ג'אנלואיג'י בופון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'אנלואיג'י בופון
ג'אנלואיג'י בופון במדי נבחרת איטליה בשנת 2014
בופון במדי נבחרת איטליה, 2014
מידע אישי
שם מלא ג'אנלואיג'י "ג'יג'י" בופון
תאריך לידה 28 בינואר 1978 (בן 39)
מקום לידה קרארה שבאיטליה
גובה 1.91 מטר[1]
עמדה שוער
מועדוני נוער
19911995 פארמה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19952001
2001
פארמה
יובנטוס
169 (0)
492 (0)
נבחרת לאומית כשחקן**
1997 נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 171 (0)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
ומעודכן ל-24 בספטמבר 2017
** מספר ההופעות והשערים בנבחרת מעודכן ל-14 ביולי 2017

ג'אנלואיג'י "ג'יג'י" בופוןאיטלקית: Gianluigi "Gigi" Buffon; נולד ב-28 בינואר 1978 בקרארה שבאיטליה) הוא כדורגלן איטלקי המשחק בעמדת השוער ומשמש כקפטן בקבוצת יובנטוס מהסרייה א' ובנבחרת איטליה. לבופון 171 הופעות בנבחרת איטליה, והוא שיאן ההופעות בהיסטורית נבחרתו, השחקן השישי בהיסטוריה בדירוג מספר ההופעות בנבחרת לאומית והשחקן האירופאי בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר בנבחרת לאומית. שחקנים, מאמנים ואנשי ספורט רבים מחשיבים אותו לשוער הטוב בהיסטורית המשחק. בופון ידוע ביכולת עצירת הבעיטות היוצאת-מן-הכלל שלו, בהיותו המנצח על קו ההגנה של קבוצתו ושל נבחרתו ובהיותו שחקן מפתח בחדר ההלבשה.[2] כיום בופון הוא השוער היקר ביותר בהיסטורית המשחק, לאחר שעבר מפארמה ליובנטוס בשנת 2001 תמורת סכום של 53 מיליון אירו. בופון מחזיק במספר שיאים: הוא השוער ששמר על רשת נקייה במספר המשחקים הגבוה ביותר בסרייה א' ובנבחרת איטליה, וכן השוער בעל רצף הדקות הגבוה ביותר ללא ספיגה בסרייה א', שיא של 974 דקות אותו קבע בעונת 2015/2016.

ברמה הקבוצתית, הקריירה של בופון החלה בפארמה בשנת 1995, בה ערך את הופעת הבכורה שלו ובמהרה הפך לשוער הראשון של הקבוצה וצבר מוניטין כאחד השוערים הצעירים המבטיחים ביותר באיטליה. בעת שהייתו בקבוצה, זכה בופון בקופה איטליה, בגביע אופ"א ובסופר קאפ האיטלקי. בשתי העונות הראשונות שלאחר מעברו ליובנטוס בשנת 2001, זכה בופון באליפות איטליה, וביסס את מעמדו כאחד השוערים הטובים בעולם. בופון זכה עם יובנטוס באליפות איטליה גם בעונות 2004/2005 ו-2005/2006, תארים שנלקחו מהמועדון, בנוסף להורדת ליגה, בשל מעורבתו בפרשת הטיית המשחקים בסרייה א' 2006. על-אף שמועות לגבי עזיבתו של בופון, החליט השוער להישאר ביובנטוס וסייע לה לסיים במקום הראשון בסרייה ב' ולחזור לליגה הבכירה. לאחר מספר עונות ללא תארים, שיחק בופון תפקיד מפתח בתחייתה של יובנטוס והיה חלק מסגלים שזכו בחמש אליפויות רצופות בין השנים 2011 ו-2016. מאז עזיבתו של אלסנדרו דל פיירו בשנת 2012 משמש בופון כקפטן הקבוצה. בסך הכל זכה בופון יחד עם יובנטוס בשבע אליפויות איטליה, פעמיים בקופה איטליה וחמש פעמים בסופר קאפ האיטלקי.

ברמה הבינלאומית, ערך בופון את הופעת הבכורה שלו בנבחרת איטליה בשנת 1997. הוא זומן למספר שיא של חמישה טורנירי גביע העולם (1998, 2002, 2006, 2010 ו-2014) והיה שוערה הבכיר של הנבחרת בארבעת האחרונים. במונדיאל 1998 שימש בופון שוער שלישי לג'אנלוקה פליוקה ולפרנצ'סקו טולדו. הוא היה שוערה הראשון של נבחרת איטליה לכל אורך טורניר מונדיאל 2006 בו זכתה נבחרתו, כשהוא שומר על רשת נקייה בחמישה מתוך שבעת משחקיו וסופג שני שערים בלבד. בנוסף יצג בופון את נבחרת איטליה בארבעה טורנירי אליפות אירופה, באולימפיאדת אטלנטה 1996 ובשני טורנירי גביע הקונפדרציות, כשבשנת 2013 הוא מסיים עם נבחרתו במקום השלישי בטורניר.

בופון זכה גם בתארים קבוצתיים ואישיים יוקרתיים רבים. בשנת 2004 נבחר על ידי פלה כאחד מארבעה עשר איטלקים ברשימת פיפ"א 100, שכללה את 125 הכדורגלנים הטובים בעולם שחיו באותה העת. הוא נבחר כשוער השנה בסרייה א' בכמות שיא של אחת עשרה שנים. לאחר זכייתה של נבחרתו במונדיאל 2006 זכה בופון בפרס יאשין המוענק לשוער המצטיין של הטורניר, ונכלל גם בקבוצת הטורניר, כמו גם ביורו 2008 וביורו 2012. בופון הוא השוער היחיד שזכה בתואר שחקן השנה של אופ"א, בגרסתו הקודמת. באותה שנה נבחר בופון גם כשוער השנה של אופ"א, והיה חלק מנבחרת השנה של אופ"א בשנים 2003, 2004 ו-2006. בשנת 2006 נבחר בופון כסגנו של פאביו קנבארו בקרב על תואר כדורגלן השנה באירופה, וכחלק מנבחרת השנה של פדרציית הכדורגל הבינלאומית לכדורגלים מקצוענים, תואר בו זכה גם בשנת 2007. לאחר ההעפלה של יובנטוס לגמר ליגת האלופות 2015, נבחר בופון כחלק מנבחרת הטורניר וסיים במקום הרביעי בקרב על תואר שחקן השנה של אופ"א לשנת 2015. הוא נבחר ארבע פעמים כשוער המצטיין של הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה בכדורגל (שני רק לאיקר קסיאס, שזכה בתואר חמש פעמים), וכן בתוארי השוער המצטיין של המאה ה-21, השוער המצטיין של 25 השנים האחרונות והשוער המצטיין של העשור החולף על ידי אותו הארגון.[3] בשנת 2016 נהיה בופון לשוער הראשון שזוכה בתואר כף רגל הזהב, שניתן הן עבור אישיות והן עבור יכולת משחק.

תוכן עניינים

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1991—1995: קריירת הנוער ותחילת הקריירה המקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אלו היו נקונו והצלותיו המרהיבות שגרמו לי להתאהב בעמדה הזו. הוא הפך לגיבור שלי."

— בופון מסביר על בחירתו לתפקד כשוער.[4]

על-אף שקיבל הצעות מצד בולוניה 1909 ומילאן, החל בופון את קריירת הנוער שלו במחלקת הנוער של פארמה בשנת 1991, כשהוא בן 13.[5] במהלך תקופתו במחלקת הנוער של המועדון, שיחק בופון במספר עמדות שדה, בעיקר בקישור, ולאחר מכן עבר לעמדתו הנוכחית, עמדת השוער.[6] המודל לחיקוי שלו, תומאס נקונו, שוערה של נבחרת קמרון בעבר, הוא שנתן לבופון את ההשראה להסב את תפקידו לשוער, לאחר הופעותיו במדי נבחרת קמרון במונדיאל 1990 שנערך באיטליה.[4] בופון הסתגל במהרה לתפקיד השוער ותוך זמן קצר הפך לשוער הראשון של קבוצת הנוער. ארמס פוליוני, מאמן השוערים של מחלקת הנוער, הפך במהרה למנטור של השוער הצעיר.[5]

"מעולם לא ראיתי הופעת בכורה כמו שלו: האישיות והאיכות שהוא הציג."

— שוער העבר והמאמן דינו זוף על הופעת הבכורה של בופון.[7]

לאחר שנקרא להתאמן עם הקבוצה הבוגרת של המועדון בקיץ 1994,[5] הועלה בופון לסגל הבוגר בשנת 1995. ב-19 בנובמבר 1995, כשהוא בן 17, ערך בופון את הופעת הבכורה שלו במועדון, כשנבחר על ידי המאמן נביו סקלה לשמש כשוער במשחק סרייה א' נגד מילאן, שהסתיים בתיקו 0-0.[8] הוא ערך בהמשך העונה שמונה הופעות ליגה נוספות והופעה בקופה איטליה, בו הודחה פארמה בסיבוב השני. פארמה סיימה את העונה במקום השישי בליגה, והעפילה לגביע אופ"א. במהלך תקופתו בפארמה אימן אותו מאמן השוערים ויליאם וקי, דמות לזכותה זוקף בופון את רוב הביטחון, ההתפתחות וההצלחה שלו.[9]

1996—2001: שוערה הראשון של פארמה, ההצלחה, והפריצה לתודעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1996/1997, עונתו השנייה בקבוצה הראשונה של המועדון, נבחר בופון לשמש כשוער הראשון של הקבוצה והועדף על פני אלסנדרו ניסטה ולוקה בוצ'י.[6] פארמה סיימה את העונה כסגנית האלופה, כשמקדימה אותה יובנטוס, והעפילה לליגת האלופות. בופון ספג 17 שערים ב-27 הופעות ליגה, וביצועיו החלו לזכות בתשומת לב באיטליה.[6] פארמה הודחה פעם נוספת בסיבוב השני של הקופה איטליה ובסיבוב הראשון של גביע אופ"א, מפעל בו ערך בופון את הופעת הבכורה האירופית שלו בהפסד 0–2 לויטוריה דה גימארייש הפורטוגלית ב-24 בספטמבר 1996.[6]

בעונת 1997/1998 סיימה פארמה במקום החמישי בליגה והגיעה לחצי גמר הקופה איטליה, בעוד שבליגת האלופות היא הודחה בשלב הבתים לאחר שסיימה במקום השני בבית, לאחר האלופה היוצאת בורוסיה דורטמונד ולפני ספרטה פראג הצ'כית וגלאטסראיי הטורקית. הוא ערך 32 הופעות ליגה. במהלך העונה זכה בופון לכינוי "סופרמן", לאחר שעצר פנדל של חלוצה הברזילאי של אינטר מילאנו, רונאלדו, וחגג את העצירה בהצגת חולצת סופרמן לאוהדיה של פארמה, שנלבשה מתחת למדים שלו.[10]

בעונתו הרביעית בקבוצה הבוגרת, זכה בופון בתואר האירופי הראשון שלו — גביע אופ"א. במשחק הגמר מול אולימפיק מרסיי, שנערך באצטדיון לוז'ניקי שבמוסקבה, רוסיה, שמר בופון על שער נקי וקבוצתו ניצחה 3-0.[11][12] בנוסף זכה בופון עם המועדון בקופה איטליה באותה עונה, לאחר שפארמה ניצחה את פיורנטינה בזכות חוק שערי חוץ.[13] בופון, שערך 34 הופעות ליגה, סיים יחד עם קבוצתו במקום הרביעי, שהקנה לה את הזכות להשתתף בשלב פלייאוף ההעפלה של ליגת האלופות, בו הודחה ונאלצה לשחק בגביע אופ"א לאחר שהפסידה לגלאזגו ריינג'רס. בשל הופעותיו זכה בופון לראשונה בתואר שוער השנה בסרייה א', וכן בפרס בראבו,[14] המוענק לשחקן הטוב ביותר באירופה עד גיל 21 בעונה החולפת. בופון סיים במקום החמישי בדירוג השוער המצטיין של הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה בכדורגל,[15] והיה גם מועמד לתואר כדורגלן השנה באירופה, אך לא זכה אף לא להצבעה אחת.[16]

בעונת 1999/2000 זכה בופון לראשונה בסופר קאפ האיטלקי לאחר ניצחון על מילאן,[17][18] וערך 32 הופעות ליגה כשפארמה מסיימת פעם נוספת במקום הרביעי, שנתן לה את האפשרות להתמודד מול אינטר מילאנו על מקום בליגת האלופות. פארמה הפסידה לאינטר בתוצאה 3-1.[19][20] בזירה האירופית, הודחה פארמה בשלב 32 הגדולות של גביע אופ"א לאחר שהפסידה לוורדר ברמן בסיכום שני המשחקים,[21][22] ובאותו השלב בקופה איטליה לאחר שהפסידה לקליארי בסיכום שני המשחקים.[23][24]

בעונת 2000/2001 סייע בופון לפארמה להעפיל פעם נוספת לגמר הקופה איטליה, בו היא הפסידה לפיורנטינה בתוצאה 1–2 בסיכום שני המשחקים.[25] בגביע אופ"א, הגיעה פארמה עד לשלב 32 הגדולות בו הודחה על ידי פ.ס.וו. איינדהובן.[26][27] פארמה סיימה במקום הרביעי בליגה, שהקנה לה את ההשתתפות בפלייאוף ההעפלה לליגת האלופות, בפעם השלישית ברצף, כשבופון עורך 34 הופעות ליגה. הוא נבחר בפעם השנייה כשוער השנה בסרייה א', וסיים במקום החמישי בדירוג השוער המצטיין של הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה בכדורגל.[28]

יובנטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

2001—2004: המעבר ליובנטוס וההשתלבות המהירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2001 נמכר בופון ליובנטוס במחיר שיא לשוער של 100 מיליארד לירה איטלקית (51,645,690 אירו) והצטרף לליליאן תוראם שהשלים את המעבר חודש לפניו, כשאת חלקו של הסכום שילמה יובנטוס בדמותו של יונתן באקיני שעשה את הדרך בכיוון ההפוך.[29][30] בופון קיבל ביובנטוס את חולצה מספר 1, שהייתה שייכת לשוער הראשון של הקבוצה, אדווין ואן דר סאר, שנמכר לפולהאם.[31] מאוחר יותר גילה בופון שהייתה לו האפשרות להצטרף לרומא, שהעדיפה להחתים במקום את איוואן פליצולי, ושעל-אף משא ומתן מתמשך עם ברצלונה, הוא בחר ביובנטוס מאחר שאביו שכנע אותו כי ביובנטוס יוכל להגשים את השאיפה שלו לזכות באליפות איטליה.[32] בופון היה הרכש היקר ביותר של יובנטוס דאז,[33] עד לרכישתו של גונסאלו היגוואין בשנת 2016.[34]

ב-26 באוגוסט 2001, במחזור הראשון של עונת 2001/2002, ערך בופון את הופעת הבכורה שלו ביובנטוס, כששמר על רשת נקייה בניצחון בית 0–4 על ונציה.[1][35] בעונתו הראשונה ביובנטוס ערך בופון 45 הופעות רשמיות בכלל המסגרות ועזר לקבוצתו לזכות באליפות איטליה, כשהוא סופג 23 שערים בלבד ב-34 הופעות ליגה[36] — המאזן הטוב ביותר לשוער באיטליה בעונת 2001/2002. יובנטוס סיימה גם כסגנית זוכת הקופה איטליה, לאחר שהפסידה לפארמה, קבוצתו הקודמת של בופון, בסיכום שני המשחקים, בהם לא שיחק השוער.[37][38] בליגת האלופות הודחה יובנטוס בשלב הבתים השני, לאחר שסיימה רביעית בבית שכלל את באייר לברקוזן, את דפורטיבו לה קורוניה ואת ארסנל. בופון זכה בפעם השלישית בתואר שוער השנה בסרייה א', ואף היה מועמד לראשונה בקריירה לנבחרת השנה של אופ"א,[39] אך לבסוף הפסיד לרושטו רצ'בר, שוערה של פנרבחצ'ה.[40]

בתחילת עונת 2002/2003 זכתה יובנטוס בסופר קאפ האיטלקי לאחר שניצחה את פארמה.[41][42] הוא ערך 47 הופעות בכל המסגרות, 32 מהן בסרייה א'. באותה עונה הוא היה חלק מקבוצה שהעפילה לגמר ליגת האלופות לעונת 2002/2003, בו הפסידה יובנטוס למילאן בדו-קרב בעיטות עונשין,[43] למרות שתי עצירות של בופון.[39] יובנטוס זכתה באליפות שנייה ברצף בעונה זו, וספגה את מספר השערים הנמוך ביותר בליגה פעם נוספת — כשבופון סופג 23 שערים ב-32 הופעות. בופון זכה בתואר שוער השנה בסרייה א' בפעם הרביעית בקריירה, והיה השוער הראשון והיחיד לזכות בתואר שחקן השנה של אופ"א. הוא זכה גם בתואר שוער השנה של אופ"א,[44] ונבחר לראשונה לנבחרת השנה של אופ"א.[45] תואר נוסף בו זכה בופון לראשונה הוא השוער המצטיין של הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה בכדורגל,[46] הוא היה מועמד גם לתואר כדורגלן השנה באירופה, אך סיים במקום התשיעי.[47]

בופון פתח את עונת 2003/2004 עם עצירת פנדל בדו-קרב בעיטות עונשין בסופר קאפ האיטלקי נגד מילאן, בו זכתה יובנטוס לאחר 1-1 בתום הזמן החוקי.[48][49] בליגת האלופות, הודחה יובנטוס בשלב שמינית הגמר על ידי דפורטיבו לה קורוניה לאחר הפסד 0–2 בסיכום שני המשחקים,[50][51] בליגה סיימה יובנטוס במקום השלישי והמאכזב, כשבופון עורך 32 הופעות ליגה, ובקופה איטליה הצליחה להעפיל לגמר, כשבופון לא משחק באף אחד ממשחקי הטורניר. ב-30 בספטמבר 2003 ערך בופון את הופעתו ה-100 עבור יובנטוס, בניצחון 1–2 על אולימפיאקוס בשלב הבתים של ליגת האלופות.[52][53] בחודש מרץ 2004 נבחר בופון על ידי פלה כאחד מ-125 הכדורגלנים החיים הטובים בעולם,[54] אך לא הצליח לזכות בתואר שוער השנה בסרייה א', אותו הפסיד לדידה, שוערה של מילאן. בופון נבחר פעם נוספת לנבחרת השנה של אופ"א[55] וכשוער המצטיין של הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה בכדורגל.[46] בעונה זו היה מועמד בופון לראשונה גם לתואר כדורגלן השנה בעולם, והוא סיים במקום ה-21 יחד עם חברו האיטלקי פאולו מלדיני.

2004—2006: פרשת הקלצ'ופולי והירידה לסרייה ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2004 עזב מרצ'לו ליפי את יובנטוס על-מנת לאמן את נבחרת איטליה והוחלף על ידי פאביו קאפלו. בעונתו הרביעי במועדון, ערך בופון 48 הופעות בכל המסגרות, 38 מתוכן בסרייה א', וזכה באליפות איטליה השלישית שלו בארבע עונות בהן הוא משחק במועדון, וכן בתואר שוער השנה בסרייה א' בפעם החמישית בקריירה. יובנטוס הודחה בשלב רבע הגמר של ליגת האלופות על ידי ליברפול לאחר הפסד 1–2 בסיכום שני המשחקים.[56][57] בופון היה מועמד בפעם הרביעית ברצף לנבחרת השנה של אופ"א,[39] אך הפסיד את מקומו לפטר צ'ך.[58]

ב-14 באוגוסט 2005 התנגש בופון בקאקה במהלך משחק גביע לואיג'י ברלוסקוני ופרק את כתפו, דבר שהצריך ניתוח.[59] כתגובה, השאילה מילאן ליובנטוס את שוערה השני, כריסטיאן אביאטי, עד להחלמתו של בופון.[60] בופון חזר לפעולה בחודש נובמבר, אך פציעה נוספת השביתה אותו עד לחודש ינואר.[60] הוא חזר לשחק במשחק קופה איטליה נגד פיורנטינה,[61][62] ובהמשך העונה עזר ליובנטוס לזכות באליפות השנייה שלה ברציפות והרביעית שלו בסך הכל, כשהוא עורך 18 הופעות ליגה. בליגת האלופות הודחה יובנטוס פעם נוספת בשלב רבע הגמר, הפעם על ידי ארסנל,[63][64] ובקופה איטליה הודחה נגד רומא בשלב רבע הגמר, לאחר הפסד בשל חוק שערי חוץ בסיכום שני משחקים בהם לא שיחק בופון.[65][66] הופעתו במשחק הגומלין נגד ארסנל הייתה הופעתו ה-200 במדי המועדון.[52] בופון נבחר כשוער המצטיין של הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה בכדורגל בפעם השלישית בקריירה שלו,[46] וכשוער השנה בסרייה א' בפעם השישית בקריירה. בנוסף סיים בופון במקום השני בקרב על תואר כדורגלן השנה באירופה, לאחר חברו לנבחרת פאביו קנבארו,[67] במקום השמיני בדירוג כדורגלן השנה בעולם ונבחר לנבחרת השנה של אופ"א ולנבחרת השנה של פדרציית הכדורגל הבינלאומית לכדורגלים מקצוענים.[68][69]

ב-12 במאי 2006 הואשמו מספר שחקנים, וביניהם בופון, בהשתתפות בהימורים בלתי חוקיים על משחקי סרייה א'. בופון שיתף פעולה מרצון ונחקר על ידי הרשויות בטורינו. בעוד שהוא מודה שהוא הימר על משחקי ספורט (עד לשלהי שנת 2005, כאשר נכנסו לתוקף תקנות אשר אסרו על שחקנים לעשות זאת), הכחיש בופון כי הימר על משחקי כדורגל איטלקי.[70] על-אף חששות כי נפגעו סיכויו של בופון להיות שוער נבחרת איטליה בטורניר מונדיאל 2006, הוא היה השוער הראשון שלה ועזר לה לזכות בתואר בפעם הרביעית בהיסטוריה. בחודש יוני 2007 נוקה בופון מכל ההאשמות על ידי התאחדות הכדורגל האיטלקית. לאחר עונשה של יובנטוס בעקבות פרשת הטיית המשחקים בסרייה א' 2006, שקבע כי שני תוארי האליפות האחרונים ילקחו ממנה והיא תרד לסרייה ב', היו שמועות שבופון יוצב בחלון ההעברות, אך הוא בחר להישאר בקבוצה, החלטה שזיכתה אותו בכבוד רב מצד אוהדי המועדון.[71]

"בופון הוא אחד מהשוערים הטובים בהיסטוריה של הכדורגל. כאשר יובנטוס הייתה בסרייה ב', הוא הראה שהוא נאמן לקבוצה. זו הייתה מחווה נהדרת"

— כדורגלן העבר והמאמן יופ היינקס.[72]

2006—2011: אליפות הסרייה ב', חזרה לסרייה א' והתמודדות עם השלכות פרשת הקלצ'ופולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בופון במהלך משחק הבכורה שלו בסרייה ב' נגד רימיני

ב-9 בספטמבר 2006 ערך בופון את הופעת הבכורה שלו בסרייה ב', כששיחק 90 דקות בתיקו 1-1 נגד רימיני במסגרת המחזור הראשון בליגה.[73] ב-18 בנובמבר קיבל בופון כרטיס אדום לראשונה בקריירה, בדקה ה-24 בתיקו 1-1 נגד אלבינולפה במסגרת המחזור ה-12 בליגה.[74] בופון ערך 37 הופעות ליגה, ובתום העונה זכתה יובנטוס באליפות הסרייה ב' והעפילה בחזרה לסרייה א', ובופון האריך את חוזהו במועדון עד לשנת 2012.[61] בופון נבחר בפעם הרביעית כשוער המצטיין של הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה בכדורגל,[46] ונבחר בפעם השנייה ברציפות לנבחרת השנה של פדרציית הכדורגל הבינלאומית לכדורגלים מקצוענים.[75]

בעונת 2007/2008 היה בופון שחקן מפתח בקבוצה, ערך 34 הופעות ליגה, ועזר לה לסיים במקום השלישי בליגה ולהעפיל לליגת האלופות. הוא לא שיחק בשלב רבע הגמר של הקופה איטליה, בו הפסידה קבוצתו לאינטר מילאנו בתוצאה 4–5 בסיכום שני המשחקים.[76][77] בופון זכה בתואר שוער השנה בסרייה א' בפעם השביעית בקריירה, והיה מועמד לתוארי כדורגלן השנה באירופה וכדורגלן השנה בעולם פעם נוספת.[78] בעונה זו החל בופון לסבול מבעיות גב בשל פריצת דיסק, שהשביתו אותו לסירוגין במהלך העונות הבאות.[61] ב-10 במרץ 2008 האריך בופון את חוזהו במועדון עד לשנת 2013.[61]

בעונת 2008/2009 סבל בופון פעם נוספת ממספר פציעות. בין החודשים ספטמבר לינואר עמד בשער הקבוצה השוער המחליף, אלכס מנינגר, אשר זכה לתשבחות בשל הופעותיו.[79] בשל פציעות חוזרות, הופעותיו המעולות של מנינגר והופעות מאכזבות של יובנטוס לקראת סוף העונה, נפוצו שמועות כי בופון אינו מרוצה ורוצה לעזוב את המועדון.[80] בופון הודה כי הוא מאוכזב מהתוצאות, אך שלל כל כוונה לעזוב את המועדון. ב-5 באפריל 2009 ערך בופון את הופעתו ה-300 במדי המועדון, במשחק ליגה נגד קייבו ורונה שהסתיים בתוצאה 3-3.[81][52] בסופו של דבר יובנטוס סיימה את העונה במקום השני בליגה, לאחר אינטר מילאנו, כשבופון עורך 23 הופעות ליגה. בקופה איטליה הודחה יובנטוס בשלב חצי הגמר לאחר הפסד 2–4 ללאציו בסיכום שני המשחקים (כשבופון משחק רק במשחק הגומלין),[82][83] ובליגת האלופות היא הודחה בשלב שמינית הגמר לאחר 2–3 לצ'לסי בסיכום שני המשחקים.[84][85] בתום העונה בופון היה מועמד פעם נוספת לתואר כדורגלן השנה בעולם.

בופון ויובנטוס החלו את עונת 2009/2010 בצורה טובה, על-אף שהקבוצה סבלה ממכה קשה והודחה בשלב הבתים של ליגת האלופות לאחר שסיימה במקום השלישי בבית, מעל למכבי חיפה הישראלית ומתחת לז'ירונדן דה בורדו הצרפתית ובאיירן מינכן הגרמנית. יובנטוס סיימה את העונה במקום השביעי והמאכזב בליגה (בופון ערך 27 הופעות ליגה, שאילץ אותה להעפיל לליגה האירופית דרך המוקדמות, ובקופה איטליה היא הודחה בשלב רבע הגמר לאחר הפסד 1–2 לאינטר מילאנו, שזכתה בסופו של דבר בטורניר.[86] בשנת 2010 הוא נבחר כשוער העשור של הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה בכדורגל.

במחצית הראשונה של עונת 2010/2011 החלים בופון מפציעה שספג במונדיאל 2010 ולא שיחק, והחליף אותו בשער מרקו סטורארי. בליגה האירופית הודחה יובנטוס בשלב הבתים לאחר שסיימה במקום השלישי בבית, מעל לרד בול זלצבורג האוסטרית ומתחת למנצ'סטר סיטי האנגלית ולך פוזנן הפולנית, כאשר בופון לא משחק באף אחד מהמשחקים בשל הפציעה. בקופה איטליה הודחה יובנטוס פעם נוספת בשלב רבע הגמר, לאחר שהפסידה 0–1 לרומא במשחק בו בופון לא שיחק.[87] יובנטוס סיימה את העונה במקום השביעי בליגה ולא הצליחה להעפיל למפעל אירופי,[88] כשבופון עורך 16 הופעות ליגה בלבד.

2011—2014: השבת הדומיננטיות בסרייה א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2011/2012, תחת המאמן החדש וקשר העבר של הקבוצה, אנטוניו קונטה,[89] חזרה יובנטוס להיות מהקבוצות המובילות של הליגה. בופון חזר לכושר המצוין שלו וסיפק מספר עצירות מרהיבות, כולל עצירת פנדל של פרנצ'סקו טוטי שסייעה ליובנטוס להשיג תוצאת תיקו חשובה נגד רומא בסטאדיו אולימפיקו.[90][91] בחודש דצמבר 2011 נבחר בופון על ידי אוהדיה של יובנטוס לשחקן החודש של המועדון. יובנטוס זכתה באליפות איטליה לראשונה מאז פרשת הקלצ'ופולי מבלי להפסיד אף לא משחק אחד והעפילה לליגת האלופות לאחר היעדרות של שנתיים. בופון, כשהוא נעזר בשלישיית הגנה חזקה שכללה את ג'ורג'יו קייליני, לאונרדו בונוצ'י ואנדראה ברצאלי,[92] ספג 16 שערים בלבד ב-35 הופעות ליגה, ושמר על רשת נקייה ב-21 משחקים,[93] שיא אישי עבורו.[94] הוא יצר 82 אחוזי הצלות, הנתון הגבוה ביותר לשוער בחמש הליגות הגדולות באירופה.[95] בנוסף, נכלל בופון בנבחרת השנה של הסרייה א'. יובנטוס הגיעה עד לגמר הקופה איטליה, על-אף שבופון לא שיחק בטורניר.

בופון בעונת 2012/2013

ב-11 באוגוסט 2012 הניף בופון את הגביע הראשון שלו כקפטן יובנטוס, תפקיד אותו קיבל לאחר עזיבתו של אלסנדרו דל פיירו, לאחר ניצחון 2–4 על נאפולי בהארכה במשחק הסופר קאפ האיטלקי ששוחק בבייג'ינג.[96] הוא סבל מפציעה שמנעה ממנו את ההשתתפות במחזור הליגה הראשון של העונה נגד פארמה,[97] אך חזר לשחק במחזור השני נגד אודינזה.[98] ב-19 בספטמבר 2012, במשחק נגד צ'לסי במסגרת המחזור הראשון בשלב הבתים של ליגת האלופות לעונת 2012/2013 שהסתיים בתיקו 2-2,[99] ערך בופון את הופעתו ה-400 במועדון.[100] בשל הופעותיו בעונה זו הוא היה מועמד לתואר כדור הזהב של פיפ"א ולנבחרת השנה של אופ"א.[39] הוא הפסיד את המקום בנבחרת השנה לאיקר קסיאס, שוערה של ריאל מדריד.[101] ב-5 בדצמבר, בניצחון 0–1 על שחטאר דונצק במסגרת המחזור השישי בשלב הבתים של ליגת האלופות, ערך בופון את הופעתו ה-100 במפעלים האירופאים.[102] הוא נבחר במקום השני, לאחר איקר קסיאס, בקרב על תואר השוער המצטיין של הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה בכדורגל,[103] ונבחר כשוער המאה ה-21 על ידי אותו ארגון.[104] ב-23 בינואר 2013 האריך בופון את חוזהו במועדון עד לשנת 2015.[105] ב-27 בינואר זכה בופון בתואר שוער השנה בסרייה א' בפעם השמינית בקריירה.[106] יובנטוס זכתה בתום העונה באליפות נוספת וסיימה עם ההגנה הטובה ביותר בליגה, כשבופון סופג 19 שערים ב-32 הופעות ליגה. בקופה איטליה הודחה יובנטוס בשלב חצי הגמר נגד נאפולי לאחר הפסד 2–3 בסיכום שני המשחקים בהם לא שיחק בופון,[107][108] ובליגת האלופות הודחה בשלב רבע הגמר על ידי באיירן מינכן הגרמנית לאחר הפסד 0–4 בסיכום שני המשחקים.[109][110]

ב-18 באוגוסט 2013 הניף בופון את הסופר קאפ האיטלקי בפעם השנייה ברציפות, לאחר ניצחון 0–4 על לאציו.[111][112] ב-24 בנובמבר ערך בופון את הופעתו ה-500 בסרייה א',[113] כששמר על רשת נקייה בניצחון 0–2 על ליבורנו במסגרת המחזור ה-13.[114] ב-6 בדצמבר שמר בופון על רשת נקייה משחק שביעי ברציפות בניצחון 0–2 על בולוניה 1909,[115] ושיפר את שיאו הקודם, שעמד על 568 דקות ללא ספיגת שער בליגה, ל-640 דקות.[116] בסופו של דבר ספג בופון שער מרגליו של מקסימיליאנו מוראלס בניצחון 1–4 על אטלנטה במסגרת המחזור ה-17 בליגה,[117] והשווה את לוקה מרקג'אני במקום השישי בדירוג מספר הדקות הרצופות ללא ספיגה בסרייה א'.[118] הוא היה מועמד פעם נוספת לתואר כדור הזהב של פיפ"א לשנת 2013, וכן לנבחרת השנה של פדרציית הכדורגל הבינלאומית לכדורגלים מקצוענים.[119] יובנטוס קבעה בעונת 2013/2014 מספר שיא של נקודות בליגה שעמד על 102, ושיא ניצחונות שעמד על 33. החלק של בופון באליפות היה עצום — 33 הופעות ליגה, בהן ספג 21 שערים ושמר על רשת נקייה ב-18 מהם. יובנטוס הודחה בשלב הבתים של ליגת האלופות, לאחר שסיימה במקום השלישי בבית, מעל לפ.צ. קופנהגן הדנית ומתחת לריאל מדריד הספרדית וגלטסראיי הטורקית, והגיעה עד לשלב חצי הגמר של הליגה האירופית, בו הודחה על ידי בנפיקה ליסבון הפורטוגלית לאחר הפסד 1–2 בסיכום שני המשחקים.[120][121] בופון נבחר לנבחרת העונה של הליגה האירופית לעונת 2013/2014.[122] ב-1 ביולי 2014 האריך בופון את חוזהו במועדון עד לשנת 2017.[123]

2014—2015: העפלה שנייה לגמר ליגת האלופות וזכייה ראשונה בקופה איטליה עם יובנטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הוא מודל לחיקוי עבורי ועבור כל שוער מהדור שלי. כאשר התחלתי לשחק, היה לי חלום — חלמתי להיות כמוהו, ובכל פעם שאני משחק נגדו — זה תענוג אמיתי"

— שוער ריאל מדריד ונבחרת ספרד, איקר קסיאס, על בופון והופעתו ה-500 במדי יובנטוס.[124]
בופון, 2014

בקיץ 2014 עזב אנטוניו קונטה את משרת המאמן ועבר לאמן את נבחרת איטליה, ומסימיליאנו אלגרי, מאמנה של מילאן לשעבר, נקרא להחליפו. יובנטוס פתחה את העונה עם ניצחון 0–1 על קייבו ורונה בליגה, כשבופון שומר על רשת נקייה.[125][126] ב-27 בספטמבר הוא עצר פנדל של חרמן דניס בניצחון 0–3 על אטלנטה, ועזר ליובנטוס לשמור על רשת נקייה בפעם החמישית ברציפות.[127] בסופו של דבר ספג בופון שער בפנדל מרגליו של פרנצ'סקו טוטי בניצחון 2–3 על רומא ב-5 באוקטובר,[128] לאחר שפתח את העונה עם 616 דקות רצופות ללא ספיגת שער בכל המסגרות. כולל המשחקים האחרונים בעונת 2013/2014, שמר בופון על רשת נקייה במשך 801 דקות רצופות בליגה, שלישי לדינו זוף וסבסטיאנו רוסי.[129] ב-29 באוקטובר ערך בופון את הופעתו ה-500 במדי יובנטוס,[130] בהפסד 0–1 לגנואה בליגה.[131] ב-1 בנובמבר ערך בופון את הופעת הליגה ה-400 שלו במדי יובנטוס, בניצחון 0–2 על אמפולי.[132] ב-24 בנובמבר הוא היה מועמד בפעם העשירית לנבחרת השנה של פדרציית הכדורגל הבינלאומית לכדורגלים מקצוענים.[119] לקראת סוף שנת 2014 הוא היה מועמד לנבחרת השנה של אופ"א,[39] אך הפסיד למנואל נוייר, שוערה של באיירן מינכן.[133] ב-15 בדצמבר נבחר בופון בפעם התשיעית כשוער השנה בסרייה א',[134] ובפעם השנייה בנבחרת השנה של הסרייה א'. ב-22 בדצמבר הפסידה יובנטוס לנאפולי בסופר קאפ האיטלקי בתוצאה 7–8 בדו-קרב בעיטות עונשין, לאחר תיקו 2-2 בתום הזמן החוקי.[135] על-אף שבופון הציל מספר כדורים במהלך המשחק ועצר שלושה פנדלים בדו-קרב בעיטות העונשין, הוא לא הצליח לעזור לקבוצתו לזכות בגביע.[136] הוא היה מועמד לתואר השוער המצטיין של הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה בכדורגל, וסיים במקום הרביעי, לאחר מנואל נוייר, טיבו קורטואה וקיילור נבאס.[137]

ב-15 בפברואר 2015 עבר בופון את גאטאנו שיראה כשני לג'מפיירו בוניפרטי בדירוג הדקות בסרייה א' כשחקן יובנטוס.[138] ב-2 במרץ השווה בופון את שיראה כשלישי לאלסנדרו דל פיירו ולבוניפרטי בדירוג ההופעות בסרייה א' כשחקן יובנטוס,[139] לאחר תיקו 1-1 נגד רומא.[140] ב-14 במרץ עבר בופון את שיראה, לאחר שערך את הופעת הליגה ה-378 שלו במדי יובנטוס בניצחון 0–1 על פאלרמו.[141] לאחר ששמר על רשת נקייה במשחק הגומלין של רבע גמר ליגת האלופות נגד מונקו,[142] עבר בופון את דידה כרביעי בדירוג מספר המשחקים ללא ספיגה בהיסטוריה של ליגת האלופות, עם 36.[143] ב-26 באפריל ערך בופון את הופעתו ה-528 ביובנטוס בכל המסגרות, בהפסד 1–2 לטורינו,[144] והשווה את ג'וזפה פורינו כשלישי בדירוג מספר ההופעות עבור המועדון.[145] ב-2 במאי שמר בופון על רשת נקייה בניצחון 0–1 על סמפדוריה,[146] בו הבטיחה יובנטוס את הזכייה באליפות בפעם הרביעית ברציפות.[147] ב-13 במאי סיים בופון כמצטיין המשחק בתיקו 1-1 נגד ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו במשחק הגומלין של שלב חצי הגמר של ליגת האלופות,[148] בעקבותיו העפילו בופון וקבוצתו לגמר ליגת האלופות לאחר 12 שנות היעדרות. ב-20 במאי זכה בופון לראשונה בקופה איטליה עם יובנטוס, על-אף שלא שיחק במהלך הטורניר.[149] ב-23 במאי ערך בופון את הופעתו ה-900 בקריירה ועצר פנדל של לורנצו אינסינייה בניצחון 1–3 על נאפולי במסגרת המחזור ה-37 בליגה.[150]

ב-6 ביוני 2015 היה בופון קפטן יובנטוס בגמר ליגת האלופות 2015, בו הפסידה יובנטוס לברצלונה בתוצאה 1–3 באצטדיון האולימפי של ברלין שבגרמניה,[151] על-אף מספר הצלות מרהיבות שסיפק בופון לכדורים מרגליהם של לואיס אלברטו סוארס, ניימאר ודני אלבס.[152] בופון שמר במהלך הטורניר על שער נקי במספר המשחקים הרב ביותר – 6, יחד עם מארק-אנדרה טר שטגן מברצלונה, דניאל סובשיץ' ממונקו ומנואל נוייר מבאיירן מינכן.[153] בשל הופעותיו נבחר בופון לנבחרת העונה של ליגת האלופות.[154] ב-15 ביולי היה בופון אחד מעשרה שחקנים המועמדים לתואר שחקן השנה של אופ"א לשנת 2015,[155] עצירתו לבעיטה של דני אלבס בגמר ליגת האלופות הייתה מועמדת להצלת העונה של אופ"א, והוא סיים במקום השלישי בהצבעה.

2015—2016: זכייה באליפות חמישית ברצף וקביעת שיא משחקים ללא הפסד בסרייה א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

"עברתי את דל פיירו, אך אני מעדיף את ההצלחה של הקבוצה"

— בופון לאחר שהפך לשיאן הדקות במדי יובנטוס, במשחק שנגמר בתיקו נגד בורוסיה מנשנגלדבך.[156]

ב-8 באוגוסט 2015 שמר בופון על רשת נקייה כשיובנטוס זכתה בפעם השביעית בסופר קאפ האיטלקי, לאחר ניצחון 0–2 על לאציו.[157] ב-12 באוגוסט פורסם כי בופון הגיע למקום הרביעי בקרב על תואר שחקן השנה של אופ"א לשנת 2015.[158] בחודש ספטמבר נבחר בופון על ידי אוהדי המועדון לשחקן החודש.[159] ב-21 באוקטובר, בדקה ה-73 של התיקו 1-1 נגד בורוסיה מנשנגלדבך במסגרת המחזור השלישי בשלב הבתים של ליגת האלופות,[160] שבר בופון את שיאו של אלסנדרו דל פיירו ונהיה לשחקן ששיחק במספר הדקות הרב ביותר במדיה של יובנטוס.[156] במשחק השני נגד בורוסיה מנשנגלדבך בשלב הבתים, שנגמר בתוצאה 1-1,[161] ערך בופון את הופעתו ה-100 במפעל ליגת האלופות, כולל משחקי מוקדמות.[162] ב-21 בנובמבר ערך בופון את הופעתו ה-552 במדי יובנטוס בניצחון 0–1 על מילאן בליגה,[163] והשווה את גאטאנו שיראה כשני לאלסנדרו דל פיירו בדירוג ההופעות במדי יובנטוס בכל המסגרות.[164] בשבוע שלאחר מכן היה בופון מועמד לנבחרת השנה של אופ"א, אך הפסיד את מקומו למנואל נוייר מבאיירן מינכן,[165] וערך את הופעתו ה-100 בטורנירי הגמר של מפעלים אירופאים בניצחון 0–1 על מנצ'סטר סיטי בשלב הבתים של ליגת האלופות.[166][167] יום לאחר המשחק הוא נכלל ברשימת 55 המועמדים לנבחרת השנה של פדרציית הכדורגל הבינלאומית לכדורגלנים מקצוענים,[119] על-אף שלא היה מועמד לכדור הזהב של פיפ"א לשנת 2015.[168] ב-4 בדצמבר ערך בופון את הופעת הליגה ה-400 שלו בסרייה א' במדי יובנטוס,[169] בניצחון 0–2 על לאציו.[170] ב-14 בדצמבר הוא נבחר לשוער השנה בסרייה א' ולנבחרת השנה של הסרייה א'. מאוחר יותר באותו החודש היה בופון מועמד לתואר שחקן השנה של "גלוב סוקר", לצד ליאונל מסי וכריסטיאנו רונאלדו.[171] ב-6 בינואר 2016 הוא נבחר במקום השני בקרב על תואר השוער המצטיין של הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה בכדורגל, לאחר מנואל נוייר.[172]

ב-28 בפברואר 2016 שמר בופון על רשת נקייה בניצחון 0–2 על אינטר בליגה,[173] וקבע שיא אישי חדש של 746 דקות ללא ספיגה, כשהוא עובר את מורגן דה סאנטיס ואת לוקה מרקג'אני ומתייצב במקום השישי בדירוג.[174] במשחק הבא, בניצחון 0–2 על אטלנטה,[175] הוא השווה את השיא של דינו זוף ושל סבסטיאנו רוסי שעמד על 9 משחקי ליגה רצופים ללא ספיגה.[176] שיאו עמד על 836 דקות ללא ספיגה, והוא היה שלישי בדירוג, לאחר זוף ורוסי בלבד.[177] ב-11 במרץ, בניצחון 0–1 על ססואולו,[178] עבר בופון את זוף בדירוג, קבע שיא של עשרה משחקים ללא ספיגה, והיה רחוק 3 דקות משיאו של רוסי.[179] ב-20 במרץ, בניצחון 1–4 על טורינו,[180] שבר בופון את שיאו של רוסי והפך לשיאן הדקות ללא ספיגה בליגה עם 974 דקות ללא ספיגה, לאחר שספג שער מרגליו של אנדראה בלוטי בפנדל בדקה ה-48 של המשחק.[181]

ב-24 באפריל הציל בופון פנדל מאוחר מרגליו של ניקולה קליניץ' בניצחון 1–2 על פיורנטינה,[182] הפנדל ה-13 שהוא עוצר בקריירה שלו,[183] ובעקבות ההפסד של נאפולי לרומא למחרת,[184] הבטיחה יובנטוס זכייה באליפות חמישית ברציפות.[185] בנוסף לשיא האישי ששבר, בופון היה שחקן מפתח בקבוצה לאחר ההפסד 0–1 לססואולו במחזור העשירי בליגה,[186] שהוריד אותה למקום ה-12 בליגה, כשיובנטוס השלימה רצף של 25 משחקים ללא הפסד שהוביל אותה לאליפות.[187] בופון נבחר על ידי אוהדי המועדון לשחקן החודש לחודש אפריל 2016.[188] ב-11 במאי האריך בופון את חוזהו במועדון עד לשנת 2018.[189] במהלך עונת 2015/2016, בה ערך בופון 33 הופעות ליגה, השווה בופון את שיאו האישי שעמד על 21 משחקים ללא ספיגת שער, ובסופה הוא נבחר לשחקן העונה של יובנטוס.[190] ב-18 ביולי נכלל בופון ברשימה של עשרת השחקנים המועמדים לתואר שחקן השנה של אופ"א,[191] ובסופו של דבר סיים במקום השישי בדירוג.[192]

2016—2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 באוקטובר 2016 הפך בופון לשוער הראשון שזוכה בתואר כף רגל הזהב.[193] בשל הופעותיו בשנת 2016 היה בופון מועמד לתואר כדורגלן השנה באירופה,[194] וסיים במקום התשיעי יחד עם פפה מריאל מדריד.[195] ב-2 בנובמבר, בתיקו 1-1 נגד אולימפיק ליון במסגרת המחזור הרביעי בשלב הבתים של ליגת האלופות,[196] ערך בופון את הופעתו ה-100 במפעל ליגת האלופות (לא כולל משחקי מוקדמות), והפך לשחקן ה-29 שמגיע לנקודת ציון זו.[197] ב-4 בנובמבר נכלל בופון ברשימת המועמדים לתואר שחקן השנה בטקס פרסי השנה של פיפ"א.[198] ב-6 בנובמבר, בניצחון 1–2 על קייבו ורונה,[199] ערך בופון את הופעתו ה-600 בסרייה א' והפך לשחקן הרביעי בהיסטוריה שמגיע למספר זה, לאחר פאולו מלדיני, חבייר זנטי ופרנצ'סקו טוטי.[200] ב-9 בנובמבר נבחר בופון על ידי אוהדי המועדון לשחקן החודש של הקבוצה לחודש אוקטובר.[201] ב-21 בנובמבר פורסם שמו של בופון כמועמד לנבחרת השנה של אופ"א, ובכך הפך לשוער בעל מספר המועמדויות הגבוה ביותר, לצדו של איקר קסיאס, עם 9 מועמדויות.[202] ב-1 בדצמבר נכלל בופון ברשימת המועמדים לנבחרת השנה של פדרציית הכדורגל הבינלאומית לכדורגלנים מקצוענים,[119] מועמדות שהפכה אותו לשחקן היחיד לצדו של כריסטיאנו רונאלדו שמועמד לנבחרת בכל שנה מאז שנת 2005.[203] ב-23 בדצמבר ערך בופון את הופעתו התחרויות ה-600 במספר במדי יובנטוס,[204] בהפסד 3–4 למילאן בסופר קאפ האיטלקי לאחר 1-1 בתום הזמן החוקי, כשגם הצלה של פנדל מרגליו של ג'אנלוקה לפאדולה לא הספיקה.[205]

את שנת 2017 פתח בופון כשהוא נבחר במקום השני, לאחר מנואל נוייר, בקרב על תואר השוער המצטיין של הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה בכדורגל.[206] ב-5 בינואר הוכרז בופון כחלק מנבחרת השנה של אופ"א, והפך לשחקן המבוגר ביותר שנכלל בנבחרת.[207] ב-9 בינואר הוכרז כי בופון סיים במקום התשיעי בקרב על תואר שחקן השנה בטקס פרסי השנה של פיפ"א.[208] ב-30 בינואר נבחר בופון כשוער השנה בסרייה א' בפעם ה-11 בקריירה שלו וכחלק לנבחרת השנה של הסרייה א'.[209][210]

קריירת נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה, ההופעות הראשונות בנבחרת הבוגרת וההעפלה לאליפות אירופה 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בופון יצג את איטליה בכל הרמות, החל מהנבחרת עד גיל 15 וכלה בנבחרת עד גיל 21, וכן בנבחרת האולימפית לאולימפיאדת אטלנטה 1996.[211] עם הנבחרת עד גיל 16 הגיע בופון עד לגמר אליפות אירופה עד גיל 16 בשנת 1993, כשהוא עוצר שלושה פנדלים בדו-קרב בעיטות העונשין בחצי הגמר.[212] ועם הנבחרת עד גיל 17 הוא השתתף בגביע העולם בכדורגל עד גיל 17 בשנת 1993 שהתקיים ביפן. בשנת 1995 הגיע בופון עם הנבחרת עד גיל 19 לגמר אליפות אירופה עד גיל 19.[61] בשנת 1996 השיג בופון את ההישג הכי גדול שלו טרם הצטרפותו לנבחרת הבוגרת, כשזכה יחד עם הנבחרת עד גיל 21 באליפות אירופה עד גיל 21 לשנת 1996 לאחר ניצחון בגמר על נבחרת ספרד עד גיל 21.[213] בנוסף זכה בופון יחד עם הנבחרת במדליית זהב במשחקי הים התיכון שהתקיימו בשנת 1997 בבארי שבאיטליה.[214]

ב-29 באוקטובר 1997, כשהוא בן 19 ותשעה חודשים, ערך בופון את הופעת הבכורה שלו בנבחרת איטליה הבוגרת, כשהחליף את ג'אנלוקה פליוקה הפצוע בדקה ה-38 בתיקו 1-1 נגד נבחרת רוסיה במסגרת המשחק הראשון בפלייאוף ההעפלה למונדיאל 1998 במוקדמות מונדיאל 1998, כשהוא מוכרע על ידי שער עצמי של פאביו קנבארו.[215][216] בזכות הופעה זו הפך לבופון לשוער הצעיר ביותר שמשחק במדי הנבחרת, שיא שנשבר 19 שנים מאוחר יותר על ידי ג'אנלואיג'י דונארומה.[217] בזכות תוצאה זו וניצחון 0–1 במשחק הגומלין, בו לא שיחק בופון,[218] העפילה נבחרת איטליה לטורניר מונדיאל 1998. בופון נכלל בסגל הנבחרת לטורניר, תחילה כשוער שלישי, ולאחר פציעתו של אנג'לו פרוצי נבחר לשמש כשוער השני לאחר ג'אנלוקה פליוקה, כשפרנצ'סקו טולדו נקרא למלא את משבצת השוער השלישי.[219] בופון לא ערך אף הופעה במסגרת הטורניר, בו הודחה נבחרתו בשלב רבע הגמר לאחר הפסד בדו-קרב בעיטות עונשין לנבחרת צרפת, שבסופו של דבר זכתה בטורניר.[220][221]

בופון נבחר לשמש כשוער הראשון של הנבחרת במהלך מוקדמות יורו 2000, והיה אמור לשמש כשוער הראשון גם במהלך הטורניר תחת המאמן דינו זוף, אך הוא שבר את ידו במשחק ידידות נגד נבחרת נורווגיה מספר ימים לפני משחק הפתיחה של הטורניר נגד נבחרת טורקיה. פרנצ'סקו טולדו החליף אותו כשוער הראשון של נבחרת איטליה לטורניר, פרנצ'סקו אנטוניולי הועלה למשבצת השוער השני וכריסטיאן אביאטי נקרא לשמש כשוער השלישי.[222] איטליה הגיעה עד לגמר הטורניר, בו הפסידה פעם נוספת לנבחרת צרפת.[223][224]

הופעות הבכורה בגביע העולם ובאליפות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל הופעותיו המצוינות של פרנצ'סקו טולדו ביורו 2000,[225] הוא המשיך לשמש כשוער הראשון של נבחרת איטליה גם בתחילת טורניר מוקדמות מונדיאל 2002. במשחק המוקדמות הרביעי, בו ניצחה איטליה את נבחרת רומניה בתוצאה 2-0,[226] תפקד בופון כשוער הראשון, והוא המשיך במעמד זה עד לסיום טורניר המוקדמות, תחת שרביטו של המאמן ג'ובאני טרפטוני.

בופון שיחק בכל משחקיה של נבחרתו בטורניר מונדיאל 2002, כשהוא שומר על שער נקי במשחק הפתיחה נגד נבחרת אקוודור[227][228] ועוצר פנדל מעורר מחלוקת בשלב שמינית הגמר נגד נבחרת קוריאה הדרומית, עצירה שלא עזרה לנבחרתו להימנע מהדחה לאחר הפסד בהארכה בשל שער זהב.[229][230] בופון שיחק גם בטורניר יורו 2004 ושמר על רשת נקייה במשחק הפתיחה של שלב הבתים נגד נבחרת דנמרק,[231] אך נבחרתו הודחה בשל תוצאות המפגשים בין הנבחרות בשלב הבתים לאחר שצברה חמש נקודות, כמו נבחרות דנמרק ושוודיה.[232]

גביע העולם 2006: זכייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בופון במהלך טורניר מונדיאל 2006

בופון נבחר לשמש כשוער הראשון של הנבחרת גם תחת מאמנו לשעבר ביובנטוס ומחליפו של ג'ובאני טרפטוני, מרצ'לו ליפי, כשנבחרת איטליה מסיימת במקום הראשון בבית 5 במוקדמות מונדיאל 2006.

במהלך טורניר מונדיאל 2006 בופון היה בכושר מצוין, וקבע שיא כשספג שני שערים בלבד בשבעה משחקים, כשהוא שומר בחמישה מהם על רשת נקייה. בנוסף, הוא שמר על רשת נקייה 453 דקות ברציפות, 64 דקות פחות מהשיא שקבע שוער העבר של נבחרתו, וולטר זנגה, במונדיאל 1990. השערים היחידים שהוא ספג היו שער עצמי מרגליו של כריסטיאן זקארדו בתיקו 1-1 נגד נבחרת ארצות הברית במחזור השני בשלב הבתים,[233][234] ושער בפנדל מרגליו של זינדין זידאן בגמר נגד נבחרת צרפת.[235][236] בופון הציל בתוספת הזמן נגיחה של זידאן, שזכה בסוף הטורניר בפרס כדור הזהב, והמשחק נגמר בתוצאה 1-1 והמשיך לדו-קרב בעיטות עונשין, בו אף אחד מהשוערים, בופון או פביאן בארטז, עצר בעיטה. ההחמצה היחידה הייתה של דויד טרזגה, והפנדל שהעניק לבופון ונבחרת איטליה את הגביע היה פנדל שנבעט על ידי פאביו גרוסו. במהלך הטורניר נבחר בופון כשחקן המצטיין במשחק הניצחון 0–1 על נבחרת אוסטרליה בשלב שמינית הגמר,[237] ובסופו של הטורניר זכה בפרס יאשין המוענק לשוער המצטיין של הטורניר,[36] לאחר שסיפק 40 הצלות במהלכו.[238] בופון נבחר בסוף הטורניר גם לנבחרת הטורניר.[239]

לאחר הזכייה בגביע העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בופון נבחר לשמש כקפטן הנבחרת בטורניר יורו 2008 לאחר שהקפטן המקורי, פאביו קנבארו, נעדר מהטורניר בשל פציעה, והקפטן השני, אלסנדרו דל פיירו, שיחק בנבחרת בעיקר כשחקן מחליף. ב-9 ביוני 2008 הוא ערך את הופעתו הראשונה כקפטן הנבחרת, במשחק הפתיחה של הנבחרת בטורניר, בו הפסידה 0–3 לנבחרת הולנד.[240][241][242] ב-13 ביוני, במשחק השני בטורניר, נגד נבחרת רומניה, הציל בופון פנדל של אדריאן מוטו בדקה ה-81 ועזר לנבחרתו לשמור על תקווה לאור ההפסד במשחק הפתיחה.[243] המשחק נגמר בתוצאה 1-1.[244] במשחק האחרון בשלב הבתים של הטורניר נגד נבחרת צרפת שמר בופון על רשת נקייה, וזכה לשבחים על הצלת בעיטה מרגליו של קרים בנזמה, כשנבחרתו מנצחת 0–2 ומעפילה לשלב רבע הגמר.[245][246] נבחרת איטליה הודחה מהטורניר תשעה ימים לאחר מכן, כשתיקו 0-0 נגד נבחרת ספרד בתום 120 דקות של שלב רבע הגמר הוביל להפסד 2–4 בדו-קרב בעיטות עונשין, בו עצר בופון בעיטה אחת בלבד.[247] בשל הופעותיו נבחר בופון לנבחרת הטורניר.[248]

עם חזרתו של מרצ'לו ליפי למשרת מאמן נבחרת איטליה, הפך בופון להיות השוער הראשון של הנבחרת. בופון שיחק בכל שלושת משחקי נבחרתו בטורניר גביע הקונפדרציות 2009 בדרום אפריקה, בו נכשלה איטליה להעפיל משלב הבתים וסיימה במקום השלישי בו, לאחר נבחרות ברזיל וארצות הברית ומעל נבחרת מצרים. ב-14 בנובמבר 2009 ערך בופון את הופעתו ה-100 במדי הנבחרת, בתיקו 0-0 נגד נבחרת הולנד במשחק ידידות.[249] הוא גם היה שחקן מפתח בקמפיין מוקדמות מונדיאל 2010, בו סיימה נבחרת איטליה בראשות הבית כשהיא בלתי מנוצחת.[250]

בופון הוחלף במחצית משחק הפתיחה של איטליה בטורניר מונדיאל 2010 נגד נבחרת פרגוואי שהסתיים בתוצאה 0-0, בשל בעיה בעצב השת.[251] בופון לא שיחק עוד בטורניר, והוחלף על ידי פדריקו מרקטי.[252] איטליה סיימה את שלב הבתים במקום האחרון בבית, עם שתי נקודות בלבד.

מינוי לקפטן הנבחרת והגעה לגמר אליפות אירופה 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

בופון במהלך משחק הגמר של טורניר יורו 2012

לאחר פרישתו של פאביו קנבארו מהנבחרת הלאומית, ותחת המאמן החדש צ'זרה פראנדלי, מונה בופון לקפטן החדש של נבחרת איטליה. ב-9 בפברואר 2011, לאחר שהחלים מהפציעה בגבו אותה ספג במונדיאל, שיחק בופון את משחקו הרשמי הראשון כקפטן נבחרת איטליה, בתיקו 1-1 נגד נבחרת גרמניה במשחק ידידות שהתקיים בדורטמונד.[240][253] ב-6 בספטמבר 2011, לאחר ניצחון 0–1 על נבחרת סלובניה במסגרת מוקדמות יורו 2012,[254] עבר בופון את דינו זוף וקבע שיא חדש של דקות משחק רצופות ללא ספיגה בהיסטוריה של מוקדמות היורו — 644 דקות.[255] ניצחון זה קבע גם את העפלתה של נבחרת איטליה לטורניר יורו 2012. ב-15 בנובמבר 2011, בהפסד 0–1 לנבחרת אורוגוואי במשחק ידידות,[256] השווה בופון את 112 הופעותיו של דינו זוף עבור נבחרת איטליה, כשלישי לפאביו קנבארו ולפאולו מלדיני,[257] ב-29 בפברואר 2012, בהפסד 0–1 לנבחרת ארצות הברית במשחק ידידות,[258] הוא עקף את מספר הופעותיו של זוף.[240] בופון נבחר להיות השוער הראשון של הנבחרת בטורניר יורו 2012, לאחר שספג שני שערים בלבד בקמפיין המוקדמות בו סיימה איטליה במקום הראשון בבית, בלתי מנוצחת.[259]

בופון שיחק כשוער הנבחרת בכל משחקי טורניר יורו 2012. הוא שמר על רשת נקייה בניצחון 0–2 על נבחרת אירלנד במשחק השלישי של שלב הבתים,[260][261] וכן בשלב רבע הגמר נגד נבחרת אנגליה, בו ניצחה איטליה בתוצאה 2–4 בתום דו-קרב בעיטות עונשין בו עצר בופון בעיטה מרגליו של אשלי קול.[262][263] בשלב חצי הגמר של הטורניר נגד נבחרת גרמניה ביצע בופון מספר הצלות מרהיבות, כשרק פנדל של מסוט אוזיל בתוספת הזמן של המחצית השנייה מכניע אותו. המשחק הסתיים בניצחון 1–2 של נבחרת איטליה ובהעפלה למשחק הגמר של הטורניר.[264][265] בנוסף, הניצחון בשלב חצי הגמר הקנה לנבחרת איטליה את ההעפלה לטורניר גביע הקונפדרציות 2013, מאחר שנבחרת ספרד העפילה לטורניר בשל זכייתה בטורניר מונדיאל 2010. במשחק הגמר הפסידה איטליה לנבחרת ספרד בתוצאה 4-0.[266][267] בשל הופעותיו נבחר בופון בפעם השנייה ברציפות לנבחרת הטורניר.[268]

מוקדמות גביע העולם 2014 וגביע הקונפדרציות 2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 במרץ 2013, במשחק במסגרת מוקדמות מונדיאל 2014 נגד נבחרת מלטה, ערך בופון את הופעתו ה-126 בנבחרת והשווה את מספר הופעותיו של פאולו מלדיני. באותו משחק הוא הציל פנדל מרגליו של מייקל מיפסוד ואיטליה ניצחה בתוצאה 2-0.[269][270]

בופון נכלל בסגל הנבחרת האיטלקית לטורניר גביע הקונפדרציות 2013 ושיחק בכל אחד ממשחקי הטורניר כקפטן הנבחרת.[271] ב-16 ביוני 2013 הוא שיחק במשחק הפתיחה של נבחרת איטליה, בו היא ניצחה בתוצאה 1–2 את נבחרת מקסיקו, כשבופון סופג שער בודד מפנדל של חאבייר הרננדס.[272] במשחק הבא, נגד נבחרת יפן, העניק השופט ליפנים פנדל בדקה ה-20 לאחר שקבע כי בופון הכשיל את שינג'י אוקזאקי לאחר שקיבל מסירה לא טובה ממגן נבחרתו, מתיה דה שיליו, והשוער ספג כרטיס צהוב.[273] בסופו של דבר איטליה ניצחה את המשחק בתוצאה 3–4 והבטיחה העפלה לחצי הגמר של הטורניר בפעם הראשונה בהיסטוריה, בו פגשה את נבחרת ספרד לשחזור גמר יורו 2012.[274] לאחר 0-0 בסיום 120 דקות במשחק חצי הגמר, שני השוערים, בופון ואיקר קסיאס, לא הצליחו לעצור בעיטה בדו-קרב בעיטות העונשין, ובעיטה של לאונרדו בונוצ'י האיטלקי למשקוף השער קבעה ניצחון 6–7 של הספרדים.[275][276] במשחק על המקום השלישי ניצחה איטליה את נבחרת אורוגוואי בתוצאה 2–3 בדו-קרב בעיטות עונשין לאחר תיקו 2-2 בתום 120 דקות. בופון עצר שלושה פנדלים, מרגלי דייגו פורלאן, מרטין קאסרס ווולטר גרגאנו.[277][278]

ב-6 בספטמבר 2013 ערך בופון את הופעתו ה-135 במדי הנבחרת, שהציבה אותו הופעה אחת לפני השוואת שיאו של פאביו קנבארו.[279] באותו משחק במסגרת מוקדמות מונדיאל 2014 ניצחה נבחרת איטליה את נבחרת בולגריה בתוצאה 1-0,[280] ובופון נבחר כמצטיין המשחק לאחר שביצע במהלכו מספר עצירות מרהיבות.[279] במשחק המוקדמות הבא נגד נבחרת צ'כיה השווה בופון את שיא 136 ההופעות של קנבארו,[281] והמשחק נגמר בניצחון 1–2 של נבחרת איטליה שהבטיח לה עליה למונדיאל 2014 בברזיל מראש הבית כשנותרו שני משחקים לסיום טורניר המוקדמות.[282] ב-11 באוקטובר 2013, בתיקו 2-2 נגד נבחרת דנמרק במשחק נוסף במסגרת המוקדמות,[283] עקף בופון את שיא ההופעות של קנבארו וקבע שיא חדש — 137 הופעות.[284] ב-2 בינואר 2014 הוענק לבופון על ידי התאחדות הכדורגל האיטלקית פרס Pallone Azzurro המוענק לשחקן האיטלקי המצטיין בשנה החולפת לאחר שנבחר על ידי חברי מועדון Viva Azzurro.[285]

גביע העולם 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בופון הוא המראדונה של השוערים"

— חברים לנבחרת על בופון.[286][287]

ב-12 במאי 2014 נכלל בופון ברשימת 31 השחקנים המורחבת של נבחרת איטליה והמאמן צ'זרה פראנדלי לקראת מונדיאל 2014, וב-31 במאי הוא נכלל בסגל הסופי לטורניר, כשוער הראשון וכקפטן הנבחרת.[288] איטליה שובצה בבית D שהוגדר כ"בית המוות", יחד עם נבחרות קוסטה ריקה, אנגליה ואורוגוואי.[289] בופון הפך לשחקן השלישי בהיסטוריה שמשחק בחמישה טורנירי גביע עולם, לאחר השוער המקסיקני אנטוניו קרבחאל והכוכב הגרמני לותר מתאוס.[290] בשל פציעה בברכו ממנה סבל באימון לא שיחק בופון במשחק הפתיחה של נבחרת איטליה בטורניר נגד נבחרת אנגליה, והוחלף על ידי סלבטורה סיריגו.[291] אנדראה פירלו הוביל את האיטלקים כקפטן לניצחון 1–2 במשחק.[292] במשחק הבא בשלב הבתים, בו הפסידה איטליה לקוסטה ריקה בתוצאה 1-0,[293] שימש בופון כקפטן הנבחרת בטורניר גביע העולם בפעם הראשונה בקריירה, וזאת בטורניר הרביעי בו הוא לוקח חלק פעיל.[294] במשחק האחרון של שלב הבתים, בו הפסידה איטליה 0–1 לנבחרת אורוגוואי,[295] הציל בופון כדורים מרגלי לואיס אלברטו סוארס וניקולאס לודיירו, אך ספג לבסוף שער מכריע בדקה ה-81 מנגיחה של דייגו גודין, מספר רגעים לאחר תקרית הנשיכה של סוארס וג'ורג'יו קייליני.[296] בשל ביצועיו במשחק נבחר בופון למצטיין המשחק.[297] איטליה סיימה את שלב הבתים במקום השלישי, והודחה בשלב הבתים זה הטורניר השני ברציפות.[298]

אליפות אירופה 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 ביוני 2015 הפך בופון לשחקן הראשון שעורך 50 הופעות תחרותיות במסגרת אליפות אירופה,[299] כששיחק 45 דקות והוחלף על ידי סלבטורה סיריגו בשל פציעה בתיקו 1-1 נגד נבחרת קרואטיה במסגרת מוקדמות יורו 2016, זאת לאחר שהספיק לעצור פנדל מרגליו של מריו מנדז'וקיץ'.[300] ב-6 בספטמבר, בניצחון 0–1 על נבחרת בולגריה במסגרת מוקדמות היורו,[301] ערך בופון את הופעתו ה-150 במדי נבחרת איטליה, כשהוא שומר על רשת נקייה בפעם ה-62 במספר.[302]

"אם אני אוכל לדחוף את עצמי עד למונדיאל 2018, אז אני אעשה זאת. לאחר מכן אני אסגור את הדלת ואפסיק לשחק כדורגל"

— בופון מדבר על הפרישה הצפויה.[303]

לאחר טורניר המוקדמות וההעפלה ליורו 2016,[304] הצהיר בופון כי הטורניר יהיה הטורניר האירופי האחרון שלו,[305] אך הביע את רצונו לשחק במונדיאל 2018 בגיל 40.[303] ב-31 במאי 2016 נכלל בופון על ידי המאמן אנטוניו קונטה בסגל הסופי של נבחרת איטליה לטורניר היורו.[306] במשחק הראשון של הטורניר, בו ניצחה איטליה את נבחרת בלגיה בתוצאה 2-0,[307] ערך בופון את הופעתו ה-14 בהיסטוריה של הטורניר, כשהוא עוקף את פאולו מלדיני, את אלסנדרו דל פיירו ואת אנטוניו קסאנו כשיאן ההופעות בטורניר, וכן השווה את שיאו של דל פיירו במספר טורנירי אליפות אירופה לשחקן איטלקי — 4.[308] במשחק השני של שלב הבתים הוא שמר פעם נוספת על רשת נקייה, הפעם בניצחון 0–1 על נבחרת שוודיה שסייע לאיטליה להעפיל לשלב שמינית הגמר של הטורניר,[309] כשהוא סופג כרטיס צהוב בתוספת הזמן של המחצית השנייה בשל בזבוז זמן.[310] לאחר שישב על הספסל בהפסד 0–1 לנבחרת אירלנד במשחק הסיום של שלב הבתים,[311] חזר בופון להרכב הפותח בניצחון 0–2 על נבחרת ספרד בשלב שמינית הגמר,[312] כשהוא מציל בתוספת הזמן כדור קשה של ג'רארד פיקה ושומר על רשת נקייה בפעם השלישית ברציפות בטורניר.[313] משחק רבע הגמר נגד נבחרת גרמניה נגרר לדו-קרב בעיטות עונשין לאחר תיקו 1-1 בתום 120 דקות, ובופון עצר פנדל אחד בלבד, הצלה שלא הצילה את איטליה מהפסד 6-5.[314] הצלה של בופון במשחק לבעיטה מרגליו של מריו גומז[315] הייתה מועמדת מאוחר יותר להצלת העונה של אופ"א,[316] ובסופו של דבר סיימה במקום השלישי עם 14 אחוז מהקולות.[317]

מוקדמות גביע העולם 2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 באוקטובר 2016, במשחק נגד נבחרת ספרד במסגרת מוקדמות מונדיאל 2018, ביצע בופון טעות קריטית שאפשרה לויטולו לעבור אותו ולקבוע יתרון 0–1 לספרדים.[318] המשחק נגמר בסופו של דבר בתוצאה 1-1.[319] משחק זה היה הופעתו ה-164 של בופון במדי הנבחרת הלאומית, אשר מיקמה אותו במקום השמיני בדירוג שיאני ההופעות עבור נבחרת לאומית יחד עם קובי ג'ונס האמריקאי, וככדורגלן הפעיל בעל מספר ההופעות השני במספר עבור נבחרתו, לאחר איקר קסיאס.[320] ב-15 בנובמבר 2016, בתיקו 0-0 נגד נבחרת גרמניה במשחק ידידות שנערך במילאנו,[321] ערך בופון את הופעתו ה-167 במדי הנבחרת והשווה את שיאם של קסיאס וויטליס אסטפייבס הלטבי כשחקנים האירופאים בעל מספר ההופעות הבינלאומית הגבוה ביותר, וכן הפך לשחקן הפעיל בעל מספר ההופעות הבינלאומית הגבוה ביותר יחד עם קסיאס.[322] ב-1 בינואר 2017 הוענק לבופון על ידי התאחדות הכדורגל האיטלקית פרס Pallone Azzurro לשנת 2016, המוענק לשחקן האיטלקי המצטיין בשנה החולפת לאחר שנבחר על ידי חברי מועדון Viva Azzurro, והוא הפך לשחקן הראשון הזוכה בתואר יותר מפעם האחת.[323]

ב-24 במרץ 2017, במשחק נגד אלבניה במוקדמות גביע העולם, ערך בופון את הופעתו ה-1000 בכל הקריירה.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

"השוער הטוב ביותר שנתקלתי בו אי-פעם הוא בופון. כאשר הייתי ביובנטוס, זה כבר היה קשה לעבור את קנבארו ואת תוראם במהלך האימונים. אם הצלחתי לעבור אותם, אז הייתי מוצא את בופון, וזה היה כמעט בלתי אפשרי לגבור עליו"

זלאטן איברהימוביץ'.[324]

בופון ידוע בשל הופעותיו העקביות במהלך הקריירה שלו, וזכה לשבחים רבים ממאמנים, שחקנים ושוערי הווה ועבר בעבור הריכוז, קור הרוח ומוסר העבודה שלו ובעבור העובדה שהוא נמצא בכושר משחק גבוה גם בשלבים מתקדמים של הקריירה.[325][326][327][328][329] כאחד השחקנים הטובים בעולם בעמדתו, נחשב לעתים בופון לארכיטיפ של השוער המודרני.[326][330][331] הוא תואר כ"שוער זריז, חזק ובעל יכולות פיקוד, בעל ניסיון רב ברמות הגבוהות ביותר" וכ"שוער מוכשר ומוערך היטב" עם "חוש מיקום, אומץ כוח ורמת משחק מצוינים".[332][333][334][335] בופון זכה לשבחים גם בעבור האתלטיות שלו, בעבור יכולות השוערות עוצרות הנשימה שלו ובעבור הזינוקים האקרובטיים והרפלקסים המהירים שלו,[2][332][336] כמו גם בעבור היכולת שלו לייצר הצלות מכריעות, וזאת למרות היותו שוער גבוה, גדול ומרשים מבחינה פיזית.[337][328][338] על-אף שפעמים רבות זכה בופון לביקורת על כך שהוא לא מיומן בעצירת פנדלים,[339] הוכיח בופון כי הוא יעיל בתחום זה, וראיה לכך היא היסטורית עצירת הפנדלים שלו.[340][341][342]

היו שוערים מעולים רבים בתקופה שלי, אך בופון נמצא שם בעקביות. לרוב השוערים היו פעמים בהן הכושר שלהם לא היה כל-כך טוב, אך בופון היה ברמה גבוהה לאורך זמן"

רונאלדיניו.[343]

בשיאו היה בופון שוער מוכשר, מושלם, בטוח, אמיץ ואגרסיבי, אשר היה מוכר בשל המהירות, התעוזה והצפייה מראש שלו כאשר יצא משערו למצבים של אחד על אחד, וכן בשל טכניקת השוערות שלו והיכולת להגיע לכדור במהירות על-מנת לאסוף אותו, לבלום אותו או אף לשחק בו ברגליו. כאשר שיחק בקבוצות שהסתמכו על קו הגנה גבוה, תפקד בופון כשוער-בלם אחורי ויצא לעתים קרובות מרחבת ה-16 מטר על-מנת להרחיק את הכדור או לתקל שחקנים יריבים שהתגברו על מלכודת הנבדל.[7][9][326][327][340][344][345][346][347][348] בנוסף, הוא היה ידוע גם בשל היכולת הידנית, היכולת האווירית והשליטה שלו ברחבה.[284][328][333][349][350][351] עם זאת, מספר פעמים במהלך הקריירה שלו הואשם בופון בכך שהוא זהיר מדי ולא תמיד יוצא לקלוט הרמות,[352][331] ובכך שהוא מעדיף להעביר את הכדור לחברי הקבוצה שלו מאשר להחזיק בו.[353][354] על-אף שהוא פחות מיומן במשחק הרגל שלו כמו שוערי הדור החדש שהגיעו בשלהי הקריירה שלו,[331][355] בופון בעל יכולות גבוהות אשר מאפשרות לו להרחיק את הכדור מההגנה בקלות, ובצעירותו יכולות אלו סייעו לו לעבור חלוצי יריב כאשר אלו רצו לעברו ויצרו עליו לחץ.[327][328][346][356][357][358]

בשנים האחרונות התאים בופון באופן יעיל את סגנון השוערות שלו להשפעות הגופניות של התבגרותו, כשהוא משנה את הדיאטה ואת משטר האימונים שלו והופך את עצמו לשוער פחות מרהיב, אך יעיל יותר.[326][327][346] על-אף שאיבד מהכוח הפיזי, מהשקעת הכוח, מהמהירות ומהניידות שלו, הוא המשיך להצטיין ברמה הגבוהה ביותר בשל העקביות של הופעותיו ובשל מיקומו בן הקורות, האינטליגנציה הטקטית, קבלת ההחלטות ויכולתו לקרוא את המשחק ולארגן את ההגנה שלו.[2][5][328][327][346][359] בנוסף ליכולות השוערות שלו, בופון נודע בשל הכריזמה, משמעת האימונים, הנוכחות בשער מבחינה קולית והמנהיגות המאפיינים אותו,[328][360] והוא תואר כ"אישיות מפתח בחדר ההלבשה".[2][328][327]

מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת ששיחק בפארמה, החלטתו של בופון ללבוש בעונת 2000/2001 את חולצה מספר 88 במקום חולצתו הקודמת, חולצה מספר 1, גרמה למחלוקת באיטליה. עם זאת, בופון טען כי הוא לא היה מודע להקשר הנאו-נאצי של המספר, והצהיר כי המספר מציג ארבעה כדורים המסמלים את אופיו ואת תכונותיו של אדם.[361] בופון הצהיר כי ארבעת הכדורים מסמלים את הצורך שלו בתכונות אלו לאחר פציעתו לקראת יורו 2000 וכי הם מסמלים לידה מחדש.[361] מיד לאחר מכן הציע בופון שישנה את מספרו,[362] ובחר במספר 77,[363] לא לפני שחקר את המשמעות שלו.[364]

בחודש ספטמבר 1999 התמודד בופון אל מול ביקורת וענישות לאחר שלבש מתחת לאפודת השוער שלו חולצה עליה נכתבה הסיסמה הפשיסטית "Boia chi molla" (בעברית: "מי שמוותר הוא נבל"), אותה התכוון להציג במהלך ראיון לתקשורת לאחר משחק.[365] בופון התנצל באופן פומבי, כשהוא מצהיר שזו הייתה מחווה טיפשית ותמימה שנבעה מבורות ואי-ידיעת ההקשר הפשיסטי של הסיסמה.[362] בנוסף, הצהיר בופון כי נתקל לראשונה בסיסמה על שולחן בפנימייה, ולא היה מודע לשיוכה לצד הפשיסטי הימני.[364] הוא הבהיר כי השתמש בסיסמה על-מנת לדרבן את חבריו לקבוצה ואת האוהדים, לאחר שפארמה סיימה במספר תוצאות מאכזבות.[366]

ב-12 במאי 2006, במהלך פרשת הטיית המשחקים בסרייה א', הואשם בופון בהימורים בלתי חוקיים על משחקי הסרייה א', ולכן מקומו בסגל נבחרת איטליה למונדיאל 2006 היה בסכנה.[367] בופון נחקר באופן רשמי והודה כי הימר על משחקי ספורט עד שנאסר על שחקנים לעשות זאת באוקטובר 2005, אך הכחיש כי הימר על משחקי כדורגל איטלקים.[368] הוא נוקה מכל החשדות בדצמבר 2006.[369]

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספונסרית של בופון במשך הקריירה היא פומה, והוא לובש כפפות של החברה ונעליים שלה, וכן מופיע בפרסומי החברה.[370] בופון הופיע גם בפרסומים של חברת פפסי, ביניהם פרסומת למונדיאל 2002 בקוריאה הדרומית וביפן בה כיכב לצד כוכבים כמו דייוויד בקהאם, ראול גונזלס ורוברטו קרלוס כנגד קבוצה של מתאבקי סומו.[371] בשנת 2009 נשכר בופון על ידי חברת פוקרסטארס כדי לקדם את המוצרים שלה.[372]

בופון הופיע לצד כריסטיאנו רונאלדו על עטיפת הגרסה האיטלקית של המשחק Pro Evolution Soccer 2008 של חברת Konami.[373] בופון מככב גם בסדרת המשחקים FIFA של חברת EA Sports, ונבחר לצד מנואל נוייר, איקר קסיאס ופטר צ'ך כאחד השוערים הטובים בגרסת המשחק לשנת 2014.[374]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בופון נולד ב-28 בינואר 1978 למשפחה של אתלטים איטלקים. אמו, מריה סטלה, הייתה זורקת דיסקוס, ואביו, אדריאנו, היה מרים משקולות.[352] לאחר פרישתם, עבדו כמורים לחינוך גופני בבית ספר.[375] אחיותיו, ורוניקה וגדאלינה, שיחקו כדורעף בנבחרת איטליה בכדורעף נשים, ודודו, דאנטה מאסוקו, הוא כדורסלן עבר ששיחק בנבחרת איטליה בכדורסל ובליגת העל האיטלקית בכדורסל.[61] בנוסף לכל, שוער העבר של אינטר מילאנו, של מילאן ושל נבחרת איטליה, לורנצו בופון, הוא בן דודו של סבו של בופון.[376] בופון הוא נוצרי קתולי.[377]

בחודש יוני 2011 נישא בופון לדוגמנית הצ'כית אלנה שרדובה, לאחר שהשניים היו בזוגיות מאז שנת 2005. לשניים שני ילדים, לואיס תומאס (נולד בשנת 2007 וקרוי על-שמו של תומאס נקונו, המודל לחיקוי של בופון) ודויד לי (נולד בשנת 2009).[36] בחודש מאי 2014 הודיע בופון על גירושיו משרדובה לאחר שלוש שנות נישואים.[378] זמן קצר לאחר הגירושין החל בופון לצאת עם אשת תקשורת הספורט האיטלקייה אילריה ד'אמיקו.[379] בשנת 2015 הודיע בופון כי השניים מצפים לילד משותף.[380] ב-6 בינואר 2016 הודיעו השניים בטוויטר על הולדת בנם לאופולדו מאטיה.[381] קודם לנישואיו לשרדובה היה בופון מאורס לאצנית ויצ'נזה קאלי מנבחרת האתלטיקה של איטליה.[382]

בשנת 2013 נטען כי בופון סבל מהתקפי דיכאון במהלך עונת 2003/2004 בשל ההפסד של יובנטוס בדו-קרב בעיטות עונשין בגמר ליגת האלופות 2003 ובשל הופעות חלשות של קבוצתו באותה העונה. בופון ביקר באופן קבוע אצל פסיכולוג והתגבר על הדיכאון לקראת טורניר יורו 2004.[325]

מחוץ לכדורגל המקצועני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בנובמבר 2008 הוציא בופון לאור את הגרסה האיטלקית של האוטוביוגרפיה שלו, Numero 1 (בעברית: מספר 1), אשר נכתבה בשיתוף פעולה עם הסופר רוברטו פארונה.[383] בחודש דצמבר 2009 הוא נכלל בקבוצת העשור של עיתון הסאן.[384]

ב-16 ביולי 2010 הפך בופון לשותף בהחזקת המניות של המועדון קרארזה (מועדון עיר הולדתו והקבוצה האהודה עליו בילדותו, לצד גנואה). תחילה היו בבעלותו 50 אחוזים ממניות המועדון, לצד כריסטיאנו לוקארלי ומאוריציו מיאן.[385] ב-10 ביוני 2011 הוא רכש 20 אחוזים נוספים ממניות המועדון והגדיל את תמיכתו במועדון.[386] ב-6 ביולי 2012 הפך בופון לבעלים הבלעדי של המועדון דרך החברה של משפחתו, "Buffon & co".[387] בחודש מאי 2015 הצהיר בופון כי הוא יעזוב את תפקידו כבעלי המועדון בתום עונת 2014/2015.[388] בחודש יולי מכר בופון 70 אחוזים ממניות הקבוצה למפתח המקרקעין האיטלקי רפאלה טרטליה, שלקח את השליטה על המועדון על-אף שבופון המשיך להחזיק ב-30 אחוזים ממניות הקבוצה.[389] לאחר שהמועדון המשיך להיאבק בקשיים כלכליים, הוא הכריז על פשיטת רגל ב-11 במרץ 2016.[390]

ב-30 במאי 2011 הצטרף בופון לחבר המנהלים של חברת הטקסטיל האיטלקית "Zucchi Group S.p.A", עם מניות בגובה 19.4 אחוזים.[391] בשנת 2015, על-אף הקשיים הכלכליים של החברה, בופון, שעד אז כבר רכש 56 אחוזים ממניות החברה, השקיע 20 מיליון אירו על-מנת להציל אותה מפשיטת רגל. בחודש דצמבר של אותה השנה נרכשה החברה על ידי קרן ההשקעות הצרפתית "Astrance Capita", שהשתלטה על "GB Holding", חברתו של בופון, תחת הסכם טיפול בחוב של החברה, כשבופון הורשה להחזיק ב-15 אחוזים ממניות החברה.[392]

ב-7 במאי 2012 נבחר בופון לשמש כסגן נשיא התאחדות הכדורגלנים האיטלקים, וזו הייתה הפעם הראשונה בה כדורגלן פעיל מילא תפקיד זה.[393] באותה שנה הצטרף בופון לתוכנית "כבד את השונה" של אופ"א, ששמה לה למטרה להילחם בגזענות, באפליה ובחוסר סובלנות מכל סוג.[394] מאוחר יותר בשנת 2012 הוא נבחר על ידי הגרדיאן במקום ה-20 בדירוג השחקנים הטובים בעולם, כשוער השני ברשימה לאחר איקר קסיאס.[395]

לפני הבחירות הכלליות באיטליה 2013 הביע בופון בפומבי את תמיכתו בראש ממשלת איטליה המכהן מריו מונטי.[396]

בופון ידוע גם בפעילות הצדקה שלו. בנוסף לפעולות צדקה אחרות, לאחר כל משחק מעמיד בופון את סרט הקפטן המותאם אישית שלו למכירה פומבית שהכסף עבורה הולך לצדקה.[397] ב-1 בספטמבר 2014 לקח בופון חלק יחד עם מספר רב של כוכבי עבר והווה ב"משחק השלום", שהרווחים ממנו נתרמו לצדקה.[398]

ב-2 בספטמבר 2014 הוענק לבופון פרס נראו רוקו, המוענק לכדורגלן כאות הוקרה על הקריירה שלו.[399] בחודש דצמבר 2014 הוא נבחר על ידי דיילי מייל כחמישי בדירוג השוערים הטובים בעולם, כשמקדימים אותו מנואל נוייר, דויד דה חאה, טיבו קורטואה וג'ו הארט. בגיל 36, הוא היה השוער המבוגר ביותר שנכלל בעשירייה הראשונה של הדירוג.[400]

בשנת 2015 דירוג אותו המגזין הצרפתי פראנס פוטבול כאחד מעשרת הכדורגלנים הטובים בעולם מעל גיל 36.[401] בשנת 2016 הוא נבחר על ידי אותו המגזין לשוער הטוב בהיסטורית המשחק.[402] מאוחר יותר באותה שנה, הוא נבחר לשוער הטוב בהיסטוריה של ליגת האלופות בסקר רשמי שערכה אופ"א בטוויטר.[403]

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-16 בפברואר 2017

קבוצתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה עונה ליגה גביע אירופה אחר סה"כ
הופעות גולים הופעות גולים הופעות גולים הופעות גולים הופעות גולים
פארמה 1995/1996 9 0 0 0 0 0 0 0
1996/1997 27 0 0 0 1 0 0 0 28 0
1997/1998 32 0 6 0 8 0 46 0
1998/1999 34 0 6 0 11 0 51 0
1999/1900 32 0 0 0 9 0 2 0 42 0
2000/2001 34 0 2 0 7 0 43 0
סה"כ 168 0 14 0 36 0 2 0 225 0
יובנטוס 2001/2002 34 0 1 0 10 0 45 0
2002/2003 32 0 0 0 15 0 1 0 48 0
2003/2004 32 0 0 0 6 0 1 0 39 0
2004/2005 37 0 0 0 11 0 48 0
2005/2006 18 0 2 0 4 0 0 0 24 0
2006/2007 37 0 3 0 40 0
2007/2008 34 0 1 0 35 0
2008/2009 23 0 2 0 5 0 30 0
2009/2010 27 0 1 0 7 0 35 0
2010/2011 16 0 1 0 17 0
2011/2012 35 0 0 0 35 0
2012/2013 32 0 1 0 10 0 1 0 43 0
2013/2014 33 0 0 0 14 0 1 0 48 0
2014/2015 33 0 0 0 13 0 1 0 47 0
2015/2016 35 0 0 0 8 0 1 0 44 0
2016/2017 29 0 0 0 11 0 1 0 24 0
סה"כ 487 0 12 0 114 0 7 0 620 0
סה"כ בקריירה 648 0 26 0 144 0 9 0 840 0

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת שנה סך הכול
הופעות שערים
נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 1997 1 0
1998 3 0
1999 8 0
2000 4 0
2001 7 0
2002 12 0
2003 7 0
2004 12 0
2005 3 0
2006 15 0
2007 8 0
2008 9 0
2009 11 0
2010 2 0
2011 10 0
2012 11 0
2013 15 0
2014 8 0
2015 8 0
2016 13 0
2017 3 0
סך הכול בקריירה 170 0

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאחד השוערים הטובים בהיסטורית המשחק, מחזיק בופון בשיאים רבים (דירוגים בהם נמצא בופון במקום הראשון מודגשים):

  • רביעי בדירוג מספר ההופעות בסרייה א' (611 הופעות נכון ל-18 בפברואר 2017)[404]
  • השוער בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר בסרייה א' (611 הופעות נכון ל-18 בפברואר 2017)[404]
  • שני בדירוג מספר ההופעות עבור יובנטוס בכל המסגרות (607 הופעות נכון ל-18 בפברואר 2017)[405]
  • שלישי בדירוג מספר ההופעות עבור יובנטוס בסרייה א' (443 הופעות נכון ל-18 בפברואר 2017)[406]
  • שני בדירוג מספר ההופעות עבור יובנטוס בליגות האיטלקית (סרייה א' וסרייה ב'; 480 הופעות נכון ל-18 בפברואר 2017)[405]
  • השחקן בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר עבור יובנטוס בסופר קאפ האיטלקי (7 הופעות נכון ל-18 בפברואר 2017)[405]
  • השחקן בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר עבור יובנטוס בליגת האלופות (כולל ארבעה משחקי מוקדמות; 99 הופעות נכון ל-18 בפברואר 2017)[405]
  • שני בדירוג מספר ההופעות עבור יובנטוס במפעלים האירופיים (108 הופעות נכון ל-18 בפברואר 2017)[405]
  • שני בדירוג מספר ההופעות יובנטוס במפעלים בינלאומיים (108 הופעות נכון ל-18 בפברואר 2017)[405]
  • השחקן בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר עבור יובנטוס בסרייה ב' (שיא משותף עם אלסנדרו בירינדלי; 37 הופעות נכון ל-18 בפברואר 2017)[405]
  • השחקן בעל מספר הדקות הגבוה ביותר עבור יובנטוס (54,360 דקות נכון ל-18 בפברואר 2017)[407]
  • השחקן בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר עבור יובנטוס בהרכב הפותח (607 הופעות נכון ל-18 בפברואר 2017)[407]
  • השחקן בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר עבור נבחרת איטליה (167 הופעות נכון ל-18 בפברואר 2017)[408]
  • השחקן בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר עבור נבחרת איטליה באליפות אירופה (17 הופעות נכון ל-18 בפברואר 2017)[409]
  • השחקן בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר עבור נבחרת איטליה במשחקי מוקדמות אליפות אירופה ובמשחקי אליפות אירופה (58 הופעות נכון ל-18 בפברואר 2017)[299]
  • השחקן בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר עבור נבחרת איטליה בגביע הקונפדרציות (שיא משותף עם ג'ורג'יו קייליני וריקרדו מונטוליבו; 8 הופעות נכון ל-18 בפברואר 2017)[410]
  • השוער שזכה בטורניר גביע העולם כשהוא סופג את מספר השערים הנמוך ביותר (שיא משותף עם איקר קסיאס ופביאן בארטז; 2 שערים ב-7 הופעות במונדיאל 2006)[411]
  • השוער בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר ללא ספיגת שער בטורניר גביע העולם יחיד (שיא משותף עם איקר קסיאס, פסקל צוברבולר, אוליבר קאן, פביאן בארטז ווולטר זנגה; 5 הופעות במונדיאל 2006)[412]
  • השוער בעל מספר הדקות הרצופות הגבוה ביותר ללא ספיגת שער בעונת סרייה א' יחידה (947 דקות בעונת 2015/2016)[181][413]
  • השוער בעל מספר ההופעות הרצופות הגבוה ביותר ללא ספיגת שער בעונת סרייה א' יחידה (10 הופעות בעונת 2015/2016)[176]
  • השחקן ששיחק במספר הגבוה ביותר של טורנירי גביע העולם (שיא משותף עם אנטוניו קרבחאל ולותר מתאוס; 5 טורנירים נכון ל-18 בפברואר 2017)[414]
  • השוער בעל מספר ההופעות הגבוה יותר ללא ספיגת שער עבור נבחרת איטליה (68 הופעות נכון ל-18 בפברואר 2017)[302][124]
  • השוער בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר ללא ספיגת שער בסרייה א' (279 הופעות נכון ל-18 בפברואר 2017)[415]
  • השוער שעצר את מספר הפנדלים הגבוה ביותר עבור נבחרת איטליה (5 פנדלים נכון ל-18 בפברואר 2017)[416]
  • השוער היחיד שזכה בתואר שחקן השנה של אופ"א
  • השחקן בעל מספר הזכיות הגבוה ביותר בסופר קאפ האיטלקי (יחד עם דיאן סטנקוביץ'; 6 זכיות נכון ל-18 בפברואר 2017)[417]
  • השוער בעל מספר הזכיות הגבוה ביותר בתואר שוער השנה בסרייה א' (11 זכיות נכון ל-18 בפברואר 2017)[418]
  • השוער היקר ביותר בהיסטורית המשחק (נכון ל-18 בפברואר 2017)
  • השוער בעל מספר הדקות הרצופות הגבוה ביותר ללא ספיגת שער במשחקי מוקדמות אליפות אירופה (644 דקות במוקדמות יורו 2012)[255]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים
פארמה
יובנטוס
בינלאומיים
איטליה עד 21
איטליה
אישיים


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'אנלואיג'י בופון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 פרטי השחקן באתר הרשמי של ג'אנלואיג'י בופון, 9 בספטמבר 2014 (באיטלקית)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Italy penpix באתר רויטרס, 30 ביוני 2012 (באנגלית)
  3. ^ Buffon best world keeper of 25 years באתר Football Italia, ‏ 17 בינואר 2013 (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 World Cup: 25 stunning moments … No1: Cameroon stun Argentina in 1990 באתר הגרדיאן, 12 בפברואר 2014 (באנגלית)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Parma legend Gianluigi Buffon prepares to return with Juventus באתר ESPN, ‏ 9 באפריל 2015 (באנגלית)
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 Gianluigi Buffon באתר La Rebubblica, ‏ 23 במאי 2008 (באיטלקית)
  7. ^ 7.0 7.1 Why Superman Buffon stayed at Juventus for 500 games באתר FourFourTwo, ‏ 29 באוקטובר 2014 (באנגלית)
  8. ^ סיכום במשחק באתר Transfermarkt, ‏ 19 בנובמבר 1995 (באנגלית)
  9. ^ 9.0 9.1 ביוגרפית השחקן באתר הרשמי של ג'אנלואיג'י בופון (באיטלקית)
  10. ^ Buffon: «Superman? E' nato così...» באתר Tuttosport, ‏ 4 באוקטובר 2016 (באיטלקית)
  11. ^ Parma's uncertain future: Former Uefa Cup winners rack up debts באתר BBC, ‏ 23 בפברואר 2015 (באנגלית)
  12. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 12 במאי 1999 (באנגלית)
  13. ^ Parma, regina d'Italia באתר RaiSport, ‏ 5 במאי 1999 (באיטלקית)
  14. ^ The "Bravo" Award באתר RSSSF (באנגלית)
  15. ^ IFFHS' World's Best Goalkeeper of the Year 1999 באתר RSSSF (באנגלית)
  16. ^ European Footballer of the Year ("Ballon d'Or") 1999 באתר RSSSF (באנגלית)
  17. ^ Supercoppa al Parma באתר RaiSport, ‏ 21 באוגוסט 1999 (באיטלקית)
  18. ^ סיכום המשחק באתר Tranfermarkt, ‏ 21 באוגוסט 1999 (באנגלית)
  19. ^ Baggio porta l'Inter tra i Campioni באתר RaiSport (באיטלקית)
  20. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 23 במאי 2000 (באנגלית)
  21. ^ סיכום המשחק הראשון באתר Transfermarkt, ‏ 29 בפברואר 2000 (באנגלית)
  22. ^ סיכום משחק הגומלין באתר Transfermarkt, ‏ 9 במרץ 2000 (באנגלית)
  23. ^ סיכום המשחק הראשון באתר Transfermarkt, ‏ 1 בדצמבר 1999 (באנגלית)
  24. ^ סיכום משחק הגומלין באתר Transfermarkt, ‏ 15 בדצמבר 1999 (באנגלית)
  25. ^ Coppa alla Fiorentina באתר La Repubblica, ‏ 13 ביוני 2001 (באיטלקית)
  26. ^ סיכום המשחק הראשון באתר Transfermarkt, ‏ 15 בפברואר 2001 (באנגלית)
  27. ^ סיכום משחק הגומלין באתר Transfermarkt, ‏ 22 בפברואר 2001 (באנגלית)
  28. ^ IFFHS' World's Best Goalkeeper of the Year 2001 באתר RSSSF (באנגלית)
  29. ^ Juve land £23m Buffon באתר BBC, ‏ 4 ביולי 2001 (באנגלית)
  30. ^ בופון עבר מפארמה ליובנטוס בעסקה של 46 מיליון דולר, באתר הארץ
  31. ^ Football: Van der Sar's arrival signals Fulham intent באתר דיילי מייל (באנגלית)
  32. ^ Buffon non dimentica Mi mancano due scudetti באתר La Repubblica, ‏ 27 בפברואר 2009 (באיטלקית)
  33. ^ Buffon e le parate da tre punti quando il fuoriclasse è tra i pali באתר La Repubblica, ‏ 2 בנובמבר 2004 (באיטלקית)
  34. ^ Gonzalo Higuain: Argentina striker joins Juventus from Napoli באתר BBC, ‏ 26 ביולי 2016 (באנגלית)
  35. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 26 באוגוסט 2001 (באנגלית)
  36. ^ 36.0 36.1 36.2 Buffon: A big save is as important as a goal באתר פיפ"א, 6 במאי 2013 (באנגלית)
  37. ^ סיכום המשחק הראשון באתר Transfermarkt, ‏ 24 באפריל 2002 (באנגלית)
  38. ^ סיכום משחק הגומלין באתר Transfermarkt, ‏ 10 במאי 2002 (באנגלית)
  39. ^ 39.0 39.1 39.2 39.3 39.4 פרופיל השחקן באתר אופ"א (באנגלית)
  40. ^ TEAM OF THE YEAR 2002 באתר אופ"א (באנגלית)
  41. ^ Tutte le volte della Signora in Supercoppa italiana באתר הרשמי של יובנטוס, 20 בדצמבר 2014 (באיטלקית)
  42. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 25 באוגוסט 2002 (באנגלית)
  43. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 28 במאי 2003 (באנגלית)
  44. ^ UEFA Club Football Awards באתר הרשמי של אופ"א, 1 במאי 2011 (באנגלית)
  45. ^ Team of the Year 2003 באתר הרשמי של אופ"א, 10 בינואר 2012 (באנגלית)
  46. ^ 46.0 46.1 46.2 46.3 Former Results באתר הרשמי של הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה בכדורגל (באנגלית)
  47. ^ European Footballer of the Year ("Ballon d'Or") 2003 באתר RSSSF, (באנגלית)
  48. ^ 2003, Milan ko: alla Juve va la Supercoppa italiana באתר Corriera dello Sport, ‏ 3 באוגוסט 2011 (באיטלקית)
  49. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 3 באוגוסט 2003 (באנגלית)
  50. ^ סיכום המשחק הראשון באתר Transfermarkt, ‏ 25 בפברואר 2004 (באנגלית)
  51. ^ סיכום משחק הגומלין באתר Transfermarkt, ‏ 9 במרץ 2004 (באנגלית)
  52. ^ 52.0 52.1 52.2 Buffon si tuffa nel mito: 500 partite a difesa della Juventus באתר La Gazzetta dello Sport, ‏ 28 באוקטובר 2014 (באיטלקית)
  53. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 30 בספטמבר 2003 (באנגלית)
  54. ^ The Fifa 100 באתר הרשמי של פיפ"א, ‏ במרץ 2004 (באנגלית)
  55. ^ Team of the Year 2004 באתר הרשמי של אופ"א (באנגלית)
  56. ^ סיכום המשחק הראשון באתר Transfermarkt, ‏ 5 באפריל 2005 (באנגלית)
  57. ^ סיכום משחק הגומלין באתר Transfermarkt, ‏ 13 באפריל 2005 (באנגלית)
  58. ^ TEAM OF THE YEAR 2005 באתר הרשמי של אופ"א (באנגלית)
  59. ^ Juve, Buffon fuori almeno due mesi באתר La Gazzetta dello Sport, ‏ 16 באוגוסט 2005 (באיטלקית)
  60. ^ 60.0 60.1 "Portiere portafortuna Vorrei imitare Abbiati" באתר Repubblica Sport, ‏ 22 ביוני 2010 (באיטלקית)
  61. ^ 61.0 61.1 61.2 61.3 61.4 61.5 Buffon, semplicemente il migliore באתר סקיי ספורט, 15 בנובמבר 2008 (באנגלית)
  62. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 10 בינואר 2006 (באנגלית)
  63. ^ סיכום המשחק הראשון באתר Transfermarkt, ‏ 28 במרץ 2006 (באנגלית)
  64. ^ סיכום משחק הגומלין באתר Transfermarkt, ‏ 5 באפריל 2006 (באנגלית)
  65. ^ סיכום המשחק הראשון באתר Transfermarkt, ‏ 26 בינואר 2006 (באנגלית)
  66. ^ סיכום משחק הגומלין באתר Transfermarkt, ‏ 1 בפברואר 2006 (באנגלית)
  67. ^ European Footballer of the Year ("Ballon d'Or") 2006 באתר RSSSF (באנגלית)
  68. ^ Team of the Year 2006 באתר הרשמי של אופ"א, 14 בינואר 2011 (באנגלית)
  69. ^ FIFPRO WORLD XI 2005/2006 באתר הרשמי של פדרציית הכדורגל הבינלאומית לכדורגלים מקצוענים, 20 בינואר 2007 (באנגלית)
  70. ^ Scommesse, Buffon si difende Per De Santis niente Mondiali La Figc commissariata martedì באתר La Repubblica, ‏ 13 במאי 2016 (באיטלקית)
  71. ^ CALCIO, JUVE; BUFFON: VOGLIO RESTARE, I TIFOSI MI AMANO באתר La Repubblica (באיטלקית)
  72. ^ Buffon goes from OAP to VIP in Bayern's esteem באתר רויטרס, 9 באפריל 2013 (באנגלית)
  73. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 9 בספטמבר 2006 (באנגלית)
  74. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 18 בנובמבר 2006 (באנגלית)
  75. ^ FIFPRO WORLD XI 2006/2007 באתר הרשמי של פדרציית הכדורגל הבינלאומית לכדורגלים מקצוענים, 20 בינואר 2008 (באנגלית)
  76. ^ סיכום המשחק הראשון באתר Transfermarkt, ‏ 23 בינואר 2008 (באנגלית)
  77. ^ [http://www.transfermarkt.co.uk/spielbericht/index/spielbericht/927220 סיכום משחק הגומלין באתר Transfermarkt, ‏ 30 בינואר 2008 (באנגלית)
  78. ^ European Footballer of the Year ("Ballon d'Or") 2008 באתר RSSSF (באנגלית)
  79. ^ Alex Manninger Committed To Juventus - Agent באתר Goal.com, ‏ 24 במאי 2009 (באנגלית)
  80. ^ Juventus Duo Camoranesi And Buffon Furious After Lecce Draw - Report באתר Goal.com, ‏ 3 במאי 2009 (באנגלית)
  81. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 5 באפריל 2009 (באנגלית)
  82. ^ סיכום המשחק הראשון באתר Transfermarkt, ‏ 3 במרץ 2009 (באנגלית)
  83. ^ סיכום משחק הגומלין באתר Transfermarkt, ‏ 22 באפריל 2009 (באנגלית)
  84. ^ סיכום המשחק הראשון באתר Transfermarkt, ‏ 25 בפברואר 2009 (באנגלית)
  85. ^ סיכום משחק הגומלין באתר Transfermarkt, ‏ 10 במרץ 2009 (באנגלית)
  86. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 28 בינואר 2010 (באנגלית)
  87. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 27 בינואר 2011 (באנגלית)
  88. ^ Juventus lose at last - but how significant will this defeat prove? באתר הגרדיאן, 4 בנובמבר 12 (באנגלית)
  89. ^ Conte replaces Del Neri at Juventus באתר ESPN, ‏ 31 במאי 2011 (באנגלית)
  90. ^ Juventus' Gianluigi Buffon: Saving Francesco Totti's penalty against Roma was down to hard work in training באתר Goal.com, ‏ 14 בדצמבר 2011 (באנגלית)
  91. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 12 בדצמבר 2011 (באנגלית)
  92. ^ Juve’s Ministers of Defence באתר Football Italia, ‏ 2 במאי 2012 (באנגלית)
  93. ^ THEHARDTACKLE AWARD #1: GOALKEEPER OF THE SEASON – PETR CECH, GIANLUIGI BUFFON, JOE HART, MARC-ANDRÉ TER STEGEN, MANUEL NEUER באתר The Hard Tackle, ‏ 21 במאי 2012 (באנגלית)
  94. ^ Verona v Juventus: Asamoah wants to keep pushing באתר Four Four Two, ‏ 6 במאי 2016 (באנגלית)
  95. ^ Juventus 2011-12 Season In Review: The Goalkeepers באתר Black White Read All Over, ‏ 26 במאי 2012 (באנגלית)
  96. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 11 באוגוסט 2012 (באנגלית)
  97. ^ TEAM NEWS: Buffon out of Serie A curtain-raiser for champions Juventus באתר Goal.com, ‏ 25 באוגוסט 2012 (באנגלית)
  98. ^ TEAM NEWS: Buffon returns to action for Juventus' clash with Udinese באתר Goal.com, ‏ 2 בספטמבר 2012 (באנגלית)
  99. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 19 בספטמבר 2012 (באנגלית)
  100. ^ Gianluigi Buffon set for 500th Juventus appearance against Genoa באתר ESPN, ‏ 2 באוקטובר 2014 (באנגלית)
  101. ^ UEFA.COM USERS' TEAM OF THE YEAR 2012 באתר הרשמי של אופ"א (באנגלית)
  102. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 5 בדצמבר 2012 (באנגלית)
  103. ^ IFFHS' World's Best Goalkeeper of the Year 2012 באתר RSSSF (באנגלית)
  104. ^ The World‘s best Goalkeeper of the 21st Century באתר הרשמי של הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה בכדורגל (באנגלית)
  105. ^ Juventus Extends Buffon's Contract To 2015 באתר NDTV, ‏ 23 בינואר 2013 (באנגלית)
  106. ^ Gran Gala Del Calcio 2012 – Winners באתר Forza Italian Football, ‏ 28 בינואר 2013 (באנגלית)
  107. ^ סיכום המשחק הראשון באתר Transfermarkt, ‏ 22 בינואר 2013 (באנגלית)
  108. ^ סיכום משחק הגומלין באתר Transfermarkt, ‏ 29 בינואר 213 (באנגלית)
  109. ^ סיכום המשחק הראשון באתר Transfermarkt, ‏ 2 באפריל 2013 (באנגלית)
  110. ^ סיכום משחק הגומלין באתר Transfermarkt, ‏ 10 באפריל 2013 (באנגלית)
  111. ^ Juventus ready to defend their title באתר ESPN, ‏ 19 באוגוסט 2013 (באנגלית)
  112. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 18 באוגוסט 2013 (באנגלית)
  113. ^ Serie A: Juventus goalkeeper Gianluigi Buffon pleased with result באתר סקיי ספורט, 25 בנובמבר 2013 (באנגלית)
  114. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 24 בנובמבר 2013 (באנגלית)
  115. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 6 בדצמבר 2013 (באנגלית)
  116. ^ Buffon extends unbeatable spell באתר HITC, ‏ 7 בדצמבר 2013 (באנגלית)
  117. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 22 בדצמבר 2013 (באנגלית)
  118. ^ Buffon sixth in all-time list באתר Football italia, ‏ 23 בדצמבר 2013 (באנגלית)
  119. ^ 119.0 119.1 119.2 119.3 THE PLAYERS באתר הרשמי של פדרציית הכדורגל הבינלאומית לכדורגלים מקצוענים, 16 בדצמבר 2013 (באנגלית)
  120. ^ סיכום המשחק הראשון באתר Transfermarkt, ‏ 24 באפריל 2014 (באנגלית)
  121. ^ סיכום משחק הגומלין באתר Transfermarkt, ‏ 1 במאי 2014 (באנגלית)
  122. ^ La squadra della stagione di UEFA Europa League באתר הרשמי של אופ"א, 30 במאי 2014 (באיטלקית)
  123. ^ Calciomercato Juve, accordo con Buffon: rinnova fino al 2017! באתר Corriere dello Sport, ‏ 1 ביולי 2014 (באיטלקית)
  124. ^ 124.0 124.1 Buffon hailed after 500th Juventus appearance באתר הרשמי של אופ"א, 29 באוקטובר 2014 (באנגלית)
  125. ^ Chievo-Juventus 0-1, autogol di Biraghi. Allegri comincia con una vittoria באתר La Gazzetta dello Sport, ‏ 30 באוגוסט 2014 (באיטלקית)
  126. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 30 באוגוסט 2014 (באנגלית)
  127. ^ סיכום המשחק באתר Trasfermarkt, ‏ 27 בספטמבר 2014 (באנגלית)
  128. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 5 באוקטובר 2014 (באנגלית)
  129. ^ Record di imbattibilità: i bookie si fidano con riserva di Buffon באתר Calcio Mercato, ‏ 29 בספטמבר 2014 (באיטלקית)
  130. ^ Genoa 1-0 Juventus: Gianluigi Buffon loses 500th game באתר [BBC]], ‏ 29 באוקטובר 2014 (באנגלית)
  131. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 29 באוקטובר 2014 (באנגלית)
  132. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 1 בנובמבר 2014 (באנגלית)
  133. ^ UEFA.COM USERS' TEAM OF THE YEAR 2014 REVEALED באתר הרשמי של אופ"א (באנגלית)
  134. ^ Buffon Goalkeeper of the Year באתר Football Italia, ‏ 15 בדצמבר 2014 (באנגלית)
  135. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 22 בדצמבר 2014 (באנגלית)
  136. ^ Supercoppa al Napoli, Juventus battuta 8-7 ai rigori באתר La Gazzetta dello Sport, ‏ 22 בדצמבר 2016 (באיטלקית)
  137. ^ IFFHS' World's Best Goalkeeper of the Year 2014 באתר RSSSF (באנגלית)
  138. ^ GiGigantesco: Buffon da record, superato Scirea באתר SportCafe24, ‏ 19 בפברואר 2015 (באיטלקית)
  139. ^ Serie A Week 23: Did You Know? באתר Football Italia, ‏ 16 בפברואר 2015 (באנגלית)
  140. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 2 במרץ 2015 (באנגלית)
  141. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 14 במרץ 2015 (באנגלית)
  142. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 22 באפריל 2015 (באנגלית)
  143. ^ Buffon e gli altri 6 portieri meno battuti della Champions League באתר Yahoo!, ‏ 15 באפריל 2015 (באנגלית)
  144. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 26 באפריל 2015 (באנגלית)
  145. ^ Juventus, Furino raggiunto da Buffon a quota 528: Gigi è eterno, spero supererà Zoff באתר La Presse, ‏ 27 באפריל 2015 (באיטלקית)
  146. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 2 במאי 2015 (באנגלית)
  147. ^ Sampdoria-Juventus באתר BBC, ‏ 2 במאי 2015 (באנגלית)
  148. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 13 במאי 2015 (באנגלית)
  149. ^ הדרך לגביע באתר Transfermarkt (באנגלית)
  150. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 23 במאי 2015 (באנגלית)
  151. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 6 ביוני 2015 (באנגלית)
  152. ^ Barcelona see off Juventus to claim fifth title באתר הרשמי של אופ"א, 6 ביוני 2015 (באנגלית)
  153. ^ Champions League final: All the best stats and facts באתר סקיי ספורט, 5 ביוני 2015 (באנגלית)
  154. ^ UEFA Champions League squad of the season באתר הרשמי של אופ"א, 9 ביוני 2015 (באנגלית)
  155. ^ Best Player in Europe Award shortlist announced באתר הרשמי של אופ"א, 15 ביולי 2015 (באנגלית)
  156. ^ 156.0 156.1 Borussia Mönchengladbach hold Juventus in tale of Buffon and Sommer באתר הגרדיאן, 21 באוקטובר 2015 (באנגלית)
  157. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 8 באוגוסט 2015 (באנגלית)
  158. ^ Best Player in Europe: Messi, Ronaldo or Suárez באתר הרשמי של אופ"א, 12 באוגוסט 2015 (באנגלית)
  159. ^ Buffon takes first 2015/16 MVP of the Month באתר הרשמי של יובנטוס, 2 באוקטובר 2015 (באנגלית)
  160. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 21 באוקטובר 2015 (באנגלית)
  161. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 3 בנובמבר 2015 (באנגלית)
  162. ^ Juventus, Buffon: dal Milan al... Milan! Vent'anni e 551 partite dopo באתר Calcio Mercato, ‏ 19 בנובמבר 2015 (באנגלית)
  163. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 21 בנובמבר 2015 (באנגלית)
  164. ^ Serie A Week 13: Did You Know? באתר Football Italia, ‏ 22 בנובמבר 2015 (באנגלית)
  165. ^ UEFA.COM USERS' TEAM OF THE YEAR 2015 באתר הרשמי של אופ"א (באנגלית)
  166. ^ Buffon: "Dopo Barcellona e Bayern, c'è la Juve" באתר La Stampa, ‏ 26 בנובמבר 2015 (באיטלקית)
  167. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 25 בנובמבר 2015 (באנגלית)
  168. ^ Ballon D'Or, Buffon left out באתר Football Italia, ‏ 2 באוקטובר 2015 (באנגלית)
  169. ^ Buffon: “We’re not done yet” באתר הרשמי של יובנטוס, 4 בדצמבר (באנגלית)
  170. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 4 בדצמבר 2015 (באנגלית)
  171. ^ Buffon, Messi, CR7 for 'Best Player' באתר Football Italia, ‏ 17 בדצמבר 2015 (באנגלית)
  172. ^ IFFHS' World's Best Goalkeeper of the Year 2015 באתר RSSSF (באנגלית)
  173. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 28 בפברואר 2016 (באנגלית)
  174. ^ Juventus 2 Inter 0: Bonucci, Morata settle Derby d'Italia באתר FourFourTwo, ‏ 28 בפברואר 2016 (באנגלית)
  175. ^ סיכום המשחק באתר Trasfermarkt, ‏ 6 במרץ 2016 (באנגלית)
  176. ^ 176.0 176.1 Buffon eyes Serie A record באתר Football Italia, ‏ 6 במרץ 2016 (באנגלית)
  177. ^ Atalanta 0 Juventus 2: Barzagli and Lemina restore champions' advantage at Serie A summit באתר FourFourTwo, ‏ 6 במרץ 2016 (באנגלית)
  178. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 11 במרץ 2016 (באנגלית)
  179. ^ Buffon eyes all-time record באתר Football Italia, ‏ 11 במרץ 2016 (באנגלית)
  180. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 20 במרץ 2016 (באנגלית)
  181. ^ 181.0 181.1 Buffon sets new Serie A record באתר Football Italia, ‏ 20 במרץ 2016 (באנגלית)
  182. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 24 באפריל 2016 (באנגלית)
  183. ^ Serie A Week 35: Did You Know? באתר Football Italia, ‏ 20 במרץ 2016 (באנגלית)
  184. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 25 באפריל 2016 (באנגלית)
  185. ^ Serie A: Juventus win 32nd Scudetto after Roma beat Napoli באתר סקיי ספורט, 25 באפריל 2016 (באנגלית)
  186. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 28 באוקטובר 2015 (באנגלית)
  187. ^ Juventus' relentless triumph suggests no end in sight to their dominance באתר הגרדיאן, 26 באפריל 2016 (באנגלית)
  188. ^ Buffon scoops April’s MVP award באתר הרשמי של יובנטוס, 29 באפריל 2016 (באנגלית)
  189. ^ Official: Buffon, Barzagli new deals באתר Football Italia, ‏ 11 במאי 2016 (באנגלית)
  190. ^ Buffon voted MVP of the Year באתר הרשמי של יובנטוס, 12 במאי 2016 (באנגלית)
  191. ^ Best Player in Europe Award shortlist revealed באתר הרשמי של אופ"א, 18 ביולי 2016 (באנגלית)
  192. ^ Best Player in Europe: Bale, Griezmann or Ronaldo באתר הרשמי של אופ"א, 5 באוגוסט 2016 (באנגלית)
  193. ^ Buffon wins the Golden Foot award, the fourth Italian to do so באתר Calcio Mercato, ‏ 11 באוקטובר 2016 (באנגלית)
  194. ^ Buffon on Ballon d'Or shortlist באתר Football Italia, ‏ 24 באוקטובר 2016 (באנגלית)
  195. ^ Ronaldo Ballon d'Or, Buffon ninth באתר Football Italia, ‏ 12 בדצמבר 2016 (באנגלית)
  196. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 2 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  197. ^ Champions League: Buffon, Aubameyang, Ozil and Falcao light up matchday four באתר BBC, ‏ 3 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  198. ^ Who will be The Best FIFA Men’s Player 2016? באתר הרשמי של פיפ"א, 4 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  199. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 6 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  200. ^ Chievo 1 - 2 Juventus באתר Football Italia, ‏ 6 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  201. ^ Super Gigi, MVP for October! באתר הרשמי של יובנטוס, 9 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  202. ^ Team of the Year by numbers באתר הרשמי של אופ"א, 21 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  203. ^ NINE NEW FACES ON WORLD 11 SHORTLIST באתר הרשמי של פדרציית הכדורגל הבינלאומית לכדורגלים מקצוענים, 1 בדצמבר 2016 (באנגלית)
  204. ^ Buffon has Supercoppa regrets באתר Football Italia, ‏ 23 בדצמבר 2016 (באנגלית)
  205. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 23 בדצמבר 2016 (באנגלית)
  206. ^ IFFHS' World's Best Goalkeeper of the Year 2016 באתר RSSSF (באנגלית)
  207. ^ Detailed analysis: UEFA.com Team of the Year 2016 באתר הרשמי של אופ"א, 5 בינואר 2017 (באנגלית)
  208. ^ FIFA Football Awards 2016 – Voting Results באתר הרשמי של פיפ"א (באנגלית)
  209. ^ Gran Galà del calcio, la Juventus fa incetta di premi באתר Corriere della Sera (באיטלקית)
  210. ^ Juventus, Buffon: «Inter la più in forma, match non decisivo» באתר Il Corriere dello Sport, ‏ 30 בינואר 2017 (באיטלקית)
  211. ^ Gianluigi Buffon באתר הרשמי של אופ"א, 12 באפריל 2008 (באנגלית)
  212. ^ A thank you to Buffon באתר Football Italia, ‏ 9 בספטמבר 2013 (באנגלית)
  213. ^ Pearce is prepared to learn but he needs to teach England that winning habit באתר דיילי מייל, 3 ביוני 2009 (באנגלית)
  214. ^ Italy legend Gianluigi Buffon plans to retire aged 40 after 2018 World Cup in Russia: 'It may be time to close the door' באתר דיילי מייל, 26 בינואר 2016 (באנגלית)
  215. ^ esordienti: ha battuto Maldini, il piu' giovane rimane Bergomi באתר La Gazzetta dello Sport, ‏ 31 באוקטובר 1997 (באיטלקית)
  216. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 29 באוקטובר 1997 (באנגלית)
  217. ^ Donnarumma: 'Indescribable!' באתר Football Italia, ‏ 1 בספטמבר 2016 (באנגלית)
  218. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 11 בנובמבר 1997 (באנגלית)
  219. ^ Gianluigi Buffon: 18 Years And Counting Of Legendary Goalkeeping באתר Forza Italian Football, ‏ 29 באוקטובר 2015 (באנגלית)
  220. ^ Italia - Francia 3-4 (ai rigori) (0-0 al 90' e al 120') באתר Rai Sport, ‏ 3 ביולי 1998 (באיטלקית)
  221. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 3 ביולי 1998 (באנגלית)
  222. ^ Italy keeper Buffon out with broken hand באתר ESPN, ‏ 3 ביוני 2000 (באנגלית)
  223. ^ Gol d'oro per Trezeguet e la Francia באתר הרשמי של אופ"א, 6 באוקטובר 2003 (באיטלקית)
  224. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 2 ביולי 2000 (באנגלית)
  225. ^ Toldo makes his mark באתר BBC, ‏ 30 ביוני 2000 (באנגלית)
  226. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 24 במרץ 2001 (באנגלית)
  227. ^ L'Italia parte bene Battuto l'Ecuador 2-0 באתר La Repubblica, ‏ 3 ביוני 2002 (באיטלקית)
  228. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 3 ביוני 2002 (באנגלית)
  229. ^ Golden gol della Corea L'Italia torna a casa באתר La Repubblica, ‏ 18 ביוני 2002 (באיטלקית)
  230. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 18 ביוני 2002 (באנגלית)
  231. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 14 ביוני 2004 (באנגלית)
  232. ^ Italy 2-1 Bulgaria באתר BBC, ‏ 23 ביוני 2004 (באנגלית)
  233. ^ Italia-Usa: la guerra che non si voleva Pari con 3 espulsi. Qualificazione rinviata באתר La Repubblica, ‏ 17 ביוני 2006 (באיטלקית)
  234. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 17 ביוני 2006 (באנגלית)
  235. ^ Italy 1 - 1 France (5-3 pens) באתר הגרדיאן, 9 ביולי 2006 (באנגלית)
  236. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 9 ביולי 2006 (באנגלית)
  237. ^ סיכום המשחק באתר הרשמי של פיפ"א, 26 ביוני 2006 (באנגלית)
  238. ^ נתוני השחקן בשנת 2006 באתר ESPN (באנגלית)
  239. ^ France, Italy dominate World Cup all-star squad באתר CBC, ‏ 7 ביולי 2006 (באנגלית)
  240. ^ 240.0 240.1 240.2 Capitani Azzurri: Gianluigi Buffon (2008 - Oggi) באתר Tutto Nazionali, ‏ 29 במרץ 2012 (באיטלקית)
  241. ^ L’Italia parte male, l’Olanda cala il tris באתר הרשמי של אופ"א, 10 ביוני 2008 (באיטלקית)
  242. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 9 ביוני 2008 (באנגלית)
  243. ^ Buffon tiene in vita l’Italia באתר הרשמי של אופ"א, 14 ביוני 2008 (באנגלית)
  244. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 13 ביוני 2008 (באנגלית)
  245. ^ L’Italia si sveglia e vola ai quarti באתר הרשמי של אופ"א, 17 ביוני 2008 (באיטלקית)
  246. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 17 ביוני 2008 (באנגלית)
  247. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 22 ביוני 2008 (באנגלית)
  248. ^ Spain dominate Team of the Tournament באתר הרשמי של אופ"א, 1 ביולי 2008 (באנגלית)
  249. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 14 בנובמבר 2009 (באנגלית)
  250. ^ Gianluigi Buffon: Italy star player at World Cup 2010 באתר דיילי טלגרף, 20 בנובמבר 2009 (באנגלית)
  251. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 14 ביוני 2010 (באנגלית)
  252. ^ World Cup 2010: Injured Buffon to miss New Zealand game באתר BBC, ‏ 17 ביוני 2010 (באנגלית)
  253. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 9 בפברואר 2011 (באנגלית)
  254. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 6 בספטמבר 2011 (באנגלית)
  255. ^ 255.0 255.1 Buffon, felice per record imbattibilita' באתר Ansa, ‏ 6 בספטמבר 2011 (באיטלקית)
  256. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 15 בנובמבר 2011 (באנגלית)
  257. ^ Buffon come Zoff: 112 volte in azzurro באתר Il Tempo, ‏ 15 בנובמבר 2011 (באיטלקית)
  258. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 29 בפברואר 2012 (באנגלית)
  259. ^ Consegnata all’Uefa la lista dei 23 giocatori convocati per gli Europei באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל האיטלקית, 29 במאי 2012 (באיטלקית)
  260. ^ סיכום המשחק באתר BBC, ‏ 18 ביוני 2012 (באנגלית)
  261. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 18 ביוני 2012 (באנגלית)
  262. ^ סיכום המשחק באתר BBC, ‏ 18 ביוני 2012 (באנגלית)
  263. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 24 ביוני 2012 (באנגלית)
  264. ^ Balotelli sends Italy past Germany באתר הרשמי של אופ"א, 28 ביוני 2012 (באנגלית)
  265. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 28 ביוני 2012 (באנגלית)
  266. ^ Spain 4–0 Italy באתר BBC, ‏ 1 ביולי 2012 (באנגלית)
  267. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 1 ביולי 2012 (באנגלית)
  268. ^ Ten Spain players in Team of the Tournament באתר הרשמי של אופ"א, 2 ביולי 2012 (באנגלית)
  269. ^ Malta-Italia, Prandelli: "Balotelli deve abituarsi alle provocazioni" באתר La Gazzetta dello Sport, ‏ 27 במרץ 2013 (באיטלקית)
  270. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 26 במרץ 2013 (באנגלית)
  271. ^ INVIATA ALLA FIFA LA LISTA PER LA CONFEDERATIONS CUP: C’È ANCHE BARZAGLI באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל האיטלקית, 3 ביוני 2013 (באיטלקית)
  272. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 16 ביוני 2013 (באנגלית)
  273. ^ Italy edge Japan in thriller to reach semis באתר הרשמי של פיפ"א, 19 ביוני 2013 (באנגלית)
  274. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 20 ביוני 2013 (באנגלית)
  275. ^ Spain edge dramatic shootout to reach Final באתר הרשמי של פיפ"א, 27 ביוני 2013 (באנגלית)
  276. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 27 ביוני 2013 (באנגלית)
  277. ^ Buffon stars as Italy win shootout & bronze באתר הרשמי של פיפ"א, 30 ביוני 2013 (באנגלית)
  278. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 30 ביוני 2013 (באנגלית)
  279. ^ 279.0 279.1 Italy 1-0 Bulgaria: Gilardino header edges tight Group B game באתר Goal.com, ‏ 7 בספטמבר 2013 (באנגלית)
  280. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 6 בספטמבר 2013 (באנגלית)
  281. ^ Del Piero marks Buffon record באתר Football Italia, ‏ 10 בספטמבר 2013 (באנגלית)
  282. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 10 בספטמבר 2013 (באנגלית)
  283. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 11 באוקטובר 2013 (באנגלית)
  284. ^ 284.0 284.1 Italy record-breaker Buffon may go down as the greatest goalkeeper in history באתר Goal.com, ‏ 11 באוקטובר 2013 (באנגלית)
  285. ^ I TIFOSI DELLA NAZIONALE PREMIANO BUFFON CON IL ‘PALLONE AZZURRO’ 2013 באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל האיטלקית, 2 בינואר 2014 (באיטלקית)
  286. ^ CALCIO, AZZURRI; VIVIANO: BUFFON E' IL MARADONA DEI PORTIERI באתר La Repubblica, ‏ 7 באוקטובר 2010 (באיטלקית)
  287. ^ Calciomercato Juventus, Cannavaro: "Buffon è il Maradona dei portieri" באתר Sport Evai, (באיטלקית)
  288. ^ ITALY WORLD CUP ROSTER 2014: FULL 30-MAN SQUAD AND STARTING 11 PROJECTIONS באתר Bleacher Report, ‏ 19 במאי 2014 (באנגלית)
  289. ^ England's World Cup rivals Italy livid they are in Group of Death that also includes Uruguay באתר דיילי מירור, 6 בדצמבר 2013 (באנגלית)
  290. ^ Italy's Buffon ties record at his 5th World Cup באתר Yahoo!, ‏ 10 ביוני 2014 (באנגלית)
  291. ^ Buffon out of England clash with ankle injury באתר FourFourTwo, ‏ 14 ביוני 2014 (באנגלית)
  292. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 15 ביוני 2014 (באנגלית)
  293. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 20 ביוני 2014 (באנגלית)
  294. ^ Italy 0-1 Costa Rica World Cup 2014: England are ELIMINATED from Brazil 2014 באתר דיילי מייל, 20 ביוני 2014 (באנגלית)
  295. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 24 ביוני 2014 (באנגלית)
  296. ^ World Cup: Luis Suarez mired in another biting controversy as Uruguay beat Italy באתר סקיי ניוז, 24 ביוני 2014 (באנגלית)
  297. ^ Man of the Match באתר הרשמי של פיפ"א, 24 ביוני 2014 (באנגלית)
  298. ^ Zico: Italy pay price for over-reliance on Andrea Pirlo and must rebuild באתר הגרדיאן, 25 ביוני 2014 (באנגלית)
  299. ^ 299.0 299.1 Buffon first to 50 UEFA EURO appearances באתר הרשמי של אופ"א, 12 ביוני 2015 (באנגלית)
  300. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 12 ביוני 2015 (באנגלית)
  301. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 6 בספטמבר 2015 (באנגלית)
  302. ^ 302.0 302.1 Buffon: '150 caps and a clean sheet' באתר Football Italia, ‏ 6 בספטמבר 2015 (באנגלית)
  303. ^ 303.0 303.1 Buffon: ‘Retirement in 2018’ באתר Football Italia, ‏ 25 בינואר 2016 (באנגלית)
  304. ^ Italy beats Azerbaijan to qualify for Euro 2016 באתר Sports Net, ‏ 10 באוקטובר 2015 (באנגלית)
  305. ^ Buffon: Zen and the art of footballing longevity באתר הרשמי של אופ"א, 29 במאי 2016 (באנגלית)
  306. ^ OFFICIAL: Italy squad for Euro 2016 באתר Football Italia, ‏ 31 במאי 2016 (באנגלית)
  307. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 13 ביוני 2016 (באנגלית)
  308. ^ Euro 2016, Belgio-Italia: 5 motivi per non perdersela באתר Data Sport, ‏ 13 ביוני 2016 (באיטלקית)
  309. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 17 ביוני 2016 (באנגלית)
  310. ^ Italy 1-0 Sweden: Euro 2016 – as it happened באתר הגרדיאן, 17 ביוני 2016 (באנגלית)
  311. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 22 ביוני 2016 (באנגלית)
  312. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 27 ביוני 2016 (באנגלית)
  313. ^ Italy 2-0 Spain: Euro 2016 – as it happened באתר הגרדיאן, 27 ביוני 2016 (באנגלית)
  314. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 3 ביולי 2016 (באנגלית)
  315. ^ Germany 1 Italy 1 באתר הגרדיאן, 3 ביולי 2016 (באנגלית)
  316. ^ Neuer, Buffon, Lloris? What was your save of the season? באתר הרשמי של אופ"א, 25 ביולי 2016 (באנגלית)
  317. ^ Király keeps De Bruyne at bay באתר הרשמי של אופ"א, 10 בספטמבר 2016 (באנגלית)
  318. ^ Buffon: 'One day I'll laugh...' באתר Football Italia, ‏ 6 באוקטובר 2016 (באנגלית)
  319. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 6 באוקטובר 2016 (באנגלית)
  320. ^ Gigi Buffon, l'uomo dei record: con 164 presenze in Nazionale è l'8° di sempre! באתר Euro Sport, ‏ 6 באוקטובר 2016 (באיטלקית)
  321. ^ סיכום המשחק באתר Transfermarkt, ‏ 15 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  322. ^ Buffon equals Casillas's European caps record באתר הרשמי של אופ"א, 15 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  323. ^ Nazionale, a Buffon il 'Pallone azzurro' באתר La Repubblica, ‏ 1 בינואר 2017 (באיטלקית)
  324. ^ Ibrahimovic: "Ronaldo il Fenomeno, non ci sarà mai un giocatore migliore di lui" באתר La Gazzetta dello Sport, ‏ 5 ביוני 2014 (באיטלקית)
  325. ^ 325.0 325.1 Gianluigi Buffon: from depression to Italy's record books באתר הגרדיאן, 10 בספטמבר 2013 (באנגלית)
  326. ^ 326.0 326.1 326.2 326.3 Nkono: I’m honoured to be Buffon’s inspiration באתר הרשמי של פיפ"א, 21 במרץ 2016 (באנגלית)
  327. ^ 327.0 327.1 327.2 327.3 327.4 327.5 Goalkeeper Gianluigi Buffon Is Still Saving Italy באתר וול סטריט ג'ורנל, 12 ביוני 2016 (באנגלית)
  328. ^ 328.0 328.1 328.2 328.3 328.4 328.5 328.6 Trendsetters Buffon, Casillas keep it legendary באתר ESPN, ‏ 25 ביוני 2013 (באנגלית)
  329. ^ Gianluigi Buffon באתר BBC, ‏ 10 באפריל 2002 (באנגלית)
  330. ^ Italy’s Best Ever Goalkeeper: Dino Zoff Or Gianluigi Buffon? באתר Forza Italian Football, ‏ 10 בדצמבר 2011 (באנגלית)
  331. ^ 331.0 331.1 331.2 World Cup 2014: Italy goalkeeper Gianluigi Buffon still standing in England's way ahead of clash in Manaus באתר דיילי טלגרף, 10 ביוני 2014 (באנגלית)
  332. ^ 332.0 332.1 GIANLUIGI BUFFON באתר Il Corriere della Sera (באיטלקית)
  333. ^ 333.0 333.1 Penpix of Italy squad באתר רויטרס, 5 ביוני 2010 (באנגלית)
  334. ^ Nobody's fool: Little getting past Buffon באתר Boston, ‏ 8 ביולי 2006 (באנגלית)
  335. ^ Gianluigi Buffon - Profile באתר הרשמי של יובנטוס (באנגלית)
  336. ^ “RECORD BREAKING REFLEXES OF GIANLUIGI BUFFON” באתר Sportqa (באנגלית)
  337. ^ Chi è il più forte del mondo? באתר La Gazzetta dello Sport, ‏ 7 בפברואר 2007 (באיטלקית)
  338. ^ Gianluigi Buffon באתר La Repubblica, ‏ 23 במאי 2008 (באיטלקית)
  339. ^ Buffon: «Non paro i rigori? Critiche umilianti per me» באתר TuttoSport, ‏ 30 ביוני 2013 (באיטלקית)
  340. ^ 340.0 340.1 Intervista a Buffon: “Troppi rischi: non esco più!” באתר Il Numero 1, ‏ 28 בדצמבר 2013 (באיטלקית)
  341. ^ Buffon, hai ragione tu: sei anche un pararigori באתר TuttoSport, ‏ 29 בדצמבר 2014 (באיטלקית)
  342. ^ REVEALED Buffon's 29 penalty saves באתר Calcio Mercato, ‏ 19 באוקטובר 2016 (באנגלית)
  343. ^ Ronaldinho sceglie la sua top 11: ci sono Maldini e Buffon באתר סקיי ספורט (באיטלקית)
  344. ^ Zoff or Buffon – who is No 1? באתר Football Italia, ‏ 16 בנובמבר 2011 (באנגלית)
  345. ^ Pari con polemiche tra Fiorentina e Juventus באתר La Repubblica, ‏ 7 באוקטובר 2007 (באיטלקית)
  346. ^ 346.0 346.1 346.2 346.3 GIANLUIGI BUFFON: THE TACTICAL GOALKEEPER באתר BeIn Sports, ‏ 14 ביוני 2016 (באנגלית)
  347. ^ The top 20 best goalkeepers in the world באתר דיילי טלגרף, 19 באוקטובר 2016 (באנגלית)
  348. ^ BUFFON, Gianluigi באתר Treccani (באיטלקית)
  349. ^ Fantastic Celtic, Feckless Refereeing but Fair Play to Juventus באתר Huffington Post, ‏ 14 בפברואר 2013 (באנגלית)
  350. ^ MARCHISIO TOP PLAYER, MATRI IMPLACABILE, BUFFON PRESA D'ACCIAIO באתר Tutto Juve, ‏ 12 בפברואר 2013 (באיטלקית)
  351. ^ Da venti anni, è il patrimonio del calcio mondiale: semplicemente Gianluigi Buffon באתר Tutto Juve, ‏ 14 באוגוסט 2015 (באיטלקית)
  352. ^ 352.0 352.1 Gianluigi Buffon: a goalkeeper must be a masochist and egocentric באתר הגרדיאן, 4 ביוני 2014 (באנגלית)
  353. ^ Donnarumma, un predestinato da 50 milioni di euro באתר Words In Freedom, ‏ 14 באפריל 2016 (באיטלקית)
  354. ^ Buffon: «Contro i portieri regole disumane» באתר Corriere dello Sport, ‏ 27 בדצמבר 2013 (באיטלקית)
  355. ^ Expert view: Gianluigi Buffon v Manuel Neuer באתר הרשמי של אופ"א, 22 בפברואר 2016 (באנגלית)
  356. ^ Buffon: ‘Neuer not original’ באתר Football Italia, ‏ 31 במרץ 2016 (באנגלית)
  357. ^ Buffon e Van der Sar maestri con i piedi באתר La Gazzetta dello Sport, ‏ 14 במרץ 2001 (באיטלקית)
  358. ^ ITALIA - AZERBAIJAN 4-0 באתר Pianeta Azzurro ‏ 11 באוקטובר 2003 (באיטלקית)
  359. ^ Don’t be a buffoon, Buffon! Juventus legend must not ruin his legacy like Casillas באתר Goal.com, ‏ 26 בנובמבר 2014 (באנגלית)
  360. ^ Buffon a leader, says Pagliuca באתר Football Italia, ‏ 16 במאי 2012 (באנגלית)
  361. ^ 361.0 361.1 88 cioe' 4 palle באתר Rai Sport, ‏ 8 בספטמבר 2000 (באיטלקית)
  362. ^ 362.0 362.1 Buffon in trouble for choosing the wrong number at Parma באתר הגרדיאן, 9 בספטמבר 2000 (באנגלית)
  363. ^ BUFFON DEFUSES NAZI ROW באתר סקיי ספורט, 9 בספטמבר 2000 (באנגלית)
  364. ^ 364.0 364.1 Gigi Buffon: ecco “la storia del ‘boia chi molla’ e del numero 88″ באתר Qui News, ‏ 29 בנובמבר 2008 (באיטלקית)
  365. ^ Gli ebrei di Roma L' 88 di Buffon significa Heil Hitler באתר La Repubblica, ‏ 8 בספטמבר 2000 (באיטלקית)
  366. ^ Quando Buffon scrisse: Boia chi molla באתר Il Corriere della Sera, ‏ 16 בינואר 2003 (באיטלקית)
  367. ^ Buffon nel giro delle scommesse באתר La Repubblica, ‏ 12 במאי 2006 (באיטלקית)
  368. ^ Buffon: «Sono pulito, solo scommesse legali» באתר Il Corriere della Sera, ‏ 14 במאי 2006 (באיטלקית)
  369. ^ Buffon prosciolto: Sapevo di non aver fatto niente באתר Il Corriere della Sera, ‏ 30 בדצמבר 2006 (באיטלקית)
  370. ^ Italy’s Gianluigi Buffon Wears The Puma King! באתר FootballBoots, ‏ 12 בספטמבר 2013 (באנגלית)
  371. ^ Millions riding on injured England captain mean he is still a crock of gold באתר דיילי טלגרף, 11 באפריל 2002 (באנגלית)
  372. ^ Gigi Buffon Firma per Pokerstars. Mentre Totti... באתר PokerListings, ‏ 21 במאי 2010 (באיטלקית)
  373. ^ Pro Evolution Soccer 2008 באתר Giant Bomb, ‏ 24 בינואר 2008 (באנגלית)
  374. ^ The Best Players of FIFA 14 Ultimate Team for Each Position באתר FIFA Ultimate Team, ‏ 5 בספטמבר 2013 (באנגלית)
  375. ^ Buffon Ricco e famosola depressione mi prese lo stesso באתר La Stampa, ‏ 13 בנובמבר 2008 (באיטלקית)
  376. ^ Ci ritorni in mente... Lorenzo Buffon באתר La Gazzetta dello Sport, ‏ 9 ביולי 2009 (באיטלקית)
  377. ^ Buffon, rientro spirituale con la visita a Medjugorje באתר La Gazzetta dello Sport, ‏ 3 ביולי 2012 (באיטלקית)
  378. ^ Gianluigi Buffon's split from model wife Alena Seredova won't affect Italy captain at World Cup, says Cesare Prandelli באתר דיילי מייל, 20 במאי 2014 (באנגלית)
  379. ^ Buffon e la D'Amico escono allo scoperto: primo bacio pubblico באתר La Repubblica, ‏ 1 ביולי 2014 (באיטלקית)
  380. ^ Buffon aspetta il terzo figlio da Ilaria D'Amico: "Sono abbonato ai maschi..." באתר La Gazzetta dello Sport, ‏ 3 בספטמבר 2015 (באיטלקית)
  381. ^ Buffon-D'Amico: è nato Leopoldo Mattia באתר La Gazzetta dello Sport, ‏ 6 בינואר 2016 (באיטלקית)
  382. ^ Vincenza e Gigi: fine di un amore באתר TGCom, ‏ 26 בינואר 2004 (באיטלקית)
  383. ^ Gigi Buffon, «Numero 1» al Corriere באתר Corriere Della Sara, ‏ 14 בנובמבר 2008 (באיטלקית)
  384. ^ Gli italiani piacciono agli inglesi באתר Sport Mediaset, ‏ 31 בדצמבר 2009 (באיטלקית)
  385. ^ Finalmente, accordo fatto: si parte באתר Il Tirreno, ‏ 17 ביולי 2010 (באיטלקית)
  386. ^ Gigi Buffon, rinnova il suo investimento con la Carrarese באתר Tutto Lega Pro, ‏ 10 ביוני 2011 (באיטלקית)
  387. ^ Carrarese, Buffon diventa azionista unico באתר Tutto Sport, ‏ 6 ביולי 2012 (באיטלקית)
  388. ^ Buffon walks away from Carrarese באתר Football Italia, ‏ 26 במאי 2015 (באנגלית)
  389. ^ Carrarese, accordo fatto: entra l'imprenditore Raffaele Tartaglia באתר Il Tirreno, ‏ 21 ביולי 2015 (באיטלקית)
  390. ^ Carrarese, cronaca di una fine annunciata: Buffon è corresponsabile באתר Calcio Mercato, ‏ 12 במרץ 2016 (באיטלקית)
  391. ^ Zucchi: Buffon entra nel Cda, Matteo Zucchi nominato Presidente e Ad באתר Finanza, ‏ 31 במאי 2011 (באיטלקית)
  392. ^ Italy's most celebrated goalkeeper makes crucial save - of a struggling company באתר דיילי טלגרף, 31 בדצמבר 2015 (באנגלית)
  393. ^ Gianluigi Buffon is new AIC vice-president באתר Yahoo!, ‏ 8 במאי 2012 (באנגלית)
  394. ^ Germany and Italy captains back campaign באתר הרשמי של אופ"א, 29 ביוני 2012 (באנגלית)
  395. ^ Classifica 100 migliori calciatori del 2012 stilata dal The Guardian באתר Talenti Calcio, ‏ 26 בדצמבר 2012 (באנגלית)
  396. ^ Elezioni 2013, l'endorsement di Gianluigi Buffon per Mario Monti: "Ha il mio appoggio totale e incondizionato" (FOTO) באתר L'Huffington Post, ‏ 15 בפברואר 2013 (באיטלקית)
  397. ^ Juve, la beneficienza di Buffon e Chiellini באתר La Repubblica, ‏ 13 במאי 2013 (באיטלקית)
  398. ^ Il Papa a Maradona: "Ti aspettavo". Diego show con Baggio, poi si infuria: "Icardi non doveva giocare" באתר La Gazzetta dello Sport, ‏ 1 בספטמבר 2014 (באיטלקית)
  399. ^ In serata Buffon ritira il "Premio Nereo Rocco" באתר Tutto Juve, ‏ 2 בספטמבר 2014 (באיטלקית)
  400. ^ David de Gea was excellent for Manchester United against Liverpool... but how does he rank in our top 10 of world keepers? באתר דיילי מייל, 15 בדצמבר 2014 (באנגלית)
  401. ^ Le top 10 des meilleurs vieux באתר פראנס פוטבול, 19 במאי 2015 (בצרפתית)
  402. ^ Buffon voted greatest 'keeper באתר Football Italia, ‏ 12 בפברואר 2016 (באנגלית)
  403. ^ Buffon Champions League award באתר Football Italia, ‏ 10 בספטמבר 2016 (באנגלית)
  404. ^ 404.0 404.1 Buffon makes 600th Serie A appearance באתר Marca, ‏ 6 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  405. ^ 405.0 405.1 405.2 405.3 405.4 405.5 405.6 Presenze באתר My Juve (באיטלקית)
  406. ^ Presenze באתר MyJuve (באיטלקית)
  407. ^ 407.0 407.1 Juve, Buffon: l'uomo dei record. Ora punta Zoff e Seba Rossi באתר La Gazzetta dello Sport, ‏ 1 במרץ 2016 (באיטלקית)
  408. ^ Italy - Record International Players באתר RSSSF (באנגלית)
  409. ^ Stars of UEFA EURO 2016: Gianluigi Buffon באתר הרשמי של אופ"א, 15 באפריל 2016 (באנגלית)
  410. ^ STATISTICHE CLASSIFICHE GIOCATORI באתר Italia 1910 (באיטלקית)
  411. ^ Italy 1-1 France (aet) באתר BBC, ‏ 9 ביולי 2006 (באנגלית)
  412. ^ VETERAN JUVENTUS GOALKEEPER GIANLUIGI BUFFON STILL VITAL WORLD CUP COG FOR ITALY באתר Bleacher Report, ‏ 12 ביוני 2014 (באנגלית)
  413. ^ RECORD DI IMBATTIBILITA' PER BUFFON: 974' באתר הרשמי של הסרייה א', 20 במרץ 2016 (באיטלקית)
  414. ^ Italy's Buffon ties record at his 5th World Cup באתר Yahoo!, ‏ 10 ביוני 2014 (באנגלית)
  415. ^ Gianluigi Buffon to wear special captain's armband to mark 500th Serie A appearance for Juventus באתר Sport.net, ‏ 28 באוקטובר 2014 (באנגלית)
  416. ^ STATISTICHE CLASSIFICHE GIOCATORI באתר Italia 1910 (באיטלקית)
  417. ^ Juve, Supercoppa dei record. Notte e numeri da capogiro באתר La Gazzetta dello Sport, ‏ 9 באוגוסט 2015 (באיטלקית)
  418. ^ New Italy captain Buffon ruled out for three months באתר CNN, ‏ 5 ביולי 2010 (באנגלית)
  419. ^ בוטלו בשל מעורבות בפרשת הטיית המשחקים בסרייה א' 2006.
  420. ^ Your All-time EURO 11 revealed באתר אופ"א, 7 ביוני 2016 (באנגלית)
ג'אנלואיג'י בופון - תבניות ניווט
נבחרת איטליה - אולימפיאדת אטלנטה 1996

1 פליוקה | 2 פאנוצ'י | 3 נסטה | 4 קנבארו | 5 גלאנטה | 6 פרזי | 7 אמטראנו | 8 קריפה | 9 ברנקה | 10 בראמבייה | 11 דל וקיו | 12 בופון | 13 פיסטונה | 14 טומאסי | 15 פצ'ה | 16 מורפאו | 17 לוקארלי | 18 ברנרדיני | 19 סרטור | מאמן: מלדיני

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - מונדיאל 1998

1 טולדו | 2 ברגומי | 3 מלדיני | 4 קנבארו | 5 קוסטקורטה | 6 נסטה | 7 פסוטו | 8 טוריצ'לי | 9 אלברטיני | 10 דל פיירו | 11 ד' באג'ו | 12 פליוקה | 13 קואיס | 14 די ביאג'ו | 15 די ליוויו | 16 די מטאו | 17 מוריירו | 18 ר' באג'ו | 19 אינזאגי | 20 קייזה | 21 ויירי | 22 בופון | מאמן: צ' מלדיני

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - מונדיאל 2002

1 בופון | 2 פאנוצ'י | 3 מלדיני | 4 קוקו | 5 קנבארו | 6 זאנטי | 7 דל פיירו | 8 גאטוזו | 9 אינזאגי | 10 טוטי | 11 דוני | 12 אביאטי | 13 נסטה | 14 די ביאג'יו | 15 יוליאנו | 16 די ליוויו | 17 טומאסי | 18 דלווקיו | 19 זמברוטה | 20 מונטלה | 21 ויירי | 22 טולדו | 23 מטראצי | מאמן: טרפטוני

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - יורו 2004

1 בופון | 2 פאנוצ'י | 3 אודו | 4 זאנטי | 5 קנבארו | 6 פרארי | 7 דל פיירו | 8 גאטוזו | 9 ויירי | 10 טוטי | 11 קוראדי | 12 טולדו | 13 נסטה | 14 פיורה | 15 פאבאלי | 16 קאמורנזי | 17 די ואיו | 18 קסאנו | 19 זמברוטה | 20 פרוטה | 21 פירלו | 22 פרוצי | 23 מטראצי | מאמן: טרפטוני

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - מונדיאל 2006 - אלופת העולם

1 בופון | 2 זקארדו | 3 גרוסו | 4 דה רוסי | 5 קנבארו | 6 ברצאלי | 7 דל פיירו | 8 גאטוזו | 9 טוני | 10 טוטי | 11 ג'ילארדינו | 12 פרוצי | 13 נסטה | 14 אמליה | 15 יאקווינטה | 16 קאמורנזי | 17 בארונה | 18 אינזאגי | 19 זמברוטה | 20 פרוטה | 21 פירלו | 22 אודו | 23 מטראצי | מאמן: ליפי

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - יורו 2008

1 בופון | 2 פאנוצ'י | 3 גרוסו | 4 קייליני | 5 גאמבריני | 6 ברצאלי | 7 דל פיירו | 8 גאטוזו | 9 טוני | 10 דה רוסי | 11 די נטאלה | 12 בוריילו | 13 אמברוזיני | 14 אמליה | 15 קוואליארלה | 16 קאמורנזי | 17 דה סאנטיס | 18 קסאנו | 19 זמברוטה | 20 פרוטה | 21 פירלו | 22 אקווילני | 23 מטראצי | מאמן: דונאדוני

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - מונדיאל 2010

1 בופון | 2 מאג'ו | 3 קרישיטו | 4 קייליני | 5 קנבארו | 6 דה רוסי | 7 פפה | 8 גאטוזו | 9 יאקווינטה | 10 די נטאלה | 11 ג'ילארדינו | 12 מרקטי | 13 בוקטי | 14 דה סאנטיס | 15 מרקיזיו | 16 קאמורנזי | 17 פאלומבו | 18 קוואליארלה | 19 זמברוטה | 20 פאציני | 21 פירלו | 22 מונטוליבו | 23 בונוצ'י | מאמן: ליפי

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - יורו 2012 (מקום שני)

1 בופון | 2 מאג'ו | 3 קייליני | 4 אוגבונה | 5 מוטה | 6 בלזארטי | 7 אבאטה | 8 מרקיזיו | 9 באלוטלי | 10 קסאנו | 11 די נטאלה | 12 סיריגו | 13 ג'אקריני | 14 דה סאנטיס | 15 ברצאלי | 16 דה רוסי | 17 בוריני | 18 מונטוליבו | 19 בונוצ'י | 20 ג'ובינקו | 21 פירלו | 22 דיאמנטי | 23 נוצ'רינו | מאמן: פראנדלי

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - מונדיאל 2014

1 בופון | 2 דה שיליו | 3 קייליני | 4 דרמיאן | 5 מוטה | 6 קאנדרבה | 7 אבאטה | 8 מרקיזיו | 9 באלוטלי | 10 קסאנו | 11 צ'רצ'י | 12 סיריגו | 13 פרין | 14 אקווילני | 15 ברצאלי | 16 דה רוסי | 17 אימובילה | 18 פרולו | 19 בונוצ'י | 20 פאלטה | 21 פירלו | 22 אינסינייה | 23 וראטי | מאמן: פראנדלי

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - יורו 2016

1 בופון | 2 דה שיליו | 3 קייליני | 4 דרמיאן | 5 אוגבונה | 6 קאנדרבה | 7 זאזה | 8 פלורנצי | 9 פלה | 10 מוטה | 11 אימובילה | 12 סיריגו | 13 מרקטי | 14 סטורארו | 15 ברצאלי | 16 דה רוסי | 17 אדר | 18 פארולו | 19 בונוצ'י | 20 אינסינייה | 21 ברנרדסקי | 22 אל שעראווי | 23 ג'אקריני | מאמן: קונטה

איטליהאיטליה