בין ישראל לאונר"א^[52].
12 בדצמבר 2024 – נפתחה שגרירות פרגוואי בירושלים בנוכחות נשיא פרגוואי וראש ממשלת ישראל^[53].
16 בדצמבר 2024 – ישראל החליטה לסגור את שגרירותה באירלנד, בשל היחס העוין של המדינה^[54].
17 במרץ 2025 – נחתם הסכם בין ישראל לבין חברות האנרגיה הבין-לאומיות סוקאר מאזרבייג'ן ו-bp הבריטית לחיפושי גז טבעי בישראל^[55].
19 ביולי 2025 – נחתם בוושינגטון מזכר הבנות בין ישראל לארה”ב בתחום האנרגיה והבינה המלאכותית (AI), בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, מזכיר הפנים האמריקני דאג בורגום ומזכיר האנרגיה האמריקני כריס רייט, ושגרירי שתי המדינות – מייק האקבי ויחיאל לייטר^[56].
ב־26 בדצמבר 2025 הודיע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על הכרה בעצמאותה וריבונותה של סומלילנד, ובכך ישראל הייתה המדינה הראשונה באו"ם לעשות זאת.
26–27 בפברואר 2026 – במהלך ביקורו הרשמי בישראל של נרנדרה מודי ראש ממשלת הודו, הוכרז כי המדינות יעלו את היחסים ביניהן ל"דרגה של שותפות אסטרטגית מיוחדת", ונחתמו 16 מזכרי הבנות לשיתופי פעולה בתחומים מגוונים. כמו חילופי ידע והעצמת קשרים בין מוסדות וקידום יוזמות משותפות בתחומי טכנולוגיה מתקדמת, חקלאות, טכנולוגיה, לוויינים, AI, חלל, כריית מינרלים, ועוד^[57].

תחום המשפט

תחילת קידום הרפורמה המשפטית^[58], ובתוך כך צמצום עילת הסבירות בתיקון מספר 3 לחוק יסוד: השפיטה^[59]. פעולות אלה גררו ביקורת ציבורית רחבה ועוררו את המחאה נגד הרפורמה המשפטית^[60].
הבעת אי-אמון ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, הקמת ועדת שרים שתדון בהליך הדחתה, והחלטה על הדחתה^[61].

מאבק בטרור

יזימת תיקונים לחוק המאבק בטרור:
- הוספת עבירה של שנת מאסר בגין צריכה שיטתית וממושכת, של תכנים הכוללים קריאה ישירה לביצוע מעשי טרור, דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי הטרור וכו'. התיקון עבר כהוראת שעה למשך שנתיים.
- הסמכת שר הביטחון להכריז באופן עצמאי וישיר על אדם זר כפעיל טרור, גם מבלי שגורם חיצוני הכריז על כך. בנוסף, החוק הרחיב את ההגדרה ל"פעיל טרור" גם למי שלוקח חלק במימון של ארגוני טרור או מעמיד להם אמצעים שונים. כמו כן, החוק מאפשר תפיסה וחילוט רכוש הקשור לטרור^[62].
- הסמכת צה"ל והשב"כ לחדור לחומר מחשב הנמצא במחשב המפעיל מצלמת אבטחה, אם נמצא לנכון שהמידע החזותי שבו מסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה.
- "חוק אל-ג'זירה": ראש הממשלה ושר התקשורת רשאים להורות על הפסקת שידורים של ערוץ זר, אם שוכנעו ששידוריו פוגעים בביטחון המדינה. הממשלה הפעילה את הסמכות שהקנה לה החוק יחס לאל-ג'זירה ואל-מיאדין.

מדיניות כלכלית

הגדלות נרחבות בגירעון התקציבי, תוך פריצה ניכרת מהגרעון השנתי המתוכנן. זאת לשם מימון הוצאות ביטחוניות ואזרחיות שנובעות ממלחמת חרבות ברזל^[63].
הגדלה משמעותית בכמות הכספים הקואליציוניים, מ-2.9 מיליארד בשנים 2021–2022 ל-13.7 מיליארד בשנים 2023–2024^[64].
9 בנובמבר 2023 – העברת מתווה פיצויים למשק אשר בעקבות הנזקים הכלכליים שנוצרו בעקבות מלחמת חרבות ברזל בהיקף של כ-17 מיליארד ש"ח^[65].
29 במרץ 2026 – העברת תקציב מדינה לשנת 2026 בסכום של כ-850.59 מיליארד ש"ח. (משרדים עיקרים: משרד הביטחון: למעלה מ-142 מיליארד שקל. משרד החינוך: כ-97 מיליארד שקל. ביטחון לאומי: כ-64 מיליארד שקל. ומשרד הבריאות: כ-63 מיליארד שקל.)

הסכמי עבודה במגזר הציבורי

2 במרץ 2023 – חתימת הסכם שכר חדש במגזר הציבורי^[66].
23 בספטמבר 2024 – חתימת הסכם שכר חדש עם ארגון המורים ל-5 השנים הבאות. ההסכם כולל תוספות שכר, תשלום מענק חד-פעמי למורים ואת קיצור שבוע הלימודים^[67].

בנקאות

הסדרת הרגולציה החלה ביחס לקרנות הכספיות (מק"ם, פק"ם ועוד).
הקלה על מכירת אחזקותיה של חברת כרטיסי האשראי "כאל" על ידי בנק דיסקונט והרחבת האיסור לגבי שליטה בחברת כרטיסי אשראי גם לבנק בעל היקף פעילות בינוני^[68].

תעשייה ומסחר

1 בינואר 2025 – החלה רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", במסגרתה יבואנים יוכלו להסתמך על תקינה אירופית^[69].
7 בינואר 2026 - אושרה רפורמה "מה שטוב לארצות הברית – טוב לישראל" במסגרתה יבואנים יוכלו להסתמך על תקינה אמריקנית^[70].
ישראל הסכימה לפטור סחורות חקלאיות מארצות הברית ממכס באופן הדרגתי. כמו כן, הוחלט להטיל מכס על ייבוא חיטה למספוא ממזרח אירופה, בעיקר מרוסיה ומאוקראינה^[71].

מדיניות חברתית

העלאת שיעור התגמול המזערי עבור יום מילואים לסכום של 300.61 ש"ח במקום 215.17 ש"ח ואת התשלום המינימלי לחודש מילואים מלא מ-6,450 ש"ח ל-9,000 ש"ח^[72].
בני משפחה של חטופים ונעדרים יהיו זכאים לתגמולים ולהטבות הניתנים לבן משפחה של נספה בפעולת איבה או של חלל צה"ל. בנוסף, קובע החוק, בהוראת שעה לשנתיים שניתן להארכה בשנה נוספת, כי למשפחות של שבויים ונעדרים ישולם מענק כספי אחת לשלושה חודשים בסכום של 90,000 ש"ח.
עדכון השכר הממוצע לצורך חישוב גביית דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות לא יחול בשנת 2025. משמעות התיקון היא העלאת דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות שמקוזזים מהמשכורת של חלק מהעובדים במשק.

תחבורה

18 באוגוסט 2023 – חניכת דנקל – הקו האדום קו הרכבת הקלה הראשון בגוש דן.
10 ביולי 2024 – נחנך כביש המנהרות בכניסה לירושלים בכביש 60 לתנועה מלאה, בהשקעה של כמיליארד שקלים^[73].
הקמת רשות ממשלתית לחקירה בטיחותית בתעופה^[74].
קידום "חוק המטרו": הסרת חסמים רגולטוריים לצורך הקמת מיזם המטרו^[75].
רפורמת "צדק תחבורתי" – שינוי הסבסוד מחירי התחבורה הציבורית, תוך הענקת נסיעות חינם או מוזלות לאוכלוסיות אזרחים ותיקים, כולל ילדים, חיילים משוחררים, זכאי ביטוח לאומי, ושכונות^[76].
העלאת מחיר נסיעה עירונית בתחבורה הציבורית למי שלא זכאי להטבות במסגרת רפורמת "צדק תחבורתי" מ-5.5 שקלים ביוני 2024, ל-6 שקלים ביולי 2024 ובהמשך ל-8 שקלים כשהרפורמה יצאה לדרך^[77]^[78].

ביטחון פנים

הקלה בקריטריונים לקבלת רישיון לנשיאת כלי נשק פרטי^[79].
הקמת כ-900 כיתות כוננות הכפופות למשטרה במרחב העירוני^[80].

יהודה ושומרון

הקמת מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון: המנהלת אחראית על הפעילות האזרחית של ישראל באזור יהודה ושומרון ועל אכיפת הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C^[81].
הסמכת ועדת השרים לביטחון לאומי לדון בהקמת יישובים ביהודה ושומרון, והחלטה על הקמת 103 יישובים חדשים (חלקם כהסדרת מאחזים)^[82].

פנים ורשויות מקומיות

הקמת "קרן הארנונה", שאליה רשויות מקומיות יצטרכו להעביר כסף עבור כל שטח עסקי שיבנו. הכספים שיצטברו בקרן יעברו לרשויות מקומיות שיאשרו בנייה של יחידות דיור^[83].
דחיית הבחירות לרשויות המקומיות בישראל שהיו אמורות להתקיים ב-31 באוקטובר 2023 ל-30 בינואר 2024, בעקבות מלחמת חרבות ברזל^[84].
תיקון לחוק שירותי הדת היהודיים המאפשר לשר לשירותי דת לקבוע בהתייעצות עם שר האוצר, תקנים חדשים לעובדים במנגנוני הדת מעבר למגבלות התקציב של המועצות הדתיות, ומחייב את משרד האוצר להעביר למשרד לשירותי דת תוספות תקציב בהתאם למשרות שנוספו^[85].
הקמת תאגידי אנרגיה ברשויות המקומיות במטרה לקדם ולייעל ייצור אנרגיה מתחדשת בתחומן^[86].

אוכלוסין והגירה

יזימת תיקון לחוק הדרכונים המאפשר לשר הפנים לסרב להעניק דרכון ישראלי לעולה שטרם השתקע בישראל^[87].

משק האנרגיה ובינה מלאכותית

1 ביולי 2024 – תחילת יישום הרפורמה בחברת החשמל במסגרתה צרכנים ישראלים יוכלו לרכוש חשמל מאחת משמונה ספקיות פרטיות^[88].
8 ביולי 2025 – חתימת מזכר הבנות (MOu) לקידום שיתופי פעולה בתחום האנרגיה והבינה המלאכותית (AI) עם ארצות הברית^[89].
מאי 2025 – הוקמה ועדת נגל לגיבוש המלצות להאצת תחום הבינה המלאכותית בראייה לאומית^[90].
אוגוסט 2025 נחתמה עסקת יצוא גז בין ישראל למצרים שבה שותפות לווייתן ימכרו גז למצרים ב-35 מיליארד דולר. השותפות ימכרו למשק המצרי 130 BCM גז טבעי עד לשנת 2040. העסקה מתווספת להסכם הקיים בין הצדדים משנת 2019, שכלל יצוא גז מלווייתן למצרים בהיקף של 60 BCM^[91].
18 ינואר 2026 – רשות החדשנות השיקה את מחשב העל הלאומי לבינה מלאכותית, שמפעילה חברת נביוס. המחשב שממוקם במודיעין כולל 4,000 מאיצי NVIDIA HGX B200 המבוססים על ארכיטקטורת Blackwell של אנבידיה^[92].

מערכת המשפט ואכיפת חוק

הקמת ועדת דרורי, ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת פרשת השימוש ברוגלה במשטרת ישראל.
העברת "חוק האיזוק האלקטרוני"^[93].
הוספת מנגנון "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" עבור חובות של חייבים. עוד נקבע כי דמי הפיגורים ייעצרו עבור חייבים שעומדים בפריסת התשלומים שלהם והם לא ייצברו עוד כריבית דריבית.
הרחבת הזכאות לקבלת סיוע משפטי לניצולי שואה ולאוכלוסיות נוספות^[94].
הקמת בית הדין לתעבורה שמטרתו לייעל את הליך הדיון בעבירות תעבורה, שהן עבירות קנס.

תקשורת

יזימת חוקים שמקנים הקלות רגולטוריות לערוצי תקשורת זעירים (ערוץ 14, ערוץ 7 ועוד)^[95]^[96].
13 ביולי 2025 – לוויין התקשורת הישראלי דרור 1 שפותח במימון ממשלתי על ידי התעשייה האווירית לצורכי המדינה, שוגר לחלל מבסיס קייפ קנוורל שבפלורידה^[97].

משרדי ממשלה ורשויות שלטון

הקמת משרד העבודה, משרד ההסברה (וסגירתו בהמשך), המשרד לעניינים אסטרטגיים והמשרד לקידום מעמד האישה (וסגירתו בהמשך).
פיצול משרד ירושלים ומורשת למשרד המורשת ולמשרד ירושלים ומסורת ישראל.
הקמת הרשות לזהות לאומית יהודית^[98].
סגירת משרד המודיעין.

מיסים ואגרות

הוספת נקודת זיכוי במס הכנסה להורים עבור כל ילד בן 6–18 והשוואת סכום מענק העבודה שמקבל גבר לזה שמקבלת אישה^[99]^[100].
ביטול מכס על הגבינות מוצרלה טרייה רכה, חלומי, ג'מיד, גורגונזולה, מוצרלה קשה וגבינות שמנת (גבינות רכות מעל 5% שומן) מחלב צאן או מחלב בקר. חלק מהביטולים מיידיים וחלקם בפעימות^[101].
29 בינואר 2023 – ביטול המס על כלים חד-פעמיים^[102].
הוספת נקודות זיכוי במס הכנסה להורים לילדים עד גיל 3^[103].
27 במרץ 2023 – ביטול המס על משקאות ממותקים^[104].
יולי 2023 – ביטול זמני של המכס על חלב ניגר למשך שלושה חדשים^[105]. שהוארך בספטמבר למשך חצי שנה נוספת^[106].
פברואר 2024 – העלאת המע"מ מ-17% ל-18% בשנת 2025^[107].
4 במרץ 2024 – העלאת מס הקנייה על סיגריות וטבק^[108].
4 בספטמבר 2024 – הטלת מס פחמן על דלקים שאינם לתחבורה באופן הדרגתי מ-2025 עד 2030^[109].
1 באפריל 2025 – לקראת פרסום תוכנית המכסים של טראמפ, הממשלה הודיעה כי היא מבטלת את כל המכסים על יבוא מארצות הברית^[110]. אך בשל גרעון מסחרי וחסמי סחר מצד ישראל, הטיל ממשל טראמפ מכס בגובה 17% על סחורות ישראליות^[111].

חינוך, תרבות וספורט

הקמת "בית הספר הווירטואלי"^[112].
הגדלת קצבת האברכים מ-680 ש"ח ל-1,000 ש"ח לפחות^[113]^{[דרושה הבהרה]}.
תוספת של 2.5 מיליארד ש"ח לתקציבי הישיבות במשך שנתיים^[113]^[114].

מינויי ופיטוריי בכירים

הארכת כהונת נגיד בנק ישראל אמיר ירון ב-5 שנים נוספות^[115].
מינוי רב-גונדר קובי יעקובי לנציב בתי הסוהר^[116].
מינוי רב-ניצב דני לוי למפקח הכללי של משטרת ישראל.
מינוי רב-אלוף אייל זמיר לראש המטה הכללי של צה"ל.
ב-21 במרץ 2025 – הממשלה החליטה לפטר את ראש שירות הביטחון הכללי רונן בר. (ראו פרשת ניסיון ההדחה של רונן בר)
מינוי דוד זיני לראש השב"כ.
ב-4 באוגוסט 2025 קיבלה ממשלת ישראל את המלצת ועדת שיקלי להדחת היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה. בדצמבר קבע בג"ץ בהרכב מורחב כי החלטת הממשלה לפטרה מבוטלת.

סיעות הקואליציה

סיעה		מושבים בכנסת	שרים	סגני שרים	משרדי השרים	משרדי סגני השרים	כניסה לממשלה	יציאה מהממשלה
סיעות הקואליציה ביום כינון הממשלה
	הליכוד	32	18	—	משרד ראש הממשלה, משרד האנרגיה והתשתיות, משרד הביטחון, משרד הבינוי והשיכון, המשרד להגנת הסביבה, ~~משרד ההסברה~~, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ~~משרד החוץ~~, משרד החינוך, משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד הכלכלה והתעשייה, ~~משרד המודיעין~~, משרד המשפטים, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד התיירות, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, משרד התקשורת, משרד התרבות והספורט	—	29 בדצמבר 2022	—
	ש"ס	11	6	3	~~משרד הבריאות, משרד העבודה, משרד הפנים, משרד הרווחה והביטחון החברתי, המשרד לשירותי דת, שר נוסף במשרד החינוך~~	~~משרד הבריאות משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד הפנים~~		22 ביולי 2025
	הציונות הדתית	6–7	3	1←0	משרד האוצר, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, משרד העלייה והקליטה, שר נוסף במשרד הביטחון	~~משרד האוצר~~		—
	יהדות התורה	7	2	2←1	~~משרד הבינוי והשיכון, משרד ירושלים ומסורת ישראל~~	~~משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד התרבות והספורט, משרד ראש הממשלה~~		15 ביולי 2025
	יהדות התורה		0	1		משרד התקשורת	19 בינואר 2026
	עוצמה יהודית	6–7	3	1	המשרד לביטחון לאומי, משרד המורשת, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי	—		21 בינואר 2025
	עוצמה יהודית	6–7	3	1		משרד ראש הממשלה	2 באפריל 2025	—
	נעם	1	—	1	—	~~משרד ראש הממשלה~~	4 בינואר 2023	1 במרץ 2023
	נעם	1	—	1	—	~~משרד ראש הממשלה~~	5 ביוני 2023	26 במרץ 2025
סיעות שהצטרפו לקואליציה לאחר כינון הממשלה
	המחנה הממלכתי	12←8	5←3	—	שרים בלי תיק (3 לאחר התפלגות הסיעה)	—	12 באוקטובר 2023	9 ביוני 2024
	הימין הממלכתי	4	2	—	שרים בלי תיק	—	12 באוקטובר 2023	27 במרץ 2024
	הימין הממלכתי	4	2	1	משרד החוץ, שר נוסף במשרד האוצר	משרד החוץ	30 בספטמבר 2024	—
	דגל התורה	0	0	0			21 בינואר 2026	12 במאי 2026

מספר חברי הכנסת החברים בקואליציה

64 ח"כים לפני הצטרפותה של המחנה הממלכתי (29 בדצמבר 2022 – 11 באוקטובר 2023)
76 ח"כים לפני פרישתה של תקווה חדשה (11 באוקטובר 2023 – 27 במרץ 2024)
72 ח"כים לפני פרישתה של חוסן לישראל (27 במרץ 2024 – 9 ביוני 2024)
64 ח"כים לפני הצטרפותה מחדש של תקווה חדשה (9 ביוני 2024 – 29 בספטמבר 2024)
68 ח"כים לפני פרישת עוצמה יהודית (29 בספטמבר 2024 – 19 בינואר 2025)
62 ח"כים לפני הצטרפותה מחדש של עוצמה יהודית (19 בינואר 2025 – 25 במרץ 2025) ^[ב]
68 ח"כים לפני פרישת נעם (25 במרץ 2025 – 1 באפריל 2025)
67 ח"כים לפני פרישת יהדות התורה (1 באפריל 2025 – 14 ביולי 2025)
60 ח"כים לפני הצטרפותה מחדש של דגל התורה (14 ביולי 2025 – 21 בינואר 2026)^[117]
64 ח"כים לפני פרישת דגל התורה (21 בינואר 2026- 12 במאי 2026)
60 ח"כים אחרי פרישת דגל התורה (12 במאי 2026- הווה)

הרכב הממשלה

בממשלה זו כיהנו או מכהנים 21 שרים חדשים: מאיר פרוש, איתמר בן גביר, יצחק גולדקנופף, יואב קיש, חיים ביטון, ניר ברקת, אורית סטרוק, אופיר סופר, עמיחי אליהו, יצחק וסרלאוף, יואב בן צור, עמיחי שיקלי, עידית סילמן, מיכאל מלכיאלי, שלמה קרעי, מיקי זוהר, רון דרמר, מאי גולן, משה ארבל, גדי איזנקוט ואוריאל בוסו.

	הליכוד	המחנה הממלכתי	ש"ס	יהדות התורה	הציונות הדתית	עוצמה יהודית	הימין הממלכתי	נעם
שמותיהם של השרים וסגני השרים המכהנים מודגשים
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה, זולת אם מצוין אחרת
תקופת כהונה של שר כוללת גם את התקופה בה שימש כממלא מקום באותו המשרד

ממשלת ישראל השלושים ושבע
29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד	שם			כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה		ראש הממשלה בנימין נתניהו	הליכוד	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד האוצר		בצלאל סמוטריץ'	הציונות הדתית לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 ואילך
שר נוסף במשרד הביטחון		בצלאל סמוטריץ'	הציונות הדתית לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 ואילך
שר נוסף במשרד האוצר		זאב אלקין	הימין הממלכתי	8 בנובמבר 2024 ואילך
משרד האנרגיה והתשתיות		ישראל כ"ץ	הליכוד	29 בדצמבר 2022 – 1 בינואר 2024
משרד האנרגיה והתשתיות		אלי כהן	הליכוד לא ח"כ	1 בינואר 2024 ואילך
משרד הביטחון		יואב גלנט	הליכוד	29 בדצמבר 2022 – 7 בנובמבר 2024
משרד הביטחון		ישראל כ"ץ	הליכוד	7 בנובמבר 2024 ואילך
המשרד לביטחון לאומי		איתמר בן גביר	עוצמה יהודית	29 בדצמבר 2022 – 21 בינואר 2025 19 במרץ 2025 ואילך
המשרד לביטחון לאומי	חיים כץ (ממלא מקום)		הליכוד לא ח"כ	23 בינואר 2025 – 19 במרץ 2025
שר בלי תיק במשרד ראש הממשלה		יצחק גולדקנופף	יהדות התורה אגודת ישראל לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 – 26 במרץ 2025
משרד הבינוי והשיכון		יצחק גולדקנופף	יהדות התורה אגודת ישראל לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 – 15 ביוני 2025
	חיים כץ (ממלא מקום)		הליכוד לא ח"כ	15 ביוני 2025 – 15 בספטמבר 2025
	ללא שר			15 בספטמבר 2025 – 17 בספטמבר 2025
		חיים כץ	הליכוד לא ח"כ	17 בספטמבר 2025 ואילך
משרד הבריאות		המשנה לרה"מ אריה דרעי פוטר על ידי רה"מ בעקבות פסיקת בג"ץ	ש"ס	29 בדצמבר 2022 – 24 בינואר 2023
	יואב בן צור (ממלא מקום)		ש"ס	24 בינואר 2023 – 19 באפריל 2023
		משה ארבל	ש"ס	19 באפריל 2023 – 12 באוקטובר 2023
		אוריאל בוסו	ש"ס	12 באוקטובר 2023 – 20 ביולי 2025
	חיים כץ (ממלא מקום)		הליכוד לא ח"כ	29 ביולי 2025 – 20 באוקטובר 2025
	ללא שר			20 באוקטובר 2025 – 24 בנובמבר 2025
		חיים כץ	הליכוד לא ח"כ	24 בנובמבר 2025 ואילך
המשרד להגנת הסביבה		עידית סילמן	הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד ההסברה (בוטל)		גלית דיסטל-אטבריאן	הליכוד	16 בינואר 2023 – 14 באוקטובר 2023
משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות		אורית סטרוק	הציונות הדתית	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה		אופיר אקוניס	הליכוד	29 בדצמבר 2022 – 18 במרץ 2024
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה		גילה גמליאל	הליכוד	18 במרץ 2024 ואילך
משרד החוץ		אלי כהן	הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 – 1 בינואר 2024
		ישראל כ"ץ	הליכוד	1 בינואר 2024 – 8 בנובמבר 2024
		גדעון סער	הימין הממלכתי	8 בנובמבר 2024 ואילך
המשרד לחיזוק וקידום קהילתי (בוטל)		איתמר בן גביר	עוצמה יהודית	9 בינואר 2023 – 6 בנובמבר 2023
משרד החינוך		יואב קיש	הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 ואילך
שר נוסף במשרד החינוך		חיים ביטון	ש"ס לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 – 20 ביולי 2025
משרד החקלאות וביטחון המזון		אבי דיכטר	הליכוד	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד ירושלים ומורשת (פוצל)		עמיחי אליהו	עוצמה יהודית לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 – 22 בינואר 2023
משרד ירושלים ומסורת ישראל		מאיר פרוש	יהדות התורה אגודת ישראל לא ח"כ	22 בינואר 2023 – 17 ביולי 2025
	יריב לוין (ממלא מקום)		הליכוד	7 בספטמבר 2025 – 17 באוקטובר 2025
	ללא שר			17 באוקטובר 2025 – 24 בנובמבר 2025
		סגן ראש הממשלה יריב לוין	הליכוד	24 בנובמבר 2025 ואילך
משרד הכלכלה והתעשייה		ניר ברקת	הליכוד	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד המודיעין (בוטל)		סגן ראש הממשלה יריב לוין	הליכוד	29 בדצמבר 2022 – 2 בינואר 2023
משרד המודיעין (בוטל)		גילה גמליאל	הליכוד	2 בינואר 2023 – 18 במרץ 2024
משרד המורשת		עמיחי אליהו	עוצמה יהודית	22 בינואר 2023 – 21 בינואר 2025 19 במרץ 2025 ואילך
משרד המורשת	חיים כץ (ממלא מקום)		הליכוד לא ח"כ	23 בינואר 2025 – 19 במרץ 2025
משרד המשפטים		סגן ראש הממשלה יריב לוין	הליכוד	29 בדצמבר 2022 ואילך
המשרד לעניינים אסטרטגיים		רון דרמר	עצמאי לא ח"כ	20 בפברואר 2023 – 13 בנובמבר 2025
המשרד לעניינים אסטרטגיים	ללא שר			13 בפברואר 2026 ואילך
משרד העבודה		יואב בן צור	ש"ס לא ח"כ	30 בינואר 2023 – 20 ביולי 2025
	יריב לוין (ממלא מקום)		הליכוד	29 ביולי 2025 – 20 באוקטובר 2025
	ללא שר			20 באוקטובר – 24 בנובמבר 2025
		סגן ראש הממשלה יריב לוין	הליכוד	24 בנובמבר 2025 ואילך
משרד העלייה והקליטה		אופיר סופר	הציונות הדתית	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי		יצחק וסרלאוף	עוצמה יהודית	29 בדצמבר 2022 – 21 בינואר 2025 19 במרץ 2025 ואילך
משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי	חיים כץ (ממלא מקום)		הליכוד לא ח"כ	23 בינואר 2025 – 19 במרץ 2025
משרד הפנים		המשנה לרה"מ אריה דרעי פוטר על ידי רה"מ בעקבות פסיקת בג"ץ	ש"ס	29 בדצמבר 2022 – 24 בינואר 2023
	מיכאל מלכיאלי (ממלא מקום)		ש"ס	24 בינואר 2023 – 19 באפריל 2023
		משה ארבל	ש"ס	19 באפריל 2023 – 22 ביולי 2025
	יריב לוין (ממלא מקום)		הליכוד	29 ביולי 2025 – 22 באוקטובר 2025
	ללא שר			22 באוקטובר 2025 ואילך
המשרד לקידום מעמד האישה (בוטל)		מאי גולן	הליכוד	20 באפריל 2023 – 22 בינואר 2024
משרד הרווחה והביטחון החברתי		יעקב מרגי	ש"ס	29 בדצמבר 2022 – 20 ביולי 2025
	חיים כץ (ממלא מקום)		הליכוד לא ח"כ	29 ביולי 2025 – 20 באוקטובר 2025
	ללא שר			20 באוקטובר 2025 – 24 בנובמבר 2025
		חיים כץ	הליכוד לא ח"כ	24 בנובמבר 2025 ואילך
שר בלי תיק במשרד הרווחה והביטחון החברתי		יואב בן צור	ש"ס לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 – 30 בינואר 2023
המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה		עמיחי שיקלי	הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 – 22 בינואר 2024
המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה		מאי גולן	הליכוד	22 בינואר 2024 ואילך
המשרד לשירותי דת		מיכאל מלכיאלי	ש"ס	29 בדצמבר 2022 – 20 ביולי 2025
	יריב לוין (ממלא מקום)		הליכוד	29 ביולי 2025 – 20 באוקטובר 2025
	ללא שר			20 באוקטובר 2025 – 24 בנובמבר 2025
		סגן ראש הממשלה יריב לוין	הליכוד	24 בנובמבר 2025 ואילך
המשרד לשיתוף פעולה אזורי		יואב קיש	הליכוד	29 בדצמבר 2022 – 28 במרץ 2023
המשרד לשיתוף פעולה אזורי		דוד אמסלם	הליכוד לא ח"כ	28 במרץ 2023 ואילך
שר נוסף במשרד המשפטים		דוד אמסלם	הליכוד לא ח"כ	28 במרץ 2023 ואילך
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים		מירי רגב	הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד התיירות		חיים כץ	הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות		עמיחי שיקלי	הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד התקשורת		שלמה קרעי	הליכוד	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד התרבות והספורט		מיקי זוהר	הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 ואילך
שרים בלי תיק		בני גנץ	המחנה הממלכתי חוסן לישראל	12 באוקטובר 2023 – 12 ביוני 2024
		גדי איזנקוט	המחנה הממלכתי חוסן לישראל	12 באוקטובר 2023 – 12 ביוני 2024
		חילי טרופר	המחנה הממלכתי חוסן לישראל	12 באוקטובר 2023 – 12 ביוני 2024
		גדעון סער	המחנה הממלכתי תקווה חדשה	12 באוקטובר 2023 – 27 במרץ 2024 30 בספטמבר 2024 – 8 בנובמבר 2024
		גדעון סער	הימין הממלכתי
		יפעת שאשא-ביטון	המחנה הממלכתי תקווה חדשה	12 באוקטובר 2023 – 27 במרץ 2024
		יפעת שאשא-ביטון	הימין הממלכתי	12 באוקטובר 2023 – 27 במרץ 2024
		מאי גולן	הליכוד	16 בינואר 2023 – 20 באפריל 2023
		מאיר פרוש	יהדות התורה אגודת ישראל	2 בינואר 2023 – 22 בינואר 2023
		רון דרמר	עצמאי לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 – 20 בפברואר 2023
		גלית דיסטל-אטבריאן	הליכוד	29 בדצמבר 2022 – 16 בינואר 2023
סגני השרים
משרד ראש הממשלה		אבי מעוז	נעם	4 בינואר 2023 – 1 במרץ 2023 5 ביוני 2023 – 26 במרץ 2025
	אלמוג כהן	אלמוג כהן	עוצמה יהודית לא ח"כ	2 באפריל 2025 ואילך
		אורי מקלב	יהדות התורה דגל התורה לא ח"כ	4 בינואר 2023 – 17 ביולי 2025
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים		אורי מקלב	יהדות התורה דגל התורה לא ח"כ	4 בינואר 2023 – 17 ביולי 2025
משרד האוצר		מיכל וולדיגר	הציונות הדתית	4 בינואר 2023 – 29 באוקטובר 2023
משרד הבריאות משרד הפנים		משה ארבל	ש"ס	4 בינואר 2023 – 24 בינואר 2023
משרד החוץ		שרן השכל	הימין הממלכתי	11 בנובמבר 2024 ואילך
משרד החקלאות וביטחון המזון		משה אבוטבול	ש"ס	4 בינואר 2023 – 20 ביולי 2025
משרד התרבות והספורט		יעקב טסלר	יהדות התורה אגודת ישראל	4 בינואר 2023 – 17 ביולי 2025
משרד התקשורת		ישראל אייכלר	יהדות התורה אגודת ישראל	19 בינואר 2026 - מכהן

חילופי שרים וסגני שרים

משרד	בעל תפקיד יוצא		עילת סיום התפקיד	תאריך סיום התפקיד	בעל תפקיד נכנס		תאריך כניסה לתפקיד
משרד המודיעין	סגן רה"מ יריב לוין	הליכוד	העברת התפקיד לשר אחר	2 בינואר 2023	גילה גמליאל	הליכוד	2 בינואר 2023
משרד ירושלים ומורשת	עמיחי אליהו	עוצמה יהודית	פיצול המשרד, העברת תחום ירושלים למשרד אחר	22 בינואר 2023	המשרד פוצל וחדל להתקיים בשמו המקורי
משרד הבריאות	המשנה לרה"מ אריה דרעי	ש"ס	פוטר על-ידי ראש הממשלה מכורח פסיקת בג"ץ	24 בינואר 2023	יואב בן צור (מ"מ)	ש"ס	24 בינואר 2023
משרד הפנים	המשנה לרה"מ אריה דרעי		פוטר על-ידי ראש הממשלה מכורח פסיקת בג"ץ		מיכאל מלכיאלי (מ"מ)	ש"ס	24 בינואר 2023
משרד הבריאות (סגן שר)	משה ארבל		סיום כהונת השר		לא מונה מחליף
משרד הפנים (סגן שר)	משה ארבל		סיום כהונת השר		לא מונה מחליף
משרד ראש הממשלה (סגן שר)	אבי מעוז	נעם	התפטרות	1 במרץ 2023	אבי מעוז	נעם	5 ביוני 2023
המשרד לשיתוף פעולה אזורי	יואב קיש	הליכוד	העברת התפקיד לשר אחר	28 במרץ 2023	דוד אמסלם	הליכוד	28 במרץ 2023
משרד הבריאות	יואב בן צור (מ"מ)	ש"ס	מינוי שר קבוע	19 באפריל 2023	משה ארבל	ש"ס	19 באפריל 2023
משרד הפנים	מיכאל מלכיאלי (מ"מ)		מינוי שר קבוע	19 באפריל 2023	משה ארבל		19 באפריל 2023
משרד הבריאות	משה ארבל		העברת התפקיד לשר אחר	12 באוקטובר 2023	אוריאל בוסו		12 באוקטובר 2023
משרד ההסברה	גלית דיסטל-אטבריאן	הליכוד	התפטרות	14 באוקטובר 2023	המשרד נסגר
משרד האוצר (סגנית שר)	מיכל וולדיגר	הציונות הדתית	התפטרות	29 באוקטובר 2023	לא מונה מחליף
המשרד לחיזוק וקידום קהילתי	איתמר בן גביר	עוצמה יהודית	סגירת המשרד	6 בנובמבר 2023	המשרד נסגר
משרד החוץ	אלי כהן	הליכוד	חילופי תפקידים	1 בינואר 2024	ישראל כ"ץ	הליכוד	1 בינואר 2024
משרד האנרגיה והתשתיות	ישראל כ"ץ		חילופי תפקידים	1 בינואר 2024	אלי כהן	הליכוד	1 בינואר 2024
המשרד לקידום מעמד האישה	מאי גולן		סגירת המשרד	22 בינואר 2024	המשרד נסגר
המשרד לשוויון חברתי	עמיחי שיקלי		העברת התפקיד לשרה אחרת	22 בינואר 2024	מאי גולן	הליכוד	22 בינואר 2024
משרד המודיעין	גילה גמליאל		סגירת המשרד	18 במרץ 2024	המשרד נסגר
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה	אופיר אקוניס		מונה לתפקיד הקונסול הכללי בניו יורק	18 במרץ 2024	גילה גמליאל	הליכוד	18 במרץ 2024
שר בלי תיק	גדעון סער	הימין הממלכתי	התפטרות עקב פרישת הסיעה מהקואליציה	27 במרץ 2024	לא מונו מחליפים
שרה בלי תיק	יפעת שאשא-ביטון	הימין הממלכתי	התפטרות עקב פרישת הסיעה מהקואליציה	27 במרץ 2024
שר בלי תיק	בני גנץ	המחנה הממלכתי	התפטרות עקב פרישת הסיעה מהקואליציה	12 ביוני 2024
	גדי איזנקוט
	חילי טרופר
משרד הביטחון	יואב גלנט	הליכוד	פוטר	7 בנובמבר 2024	ישראל כ"ץ	הליכוד	8 בנובמבר 2024
משרד החוץ	ישראל כ"ץ	הליכוד	העברת התפקיד לשר אחר	8 בנובמבר 2024	גדעון סער	הימין הממלכתי	8 בנובמבר 2024
המשרד לביטחון לאומי	איתמר בן גביר	עוצמה יהודית	התפטרות עקב פרישת הסיעה מהקואליציה	21 בינואר 2025	חיים כץ (מ"מ)	הליכוד	23 בינואר 2025
משרד המורשת	עמיחי אליהו
משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי	יצחק וסרלאוף
המשרד לביטחון לאומי	חיים כץ (מ"מ)	הליכוד	חזרת עוצמה יהודית לקואליציה	19 במרץ 2025	איתמר בן גביר	עוצמה יהודית	19 במרץ 2025
משרד המורשת					עמיחי אליהו
משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי					יצחק וסרלאוף
משרד ראש הממשלה (סגן שר)	אבי מעוז	נעם	התפטרות	26 במרץ 2025	אלמוג כהן		2 באפריל 2025
שר במשרד ראש הממשלה	יצחק גולדקנופף	יהדות התורה	התפטרות עקב פרישת הסיעה מהקואליציה	26 במרץ 2025	לא מונה מחליף
משרד הבינוי והשיכון	יצחק גולדקנופף			15 ביוני 2025	חיים כץ (מ"מ)	הליכוד	15 ביוני 2025
משרד ראש הממשלה (סגן שר)	אורי מקלב			16 ביולי 2025	לא מונה מחליף
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (סגן שר)	אורי מקלב			16 ביולי 2025	לא מונה מחליף
משרד ירושלים ומסורת ישראל	מאיר פרוש			17 ביולי 2025	יריב לוין (מ"מ)	הליכוד	7 בספטמבר 2025
משרד התרבות והספורט (סגן שר)	יעקב טסלר			17 ביולי 2025	לא מונה מחליף
משרד החקלאות וביטחון המזון (סגן שר)	משה אבוטבול	ש"ס	התפטרות עקב פרישת הסיעה מהממשלה	20 ביולי 2025
שר נוסף במשרד החינוך	חיים ביטון
משרד הרווחה והביטחון החברתי	יעקב מרגי				חיים כץ (מ"מ)	הליכוד	29 ביולי 2025
משרד הבריאות	אוריאל בוסו				חיים כץ (מ"מ)
משרד העבודה	יואב בן צור				יריב לוין (מ"מ)
המשרד לשירותי דת	מיכאל מלכיאלי
משרד הפנים	משה ארבל			22 ביולי 2025
משרד הבינוי והשיכון	חיים כץ (מ"מ)	הליכוד	תום תקופת מילוי המקום החוקית	15 בספטמבר 2025	חיים כץ		17 בספטמבר 2025
משרד ירושלים ומסורת ישראל	יריב לוין (מ"מ)			17 באוקטובר 2025	יריב לוין		24 בנובמבר 2025
משרד העבודה				20 באוקטובר 2025
המשרד לשירותי דת
משרד הרווחה והביטחון החברתי	חיים כץ (מ"מ)				חיים כץ
משרד הבריאות	חיים כץ (מ"מ)				חיים כץ
משרד הפנים	יריב לוין (מ"מ)			22 באוקטובר 2025	טרם מונו מחליפים
המשרד לעניינים אסטרטגיים	רון דרמר	עצמאי	התפטרות	13 בנובמבר 2025	טרם מונו מחליפים

• לפי הסיכומים בסיעת הליכוד, בחלוף שנה לכהונת הממשלה החל אלי כהן לכהן כשר האנרגיה וישראל כץ החל לכהן כשר החוץ; ובחלוף שלוש שנים לכהונת הממשלה, יתחלפו בחזרה בתפקידיהם, עד לסוף כהונת הממשלה. הסיכום לא התממש בסופו של דבר, זאת לאחר שבהסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת הימין הממלכתי סוכם כי גדעון סער יחזיק בתפקיד שר החוץ, עד לסוף כהונת הממשלה.

מאפייני השרים

עד הרחבת הממשלה עקב הצטרפות סיעת המחנה הממלכתי לקואליציה ב־12 באוקטובר 2023, הייתה הממשלה ה-37 הימנית ביותר והדתית ביותר בתולדות מדינת ישראל כאשר למעלה ממחצית השרים וסגני השרים מהמפלגות הדתיות^[118].

נשים בממשלה

בממשלה זו כיהנו שש שרות ושתי סגניות שרים:

הליכוד (5): מירי רגב, עידית סילמן, גילה גמליאל, מאי גולן, גלית דיסטל-אטבריאן (17 בינואר – 14 באוקטובר 2023)
הציונות הדתית (2): אורית סטרוק, מיכל וולדיגר (סגנית שר; 4 בינואר – 29 באוקטובר 2023)
הימין הממלכתי (1): שרן השכל (סגנית שר)

בבג"ץ 1363/23^[119] עתרו שדולת הנשים בישראל, נעמת ופורום דבורה בדרישה ליצוג הולם של נשים במינוי מנכ"לים. על פי תצהיר מטעם הממשלה מ-3 ביולי 2024, מתוך 29 מנכ"לים מכהנות בתפקיד שתי נשים.

יוצאי מערכת הביטחון

בממשלה זו כיהנו שני שרים ששימשו בדרגת תת-אלוף ומעלה בצה"ל, ואחד כראש ארגון ביטחוני:

הליכוד (3): יואב גלנט (אלוף; עד פיטוריו בנובמבר 2024), מירי רגב (תת-אלוף), אבי דיכטר (ראש השב"כ).

מוזמנים קבועים לישיבות הממשלה

מזכיר הממשלה: יוסי פוקס
היועצת המשפטית לממשלה: גלי בהרב-מיארה או אחד מהמשנים שלה
ראש המטה לביטחון לאומי: צחי הנגבי, גיל רייך (מ"מ)
ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה: צחי ברוורמן
מנכ"ל משרד ראש הממשלה: יוסי שלי, דרורית שטיינמץ (מ"מ)
ראש המועצה הלאומית לכלכלה: אבי שמחון
המזכיר הצבאי של ראש הממשלה: אלוף אבי גיל, אלוף רומן גופמן
המשנה למזכיר הממשלה: ליאור נתן

מחאות נגד הממשלה

ערך מורחב – המחאה נגד הרפורמה המשפטית

בעקבות הכרזת שר המשפטים יריב לוין על רפורמה במערכת המשפט בינואר 2023 פרצה מחאה נגד הרפורמה, שהייתה מחאה רחבה וממושכת, אשר גברה לאחר טבח שבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. המחאה התמקדה בתחילה ברפורמה המשפטית בלבד, אותה כינו "הפיכה משטרית"^[120]. במחאה השתתפו אנשי אופוזיציה ממגוון מפלגות, וכן גופים לא-מפלגתיים, שהבולטים בהם היו מחאת הדגלים השחורים ואחים ואחיות לנשק. במחאה נטלו חלק גם גורמי שמאל, שהבולט בהם היה "הגוש נגד הכיבוש", שמחו נגד מדיניות הימין שבה נקטה הממשלה ונגד שיתוף מפלגות ימין קיצוני בקואליציה ומינוי אנשי ימין קיצוני לתפקידי שרים בממשלה^[121].

ערך מורחב – המחאה נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו

המחאה כוונה הן נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והן נגד מדיניות הממשלה. המחאה נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו התרחשה במקביל להפגנות למען החזרת החטופים. מובילי המחאה קראו להתפטרותו של נתניהו בגלל ניגוד עניינים עקב המשפטים המתנהלים נגדו, בהם הוא מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, והן עקב ביקורת על האופן שבו ניהל את מלחמת חרבות ברזל^[122] ופרק הזמן הארוך שבו הוחזקו החטופים ברצועת עזה^[123], שבמהלכו נהרגו מעל ל-42 חטופים בשבי, בהם רצח ששת החטופים^[124]. לדבריהם, מדיניות הממשלה הובילה לטבח שבעה באוקטובר, והם קראו לממשלה לשאת באחריות, להתפטר, ולמנות ועדת חקירה ממלכתית. בנוסף להם נשמעו קריאות להתפטרותו של נתניהו עקב צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעקבות מלחמת חרבות ברזל^[125].

מוקדי המחאה העיקריים היו כיכר הבימה, כיכר רבין ומחלף קפלן בתל אביב, ואזור הכנסת וקריית הלאום בירושלים. הפגנות מקומיות נוספות נערכו בערים רבות, בצמתים ועל גבי גשרים ברחבי המדינה. נוסף על כך, התקיימו הפגנות בקרבת בתיהם של חברי הממשלה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ממשלת ישראל השלושים ושבע בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים ושבע

אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים ושבע (בערבית)

אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים ושבע (באנגלית)
ממשלת ישראל השלושים ושבע באתר משרד ראש הממשלה

ממשלת ישראל השלושים ושבע באתר הכנסת
שאול אמסטרדמסקי, שאול מסביר עם עוגה: למה הממשלה המתקרבת תתקשה לתפקד?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 בדצמבר 2022
אוריה בר-מאיר, ‏כל המספרים והנתונים של הממשלה החדשה. וגם, מה אפשר ללמוד מההיסטוריה על סיכויי ההישרדות שלה?, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2022
פרופ' עופר קניג, הממשלה ה-37 במספרים: מעט נשים, מרבית השרים חסרי ניסיון מיניסטריאלי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 3 בינואר 2023
תני גולדשטיין, ממשלת ישראל מכה בתדהמה, באתר זמן ישראל, 29 בינואר 2023
חגי עמית, קינן ראובני, "באנו לכסח": מסע הטיהורים חסר התקדים של ממשלת נתניהו, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2023
עומר שרביט, יותר מ־20 מיליארד שקל בארבע שנים, באתר זמן ישראל, 15 במרץ 2026
יעל יפה, ניפוח תקציב ופגיעה כלכלית באזרח - משיקולים פוליטיים: הביקורת החריפה בדוח מבקר המדינה, באתר מאקו, 5 במאי 2026

ביאורים

↑ גילה גמליאל קיבלה אישור להשתתף בתמונה, אף על פי שמונתה לשרה רק ארבעה ימים לאחר מכן, מכיוון שההחלטה על מינויה התקבלה ביום השבעת הממשלה באיחור וכבר לא היה ניתן לצרף אותה לממשלה ביום כינונה^[1].
↑ רשמית לסיעה היו 7 מושבים בכנסת אך ח"כ אלמוג כהן לא הצביע עם הסיעה ולא פרש עימה מהקואליציה

הערות שוליים

↑ בנצי רובין, ‏התמונה בבית הנשיא: ממשלת נתניהו השישית, באתר "סרוגים", 29 בדצמבר 2022
↑ טל שלו‏, הטקס מתחיל: סבב ההתייעצויות אצל הנשיא יוצא לדרך, באתר וואלה, 9 בנובמבר 2022
↑ צבי זרחיה, נתניהו קיבל את המנדט להרכבת הממשלה; דרעי רוצה את האוצר, באתר כלכליסט, 13 בנובמבר 2022
↑ איתמר אייכנר, הרצוג האריך לנתניהו את המנדט להרכבת הממשלה ב-10 ימים, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2022
↑ צבי זרחיה ו-ynet, נתניהו הודיע לנשיא: עלה בידי להרכיב ממשלה, באתר כלכליסט, 22 בדצמבר 2022
↑ יהודה שלזינגר, לקראת השבעת הממשלה: הליכוד חתמו על הסכם מול השותפות הקואליציוניות, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2022
↑ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (הזירה הפנים-ישראלית, שקף 4) מעודכן ל-22 בינואר 2026
↑ נעה שפיגל, הקמת ממשלת החירום: הכנסת אישרה את צירוף שרי המחנה הממלכתי לממשלה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
↑ צבי זרחיה, ממשלת החירום מקפיאה את חוקי ההפיכה המשטרית, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023
↑ יהודה שלזינגר, אמיר אטינגר, פירוק השותפות: אושר פיצול סיעתו של סער - שתקרא "הימין הממלכתי", באתר ישראל היום, 13 במרץ 2024
↑ יובל קרני, מורן אזולאי, גנץ פרש מהממשלה: "נתניהו מונע מאיתנו להתקדם לניצחון אמיתי", באתר ynet, 9 ביוני 2024
↑ עמית סגל דפנה ליאל, גדעון סער מצטרף לממשלה, באתר מאקו, 29 בספטמבר 2024
↑ מיכאל האוזר טוב, עוצמה יהודית הודיעה על פרישתה מהקואליציה, בן גביר ושרי המפלגה הגישו מכתבי התפטרות, באתר הארץ, 19 בינואר 2025
↑ מיכאל שמש וגילי כהן, חיים כץ מונה לכהן כשר במשרדים לשעבר של עוצמה יהודית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בינואר 2025
↑ השר יצחק גולדקנופף התפטר מהממשלה, באתר ערוץ 7, 12 ביוני 2025
↑ איתמר אייכנר, מורן אזולאי ושילה פריד, המחליף של גולדקנופף: חיים כץ מונה לשר הבינוי והשיכון, שבכלל תקוע בחו"ל, באתר ynet, 15 ביוני 2025
↑ אלה קווי היסוד של הממשלה הלאומית בראשותי, באתר עמוד הטלגרם של בנימין נתניהו, ‏28 בדצמבר 2022
↑ הסכם קואליציוני לכינון הממשלה ה-37 בין סיעת הליכוד לבין סיעת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' (עמ' 20-21), באתר הכנסת
↑ צבי זרחיה, בג"ץ פסל את דרעי מלכהן כשר ברוב של עשרה שופטים מול אחד, באתר כלכליסט, 18 בינואר 2023
↑ סוניה גורודיסקי, התגלה מאגר גז טבעי חדש מול חופי ישראל - "קטלן", באתר ישראל היום, 31 במאי 2023
↑ DEMOCRACY REPORT 2025
↑ רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית, הפניקס בית השקעות, הורדת דירוג אשראי נוספת בצל הסיכונים הביטחוניים, באתר TheMarker‏, 14 באוגוסט 2024
↑ גד ליאור, מכה קשה למשק: מודי'ס הורידה שוב את דירוג האשראי של ישראל - בשתי דרגות, באתר ynet, 27 בספטמבר 2024
↑ גד ליאור, מה בדיוק אמרו במודי'ס על ישראל ומה משמעות הורדת הדירוג | שאלות ותשובות, באתר ynet, 28 בספטמבר 2024
↑ אחרי מודי'ס: גם S&P הורידה את דירוג האשראי, באתר וואלה, 2 באוקטובר 2024
↑ חברת S&P בהודעה דרמטית בנוגע לישראל: אפשר כבר לפתוח שמפניות?, באתר www.maariv.co.il, ‏2026
↑ אוריאל בארי, ‏מדינה נוספת: צ'אד הודיעה על החזרת השגריר מישראל, באתר "סרוגים", 5 בנובמבר 2023
↑ "Bolivia severs diplomatic ties with Israel, citing 'crimes against humanity'". Reuters (באנגלית). 2023-10-31.
↑ בגלל המלחמה? בוליביה הודיעה כי תנתק את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל, באתר מעריב אונליין, 31 באוקטובר 2023
↑ איתמר אייכנר, נשיא קולומביה מנתק את היחסים עם ישראל: "יש לה מנהיג רוצח עם", באתר ynet, 1 במאי 2024
↑ מתן וסרמן, ‏ניתוק יחסים מלא על הפרק: איך ייגמר המשבר הנוכחי מול טורקיה?, באתר מעריב אונליין, 4 במאי 2024
↑ Nicaragua breaks diplomatic relations with Israel, רויטרס, ‏12/10/2024
↑ שחר אילן, אומת הסטארט־אפ? מיומנויות הישראלים רק הולכות ומידרדרות, באתר כלכליסט, 11 בדצמבר 2024
↑ איתמר אייכנר, "צווי מעצר בגין פשעים נגד האנושות": החלטת האג המלאה נגד נתניהו וגלנט, באתר ynet, 21 בנובמבר 2024
↑ אודי עציון‏, מרכיב משמעותי בפיתוח אמצעי לחימה: התעשייה האווירית חנכה מחשב קוונטי, באתר וואלה, 16 בדצמבר 2024
↑ נתן גוטמן, ישראל ובוליביה חידשו רשמית את היחסים הדיפלומטיים המלאים ביניהן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בדצמבר 2025
↑ איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, "מכפיל כוח נגד החות'ים": ישראל - הראשונה בעולם שמכירה בסומלילנד, באתר ynet, 26 בדצמבר 2025
↑ צה"ל פתח במבצע בעזה וחיסל 3 בכירים בג'יהאד האיסלאמי, "מצב מיוחד" בעורף, באתר ynet, 9 במאי 2023
↑ ראש הממשלה נתניהו קיבל לידיו את המלצות "ועדת נגל"
↑ איתי בלומנטל כרמלה מנשה, ישראל שיגרה לחלל את הלוויין "אופק 19": "בעל יכולות מתקדמות", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בספטמבר 2025
↑ 12, ‏טראמפ מודיע רשמית: ישראל וחמאס הגיעו להסכם, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2025
↑ ברית איתנה: ישראל וארה"ב חתמו על הסכם שיתוף פעולה בשעת חירום, באתר עכשיו 14, 1 במרץ 2023
↑ איתמר אייכנר, צ'אד תפתח שגרירות ברמת גן: "לשדרג את היחסים לגבהים חדשים", באתר ynet, 1 בפברואר 2023
↑ איתמר אייכנר, אזרבייג'ן פתחה שגרירות בישראל, שר החוץ: "מעמיקים את השת"פ הביטחוני", באתר ynet, 29 במרץ 2023
↑ איתמר אייכנר, החמישית בבירה: ראש ממשלת פפואה גינאה החדשה חנך את השגרירות בי-ם, באתר ynet, 5 בספטמבר 2023
↑ איתמר אייכנר, השביעית בישראל: מדינת האיים שפתחה שגרירות בירושלים, באתר ynet, 17 בספטמבר 2025
↑ דן ארקין, ‏ישראל הודיעה על הכרתה בריבונות של מרוקו על סהרה המערבית, באתר "IsraelDefense‏", 18 ביולי 2023
↑ איתמר אייכנר, ארה"ב הודיעה רשמית: ישראל צורפה לתוכנית הפטור מוויזה, באתר ynet, 27 בספטמבר 2023
↑ שי לוי, החץ 3 לגרמניה: נחתמה העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל, באתר מאקו, 28 בספטמבר 2023
↑ אסף גולן, "עדות לעוצמות המדע והחדשנות הישראלית": נחתם הסכם היסטורי בתחום החלל עם אזרבייג'ן, באתר ישראל היום, 5 באוקטובר 2023
↑ איתמר אייכנר, שר החוץ כ"ץ בצעד חריג ביותר: מזכ"ל האו"ם - אישיות בלתי רצויה בישראל, באתר ynet, 2 באוקטובר 2024
↑ ביטול ההסכם בין מדינת ישראל לאונר"א, באתר www.gov.il
↑ ראש הממשלה נתניהו השתתף בטקס חניכת שגרירות פרגוואי החדשה בירושלים, באתר www.gov.il
↑ יובל קרני, בצעד יוצא דופן: ישראל סוגרת את השגרירות במדינה העוינת באירופה, באתר ynet, 15 בדצמבר 2024
↑ בשורה חשובה למשק הגז הטבעי הישראלי: ענקיות האנרגיה הבינלאומיות SOCAR מאזרבייג'אן ו-bp הבריטית נכנסות לשוק חיפושי הגז הטבעי בישראל, באתר משרד האנרגיה
↑ נחתם מזכר הבנות בין ישראל לארה”ב בתחום האנרגיה והבינה המלאכותית (AI), באתר משרד ראש הממשלה, ‏09.07.2025
↑ איתמר אייכנר, ישראל והודו חתמו על 16 הסכמים: "שדרגנו יחסים לשותפות אסטרטגית מיוחדת", באתר ynet, 26 בפברואר 2026
↑ אמיר אטינגר, כל מה שצריך לדעת על הרפורמה המשפטית: הלו"ז המלא והשינויים שבדרך, באתר ישראל היום, 19 בפברואר 2023
↑ מורן אזולאי, סיון חילאי, האופוזיציה החרימה את ההצבעה: עילת הסבירות בוטלה, ברוב של 64 מול אפס, באתר ynet, 24 ביולי 2023
↑ בית הדין החדש לתעבורה: כל הפרטים על מה שעומד להשתנות - ביזנעס, באתר ביזנעס, ‏25 ביולי 2024
↑ צבי זרחיה, הממשלה אישרה את הליך הדחת היועמ"שית; בהרב מיארה: "ההחלטה אינה חוקית", באתר כלכליסט, 8 ביוני 2025
↑ שירית אביטן כהן, "פעיל טרור" - גם מי שמממן: חוק המאבק בטרור עבר בקריאה שנייה ושלישית, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2023
↑ שלמה טייטלבאום, זינוק נוסף בגירעון הממשלתי: קפץ ל-8.1% ביולי, באתר כלכליסט, 8 באוגוסט 2024
↑ יובל אינהורן, ‏מה צריך לדעת כשמסתכלים על הסכומים של הכספים הקואליציוניים?, באתר גלובס, 14 במאי 2023
↑ גד ליאור, מה הפיצוי לעסקים ומי זכאי לדמי אבטלה בחל"ת? מדריך לתוכנית הסיוע החדשה, באתר ynet, 9 בנובמבר 2023
↑ גד ליאור, סיון חילאי, נחתם הסכם בין סמוטריץ' וההסתדרות: שכר, מענקים, וקיצור שבוע העבודה, באתר ynet, 2 במרץ 2023
↑ תמר טרבלסי חדד, סוף לעיצומים וההשבתות: נחתם סופית ההסכם בין האוצר לארגון המורים | אלה עיקריו, באתר ynet, 23 בספטמבר 2024
↑ יהודה שרוני, ‏הוחלט: דיסקונט תוכל למכור את ויזה כאל לגופים מוסדיים, באתר מעריב אונליין, 11 ביולי 2024
↑ רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", באתר משרד הכלכלה והתעשייה
↑ רפורמת "מה שטוב לארה"ב טוב לישראל", באתר משרד הכלכלה והתעשייה
↑ עומר שרביט, אמריקה תחילה, הכיס הישראלי אחר כך, באתר זמן ישראל, 19 במרץ 2026
↑ שחר אילן, צבי זרחיה, אושר: התגמול המינימלי ליום מילואים יעלה ל-300 שקל, באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2023
↑ הקלה משמעותית על עומסי התנועה בירושלים, באתר משרד התחבורה, ‏10.07.2024
↑ מהפכה בענף התעופה בישראל: זו הרשות החדשה לטובת הנוסעים, באתר אייס, 3 ביולי 2024
↑ דן רבן, אחרי העיכובים, חוק המטרו אושר סופית: הצפי לקו הראשון - לא לפני 2040, באתר ynet, 25 ביולי 2024
↑ רועי רובינשטיין, רפורמת מחירי התחבורה הציבורית יוצאת מחר לדרך | מי המרוויחים?, באתר ynet, 24 במרץ 2024
↑ סיון חילאי, ברגע האחרון: הוקפאה העלייה בתעריפי התחבורה הציבורית, באתר ynet, 2 בדצמבר 2025
↑ דותן לוי, התחבורה הציבורית מתייקרת - גיל הפטור מתשלום יירד ל-67, באתר כלכליסט, 25 במרץ 2025
↑ נעה שפיגל ורן שמעוני, הוועדה לביטחון לאומי אישרה תקנות המקילות קבלת רישיונות נשק, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2023
↑ אלון חכמון, ‏חסר תקדים: כמות הנשקים העצומה שהועברה לכיתות הכוננות מאז ה-7 באוקטובר, באתר מעריב אונליין, 29 במרץ 2024
↑ יהודה יפרח, ‏מנהלת ההתיישבות של סמוטריץ' משנה את המציאות ביהודה ושומרון, בעיתון מקור ראשון, 25 בפברואר 2025
↑ מהפכת ההתיישבות של סמוטריץ': הקבינט אישר הקמת עוד 19 יישובים, באתר ערוץ 7, 22 בדצמבר 2025
↑ איילת ברון, קרן הארנונה אושרה בוועדת הכספים: כך החליטו ראשי הרשויות להחריג מהשביתה את החינוך, באתר מאקו, 15 במאי 2023
↑ צבי זרחיה, הכנסת אישרה: הבחירות לרשויות המקומיות נדחו ל-30 בינואר 2024, באתר כלכליסט, 23 באוקטובר 2023
↑ נעה שפיגל, הכנסת אישרה את החוק שיאפשר למנות רבני ערים בלא הגבלה ולהעלות את שכרם, באתר הארץ, 15 בינואר 2025
↑ עדיאל איתן מוסטקי, תשעה חודשים אחרי ההכרזה החגיגית – לא קם אפילו תאגיד אנרגיה עירוני אחד, באתר כלכליסט, 25 בספטמבר 2024
↑ אמיר אטינגר, אושר סופית: החוק לשלילת אזרחות למחבלים עבר בקריאה שנייה ושלישית, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2023
↑ מהפכת החשמל - רפורמת החשמל יוצאת לדרך: שוק החשמל נפתח לתחרות!, באתר משרד האנרגיה והתשתיות, ‏יולי 2024
↑ מדינת ישראל וארצות הברית חתמו על מזכר הבנות (MOu) לקידום שיתופי פעולה בתחום האנרגיה והבינה המלאכותית (AI), באתר משרד ראש הממשלה, ‏8.07.2025
↑ "ועדת נגל" לגיבוש המלצות להאצת תחום הבינה המלאכותית בראייה לאומית התכנסה לישיבת התנעה בראשות ראש הממשלה נתניהו
↑ חופית כהן אולאי, עסקת יצוא הגז הגדולה אי פעם: שותפות לווייתן ימכרו גז למצרים ב-35 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 7 באוגוסט 2025
↑ Techtime, מחשב-העל הלאומי החל לספק שירותי GPU, באתר Techtime - חדשות אלקטרוניקה והייטק, ‏2026-01-18
↑ שחר אילן, אחרי המתנה של עשור: אושר חוק האיזוק האלקטרוני, באתר כלכליסט, 30 ביולי 2023
↑ טובה צימוקי, אושר: יורחב היקף הסיוע המשפטי שיוענק לניצולי שואה בלי בדיקת זכאות כלכלית, באתר ynet, 19 במרץ 2024
↑ ישראל וולמן, אושר סופית: ההקלות לערוץ 14 הוארכו בעוד שנה וחצי, באתר ynet, 25 ביולי 2024
↑ עדיאל איתן מוסטקי, ההטבות לערוץ 14 אושרו בקריאה שנייה ושלישית, באתר כלכליסט, 6 באוגוסט 2024
↑ ירון דרוקמן, לוויין התקשורת הישראלי "דרור 1" שוגר לחלל, באתר ynet, 13 ביולי 2025
↑ שחר אילן, הממשלה החליטה: תוקם הרשות לזהות יהודית של אבי מעוז, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2023
↑ עטרה גרמן, ‏לאחר הביקורת: הוארך תוקף הטבת המס להורי ילדים בגילאים 6–12, בעיתון מקור ראשון, 19 באפריל 2023
↑ ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית: הטבת מס בהוראה קבועה להורים לילדים בגילאי 6 עד 18, באתר חדשות 0404‏, 16 באפריל 2023
↑ שלמה טייטלבאום, ממוצרלה ועד חלומי: סמוטריץ' מבטל את המכס על הגבינות, באתר כלכליסט, 19 בינואר 2023
↑ אנה ברסקי, ‏בוטל המס על כלים חד פעמיים - הממשלה תגבש חלופה לצמצום הצריכה, באתר מעריב אונליין, 29 בינואר 2023
↑ גד ליאור, תוספת נקודות זיכוי של אלפי שקלים בשנה: הסיוע להורים לילדים עד גיל 3 נכנס לתוקף, באתר ynet, 27 במרץ 2024
↑ גד ליאור, בצל הלחץ מהחרדים: סמוטריץ' חתם על ביטול המס על משקאות ממותקים, באתר ynet, 28 במרץ 2023
↑ סוניה גורודיסקי, על מנת להתגבר על המחסור הצפוי: שר האוצר ביטל מכס על חלב מיובא, באתר ישראל היום, 13 ביולי 2023
↑ על רקע המחסור: שר האוצר מאריך את ביטול המכס על החלב בחצי שנה נוספת, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2023
↑ שלמה טייטלבאום, ועדת הכספים אישרה את העלאת המע"מ ל-18%, החל מ-2025, באתר כלכליסט, 20 בפברואר 2024
↑ גד ליאור, המס על סיגריות וטבק עלה: חפיסת סיגריות תתייקר ב-2 שקלים, באתר ynet, 4 במרץ 2024
↑ שני אשכנזי, כלכליסט, תעריפי החשמל והמים יתייקרו: ועדת הכספים אישרה את מס הפחמן, באתר ynet, 11 בספטמבר 2024
↑ ירדן בן גל הירשהורן, ביטול המכסים על יבוא מארה"ב: מה ישתנה, מי ייפגע - ומה טראמפ בכלל רוצה?, באתר TheMarker‏, 1 באפריל 2025
↑ ירדן בן גל הירשהורן, למה דווקא 17% — והאם ישראל תחזור בה מביטול המכסים? מאחורי הצעד של טראמפ, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2025
↑ סתיו נמר, ‏החל משנת הלימודים הבאה: בית הספר הווירטואלי החינמי הראשון בישראל, באתר מעריב אונליין, 2 ביולי 2023
1 2 סולימאן מסוודה וליאל קייזר, הממשלה תאשר את הגדלת הקצבאות לאברכים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 ביולי 2023
↑ גד ליאור, מיליארדים לחרדים ולמוסדות דת: הכספים הקואליציוניים בתקציב | המסמך המלא, באתר ynet, 8 במאי 2023
↑ צבי זרחיה, הממשלה אישרה: כהונת הנגיד אמיר ירון תוארך בחמש שנים, באתר כלכליסט, 27 בנובמבר 2023
↑ יערה שפירא דקלה אהרן שפרן מיכאל שמש, הממשלה אישרה את מינוי קובי יעקובי לנציב שב"ס הקבוע, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 במאי 2024
↑ ב-16 ביולי פרשה ש"ס מהממשלה אך לא מהקואליציה, וב־23 באוקטובר פרשה מתפקידיה בקואליציה, אך נותרה חברה בה
↑ נדב אלימלך, ‏השותפים ניצלו את שעת הכושר: זו הממשלה הימנית והדתית ביותר בהיסטוריה, באתר מעריב אונליין, 29 בדצמבר 2022
נינה פוקס, סער הס, יותר דתיים, יותר מתנחלים, פחות נשים: פני הקואליציה, ופני הכנסת, באתר ynet, 4 בנובמבר 2022
יואל אסתרון, לכל המשקיעים וידידי ישראל בעולם: אל תספידו אותנו, אל תוותרו עלינו, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2023
50% דתיים וחרדים ו-4 נשים: הממשלה ה-37 יצאה לדרך, באתר כיפה, 29 בדצמבר 2022
↑ בג"ץ 1363/23
↑ רבבות הפגינו נגד המהפכה המשפטית, חולדאי הזהיר: "נעבור ממילים למעשים", באתר ynet, 5 בפברואר 2023
↑ נתלי מון, ‏הכיבוש חזר לתל אביב והפך לחלק בלתי נפרד מהמחאה. כך זה קרה, באתר "Time Out ישראל", 21 באפריל 2023
↑ "כשאתה הראש, אתה אשם. אם אתה רה"מ במשך 15 שנה, ובמשמרת שלך נרצחים 1,200, אז אתה אשם", סרטון בערוץ "ערוץ הכנסת", באתר יוטיוב, 21 בפברואר 2024
↑ יעל צ'כנובר, קבלת שבת של משפחות החטופים והנעדרים בת"א: "מקווים שבשבוע הבא נהיה עם היקרים לנו", באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
↑ רונן ברגמן, יובל רובוביץ, תחקיר: כך התנהלו מבצעי ההשפעה של לשכת ראש הממשלה, באתר ynet, 23 בינואר 2026
↑ ברק רביד‏, צווי המעצר של בית הדין הפלילי לנתניהו וגלנט: קווים לדמותו של כישלון מדיני מוחלט, באתר וואלה, 20 במאי 2024

[2] גילה גמליאל קיבלה אישור להשתתף בתמונה, אף על פי שמונתה לשרה רק ארבעה ימים לאחר מכן, מכיוון שההחלטה על מינויה התקבלה ביום השבעת הממשלה באיחור וכבר לא היה ניתן לצרף אותה לממשלה ביום כינונה^[1].

[118] רשמית לסיעה היו 7 מושבים בכנסת אך ח"כ אלמוג כהן לא הצביע עם הסיעה ולא פרש עימה מהקואליציה

[1] בנצי רובין, ‏התמונה בבית הנשיא: ממשלת נתניהו השישית, באתר "סרוגים", 29 בדצמבר 2022

[:1-3] טל שלו‏, הטקס מתחיל: סבב ההתייעצויות אצל הנשיא יוצא לדרך, באתר וואלה, 9 בנובמבר 2022

[:2-4] צבי זרחיה, נתניהו קיבל את המנדט להרכבת הממשלה; דרעי רוצה את האוצר, באתר כלכליסט, 13 בנובמבר 2022

[:0-5] איתמר אייכנר, הרצוג האריך לנתניהו את המנדט להרכבת הממשלה ב-10 ימים, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2022

[6] צבי זרחיה ו-ynet, נתניהו הודיע לנשיא: עלה בידי להרכיב ממשלה, באתר כלכליסט, 22 בדצמבר 2022

[7] יהודה שלזינגר, לקראת השבעת הממשלה: הליכוד חתמו על הסכם מול השותפות הקואליציוניות, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2022

[8] ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (הזירה הפנים-ישראלית, שקף 4) מעודכן ל-22 בינואר 2026

[9] נעה שפיגל, הקמת ממשלת החירום: הכנסת אישרה את צירוף שרי המחנה הממלכתי לממשלה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023

[10] צבי זרחיה, ממשלת החירום מקפיאה את חוקי ההפיכה המשטרית, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023

[11] יהודה שלזינגר, אמיר אטינגר, פירוק השותפות: אושר פיצול סיעתו של סער - שתקרא "הימין הממלכתי", באתר ישראל היום, 13 במרץ 2024

[12] יובל קרני, מורן אזולאי, גנץ פרש מהממשלה: "נתניהו מונע מאיתנו להתקדם לניצחון אמיתי", באתר ynet, 9 ביוני 2024

[13] עמית סגל דפנה ליאל, גדעון סער מצטרף לממשלה, באתר מאקו, 29 בספטמבר 2024

[14] מיכאל האוזר טוב, עוצמה יהודית הודיעה על פרישתה מהקואליציה, בן גביר ושרי המפלגה הגישו מכתבי התפטרות, באתר הארץ, 19 בינואר 2025

[15] מיכאל שמש וגילי כהן, חיים כץ מונה לכהן כשר במשרדים לשעבר של עוצמה יהודית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בינואר 2025

[16] השר יצחק גולדקנופף התפטר מהממשלה, באתר ערוץ 7, 12 ביוני 2025

[17] איתמר אייכנר, מורן אזולאי ושילה פריד, המחליף של גולדקנופף: חיים כץ מונה לשר הבינוי והשיכון, שבכלל תקוע בחו"ל, באתר ynet, 15 ביוני 2025

[18] אלה קווי היסוד של הממשלה הלאומית בראשותי, באתר עמוד הטלגרם של בנימין נתניהו, ‏28 בדצמבר 2022

[19] הסכם קואליציוני לכינון הממשלה ה-37 בין סיעת הליכוד לבין סיעת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' (עמ' 20-21), באתר הכנסת

[20] צבי זרחיה, בג"ץ פסל את דרעי מלכהן כשר ברוב של עשרה שופטים מול אחד, באתר כלכליסט, 18 בינואר 2023

[21] סוניה גורודיסקי, התגלה מאגר גז טבעי חדש מול חופי ישראל - "קטלן", באתר ישראל היום, 31 במאי 2023

[22] DEMOCRACY REPORT 2025

[23] רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית, הפניקס בית השקעות, הורדת דירוג אשראי נוספת בצל הסיכונים הביטחוניים, באתר TheMarker‏, 14 באוגוסט 2024

[24] גד ליאור, מכה קשה למשק: מודי'ס הורידה שוב את דירוג האשראי של ישראל - בשתי דרגות, באתר ynet, 27 בספטמבר 2024

[25] גד ליאור, מה בדיוק אמרו במודי'ס על ישראל ומה משמעות הורדת הדירוג | שאלות ותשובות, באתר ynet, 28 בספטמבר 2024

[26] אחרי מודי'ס: גם S&P הורידה את דירוג האשראי, באתר וואלה, 2 באוקטובר 2024

[27] חברת S&P בהודעה דרמטית בנוגע לישראל: אפשר כבר לפתוח שמפניות?, באתר www.maariv.co.il, ‏2026

[28] אוריאל בארי, ‏מדינה נוספת: צ'אד הודיעה על החזרת השגריר מישראל, באתר "סרוגים", 5 בנובמבר 2023

[29] "Bolivia severs diplomatic ties with Israel, citing 'crimes against humanity'". Reuters (באנגלית). 2023-10-31.

[30] בגלל המלחמה? בוליביה הודיעה כי תנתק את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל, באתר מעריב אונליין, 31 באוקטובר 2023

[31] איתמר אייכנר, נשיא קולומביה מנתק את היחסים עם ישראל: "יש לה מנהיג רוצח עם", באתר ynet, 1 במאי 2024

[32] מתן וסרמן, ‏ניתוק יחסים מלא על הפרק: איך ייגמר המשבר הנוכחי מול טורקיה?, באתר מעריב אונליין, 4 במאי 2024

[33] Nicaragua breaks diplomatic relations with Israel, רויטרס, ‏12/10/2024

[34] שחר אילן, אומת הסטארט־אפ? מיומנויות הישראלים רק הולכות ומידרדרות, באתר כלכליסט, 11 בדצמבר 2024

[35] איתמר אייכנר, "צווי מעצר בגין פשעים נגד האנושות": החלטת האג המלאה נגד נתניהו וגלנט, באתר ynet, 21 בנובמבר 2024

[36] אודי עציון‏, מרכיב משמעותי בפיתוח אמצעי לחימה: התעשייה האווירית חנכה מחשב קוונטי, באתר וואלה, 16 בדצמבר 2024

[37] נתן גוטמן, ישראל ובוליביה חידשו רשמית את היחסים הדיפלומטיים המלאים ביניהן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בדצמבר 2025

[38] איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, "מכפיל כוח נגד החות'ים": ישראל - הראשונה בעולם שמכירה בסומלילנד, באתר ynet, 26 בדצמבר 2025

[39] צה"ל פתח במבצע בעזה וחיסל 3 בכירים בג'יהאד האיסלאמי, "מצב מיוחד" בעורף, באתר ynet, 9 במאי 2023

[40] ראש הממשלה נתניהו קיבל לידיו את המלצות "ועדת נגל"

[41] איתי בלומנטל כרמלה מנשה, ישראל שיגרה לחלל את הלוויין "אופק 19": "בעל יכולות מתקדמות", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בספטמבר 2025

[42] 12, ‏טראמפ מודיע רשמית: ישראל וחמאס הגיעו להסכם, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2025

[43] ברית איתנה: ישראל וארה"ב חתמו על הסכם שיתוף פעולה בשעת חירום, באתר עכשיו 14, 1 במרץ 2023

[44] איתמר אייכנר, צ'אד תפתח שגרירות ברמת גן: "לשדרג את היחסים לגבהים חדשים", באתר ynet, 1 בפברואר 2023

[45] איתמר אייכנר, אזרבייג'ן פתחה שגרירות בישראל, שר החוץ: "מעמיקים את השת"פ הביטחוני", באתר ynet, 29 במרץ 2023

[46] איתמר אייכנר, החמישית בבירה: ראש ממשלת פפואה גינאה החדשה חנך את השגרירות בי-ם, באתר ynet, 5 בספטמבר 2023

[47] איתמר אייכנר, השביעית בישראל: מדינת האיים שפתחה שגרירות בירושלים, באתר ynet, 17 בספטמבר 2025

[48] דן ארקין, ‏ישראל הודיעה על הכרתה בריבונות של מרוקו על סהרה המערבית, באתר "IsraelDefense‏", 18 ביולי 2023

[49] איתמר אייכנר, ארה"ב הודיעה רשמית: ישראל צורפה לתוכנית הפטור מוויזה, באתר ynet, 27 בספטמבר 2023

[50] שי לוי, החץ 3 לגרמניה: נחתמה העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל, באתר מאקו, 28 בספטמבר 2023

[51] אסף גולן, "עדות לעוצמות המדע והחדשנות הישראלית": נחתם הסכם היסטורי בתחום החלל עם אזרבייג'ן, באתר ישראל היום, 5 באוקטובר 2023

[52] איתמר אייכנר, שר החוץ כ"ץ בצעד חריג ביותר: מזכ"ל האו"ם - אישיות בלתי רצויה בישראל, באתר ynet, 2 באוקטובר 2024

[53] ביטול ההסכם בין מדינת ישראל לאונר"א, באתר www.gov.il

[54] ראש הממשלה נתניהו השתתף בטקס חניכת שגרירות פרגוואי החדשה בירושלים, באתר www.gov.il

[55] יובל קרני, בצעד יוצא דופן: ישראל סוגרת את השגרירות במדינה העוינת באירופה, באתר ynet, 15 בדצמבר 2024

[56] בשורה חשובה למשק הגז הטבעי הישראלי: ענקיות האנרגיה הבינלאומיות SOCAR מאזרבייג'אן ו-bp הבריטית נכנסות לשוק חיפושי הגז הטבעי בישראל, באתר משרד האנרגיה

[57] נחתם מזכר הבנות בין ישראל לארה”ב בתחום האנרגיה והבינה המלאכותית (AI), באתר משרד ראש הממשלה, ‏09.07.2025

[58] איתמר אייכנר, ישראל והודו חתמו על 16 הסכמים: "שדרגנו יחסים לשותפות אסטרטגית מיוחדת", באתר ynet, 26 בפברואר 2026

[59] אמיר אטינגר, כל מה שצריך לדעת על הרפורמה המשפטית: הלו"ז המלא והשינויים שבדרך, באתר ישראל היום, 19 בפברואר 2023

[60] מורן אזולאי, סיון חילאי, האופוזיציה החרימה את ההצבעה: עילת הסבירות בוטלה, ברוב של 64 מול אפס, באתר ynet, 24 ביולי 2023

[61] בית הדין החדש לתעבורה: כל הפרטים על מה שעומד להשתנות - ביזנעס, באתר ביזנעס, ‏25 ביולי 2024

[62] צבי זרחיה, הממשלה אישרה את הליך הדחת היועמ"שית; בהרב מיארה: "ההחלטה אינה חוקית", באתר כלכליסט, 8 ביוני 2025

[63] שירית אביטן כהן, "פעיל טרור" - גם מי שמממן: חוק המאבק בטרור עבר בקריאה שנייה ושלישית, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2023

[64] שלמה טייטלבאום, זינוק נוסף בגירעון הממשלתי: קפץ ל-8.1% ביולי, באתר כלכליסט, 8 באוגוסט 2024

[65] יובל אינהורן, ‏מה צריך לדעת כשמסתכלים על הסכומים של הכספים הקואליציוניים?, באתר גלובס, 14 במאי 2023

[66] גד ליאור, מה הפיצוי לעסקים ומי זכאי לדמי אבטלה בחל"ת? מדריך לתוכנית הסיוע החדשה, באתר ynet, 9 בנובמבר 2023

[67] גד ליאור, סיון חילאי, נחתם הסכם בין סמוטריץ' וההסתדרות: שכר, מענקים, וקיצור שבוע העבודה, באתר ynet, 2 במרץ 2023

[68] תמר טרבלסי חדד, סוף לעיצומים וההשבתות: נחתם סופית ההסכם בין האוצר לארגון המורים | אלה עיקריו, באתר ynet, 23 בספטמבר 2024

[69] יהודה שרוני, ‏הוחלט: דיסקונט תוכל למכור את ויזה כאל לגופים מוסדיים, באתר מעריב אונליין, 11 ביולי 2024

[70] רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", באתר משרד הכלכלה והתעשייה

[71] רפורמת "מה שטוב לארה"ב טוב לישראל", באתר משרד הכלכלה והתעשייה

[72] עומר שרביט, אמריקה תחילה, הכיס הישראלי אחר כך, באתר זמן ישראל, 19 במרץ 2026

[73] שחר אילן, צבי זרחיה, אושר: התגמול המינימלי ליום מילואים יעלה ל-300 שקל, באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2023

[74] הקלה משמעותית על עומסי התנועה בירושלים, באתר משרד התחבורה, ‏10.07.2024

[75] מהפכה בענף התעופה בישראל: זו הרשות החדשה לטובת הנוסעים, באתר אייס, 3 ביולי 2024

[76] דן רבן, אחרי העיכובים, חוק המטרו אושר סופית: הצפי לקו הראשון - לא לפני 2040, באתר ynet, 25 ביולי 2024

[77] רועי רובינשטיין, רפורמת מחירי התחבורה הציבורית יוצאת מחר לדרך | מי המרוויחים?, באתר ynet, 24 במרץ 2024

[78] סיון חילאי, ברגע האחרון: הוקפאה העלייה בתעריפי התחבורה הציבורית, באתר ynet, 2 בדצמבר 2025

[79] דותן לוי, התחבורה הציבורית מתייקרת - גיל הפטור מתשלום יירד ל-67, באתר כלכליסט, 25 במרץ 2025

[80] נעה שפיגל ורן שמעוני, הוועדה לביטחון לאומי אישרה תקנות המקילות קבלת רישיונות נשק, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2023

[81] אלון חכמון, ‏חסר תקדים: כמות הנשקים העצומה שהועברה לכיתות הכוננות מאז ה-7 באוקטובר, באתר מעריב אונליין, 29 במרץ 2024

[82] יהודה יפרח, ‏מנהלת ההתיישבות של סמוטריץ' משנה את המציאות ביהודה ושומרון, בעיתון מקור ראשון, 25 בפברואר 2025

[83] מהפכת ההתיישבות של סמוטריץ': הקבינט אישר הקמת עוד 19 יישובים, באתר ערוץ 7, 22 בדצמבר 2025

[84] איילת ברון, קרן הארנונה אושרה בוועדת הכספים: כך החליטו ראשי הרשויות להחריג מהשביתה את החינוך, באתר מאקו, 15 במאי 2023

[85] צבי זרחיה, הכנסת אישרה: הבחירות לרשויות המקומיות נדחו ל-30 בינואר 2024, באתר כלכליסט, 23 באוקטובר 2023

[86] נעה שפיגל, הכנסת אישרה את החוק שיאפשר למנות רבני ערים בלא הגבלה ולהעלות את שכרם, באתר הארץ, 15 בינואר 2025

[87] עדיאל איתן מוסטקי, תשעה חודשים אחרי ההכרזה החגיגית – לא קם אפילו תאגיד אנרגיה עירוני אחד, באתר כלכליסט, 25 בספטמבר 2024

[88] אמיר אטינגר, אושר סופית: החוק לשלילת אזרחות למחבלים עבר בקריאה שנייה ושלישית, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2023

[89] מהפכת החשמל - רפורמת החשמל יוצאת לדרך: שוק החשמל נפתח לתחרות!, באתר משרד האנרגיה והתשתיות, ‏יולי 2024

[90] מדינת ישראל וארצות הברית חתמו על מזכר הבנות (MOu) לקידום שיתופי פעולה בתחום האנרגיה והבינה המלאכותית (AI), באתר משרד ראש הממשלה, ‏8.07.2025

[91] "ועדת נגל" לגיבוש המלצות להאצת תחום הבינה המלאכותית בראייה לאומית התכנסה לישיבת התנעה בראשות ראש הממשלה נתניהו

[92] חופית כהן אולאי, עסקת יצוא הגז הגדולה אי פעם: שותפות לווייתן ימכרו גז למצרים ב-35 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 7 באוגוסט 2025

[93] Techtime, מחשב-העל הלאומי החל לספק שירותי GPU, באתר Techtime - חדשות אלקטרוניקה והייטק, ‏2026-01-18

[94] שחר אילן, אחרי המתנה של עשור: אושר חוק האיזוק האלקטרוני, באתר כלכליסט, 30 ביולי 2023

[95] טובה צימוקי, אושר: יורחב היקף הסיוע המשפטי שיוענק לניצולי שואה בלי בדיקת זכאות כלכלית, באתר ynet, 19 במרץ 2024

[96] ישראל וולמן, אושר סופית: ההקלות לערוץ 14 הוארכו בעוד שנה וחצי, באתר ynet, 25 ביולי 2024

[97] עדיאל איתן מוסטקי, ההטבות לערוץ 14 אושרו בקריאה שנייה ושלישית, באתר כלכליסט, 6 באוגוסט 2024

[98] ירון דרוקמן, לוויין התקשורת הישראלי "דרור 1" שוגר לחלל, באתר ynet, 13 ביולי 2025

[99] שחר אילן, הממשלה החליטה: תוקם הרשות לזהות יהודית של אבי מעוז, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2023

[100] עטרה גרמן, ‏לאחר הביקורת: הוארך תוקף הטבת המס להורי ילדים בגילאים 6–12, בעיתון מקור ראשון, 19 באפריל 2023

[101] ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית: הטבת מס בהוראה קבועה להורים לילדים בגילאי 6 עד 18, באתר חדשות 0404‏, 16 באפריל 2023

[102] שלמה טייטלבאום, ממוצרלה ועד חלומי: סמוטריץ' מבטל את המכס על הגבינות, באתר כלכליסט, 19 בינואר 2023

[103] אנה ברסקי, ‏בוטל המס על כלים חד פעמיים - הממשלה תגבש חלופה לצמצום הצריכה, באתר מעריב אונליין, 29 בינואר 2023

[104] גד ליאור, תוספת נקודות זיכוי של אלפי שקלים בשנה: הסיוע להורים לילדים עד גיל 3 נכנס לתוקף, באתר ynet, 27 במרץ 2024

[105] גד ליאור, בצל הלחץ מהחרדים: סמוטריץ' חתם על ביטול המס על משקאות ממותקים, באתר ynet, 28 במרץ 2023

[106] סוניה גורודיסקי, על מנת להתגבר על המחסור הצפוי: שר האוצר ביטל מכס על חלב מיובא, באתר ישראל היום, 13 ביולי 2023

[107] על רקע המחסור: שר האוצר מאריך את ביטול המכס על החלב בחצי שנה נוספת, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2023

[108] שלמה טייטלבאום, ועדת הכספים אישרה את העלאת המע"מ ל-18%, החל מ-2025, באתר כלכליסט, 20 בפברואר 2024

[109] גד ליאור, המס על סיגריות וטבק עלה: חפיסת סיגריות תתייקר ב-2 שקלים, באתר ynet, 4 במרץ 2024

[110] שני אשכנזי, כלכליסט, תעריפי החשמל והמים יתייקרו: ועדת הכספים אישרה את מס הפחמן, באתר ynet, 11 בספטמבר 2024

[111] ירדן בן גל הירשהורן, ביטול המכסים על יבוא מארה"ב: מה ישתנה, מי ייפגע - ומה טראמפ בכלל רוצה?, באתר TheMarker‏, 1 באפריל 2025

[112] ירדן בן גל הירשהורן, למה דווקא 17% — והאם ישראל תחזור בה מביטול המכסים? מאחורי הצעד של טראמפ, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2025

[113] סתיו נמר, ‏החל משנת הלימודים הבאה: בית הספר הווירטואלי החינמי הראשון בישראל, באתר מעריב אונליין, 2 ביולי 2023

[תקצב-114] 1 2 סולימאן מסוודה וליאל קייזר, הממשלה תאשר את הגדלת הקצבאות לאברכים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 ביולי 2023

[115] גד ליאור, מיליארדים לחרדים ולמוסדות דת: הכספים הקואליציוניים בתקציב | המסמך המלא, באתר ynet, 8 במאי 2023

[116] צבי זרחיה, הממשלה אישרה: כהונת הנגיד אמיר ירון תוארך בחמש שנים, באתר כלכליסט, 27 בנובמבר 2023

[117] יערה שפירא דקלה אהרן שפרן מיכאל שמש, הממשלה אישרה את מינוי קובי יעקובי לנציב שב"ס הקבוע, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 במאי 2024

[119] ב-16 ביולי פרשה ש"ס מהממשלה אך לא מהקואליציה, וב־23 באוקטובר פרשה מתפקידיה בקואליציה, אך נותרה חברה בה

[120] נדב אלימלך, ‏השותפים ניצלו את שעת הכושר: זו הממשלה הימנית והדתית ביותר בהיסטוריה, באתר מעריב אונליין, 29 בדצמבר 2022
נינה פוקס, סער הס, יותר דתיים, יותר מתנחלים, פחות נשים: פני הקואליציה, ופני הכנסת, באתר ynet, 4 בנובמבר 2022
יואל אסתרון, לכל המשקיעים וידידי ישראל בעולם: אל תספידו אותנו, אל תוותרו עלינו, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2023
50% דתיים וחרדים ו-4 נשים: הממשלה ה-37 יצאה לדרך, באתר כיפה, 29 בדצמבר 2022

[121] בג"ץ 1363/23

[122] רבבות הפגינו נגד המהפכה המשפטית, חולדאי הזהיר: "נעבור ממילים למעשים", באתר ynet, 5 בפברואר 2023

[123] נתלי מון, ‏הכיבוש חזר לתל אביב והפך לחלק בלתי נפרד מהמחאה. כך זה קרה, באתר "Time Out ישראל", 21 באפריל 2023

[124] "כשאתה הראש, אתה אשם. אם אתה רה"מ במשך 15 שנה, ובמשמרת שלך נרצחים 1,200, אז אתה אשם", סרטון בערוץ "ערוץ הכנסת", באתר יוטיוב, 21 בפברואר 2024

[125] יעל צ'כנובר, קבלת שבת של משפחות החטופים והנעדרים בת"א: "מקווים שבשבוע הבא נהיה עם היקרים לנו", באתר ynet, 20 באוקטובר 2023

[126] רונן ברגמן, יובל רובוביץ, תחקיר: כך התנהלו מבצעי ההשפעה של לשכת ראש הממשלה, באתר ynet, 23 בינואר 2026

[127] ברק רביד‏, צווי המעצר של בית הדין הפלילי לנתניהו וגלנט: קווים לדמותו של כישלון מדיני מוחלט, באתר וואלה, 20 במאי 2024

[א]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]

[74]

[75]

[76]

[77]

[78]

[79]

[80]

[81]

[82]

[83]

[84]

[85]

[86]

[87]

[88]

[89]

[90]

[91]

[92]

[93]

[94]

[95]

[96]

[97]

[98]

[99]

[100]